ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book עבודה בכוונה
%break
%H עבודה בכוונה
%break
%letter 1
1. ברוחניות, השתוות נקרא "דביקות", הגם במעשה הוא מקבל. וזה 
נקרא "מקבל בע"מ להשפיע".
%break
אולם איך אפשר זה, שיהיה מציאות לבוא לידי השתוות הצורה. היות 
שהרצון לקבל הזה, הבורא ברא אותו, ואיך אפשר לבטל הטבע מה 
שהבורא ברא. על זה ניתן תיקון, שבאמת הטבע של הרצון לקבל אי 
אפשר לבטלו. אלא על זה מוסיפים עליו כוונה דלהשפיע. 
%break
נמצא, שהרצון לקבל, היינו מה שהאדם רואה דבר, שיכול מזה 
להנות, נשאר. היינו, שגם אח"כ האדם נהנה, רק בכוונה אחרת. שזה 
נקרא "מקבל בע"מ להשפיע".
%S (הרב"ש. מאמר 3 "מהו, שהעולם נברא בשביל תורה" 1990)
%break
%letter 2
2. התחתון יכול רק להוסיף על הכלי של הבורא. וזהו כמו שכתוב 
"אשר ברא אלקים לעשות", שפירושו, אלקים ברא את הכלי, הנקרא 
"רצון לקבל תענוג". 
%break
והאדם צריך להוסיף עליו תיקון, המכונה "הכוונה בעמ"נ להשפיע", 
כנ"ל, שמלכות דאין סוף קישטה עצמה בנקודת הרצון, שפירושו, 
שהקישוט שלה היה במה שנתנה על הרצון לקבל כוונה בעמ"נ להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהי המתנה שהאדם מבקש מה'" 1987)
%break
%letter 3
3. אם כוונת האדם היא רק לעשות נחת רוח לה' ולא לתועלת עצמו, 
אז אין הוא מסתכל על גודל הנאה. ורק הוא מסתכל על גודל 
התשוקה, מה שהוא רוצה להנאות להבורא. היות שע"י השתוקקות 
להנות להבורא, הוא גורם בחינת השתוות הצורה בשורש נשמתו. 
%break
וזה גורם שימשך שפע במידה יותר מרובה. היות שהעליון רוצה לתת 
יותר משהתחתון רוצה לקבל, רק חסר כלים דהשפעה. נמצא, בזה 
שהוא מתגבר בבחינת להשפיע, ממילא נמשך שפע מרובה. 
%break
לכן אין לבקש, שיהיו לו אורות גדולים, רק להשתדל שיהיו לו כלים 
גדולים, שהם כלים דהשפעה.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "מהי הפעולה שבאדם בדרך העבודה, שמיחסים לה'" 1988)
%break
%letter 4
4. באהבת ה', שאנו אומרים, שהאדם צריך לעבוד "בלתי ה' לבדו", 
שהכוונה "בלי שום תמורה", הכוונה היא, שהוא מוכן למסירת נפש 
בלי שום תמורה, בלי שתיוולד מזה איזו מציאות של תמורה 
מהמסירות נפש שלו. 
%break
אלא זהו העצם, שזוהי המטרה שלו, שהוא רוצה לבטל את עצמותו 
לה', היינו לבטל את הרצון לקבל שלו, שזהו מציאות נברא, את זה 
הוא רוצה לבטל לה'. נמצא, שזוהי המטרה שלו.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" 1985)
%break
%letter 5
5. במקום שרוצה ללכת על דרך האמת, אז הסברה נותנת, שהיצר 
הרע צריך להיות נכנע ויותר חלש. ועכשיו הוא ממש להיפך, שבכל 
דבר שבקדושה, שהוא רוצה לעשות בעמ"נ להשפיע, היצר הרע 
מתגבר עליו, וקשה לו להתגבר. 
%break
והוא שואל, איפה הוא הצדק. ומרוב עבודה, מה שהוא צריך להתגבר 
בכל פעם, הוא בא לידי ירידה.
%break
ואז הוא בא ל"טענת מרגלים" ואומר, שנמאס לו מעבודה זו. ובורח מן 
המערכה, כי הוא טוען, במקום שהוא היה צריך להתקדם, הוא הולך 
אחורה. לכן הוא "תוהה על הראשונות", כנ"ל, ובועט על הדרך הזו, 
שצריכין לעבוד על כוונות ולא מספיק מעשים, 
%break
אלא עיקר הוא הכוונה, כמו שכתוב "טוב מעט בכוונה, מהרבות שלא 
בכוונה". והוא אומר, שעבודה זו לא בשבילו.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם" 1988)
%break
%letter 6
6. כתוב "אז תתענג על ה'", שפירוש של אז, הוא מקודם שהיא 
תחילת עבודתו לא היה לו תענוג, אלא עבודתו היתה בדרך הכפיה. 
