ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-כ
%book יתרו
%break
%H יתרו - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H יתרו
%break
%H יתרו - וישמע יתרו
%H ושפטתי בין איש ובין רעהו - חלוקה לעשיריות
%H בכל עשרה השכינה שורה
%break
%H יתרו
%break
%letter 1
1. שִׁבְעָה שמות נִקְרְאוּ לוֹ: יֶתֶר, יִתְרוֹ, חֹבָב, רְעוּאֵל, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל, קֵנִי.
%break
יֶתֶר, שֶׁהוֹתִיר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ, שֶׁיִּתֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
חֹבָב, שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל, שֶׁהָיָה כְרֵעַ לַמָּקוֹם. חֶבֶר, שֶׁנֶּעֱשָׂה 
כְחָבֵר לַמָּקוֹם. פּוּטִיאֵל, שֶׁנִּפְטַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה. קֵנִי, שֶׁקִּנָּא לַשָּׁמַיִם, וְקָנָה לוֹ תּוֹרָה
%S ("מכילתא דרבי ישמעאל". יתרו. מסכתא דעמלק, פרשה א')
%break
%H וישמע יתרו
%break
%letter 2
2. וישמע יתרו כוהן מדיין, חוֹתן משה, את כל אשר עשה אלקים 
למשה ולישראל עַמו, כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. [...] וישמע 
יתרו. הייתכן שיתרו שמע, וכל העולם לא שמעו? אלא כל העולם 
שמעו, ולא נשברו, וע"כ אין שמיעתם שמיעה. 
%break
והוא שמע, ונשבר, ונכנע לפני הקב"ה, והתקרב ליראתו. ע"כ שמיעתו 
שמיעה.
%S ("זוהר לעם". "יתרו", מאמר "וישמע יתרו", סעיפים 24, 28)
%break
%letter 3
3. משום שכל העולם, כששמעו שֵמע גבורתו של הקב"ה, זָעוּ, וכולם 
היו מסתכלים ביתרו, שהוא חכם וממונה גדול על כל אלילי העולם.
%break
כיוון שראו, שהוא בא ועובד להקב"ה, ואמר, כי עתה ידעתי, כי גדול 
ה' מכל האלוהים, אז התרחקו כולם מעבודתם, וידעו שאין בה ממש. 
%break
אז התכבד כבודו של השם הקדוש של הקב"ה בכל הצדדים. וע"כ 
נרשמה פרשה זו בתורה, ותחילת הפרשה היא ביתרו.
%S ("זוהר לעם". "יתרו", מאמר "וישמע יתרו", סעיף 42)
%break
%letter 4
4. וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלהים למשה 
ולישראל עמו, פירוש ששמע מה שעשה מדת הדין לישראל 
שנשתעבדו תחת יד פרעה ועבודת הפרך עבדו בהם המצרים, 
%break
ואף על פי כן כי הוציא ה' את ישראל ממצרים, ורצה לומר ששם הוי"ה 
הוציא אותם ממצרים ונתבטל ממשלת הגבורות מישראל. 
%break
והבין שיש כח המושל שמושל על שמות אלהים דהיינו השם הוי"ה 
ב"ה, נתחרט על שיעץ רעות על ישראל ונדבו לבו לשוב בתשובה 
שלימה ולהתגייר.
%S ("מאור ושמש")
%break
%H ושפטתי בין איש ובין רעהו
%break
%letter 5
5. וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה, 
מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב. וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה לָעָם; 
וַיֹּאמֶר, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם--מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, 
וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב. 
%break
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ: כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. כִּי-יִהְיֶה לָהֶם 
דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, 
וְאֶת-תּוֹרֹתָיו.
%S (תורה. פרשת "שמות". פרק י"ח)
%break
%letter 6
6. משה רבינו היה שופט את העם, כמו שכתוב בפרשת יתרו: "ויעמוד 
העם על משה מן הבקר עד הערב וכו' ושפטתי בין איש ובין רעהו". 
%break
שעל דרך המוסר "בין איש ובין רעהו" הכוונה בין יצר הטוב לבין יצר 
הרע, היינו להראות להם את חוקי ה', שידעו מהם המחשבות 
והרצונות של היצר הטוב ומהם המחשבות והרצונות של היצר הרע, 
לידע מה לברר, 
%break
כי קשה ביד האדם לברר לבד אם היצר הטוב מדבר אליו או שהם 
דברי היצר הרע.
%S (הרב"ש. אגרת ע"ו)
%break
%H חלוקה לעשיריות
%break
%letter 7
7. וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו [...] וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי 
אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי 
חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת.
%S (תורה. פרשת "שמות". פרק י"ח, פסוק כ"א, כ"ב)
%break
%letter 8
8. הנה היו בישראל שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים שרי עשרות, 
ואותן שהיו מן שרי עשרות היו תחת יד כל אחד עשרה מישראל, והוא 
ראש ומשפיע עליהם מחכמתו, והוא בעצמו היה מוכנע ומושפל תחת 
שר חמשים, ומקבל חכמתו בתוך החמשים שהשר חמשים עליהם. 
