ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-כ
%book כוונה לפני לימוד תעס
%break
%H כוונה לפני לימוד תע"ס
%break
%letter 1
1. האדם צריך לכוון לפני לימוד התורה את הסיבה, שבשבילה הוא 
לומד עכשיו תורה. כי כל מעשה צריך להיות איזה מטרה, שהיא 
הסיבה, שעושה עתה המעשה. וזהו כמו שאמרו חז"ל "תפלה בלי 
כוונה, כגוף בלי נשמה". 
%break
לכן מטרם שהוא הולך ללמוד תורה, הוא צריך להכין את הכוונה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 2
2. יש סגולה בתורה להחזיר האדם למוטב, שהכוונה על הרע שנמצא 
באדם, הינו הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע. ובאופן כזה כבר 
תהיה לו בחינת דביקות ויוכל לקבל את התענוגים האמיתיים ולא יהא 
נקרא מקבל. 
%break
נמצא, שעל ידי התורה תהיה יכולת לקיום האדם בהעולם בזה, 
שהתורה תחזירו למוטב.
%S (הרב"ש. 267. "באורייתא אתברי בר נש")
%break
%letter 3
3. התורה, שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר הרע. 
כלומר, ולהגיע לידי דביקות בה', שכל מעשיו יהיו אך ורק בעמ"נ 
להשפיע. זאת אומרת, בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה 
בידו כח ללכת נגד הטבע. 
%break
כי ענין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם בהם, הוא מוכרח 
לקבל סיוע. והסיוע הוא ע"י התורה. כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר 
הרע, בראתי תורה תבלין". 
%break
שמתוך שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 4
4. האדם צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני שהולך ללמוד, 
בכדי שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. כלומר, שהלימוד 
יביא לו את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב. 
שאז ע"י התורה הוא נעשה לתלמיד חכם. 
%break
ומהו תלמיד חכם. אמר אאמו"ר זצ"ל, תלמיד היינו שלומד מחכם. 
כלומר, שהקב"ה נקרא "חכם". והאדם, הלומד ממנו, הוא נקרא 
"תלמיד של חכם". ומה האדם צריך ללמוד מהקב"ה. הוא אמר, 
שהאדם צריך ללמוד מהקב"ה רק דבר אחד. 
%break
כמו שידוע שהקב"ה רצונו הוא רק להשפיע, כמו כן האדם גם כן צריך 
ללמוד ממנו להיות משפיע. זה נקרא "תלמיד חכם".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 5
5. מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת 
ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל: "נאמן בעל מלאכתך, שישלם 
לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה "לשם מצות התורה". 
%break
ובדרך הזה, יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק 
ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ"ש: "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי 
לְעַצְמוֹתֶיךָ" (משלי ג', ח').
%break
ואז, יהיה נכון לבו בטוח, כי "מתוך שלא לשמה יבא לשמה". באופן, 
אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה ח"ו לאמונה, יש לו תקוה גם 
כן, על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו, לזכות על ידה, 
לאמונת השי"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, 
%break
כמ"ש חז"ל: "בא חבקוק והעמידן על אחת "צדיק באמונתו יחיה" 
(מכות, כ"ד). ולא עוד, אלא שאין לו עצה אחרת מזו.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות י"ז)
%break
%letter 6
6. האדם צריך להשתדל ולא לשכוח את המטרה בעת לימוד התורה, 
שיהיה תמיד לנגד עיניו, שהוא רוצה לקבל מהלימוד, שהלימוד ישפיע 
גדלות וחשיבות הבורא.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)
%break
%letter 7
7. צריכים לתת תמיד תשומת לב בעת הלמוד, מה המטרה שלו 
מלמוד התורה, היינו מה הוא צריך לדרוש מהלמוד התורה. אז 
אומרים לו, שהוא צריך לבקש קודם על "כלים", 
%break
היינו שיהיו לו כלים דהשפעה, המכונה "השתוות הצורה", שבזה 
מסתלק הצמצום וההסתר, שנעשה לגבי הנבראים. ובשיעור זה 
מתחיל להרגיש את הקדושה, ומתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'. 
%break
ואז הוא יכול להיות בשמחה, משום שקדושה מולידה שמחה, ששם 
מאיר האור דלהטיב לנבראיו.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 8
8. מועיל להוציא המאור מהתורה, אם הוא מכוון בעת התעסקותו 
בתורה, שהוא לומד בכדי לקבל את השכר של התורה, הנקרא 
"מאור". אז מועיל לו לימוד תורה. 
%break
מה שאין כן כשהוא מסיח דעת מהמטרה של לימוד התורה, אין 
התורה מועילה לגמור את המלאכה של עשיית כלי דהשפעה, ולא 
להשתמש עם הכלי קבלה לתועלת עצמו. אחרת התורה שלו הולכת 
ונעלמת ממנו. 
