ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book צער השכינה
%break
%H צער השכינה 
%break
%letter 1
1. "צער השכינה" פירושו, שיש צער להקב"ה, שהוא לא יכול לגלות 
את הטוב והעונג, מסיבת שאין הנבראים נותנים את המקום המוכשר 
לקבל. כי אם יתן להם את הטוב והעונג, הכל ילך להס"א. אי לזאת 
נמצא, שאינו יכול להשפיע את הטוב כמו שהוא חפץ.
%break
ובזה נבין, שהאדם צריך להצטער על צער השכינה. ושאלנו, מדוע אין 
הקב"ה מקים אותה מעפרא, אלא הוא צריך שהתחתונים יכוונו 
במעשיהם, כלומר מה שהם עושים, שהכל הוא צריך להיות על הכוונה 
"לאקמא שכינתא מעפרא".
%break
והתשובה היא, כי כל מה שהקב"ה נותן, הכל הוא טוב ועונג, שזהו 
מטרתו להטיב לנבראיו. מה שאין כן "לאוקים השכינה מעפרא", 
%break
כלומר שיהיה בידי הקב"ה ליתן שפע, והשפע לא ילך להס"א, זה יכול 
להיות רק בזמן שאין התחתונים רוצים לקבל לתועלת עצמם, אלא 
בעמ"נ להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם" 1988)
%break
%letter 2
2. בזמן שהאדם מתחיל עבודתו, להיות בחינת צדיק, היינו שלא לקבל 
שום שכר לעצמו, ולעבוד הכל רק בעמ"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו, אז 
הגוף לא מסכים, ונותן לו הפרעות. וכל, מה שהוא יכול לעשות, 
שיפריע לו מעבודתו, הוא עושה. 
%break
ואז אדם הזה הוא תמיד בצער, ואין לו שלוה מהמצב שבו הוא נמצא. 
כי רואה, שעוד לא הגיע להיות משפיע לה', אלא כל מעשיו שהוא 
עושה, אין לו עוד היכולת לכוון אותם בעמ"נ להשפיע. ועל זה הוא 
תמיד בצער, מטעם "צער השכינה", הנקרא "שכינתא בגלותא", 
%break
שכואב לו, מדוע על אהבה עצמית יש לו כח לעבוד, ובמקום 
שהוא רואה, שלא יהיה שום דבר עבור הרצון לקבל שלו, הוא מתרשל בעבודה.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)
%break
%letter 3
3. האדם צריך להצטער על צער השכינה, כנ"ל, שיש צער להבורא 
כביכול, בזה שהוא לא יכול להשפיע טוב ועונג להנבראים, כנ"ל במשל 
המדרש, שאומר, שזה דומה למלך, שיש לו מגדול מלא כל טוב ואין לו 
אורחים.
%break
ולהבין את משל המדרש יכול לומר משל, שזה דומה לאדם, שעשה 
חתונה לבנו, והזמין באיזה אולם חמש מאות מנות, ואף אחד לא בא 
מאיזו סיבה שהיא. ובקושי קיבץ מנין להחופה. איזה צער האדם 
מרגיש, בזה שיש לו חמש מאות מנות עבור הקהל, והקהל לא בא. 
%break
ועל סיבה זו צריך האדם לעבוד, לזכות לעשות נחת רוח להבורא, בזה 
שהוא מקבל ממנו טוב ועונג. והאדם שהגיע לדרגה זו, הוא האדם 
המאושר בעולם.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם" 1988)
%break
%letter 4
4. צער השכינה היא בזה שהיא צריכה להסתיר את הטוב והעונג 
שהיא רוצה להשפיע להנשמות, ואינה יכולה, מסיבת שזה יהיה 
לרעתם. 
%break
כי ע"י השפע שהיא תשפיע להם בזמן שהם נמצאים בכלים דקבלה 
עצמית, הם יהיו יותר מרוחקים מהקדושה, היות שהשפע תלך 
להקליפות. נמצא, מה נקרא צער אצל העליון, זה שלא יכול להשפיע 
לתחתונים, וזה נקרא, צער השכינה.
