ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book אוכלי המן והעלאת מן
%break
%H אוכלי המן והעלאת מ"ן 
%break
%H אוכלי המן
%break
%letter 1
1. ויאמר ה' אל משה, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.
%S (תורה. פרשת "שמות". פרק ט"ז, פסוק ד')
%break
%letter 2
2. שני מיני לחם אכלו ישראל. אחד כשיצאו ממצרים, אכלו מצה, לחם 
עוני, לחם ממלכות. ואחד במדבר, שאכלו לחם מן השמיים, לחם 
מז"א, שנקרא שמיים. שכתוב, הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים.
%S ("זוהר לעם". "תצווה". מאמר "לחם הביכורים" סעיף 72)
%break
%letter 3
3. מ' [40] שנה, שהלכו ישראל במדבר, לא הלכו אלא לאורו, היינו 
שהיה רק אתערותא דלעילא, שנקרא "לחם מן השמים", שהשפע 
הגיע להם בלי הכנה של מעשה של התחתונים.
%break
ו"לחם מן הארץ" נקרא, שהשפע בא על ידי מעשי התחתונים. וזה 
נקרא לחם הקלוקל, היינו בלי יגיעה. ו"נפשנו קצה בלחם הזה", מטעם 
שבדבר הבא בלי יגיעה, אין מרגישים כל כך טעם, כמו בדבר הבא על ידי יגיעה.
%S (הרב"ש. 500. "בהעלותך את הנרות - ב'")
%break
%letter 4
4. לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן (מכילתא בשלח י"ז). הנה תורה 
נקרא לחם כמו שכתוב (משלי ט', ה') לכו לחמו בלחמי ולכך שייך 
ללימוד לשון אכילה, ומן ראשי תיבות מסירת נפש, 
%break
וזה יש לפרש לא ניתנה תורה אלא לאותם שאוכלים מן היינו שלומדים 
במסירת נפש.
%S ("דגל מחנה אפרים". ליקוטים)
%break
%letter 5
5. כשאין הכנה מצד התחתונים, אז אין הקדוש ברוך הוא משפיע 
להם את ההשפעה העליונה. אבל אין להגביל אותו ולומר, שבלי זה אי 
אפשר שישפיע להם. ומביא ראיה מהמדבר, שהקדוש ברוך הוא היה 
מאיר להם בלי התעוררות. 
%break
ומשום זה אכלו לחם מן השמים, היינו בלי עבודה ורק כשבאו לארץ, 
אז ניתנה להם השלמות, הנקרא "לחם מן הארץ".
%S (הרב"ש. 695. "ויקחו אליך שמן זית זך")
%break
%letter 6
6. כתוב, ויאכלו מעבוּר הארץ ממחרת הפסח. מה בין מן, ובין לחם מן 
הארץ? המן מלמעלה, מהשמיים, מז"א, ולחם מן הארץ, מלמטה, 
מהמלכות, הנקראת ארץ.
%S ("זוהר לעם". "וילך". מאמר "משה אהרון ומרים", סעיף 4)
%break
%letter 7
7. צא ולמד מאוכלי המן, שהמן נקרא לחם מן השמיים, משום שלא 
נתגשם בהתלבשותו בעולם הזה, ואמרו חז"ל שכל אחד ואחד היה 
טועם בו כל מה שרצה, ונמצא שהיה בו בהכרח מן הצורות ההפוכות, 
%break
דהיינו אחד טעם בו טעם מתוק, והשני טעם בו טעם חריף ומר, אשר 
המן בעצמו, היה בהכרח, כלול משני ההפכים יחד, כי כלום יש לך 
נותן מה שאין בו, ואם כן איך אפשר שיהיו ב' הפכים בנושא אחד, 
%break
אלא על כורחך, שהוא פשוט ומופשט מב' הטעמים ורק כלול הוא 
מהם, באופן, שהמקבל הגשמי יכול להבדיל לעצמו, הטעם הזה 
שרוצה. ועל דרך זה תבין כל דבר רוחני, שהוא בעצמו יחיד ופשוט, 
%break
אומנם כלול מכל ריבוי הצורות שבעולם, ובביאתו ליד מקבל הגשמי 
והמוגבל, אז יעשה בה המקבל צורה נבדלת אחת, מכלל ריבוי 
הצורות, המתייחדות במהות הרוחנית ההיא.
%S (בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". חלק א', הסתכלות פנימית, פרק א', אות ב')
%break
%letter 8
8. לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן, רצה לומר כי מי שרוצה לקבל עליו 
עול תורה צריך להיות בעל בטחון בה' שלא לרדוף אחר פרנסה כל 
היום רק ממעט בעסק ועוסק בתורה ותפלה, ובודאי קודשא בריך הוא 
יזמין לו פרנסתו בכל יום ויום [...] 