%break
וכן שר החמשים היה מוכנע ומושפל ומקבל מן השר של מאה אשר 
עליו, וכן השר של מאה היה מקבל מן השר של אלף, ושרי אלפים 
מנשיא השבט. והכלל כל המגביה עצמו הקב"ה משפילו, וכל המשפיל 
עצמו הקב"ה מגביהו. 
%break
ונמצא לפי הגדולה שראינו באדם שנתן לו השי"ת, משם נראה גודל 
השפלתו בלב.
%S ("אורח לחיים". פרשת בלק)
%break
%H בכל עשרה השכינה שורה
%break
%letter 9
9. אמרו חז"ל "בכל עשרה השכינה שורה". ידוע שמלכות נקראת 
"עשירי". גם ידוע שהכלי המקבלת נקראת גם כן בשם ספירת 
"המלכות", שהיא ספירה עשירית, המקבלת השפע עליון. 
%break
והיא נקראת "רצון לקבל", וכל הנבראים נמשכים רק ממנה. ומשום זה 
אין עדה פחות מעשרה, משום שכל ענפים הגשמיים נמשכים 
משורשים העליונים. 
%break
ומשום זה לפי הכלל "אין אור שלא יהיה בו עשר ספירות", לכן לא 
נקרא בגשמיות "עדה", שיהא ניכר לדבר חשוב, אם אין שם עשרה 
אנשים, לדוגמת למדרגות עליונות.
%S (הרב"ש. מאמר 28 "אין עדה פחות מעשרה" 1986)
%break
%letter 10
10. "קהלה קדישא". הכוונה על כמה פרטים, שנתאספו ונתחברו 
להיות חטיבה אחת. ואח"כ ממנין ראש הקהל, וכדומה. וזה נקרא 
"מנין" או "עדה". שכל הפחות צריך להיות עשרה אנשים, אז יכולים 
לומר "קדושה" בתפלה.
%break
ועל זה אמרו בזהר הקדוש "כל בי עשרה, שכינתא שריא". שפירושו 
הוא, שבמקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך" 1984)
%break
%letter 11
11. וזה ידוע שבכל עשרה השכינה שורה, והוא קומה שלימה, 
ובקומה שלימה יש ראש וידים ורגלים ועקבים כידוע. נמצא שבהיות 
כל אדם נחשב את עצמו ל-"אין" בהחברה, 
%break
אזי נחשב לעצמו שהוא עקב בבחינת החברה והם בבחינת הראש 
והגוף והאברים העליונים, ובהיות כל אחד חושב את עצמו לכך, אזי 
המה פועלים שיפתח להם שערי שפע וכל טוב שבעולם. 
%break
והעיקר הוא אותו הצדיק, היכול יותר לתפוס בחינה שהיא יותר "אין" 
מכולם, על ידו הולך כל השפע.
%S ("מאור ושמש". פרשת עֶקֵב)
%break
%letter 12
12. אם החברה מבוסס למשל על עשרה חברים, אז כל אחד יהיה 
נכלל מעשרה כוחות, שעוסקים בביטול עצמיותו ושנאה לעצמו, 
ולאהבת הזולת.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "בענין אהבת חברים" 1984)
%break
%letter 13
13. בכל עשרה השכינה שורה, ובודאי אם יש יותר מעשרה בודאי יש 
יותר גילוי שכינה. 
%break
וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה 
דבר לעבודת ה' והאיך למצוא את ה', ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו 
אליו, וכן כולם יהיו כך, 
%break
וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה, אזי ממילא יותר מה שהעגל 
רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם 
ונמצא עמהם.
%S ("מאור ושמש". פרשת ויחי)
%break
%letter 14
14. אין ישראל נגאלין לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד ולא מתוך 
הטלטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדוחק ולא מתוך שאין להם 
מזונות 
%break
אלא מתוך עשרה בני אדם שהן יושבין זה אצל זה ויהיה כל אחד מהם 
קורא ושונה עם חבירו וקולם נשמע.
%S ("תנא דבי אליהו זוטא". פרק י"ד)
%break
%letter 15
15. "בשעה שהקדוש ברוך הוא נכנס לבית הכנסת ואין מוצא שם 
עשרה", היינו שיהיה שם מי שיתפלל עבור בחינת "עשרה", שהיא 
השכינה הקדושה, שתעלה מגלותה, שעל ידי שעוסקים עם הרצון 
להשפיע, אז מרימים את שכינתא מעפרא. 
%break
אבל כשכל אחד דואג לצרכיו הפרטיים, אזי הקדוש ברוך הוא כועס.
ומביא ראיה מהפסוק, שנאמר "מדוע באתי ואין איש", שידאג על 
צרכים השייכים לבחינת "איש", ורק דואג למלא את הצרכים השייכים 
לבהמה. 
%break
אלא האדם צריך תמיד לתת דין וחשבון לעצמו עבור מי הוא מבלה 
את זמנו, ובשביל מי הוא מייגע את עצמו, כי אין לו לדאוג אלא לצורך 
הכלל.
%S (הרב"ש. 251. "ענין המינין")