ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book תפיסת המציאות
%break
%H תפיסת המציאות
%break
%letter 1
1. כל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם בהאדם, וכן כל 
המציאות הנמצאת בעולמות ההם, אינם, רק בשביל האדם.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה". אות א')
%break
%letter 2
2. חוש הראייה שלנו, שאנו רואים לפנינו, עולם גדול ענקי, וכל מלואו 
הנהדר. הרי באמת, אין אנו רואים כל זה, אלא רק בפנימיותנו עצמה. 
%break
כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה, כעין מכונה פוטוגרפית (צילום 
photographic), המציירת לנו שמה, כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ 
לנו.
%break
ועל כל זה עשה יתברך לנו, שם במוחינו, כעין ראי מלוטש, המהפך 
לנו כל דבר הנראה שם, שנראה אותו מחוץ למוחינו, מול פנינו. 
%break
ואעפ"כ, מה שאנו רואים, מחוץ לנו, אינו עניין אמיתי, מכל מקום כמה 
יש לנו להודות, להשגחתו יתברך ויתעלה, שעשה במוחינו את הראי 
המלוטש הזה, לאפשר לנו לראות ולהשיג, כל דבר מחוץ אלינו. 
%break
כי בזה, נתן בנו כוח, להשכיל כל דבר, בדעת ובהשגה ברורה, למדוד 
כל דבר, מבפנים ומבחוץ וכדומה. ולולא זה, הייתה נעדרת לנו מרבית 
השכלתנו.
%S (בעל הסולם. "מבוא לספר הזוהר". אות ל"ד)
%break
%letter 3
3. אע"פ שכל אלו השינויים, נעשים בפנימיות הנשמות, המקבלות, 
מכל מקום הן רואות, את הכול, במשפיע עצמו. כי רק בדרך הזה, הן 
זוכות לקבל, כל המושכלות וכל הנועם, שבמחשבת הבריאה.
%break
וכמו כן, תשפוט מהמשל הנ"ל: אע"פ שבפועל, אנו רואים, הכול ממול 
פנינו, מכל מקום, כל בעל שכל יודע בברור, שכל הנראה לנו, אינו אלא 
בפנימיות מוחינו בלבד.
%break
כן הנשמות, אע"פ שכל הדימויים, הן רואות במשפיע, מכל מקום, אין 
להן ספק משהו, שכל אלו הם רק בפנימיותן עצמן, ולא כלום במשפיע.
%S (בעל הסולם. "מבוא לספר הזוהר". אות ל"ד)
%break
%letter 4
4. התולעת, שנולדה תוך הצנון. והיא יושבת שם, וחושבת, שכל 
עולמו של הקב"ה, הוא כל כך מר, וכל כך חשוך, וכל כך קטן, כמידת 
הצנון, שהיא נולדה בו.
%break
אבל, ברגע שבקעה את קליפת הצנון, וחוטפת מבט מבחוץ לצנון, היא 
תמהה, ואומרת: "אני חשבתי, שכל העולם הוא, כמידת הצנון, 
שנולדתי בו. ועתה, אני רואה, לפני עולם גדול, נאור, אדיר, ויפה להפליא"!
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר". אות מ')
%break
%letter 5
5. אותם, המשוקעים, בקליפת הרצון לקבל שלהם, שבה נולדו, ולא 
ניסו לקבל התבלין המיוחדים, שהם תורה ומצוות מעשיות, המסוגלות 
לבקוע קליפה קשה הזו, ולהפכה לרצון להשפיע נחת רוח ליוצרו. 
%break
ודאי הוא, שהם מוכרחים להחליט, על אפסותם וריקנותם, כמו שהם 
באמת. ולא יוכלו להעלות על הדעת, שכל המציאות הגדולה הזו, לא 
נבראה אלא בשבילם.
%break
אם היו עוסקים בתורה ומצוות, להשפיע נחת רוח ליוצרם, בכל 
הטהרה הנאותה, ויבואו לבקוע קליפת הרצון לקבל, שנולדו בה, 
ויקבלו הרצון להשפיע, 
%break
הלא תיכף היו עיניהם נפתחות, לראות ולהשיג, את עצמם ואת כל 
המדרגות, של החכמה והתבונה והדעת הבהירה, החמודות והנעימות 
עד לכלות נפש, שהוכנו להם בעולמות הרוחניים.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר". אות מ')
%break
%letter 6
6. כתוב בזוהר הקדוש, "לית אתר פנוי מיניה". וזה שלא מרגישים 
הוא מטעם שחסר לנו כלי הרגשה.
