ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book הגישה ללימוד חכמת הקבלה חדש מעודכן
%break
%H הגישה ללימוד חכמת הקבלה
%break
%H החיוב בלימוד חכמת הקבלה - שפת המקובלים - הסגולה בלימוד: המאור המחזיר למוטב - הכנה ללימוד - כוונה בזמן הלימוד
%break
%H החיוב בלימוד חכמת הקבלה
%break
%letter 1
1. למה זה חייבו המקובלים, לכל איש, ללמוד חכמת הקבלה?
%break
אמנם יש בזה דבר גדול, וראוי לפרסמו: כי יש סגולה נפלאה לאין 
ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, 
%break
אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם 
את האורות המקיפים את נשמתם.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קנ"ה)
%break
%letter 2
2. והינך רואה חיוב המוחלט, המוטל על כל ישראל, יהיה מי שיהיה, 
לעסוק בפנימיות התורה ובסודותיה, שלא תושלם באדם כוונת 
הבריאה זולתה. 
%break
ולסיבה זו אנו מתגלגלים, דור יוצא ודור בא, עד דורנו זה שהוא 
השארית של הנשמות, שעדיין לא נשלמה עליהן כוונת הבריאה, מפני 
שלא זכו להשיג בדורות שעברו עליהן את סודות התורה.
%S (בעל הסולם. "הקדמת פי חכם")
%break
%letter 3
3. מתוך שחכמת הקבלה כולה, מדברת בסוד התגלות ה', מובן 
מאליו, שאין לך חכמה חשובה ומוצלחת לסגולתה, כמותה. 
%break
ואל זה כוונו בעלי הקבלה, לסדרה שתהיה ראויה להתעסק בה. וכן ישבו 
ועסקו בה, עד זמן הגניזה (ומסיבה ידועה הוסכם לגנזה), 
מכל מקום היה זה רק לזמן ידוע ולא חס ושלום לתמיד, 
%break
כמו שכתוב בזוהר: "עתידה חכמתא דא לאתגליא בסוף יומיא, ואפילו לטליא דבי 
רב (עתידה חכמה זו להתגלות בסוף הימים, ואפילו לתינוקות של בית רבן)".
%S (בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")
%break
%letter 4
4. עיקר עבודת האדם הוא שיתבונן בגדלות ה'. היינו שהוא צריך 
להסתכל בספרים המדברים מגדלות ה', ובזמן שלומדים צריכים לצייר 
לעצמו, באיזה שיעור היו חז"ל, התנאים והאמוראים וכו', מרגישים את 
גדלותו של הקב"ה.
%break
ויתפלל לה', שיאיר להרגיש את רוממותו יתברך, בכדי שיוכל להכניע 
לבבו, ולהיבטל לפני הקב"ה, ולא להיות נמשך אחרי זרם העולם, 
הרודף אך ורק למלאות תאוות בהמיות. 
%break
רק שה' יאיר לו עיניו, שיוכל לעסוק כל חייו בתורה ועבודה, ו"בכל 
דרכיך דעהו", היינו אפילו שעוסקים בדברים גשמיים גם כן יהיה 
לטובת הקדושה.
%S (הרב"ש. אגרת ס"ב)
%break
%letter 5
5. אומר לך, אשר שמעתי, מהאדמו"ר מקאלשין. שבימים הראשונים 
היה צורך להקדים להשגת ה' כל שבע החכמות החיצוניות, המכונים 
"שבע נערות המשמשות לבת מלך", ולסיגופים נוראיים. ועם כל זה 
לא הרבה היו זוכים למציאת חן בעיניי הבורא. 
%break
אולם, מעת שזכינו ללימוד האר"י ז"ל, ולעבדות הבעש"ט, הוא באמת 
דבר השווה לכל אדם, ואינם צריכים עוד הכנות הנ"ל.
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ח)
%break
%letter 6
6. הקב"ה מצווה אותנו שנדע השגחתו, והרי אנו רוצים ללמוד מה 
שיודיענו השגחה זאת. 
