ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book במה שהבורא מכה הוא מרפא
%break
%H במה שהבורא מכה הוא מרפא
%break
%letter 1
1. "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" 
(בשלח). קושיית חז"ל, אם אני לא אשים המחלה, בשביל מה צריכים 
לרופא (סנהדרין ק"א ע"א). ויש לפרש, היות שאני הרופא, ולמה אני 
אשים עליך מחלה, אם אני מוכרח לרפא את המחלה.
%break
ומה אני מרויח אם אני אשים מחלה, בטח זה מטעם עונש. ואם אני 
צריך לרפא את המחלה, איזה עונש יהיה זה, רק כאילו שאני עושה 
עבודה בחינם. לכן אני לא אשים עליך מחלה. 
%break
ומה שאתה חושב שהיא מחלה, אתה טועה בזה, אלא כל המצבים 
שאתה מרגיש, אם אתה מייחס אותם אלי, הכל הם תיקונים, שעל ידי 
זה אתה תתקרב אלי בדביקות.
%S (הרב"ש. 133. "הכל תיקונים")
%break
%letter 2
2. ענין המכה שאדם מקבל מה', היינו שלוקח ממנו את הטעם 
בעבודה. ובזה עצמו הוא מרפא אותו, כי אז אין לו שום עצה לעבוד 
לה', אלא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא שהמכה שקיבל מה', 
מזה עצמו הוא יכול להתרפאות, כי אחרת הוא ישאר בפרודא.
%break
ובזה מובן מה שאמרו חז"ל, הקדוש ברוך הוא במה שהוא מכה, הוא 
מרפא (מכילתא בשלח). היינו שזוהי הרפואה, היינו שנותן לו מקום 
שיוכל לעבוד בבחינת אמונה בלי שום סמיכה.
%S (הרב"ש. 289. "הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים")
%break
%letter 3
3. עיקר הוא לדעת מהי המחלה האמיתית. ונמצא, שמה שמשלמים 
להרופא הגדול סכום יותר גדול מרופא קטן, הוא לקבוע בדיוק מהי 
מחלתו.
%break
נמצא לפי זה, שקביעות החסרון, שנקרא שלילי, מכל מקום זה נקרא 
חיובי. היינו, ידיעת המחלה, הידיעה זו היא ממש דבר תיקון, כי עכשיו 
הוא יודע מה לתקן. 
%break
נמצא, שידיעת המחלה נכנסת ברפואת המחלה, כי אי אפשר לרפאות 
את המחלה, אם הוא לא יודע סיבת מחלתו.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "היתכן שירד משמים דבר שלילי" 1984)
%break
%letter 4
4. יש תיקון מלמעלה, שאין האדם מסוגל לראות את הרע. כי יש כלל, 
ש"אין מראים לאדם את הרע יותר מכפי שמסוגל לתקן את עצמו", 
כמו בגשמיות, שאין אומרים לאדם את מחלתו האמיתית, אם אין 
האדם מסוגל לרפא את המחלה.
%break
לכן דוקא מי שבא לטמא, היינו שהוא רוצה לראות את האמת, אז 
פותחין לו. ואם האדם רוצה ללכת קדימה, ומתפלל שיגלו לו את 
שיעורו האמיתי של הרע שיש בהרצון לקבל לעצמו, אז נותנים לו 
הסיוע מלמעלה, 
%break
היינו שמטמאים אותו למעלה, כלומר ששולחים לו מלמעלה לראות, 
מהו ההיזק של טומאה. 
%break
אז הוא מתחיל להתפלל מעומק הלב, שה' יתן לו את הרצון להשפיע 
במקום הרצון לקבל, שיש לו מצד הטבע, ושיתנו לו טבע שני, שהוא 
מתנה מלמעלה.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מהו, מי שהיה בדרך רחוקה, הוא נדחה לפסח שני, בעבודה" 1991)
%break
%letter 5
5. "אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה". ויש לשאול הלא מטרת הבריאה 
היא להטיב לנבראיו, ואם כן זהו ההיפך מהמטרה. ואפשר לפרש, 
הלא ידוע שכל ענף רוצה להדמות לשורשו, כמו שכתוב בהקדמה 
לספר הזהר, כי כל העולם אוהבים את המנוחה. 
%break
אלא זה דומה לאדם שאוחז מקל ביד ומכה את כולם כדי שיעבדו. לכן 
מוכרח כל אחד ואחד לוותר על המנוחה שלו, בכדי שינצל מן היסורים 
שמכים בו במקל.