%break
כלומר, כח התורה, שהיה צריך להכניע את היצר הרע, הכח הזה 
מתבטל. 
%break
וזה שכתוב "וכל תורה, שאין מלאכה", היינו שלא מכוון, שהתורה 
יעשה את המלאכה, להפוך את הכלי קבלה שיהיו בעמ"נ להשפיע, 
"סופה בטלה". כלומר, הכח הזה מתבטל.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 9
9. הבורא ב"ה, שברא אותו, ונתן לו ליצה"ר את תוקפו, ברור, שידע 
גם כן, לברוא את התרופה והתבלין, הנאמנים להתיש כוחו של 
היצה"ר, ולמחותו כליל.
%break
ואם מי שהוא, עסק בתורה, ולא הצליח להעביר היצה"ר ממנו, אין זה, 
אלא: או שהתרשל, לתת את היגיעה והעמל, המחויב ליתן בעסק 
התורה, כמ"ש: "לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין".
%break
או יכול להיות, שמילאו את "כמות" היגיעה הנדרשת, אלא שהתרשלו 
ב"איכות", כלומר, שלא נתנו דעתם ולבם, במשך זמן העסק בתורה, 
לזכות להמשיך את המאור שבתורה, המביא האמונה בלב האדם, 
%break
אלא שעסקו בהסח הדעת, מאותו העיקר הנדרש מהתורה, שהוא 
המאור, המביא לידי האמונה, ואע"פ, שכיוונו לו מתחילה, הסיחו 
דעתם ממנו, בעת הלימוד.
%S (בעל הסולם. הקדמה ל"תלמוד עשר הספירות", אות י"ח)
%break
%letter 10
10. אם אדם זכה וניתן לו מחשבה שהוא יעסוק בסתרי תורה, הגם 
שהוא לא מבין אף מילה מה שכתוב שם, מכל מקום זה זכייה גדולה, 
שהוא דבוק בעת הלימוד בפנימיות התורה.
%break
היינו שהוא מאמין שמדברים רק מעניין אלוקות, ויש לו מקום 
להתעמק במחשבתו, הלא כל מה שאני לומד הוא משמות הקדושים, 
%break
אם כן בודאי זכייה גדולה נפלה בגורלי, אי לזאת, אין לי מה לעשות, 
רק להודות ולהלל לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "האזינו השמים" 1986)
%break
%letter 11
11. ענין "תורה ומלאכה" הכוונה שלומד תורה בכדי שהתורה יביא לו 
את המאור התורה, שע"י זה תהיה לו היכולת להפוך את הכלי 
דקבלה, שיהיו בעמ"נ להשפיע, 
%break
שעם הכלים האלו הוא יזכה לדביקות ה', הנקרא שלומד תורה לשמה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 12
12. עתה שים לבך ודע, כי כל מצות הכתובות בתורה, או המקובלות 
שתקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכל הם לתקן 
הלב. כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין.
%S (רב אברהם אבן עזרא. "יסוד מורא")
%break
%letter 13
13. אין האדם יכול לעשות משהו לשם שמים. ורק ע"י מאור התורה 
יתקן הלב, שהלב נקרא רצון. ומצד הטבע הוא רצון אך לקבל. ואיך 
האדם יכול ללכת נגד הטבע.
%break
לכן אמר הקב"ה "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, שהוא 
לומד תורה לא בשביל המוח, להבין. אלא זה שלומד להבין, הוא כדי 
להגיע לדביקות עם הקב"ה, המלובש בתורה, שזה שייך להלב. וע"י 
המאור שיקבל, הוא מחזירו למוטב. 
%break
כלומר, שהרצון לקבל לתועלת עצמו יכול לקבל כח מלמעלה, שיהא 
בידו לעשות מעשים לשם שמים.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 14
14. בכדי להרגיש את החיים שבתורה, האדם צריך להכנה דרבה, 
להכשיר את גופו, שיהא מסוגל להרגיש את החיים שבתורה. 
%break
לכן אמרו חז"ל, שצריכים להתחיל בשלא לשמה, וע"י המאור התורה, 
שישיג בזמן שעדיין נמצא בשלא לשמה, זה יביאהו לשמה, כי המאור 
שבה מחזירו למוטב. ואז תהיה לו היכולת ללמוד לשמה, 
%break
היינו לשם התורה, הנקראת "תורת חיים", משום שכבר ישיג את 
החיים שבתורה, כי המאור שבתורה יתן הכשרה להאדם, שתהיה לו 
היכולת להרגיש את החיים, הנמצא בתורה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 15
15. בזמן שלומד תורה לשם לימוד תורה, גם כן יש להבחין על איזו 
כוונה הוא לומד. כלומר, לקיים מצוות ה', כמו שכתוב "והגית בו יומם 
ולילה". או שלומד בכדי לקבל מאור התורה, היות שהוא צריך את 
מאור התורה, בכדי לבטל את הרע שבו. 
