ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book עמלק
%break
%H עמלק 
%break
%H עניין עמלק
%break
%letter 1
1. "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים".
%break
ענין עמלק הוא היצר הרע, ואינו בא לאדם אלא בצאתכם ממצרים, 
היינו בזמן שהאדם יוצא מהמצרים, שמצירים את הנשמה. וכשהאדם 
מקבל על עצמו לעסוק בעבודת ה', אז הוא בא.
%S (הרב"ש. 906. "ענין עמלק")
%break
%letter 2
2. באופן כללי ידוע, שעמלק נקרא יצר הרע. אולם באופן פרטי יש 
ליצר הרע הרבה שמות. 
%break
וחז"ל (במסכת סוכה דף נ"ב) אמרו, "שבעה שמות יש לו ליצר הרע, 
רע, ערל, טמא, שונא, מכשול, אבן צפוני. ויש לו עוד שמות כמו פרעה 
מלך מצרים, עמלק".
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%H קליפת עמלק
%break
%letter 3
3. עיקר קליפת עמלק היא מכוונת נגד גדלות ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%letter 4
4. וזהו ענין קליפת עמלק, כמו שכתוב (בפרשת כי תצא) "זכור את 
אשר עשה לך עמלק, אשר קרך בדרך, ואתה עייף ויגע ולא ירא 
אלקים". 
%break
שענין "אשר קרך בדרך" פירש רש"י וזה לשונו, לשון קור וחום, ציננך 
והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להילחם בכם, והתחיל, 
והראה מקום לאחרים. ומפרש שם ב"שפתי חכמים" וזה לשונו, "רצה 
לומר בדבר חם, שהכל יראים ממנו. 
%break
כך אומות העולם היו יראים מכם, אבל עמלק ציננך והפשירך, לשון 
מים פושרין".
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%letter 5
5. בזמן שעמלק רואה, שהאדם מתלהב ומתחמם בעבודה, והאדם 
שמח בזה שזכה לקבל קצת חשיבות, שכדאי לשמש מלך גדול, אז 
בא ואומר לשון הרע ולוקח מהאדם את החשיבות הזאת. 
%break
וממילא נאבדת מהאדם את החמימות שהיתה לו בזה, שהיתה לו 
קצת הרגשה, שיש לו חיבור עם מלך גדול.
%break
וזה שאומר "ואתה עייף ויגע", היינו שבזמן עבודה, שהיה מאמין, 
שהוא משמש מלך גדול, האדם היה חי ולא היה מרגיש שום עייפות. 
ובזמן שעמלק הכניס בהאדם בחינת ביטול בגדלות ה', תיכף האדם 
נעשה עייף מהעבודה, 
%break
כמו שאומר בזה"ק, "באתר דאית טרחא, תמן אית ס"א", שפירושו, 
שהאדם צריך לדעת, שאם האדם עובד עבודת הקודש, ומרגיש את 
העבודה הזו לטורח ולמשא, 
%break
סימן הוא, שיש שם סטרא אחרא והיא מחלישה את האדם, שלא 
ירגיש, שהאדם משמש למלך גדול.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%letter 6
6. כתוב במדרש [על עמל"ק] "אשר קרך בדרך", שהוא לשון קרירות, 
היינו שכיבה האש אהבתם וקירר אותה. שהיו מתחילה בחמימות 
ובהתלהבות לאהוב זה את זה, ועמלק הביאם לידי קרירות וצינן את 
אהבתם מלאהוב אחד את חברו. 
%break
ועל ידי מה הקרירם, על ידי התנשאות וגאווה, שעמל"ק - גימטריא 
ר"ם, שהוא לשון התנשאות וגבהות וגאוה. מפני שעיקר הדבר שמביא 
לאהוב אחד את חברו, הוא על ידי שכל אחד ואחד שפל ומבוזה בעיני עצמו, 
%break
שמוצא תמיד חסרונות בכל מעשיו ורואה את צדקתו ומעשיו של 
חברו, וגדול מאד חברו בעיניו, על ידי כן אוהב את חברו והוא באחדות עמו. 