%break
כמו שאנו רואים, שמכונת הרדיו, שקולט כל הקולות שישנם בעולם, כי 
מכונת הקליטה לא עושה את הקולות, אלא שהקולות ישנם במציאות 
העולם ומטרם שהיה לנו מכונת הקליטה, לא היינו מרגישים את 
הקולות, אף על פי שהיה במציאות.
%break
כמו כן יכולים להבין ש"לית אתר פנוי מיניה", אלא למכונת הקליטה 
אנו צריכים. ומכונת הקליטה נקרא בחינת דביקות והשתוות הצורה, 
שהוא רצון להשפיע. 
%break
וכשיש לנו מכונה הזו אזי תיכף נרגיש, שלית אתר פנוי מיניה, אלא 
"מלוא כל הארץ כבודו".
%S (הרב"ש. 645. "ממעשיך היכרנוך")
%break
%letter 7
7. התפשטות אור עליון מלובש בכל המציאות ונקרא מחייה המציאות. 
ומתגלה בכל מיני הלבושים שישנם בעולם, היינו בכל דברים הגשמיים 
הנראים לעינינו. 
%break
הכול הוא אור ה', בין בלבושיי תורה, היינו באותיות התורה, ובין 
באותיות התפילה, ובין בדברים בטלים. וכל ההבחן בזה הוא רק אצל 
המקבלים, היינו המרגישים.
%break
יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה. ויש אנשים 
שמרגישים את אור ה' גם בצירופי אותיות של דברים בטלים. 
%break
ויש שאינם מרגישים אפילו בצירופי אותיות של תורה ותפילה, שזהו 
אור ה' מבחינת ממלא את כל המציאות.
%S (הרב"ש. מאמר 236. "מלוא כל הארץ כבודו")
%break
%letter 8
8. תיכף בהמחשבה לברוא את הנשמות, הייתה מחשבתו יתברך, 
גומרת הכול, כי אינו צריך לכלי מעשה כמונו. 
%break
ותיכף יצאו ונתהוו כל הנשמות וכל העולמות, העתידים להבראות, 
מלאים בכל הטוב והעונג והרוך, שחשב בַּעַדַן, עם כל תכלית שלימותן 
הסופית, שהנשמות עתידות לקבל, בגמר התיקון. 
%break
דהיינו, אחר שהרצון לקבל שבנשמות, כבר קיבל כל תיקונו בשלימות, 
ונתהפך להיות השפעה טהורה, בהשוואת הצורה הגמורה אל 
המאציל יתברך.
%break
והוא מטעם, כי בנצחיותו יתברך, העבר והעתיד וההווה, משמשים 
כאחד. והעתיד משמש לו כהווה. ואין עניין מחוסר זמן, נוהג בו 
יתברך. ומטעם זה, לא היה כלל עניין הרצון לקבל המקולקל, בצורה 
דפרודא (של פירוד), באין סוף ב"ה. 
%break
אלא להיפך, שאותה השוואת הצורה, העתידה להיגלות בגמר התיקון, 
הופיעה תיכף בנצחיותו יתברך.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר". אות י"ג)
%break
%letter 9
9. באין סוף כבר קבועים וקיימים, כל המציאות וכל הבריות הראויים 
שיבואו בעולמות, עם כל הרחבתם ותכלית תפארתם ושלימותם, 
העתיד להתגלות בעולמות בשבילם, והרי לך בעליל, אשר עוד באין 
סוף, כבר יצאו ונגלו כל הרצונות העתידים להתגלות, 
%break
וגם התמלאו על שלימותם ומילואם הסופי, והשלימות והמילוי, שהוא 
בחינת האור העליון, הוא שהוליד וגילה את הרצונות הללו.
%S (בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות", חלק ב', פרק א', אות ה')
%break
%letter 10
10. אין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק 
בהרגשת האדם.
%S (הרב"ש. 236. "מלא כל הארץ כבודו")
%break
%letter 11
11. אין אנחנו יכולים להשיג שום מציאות כפי שהיא לעצמה, אלא 
הכול אנו משיגים רק לפי הרגשותינו. והמציאות, איך שהיא לפי עצמה 
לא מעניינת אותנו כלל. 
%break
לכן התורה, כשלעצמה, אין אנו משיגים כלל, רק אנו משיגים הרגשות 
שלנו. וכל ההתפעלות שלנו היא רק לפי הרגשותינו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ו. "עניין מתן תורה - א'")
%break
%letter 12
12. "כל העולם כולו לא נברא אלא לשמשני". לפי מה שפירש אאמו"ר 
זצ"ל, הכוונה, שכל החסרונות שהאדם רואה אצל אחרים והוא מאמין 
שהם שלו, לכן יש לו מה לתקן. 
