ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book להצדיק את הבורא
%break
%H להצדיק את הבורא
%break
%letter 1
1. "צדיק", הכוונה היא על אדם השרוי בעולמו של הקב"ה, ועם כל זה 
הולך ומקבל תמיד הרגשות טובות ונעימות, והוא שרוי בתענוג 
בתמידיות. אשר ע"כ נמצא תמיד מברך את השי"ת, שבוראו להמציא 
לו עולם טוב ומשמח כזה. 
%break
וגם הוא, ודאי אינו צריך להוציא הדברים במוצאות הלשון דוקא, כי 
ההרגשות בעצמם המה הברכות שהוא הולך ומברך את השי"ת. וע"כ 
נקרא "צדיק". שמצדיק את הבריאה ומרגישה כמות שהיא באמת.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ה)
%break
%letter 2
2. אם האדם נהנה ממציאותו בעולמו של השי"ת, הרי באותו הזמן 
נמצא מברך לבוראו, שברא אותו להנותו, וכמעט שאינו צריך להוציא 
בפיו. ולהפך ח"ו, אם האדם מרגיש איזה כאב, בזמן מציאותו בעולמו 
של השי"ת, הרי באותו הזמן, עושה להפך ח"ו.
%break
ואף-על-פי, שאינו מוציא דבר מגונה מפיו, מכל-מקום ההרגשה היא 
השולטת, וזהו השם: "רשע". כי בשעה שמשיג איזה כאב, בהכרח 
הוא, שמרשיע ח"ו וכו'. כי התרעומת מתבטאת בהרגשה עצמה, 
ואינה צריכה להתגלות ברבים.
%break
והגם שמוציא מפיו איזה ברכה, הרי זה דומה לחנופה ח"ו בדומה 
לבעל-הבית המכה את עבדו, והעבד אומר לו, אני נהנה מאד 
מהמכות, אני שש ושמח בכל לבי. על-זה נאמר: "דובר שקרים לא יכון".
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ה)
%break
%letter 3
3. חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא 
פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגוֹ כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. 
%break
וע"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על 
השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול 
שבעולם.
%break
הרי שהרגשת טו"ר בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי 
המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע"פ שטועם רע בהשגחה, יש 
לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת ה'.
%S ("זוהר לעם". "הקדמת ספר הזוהר". מאמר "ליל הכלה", סעיף 138)
%break
%letter 4
4. "נקי וצדיק אל תהרוג". "צדיק" פירוש, שמצדיק את ה', שכל מה 
שהוא מרגיש, בין טוב בין רע, הכל הוא לוקח למעלה מהדעת. והוא 
בחינת ימין. "נקי" פירוש נקיות הדבר, המצב איך שהוא רואה. כי "אין 
לדיין, אלא מה שעיניו רואות". 
%break
ואם הוא לא מבין את הדבר או שלא יכול להשיג את הדבר, אין 
לטשטש הצורות כמו שהן נראות לעיניו. וזהו בחינת שמאל, והוא צריך 
לכלכל שניהם.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קל"ה. "נקי וצדיק אל תהרוג")
%break
%letter 5
5. ניתן לנו דרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. היינו, שלא 
להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו. אלא לומר, כמו שכתוב "עיניים להם 
ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". אלא להאמין, שבטח הקב"ה הוא 
המשגיח. והוא יודע מה שטוב בשבילי, ומה שלא טוב בשבילי. 
%break
לכן הוא רוצה, שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש. ואני 
כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיון שאני רוצה 
לעבוד בעבודה בעמ"נ להשפיע.
%break
אם כן עיקר הוא, שאני צריך לעבוד לשם שמים. והגם שאני מרגיש, 
שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים דעליון, היינו מצד 
העליון, אני שלם בתכלית השלימות.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "ענין אמת ואמונה" 1985)
%break
%letter 6
6. צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה 
לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את 
כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב. והגם כשהוא מסתכל בתוך 
הדעת, הוא רואה להיפך, 
%break
מכל מקום הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת, ושיהיה דומה בעיניו, 
כאילו זה נמצא כבר בהרגשה באברים, שכך הוא באמת, שהקב"ה 
מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב.