%break
להבדיל, אם הוא גדול בעיני עצמו והוא בגאווה, אזי ממילא רואה 
חסרונות של חברו, ועל ידי כן הוא שונא אותו, לפי שחברו שפל מאד בעיניו. 
%break
ועמל"ק, הוא הקריר את ישראל מחמימות והתלהבות שהיה להם 
מקודם לאהוב זה את זה.
%S ("מאור ושמש". פרשת תצוה)
%break
%letter 7
7. ענין עמלק הוא קליפה. בזמן שהאדם מתגבר ומתחיל ללכת בדרך 
של אמת, בא הוא ומחליש את האדם, ואומר, אל תפחדו מלהסתלק 
מדרך של השפעה. 
%break
ועד כמה שהאדם מתגבר בגדלות ה', שאומר, שכדאי לעבוד בלתי ה' 
לבדו ולא לתועלת עצמו, (בא עמלק) ונותן להבין להאדם, הלא אתה 
רואה, שאתה עייף ויגע מהעבודה הזו. 
%break
ולא ירא אלקים, היינו שענין "יראת שמים", שהיה לישראל, שאמרו, 
שכדאי לעבוד ולשמש מלך גדול, בזה הוא הכניס דעתו, היינו שאין 
שום חשיבות של מלך. אם כן, מדוע אתם רוצים לעבוד בלי שכר, אלא 
רק לתועלת ה', מחמת גדלותו יתברך. 
%break
את היראה הזו הוא קלקל, היינו שכל מטרתו היתה אך ורק לבטל את 
חשיבות של יראת שמים, הנקראת "עקרא דיראה הוא בגין דאיהו רב 
ושליט".
%break
נמצא, שהוא הכניס לעם ישראל בחינת ביטול על החשיבות של ירא 
אלקים, שכל המלחמה שלו היתה להחליש אותם מהעבודה, לשמש 
מלך גדול.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%letter 8
8. הגם שיש יצר הרע, שלא נותן לקיים תו"מ, אבל אין הם הלעומת 
העיקר של היראה, הנקראת "משום שהוא רב ושליט". שזוהי עיקר 
היראה, שבגלל זה האדם רוצה לשמש את המלך, מפני גדלות 
וחשיבות המלך. 
%break
ועמלק רוצה דוקא זה להחליש. היינו, שטוען, הלא האדם בעצמו 
רואה, שאין שום חשיבות להקב"ה, שיעבדו אותו מפני גדלותו, כי 
אתה רואה, איך שיש הסתרה גדולה על השגחתו יתברך, שנוכל 
לומר, שהוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב.
%break
והוא טוען, שאין זו הסתרה. אלא, כמו שאנו רואים בעינינו, כך הוא 
באמת, ולא כמו שעם ישראל אומרים, שבאמת הקב"ה מנהיג את 
העולם בבחינת טוב ומטיב, אלא אנחנו עוד לא זכינו לזה, לראות איך 
שהשגחתו היא בבחינת טוב ומטיב, 
%break
אלא אנחנו צריכים להאמין למעלה מהדעת, ולומר "עינים להם ולא 
יראו". לפי זה אנו רואים, שהיא הקליפה ממש נגד העיקר היראה.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%H מלחמת עמלק
%break
%letter 9
9. מלחמת עמלק שהוא מלחמת היצר, היא מלחמה ארוכה מאד, 
ועיקר הכנעתו הוא על ידי התחזקות. שבכל מה שעובר על האדם כל 
ימי חייו, יהיה חזק מאד לבלי להניח להפיל את עצמו בשום אפן, 
בבחינת: "ואציעה שאול הנך". 
