ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים מ
%book מתקשרים לעשירייה אחת
%break
%H מתקשרים לעשירייה אחת
%break
%letter 1
1. צריכים לדעת, שכל הנשמות נמשכות מנשמת אדם הראשון, כי 
לאחר שחטא בחטא עץ הדעת, נתחלקה נשמתו לשישים רבוא 
נשמות, 
%break
זאת אומרת, מה שהיה לאדם הראשון אור אחד, הנקרא בלשון 
הזה"ק, "זיהרא עילאה" ["זוהר עליון"], שהיה לו בגן עדן בבת אחת, 
היא מתפשטת לחלקים רבים.
%S (הרב"ש. 10 "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל" 1984)
%break
%letter 2
2. אמרו, שיש ששים רבוא נשמות, וכל נשמה מתחלקת לכמה ניצוצין. 
וצריך להבין, איך אפשר שהרוחני יתחלק, כי מתחילה לא נבראה רק 
נשמה אחת - נשמת אדה"ר.
%break
ולענ"ד, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ"ש, (בראשית ב, 
ז) "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, 
אצל כל אחד ואחד בשלמות, כמו אצל אדה"ר. כי הרוחני לא יבא 
בחיתוכים וחילוקים, שזה דווקא מִגִּדְרֵי הגשמיים. 
%break
אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה 
מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. 
%break
דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח 
התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור 
מאירה הנשמה כללית עליו.
%S (בעל הסולם. "ששים רבוא נשמות")
%break
%letter 3
3. הגוף עם אבריו - אחד הם. וכללות הגוף, מחליף מחשבות 
והרגשים, על כל אבר פרטי שלו. למשל, אם כללות הגוף חושב, 
שאבר אחד ממנו, ישמשו ויענג אותו, מיד אותו האבר יודע מחשבתו, 
וממציא לו התענוג שחושב. 
%break
וכן אם איזה אבר, חושב ומרגיש, שצר לו המקום, שהוא נמצא בו, מיד 
יודע כללות הגוף מחשבתו והרגשתו, ומעבירו למקום הנוח לו.
%break
אמנם אם קרה, ואיזה אבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי 
רשויות נפרדות, וכללות הגוף, כבר אינו יודע צרכיו של אותו האבר 
הנפרד. והאבר, אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף, שיוכל לשמש אותו 
ולהועיל לו.
%break
ואם יבוא הרופא, ויחבר את האבר לגוף, כמקודם לכן, הנה חוזר 
האבר לדעת, מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף. וכללות הגוף, חוזר 
לדעת, צרכיו של האבר.
%S (בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 4
4. אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם. כי כמו 
שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, 
המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, 
%break
כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים 
אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש.
%S ("זוהר לעם". פרשת "תולדות". מאמר "ואלה תולדות יצחק", סעיף 3)
%break
%letter 5
5. הסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת 
בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש ג"כ את עצמו 
לבחינת פרט, כי זה תלוי בזה, 
%break
ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו 
שהופיעה באדה"ר.
%S (בעל הסולם. "ששים רבוא נשמות")
%break
%letter 6
6. שורש כל הנשמות למעלה הוא בבחי' אלפים ושם כל הנשמות 
אחד. אך כשנמשכין למטה א"א להמשיכן כי אם ע"י שמחלקין אלפים 
למאות [...] 
%break
ואז נמשכת כל נשמה ונשמה למטה למקומה לגוף השייך לה וכל 
עבודת האדם להמשיך על עצמו האור ממעלה למטה מבחי' אלפים 
למאות בבחי' מאה [...] וכל זה כדי לגלות אמתתו ית'.
%S ("ליקוטי הלכות". חשן משפט הלכות)
%break
%letter 7
7. האדם הרוצה לעבוד ה' באמת צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים 
וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, 
היינו שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול. 
%break
ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים, כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה', 
יותר מתגלה אליהם אור השכינה, ולזה צריך לכלול עצמו עם כל 
האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה.
%S ("דגל מחנה אפרים". פרשת שלח)
%break
%letter 8
8. "קהלה קדישא" ["קהילה קדושה"]. הכוונה על כמה פרטים, 
שנתאספו ונתחברו להיות חטיבה אחת. ואח"כ ממנין ראש הקהל, 
וכדומה. וזה נקרא "מנין" או "עדה". שכל הפחות צריך להיות עשרה 
אנשים, אז יכולים לומר "קדושה" בתפלה. 
%break
ועל זה אמרו בזהר הקדוש "כל בי עשרה, שכינתא שריא" ["בכל 
עשרה השכינה שורה"]. שפירושו הוא, שבמקום שיש עשרה אנשים, 
כבר יש מקום להשראת השכינה.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך" 1984)
%break
%letter 9
9. אמרו חז"ל (סנהדרין ל"ט) "כל בי עשרה שכינתא שריא" ["בכל 
עשרה השכינה שורה"]. ידוע שמלכות נקראת "עשירי". גם ידוע 
שהכלי המקבלת נקראת גם כן בשם ספירת "המלכות", שהיא ספירה 
עשירית, המקבלת השפע עליון. 
