ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book תיקון הלב
%break
%H תיקון הלב 
%break
%letter 1
1. אין בידי אדם לתקן את המחשבה, אלא רק הלב יש לכוון, שלבו 
יהיה ישר לשם השם ית'. ואזי ממילא כל מחשבותיו יהיו רק להשפיע 
נחת רוח ליוצרו. 
%break
וכשמתקן את לבו, שיהיה לב ורצון דקדושה, אז הלב הוא הכלי 
להשרות בו אור עליון. וכשהאור עליון מאיר בתוך הלב, אז הלב 
מתחזק. ובכל פעם הוא מוסיף והולך.
%break
וזה נוכל לבאר מאמר חז"ל "וגדול התלמוד, שמביא לידי מעשה". 
שפירושו, שע"י אור התורה הוא בא לידי מעשה, שהמאור שבה 
מחזירו למוטב. 
%break
וזה נקרא בחינת מעשה. זאת אומרת, שהאור התורה עושה לו בנין 
חדש בהלב.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ח. "קשר האדם אל הספירות")
%break
%letter 2
2. אין האדם יכול לעשות משהו לשם שמים. ורק ע"י מאור התורה 
יתקן הלב, שהלב נקרא רצון. ומצד הטבע הוא רצון אך לקבל. ואיך 
האדם יכול ללכת נגד הטבע.
%break
לכן אמר הקב"ה "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, שהוא 
לומד תורה לא בשביל המוח, להבין. אלא זה שלומד להבין, הוא כדי 
להגיע לדביקות עם הקב"ה, המלובש בתורה, שזה שייך להלב. 
%break
וע"י המאור שיקבל, הוא מחזירו למוטב. כלומר, שהרצון לקבל 
לתועלת עצמו יכול לקבל כח מלמעלה, שיהא בידו לעשות מעשים 
לשם שמים.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 3
3. שהם לומדים תורה, בכדי לתקן את הלב, הם נקראים "חכמי לב". 
היות שכל דבר נקרא על שם הפעולה. 
%break
לכן התורה מה שלומדים תורה על כוונה זו, נקרא "חכמי לב" ולא 
"חכמי מוח", היות שהם צריכים את התורה לתיקון הלב.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 4
4. אומר הר"א עזרא ז"ל וזה לשונו "דע כי כל מצות הכתובות בתורה, 
או המקובלות שתקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, 
הכל הם לתקן הלב. כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין. 
%break
וכתוב, "לישרים בלבותם", והיפך זה, "לב חורש מחשבות און", ודע, 
כי התורה לא נתנה אלא לאנשי לבב".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 5
5. צריך לעשות כל המעשים של תורה ומצות, בכדי שיביאוהו לידי 
הכוונה בעמ"נ להשפיע. ואח"כ, כשכבר יש לו הבנה שלימה, כמה 
שנחוץ לו לעסוק בעמ"נ להשפיע, ומרגיש כאב ויסורים מזה שאין לו 
הכח הזה, 
%break
אז נקרא, שיש לו כבר על מה להתפלל תפלה על עבודה שבלב. כי 
הלב מרגיש את מה שחסר לו.
%break
אז על תפלה זו באה עניית התפלה. היינו, שנותנים לו מלמעלה את 
הכח הזה, שהוא כבר יכול לכוון בעמ"נ להשפיע. כי אז יש לו כבר אור 
וכלי. 
%break
אבל מה יכול האדם לעשות, שאחרי כל היגיעות שטרח ויגע, ומכל 
מקום עוד לא הרגיש חסרון, מזה שלא יכול להשפיע, לבחינת כאב 
ויסורים. 
%break
אז העצה, לבקש מה', שיתן לו את הכלי, המכונה "חסרון מזה שלא 
מרגיש", והוא בבחינת מחוסר הכרה, שאין לו שום כאב מזה שלא 
יכול להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 37 "מי מעיד על האדם" 1985)
%break
%letter 6
6. יש לפרש, שענין ג"ר היינו בחינת מוחא, ושם צריך להיות רק 
באמונה. וצריכים להאמין, כי כך היה רצונו יתברך. וו"ק נקרא בחינת 
ליבא, היינו ההתפעלות בליבא, שכאן ניכר בבחינת אהבה ויראה שלו. 
%break
וזה צריך להיות בהשגה ברורה, היינו שההתפעלות צריכה להיות 
אצלו מגולה, ולא באמונה.
%break
אלא בשיעור שההתפעלות מורגשת בלב, בשיעור כזה נבחן השגתו. 
וכאן מצוה להרחיב את הרגשותיו. מה שאין כן בבחינת מוחא, תלויה 
גדלותו עד כמה שהוא יכול לעבוד, בבחינת למעלה מהדעת.