מה שאין כן אח"כ, כשכבר הרגיל את עצמו לעבוד בע"מ להשפיע, ולא 
להסתכל על עצמו, אם מרגיש טעם בעבודה, 
%break
אלא הוא מאמין, שהוא עובד בכדי שעם עבודתו הוא משפיע נחת 
ליוצרו, והאדם צריך להאמין שה' מקבל עבודת התחתונים, ולא חשוב 
כמה ואיך הצורה של עבודתם, ואת הכל הקב"ה מסתכל על הכוונה 
ומזה יש נחת להבורא, אז האדם זוכה התענג על ה'.
%break
שגם בעת עבודת ה' כבר ירגיש טוב ועונג, היות שעכשיו האדם עובד 
ממש לה', כי היגיעה שנתן בעת עבודת הכפיה מכשיר את האדם 
שיוכל לעבוד באמת לשם ה'. 
%break
נמצא, שגם אז התענוג שהוא מקבל, הוא על ה', היינו לה' דוקא.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 7
7. מתחייב הלומד בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת, 
ובהשגחתו בשכר ועונש, וכו'. ובדרך הזה יזכה להנות מהמאור שבה, 
שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, וכו'. 
%break
אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה חס ושלום לאמונה, יש לו 
תקוה גם כן על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו לזכות על ידה 
לאמונת השי"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, וכו'. ולא עוד, אלא שאין 
לו עצה אחרת מזו, וכו'".
%break
נמצא לפי זה, שהאדם צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני 
שהולך ללמוד, בכדי שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. 
%break
כלומר, שהלימוד יביא לו את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 8
8. האדם צריך להשתדל ולא לשכוח את המטרה בעת לימוד התורה, 
שיהיה תמיד לנגד עיניו, שהוא רוצה לקבל מהלימוד, שהלימוד ישפיע 
גדלות וחשיבות הבורא. 
%break
וכמו כן בעת קיום המצות, גם כן לא לשכוח הכוונה, שע"י זה שמקיים 
את המצות, בסגולה זו הבורא יעביר ממנו ההסתרה, השורה על 
רוחניות, אלא שיקבל הרגשה של גדלות ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)
%break
%letter 9
9. צריכים לתת תמיד תשומת לב בעת הלמוד, מה המטרה שלו 
מלמוד התורה, היינו מה הוא צריך לדרוש מהלמוד התורה. 
%break
אז אומרים לו, שהוא צריך לבקש קודם על "כלים", היינו שיהיו לו 
כלים דהשפעה, המכונה "השתוות הצורה", שבזה מסתלק הצמצום 
וההסתר, שנעשה לגבי הנבראים. ובשיעור זה מתחיל להרגיש את 
הקדושה, ומתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'. 
%break
ואז הוא יכול להיות בשמחה, משום שקדושה מולידה שמחה, ששם 
מאיר האור דלהטיב לנבראיו.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 10
10. אחר כוונת הלב הן הן הדברים, ורחמנא ליבא בעי [והקב"ה דורש 
את הלב], וכיון שנקודת לבו דבוקה בי, אינו צריך ליותר, לחזור אחר 
מעשים, שהמה נחוצים ונאותים, רק לקטני הדעת, שאין להם דרך אחר.
%S (בעל הסולם. אגרת מ"ה)
%break
%letter 11
11. כשאנו לומדים תורה, יש שם להבחין את ב' הענינים הנ"ל:
%break
א. להמשיך בחינת מאור, שיעשה לנו כלים דהשפעה. ובלי מאור 
התורה, אי אפשר להשיג כלים אלו. אי לזאת, למה הוא מצפה, שישיג 
שכר עבור לימוד התורה, כל חשקו הוא רק להשיג את הכלי הזו, 
שנקרא "כלי דהשפעה". 
%break
וזהו דוקא לאחר שהתחיל בעבודה דלהשפיע, ועשה הרבה מאמצים, 
שיוכל לעשות מעשים רק בכוונה דלהשפיע. ורק אז הוא יכול להגיע 
לידי ידיעה, שבחינת הרצון לקבל, שנטבע בו מצד הטבע, אי אפשר 
לבטלו. 
%break
ואז מתחיל להבין, שהוא זקוק ל"רחמי שמים", שרק הקב"ה יכול 
לעזור לו לזכות לכלי דהשפעה. ועזרה זו באה מבחינת "המאור התורה".
%S (הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 12
12. בזמן שרוצים ללכת בדרך העבודה, היינו בכוונת הלב, לכוון שכל 
עבודתו תהיה לשם שמים, אז מתחיל סדר העבודה. כלומר, 
שהרשעים, שישנם בלבו, הנקראים "רצון לקבל לעצמו", הם מתנגדים 
לעבוד לתועלת ה'. 
