ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book העבודה היא השכר
%break
%H העבודה היא השכר 
%break
%letter 1
1. אנו צריכים לכוון בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שהשכר שלנו יהיה, 
שע"י זה נזכה לצאת מגלות והשעבוד של הרצון לקבל לעצמו, ונוכל 
לעבוד הכל בעל מנת, שיצמח מזה נחת רוח להבורא, ושכר אחר אין 
אנו דורשים עבור העבודה בתו"מ.
%break
היינו, שאנו רוצים לזכות, להרגיש בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שאנחנו 
משמשים למלך גדול וחשוב, ושתהיה בנו בזה אהבת ה', מזה שאנו 
מרגישים את רוממותו יתברך. 
%break
אבל כל הנאה שלנו תהיה מזה, שאנחנו משמשים את הבורא, זה 
יהיה השכר שלנו, ולא שהוא יתן לנו איזו תמורה עבור העבודה. 
%break
אלא שנרגיש, כי העבודה בעצמה היא השכר, ואין שום שכר יותר 
גדול בעולם, מזה שזוכים לשמש את הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו "לחם רע עין" בעבודה" 1989)
%break
%letter 2
2. עיקר עבודת האדם היא רק לבוא לידי הרגשת מציאות ה', היינו 
שירגיש את מציאות ה', ש"מלא כל הארץ כבודו". וזה יהיה כל 
עבודתו, היינו שכל המרץ שהוא נותן בעבודה, היא בכדי להגיע לזה 
ולא לשום דברים אחרים. ולא יתבלבל, שהוא צריך להשיג משהו. 
%break
אלא רק דבר אחד חסר להאדם, היינו בחינת אמונה בה', ולא לחשוב 
על שום דבר, כלומר שכל השכר שהוא רוצה תמורת עבודתו, צריך 
שיהיה שיזכה לאמונת ה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ד'. "מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה")
%break
%letter 3
3. כמו בגשמיות, האדם רגיל לעבוד במקום, שידוע שיקבל שכר 
תמורת עבודתו. אחרת אין האדם מסוגל לעבוד בחינם, אם לא בשביל 
תועלת עצמו. 
%break
ורק בזמן שהוא רואה, שיצא מעבודה זו לתועלת עצמו, יש לו כח 
לעבוד בחשק וברצון. היות שהוא מסתכל אז על השכר ולא על 
העבודה.
%break
אף העבודה לא עולה בחשבון, אם האדם מבין, שהוא מקבל כאן אצל 
בעל הבית זה פי כפל שכר מכשהיה עובד אצל בעל הבית הקודם, 
מטרם בא למקום עבודה שמשלמים פי כפל. 
%break
זאת אומרת, כפי גודל השכר, כן נעשה בשיעור זה העבודה יותר קלה 
ויותר קטנה.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "מהו כריתת ברית בעבודה" 1987)
%break
%letter 4
4. אם האדם רוצה לעשות ביקורת על עצמו, אם הוא מתקדם 
בעבודה, אז יש לעשות זאת בשני אופנים:
%break
%letter א
א. שמסתכל על השכר, היינו השכר שהוא מקוה לקבל מהבורא, אם 
הוא מקבל כל יום שכר יותר גדול, ואז המודד הוא הכלי קבלה.
%break
%letter ב
ב. כמה הוא נהנה בזה שמשמש להבורא, וכל השכר הוא מזה 
שמשפיע להבורא, ואם הוא משמש לגדול המדינה למשל, יש לאדם 
הנאה, ואם הוא משמש גדול הדור, בטח שהנאה היא יותר גדולה, לכן 
הוא רוצה, שכל יום יהיה אצלו הקב"ה יותר גדול ויותר חשוב. 
%break
זו היא המדידה האמיתית.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "בענין כבוד אב" 1986)
%break
%letter 5
5. אם האדם עושה חשבון לעצמו, ואומר, מה חשוב לי אם היא 
עבירה גדולה או קטנה. זאת אומרת, אם אני הייתי עובד בשכר, אז 
יש לי להבחין בין מצוה קלה לחמורה. 
%break
אבל אני עובד בלי שכר, ואני עובד רק לשמש את המלך, אם כן מה 
חשוב לי מה שאני עושה בין מצוה קלה לחמורה. אלא להיפך, אני 
רוצה להיות זהיר במצוה קלה כבחמורה, בכדי שאני אדע בעצמי, 
שאני עובד רק לשם שמים. 
%break
ובזה אני יכול לדעת, אם אני מסתכל על השכר או על השימוש למלך. 