%break
והיא נקראת "רצון לקבל", וכל הנבראים נמשכים רק ממנה. ומשום זה 
אין עדה פחות מעשרה, משום שכל ענפים הגשמיים נמשכים 
משורשים העליונים. 
%break
ומשום זה לפי הכלל "אין אור שלא יהיה בו עשר ספירות", לכן לא 
נקרא בגשמיות "עדה", שיהא ניכר לדבר חשוב, אם אין שם עשרה 
אנשים, לדוגמת למדרגות עליונות.
%S (הרב"ש, מאמר 28 "אין עדה פחות מעשרה" 1986)
%break
%letter 10
10. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא יבואו 
קצתם קצתם, כדי שלא תתעכב שלמות האיברים. כי כל העשרה הם 
כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. 
%break
כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב"ה, והתקין לו כל האיברים 
ביחד.
%S ("זוהר לעם". "נשוא". מאמר "מדוע באתי ואין איש", סעיף 106)
%break
%letter 11
11. פירשו רז"ל (ברכות מ"ז ב') על הנמנה מעשרה ראשונים בבית 
הכנסת, אפילו מאה באים אחריו, מקבל שכר כנגד כולם, מאה 
כמשמעו, מפני שהעשרה הם כלולים אלו באלו, הרי הם עשר פעמים 
עשרה הרי הם מאה, וכל אחד מהם כלול ממאה, 
%break
אם כן אפילו יבואו מאה הוא יש לו שכר מאה, וכן מטעם זה ישראל 
ערבים זה לזה, מפני שממש יש בכל אחד חלק אחד מחברו, 
וכשחוטא האחד פוגם עצמו ופוגם חלק אשר לחבירו בו, נמצא מצד 
החלק ההוא חבירו ערב עליו, ואם כן הם שאר זה עם זה.
%break
ולכך ראוי לאדם להיות חפץ בטובתו של חבירו ועינו טובה על טובת 
חברו, וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא הוא ממש. ומטעם זה 
נצטוינו ואהבת לרעך כמוך.
%S (הרמ"ק. "תומר דבורה")
%break
%letter 12
12. ואל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה 
לכל העולם. כי זהו "חוק ולא יעבור", אשר הכלל והפרט שוים, כב' 
טפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים 
עושים כל מה שבכלל כולו. 
%break
כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם 
ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או 
מעלה, את הכלל כולו.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ח)
%break
%letter 13
13. העיקר של אסיפה, שיהיו כולם באחדות אחד ויהיו מבקשים הכל 
רק תכלית אחד - למצוא את השי"ת, דכל בי עשרה שכינתא שריא 
[שבכל עשרה השכינה שורה], ובודאי אם יש יותר מעשרה, בודאי יש 
יותר גילוי שכינה, 
%break
וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה 
דבר לעבודת השי"ת והאיך למצוא את השי"ת, ויהיה נתבטל אצלו, וכן 
חבירו אליו, וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה, 
%break
אזי ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ממילא 
השי"ת מקרב עצמו אליהם, ונמצא עמהם, ונפתח להם ממילא כל 
הישועות וכל הברכות וכל השפעות טובות ממקור הרחמים.
%S ("מאור ושמש". פרשת ויחי)
%break
%letter 14
14. לשון אסיפה הוא יותר התאחדות בלב ונפש מלשון קיבוץ, כי 
קיבוץ שייך גם בגופים לבד אף שהדעות בלתי מתאחדות, 
%break
אבל לשון אסיפה בבני אדם הוא בלב אחד ג"כ, והוא לשון אסיפה 
מבחוץ לבפנים ששם מתאחדים ביותר.
%S ("שם משמואל")
%break
%letter 15
15. היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מהחבורה, 
%break
ובאספכם כל הניצוצי קדושה למקום אחד, בשבת אחים, באהבה 
וידידות, ודאי יהיה לכם קומה של קדושה חשובה מאד לפי שעה מאור החיים.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ג)
%break
%letter 16
16. "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של 
הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות 
וחשיבות של הקב"ה. 
%break
שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה 
לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, 
שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. 
%break
ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו 
עתה במה לשמש את המלך.
%break
ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתועדות חשבו 
בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו גורמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא 
יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדוה.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התועדות" 1986)
%break
%letter 17
17. השגת הרוממות, תלויה לגמרי בהסביבה. ואדם יחידי, אי אפשר, 
שיפעל בזה במשהו. אמנם, ב' תנאים פועלים בהשגת הרוממות:
%break
א. לשמוע תמיד, ולקבל את הערכת הסביבה, בשיעור הפלגתם.
ב. שהסביבה תהיה גדולה, כמ"ש: "ברוב עם הדרת מלך".
%break
ולקבל תנאי הא' - מחויב כל תלמיד, להרגיש עצמו, שהוא הקטן, 
שבכל החברים. ואז, יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול 
יכול לקבל מקטן ממנו. ומכ"ש, שיתפעל מדבריו, ורק הקטן מתפעל 
מהערכת הגדול.
