ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book ספירת העומר 2021
%break
%H ספירת העומר
%break
%letter 1
1. בענין ספירת העומר, זה ידוע דעיקר עבודת האדם הוא להתקשר 
את עצמו לה'. "עומר" מלשון מאלמים אלומים. ופירש רש"י, "כתרגומו 
מאסרין אסרין, עמרין". 
%break
שהכוונה שעל ידי זה שהאדם נעשה אלם, ואינו פותח את פיו עם 
טענות נגד הקדוש ברוך הוא, אלא אצלו "כל מה דעביד רחמנא לטב 
עביד" ["כל שעושה הרחמן, לטובה עושה"] (ברכות ט') ואומר את 
עצמו, דהיינו מחשבתו ורצונו, שיהיה רק לשם שמים - אז הוא עומר.
%break
דהיינו, על ידי זה שמקשר בקשר אמיץ את כל מחשבותיו ורצונותיו, 
שיהיה להם רק מטרה אחת, היינו לעשות נחת רוח ליוצרו, אז האדם 
נקרא בשם עומר.
%S (הרב"ש. אגרת נ"ט)
%break
%letter 2
2. ספירת העומר, המפורשים אמרו שהוא מלשון "ותחת רגליו 
כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר". שפירושו הוא, שעל ידי 
זה שהאדם מקשר את עצמו להקדוש ברוך הוא, אז האדם זוכה 
שיתגלה עליו אור ה'. 
%break
נמצא שהאדם, שעל ידי זה שהאדם שנעשה עומר, שקושר את כל 
הרצונות בקשר אחד, היינו למטרה אחת שהוא לשם שמים, אז מאיר 
העומר הזה. וזה סוד ספירת העומר, שהאדם מאיר באור ה'.
%S (הרב"ש. אגרת נ"ט)
%break
%letter 3
3. אנו סופרין מ"ט [49] יום עד קבלת התורה. כי העומר הוא 
משעורים. שהכוונה, שהוא בא משעורים, על ידי זה שהוא משער 
בליבא את גדלות ה', כמו שפירש הזהר הקדוש על פסוק "נודע 
בשערים בעלה", 
%break
אומר הזהר הקדוש, "כל חד וחד לפום מאי דמשער בליבא" [כל אחד 
ואחד לפי מה שמשער בליבו], באותו שיעור שורה עליו האור של 
הקדוש ברוך הוא על האדם.
%break
וזה נקרא בחינת אמונה. וכשהאדם זכה לאמונת ה' אז נקרא בחינת 
בהמה. וזה ענין שהעומר היה של שעורים, שהוא מאכל בהמה, 
שהכונה שעוד לא זכה לדעת התורה. 
%break
מה שאם כן בשבועות, שזוכין לקבלת התורה, אז מקבלין את הדעת 
התורה, לכן מקריבים את מנחת חיטין שהוא מאכל אדם, שהוא 
בחינת מדבר. מה שאם כן מטרם שזכה לבחינת תורה שהוא בחינת 
מדבר, אז נקרא מנחת שעורים, שהוא מאכל בהמה. 
%break
ואז נקרא מאלמים אלומים, שהוא בחינת אלם, שהוא רק בחינת חי 
ולא מדבר. שרק על ידי התורה זוכין לבחינת מדבר.
%S (הרב"ש. אגרת נ"ט)
%break
%letter 4
4. עומר מלשון "מאלמים אלומים", שהוא בחינת קשר. שהאדם צריך 
להשתדל, שהקשר בינו לה' יאיר, מלשון ספיר ויהלום. 
%break
היות שהעולם נקרא בחינת ששת ימי המעשה ושבת, שהם ז' 
ספירות, ויש התכללות הספירות, לכן אנחנו צריכים לקשר עצמנו לה' 
בכל ימי שנות חיינו, שהם ע' שנים, המכוון לזה סוד שכל אחת כלולה 
מעשר הספירות.
%break
ועל ידי זה שמתקנים את הקשר, הנקרא בחינת עומר, אז יכולים 
לזכות לבחינת תורה, שהוא בחינת חרות ממלאך המוות, 
%break
כמו שאמרו חז"ל "אל תקרי חרות אלא חירות", שיוצאים משיעבוד 
היצר על ידי התורה. וזה תלוי לפי הקשר שיש לאדם עם ה'.
%S (הרב"ש. 938. "ענין עומר")
%break
%letter 5
5. ענין תנופה מרמז לנו על ענין עבודה, כלומר הגם שפשטות הכתוב 
הוא, שצריכים להרים את עומר, כמו שכתוב "עומר התנופה", אולם 
הזה"ק שואל, מה זה בא ללמדנו בעבודה. 
%break
על זה מפרש, שאנו צריכים להרים המלכות לה', ש"פה" נקרא מלכות, 
ו"פה" נקרא כבוד, כמו שכתוב "תנו כבוד לה' אלקיכם", שאנו צריכים 
לתת את הפה, שהוא המלכות, לה'.
%break
ויש להבין, מה הפירוש שצריכים לתת את המלכות לה'. וכמו כן מה 
הפירוש, שיתנו פה, היינו כבוד, לה'. 