%break
ומה שיודיענו השגחה זאת, אינו אלא חכמת האמת, שהיא העיון 
באלוקותו. אם כן, הרי אנו רואים בלא ספק חובה ללמוד חכמת האמת.
%S (הרמח"ל. "שערי רמח"ל")
%break
%letter 7
7. לימוד חכמת האמת, הוא לימוד הקבלה, הוא ראש לכל התיקונים, 
כמו שאמר הרב הקדוש רבי שמעון בן יוחאי ז"ל, בפה מלא: בזכות 
לימוד הקבלה ייצאו ישראל מן הגלות.
%S (הרמח"ל. "דרך עץ חיים")
%break
%letter 8
8. ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת 
האמת שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה, כמבואר בספרים קדמונים.
%S (רבי ברוך בן אברהם מקוסוב. "עמוד העבודה")
%break
%H שפת המקובלים
%break
%letter 9
9. מצאו להם חכמי הקבלה, אוצר של מילים, ערוך ומפורש לעיניהם, 
די ומספיק, לבחינת שפה מדוברת ביניהם, המצוינת להפליא. שיוכלו 
לשאת ולתת זה עם זה, בשורשים הרוחניים שבעולמות העליונים. 
%break
דהיינו, על ידי שמזכירים לחבריהם, רק את הענף התחתון, המוחשי, 
שבעולם הזה, המוגדר היטב לחושים הגשמיים. והשומעים, מבינים 
מדעתם, את השורש העליון, אשר ענף הגשמי הזה, מראה עליו. מפני 
שהוא מיוחס אליו, להיותו נחתם ממנו.
%break
באופן, אשר כל פרטי הוויות הבריאה, המוחשית, וכל מקריהם, נעשו 
להם, כמו מילות ושמות מוגדרים ומוחלטים, על השורשים הגבוהים, 
העליונים הרוחניים. 
%break
ואע"פ שבמקומם הרוחני, אי אפשר להתבטא בשום מילה והגה, 
להיותם למעלה מכל דמיון, מכל מקום, קנו להם זכות ביטוי שפתיים, 
על ידי ענפיהם, המסודרים לחושינו כאן, בעולמנו המוחשי.
%S (בעל הסולם. "מהותה של חכמת הקבלה")
%break
%letter 10
10. אין הקבלה משתמשת בשמות ובכינויים, זולת מבחינת הריאליות 
והממשיות שבהם. וזה כלל ברזל אצל כל חכמי הקבלה: כל מה שלא 
נשיג, לא נגדירהו בשם ומילה.
%break
וכאן צריך שתדע, שמילת "השגה" פירושה המדרגה הסופית 
שבהבנה. והוא נלקח מלשון: כי תשיג ידך. 
%break
דהיינו, טרם שהדבר מתבהר לעיניים בהחלט הגמור, כמו שהיה 
תפוס בידיים, אין המקובלים מכנים אותו בשם "השגה", אלא בכינויים 
אחרים, כמו "הבנה", "השכלה" וכדומה.
%S (בעל הסולם. "מהותה של חכמת הקבלה")
%break
%letter 11
11. אותם שעוד לא נפקחו עיניהם במראות השמיים, ועדיין אין להם 
אותה הבקיאות של יחסי ענפי העולם הזה אל שורשיהם בעולמות 
העליונים, המה נמצאים כאן כעיוורים מגששים בקיר, כי לא יבינו אף 
מילה אחת כמשמעה האמיתי. 
%break
שהרי כל מילה היא שם של איזה ענף ביחס שורשו, זולת, אם שיקבלו 
הפירוש מפי חכם מובהק, הממציא את עצמו להסביר העניין בשפה 
המדוברת, שהוא בהכרח כמו מעתיק מלשון אל לשון, דהיינו משפת 
הענפים לשפה המדוברת. 
%break
כי אז יוכל להסביר את המושג הרוחני, איך שהוא.