%break
והמקל זה היסורים, שאדם מרגיש שחסר לו משהו. לכן כשיש לאדם 
חסרון, שאין לו מה לאכול, הוא מוכרח להתיגע, בכדי להשקיט לו 
היסורים של רעב וכדומה. וכל מה שהחסרון ביותר, הוא מוכרח לתת 
יותר יגיעה, עד שמוכרח להשיג את הדבר שאליו הוא משתוקק.
%break
לכן אם הקדוש ברוך הוא נותן לו יסורים בזה שאין לו שום רוחניות, אז 
היסורים מחייבים את האדם לתת יגיעה רבה, עד שמוכרח להשיג את 
הרוחניות, שמרגיש שחסרה לו.
%S (הרב"ש. 337. "אשרי הגבר")
%break
%letter 6
6. "אין לך עשב למטה שאין לו מלאך שמכה ואומר לו גדל". וצריך 
לשאול בשביל מה צריך להכותו, אחרת הוא לא רוצה לגדול, הלא 
מצד הטבע אנו רואים שכל אחד ואחד רוצה להתגדל ולא להיות קטן 
קומה.
%break
ולהבין זה יש לפרש על דרך עבודה. היות שהאדם מצד הטבע, כל 
זמן שהוא מושקע בארץ הוא מוותר על כל מיני גדלות ורוצה להשאר 
בארציות. אלא שיש כח מלמעלה הנקרא בשם "מלאך", שענין מלאך 
הוא כח המשפיע, שמכה אותו ואומר לו גדל. 
%break
היינו שמכה אותו עם כח השפעה שלו, ואומר לו גדל, תצא 
מהארציות, אף על פי שהאדם נברא עם הרצון לקבל הנקרא ארציות.
%S (הרב"ש. 307. "אין לך עשב למטה")
%break
%letter 7
7. על ידי היסורים מתרקם אצלו הרצון האמיתי לקבל אור פני מלך 
חיים. וזה נקרא יסורים של אהבה, שאין ביטול תורה. והוא משום שכל 
כמה שהוא מרבה בתורה, כך הוא מרבה בהיסורים.
%break
נמצא שאין בהם ביטול תורה, משום שהלומד התורה נולדים לו 
היסורים. נמצא אם אין לו תורה אין לו יסורים. וזה כאמור נקרא 
יסורים של אהבה, כי אין בהם ביטול תורה.
%break
וזה נקרא "את אשר יאהב ה' יוכיח". כי בכדי שיהיה להאדם יסורים 
האלו במה שלא מוצא את ה' בתורה, לא כל אדם זוכה שיהיו לו 
יסורים מזה. ולכן נאמר, "אשרי הגבר אשר תיסרנו ה'".
%break
ואת היסורים האדם צריך לקנות כדי שיהיה לו רצון וחשק אמיתי, כי 
דווקא בהרצון האמיתי מתגלה בבחינת יסורים, שאין להאדם כלי אחר 
להשיג את התענוג, אלא על ידי הרצון הזה.
%S (הרב"ש. 409. "ענין היסורים - ב'")
%break
%letter 8
8. בזמן שיש לאדם צער גשמי, הוא צריך להצטער על זה שהקדוש 
ברוך הוא נתן לו עונש, שהוא מרגיש צער. ואם הוא לא מצטער, אם כן 
אין זה עונש. כי עונש נקרא מה שכואב לאדם ואינו יכול לסבול את 
מצבו, הן צער פרנסה, והן צער של מחלה.
%break
ואם הוא אומר שאינו מרגיש את הצער, נמצא שלא קיבל את העונש 
מה שהקדוש ברוך הוא נותן לו. כי צריכים לדעת שעונש זהו תיקון 
לנשמתו. ונמצא שאם אינו מצטער, אז הפסיד את התיקון.
%break
ועליו לעשות תפילה לה', שיקח ממנו את היסורים והצער מה שהוא 
מרגיש, כי התפילה שבאה על ידי היסורים, היא תיקון יותר גדול 
מהתיקון של העונש. 
%break
וכמו ששמעתי מבעל הסולם, שהקדוש ברוך הוא נותן עונש להאדם, 
אין זה כעין נקימה ונטירה שמעניש אותו עבור זה שלא שמע בקולו, 
כדרך בשר ודם, אלא העונש הוא תיקון.