ואם אדם יכול לתת אותם כוחות על מצוה קלה כבחמורה, הוא בטוח 
בעצמו, שמעשיו הם בסדר גמור.
%break
ואם הוא רואה, שאינו מסוגל לתת אותם כוחות, שנותן על מצות 
חמורות, גם על מצות קלות, זהו סימן, שכל כוונתו היא רק על השכר, 
ולא על המעשים שרוצה להנות להבורא. אלא הכל לתועלת עצמו.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהי מצוה קלה" 1987)
%break
%letter 6
6. כשהאדם רוצה ללכת בדרך האמת, היינו לקיים תו"מ בעמ"נ 
להשפיע, מה עליו לעשות. העצה לזה היא, שקודם כל יכוון לפני כל 
מעשה, לאיזה שכר הוא מצפה לקבל עבור המעשים, שהוא הולך 
לעשות. 
%break
אז הוא צריך לאמור לעצמו, היות שאני רוצה להיות משמש לה', והיות 
שאני לא יכול, משום הרצון לקבל שבקרבי אינו מרשה לזאת, 
%break
לכן בזכות המעשים, שאני הולך לעשות, ה' יתן לי את הרצון האמיתי 
לעשות נחת רוח להקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו ידים מלוכלכות בעבודת ה'" 1987)
%break
%letter 7
7. באם האדם יתן חשבון לנפשו, מה יש לו בעמלו, שיעמול תחת 
השמש, אז הוא רואה, שלא כל כך קשה לשעבד את עצמו לשמו ית', 
מב' טעמים:
%break
%letter א
א) הלא בין כך ובין כך, היינו בין שרוצה ובין שלא רוצה, הוא מוכרח 
להתיגע בעולם הזה,
%break
%letter ב
ב) שגם בזמן העבודה, אם הוא עובד לשמה, הוא מקבל תענוג מן 
העבודה בעצמה.
%break
לפי המשל המגיד מדובנא, שאמר על פסוק "לא אותי קראת יעקב, כי 
יגעת בי ישראל", שפירושו הוא, שמי שעובד אצל השם ית', אין לו 
שום יגיעה, אלא להיפוך, שיש לו תענוג והתרוממות רוח.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". כ'. "ענין לשמה")
%break
%letter 8
8. בזמן שאדם בא ואמר, שהוא נתן יגיעה גדולה, בזה שקיים תו"מ, 
אמר לו הקב"ה "לא אותי קראת יעקב", היינו לא החבילה שלי לקחת, 
אלא החבילה זו שייך למי שהוא אחר. 
%break
היות שאתה אומר, שיש לך הרבה יגיעה בתו"מ, בטח שהיה לך בעל 
בית אחר, שבשבילו עבדת. לכן לך אליו, שהוא ישלם לך. וזה שכתוב 
"כי יגעת בי ישראל".
%break
זאת אומרת, מי שעובד אצל הבורא, אין לו שום יגיעה אלא להיפך, 
תענוג והתרוממות רוח. 
%break
מה שאין כן, מי שעובד לשם מטרות אחרות, אז הוא לא יכול לבוא 
בטענות להבורא, מדוע הבורא לא נותן לו חיות בעבודה. היות שהוא 
לא עבד עבור ה', שהשם ישלם לו עבור עבודתו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 9
9. לפום צערא אגרא. היינו הוא רואה אחר כך, זה שנתן יגיעה, זה 
היה השכר שלו. לפי שיעור היגיעה כך הוא השכר, מטעם שהיגיעה 
היא השכר, וה' נתן לו את הרצון להתייגע.
%S (הרב"ש. 844. "יגיעה היא השכר")
%break
%letter 10
10. בכדי שהיגיעה יעשה מגע עם ה', יש כאן תנאי קשה מאוד. והוא, 
שהיגיעה צריך להיות אצל האדם בבחינת הידור. שהידור נקרא אצל 
אדם דבר חשוב. 
%break
מה שאין כן, אם היגיעה אינה בחשיבות, אין הוא יכול לעבוד בשמחה. 
היינו שיהיה לו שמחה, מזה שיש לו עתה מגע עם ה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 11
11. כתוב "אז תתענג על ה'", שפירוש של "אז" הוא מקודם, שהיא 
תחילת עבודתו, לא היה לו תענוג, אלא עבודתו היתה בדרך הכפיה, 
%break
מה שאין כן אח"כ כשכבר הרגיל את עצמו לעבוד בע"מ להשפיע, ולא 
להסתכל על עצמו אם מרגיש טעם בעבודה, אלא הוא מאמין שהוא 
עובד, בכדי שעם עבודתו הוא משפיע נחת ליוצרו. 