%break
לכן אנו מתפללים לה', שיתן לנו את הכח להתגבר על כלים דקבלה 
לעצמו, ונוכל לעבוד רק בעמ"נ להשפיע. ואז השכינה תוכל להראות 
את היקר והתפארת שבה, בזה שתהיה יכולת לקבל את מה שהיא 
רוצה להשפיע. 
%break
ויש כלל, "יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק". אלא הכל 
תלוי בהמקבלים.
%S (הרב"ש. מאמר 19 "מהו כסף, זהב, ישראל, שאר עמים, בעבודה" 1988)
%break
%letter 5
5. בזמן שאין הקב"ה יכול להשפיע להתחתונים, מסיבת שינוי צורה 
שיש ביניהם, זה נקרא "צער השכינה". היינו, מצד המקבל, שאינה 
יכולה לקבל שפע, מטעם שאם היא תקבל שפע עבור התחתונים, ילך 
הכל לקליפות, הנקראות "מקבל בעל מנת לקבל". 
%break
וגם זה נקרא "צער", מטעם הנותן, היות שמחשבת הבריאה היא 
להטיב לנבראיו, ועתה הוא לא יכול לתת להם את הטוב ועונג, מטעם 
שכל מה שיהיה ביד הנבראים, ילך הכל לקליפות.
%break
לכן יש צער להנותן, שאינו יכול לתת. כדוגמת האם, שרוצה לתת 
לאכול להתינוק, והתינוק חולה, ואינו יכול לאכול. אז יש צער מצד 
הנותן.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "מהו, שברכת האדם היא ברכת הבנים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 6
6. מהו יסורים בעבודה. היינו, שהם סובלים מזה, שבשבילם השכינה 
מוכרחת להיות בשפלות. 
%break
ובכדי להבין זה, צריכים לעיין במאמר "ענין שכינתא בגלות" (ספר 
"שמעתי", מאמר א', שנת תש"ד), שכתוב שם, שבזמן שהאדם 
מצטער על מה שהוא מרוחק מה', 
%break
היינו שהוא נמצא בתוך הרצון לקבל רק לתועלת עצמו, כדוגמת בעלי 
חי, שזה לא מתאים לבחינת "אדם", הוא צריך לכוון את היסורים, 
שהם לא בשביל שהוא רוצה להיות אדם, שזה הוא היסורים שלו, אלא 
על צער השכינה.
%break
והוא נותן על זה משל. לאדם שיש לו כאב באיזה אבר פרטי, והכאב 
מורגש בעקר בלב ומוח, שהוא כללות האדם. 
%break
כמו כן האדם פרטי הוא חלק מהשכינה, הנקראת "כנסת ישראל". 
ועיקר הכאב הוא אצלה. ועל זה יש להצטער. וזה נקרא "יסורים 
בעבודה".
%S (הרב"ש. מאמר 27 "מהו ענין יסורים בעבודה" 1989)
%break
%letter 7
7. היות שהאדם נולד בכלי של קבלה עצמית, ואיך אפשר לשנות את 
הטבע, ולומר שהוא לא דואג עבור עצמו לשום דבר, רק מה כואב 
לאדם, שהוא מצטער, זהו רק צער השכינה, שפירושו כנ"ל, מה שיש 
כביכול צער למעלה, בזה שאינו יכול למלאות רצונו.
%break
כלומר, היות שרצונו יתברך הוא להטיב, ואינו יכול להוציא הטבה זו 
לפועל, כי אין להנבראים כלים מוכשרים שיוכלו לקבלו, והיות שע"י 
קיום תו"מ יהיה מסוגל לעשות כלים מוכשרים, כמו שאמרו חז"ל 
"בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין", 
%break
זוהי הסיבה שהוא עובד בכל כוחו לקיים תו"מ, שע"י הקיום של תו"מ 
הוא יצא מאהבה עצמית ויזכה לכלים דהשפעה. ואז יהיה ביכולתו 
לעשות נחת רוח ליוצר, שהוא מקבל ממנו את הטוב והעונג.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם" 1988)
%break
%letter 8
8. היות שהוא רוצה לתת להנבראים כל טוב, ואין הנבראים מסוגלים 
לקבל, מפאת שינוי צורה. וזה שהוא לא יכול לתת להמקום, שצריך 
להיות מגולה השוכן, שנקרא "שכינה", זה נקרא "צער השכינה". 