%break
אלא כשאנו מדברים בענין קיום תו"מ בדרך פרט, היינו בעל מנת 
להגיע ע"י זה לדביקות ה', שהוא ענין השתוות הצורה, כלומר לוותר 
על תועלת עצמו ולעבוד רק מה שהוא לתועלת ה', 
%break
עבודה זו נקראת "שכינתא בעפרא" או "שכינתא בגלותא".
%S (הרב"ש. מאמר 32 "מהו ששמן נקרא מעשים טובים, בעבודה" 1989)
%break
%letter 6
6. וזה ענין פסח, שישראל זכו אז לבחינת חירות, היינו למוחין דאו"א, 
שהוא בחינת "מלא כל הארץ כבודו", וממילא, שאין מקום ליצר הרע, 
כיון שהוא לא מרחק ע"י מעשיו מעבדות השם. אלא להיפך, שרואין 
איך שהקריב את האדם לעבודתו ית'. 
%break
אבל הבחינה הזו היתה רק מצד אתערותא דלעילא [התעוררות 
מלמעלה]. לכן אמרו, שהשכינה הקדושה אמרה: "כטיפת כשושנה 
אדומה ראיתי". היינו, שראה, שיש מקום, שצריכים עדיין לתקן. 
שבמקום הזה אין הוא ית' יכול להאיר. 
%break
לכן היו צריכין לספור את השבעה שבועות של ספירת העומר, בכדי 
לתקן את המקומות, שיראה ש"מלא כל הארץ כבודו".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ק"צ. "כל פעולה עושה רושם")
%break
%letter 7
7. בפסח, שלא היה רק מילה, שזכו לצאת מרשות המצרים, אז נכנסו 
במדרגת בהמה דקדושה. לכן מביאים בחינת עומר שערים, שהוא 
מאכל בהמה. ועל ידי זה מתברכות התבואות שבשדות, ששדה הוא 
סוד מלכות, בחינת "שדה אשר ברכו ה'".
%break
ועל ידי פירות העומר בז' שבועות זוכין לקבלת התורה, שהוא סוד 
קבלה על מנת להשפיע. אזי נקרא בחינת "אדם", שכבר יש לו דעת 
התורה הנקראת "שמים". והתורה בחינת עץ החיים, ואדם נקרא עץ 
השדה. 
%break
לכן מקריבין שתי הלחם מן חיטים, שהוא מאכל אדם. ועל ידי זה 
מתברכים פירות האילן, שהרמז לזה שמתברכין עם בחינת התורה.
%S (הרב"ש. 927. "ענין חמץ ומצה")
%break
%letter 8
8. ימי ספירה, הן מורים על האחדות כמובא בספרים הקדושים, ולכן 
מתו תלמידי ר' עקיבא בין פסח לעצרת, מפני שהימים אלו מורין על 
האחדות, והם לא נהגו כבוד זה לזה, 
%break
ולכן הביא מעשה דבר קפרא באמצע דרשות העומר, שלא חרה לבר 
קפרא, אלא על שלא הזמין אותו עם חבריו. שבימי הספירה צריך 
האדם לתקן מידה זו של האחדות, ועל ידי זה זוכה להשגת התורה 
בחג השבועות, 
%break
כמו שכתוב ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד 
ההר, ופירש רש"י, שהיו כולם בלב אחד כאיש אחד, ולכן זכו להשגת 
התורה במתן תורה.
%S ("מאור ושמש". פרשת אמור)
%break
%letter 9
9. עיקר הפגם של תלמידי ר' עקיבא, היה מחמת שלא היה ביניהם 
אהבת חסד, שהוא בחינת השתוקקות וכיסופין, שעי"ז עיקר המשכת 
התורה, שהיו צריכים להמשיך מרבי עקיבא, שהיה בחינת התגלות 
התורה. 
%break
וע"כ אמר רבי שמעון בר יוחאי, "אנן בחביבותא תליא", שאנו צריכים 
שיהיה בינינו אהבה גדולה, שזהו העיקר. וכמובא בתלמידי האר"י ז"ל 
שהזהירם כמה וכמה פעמים, שיהיה ביניהם אהבה גדולה, ופעם 
אחת אמר, שהיה מוכן לבוא לירושלים ושתבוא הגאולה על ידם, 
%break
אך שנתקלקל ע"י המחלוקת שנעשה בין החברים, ע"י נשותיהם. כי 
עיקר המשכת התורה, הוא ע"י אהבה וחסד, שהוא בחינת השתוקקות 
וכסופין דקדושה, שעי"ז זוכין לקבלת התורה ולכל טוב.
%S ("ליקוטי הלכות". הלכות דם, הלכה א')
%break
%letter 10
10. בזמן הספירה יש הסתלקות המוחין, משום שענין הספירה הוא 
בחינת עליית מ"ן. וידוע, שבזמן עליית מ"ן יש הסתלקות האורות. אבל 
לאחר הספירה חוזרת המוחין למקומה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קמ"א. "ענין חג הפסח")