%break
כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, 
שהוא לומד תורה, בכדי להשיג את התבלין, כמו שאמרו חז"ל "המאור 
שבה מחזירו למוטב".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 16
16. אין בידי אדם לתקן את המחשבה, אלא רק הלב יש לכוון, שלבו 
יהיה ישר לשם השם ית'. ואזי ממילא כל מחשבותיו יהיו רק להשפיע 
נחת רוח ליוצרו. וכשמתקן את לבו, שיהיה לב ורצון דקדושה, אז הלב 
הוא הכלי להשרות בו אור עליון. 
%break
וכשהאור עליון מאיר בתוך הלב, אז הלב מתחזק. ובכל פעם הוא 
מוסיף והולך. וזה נוכל לבאר מאמר חז"ל "וגדול התלמוד, שמביא לידי 
מעשה". 
%break
שפירושו, שע"י אור התורה הוא בא לידי מעשה, שהמאור שבה 
מחזירו למוטב. וזה נקרא בחינת מעשה. זאת אומרת, שהאור התורה 
עושה לו בנין חדש בהלב.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ח. "קשר האדם אל הספירות")
%break
%letter 17
17. מטרם שהאדם זכה לצאת מאהבה עצמית, ולזכות לעשות הכל 
בעל מנת להשפיע, הנקרא לשמה, הגם שהאדם לומד את כל אלה 
הענינים, כמו שהם, אבל הם רק בבחינת שמות בלי שום ביאור, 
%break
היינו שאין לו שום השגה באלו הדברים שלומד, כי אין לו שום ידיעה 
בהחומר של השורשים העליונים, המכונים בשם שמות הקדושים או 
ספירות ופרצופים.
%break
וניתן לנו ללמוד את הדברים העליונים, המכונה חכמת הקבלה, הוא 
רק בדרך סגולה, משום שהם יכולים להביא לאדם, רצון וחשק, 
להדבק בהבורא, מחמת קדושת הענינים, שמדברים משמות הקדושים.
%S (הרב"ש. 875. "ג' קווים - ד'")
%break
%letter 18
18. כשאדם לומד את הדברים העליונים בכדי שתביא אותו לידי 
התקרבות להקדושה, זה מביא לידי קירוב המאורות. שענינו הוא, 
שיגרום לו הלימוד הזה, שיזכה על ידי זה לבוא לכוון כל מעשיו שיהיו 
בעל מנת להשפיע, 
%break
וזה נקרא עבודה בבחינת הכנה, שמכין את עצמו שיהיה מוכשר 
להכנס להיכל המלך, ולהדבק בו יתברך.
%S (הרב"ש. 875. "ג' קווים - ד'")
%break
%letter 19
19. בשעה שהאדם עוסק בחכמה הזאת, ומזכיר את השמות של 
האורות והכלים, שיש להם מבחינת נשמתו שייכות אליו, הנה הם 
תיכף מאירים עליו, בשיעור מסויים. 
%break
אלא, שהם מאירים לו בלי התלבשות בפנימיות נשמתו, מטעם 
שחסרים הכלים המוכשרים לקבלתם, כאמור. אמנם ההארה, שמקבל 
פעם אחר פעם, בעת העסק, מושכים עליו חן ממרומים, 
%break
ומשפיעים בו שפע של קדושה וטהרה, שהמה מקרבים את האדם 
מאד, שיגיע לשלימותו.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קנ"ה)
%break
%letter 20
20. מה האדם צריך לעשות, בכדי שיגיע לידי אהבת ה'? על זה ניתן 
לנו סגולה לעסוק בתורה ומצוות, שהמאור שבה מחזירו למוטב. שיש 
שם מאור, הנותן לאדם להרגיש את חומר המצב של פירוד. 
%break
ולאט לאט, כשאדם מכוון להשיג מאור התורה, מתרקם אצל האדם 
שיעור של שנאה לפירוד, היינו שמתחיל להרגיש את הסיבה, שגורם 
לו ולנשמתו את הפירוד וההתרחקות מה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ד. "יתרון ארץ בכל הוא")
%break
%letter 21
21. בחינת "אורייתא [תורה]" נקראת בחינת "מאור" שבה. היינו, 
שבזמן הלימוד, שמרגישין את המאור, ועם זה המאור רוצים להשפיע 
להשם ית', כמ"ש: "מאן דידע צויה דמאריה, יעביד ליה [מי שידע 
מצוות אדונו, יעבוד לו]". 
%break
לכן הוא מרגיש את עצמו לבחינת מציאות, שהוא רוצה להשפיע 
להשם ית'. והוא בחינת הרגשת עצמו.