%break
פירוש, צער, שלא יכול להיות מקום להשראת השוכן. ששכינה נקרא 
הכלי, ששם מגולה האור.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם" 1988)
%break
%letter 9
9. לאדם שיש לו דרישה לציון, כנ"ל, שהוא עוסק, "לאקמא שכינתא 
מעפרא", והוא רוצה, שעיר אלקים לא תהא, מושפלת עד שאול 
תחתיה, 
%break
וזה יכול להיות דוקא ע"י זה שהוא רוצה לעבוד בעמ"נ להשפיע, 
אחרת מוכרחת המלכות להסתיר עצמה את חשיבותה, בכדי שהשפע 
לא ילך להקליפות.
%break
נמצא, שדוקא הוא ירא מחטא. שאצלו נקרא, חטא, מי שלא עובד 
בעמ"נ להשפיע. וקבלה נקרא אצלו חטא, 
%break
מטעם היות שרק זהו המפריע, שאין השכינה יכולה להיות בגלוי פנים 
אלא בהסתרת פנים, שזה נקרא, צער השכינה, כנ"ל, בזה שהיא לא 
יכולה לתת להנבראים את הטוב ועונג שיש לה עבורם.
%S (הרב"ש. מאמר 19 "מהו כסף, זהב, ישראל, שאר עמים, בעבודה" 1988)
%break
%letter 10
10. בזמן שאין הקב"ה יכול להשפיע להתחתונים, מסיבת שינוי צורה 
שיש ביניהם, זה נקרא "צער השכינה". היינו, מצד המקבל, שאינה 
יכולה לקבל שפע, מטעם שאם היא תקבל שפע עבור התחתונים, ילך 
הכל לקליפות, הנקראות "מקבל בעל מנת לקבל". 
%break
וגם זה נקרא "צער", מטעם הנותן, היות שמחשבת הבריאה היא 
להטיב לנבראיו, ועתה הוא לא יכול לתת להם את הטוב ועונג, מטעם 
שכל מה שיהיה ביד הנבראים, ילך הכל לקליפות.
%break
לכן יש צער להנותן, שאינו יכול לתת. כדוגמת האם, שרוצה לתת 
לאכול להתינוק, והתינוק חולה, ואינו יכול לאכול. אז יש צער מצד 
הנותן. 
%break
וזה נקרא בלשון הזה"ק, שיש צער למעלה, שלא יכול להיות יחוד, 
היינו שהמשפיע יתן שפע להמקבל.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "מהו, שברכת האדם היא ברכת הבנים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 11
11. צער השכינה. למלך שיש לו מגדל מלא כל טוב ואין לו אורחים, 
במשל למי שעשה חתונה לבנו, והזמין מאות מנות, ועכשיו אין לו 
אורחים, שאין לו מי שירצה לבוא ולהנות מהמגדל. וזהו צער השכינה.
%S (הרב"ש. 142. "צער השכינה - א'")
%break
%letter 12
12. "על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע" (תפלת יום כיפור).
ויש לשאול, הלא כל עבירות באות על ידי יצר הרע. ויש לפרש 
שהחטא הוא בזה, שאומר שיש יצר הרע. אלא "אין עוד מלבדו". 
%break
כי אם האדם אינו ראוי, משליכים אותו מלמעלה. וזה בא על ידי 
התלבשות ברצון לקבל, הנקרא יצר הרע.
%break
וזהו "כי יצר לב האדם רע מנעוריו", כלומר שהבורא ברא אותו כך, כי 
הרצון לקבל הוא עיקר הכלי, אלא שצריכים לתקן אותו. ובזה יש 
לפרש מה שכתוב "ויתעצב אל לבו". 
%break
כי האדם מרגיש שבזה שהולך אחר היצר יש לו מכך עצבות. וזה 
נקרא צער השכינה.
%S (הרב"ש. 890. "צער השכינה - ב'")