%break
וגם משם יקרא ויצעק אל ה' בכלות הנפש בבחינת: "מבטן שאול 
שועתי" וכו'. כי כל זמן שהאדם אינו מיאש את עצמו ומחזק את עצמו 
להתחיל בכל פעם מחדש איך שהוא, הוא נקרא נוצח את המלחמה, 
%break
כי אי אפשר להאדם בעצמו לנצחו כמאמר רבותינו ז"ל: 'אלמלא 
הקדוש ברוך הוא עוזרו' וכו', כמו שכתוב: "מלחמה לה' בעמלק".
%S ("משיבת נפש". אות מ')
%break
%letter 10
10. האדם מחויב לחזק את עצמו בכל פעם מחדש, לבלי להיות נסוג 
אחור ממלחמה הזאת, ולבלי ליאש את עצמו בשום אופן, כי ודאי 
במלחמה הזאת אין רואין עדין בחוש מאן נצח [מי המנצח], כי עדין 
המלחמה ארוכה מאד והגלות מתגבר, 
%break
ועל כל אחד עובר מה שעובר, אף על פי כן, כל זמן שאוחזין עדין הכלי 
זין בידינו, ועיקר הכלי זין שלנו הוא תפלה, וכל זמן שאין אנו מיאשין 
עצמנו ממלחמה הזאת, חס ושלום, ואוחזין עדין הכלי מלחמה, בודאי 
אנחנו מנצחים, 
%break
כי כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפלה וצעקה לה' ית' הוא בכלל 
מנצח את המלחמה, כי זה עיקר הנצחון.
%S ("משיבת נפש". אות מ')
%break
%letter 11
11. "וכאשר יניח ידו וגבר עמלק". ומקשים, מדוע הניח משה את ידיו.
%break
והענין, כי עמלק מבואר בספרים הקדושים שהוא הקליפה נגד אמונה. 
וידים של משה הן בחינת אמונה, כי ענין ידים הוא בחינת השגה, 
מלשון "כי תשיג יד". וכל השגתו של משה היא על ידי אמונה, לכן 
נקרא משה רעיא מהימנא.
%break
ובזה נוכל לפרש, שכאשר ראו ישראל שמשה הרים ידו, היינו 
שהחשיבו ישראל לבחינת רוממות את ידו של משה, אז וגבר ישראל, 
היינו בשיעור רוממות הדבר. כי מי שמבזה את האמונה, אז אינו יכול 
לקבל את החיות שישנה בכח האמונה.
%break
וזה ענין "וידי משה כבדים", היינו שהיה קשה וכבד לישראל להחזיק 
את החשיבות, את הידים של משה. 
%break
זאת אומרת שהיה מרגישים בחינת כבידות באמונה, שהיה להם לעול 
ולמשא לתת עליהם את עול האמונה.
%S (הרב"ש. 907. "וכאשר יניח ידו וגבר עמלק")
%break
%letter 12
12. כשנופלים מאמונה אז צריכים בעצמו לעבוד, שהוא ענין 
אתערותא דלתתא. ואם דבוקים במשה שהוא בחינת תורה, שעל ידי 
התורה יכולים לזכות לאמונה. לכן היה מוכרח ללכת למשה, בכדי 
ללמוד ממנו את דרכי אמונה. 
%break
משה נקרא רעיא מהימנא, שהוא היה הרועה של האמונה, כי משה 
נקרא בחינת תורה, כמו שכתוב "זכרו תורת משה עבדי". לכן, 
כשדבוקים במשה, אז לוקחים כוחות על אמונה.
%S (הרב"ש. 604. "מדוע חכה עד מלחמת עמלק")
%break
%letter 13
13. כשבני ישראל נעשין אגודה אחת אין לעמלק שליטה בהם. רק 
ברפידים [מלשון פירוד]. ולכן הלשין המן, "ישנו עם אחד מפוזר 
ומפורד". שכל כח שלהם הוא באחדות, ועתה הם "עם... מפורד". 
%break
והאמת כן היה, על ידי החטאים נתעורר כח עמלק ואינו מניח להם 
להתאחד. ולכן נאמר "לך כנוס את כל היהודים", "להקהל ולעמוד על 
נפשם", הכל ע"י הכינוס והקהילה. 