%break
וכאן הוא קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה 
מזה שיש התקרבות לה', ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב 
ומטיב, 
%break
ומרגיש עצמו שיש לו הכח לומר לה' "אתה בחרתנו מכל העמים, 
אהבת אותנו ורצית בנו", מסיבת שיש לו על מה לתת תודה להבורא. 
%break
ולפי שהוא מרגיש את חשיבות הרוחניות, כך הוא מסדר שבחו של הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 28 "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)
%break
%letter 7
7. אם האדם מקבל בחינת אמונה למעלה מהדעת, אפילו שאין לו 
שום הרגשה, ואין לו שום התפעלות, מזה שקבל על עצמו עול מלכות 
שמים, מכל מקום הוא מסכים על המצב הזה, ואומר, שבטח כך הוא 
רצון ה', שיעבוד וישמש אותו בשפלות כזו, 
%break
אם כן מה חשוב לו, איזו התפעלות הוא מרגיש מהאמונה כזו, כי על 
עצמו, היינו לתועלת עצמו, על זה הוא לא דואג, אלא רק מה שהוא לתועלת ה'. 
%break
ואם ה' רוצה שהוא ישאר במצב הזה, הוא מקבל עליו בלי שום 
תנאים. וזה נקרא "כניעה ללא תנאי".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהי סעודת חתן" 1989)
%break
%letter 8
8. אמרו חז"ל, הקדוש ברוך הוא במה שהוא מכה, הוא מרפא 
(מכילתא בשלח). היינו שזוהי הרפואה, היינו שנותן לו מקום שיוכל 
לעבוד בבחינת אמונה בלי שום סמיכה.
%break
וכמו כן יש להבין מה שאמרו חז"ל "הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק 
מבטלה" (מו"ק ט"ז), שהכוונה שה' גוזר, היינו שלוקח ממנו את 
התענוג של העבודה, ואין לך גזירה יותר גדולה מזו, שלוקח ממנו את 
החיות של העבודה.
%break
וצדיק מבטלה, היינו אם האדם אומר שהוא רוצה לעבוד בלי שום 
תמורה של חיות ותענוג, אז ממילא הגזירה מתבטלת. 
%break
אלא אדרבא הוא עולה עכשיו למדרגה יותר גבוהה, שהוא עכשיו 
בבחינת אמונה טהורה, ונקרא בלי פניה עצמית.
%S (הרב"ש. 289. "הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים")
%break
%letter 9
9. כתוב "יציאת צדיק מן המקום עושה רושם". שפירושו, שרק אז, על 
ידי יציאת הצדיק, היינו בזמן שנופלת במחשבתו מחשבה "עכשיו, 
שאני מרגיש טעם בעבודה, כבר אינני צריך ללכת בעבודה שלמעלה 
מהדעת", זה גורם לו ליציאת צדיק מן המקום. 
%break
זה עושה לו רושם, שידע מהיום והלאה לשמור את עצמו, שלא לצאת 
מהעבודה של למעלה מהדעת. 
%break
וכמו ששמעתי מאאמו"ר זצ"ל, שמזמן שהאדם אומר, "שעכשיו, כיון 
שיש לו תמיכה, וכבר אינו עומד בין שמים לארץ", הוא מוכרח ליפול 
ממדרגתו, כיון שאז הוא פוגם בבחינת למעלה מהדעת.
%break
נמצא לפי זה, שדוקא מהסתלקות המדרגה שהיתה לו, זה עושה לו 
רושם, שידע עוד הפעם איך להיזהר, שלא יפגום בבחינת אמונה 
למעלה מהדעת, אלא תמיד להצדיק את ההשגחה העליונה.
%S (הרב"ש. מאמר 10 "ויצא יעקב" 1985)
%break
%letter 10
10. בזמן שיש כח בידו לומר כך, היינו שהקב"ה מסבב לו את הסיבות 
האלו, הוא לטובת האדם. זאת אומרת, שעל ידי זה הוא יכול לבוא 
לעבוד בעמ"נ להשפיע, ולא לתועלת עצמו. 