%break
וכנגד תנאי הב' - מחוייב כל תלמיד, להרים מעלת כל חבר, ולחבבו, 
כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו שהיתה סביבה 
גדולה, כראוי, "כי ברוב בנין, חשוב יותר מרוב מנין".
%S (בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 18
18. עיקר עליית הנפש ושלמותה הוא, כשנכללים כל הנפשות ונעשים 
אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. 
%break
וע"כ התפילה, שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים הנפשות, 
שאי אפשר לדבר דיבורי התפילה, כי אם ע"י השלום, שנתחבר עם כל 
נפשות ישראל. 
%break
וע"כ עיקר התפילה, בציבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני 
עצמו, שזה היפך הקדושה, רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה 
ונעשים בחינת אחד.
%S ("ליקוטי הלכות". הלכות בית הכנסת)
%break
%letter 19
19. כדי להשתלם, צריך שיהיו מתחברות בה כל שאר הנשמות, 
ונעשות כולם אחת בה, ואז השכינה מאירה בתיקון גדול, כי היא 
'כלה', ואז, "כולך יפה רעיתי" ואין נשאר שום מום, 
%break
כי בכוח הערבות - אחד מתקן בעבור האחר, ונמצא הכל מתוקן.
%S (דרושי "כ"ד קישוטי כלה" לרמח"ל)
%break
%letter 20
20. ירגיל עצמו תמיד להכניס בלבו אהבת חברים עד כלות הנפש 
ממנו ולהאריך בזה עד שתדבק נפשו, ואיש באחיהם ידבקו, וכשיהיו 
כולם כאיש אחד, יהיה ה' אחד שוכן בתוכם, 
%break
ויהיו מושפעים מאתו ית' ברוב ישועות ונחמות ויתנשאו בעילוי גוף 
ונפש.
%S ("פרי הארץ")
%break
%letter 21
21. נאה לאחד לדבק באחד, ואימתי הוא? כשישראל הם אגודים 
ודבוקים יחד באחדות גמור, אז לאחד יחשבו, ושורה עליהם ה' ברוך 
הוא שהוא אחד. 
%break
אבל כשחלילה חלק לבם ונפרדים זה מזה, אי אפשר להם להיות 
דבוקים באחד ואין השם שורה עליהם חס וחלילה, ושורה חלילה אל 
זר עליהם [...] 
%break
וזה יש לומר הרמז בפסוק "ואתם הדבקים" היינו כשתהיו דבוקים 
ונאחדים זה בזה אז "חיים כולכם", כשהם באחדות אחד, אז נאה 
לאחד לדבק באחד, ושורה עליהם ה' אחד.
%S ("דגל מחנה אפרים". פרשת ואתחנן)
%break
%letter 22
22. טוב להם שיהיו נאחדים תמיד יחד בחבורה אחת, ואז אף אותם 
שהם פחותים במעלה מועילים לחבריהם להתקדש בקדושה יתירה 
ולהשיג יותר. 
%break
שהעליון צריך לתחתון ממנו והתחתון צריך לעליון ממנו, כן אתם תהיו 
נאגדים תמיד באגודה אחת, ואז יתאחדו גם כן שורשכם.
%S ("דגל מחנה אפרים". פרשת יתרו)
%break
%letter 23
23. כתוב "בתוך עמי אנכי יושבת", שהזה"ק אומר "ועל כן אין אדם 
צריך לפרוש מן העם לעולם, כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם 
כולו ביחד". 
%break
והפירוש הוא, שאם האדם מבקש מה', שיתן לו כלים דהשפעה, כמו 
שאמרו חז"ל "מה הוא רחום אף אתה רחום", אז האדם צריך 
להתפלל עבור הכלל כולו, כי אז ניכר שכוונתו היא, שהקב"ה יתן לו 
כלים דהשפעה טהורה, 
%break
כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד. כידוע, "משמיא 
פלגא לא יהבין", שפירושו, שמשמים שנותנים שפע למטה הוא בשביל 
הכלל כולו.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "תפלת רבים" 1986)
%break
%letter 24
24. ואחר שכבר השגתי את הלבוש של אהבה, תיכף מתחילים לזרוח 
בי ניצוצי אהבה, והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחבריי, 
%break
ונדמה לי שעיניי רואות את חבריי וכמו כן אוזניי שומעות את קולם, פי מדבר 
איתם, הידיים מחבקות והרגליים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עמם במעגל, 
%break
ואני יוצא מגבולי הגשמיים ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חבריי 
והקרקע השטוחה של כמה פרסאות לא תבדיל בינינו, וכאילו חבריי 
עומדים בתוך ליבי ורואים את כל מה שמתרחש שמה, 
%break
ואני מתחיל להתבייש ממעשי הפעוטים נגד חבריי, ואני פשוט יוצא 
מכלים הגשמיים, שמתדמה לעיניי שאין שום מציאות בעולם רק אני 
וחבריי. 
%break
ואחר כך גם "האני" מתבטל ונבלע ונכלל בחבריי, עד שאני עומד 
ומכריז שאין שום מציאות בעולם - רק החברים.
%S (הרב"ש. אגרת ח')