%break
ומרדכי הצדיק איחה אותם ונתאחדו על ידו, כי היה לו כח האחדות.
%S ("שפת אמת". שמות, לפורים)
%break
%H עמלק למטה ועמלק למעלה
%break
%letter 14
14. אומר הזה"ק, ש"יש עמלק למטה ויש עמלק למעלה". כי ענין 
"עמלק למטה", פירושו, היינו על הכלי. ו"עמלק של מעלה", היינו 
האור. 
%break
כלומר, זה שעמלק לא נתן לעבוד לתועלת ה', זה נקרא "כלי", היינו 
הרצון לעבוד לשם שמים, אף על פי שעמלק מפריע עם הטענות שלו.
%break
כלומר, "עמלק שלמטה" פירוש, שהאדם רוצה לעבוד לשם שמים, 
ועמלק לא נתן לו לעבוד, והוא מכיר ומרגיש שזוהי הקליפה, שמביאה 
לו את המחשבות האלו, שמבטלות את כבוד שמים, וכואב לו על זה, 
זה נקרא "עבודת האדם", 
%break
היינו שהאדם רוצה לבטל את כל הטענות של עמלק, והאדם בא לידי 
הרגשה, שהוא, מצד עצמו, אין הוא רואה שום אפשרות, שיוכל לבטל 
את הלשון הרע, מה שעמלק מדבר אליו, בכל זמן שהאדם רוצה 
לעבוד, רק מטעם גדלות וחשיבות המלך, 
%break
והאדם רואה, שיותר מתפלה, להתפלל לה', שלא יתפעל מהלשון 
הרע שלו, אין בידו לעשות. וזה נקרא, שהאדם רוצה למחות את 
העמלק שבלבו ומוחו.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%letter 15
15. מדוע אין הקב"ה נותן להאדם שיעשה הכל. הוא פשוט, שענין 
גילוי פנים, רק ה' יכול להתגלות פניו. וזה לא שייך לומר, שנייחס אותו 
לאדם, וכמו כן מה שהאדם צריך לעבוד בזמן ההסתרה, ולא ה' יתן 
תיכף הכח. 
%break
ולמה צריך האדם להתחיל, אחרת לא היה להאדם את הכלי, כי 
האדם צריך מקודם לרכוש חסרון, ואח"כ אפשר לומר, שהקב"ה 
ממלא את החסרון.
%break
ובהאמור יוצא, עמלק למטה, פירוש מה שהאדם מרגיש, שזהו עמלק, 
ורוצה למחותו, שלא רוצה לשמוע לשון הרע ממנו. עבודה זו שייכת 
להאדם. עמלק שלמעלה, שכל אחיזתו הוא בההסתרה. 
%break
אח"כ ה' נותן את הגילוי פנים. זה נקרא, שעמלק נמחה למעלה. 
ועבודה זו שייכת להבורא.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%letter 16
16. על עמלק שלמעלה, אומר הקב"ה "כי מחה אמחה", היינו 
שהקב"ה ימחה אותה למעלה. ועל עמלק שלמטה, אמר הקב"ה 
"תמחה את זכר עמלק", היינו שהאדם צריך למחות. 
%break
ושאלנו, מהו ענין של ב' עמלקים. ומדוע אין הקב"ה מוחה את שניהם, 
או שיהיה בכוחו של אדם למחות את שניהם, השותפות הזו למה לי.
%break
והפירוש הוא כנ"ל, שיש ענין אור וכלי, ובלי כלי אין אור, כידוע, שאין 
מילוי בלי חסרון. וגם שאלנו, מהי בחינת עמלק, שצריכים למחות אותו 
יותר משאר שמות שיש ליצר הרע. והתשובה היא כנ"ל, שענין יצר 
הרע הוא שמדבר לשון הרע על ה', שלא כדאי לעסוק בתורה ומצות. 