%break
ואז האדם בא לידי הכרה, היינו שהוא מאמין, שהבורא נהנה דוקא 
מעבודה זו, שהוא בנוי הכל למעלה מהדעת.
%break
נמצא, שאין האדם מתפלל אז מהבורא, שהצללים יעברו מן העולם, 
אלא הוא אומר אז, אני רואה, שהבורא רוצה, שאני יעבוד אותו בצורה 
כזו, שהוא הכל למעלה מהדעת.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ח'. "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א")
%break
%letter 11
11. להתגבר על ההחשכות וההסתרות, מה שהוא מרגיש, ולהצדיק 
את ה', ולהתפלל לה', שה' יאיר את עיניו, שיראה שכל ההסתרות מה 
שהוא מרגיש, הוא בא מה'. 
%break
היינו, שהקב"ה מסבב לו כל זה, מטעם בכדי שיגלה את תפלתו, 
וישתוקק להתדבק בו ית'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ח'. "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א")
%break
%letter 12
12. כשהוא בא לידי מצב, שכבר אי אפשר לו להתגבר, ולומר שכל 
היסורים והמכאובים, מה שהוא מרגיש, הוא מטעם שהבורא שלח 
אותם אליו, כדי שעל ידם יהיה לו סיבה לעלות בדרגה, אז, הוא בא 
לידי מצב של כפירה חס ושלום. 
%break
היות שאין הוא יכול להאמין בהשגחתו ית'. וממילא אין הוא יכול אז 
להתפלל.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ח'. "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א")
%break
%letter 13
13. יש לדעת, מה שנתדמה להאדם, דברים שהם בסתירה להשגחת 
טוב ומטיב, הוא רק בכדי שהאדם יהיה מוכרח להמשיך אור עליון על 
הסתירות, בזמן שהוא רוצה להתגבר על הסתירות. 
%break
אחרת אי אפשר לו להתגבר. ושזה נקרא רוממות השם ית', שממשיך 
בזמן שיש לו הסתירות, הנקרא דינין.
%break
כלומר, שהסתירות יכולים להתבטל, אם הוא רוצה להתגבר עליהם, 
רק אם הוא ממשיך רוממות ה'. נמצא, שהדינין האלו הם הגורמים 
להמשכת רוממות ה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ג. "ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן")
%break
%letter 14
14. כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה"ז, אע"פ 
שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים 
התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, ע"מ 
להשפיע נחת רוח ליוצרנו, 
%break
וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' 
בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער 
להשגת חכמתו.
%break
כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. 
ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק.
%break
כי כוחות הפירוד כולם, מחשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם 
שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר 
נעשה מתוק.
%break
באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו 
לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים 
מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות. 
%S ("זוהר לעם". "הקדמת ספר הזוהר". מאמר "שתי נקודות",  סעיף 121)
%break
%letter 15
15. אי אפשר ליחס הרע להבורא יתברך, שהוא הטוב בתכלית, לכן 
כל זמן שהאדם מרגיש מצבים רעים, הוא מוכרח לומר שהם באים 
ממקום אחר - מהסביבה, אבל לאמיתו של דבר, כשהאדם זוכה 
לראות רק טוב, ושאין כל רע בעולם, והכל נהפך לטוב, 
%break
אז מראים לו האמת, שהבורא יתברך עשה הכל, מטעם שהוא כל 
יכול, שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר פרי חכם - על התורה")
%break
%letter 16
16. כל מה שעושה הקב"ה למעלה ולמטה, הכול הוא אמת ופעולתו 
אמת. ואין דבר בעולם, שהאדם צריך לדחותו ולנהוג בו בביזיון, כי 
כולן פעולות אמת הן, והכול נצרך בעולם [...] והכול בידי הקב"ה תלוי, 
והכול הוא מעשה ידיו. והעולם צריך להם. 
%break
ואם לא היה העולם צריך להם, לא עשה אותם הקב"ה. וע"כ אין 
האדם צריך לנהוג בביזיון בדברי העולם. בדבריו ובמעשה הקב"ה על 
אחת כמה וכמה.
%S ("זוהר לעם". "יתרו". מאמר "וישמע יתרו", סעיפים 31,29)