%S (בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". "הסתכלות פנימית", חלק א')
%break
%letter 12
12. כל אלו שהשיגו את אור ה' על ידי עבודתם, ורצו שכל אלה 
הבאים אחריהם גם הם יהנו, ממה שהם כבר גילו, לכן נתנו שמות על 
כל השגה והשגה, 
%break
כדי שהם יוכלו להבין את כוונותיהם והשגותיהם מה שהשיגו, ועל ידי 
זה יהיה שפה משותפת אחד עם השני.
%S (הרב"ש. אגרת י"ט)
%break
%H הסגולה בלימוד: המאור המחזיר למוטב
%break
%letter 13
13. אנו מוצאים ורואים, בדברי חכמי התלמוד, שהקלו לנו, את דרכה 
של תורה, יותר מחכמי המשנה. כי אמרו: "לעולם יעסוק אדם בתורה 
ובמצוות, אפילו שלא לשמה. ומתוך שלא לשמה, בא לשמה. והיינו, 
משום, שהמאור שבה מחזירו למוטב".
%break
הרי שהמציאו לנו עניין חדש, במקום הסיגופים, המובאים במשנה 
אבות. שהוא, "המאור שבתורה", שיש בו די כוח, להחזירו למוטב, 
ולהביאהו לעסק התורה והמצוות לשמה. שהרי, לא הזכירו כאן סיגופים, 
%break
אלא רק שהעסק, בתורה ומצוות בלבד, מספיק לו, אותו המאור, 
המחזירו למוטב, שיוכל לעסוק בתורה ומצוות, בכדי להשפיע נחת רוח 
ליוצרו, ולא כלל להנאת עצמו, שהוא הנקרא "לשמה".
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות י"א)
%break
%letter 14
14. התורה, שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר 
הרע. כלומר, ולהגיע לידי דביקות בה', שכל מעשיו יהיו אך ורק בעמ"נ 
להשפיע. זאת אומרת, בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה 
בידו כח ללכת נגד הטבע. 
%break
כי ענין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם בהם, הוא מוכרח 
לקבל סיוע. והסיוע הוא ע"י התורה. 
%break
כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". שמתוך 
שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 15
15. יש סגולה בתורה להחזיר האדם למוטב, שהכוונה על הרע 
שנמצא באדם, הינו הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע. ובאופן 
כזה כבר תהיה לו בחינת דביקות ויוכל לקבל את התענוגים האמיתיים 
ולא יהא נקרא מקבל. 
%break
נמצא, שעל ידי התורה תהיה יכולת לקיום האדם בהעולם בזה, 
שהתורה תחזירו למוטב. וזה פירוש "נעשה אדם", שדרשו אנא ואת 
נוקים ליה בעלמא [אני ואת נקיים לו בעולם]. היינו שמצד ה' בא הרצון 
לקבל ומצד התורה בא הרצון להשפיע. 
%break
ומב' אלה יהיה קיום לאדם בעולם, היינו שעל ידי ב' אלו יוכל לקבל כל 
טוב וישאר בדביקות.
%S (הרב"ש. 267. "באורייתא אתברי בר נש")
%break
%letter 16
16. מה האדם צריך לעשות, בכדי שיגיע לידי אהבת ה'? על זה ניתן 
לנו סגולה לעסוק בתורה ומצוות, שהמאור שבה מחזירו למוטב. שיש 
שם מאור, הנותן לאדם להרגיש את חומר המצב של פירוד. 
%break
ולאט לאט, כשאדם מכוון להשיג מאור התורה, מתרקם אצל האדם 
שיעור של שנאה לפירוד, היינו שמתחיל להרגיש את הסיבה, שגורם 
לו ולנשמתו את הפירוד וההתרחקות מה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ד. "יתרון ארץ בכל הוא")
%break
%letter 17
17. הביקוש של האדם להתחזק באמונת השגחתו יתברך על העולם 
בזמן ההסתרה מביאהו להגות בספרים, בתורה, ליקח משם הארה 
והבנה איך להתחזק באמונת השגחתו יתברך. 
