ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book להשפיע נחת לבורא מעודכן מאי 2021
%break
%H להשפיע נחת רוח לבורא 
%break
%letter 1
1. עיקר עבודת האדם צריך להיות, איך לבוא ולהרגיש טעם 
בלהשפיע נחת רוח ליוצרו. היות שכל מה שהאדם עושה לתועלת 
עצמו, מרחקת אותו מה', מטעם שינוי צורה. 
%break
מה שאין כן, אם הוא עושה מעשה לתועלת ה', אפילו שהמעשה 
תהיה הכי קטנה, מכל מקום נקרא זה "מצוה".
%break
לכן, עיקר השתדלות האדם, צריך להיות להשיג כח המרגיש טעם 
בלהשפיע. וזהו על ידי שממעטין בכח המרגיש טעם בקבלה עצמית. 
ואז לאט לאט משיגים את הטעם בלהשפיע.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ב. "עיקר עבודת האדם")
%break
%letter 2
2. לא נברא העולם אלא בהשפעה, לעסוק בתורה ובמע"ט, כדי 
להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא להנאת עצמו, כמ"ש, כל פָּעל ה' 
לַמַענהו, כדי שהבריות ישפיעו לו נחת רוח.
%break
אבל בתחילה, כמ"ש, עַיר פרא אדם ייוולד, שכל עניינו הוא להנאת 
עצמו, ואין בו הרצון להשפיע כלל. והוא טוען, כל פעל ה' למעני 
ולהנאתי, שהרי רוצה לבלוע העולם ומלואו לטובתו ולתועלתו.
%break
ולפיכך הטביע הבורא ייסורים קשים ומרים בקבלה לעצמו, הטבועים 
באדם מעת לידתו, הן מכאובים גופניים והן מכאובים נפשיים. 
%break
באופן, שאם יעסוק בתורה ובמצוות אפילו להנאת עצמו, מ"מ ע"י 
המאור שבה, ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראות, שיש בטבע 
הקבלה לעצמו.
%break
ואז ייתן אל ליבו להבדיל את עצמו מטבע הקבלה הזו, ויתמסר לגמרי 
לעבוד רק להשפיע נחת רוח ליוצרו, כמ"ש, כל פעל ה' למענהו. ואז 
יפקח ה' את עיניו, ויראה לפניו עולם מלא מתכלית השלמות.
%S ("זוהר לעם". "בראשית - ב'". מאמר "היכל רביעי, גבורה", סעיף 103)
%break
%letter 3
3. אף על פי שענין ההשתוקקות אינו בידי אדם, אם אין לו חשק 
לדבר, אין הוא יכול לעשות שום דבר. אבל על כל פנים הוא צריך 
לגלות את הרצון לכיסופין, היינו הרצון להשתוקק. שהוא צריך לגלות 
ביקוש על זה. 
%break
היינו, שצריך לגלות הרצון והחשק להשתוקק לה', היינו להשתוקק 
להרבות כבוד שמים, להשפיע נחת ליוצרו, למצוא חן בעיניו ית'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קע"ה. "והיה כי ירחק ממך")
%break
%letter 4
4. אלה אנשים שרוצים להכנס לדרך האמת, שיגיעו לבחינת 
הדביקות, צריכים להרגיל עצמם, שכל המחשבה דיבור ומעשה שלהם 
יהיו על הכוונה, שע"י זה שהם עושים מעשי המצות ועוסקים בתורה, 
תצמח מהעבודה זו נחת רוח להבורא, 
%break
ואסור להם לעשות חשבון, מה שהם יכולים לקבל מהבורא, עבור זה 
שהם רוצים לתת לו נחת רוח, זאת אומרת, שלא יעלו על 
מחשבותיהם, מה הבורא יתן להם, 
%break
שתהיה להם היכולת להוציא מרשותו של הבורא לרשות שלהם, שזה 
יגרום להם שיעשו שתי רשויות, היינו רשות הבורא ורשות של 
הנבראים, שזהו ההיפך מבחינת הדביקות.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "ענין בטחון" 1986)
%break
%letter 5
5. אנו צריכים לכוון בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שהשכר שלנו יהיה, 
שע"י זה נזכה לצאת מגלות והשעבוד של הרצון לקבל לעצמו, ונוכל 
לעבוד הכל בעל מנת, שיצמח מזה נחת רוח להבורא, ושכר אחר אין 
אנו דורשים עבור העבודה בתו"מ.