%break
נמצא, שהם שני דברים הפוכים. היינו, שאם בחינת מוחא שלו הוא 
למעלה מהדעת, והתפעלותו בהרגש הלב הוא במוח, זה נקרא 
גדלות. היינו, שמצד אחד הוא למעלה מהשגה, מכל מקום בלב הוא 
בתוך ההרגשה. 
%break
בזה תלוי שיעור גדלות, היינו בשיעור ההפכיות בין מוחא לליבא, שאז 
הוא צריך להתגבר בבחינת למעלה מדעת. והליבא הוא דווקא בתוך 
הדעת, שהוא בתוך ההרגשה.
%S (הרב"ש. 794. "מקום ההשגה")
%break
%letter 7
7. מהו שה' רופא לשבורי לב. והענין, כי ידוע שעיקר אצל האדם הוא 
הלב, כמאמר חז"ל "רחמנא ליבא בעי". ש"לב" הוא הכלי המקבל את 
הקדושה מלמעלה. וזהו כמו שאנו לומדים בשבירת הכלים, שענינו 
הוא, שאם הכלי שבור, כל מה שנותנים בתוכו, הכל הולך לחוץ.
%break
כמו כן אם הלב שבור, היינו שהרצון לקבל הוא השולט על הלב, 
נמצא, שלא יכול שם לכנס שפע, מסיבת שכל מה שהרצון לקבל 
מקבל, הכל יוצא להקליפות. וזה נקרא "שבירת הלב". 
%break
לכן כשהאדם מתפלל לה', ואומר "אתה מוכרח לעזור לי, כי אני יותר 
גרוע מכולם, מסיבת שאני מרגיש, שהרצון לקבל שולט בלבי, ובגלל 
זה אין שום דבר שבקדושה יכול לכנס בתוך לבי, ואיני רוצה שום 
מותרות, 
%break
אלא פשוט שאני אוכל לעשות משהו לשם שמים, ואין לי שום אפשרות 
לזה, לכן רק אתה יכול להושיע לי".
%break
ובזה יש לפרש מה שכתוב (תהילים, ל"ד) "קרוב ה' לנשברי לב". 
פירוש, אלו אנשים, שמבקשים מה', שיעזור להם, שהלב שלהם לא 
יהיה שבור, אלא שיהיה שלם.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" 1991)
%break
%letter 8
8. כיצד היא הכוונה. שיפנה ליבו מכל המחשבות, ויראה עצמו כאילו 
הוא עומד לפני השכינה. לפיכך צריך ליישב מעט קודם התפילה, כדי 
לכוון את ליבו, ואחר כך יתפלל. 
%break
חסידים הראשונים היו שוהין שעה קודם התפילה, ושעה אחר 
התפילה, ומאריכין בתפילה שעה.
%S (משנה תורה להרמב"ם. ספר המדע, "הלכות תפילה")
%break
%letter 9
9. תפלה היא עבודה שבלב. שפירושו, היות שלבו של אדם הוא הרצון 
לקבל מצד שורשו, והוא צריך להפוך, שיהיה רק להשפיע ולא לקבל, 
נמצא, שיש לו עבודה גדולה להפוך אותו. 
%break
והיות שזהו נגד הטבע, לכן הוא צריך להתפלל לה', שיעזור לו לצאת 
מהטבע, ולכנס לבחינת למעלה מהטבע.
%S (הרב"ש. מאמר 24 "ג' זמנים בעבודה" 1985)
%break
%letter 10
10. תפילה, בדרך כלל נקראת בחז"ל תפלה, עבודה, שתפלה נקראת 
עבודה שבלב, שזוהי כוונה, היינו כוונת הלב, 
%break
כלומר שהאדם צריך לכוון בעת עשיית תו"מ לשם מה הוא מקיים את 
התו"מ, אם לתועלת עצמו או שכוונתו היא לתועלת ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה" 1990)
%break
%letter 11
11. אם המחשבה היא בבחינת "אמונה למעלה מהדעת" בבחינת 
"השתוות הצורה" כנ"ל, המחשבה, שהיא זכר, משפיע להלב, שהיא 
בחינת נקבה, כמו שכתוב "והלב מבין". 
%break
וזה שאומר הזה"ק "בינה זהו לבא", והיא בחינת נקבה.
%S (הרב"ש. מאמר 24 "מהו, שכל הבא לקרבן עולה הוא זכר, בעבודה" 1990)
%break
%letter 12
12. השכל משמש לאדם להלב, שהוא בחינת רצון לקבל, כמו הידים 
והרגלים ושאר משמשים שיש לו לאדם. לכן אין עצה, אלא לטהרת 
הלב אנו צריכים, ועל זה אנו מתפללים "וטהר לבנו לעבדך באמת". 
%break
אין השכל יכול להכריע לאדם שהוא ילך בדרך הטוב או להיפך חס 
ושלום. אלא כמו שאמרו במתן תורה, "נעשה ונשמע".
%S (הרב"ש. 942. "בענין מוח שליט על הלב")