%break
והנה ההארות וההתבוננות הללו שמקבל על ידי התורה מכונה בשם 
תורה תבלין, עד שיתקבץ לשעור מסוים והקדוש ברוך הוא מרחם עליו 
ויערה רוח ממרום זאת אומרת שפע עליונה.
%break
אבל אחר שגילה בשלימות את התבלין, דהיינו האור תורה שהאדם 
שואף לגופו, מחמת התחזקותו באמונת השם יתברך, כי אז נעשה 
מוכשר להשגחה בגילוי פניו יתברך, 
%break
שפירושו, שהשם יתברך מתנהג עמו, בהתאם כשמו הטוב ומטיב יתברך.
%S (בעל הסולם. "הסתר וגילוי פנים של השי"ת - א'")
%break
%letter 18
18. אין האדם יכול לעשות משהו לשם שמים. ורק ע"י מאור התורה 
יתקן הלב, שהלב נקרא רצון. ומצד הטבע הוא רצון אך לקבל. ואיך 
האדם יכול ללכת נגד הטבע.
%break
לכן אמר הקב"ה "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, שהוא 
לומד תורה לא בשביל המוח, להבין. אלא זה שלומד להבין, הוא כדי 
להגיע לדביקות עם הקב"ה, המלובש בתורה, שזה שייך להלב. וע"י 
המאור שיקבל, הוא מחזירו למוטב. 
%break
כלומר, שהרצון לקבל לתועלת עצמו יכול לקבל כח מלמעלה, שיהא 
בידו לעשות מעשים לשם שמים.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 19
19. האדם צריך מקודם לראות, אם יש בידו כוחות להגיע, שיהיה 
באפשרותו לעשות מעשים בכוונה על מנת להשפיע נחת רוח 
להקב"ה. 
%break
ואז כשכבר הגיע לידי הכרה, שאין באפשרותו בכוחות עצמו להגיע 
לזה, אז האדם מרכז את התורה ומצוות שלו על נקודה אחת, שהוא 
"המאור שבה מחזירו למוטב", שזה יהיה לו כל השכר, מה שהוא 
רוצה מתורה ומצוות, 
%break
היינו השכר של היגיעה שלו יהיה, שהקב"ה ייתן לו הכוח הזה, הנקרא 
"כוח השפעה".
%S (הרב"ש. מאמר 16 "ענין השפעה" 1984)
%break
%letter 20
20. מטרם שהאדם זכה לצאת מאהבה עצמית, ולזכות לעשות הכל 
בעל מנת להשפיע, הנקרא לשמה, הגם שהאדם לומד את כל אלה 
הענינים, כמו שהם, אבל הם רק בבחינת שמות בלי שום ביאור, 
%break
היינו שאין לו שום השגה באלו הדברים שלומד, כי אין לו שום ידיעה 
בהחומר של השורשים העליונים, המכונים בשם שמות הקדושים או 
ספירות ופרצופים.
%break
וניתן לנו ללמוד את הדברים העליונים, המכונה חכמת הקבלה, הוא 
רק בדרך סגולה, משום שהם יכולים להביא לאדם, רצון וחשק, 
להדבק בהבורא, מחמת קדושת הענינים, שמדברים משמות הקדושים.
%S (הרב"ש. 875. "ג' קווים - ד'")
%break
%letter 21
21. כשאדם לומד את הדברים העליונים בכדי שתביא אותו לידי 
התקרבות להקדושה, זה מביא לידי קירוב המאורות. שענינו הוא, 
שיגרום לו הלימוד הזה, שיזכה על ידי זה לבוא לכוון כל מעשיו שיהיו 
בעל מנת להשפיע, 
%break
וזה נקרא עבודה בבחינת הכנה, שמכין את עצמו שיהיה מוכשר 
להכנס להיכל המלך, ולהדבק בו יתברך.
%S (הרב"ש. 875. "ג' קווים - ד'")
%break
%letter 22
22. בשעה שהאדם עוסק בחכמה הזאת, ומזכיר את השמות של 
האורות והכלים, שיש להם מבחינת נשמתו שייכות אליו, הנה הם 
תיכף מאירים עליו, בשיעור מסויים. 