%break
נמצא שכל העולם משמשים אותו, בזה שממציאים לו את החסרונות 
שלו, והוא לא צריך לחפש בעצמו, אלא הם עושים לו טובה גדולה, 
בזה שממציאים לו החסרונות שלו.
%S (הרב"ש. 124. "לשמשני")
%break
%letter 13
13. הכין הבורא יתברך עולם מלא, וכמו שאמרו חז"ל, "חייב אדם 
לומר בשבילי נברא העולם" (סנהדרין ל"ז, ע"א), היינו שהוא יתפלל 
עבור כל העולם. 
%break
לכן כשבא להתפלל ויש לו מגע עם הבורא יתברך, אזי הגם שהוא 
בעצמו אינו חולה עכשיו, אבל על בני דורו הוא יכול להתפלל, היינו 
להמשיך רחמים שלא יישאר אף אחד בהדור שלא יחסר לו כל טוב.
%break
וזה כלל גדול שהאדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא לבדו. 
וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. 
%break
נמצא בזמן שהוא מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל 
עבור השכינה הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. 
וזה עניין נצחיות. ודווקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים.
%S (הרב"ש. 217. "ברח דודי")
%break
%letter 14
14. האדם צריך להאמין ש"אין עוד מלבדו". כלומר, הבורא מחייב 
אותו לעשות את המעשים טובים. אלא, היות שאין האדם עדיין ראוי, 
שידע שהבורא מחייבו, 
%break
לכן הבורא מתלבש עצמו בלבושים של בשר ודם, שעל ידיהם הבורא 
עושה את הפעולות האלו, היינו שמבחינת אחוריים הבורא עושה.
%break
פירוש, האדם רואה את הפנים של בני אדם. אבל האדם צריך 
להאמין, שאחרי הפנים של בני אדם, עומד שם הבורא ועושה 
הפעולות האלו. היינו, שמבחינת אחורי בן אדם עומד הבורא, וכופה 
אותו לעשות את המעשים, מה שהבורא רוצה. 
%break
נמצא, שהבורא פועל הכל, אלא שהאדם מחשיב, מה שהוא רואה, 
ולא מה שהוא צריך להאמין.
%S (הרב"ש. מאמר 19 "מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'" 1990)
%break
%letter 15
15. מי שחושב שמרמה את חבירו, אינו אלא שמרמה להשי"ת, משום 
שחוץ מגופו של האדם נמצא רק השי"ת. כי מעיקר הבריאה, שהאדם 
נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. 
%break
שהקב"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו 
יתברך. אבל חוץ מזה, הכול הוא "מלוא כל הארץ כבודו".
%break
לכן כשמשקר לחבירו, הוא משקר להבורא יתברך. וכשמצער לחבירו, 
הוא מצער את הקב"ה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ז. "סור מרע")
%break
%letter 16
16. בערך עצמם, נבחנים כל העולמות לאחדות הפשוט, ואין שינוי 
באלוקות, שהוא סוד: אני הוי"ה לא שניתי. ובאלוקות לא שייך ספירות 
ובחינות. 
%break
ואפילו הכינויים הזכים ביותר, אינם מכנים את האור כשהוא לעצמו, כי 
הזה בחינת עצמותו שאין בו שום השגה. אלא כל הספירות 
וההבחנות, המדובר בהם הוא רק ממה שאדם משיג בו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ג'. "עניין ההשגה הרוחנית")
%break
%letter 17
17. כל ריבוי השמות הם רק כלפי המקבלים. לכן, השם הראשון 
שנתגלה בסוד שורש לנבראים, מכונה שם אין סוף ברוך הוא. וגילוי 
שם זה נשאר בלי שום שינויים. 
%break
וכל הצמצומים וריבוי השינויים, המה עשויים רק בערך המקבלים. 
והוא מאיר תמיד בשם הראשון, הנקרא רצונו להיטיב לנבראיו בלי 
סוף.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ג'. "עניין ההשגה הרוחנית")
%break
%letter 18
18. אין השתנות באור, אלא כל השינויים הם בכלים, היינו, בחושינו, 
שהכול נמדד לפי הדמיון שלנו. ומזה תשכיל, אשר באם יסתכלו 
אנשים רבים על דבר רוחני אחד, אז כל אחד ישיג לפי הדמיון 
והחושים שלו. ולכן כל אחד רואה צורה אחרת. 