%S (הרב"ש. 60. "בקשה לעזרה")
%break
%letter 9
9. כשהאדם מתפלל לה' שיקח ממנו את העונש, נמצא כאילו האדם 
מבקש מה', שיקח ממנו התיקון. ושאל, איך האדם יכול לבקש מה', 
שיקח ממנו התיקון, הלא התיקון הוא לטובת האדם.
%break
ותירץ, שמהתפילה שהאדם מבקש מה' שיעזור לו, יש לו חיבור עם 
ה', וזהו תיקון יותר גדול, מהתיקון שהאדם מקבל על ידי העונש.
%S (הרב"ש. 60. "בקשה לעזרה")
%break
%letter 10
10. אם הבורא נותן מקום עבודה, אז הצדיקים האלו שמחים מאד. 
לכן דרשו "ראשון לחשבון עונות", שזה הוא שמחה להם, מזה שיש 
להם עתה מקום עבודה. 
%break
היינו, שנעשה עתה נצרכים לה', ויכולים לבוא עתה לידי מגע הדוק עם 
ה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 11
11. אי אפשר ליחס הרע להבורא יתברך, שהוא הטוב בתכלית, לכן 
כל זמן שהאדם מרגיש מצבים רעים, הוא מוכרח לומר שהם באים 
ממקום אחר - מהסביבה, אבל לאמיתו של דבר, כשהאדם זוכה 
לראות רק טוב, ושאין כל רע בעולם, והכל נהפך לטוב, 
%break
אז מראים לו האמת, שהבורא יתברך עשה הכל, מטעם שהוא כל 
יכול, שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר פרי חכם - על התורה")
%break
%letter 12
12. האדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, 
שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן 
עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו 
האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. 
%break
שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה 
אותם.
%break
ועל זה האדם אומר, שזהו חסד, מה שהבורא גילה לו את הרע שבו, 
בכדי שידע את האמת, ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית. נמצא, 
שמצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. 
%break
ומצד השני, האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה 
לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 13
13. אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלוים, ומתגלים. אמנם כמה 
אני מתאונן ומצטער, על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים 
להתגלות, כי קלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמים 
- היא ההתגלות שלו, 
%break
כי זה הכלל, שאין לך נותן מה שאין בו, ואם נתגלה עכשיו, אין שום 
ספק שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה, לכן שמח אני בצאתם 
מחוריהם, כי תשים עיניך בהם ויהיו גל של עצמות.
%S (בעל הסולם. אגרת ה')
%break
%letter 14
14. בזמן שבא לאדם בחינת יראה, הוא צריך לידע, ש"אין עוד 
מלבדו" כתוב. ואפילו מעשי כשפים.
%break
ואם הוא רואה, שהיראה מתגבר עליו, אזי הוא צריך לומר, שאין חס 
ושלום מקרה, אלא נתן לו השם ית' הזדמנות משמים. והוא צריך לעיון 
ולמוד, לאיזה מטרה שלחו לו את היראה הזו. מסתמא, הוא בכדי 
שיוכל להתגבר ולומר "אין עוד מלבדו".
%break
ואפילו אחרי כל אלה, עדיין היראה והפחד לא הלך ממנו, אזי הוא 
צריך לקבל מזה דוגמא, ולומר: "באותו שיעור היראה צריך להיות 
בעבדות השם ית'". היינו, שהיראת שמים, שהוא לזכות, צריך להיות 
בזה האופן של יראה, שיש לו עכשיו. 
%break
היינו, שהגוף מתפעל מהיראה הזו החיצוניות, כן ממש באותה הצורה 
של התפעלות הגוף, צריך להיות יראת שמים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קל"ח. "ענין יראה ופחד שבא לפעמים להאדם")
%break
%letter 15
15. מדרך הרפואה מי שמקבל איזו רפואה והוא אינו חולה, אזי 
אדרבא סם הרפואה מזיק לו. לכן הוא צריך מקודם ללמוד תורה, שעל 
ידי התורה הוא יראה שהוא חולה. ואז יקבל את התורה, ואז יתרפא 
מהמחלות שלו.
%break
נמצא שהתורה מובנת לנו בשני אופנים: א) שהוא חולה, לכן נקראת 
התורה תושיה, שמתשת כוחו של אדם. וכל הכח והחיות שלו הם רק 
מבחינת בהמה. ובכדי לתקן את זה יש תורה באופן ה-ב) שהיא 
מרפאה אותו מכל המחלות.
%break
ובזה יש לפרש שהקדוש ברוך הוא שולח רפואה קודם למכה, היינו 
תורה שנקרא "רפואה" היא קודם למכה, שהתורה מביאה לו את 
הכרת הרע.