%break
אלא, שהם מאירים לו בלי התלבשות בפנימיות נשמתו, מטעם 
שחסרים הכלים המוכשרים לקבלתם, כאמור. 
%break
אמנם ההארה, שמקבל פעם אחר פעם, בעת העסק, מושכים עליו חן 
ממרומים, ומשפיעים בו שפע של קדושה וטהרה, שהמה מקרבים את 
האדם מאד, שיגיע לשלימותו.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קנ"ה)
%break
%letter 23
23. בכדי להרגיש את החיים שבתורה, האדם צריך להכנה דרבה, 
להכשיר את גופו, שיהא מסוגל להרגיש את החיים שבתורה. 
%break
לכן אמרו חז"ל, שצריכים להתחיל בשלא לשמה, וע"י המאור התורה, 
שישיג בזמן שעדיין נמצא בשלא לשמה, זה יביאהו לשמה, כי המאור 
שבה מחזירו למוטב. ואז תהיה לו היכולת ללמוד לשמה, 
%break
היינו לשם התורה, הנקראת "תורת חיים", משום שכבר ישיג את 
החיים שבתורה, כי המאור שבתורה יתן הכשרה להאדם, שתהיה לו 
היכולת להרגיש את החיים, הנמצא בתורה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 24
24. העיקר הוא לזכות "לדביקות בה'", הנקרא כלי דהשפעה, שהוא 
בחינת "השתוות הצורה". ובשביל זה ניתנה הסגולה, תורה ומצוות, 
שעל ידי נוכל לצאת מאהבה עצמית ולהגיע לאהבת הזולת.
%S (הרב"ש. מאמר 10 "מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא" 1987)
%break
%H הכנה ללימוד
%break
%letter 25
25. האדם צריך לכוון לפני לימוד התורה את הסיבה, שבשבילה הוא 
לומד עכשיו תורה. כי כל מעשה צריך להיות איזה מטרה, שהיא 
הסיבה, שעושה עתה המעשה. 
%break
וזהו כמו שאמרו חז"ל "תפלה בלי כוונה, כגוף בלי נשמה". לכן מטרם 
שהוא הולך ללמוד תורה, הוא צריך להכין את הכוונה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 26
26. האדם צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני שהולך ללמוד, 
בכדי שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. כלומר, שהלימוד 
יביא לו את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב. 
שאז ע"י התורה הוא נעשה לתלמיד חכם. ומהו תלמיד חכם. 
%break
אמר אאמו"ר זצ"ל, תלמיד היינו שלומד מחכם. כלומר, שהקב"ה 
נקרא "חכם". והאדם, הלומד ממנו, הוא נקרא "תלמיד של חכם". ומה 
האדם צריך ללמוד מהקב"ה. 
%break
הוא אמר, שהאדם צריך ללמוד מהקב"ה רק דבר אחד. כמו שידוע 
שהקב"ה רצונו הוא רק להשפיע, כמו כן האדם גם כן צריך ללמוד 
ממנו להיות משפיע. זה נקרא "תלמיד חכם".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 27
27. מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת 
ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל: "נאמן בעל מלאכתך, שישלם 
לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה "לשם מצות התורה". 
%break
ובדרך הזה, יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק 
ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ"ש: "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי 
לְעַצְמוֹתֶיךָ" (משלי ג', ח').
%break
ואז, יהיה נכון לבו בטוח, כי "מתוך שלא לשמה יבא לשמה". באופן, 
אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה ח"ו לאמונה, יש לו תקוה גם 
כן, על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו, לזכות על ידה, 
לאמונת השי"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, 
%break
כמ"ש חז"ל: "בא חבקוק והעמידן על אחת "צדיק באמונתו יחיה" 
(מכות, כ"ד). ולא עוד, אלא שאין לו עצה אחרת מזו.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות י"ז)
%break
%letter 28
28. אם אין בתחילת לימודו, שהאדם הולך ללמוד, שרוצה על ידי זה 
להגיע לבחינת "אמונה שלימה". שזה יכול להשיג על ידי המאור 
שבתורה, בזה שהוא רוצה להתדבק בהלובש, שהוא מלובש בהתורה. 