%break
והאדם צריך להאמין שה' מקבל עבודת התחתונים, ולא חשוב כמה 
ואיך הצורה של עבודתם. ואת הכל הקב"ה מסתכל על הכוונה ומזה 
יש נחת להבורא, אז האדם זוכה התענג על ה'.
%break
שגם בעת עבודת ה' כבר ירגיש טוב ועונג, היות שעכשיו האדם עובד 
ממש לה', כי היגיעה שנתן בעת עבודת הכפיה מכשיר את האדם 
שיוכל לעבוד באמת לשם ה', 
%break
נמצא שגם אז התענוג שהוא מקבל הוא "על ה'", היינו לה' דוקא.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 12
12. ענין "כריתת ברית" יהיה הפירוש, כשהאדם מקבל על עצמו 
העבודה, אפילו בשלא לשמה, הוא צריך לכרות ברית עם הקב"ה, 
שיעבוד אותו בין שיש לו חשק ובין שאין לו חשק.
%break
אבל יש להבין, במה תלוי החשק. זה תלוי רק בהשכר. כלומר, בזמן 
שנותנים הרבה שכר, אז החשק לעבודה לא מתפסק. ורק בזמן 
שהשכר מוטל בספק, אז עובר חשק של עבודה, ועובר למנוחה. 
כלומר, שמרגיש אז יותר טעם במנוחה. 
%break
עד כדי כך, שהוא אומר "אני מוותר על העבודה, עבודה זו יכול לעבוד 
מי שרוצה, כי זה לא בשבילי". וכריתת ברית הוא, בזמן שהתחיל 
ללכת בעבודה אפילו של שלא לשמה.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "מהו כריתת ברית בעבודה" 1987)
%break
%letter 13
13. מתי האדם יכול לקבל את הטוב והעונג, דוקא בזמן שהוא יכול 
לעבוד בלי שכר. כלומר, שדוקא שהוא לא דואג לתועלת עצמו, וכל 
המעשים שהוא עושה, הם רק לתועלת ה', אז הוא מוכשר לקבל את 
הטוב. 
%break
מטעם שיש לו כבר בחינת השתוות הצורה, שאז נבחן, שיש לו כלים, 
שהשפע יוכל להתקיים שם ולא יתקלקל, שזה נבחן לכלים נקיים 
מאהבה עצמית. אלא שהם מתוקנים ברצון להשפיע. 
%break
לכן יש להם השתוות עם השפע, שהיא באה רק מטעם שרצונו 
להשפיע. ובכלים כאלו השפע יכול להתקיים.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהי מצוה קלה" 1987)
%break
%letter 14
14. מי שרוצה ללכת בבחינת השפעה, הוא צריך להיות תמיד 
בשמחה, היינו בכל הצורות הבאות עליו, הוא צריך להיות בשמחה, 
מטעם שאין לו שום כוונה לקבלה עצמית.
%break
לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, 
בטח שהוא צריך להיות בשמחה, בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת 
רוח ליוצרו. 
%break
ואם הוא מרגיש, שעדיין אין עבודתו להשפיע, הוא גם כן צריך להיות 
בשמחה, משום מצד עצמו האדם אומר, שהוא לא רוצה שום דבר 
לעצמו, הוא שמח בזה, שאין הרצון לקבל יכול להנות מעבודה זו. 
%break
מזה הוא צריך לקבל שמחה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 15
15. עיקר יראת ה' היא מסיבת שהקב"ה הוא רב ושליט. זהו המחייב 
אותנו לקיים מצוותיו, כי זהו נקרא שהוא עובד שלא על מנת לקבל 
פרס. כלומר, לא בשביל תועלת עצמו, היינו שהוא יקבל איזו תמורה 
עבור עבודתו, 
%break
אלא העבודה בעצמה היא השכר, משום שלזכיה גדולה הוא מרגיש 
שיש לו, בזה שהוא רואה שנתנו לו מחשבה ורצון לשמש את המלך, 
ולהון תועפות תחשב המתנה הגדולה שזיכהו מן השמים.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "ההבדל בין עבודת הכלל והפרט" 1987)
%break
%letter 16
16. ויהי רצון שנזכה לקבל אורו יתברך, וללכת בדרכי השי"ת, ולעבדו 
שלא על מנת לקבל פרס, אלא להשפיע נחת רוח להשי"ת, ולהקים 
שכינה מעפר, ולזכות לדביקות ה', ולבחינת גילוי אלקותו לנבראיו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ג'. "ענין ההשגה הרוחנית")