%break
וממילא כשהאדם עוסק בתורה לשמה יותר אזי יהיה בטוח שיהיה 
פרנסתו יותר בריוח, וכל מה שעוסק אדם בתורה ובתפלה יותר 
בדביקות יהיה פרנסתו יותר מצויה בריוח, כי זה עיקר עבודת האדם בעולם.
%S ("מאור ושמש")
%break
%H העלאת מ"ן
%break
%letter 9
9. מה הם מ"ן? שבהשתוקקות שלמטה, עולים מים תחתונים, מ"ן, 
לקבל מים עליונים, מ"ד, מהמדרגה שעליהם. כי מים תחתונים, מ"ן, 
אינם נובעים, זולת ע"י התעוררות ההשתוקקות של התחתונה. 
%break
ואז ההשתוקקות של התחתונה והעליונה מתדבקות, ונובעים מים 
תחתונים נגד מים עליונים היורדים, ונגמר הזיווג, והעולמות 
מתברכים, וכל הנרות דולקים, והעליונים ותחתונים נמצאים בברכות.
%S ("זוהר לעם". "ויחי", מאמר "דן ידין עמו", סעיף 717)
%break
%letter 10
10. מ"ן נקרא חסרון. אבל מה חסר להתחתון שעל ידי זה יגרום 
תוספת שפע בעולמות.
%break
בזמן שהאדם עוסק בתורה ומצוות, התורה ומצוות עושים מקודם 
"מ"ן" באדם, כלומר שהאדם מקבל חסרון, ורואה שחסר לו תורה 
ויראת שמים, מסיבת ההסתר וההעלם שישנו בהעולם מסיבת 
הצמצום.
%break
נמצא, שהאדם מקבל אז חסרון, והחסרון הזה הוא מעלה למעלה, 
שימלאו אותו. נמצא לפי זה שעל ידי תורה ומצוות האדם מקבל מ"ן. 
והמ"ן הזה הוא מעלה למעלה וגורם גילוי בכל העולמות.
%S (הרב"ש. 201. "עליית מ"ן - א'")
%break
%letter 11
11. יש לפרש, מה שאומר האר"י הקדוש, ש"אין שום מדרגה עולה, 
אלא על ידי עליית מיין נוקבין", שענין נוקבין פירושו חסרון. "שמים 
פירושו בחינת בינה, שקיבלה לתוכה בחינת מלכות, שמלכות נקראת 
"חסרון", מלשון "נקב". לכן העליון מוכרח לתת להתחתון מה שחסר לו.
%break
והיות ש"אין כל חידוש אור בעולם, אלא מאין סוף ב"ה", לכן העליון 
עולה בדרגה, בכדי לקבל שפע בשביל התחתון. ובדרך עבודה יש 
לפרש, שענין עליון ותחתון, נקרא מצב הא' עליון ומצב הב' נקרא 
תחתון. 
%break
זאת אומרת, אם במצב שבו נמצא האדם, אינו מרגיש שום חסרון, ויש 
לו סיפוק, מובן מאליו, שאין לו צורך להתקדם בעבודה. כי לא רואה 
שום חסרון, שהחסרון הזה יתן לו דחיפה ללכת קדימה.
%break
לכן אם האדם מוצלח, הוא מוציא חסרון במצב שבו הוא נמצא.
%S (הרב"ש. מאמר 27 "מהו, שכל עשב - יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה" 1990)
%break
%letter 12
12. הנבראים, לאחר חטא אדם הראשון, נבחנים לכלים שבורים 
ומתים, היינו הכלים שלהם הם רק בקבלה עצמית, שנפרדו מהחיי 
החיים. רק יש בהם ניצוץ, שהוא מהרשימות דאור חוזר, שנשאר וירד 
להחיות הכלים, שיוכלו על ידו לקום לתחית המתים.
%break
והניצוץ הזה הוא ניצוץ דקדושה, שהוא שיריים מהאור חוזר. וצריכים 
להעלות אותו, היינו לקבל אותו בעל מנת להשפיע, שזהו נקרא 
"העלאה", היינו עלית מ"ן. 
%break
שעל ידי זה נעשה בחינת מסך ועביות, שיוצא על זה מילוי, שהאור 
חוזר ממלא את הכלים בשיעור שילביש את האורות (אור ישר).
%S (הרב"ש. 179. "עיבור - א'")
%break
%letter 13
13. זה כלל "כל מצב ומצב נקרא עליון ותחתון". נמצא, שבו בזמן 
שמצא חסרון במצב שבו הוא נמצא, לכן במצב הב', הנקרא "מצב של 
חסרון", והחסרון הזה נקרא עתה "תחתון", גורם שיעזוב את המצב 
הקודם, וישתדל לתקן את החסרון מה שהוא מרגיש עתה.