שהוא נותן את מאור התורה, ולא אחר. 
%break
נמצא, שהוא לומד תורה, שהם לבושיי של הקב"ה. ועל ידם הוא רוצה 
להגיע לאמונה שלימה, להתדבק בהלובש, שהוא הנותן התורה. ויש 
כבר כאן ייחוד של ג' בחינות:
%break
א. אורייתא, שהם לבושיי הקב"ה, ב. קוב"ה, שהוא מלובש בהתורה, 
ג. ישראל, האדם, הלומד תורה על הכוונה הנ"ל. וזה נקרא "ייחוד", 
הנקרא "אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 29
29. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו 
לבם לאביהם שבשמים. 
%break
ולשון כיוון, הוא ישרות הלב והוא ליישר הלב, שלא יהיה פזור בתאוות 
וחמדות עניני עולם הזה, רק שיהיה מכוון ומיושר לאביו שבשמים.
%S ("פרי צדיק". פרשת "וישב", אות ג')
%break
%H כוונה בזמן הלימוד
%break
%letter 30
30. האדם צריך להשתדל ולא לשכוח את המטרה בעת לימוד 
התורה, שיהיה תמיד לנגד עיניו, שהוא רוצה לקבל מהלימוד, 
שהלימוד ישפיע גדלות וחשיבות הבורא.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)
%break
%letter 31
31. צריכים לתת תמיד תשומת לב בעת הלמוד, מה המטרה שלו 
מלמוד התורה, היינו מה הוא צריך לדרוש מהלמוד התורה. 
%break
אז אומרים לו, שהוא צריך לבקש קודם על "כלים", היינו שיהיו לו 
כלים דהשפעה, המכונה "השתוות הצורה", שבזה מסתלק הצמצום 
וההסתר, שנעשה לגבי הנבראים. ובשיעור זה מתחיל להרגיש את 
הקדושה, ומתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'. 
%break
ואז הוא יכול להיות בשמחה, משום שקדושה מולידה שמחה, ששם 
מאיר האור דלהטיב לנבראיו.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 32
32. בזמן שלומד תורה לשם לימוד תורה, גם כן יש להבחין על איזו 
כוונה הוא לומד. כלומר, לקיים מצוות ה', כמו שכתוב "והגית בו יומם 
ולילה". או שלומד בכדי לקבל מאור התורה, היות שהוא צריך את 
מאור התורה, בכדי לבטל את הרע שבו. 
%break
כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, 
שהוא לומד תורה, בכדי להשיג את התבלין, כמו שאמרו חז"ל "המאור 
שבה מחזירו למוטב".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 33
33. כשלומד צריך ליישב עצמו לפני מי הוא לומד, שלפעמים מתרחק 
עצמו בלימודו מהבורא ית', לכך צריך ליישב עצמו בכל עת ובכל שעה.
%S ("צוואת ריב"ש והנהגות ישרות")
%break
%letter 34
34. הבורא ב"ה, שברא אותו, ונתן לו ליצה"ר את תוקפו, ברור, שידע 
גם כן, לברוא את התרופה והתבלין, הנאמנים להתיש כחו של 
היצה"ר, ולמחותו כליל. 
%break
ואם מי שהוא, עסק בתורה, ולא הצליח להעביר היצה"ר ממנו, אין זה, 
אלא: או שהתרשל, לתת את היגיעה והעמל, המחויב ליתן בעסק 
התורה, כמ"ש: "לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין".
%break
או יכול להיות, שמילאו את "כמות" היגיעה הנדרשת, אלא שהתרשלו 
ב"איכות", כלומר, שלא נתנו דעתם ולבם, במשך זמן העסק בתורה, 
לזכות להמשיך את המאור שבתורה, המביא האמונה בלב האדם, 
%break
אלא שעסקו בהסח הדעת, מאותו העיקר הנדרש מהתורה, שהוא 
המאור, המביא לידי האמונה, ואע"פ, שכיוונו לו מתחילה, הסיחו 
דעתם ממנו, בעת הלימוד.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות י"ח)
%break
%letter 35
35. אין בידי אדם לתקן את המחשבה, אלא רק הלב יש לכוון, שלבו 
יהיה ישר לשם השם ית'. ואזי ממילא כל מחשבותיו יהיו רק להשפיע 
נחת רוח ליוצרו. 