%break
אבל כשזוכין לבחינת "אורייתא וקוב"ה חד [תורה והקב"ה אחד הוא]", 
נמצא שהכל אחד. שאז הוא מרגיש בבחינת "אורייתא" את בחינת 
"קוב"ה". וצריך תמיד להשתוקק אחר המאור שבה. 
%break
והמאור יכולים במאי שלומדים. אלא שבדברי הקבלה יותר נוח למצוא 
את המאור.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". רי"ח. "אורייתא וקוב"ה חד הוא")
%break
%letter 22
22. "חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים, כדי שיכוונו 
את ליבם למקום" (משנה ברכות ה, א). 
%break
ולשון כיוון הוא ישרות הלב, והוא ליישר הלב שלא יהיה פזור בתאוות 
וחמדות עניני עולם הזה, רק שיהיה מכוון ומיושר לאביו שבשמים.
%S ("פרי צדיק". פרשת וישב, ג')
%break
%letter 23
23. אם אין בתחילת לימודו, שהאדם הולך ללמוד, שרוצה על ידי זה 
להגיע לבחינת "אמונה שלימה". שזה יכול להשיג על ידי המאור 
שבתורה, בזה שהוא רוצה להתדבק בהלובש, שהוא מלובש בהתורה. 
שהוא נותן את מאור התורה, ולא אחר. 
%break
נמצא, שהוא לומד תורה, שהם לבושיי של הקב"ה. ועל ידם הוא רוצה 
להגיע לאמונה שלימה, להתדבק בהלובש, שהוא הנותן התורה.
%break
ויש כבר כאן ייחוד של ג' בחינות: א. אורייתא, שהם לבושיי הקב"ה, 
ב. קוב"ה, שהוא מלובש בהתורה, ג. ישראל, האדם, הלומד תורה על 
הכוונה הנ"ל.
%break
וזה נקרא "ייחוד", הנקרא "אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 24
24. האדם צריך לעסוק בתורה לשמו של הקב"ה. השכינה נקראת 
שם, כי כל מי שעוסק בתורה ואינו משתדל לשמה, טוב לו שלא היה 
נברא.
%break
[...] שאותה התורה שעוסק בה, תהיה כוונתו לרומם את הקב"ה, 
ולעשות אותו מכובד וחשוב בעולם.
%break
משמיענו פירושו של תורה לשמה, שהוא מסילות בלבבם, שיכוון 
בליבו, שבעסק תורתו ימשיך שפע הדעת לו ולכל העולם, כדי ששמו 
של הקב"ה יתגדל בעולם, 
%break
כמ"ש, כי מלאה הארץ דעה את ה'. ואז יקויָם, והיה ה' למלך על כל 
הארץ.
%S ("זוהר לעם". "תולדות". מאמר "ויקרא את עשיו ויאמר, לא ידעתי יום מותי" סעיף 125)
%break
%letter 25
25. האדם צריך מקודם לראות, אם יש בידו כוחות להגיע, שיהיה 
באפשרותו לעשות מעשים בכוונה על מנת להשפיע נחת רוח 
להקב"ה. ואז כשכבר הגיע לידי הכרה, שאין באפשרותו בכוחות עצמו 
להגיע לזה, אז האדם מרכז את התורה ומצוות שלו על נקודה אחת, 
%break
שהוא "המאור שבה מחזירו למוטב", שזה יהיה לו כל השכר, מה 
שהוא רוצה מתורה ומצוות, היינו השכר של היגיעה שלו יהיה, 
שהקב"ה ייתן לו הכוח הזה, הנקרא "כוח השפעה".
%S (הרב"ש. מאמר 16 "ענין השפעה" 1984)
%break
%letter 26
26. העיקר הוא לזכות "לדביקות בה'", הנקרא כלי דהשפעה, שהוא 
בחינת "השתוות הצורה". ובשביל זה ניתנה הסגולה, תורה ומצוות, 
שעל ידי נוכל לצאת מאהבה עצמית ולהגיע לאהבת הזולת.
%S (הרב"ש. מאמר 10 "מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא" 1987)
%break
%letter 27
27. עיקר קיום התורה, שהוא בחינת הרצון, הוא ע"י האחדות. ועל כן, 
כל מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות, שהעיקר ע"י התגברות 
הרצון, צריך להיכלל בכלליות ישראל באחדות גדול. 
%break
נמצא שדווקא ע"י הערבות, שזהו בחינת שכולם נחשבין כאחד, ע"י 
זה דווקא עיקר קיום התורה. כי עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת 
הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, 
%break
ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי זה נכללין ברצון העליון, שהוא 
תכלית האחדות.
%S ("ליקוטי הלכות". חשן משפט, הלכות עָרֵב)