%break
והיות שלפי הכלל, שאין אדם יכול לעשות שום תנועה, אם לא שתהיה 
סיבה, המחייבת לעשות את הדבר.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%H תמחה את זכר עמלק
%break
%letter 17
17. אומר הקב"ה "תמחה את זכר עמלק", היינו מה שאומר, שאין 
אתם צריכים לעשות שום דבר, היינו איזו עצות, בכדי שתוכלו לעבוד 
בשבילי, 
%break
אלא שתמחו מה שעמלק אומר לכם, ושתאמינו למעלה מהדעת, היינו 
למעלה מדעתו של עמלק, מה שהוא מדבר לשון הרע עלי, היינו שלא 
כדאי לעבוד בשבילי.
%break
ואם אתם רוצים לעבוד למעלה מהדעת, מטעם, כמו שכתוב "מה ה' 
אלקיך שואל ממך, כי אם ליראה אותי", שדוקא על בחינה זו הוא 
מתנגד, ואתם רוצים למחות אותו, ואם רצונכם יהיה באמת, רק אתם 
לא יכולים למחותו, זה נקרא שאתם תמחו אותו מלמטה. 
%break
ועם מה תמחו אותו. תשובה, עם הרצון, שאתם רוצים ללכת למעלה 
מהדעת. ואז אני אמחה אותו מלמעלה, היינו שאני אתן לכם את הכוח 
למחות.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%letter 18
18. מדוע צריכים למחות את הקליפה הזו. והטעם הוא, משום 
שאנחנו צריכים לומר, שאין אמת בדבריה, במה שהיא אומרת, שאין 
כאן שום הסתרה, אלא ממש כמו שאנו רואים כך הוא. 
%break
ובחינה זו צריכים למחוק, היינו לומר, שאין אמת בדבריה. אלא איך 
האדם יכול למחות, בזמן שיש הסתרה על השגחתו יתברך, בזמן 
שעמלק עומד בתוקף נגד האדם. 
%break
על זה אומר הקב"ה, אתם צריכים לתת את הכלי, היינו החסרון, 
כלומר מה שחסר לכם, שאתם צריכים לתת תשומת לב מה שחסר 
לכם.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%letter 19
19. אי אפשר לקיים מחיית עמלק, רק בשיעור שהוא זוכר את הצרות, 
שהוא עשה לו. לכן ההכנה למחיית עמלק צריכה להיות, שהאדם צריך 
לדעת מהו עמלק. 
%break
היינו, מהו תפקידו של עמלק נגד עם ישראל. על זה אומר הכתוב 
"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, אשר קרך 
בדרך".
%break
ובשיעור שהאדם מרגיש את כל "אשר עשה לך עמלק", בשיעור זה 
האדם יכול לקיים "תמחה זכר עמלק". זאת אומרת, באם האדם לא 
זוכר, שעמלק עשה לו רע, ממילא אין לו מה למחוק אותו. 
%break
זאת אומרת, כשהאדם עשה חשבון לנפשו, ורוצה לראות, מי הוא 
השונא של האדם, וגורם לו רק רע, הוא הרצון לקבל לתועלת עצמו, 
והוא נקרא "יצר הרע", 
%break
מסיבת שהוא מפריע לאדם, שיהיה בידו להגיע לקבל את הטוב ועונג, 
מה שהבורא רוצה לתת לו.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 20
20. הנה ידוע, ש"אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון". לכן אין אדם 
מסוגל לעשות שום דבר, אם אין לו צורך לאותו דבר. אם כן, איך 
אפשר לקיים מחיית עמלק, אם אין לו צורך למחקו. 
%break
כלומר, שהאדם לא יודע מה זה עמלק, ובשביל מה צריכים לעשות 
פעולה של מחיית עמלק. לכן צריכים מקודם לדעת, מה זה עמלק. 