%break
זה נקרא בעבודה, שהמיין נוקבין של התחתון גורמים התעלות בדרגה 
להעליון. היינו להמצב הקודם. וזהו שאמר האר"י הקדוש, שהתחתון 
על ידי המ"ן שלו, גורם עליה להעליון. 
%break
נמצא כנ"ל, שרק החסרונות, הנקרא "יסורים", גורמים את העליות, 
שעל ידם מתעלים תמיד ללכת קדימה.
%S (הרב"ש. מאמר 27 "מהו, שכל עשב - יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה" 1990)
%break
%letter 14
14. אם אין אתערותא דלתתא, לא בא על זה עזרה מלמעלה. וזה 
נקרא עבודת האדם, היינו מה שיש לאדם לעשות, כי עניית התפילה 
שייך, אם יש איזה תפילה מלמטה, שזהו נקרא עליית מ"ן, היינו 
שהאדם מעלה את החסרון, מה שחסר לו, ומבקש מה', שימלא לו את חסרונו.
%break
לכן, אם יש לו חסרון, בזה שלא יכול לעבוד בשלא על מנת לקבל 
פרס, אז הקדוש ברוך הוא נותן לו את המיין דוכרין, שהוא מלוי 
החסרון, שהקדוש ברוך הוא נותן לו את הכוח הזה. 
%break
אבל אם אין האדם מבקש את זה, זאת אומרת מה שלא יכול לעסוק 
שלא על מנת לקבל פרס, ממילא לא שייך לומר מלוי חסרון.
%break
ובכדי שהאדם ירגיש שזה נקרא חסרון, על זה מוכרח להיות חינוך 
מיוחד, אחרת לא מרגישים שזה נקרא חסרון. 
%break
ורק חסרון של מיעוט אור האדם מרגיש, היינו שאין לו התענוג בתורה 
ובתפילה, כמו שהוא מבין שצריך להיות.
%S (הרב"ש. 579. "והסירותי את לב האבן")
%break
%letter 15
15. הנה ידוע, בכדי להמשיך שפע מלמעלה, צריכים להקדים 
אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. יש לשאול: בשביל מה 
צריכים אתערותא דלתתא? ומשום זה אנו מתפללים "יהי רצון למעלה", 
%break
זאת אומרת, שאנחנו צריכים לעורר, שיהיה רצון למעלה, בכדי 
להשפיע למטה. שעוד לא מספיק בזה, שיש לנו רצון, אלא שצריך 
להיות רצון טוב גם מצד המשפיע.
%break
ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, מכל מקום הוא 
מחכה לרצון שלנו, שיעורר את הרצון שלו. היינו, שאם אין ביכולתנו 
לעורר את הרצון שלו, זהו סימן, שהרצון מצד המקבל אינו עדיין בשלימות. 
%break
לכן, דוקא על ידי זה שאנו מתפללים "יהי רצון למעלה", מתרקם הרצון 
שלנו, שיהיה רצון אמיתי, שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע. וזה 
ענין "כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני". 
%break
היינו, שהשם ית' אומר "רוצה אני במעשי תחתונים".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ז. "יקריב אותו לרצונו")
%break
%letter 16
16. ענין מ"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. 
שתפילה, הנקרא בחינת העלאת מ"ן, ועניית התפילה נקרא בחינת 
מ"ד, אור ישר, שפע עליונה, השפעה. 
%break
והתפילה הזו, הנקרא מ"ן, צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה 
התיקון של מסך, היינו שיהיה כוונתו לה', הנקרא לשמה.
%break
והכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של 
התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון 
לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של 
התחתון, 
%break
כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא 
מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים.
%S (הרב"ש. 587. "עליון מברר לצורך התחתון")
%break
%letter 17
17. שורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא 
מ"ן, עולה למעלה, 
%break
אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון 
לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא 
להשפיע.
%S (הרב"ש. 587. "עליון מברר לצורך התחתון")
%break
%letter 18
18. כיוון שאין מדרגה יכולה לקבל משהו ממדרגה גבוהה ממנה יותר 
ממדרגה אחת, ומקבלת רק מהמדרגה העליונה הסמוכה לה, נמצא 
שכל מדרגה עליונה המשפיעה, הוא זכר, וכל תחתונה המקבלת 
ממנה, היא נקבה.
%break
וע"י ההשתוקקות, שכל תחתונה משתוקקת לקבל שפע מעליונה 
ממנה, היא מעלה אליה מ"ן, באופן, שכל תחתונה מעלה מ"ן לעליונה 
ממנה, הסמוכה לה, עד שמגיע לא"ס. ואז א"ס מוריד שפע, מ"ד. 
%break
וכל מדרגה עליונה משפיעה השפע שקיבלה, למדרגה תחתונה 
הסמוכה לה, שכן משתלשלת המ"ד ממדרגה למדרגה, עד התחתונים שבעולם העשיה.