%break
אולם "זה לעומת זה עשה אלקים", כלומר כפי ערך שרוצה ללכת 
בדרך האמת, בשיעור זה מתגלה האמת של הרע שבו.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה" 1990)
%break
%letter 13
13. עבודה אמיתית מתחילה בעת שהאדם רוצה לברר את הכוונה 
של לשמה, היינו שרוצה לעבוד בעמ"נ שלא לקבל פרס. ובעבודה 
דכוונה, שהוא סיבה אמיתית, שבשבילה הוא מקיים תורה ומצות, כאן 
מתחילה המחלוקת האמיתית של טוב ורע. 
%break
כי האדם רוצה לעבוד בשביל הבורא, כי הבורא נקרא "טוב ומטיב", 
שהוא המשפיע. אז בא הגוף, הנקרא "רע", ומפריע לו. כי הרצון לקבל 
לעצמו נקרא "רע". כי עליו שורה מידת הדין, מסיבת שהיה דין 
וצמצום, שהוא ישאר בחושך. ואין הוא ראוי לקבל שום אור.
%break
כי היות שהאדם מצד הטבע נולד עם הרצון לקבל, והאדם צריך לעבוד 
נגד הטבע. כאן היא המחלוקת האמיתית. 
%break
עד כדי כך, שאין בכוחו של אדם לנצח ולהכניע הרצון לקבל שלו, 
ושתהיה לו אפשרות לעבוד לשם שמים ולא לתועלת עצמו.
%S (הרב"ש. מאמר 23 "שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל" 1987)
%break
%letter 14
14. צריכים לדעת, שבעת שהאדם רוצה לצאת מעבודה המעשית 
בלבד, שהיא בלי כוונה, ורוצה להתחיל בעבודת המעשה עם הכוונה 
דלהשפיע, יש בזה עבודה רבה. 
%break
היות שבזמן שהגוף מתחיל לשמוע מבחינת הכוונה דלהשפיע, תיכף 
על המקום הוא מתחיל להתנגד, ולא נותן להמשיך בעבודה זו, ומראה 
לו צבעים שחורים על עבודה זו.
%break
ובמצב הזה, האדם צריך להאמין, שרק ה' יכול לעזור. וכאן המקום, 
שהאדם יכול לתת תפלה אמיתית.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו השיעור של תשובה" 1989)
%break
%letter 15
15. מי שהולך בקו אחד, היינו שיש לו סיפוק מבחינת המעשה, 
כשהוא עושה לשם שמים ואינו מסתכל על הכוונה, היינו שגם הכוונה 
תהיה לשם שמים, הוא לא יכול לבוא להשגת הרצון להשפיע, שנקרא 
"דביקות". וזהו מטעם שאין לו חסרון. 
%break
לכן, אלו אנשים שכבר עברו מקו אחד לקו ימין, ואז הם רואים את 
שפלותם, שאין אף אבר אחד באדם, שירצה לעשות משהו לתועלת 
ה'. והוא משתוקק, שה' יציל אותו ממוות, היינו משליטת אהבה עצמית. 
%break
אז העצה שלו, בכדי לזכות שה' יתגלה אליו, היינו שיזכה להרצון 
להשפיע, שאז האדם דבוק בה', זה האדם יכול לקחת רק בזכות 
העשיה. והוא רוצה שהשכר עבור קיום תו"מ יהיה דביקות ה'. 
%break
וזה שאומר "אלא בשכר מצוה שאתם עושים, אני חס עליכם", 
שפירושו, שהוא חס עלינו ומציל אותנו ממוות, שהיא שליטת הרצון לקבל.
%S (הרב"ש. מאמר 46 "מהו בן האהובה ובן השנואה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 16
16. בשעה ששומעים את קול ה' המדבר אל הלב, בסוד "הבא לטהר 
מסייעין אותו". ופירשו בזהר הקדוש, שמסייעין אותו בנשמתא קדישא, 
היינו שהלב שומע קול ה', אז מקבל השליטה על כל הרצוניות דווקא 
קול הקדושה, היינו הרצון להשפיע. 
%break
וממילא לא ישובו לכסלה, היינו שלא יחטא עוד, משום שכל הרצוניות 
של הקבלה נכנעו תחת רצון להשפיע.
%break
ואז מתגלה על הלב כל נועם הטוב, שאז כבר יש מקום בתוך הלב 
להשראת השכינה, והעידון והעריבות והנעימות והידידות מתפשט 
וממלא את כל האיברים של האדם. 
%break
וזה דווקא כששומעין את קול ה', אז כל הגוף נכנע ומשעבד את עצמו להקדושה.
%S (הרב"ש. אגרת י"ח)