ולדעת, איזה צרות הוא עשה לנו. ואח"כ, בשיעור שאנו מבינים, שהוא 
עושה לנו צרות, בשיעור זה אדם מוכן לקיים "תמחה זכר עמלק".
%break
כלומר, לפי מה שהאדם זוכר, איזה צרות שהוא עשה לו, בשיעור זה 
האדם מוכן למחות אותו. היינו, בדיוק לפי מה שהוא זוכר, שהוא עשה 
לו רע, בשיעור זה הוא רוצה להעבירו מן העולם. 
%break
ואם האדם אינו זוכר, שהוא עשה לו צרות רבות, אין לו צורך למחותו. 
ובשיעור זה שהוא זוכר, הוא יכול למחותו, ולא יותר.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 21
21. נבין את ענין סמיכות "מחית עמלק", שקוראים "זכור את אשר 
עשה לך עמלק". כי דוקא בזמן שיודעים את מה שעמלק גרם לנו, 
שהיא בחינת מיתה, שגרם לעולם, היינו בשליטתו, שלא ללכת בדרכי 
השפעה, להיות דבוקים בחיי החיים, 
%break
אז משתדלים למחות אותו מעל פני האדמה. אחרת, שהאדם עוד לא 
הגיע למדרגת "ידע, מה שעשה לנו המן ועמלק", אין האדם משתוקק 
למחות אותו.
%break
נמצא, שדוקא בזמן שהאדם הגיע למדרגת "ידע בין ארור המן לברוך 
מרדכי", יש מקום למחיית עמלק. ומשום זה, לפני פורים, שאז הזמן 
שצריכים להגיע למדרגת "עד דלא ידע", צריכים להגיע לדרגת "ידע". 
%break
ורק אז יכולים למחות את עמלק. זאת אומרת, בזמן שאדם רוצה 
לקיים "תמחה את זכר עמלק", זהו סימן שכבר זכה לבחינת ידע. 
%break
אחרת אין האדם מסוגל לבוא לידי מחיית עמלק. אלא הוא עדיין 
משוקע בקליפת עמלק, ולא רוצה לקיים "תמחה את זכר עמלק".
%S (הרב"ש. מאמר 11 "פורים, שהמצוה עד דלא ידע" 1987)
%break
%letter 22
22. ניתן לנו יצר הרע, המכונה בשם "עמלק". ובזמן עבודה אי אפשר 
להשיג את הטעם בתורה ומצוות, כי אחרת לא נבחן זה לעבודה. 
%break
לכן צריכים להתגבר על הרע שבנו, שנבחן למחית עמלק. ואז יכולים 
לזכות לאור הגאולה, כמו שהיה אז בימי מרדכי, שזכו לבחינת "קיימו 
וקבלו".
%break
ודרשו חז"ל, "קיימו מה שקבלו כבר, עד כאן באונס ועכשיו ברצון". 
שענין אונס היינו בהכרח, מה שהאדם עושה ואין לו הנאה מן העשיה, 
הוא עושה זה בהכרח, זה נקרא באונס, שמכריח את עצמו שהוא 
מקיים את התורה ומצוות על דרך הכפיה.
%break
אבל בזמן שמכניעין את העמלק, אז זוכין לטעום את הטעם של תורה 
ומצוות, שיש שם עיקר התענוג.
%S (הרב"ש. 908. "מחיית עמלק")
%break
%letter 23
23. וזה "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב 
וביצר הרע". ואיך אפשר שגם היצר הרע יסכים לקיים תורה ומצוות. 
אלא בזמן שהוא מרגיש בהם תענוג גדול, ממילא גם הוא מסכים. 
%break
לכן, בכדי לזכות לאור הגאולה, אנו צריכים מקודם לעסוק בענין מחית 
עמלק, ואז נזכה לגאולה, כמו שהיה אז בימי מרדכי ואסתר.
%break
אבל במה יכולים למחות את העמלק. על זה אמרו חז"ל, "בראתי יצר 
הרע בראתי תורה תבלין", שעל ידי התורה יכולים למחוק את הרע.