%S ("זוהר לעם". "ויחי", מאמר "דן ידין עמו", סעיף 717)
%break
%letter 19
19. העלאת מ"ן. דהיינו, שגורמים חסרון למעלה. ויש להבין, איך שייך 
לומר, שהתחתונים גורמים חסרון למעלה. 
%break
אבל צריכים לדעת, מה הפירוש חסרון. ידוע שכלי נקרא חסרון, 
דהיינו, שאם יש חסרון, יש מקום לתת שמה מילוי למלאות את החסרון.
%break
והיות מצד המאציל אין שום עיכוב מלהשפיע, אלא רצונו הוא להטיב, 
וכל מה שאנו רואים, שיש הסתרת האור, הוא מטעם, שאין 
להתחתונים כלים לקבלת השפע, לכן כשהתחתון מתעורר לטהר את 
עצמו, וחסר לו כוחות, ומבקש לה', שיעזור לו, 
%break
אז החסרון הזה עולה למעלה, ויש עכשיו להעליון כלי להשפיע לו 
שפע. וזה נקרא העלאת מ"ן.
%S (הרב"ש. מאמר 7 "חשיבותה של תפלת רבים" 1986)
%break
%letter 20
20. מ"ן דאמא היא בחינת אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה], 
שאינו בבחינת הטבע. כלומר שמצד הטבע, בזמן שאין האדם מוכשר 
לקבל את השפע, אין הוא מקבל שום השפעה. 
%break
מה שאין כן מצד אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה], שהוא 
למעלה מהטבע, כן האור מושפע לתחתונים בסוד "אני ה', השוכן 
אתם בתוך טומאתם". כמ"ש בזה"ק "דאף על גב דאיהו חטא, כאילו 
לא חטא כלל".
%break
אבל באתערותא דלתתא אין האור מושפע. אלא דוקא בזמן, שהאדם 
מוכשר מצד הטבע, היינו מצד עצמו, שזה נקרא מ"ן דנוקבא, שהוא 
יכול להתתקן על ידי האמונה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". צ"ו. "מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה")
%break
%letter 21
21. שאלה: עליית מ"ן נקרא עליית חסרון למעלה. ומדוע כתוב 
שעליית מ"ן נקרא מצוות ומעשים טובים.
%break
מ"ן נקרא חסרון. אבל מה חסר להתחתון, שעל ידי זה יגרום תוספת 
שפע בעולמות.
%break
בזמן שאדם עוסק בתורה ומצוות, התורה ומצוות עושין מקודם מ"ן 
באדם. כלומר שהאדם מקבל חסרון, ורואה שחסרין לו תורה ויראת 
שמים, משום ההסתר וההעלם שישנם בהעולם מסיבת הצמצום. 
%break
נמצא שהאדם מקבל אז חסרון. והחסרון הזה הוא מעלה למעלה, 
שימלאו אותו.
%break
נמצא לפי זה שעל ידי תורה ומצוות אדם מקבל מ"ן, והמ"ן הזה הוא 
מעלה למעלה וגורם גילוי בכל העולמות.
%S (הרב"ש. 491. "עליית מ"ן - ב'")
%break
%letter 22
22. התחתון צריך לומר, שכל הסתרה הזאת שהוא מרגיש היא 
מטעם שעליון צמצם את עצמו לטובת התחתון. וזה נקרא "ישראל 
שגלו, שכינה עמהם", שאיזה טעם שהוא טועם, כך הוא אומר. 
%break
היינו שאין הוא אשם בזה שאינו מרגיש טעם של חיות, אלא לפי 
דעתו, אין באמת שום חיות ברוחניות.
%break
ואם האדם מתגבר ואומר שמה שמוצא טעם מר במזונות האלו, אינו 
אלא משום שאין לו הכלים המתאימים שיוכלו לקבל את השפע, היינו 
משום שהכלים שלו הם לקבל ולא להשפיע. 
%break
ומצטער על זה שהעליון הוצרך להסתיר את עצמו, ובשביל זה יש 
מקום להתחתון על לשון הרע, שזה בחינת העלאת מ"ן שהתחתון 
מעלה.
%break
ועל ידי זה העליון מעלה את אח"פ שלו, שענין עליה היינו שהעליון 
יכול להראות להתחתון את השבח והתענוג שיש בהכלים דאח"פ 
שהעליון יכול לגלות. 
%break
אם כן כלפי התחתון נמצא שמעלה את הגלגלתא ועינים דתחתון, בזה 
עצמו שהתחתון רואה את מעלת העליון. 
%break
נמצא שהתחתון עולה ביחד עם אח"פ דעליון. נמצא, שבזמן 
שהתחתון רואה את הגדלות דעליון על ידי זה עצמו נתגדל התחתון.
%S (הרב"ש. 195. "ענין שיתוף מידת הדין ברחמים")