ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי
%break
%H הרוחניות שלי מתגלה מחוץ לי
%break
%letter 1
1. וזה כלל גדול שהאדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא 
לבדו. וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. 
%break
נמצא בזמן שהוא מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל 
עבור השכינה הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. 
וזה ענין נצחיות. ודוקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים.
%S (הרב"ש. 217. "ברח דודי")
%break
%letter 2
2. אמרו ז"ל: "כל מעשיך יהיו לשם שמים, כלומר דביקות בשמים, לא 
תעשה שום דבר, שאינו מביא מטרה זו של הדביקות. דהיינו, שכל 
מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך.
%break
שאז תבוא להשואת הצורה עם השמים: מה הוא יתברך, כל מעשיו 
להשפיע ולהועיל לזולתו, אף אתה, כל מעשיך יהיו רק להשפיע 
ולהועיל לזולתך, שזו היא הדביקות השלימה.
%S (בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 3
3. חוץ מגופו של האדם נמצא רק השם ית'. כי מעיקר הבריאה, 
שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. 
%break
שהקב"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו 
ית'. אבל חוץ מזה, הכל הוא "מלא כל הארץ כבודו".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ז. "סור מרע")
%break
%letter 4
4. האדם צריך לחשוב, רק עבור הגוף הפנימי, היות שהוא לבוש 
לנפש דקדושה. כלומר, שיחשוב מחשבות מה שהם אחר עורו, כלומר 
אחרי עור של הגוף, נקרא חוץ מגופו, שפירושו חוץ מתועלת עצמו. 
%break
אלא רק מחשבות שהם תועלת הזולת. וזה נקרא "חוץ מעורו".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ו. "מהו, ג' בחינות גופים באדם")
%break
%letter 5
5. כשיתמיד לחשוב מחשבות שהם לאחר עורו, אז הוא זוכה למה 
שכתוב "ואחר עורי נקפו זאת, ומבשרי אחזה אלוק" (איוב י"ט כ"ו). 
"זאת" היא בחינת שכינה הקדושה. והיא עומדת אחרי עורו. "נקפו" 
היינו שנתקנה, להיות לעמוד אחרי עורי. 
%break
ואז האדם זוכה לבחינת "מבשרי אחזה אלוק". היינו שהקדושה באה 
בהתלבשות בגוף בפנימיות. וזהו דוקא בזמן, כשהוא מסכים לעבוד 
מחוץ לעורו, היינו בלי כל התלבשות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ו. "מהו, ג' בחינות גופים באדם")
%break
%letter 6
6. ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו 
האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. 
ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. 
%break
והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא 
פסק.
%S (בעל הסולם אגרת ד')
%break
%letter 7
7. בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, 
ישתלם יחד עם זה באהבת השי"ת ובהשפעת נחת רוח להשי"ת. 
%break
ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין 
תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת 
רוח ליוצרו.
%S (בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")
%break
%letter 8
8. האדם הרוצה לעבוד ה' באמת צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים 
וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, 
היינו שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול. 
%break
ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים, כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה', 
יותר מתגלה אליהם אור השכינה, ולזה צריך לכלול עצמו עם כל 
האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה.
%S ("דגל מחנה אפרים". פרשת שלח)
%break
%letter 9
9. הוכן לו לאדם, עולם מלא, כדי שכל אלו הנטיות והמדות הטבעיות 
שבו, יתפתחו וישתלמו, ע"י שיתעסק בהן עם הבריות, באופן, שיהיו 
ראויים לתכליתם.
%break
וז"ש חז"ל: "חייב אדם לומר, בשבילי נברא העולם", משום שכל 
בריות העולם נחוצים ליחיד, שהמה המפתחים ומכשירים את נטיותיו 
ומדותיו, של כל אדם יחיד, עד שיוכשרו ויעשו, לכלי שרת לעבודתו 
ית'.