%break
ואחר כך, שיש לו המכה, היינו מדת הרע שבו, אז "ממכה עצמה יתקן 
רטיה", היינו מהתורה שגורמת לו לראות שהוא מוכה במידות, אז 
התורה מרפאה אותו אחר כך. 
%break
נמצא לפי זה, אם אין לו הכרת הרע, איך יכול לזכות לטוב.
%S (הרב"ש. 338. "רפואה קודם למכה")
%break
%letter 16
16. "כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו" (שבת קי"ט ע"ב), 
משמע שרק למי שיש לו מכה, אז אין לו לקבל רפואה, אבל מי שאין 
לו מכה, אין לו מה לפחד.
%break
יש לומר שהכוונה "מכתו", היינו שכל אדם, שעדיין לא עשה תשובה, 
הוא איש מוכה, ורפואה למכתו פירוש שיחזור בתשובה. והיות שכל 
אדם נכלל מעמי הארצות ומבחינת תלמיד חכם, הנקרא נקודה שבלב, 
%break
ואם הוא מבזה את התלמיד חכם שבקרבו, לעולם לא יוכל לבוא לידי 
תשובה וישאר במצבו השפל, שאין לך מכה גדולה מזו. אלא רק בזמן 
שהוא מכבד את התלמיד חכם שבקרבו, 
%break
היינו שדואג בשבילו להנותו, שכל יום הוא משים לבו במה הוא יכול 
להנותו, באיזה מזונות התלמיד חכם, היינו בתורה ותפילה, אז יש לו 
לקוות, שיהיה לו רפואה למכתו, זאת אומרת שיעשה תשובה.
%S (הרב"ש. 629. "המבזה תלמיד חכם")
%break
%letter 17
17. מעשה שמספר העולם, על יהודי, נאמן בית אצל אדון אחד, 
שהיה האדון אוהבו כנפשו. וקרה פעם, שהאדון נסע לדרכו, והניח 
עסקיו ביד ממלא מקומו. והאיש הזה, היה שונא ישראל. 
%break
מה עשה, נטל ליהודי, והלקה אותו חמש מכות בפרהסיא, לעיני כולם, 
כדי להשפילו היטב. וכאשר חזר האדון, הלך אליו היהודי, וסיפר לו כל 
שקרה לו. ויחר אפו מאד, ויקרא לממלא המקום, ויצוהו לתת ליהודי 
תיכף על יד, אלף אדומים בעד כל מכה שהלקהו.
%break
נטלם היהודי ושב לביתו. מצאה אותו אשתו בוכה. אמרה לו בחרדה 
רבה: "מה קרה לך עם האדון?" סיפר לה. אמרה לו: "א"כ, למה אתה 
בוכה?" אמר לה: "אני בוכה, משום שלא הלקה לי, אלא חמש מכות. 
%break
והלואי, היה נותן לי לכל הפחות עשר מכות. כי עתה היו לי עשרת 
אלפים אדומים".
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ק"ח)
%break
%letter 18
18. אמרו חז"ל "הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מבטלה" (מו"ק ט"ז), 
שהכוונה שה' גוזר, היינו שלוקח ממנו את התענוג של העבודה, ואין 
לך גזירה יותר גדולה מזו, שלוקח ממנו את החיות של העבודה.
%break
וצדיק מבטלה, היינו אם האדם אומר שהוא רוצה לעבוד בלי שום 
תמורה של חיות ותענוג, אז ממילא הגזירה מתבטלת. 
%break
אלא אדרבא הוא עולה עכשיו למדרגה יותר גבוהה, שהוא עכשיו 
בבחינת אמונה טהורה, ונקרא בלי פניה עצמית.
%S (הרב"ש. 289. "הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים")
%break
%letter 19
19. רק כשירצה השי"ת לייסר את שונאיך, אזי יעשה כמו שעשה 
למצרים בעשר מכות, שהיו שלא כדרך הטבע. ויהיה על פי נס ופלא 
ואות ומופת, כמו שכתוב בתורה כמה פעמים האותות. 
%break
ויהיה נס בתוך נס כמו שעשה במצרים, שהיה נָגוֹף וְרָפוֹא, נגוף 
למצרים ורפוא לישראל. וכל מכה שהביא הקב"ה על מצרים היה 
בתוכו חסד גדול לישראל.
%S ("דגל מחנה אפרים". פרשת עקב)