%break
וכמו כן באדם עצמו ישתנה הצורה לפי מצבי עליות וירידות שלו, כמו 
שכתוב לעיל שהאור הוא אור פשוט, וכל השינויים הם רק במקבלים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ג'. "עניין ההשגה הרוחנית")
%break
%letter 19
19. אין לנו השגה ותפיסה כלל וכלל בשום חומר, כי כל חמשת 
החושים שלנו אינם מוכנים לזה, 
%break
להיות המראה והשמיעה והריח והטעם והמישוש מציעים לשכל העיוני 
רק צורות בעלמא של מקרי המהות, המצטיירים על ידי שיתוף פעולה עם החושים שלנו.
%S (בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות", חלק א', הסתכלות פנימית, פרק י', אות ל"ו)
%break
%letter 20
20. אין לנו לדבר, אלא ממקום שהחושים שלנו מתפעלים מהאור 
המתפשט, שהוא בחינת רצונו להיטיב לנבראיו, ובאה לידי המקבלים 
בפועל.
%break
וזה דומה כמו שאנו מביטים על השולחן. אז לפי חוש המישוש, אנו 
מרגישים שזה דבר קשה. וכן מידת אורך ורוחב, והכול לפי ערך 
חושינו. 
%break
אבל אין זה מחייב שהשולחן יהיה נראה כן למי שיש לו חושים 
אחרים, למשל בעיניי המלאך, בעת שמסתכל על השולחן, אזי רואה 
אותו לפי חושיו. לכן אין לנו לקבוע שום צורה בערך המלאך, כי אין אנו 
יודעין את חושיו.
%break
ומכאן, שכמו שאין לנו השגה בהבורא יתברך, ממילא אין לנו לומר 
איזה צורה יש להעולמות בערכו, רק אנו משיגים בהעולמות בערך 
חושינו והרגשתנו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ג'. "עניין ההשגה הרוחנית")
%break
%letter 21
21. איך מבחינים חכמי הקבלה באורות, אשר כל החכמה מלאה 
מהבחנותיהם?
%break
אכן אין הבחנות אלו אמורים בעצם האורות, זולת בהתפעלות הכלי 
שהוא הכוח, שהוא מתפעל מסיבת פגישת האור בו.
%S (בעל הסולם. "חכמת הקבלה והפילוסופיה")
%break
%letter 22
22. הגוף שלנו, בכל מקריו וקנייניו האפסיים, אינו כלל הגוף שלנו 
האמיתי, שהרי הגוף שלנו האמיתי, כלומר, הנצחי, השלם בכל מיני 
שלימות, כבר הוא מצוי עומד וקיים באין-סוף.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר". אות י"ז)
%break
%letter 23
23. כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. והעצה היעוצה לזה, 
להסתכל במי שכנגדו, היינו אם יראה באדם אחר, שעושה איזה דבר 
שלא כהוגן, יחשוב גם הוא בדעתו, מפני מה הזמין ה' לפניו לראות 
הדבר הזה, אם לא כי הנגע הזה נוגע בקירות הבית שלי. 
%break
ומחמת הסתת היצר, טחו עיניי מֵרְאות. וישוב אל ה' וירחמהו, ובזה 
יגרום הפעולה להשני, היינו כנגדו לעורר לב השני בתשובה, כי עיקר 
הפעולה של התשובה שלו היה על ידי כנגדו, והבן.
%S (רבי אברהם יהושע מאפטא. "אוהב ישראל")
%break
%letter 24
24. כמה גדולים הם מעשיו של הקב"ה. כי האומנות והציור של האדם 
הוא כמו אומנות וציור של העולם. כלומר, שהאדם כולל בתוכו כל 
מעשה העולם, ונקרא עולם קטן.
%S ("זוהר לעם". פרשת "לך לך". מאמר "כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלוקינו", סעיף 330)
%break
%letter 25
25. "בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים" שכפי האמת שתתגלה אז 
יהיה גם כל העניינים הנחשבים בעולם הזה לאמת, גם כן רק דמיון, כי 
כלל העולם הזה נקרא עולם השקר, 
%break
שאף האמת שבו אינה לאמיתה ואי אפשר להשיג בו האמת לאמיתה 
אלא מי שיגיע למדרגה שיטעימו לו מפרי מעשיו שבעולם הבא בעולם 
הזה, 
%break
והיינו שיראה עולמו בחייו, רצה לומר עולם האמת ישיג בחיי העולם 
הזה הגופניים.
%S (רבי צדוק הכוהן מלובלין. "מחשבות חרוץ")