%break
היינו, שאנו רוצים לזכות, להרגיש בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שאנחנו 
משמשים למלך גדול וחשוב, ושתהיה בנו בזה אהבת ה', מזה שאנו 
מרגישים את רוממותו יתברך. 
%break
אבל כל הנאה שלנו תהיה מזה, שאנחנו משמשים את הבורא, זה 
יהיה השכר שלנו, ולא שהוא יתן לנו איזו תמורה עבור העבודה. 
%break
אלא שנרגיש, כי העבודה בעצמה היא השכר, ואין שום שכר יותר 
גדול בעולם, מזה שזוכים לשמש את הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו "לחם רע עין" בעבודה" 1989)
%break
%letter 6
6. מוטל על האדם לבדוק את עצמו תמיד, את מטרת עבודתו. היינו, 
שבכל מעשים שהוא עושה, אם הקב"ה יקבל מזה נחת רוח. כי הוא 
רוצה בהשתוות הצורה לה', שזה נקרא "כל מעשיך יהיו לשם שמים". 
%break
היינו, שכל מה שהאדם עושה, הוא רוצה בזה, שה' יהנה מזה, כמ"ש: 
"לעשות נחת רוח ליוצרו". 
%break
ועם הרצון לקבל צריך להתנהג עמו ולומר לו: כבר החלטתי, ששום 
הנאה אני לא רוצה לקבל, מטעם שאתה רוצה להנות. היות על הרצון 
שלך אני מוכרח להיות נפרד מה', כי שינוי צורה גורם פירוד וריחוק 
מה'.
%break
והתקוה של אדם צריך להיות, היות שהאדם לא יכול להשתחרר 
משליטת הרצון לקבל, והוא נמצא תמיד בגלל זה בעליות וירידות, לכן 
הוא מצפה לה', שיזכה שה' יאיר עיניו, ושיהיה לו כח להתגבר ולעבוד 
רק לתועלת ה'. 
%break
וזה כמ"ש: "אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש". "אותה", היינו 
השכינה הקדושה. ומבקש, שיהא "שבתי בבית ה' כל ימי חיי".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 7
7. צריך תמיד לזכור את הסיבה, המחייבו לעסוק בתו"מ. וזה ענין 
שדרשו חז"ל "שתהיה קדושתכם לשמי", שפירושו, שאני אהיה הגורם 
שלכם. שזה נקרא, שכל עבודתכם הוא בזה, שאתם רוצים להנות לי, 
היינו שכל מעשיכם יהיו בעמ"נ להשפיע.
%break
כדברי חז"ל "כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה" (ברכות כ). שפירושו 
הוא, כל אלה, שעוסקים בשמירת תו"מ על הכוונה בכדי להגיע 
לזכירה, בסוד "בזכרי בו, איננו מניח לי לישון", נמצא, שעיקר 
השמירה הוא, בכדי לזכות לזכירה.
%break
זאת אומרת, זה שרוצה לזכור את הבורא, זה הוא הגורם שמירת 
תו"מ. היות לפי זה, הסיבה והגורם, שצריך לשמור את התו"מ, הוא 
הבורא. 
%break
היות בלי זה אין האדם יכול להתדבק בהבורא, מטעם ש"אין אני והוא 
יכולים לדור במדור אחד", מסיבת שנוי צורה כידוע.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ח. "יראת ה' הוא אוצרו")
%break
%letter 8
8. מוטל על האדם כל יום להתפלל, שה' יאיר עיניו, ויכיר את גדלות 
וחשיבות ה', בכדי שיהיה לו חומרי דלק לתת יגיעה על הכוונה 
דלהשפיע. ויש בזה להבחין ב' בחינות:
%break
%letter א
א. שיהיה לו רצון להשפיע נחת רוח ליוצרו, שזו יהיו כל שאיפותיו.