%break
וכשמתקן את לבו, שיהיה לב ורצון דקדושה, אז הלב הוא הכלי 
להשרות בו אור עליון. וכשהאור עליון מאיר בתוך הלב, אז הלב 
מתחזק. ובכל פעם הוא מוסיף והולך.
%break
וזה נוכל לבאר מאמר חז"ל "וגדול התלמוד, שמביא לידי מעשה". 
שפירושו, שע"י אור התורה הוא בא לידי מעשה, שהמאור שבה 
מחזירו למוטב. 
%break
וזה נקרא בחינת מעשה. זאת אומרת, שהאור התורה עושה לו בנין 
חדש בהלב.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ח. "קשר האדם אל הספירות")
%break
%letter 36
36. האדם צריך לעסוק בתורה לשמו של הקב"ה. השכינה נקראת 
שם, כי כל מי שעוסק בתורה ואינו משתדל לשמה, טוב לו שלא היה 
נברא.
%break
[...] שאותה התורה שעוסק בה, תהיה כוונתו לרומם את הקב"ה, 
ולעשות אותו מכובד וחשוב בעולם. משמיענו פירושו של תורה לשמה, 
שהוא מסילות בלבבם, שיכוון בליבו, שבעסק תורתו ימשיך שפע 
הדעת לו ולכל העולם, כדי ששמו של הקב"ה יתגדל בעולם, 
%break
כמ"ש, כי מלאה הארץ דעה את ה'. ואז יקויָם, והיה ה' למלך על כל 
הארץ.
%S ("זוהר לעם". "תולדות". מאמר "ויקרא את עשיו ויאמר, לא ידעתי יום מותי" סעיף 125)
%break
%letter 37
37. עתה שים לבך ודע, כי כל מצות הכתובות בתורה, או המקובלות 
שתקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכל הם לתקן 
הלב. כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין.
%S (רב אברהם אבן עזרא. "יסוד מורא")
%break
%letter 38
38. אם אדם זכה וניתן לו מחשבה שהוא יעסוק בסתרי תורה, הגם 
שהוא לא מבין אף מילה מה שכתוב שם, מכל מקום זה זכייה גדולה, 
שהוא דבוק בעת הלימוד בפנימיות התורה. היינו שהוא מאמין 
שמדברים רק מעניין אלוקות, ויש לו מקום להתעמק במחשבתו, 
%break
הלא כל מה שאני לומד הוא משמות הקדושים, אם כן בודאי זכייה 
גדולה נפלה בגורלי, אי לזאת, אין לי מה לעשות, רק להודות ולהלל לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "האזינו השמים" 1986)
%break
%letter 39
39. תנאי חמור יש בעת העסק בחכמה זאת, שלא יגשימו הדברים 
בעניינים מדומים וגשמיים, שעוברים בזה על "לא תעשה לך פסל וכל 
תמונה", ח"ו. כי אז, אדרבה, מקבלים היזק במקום תועלת.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קנ"ו)
%break
%letter 40
40. עיקר קיום התורה, שהוא בחינת הרצון, הוא ע"י האחדות. ועל כן, 
כל מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות, שהעיקר ע"י התגברות 
הרצון, צריך להיכלל בכלליות ישראל באחדות גדול. 
%break
נמצא שדווקא ע"י הערבות, שזהו בחינת שכולם נחשבין כאחד, ע"י 
זה דווקא עיקר קיום התורה. כי עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת 
הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, 
%break
ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללין ברצון העליון, שהוא 
תכלית האחדות.
%S ("ליקוטי הלכות". חשן משפט, הלכות עָרֵב)