%break
וכיון שכן, הרי יש לנו להבין, את מהותה של אהבת ה', מתוך מדות 
האהבה, שהאדם נוהג בהן, כלפי חברו. אשר בהכרח, גם אהבת ה', 
מושפעת במדות אלו. כי מתחילה, לא הוטבעו באדם, אלא לשמו ית'.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות" אותיות ס"ח-ס"ט)
%break
%letter 10
10. כל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו 
איזה דבר לעבודת ה' והאיך למצוא את ה', ויהיה נתבטל אצלו וכן 
חבירו אליו, וכן כולם יהיו כך, 
%break
וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה, אזי ממילא יותר מה שהעגל 
רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם 
ונמצא עמהם.
%S (מאור ושמש. פרשת ויחי)
%break
%letter 11
11. עניין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה 
יכולים להגיע לאהבת ה', הוא עניין הפוך מה שמקובל באהבת 
חברים. 
%break
שפירושו, שעניין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. 
אלא, שאני צריך לאהוב את החברים.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 12
12. אין לאדם לבקש מה' שיקרב אותו אליו, כי זו חוצפה מצד האדם, 
כי במה הוא יותר חשוב מאחרים. מה שאין כן כשהוא מתפלל על 
הכלל, שהיא המלכות, הנקראת כנסת ישראל, הכלל של הנשמות, 
ששכינתא בעפרא, ואז מתפלל שהיא תעלה, 
%break
היינו שה' יאיר בה את חשכתה, ממילא כל ישראל יעלו בדרגה, וגם 
האדם המבקש, שהוא גם כן בתוך הכלל.
%S (הרב"ש. 106. "חורבן דקדושה")
%break
%letter 13
13. אם יש כמה אנשים בהכלל, שהם יכולים להגיע להמטרה, שהיא 
דביקות בה', ושיהיה מזה יותר נחת רוח לה', מכפי שהוא בעצמו זכה 
להתקרבות ה', הוא מוותר על עצמו, אלא הוא רוצה, שה' יעזור להם, 
משום שמזה תצמח נחת רוח למעלה יותר מכפי שיהיה מעבודתו. 
%break
ומשום זה הוא מתפלל עבור הכלל, היינו שה' יעזור להכלל כולו, ויתן 
לו הרגשה זו, היינו, שיהיה לו סיפוק מזה שהוא יכול להשפיע לה',  
שתהיה לו נחת רוח.
%break
והיות שבכל דבר צריך להיות אתערותא דלתתא, לכן הוא נותן את 
האתערותא דלתתא. והאתערותא דלעילא יקבלו אחרים, היינו למי 
שהקב"ה יודע, שיהיה מזה יותר תועלת לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "תפלת רבים" 1986)
%break
%letter 14
14. ואחר שכבר השגתי את הלבוש הנ"ל, תיכף מתחילים לזרוח בי 
נצוצי אהבה, והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחברי, ונדמה לי 
שעיני רואות את חברי וכמו כן אזני שומעות את קולם פי מדבר אתם, 
הידים מחבקות והרגלים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עמם במעגל, 
%break
ואני יוצא מגבולי הגשמיים ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חברי 
והקרקע השטוחה של כמה פרסאות לא תבדיל בינינו, 
%break
וכאילו חברי עומדים בתוך לבי ורואים את כל מה שמתרחש שמה, 
ואני מתחיל להתבייש ממעשי הפעוטים נגד חברי, ואני פשוט יוצא 
מכלים הגשמיים, שמתדמה לעיני שאין שום מציאות בעולם רק אני 
וחברי. 
%break
ואח"כ גם "האני" מתבטל ונבלע ונכלל בחברי, עד שאני עומד ומכריז 
שאין שום מציאות בעולם - רק החברים.
%S (הרב"ש. אגרת ח')
%break
%letter 15
15. והסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו 
נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש ג"כ 
את עצמו לבחינת פרט, כי זה תלוי בזה, 
%break
ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו 
שהופיעה באדה"ר.
%S (בעל הסולם. "ששים רבוא נשמות")