%break
אבל לא כל אחד ואחד יש לו היכולת לעסוק בתורה. לזה ניתן לנו את 
ענין של יששכר וזבולון, היינו בחינת לומדי תורה ותומכי תורה, שעל 
ידי זה מתחברים לאיש אחד וכולם נקרא בני תורה. 
%break
ואז, שכולם יהיה לאגודה אחת, אז נוכל למחות את עמלק ולזכות 
להגאולה.
%S (הרב"ש. 908. "מחיית עמלק")
%break
%letter 24
24. הכתוב אומר "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך, בצאתכם 
ממצרים, אשר קרך בדרך. תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא 
תשכח".
%break
ויש להבין, מהו הענין שצריכים לזכור "מה שעשה לנו עמלק", בכדי 
לקיים "תמחה את זכר עמלק". כלומר, שמשמע, באם לא זוכרים מה 
שעשה לנו, לא יכולים למחוק. 
%break
אלא דוקא בדיוק כמה שיש לנו ממנו זכר, את זה יכולים למחוק, ולא 
יותר. ויש להבין, בעבודה מהו שאומר "תמחה את זכר עמלק". ואם 
אין לנו זכר, לא יכולים למחוק. 
%break
לכן ניתנה לנו מקודם מצוה "זכור את אשר עשה לך עמלק", ואח"כ, 
שכבר יש לנו בחינת "זכר עמלק", אז יכולים לקיים מצות "מחיקת 
עמלק".
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 25
25. ובזה נגמר בחינת כלי של מחית עמלק, שעל הרצון והחסרון הזה 
שיש להאדם, בזה שהוא מרגיש איזה הפסדים בחיים שלו עושה לו 
העמלק הזה, ומכל מקום אין האדם מצד עצמו יכול להתגבר, אז 
האדם מרגיש, שאינו חסר לו, רק עזרת ה', היינו שה' יעזור לו. 
%break
והוא מאמין בחז"ל, שאמרו "הבא לטהר מסייעין אותו". ואז הקב"ה 
מבטל את העמלק שלו.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%letter 26
26. האדם נברא בעולם לעשות תיקונים ולהשלים את השם הקדוש, 
כמו שאמרו חז"ל על הכתוב (סוף פרשת בשלח) "כי יד על כס יה 
מלחמה לה' בעמלק", אמרו "נשבע הקב"ה, שאין שמו שלם, ואין 
כסאו שלם, עד שימחה שמו של עמלק".
%break
שיש לפרש כנ"ל, כי השם י"ה, הנקראים חו"ב, צריכים להאיר ל - ו"ה, 
שזה בא על ידי עבודת האדם, המוליד בן ובת. 
%break
היינו בחינת זכר, שהם כלים דהשפעה, שבהם מאיר אור דחסדים. 
וגם להמשיך לבחינת מלכות, הנקראת "בת", שהם כלים דקבלה, 
המאיר בהם אור חכמה. שאז האדם, על ידי עבודתו, משלים את 
השם הקדוש, הנקרא י-ה-ו-ה. 
%break
וזה בא על ידי "מחית עמלק", היינו על ידי זה שעוסקים בתו"מ בעל 
מנת להשלים את השם הקדוש. ואז יגלה השלימות, הנקרא "הוא 
ושמו אחד".
%S (הרב"ש. מאמר 24 "מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה" 1991)
%break
%letter 27
27. אי אפשר להכות את הרוח עם הגרזן, אלא רוח המכה דוחה רוח, 
וברזל בברזל, וכדומה. 
%break
וכיון שכל עיקרו של עמלק הוא "לץ", ומחריב הכל בחומריות, בלי 
דעת, רק בליצנות בעלמא, על כן אי אפשר לבערו מן העולם, עם רוח 
הדעת, אלא אדרבה, בדבר שלמעלה מן הדעת, והיינו, על ידי יינה של תורה.
%S (בעל הסולם. אגרת כ"ט)