%break
%letter ב
ב. שיעשה מעשים על הכוונה, שהמעשים יביאו לו רצון, שירצה 
לעשות מעשים בכדי שיהיה נחת רוח להבורא. כלומר שהוא צריך 
לעשות מעשים ויגיעות גדולות בכדי שישיג אור וכלי. 
%break
אור נקרא, היינו שקבל מה' רצון שהוא משתוקק כל היום לעשות נחת 
רוח להבורא. וכלי נקרא, רצון, כלומר שיהיה לו רצון שירצה להשפיע 
לה'. וב' אלה הוא צריך לקבל מהבורא.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שהברכה אינה שורה בדבר שנמנה, בעבודה" 1989)
%break
%letter 9
9. ידוע, שע"י השבירה נפלו נצוצין דקדושה לבי"ע. ושם בבי"ע אין הם 
יכולים להתתקן. לכן צריכין להעלותם לאצילות. ועל ידי זה שעושים 
מצות ומעשים טובים בכוונה עמ"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא 
לעצמו, מתעלים הנצוצין הללו לאצילות. 
%break
ואז הם נכללים במסך דעליון, שבראש המדריגה, ששם נשאר המסך 
בנצחיותו. ואז יש זווג על המסך בהתכללות הנצוצין. ונמשך אור 
העליון בכל העולמות, כפי שיעור הנצוצין שהעלו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". פ"א. "ענין העלאת מ"ן")
%break
%letter 10
10. אם כוונתם היא לעשות נחת להבורא, הרי זה גורם, שאם הם 
רוצים להוסיף עבודה, הם נצרכים להוסיף בגדלות הבורא, כי כפי 
שיעור גדלותו יתברך, בשיעור זה הם יכולים להיבטל אליו ולעשות את 
כל מעשיהם רק לשם שמים. 
%break
וזה כמו שאומר בזה"ק על פסוק "נודע בשערים בעלה", שכל אחד 
ואחד "לפום מה דמשער בלביה". אי לזאת, אלו אנשים שרוצים לעבוד 
לשם שמים, בכדי שיהיה להם חומרי דלק לעבודה, 
%break
הם צריכים כל יום להשתדל להשיג בחינת אמונה בגדלות ה', היות 
שגדלות ה' זו שמחייבת אותם לעבוד בשבילו. וזהו כל התענוג שיש 
להם בעבודתם.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "מהו, שהצדיקים ניכרים ע"י הרשעים, בעבודה" 1989)
%break
%letter 11
11. הגם שהרצון לקבל הוא דבר הכרחי, מסיבת "כי זהו כל האדם", 
כי מה שיש באדם חוץ מהרצון לקבל אינו שייך להנברא, אלא אנו 
מיחסים להבורא. אבל הרצון לקבל הנאה צריך להיות מתוקן בעמ"נ להשפיע. 
%break
כלומר, שהתענוג והשמחה שהרצון לקבל לוקח, צריך להיות על 
הכוונה משום שיש נחת רוח למעלה מזה שיש להנבראים תענוגים. כי 
זה היתה מטרת הבריאה להטיב לנבראיו. וזה נקרא "שמחת השכינה למעלה".
%break
ומשום זה מחויב האדם לחשוב עצות, איך הוא יכול לעשות נחת רוח 
למעלה. ובטח שעל ידי זה שיהיה לו תענוג, יהיה נחת רוח למעלה. 
%break
לכן הוא משתוקק להיות תמיד בהיכל המלך, ויהיה לו היכולת 
להשתעשע בגנזי המלך. ומזה בודאי יהיה נחת רוח למעלה. נמצא, 
שכל ההשתוקקות צריך להיות רק לשם שמים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". א'. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 12
12. מי שרוצה ללכת בבחינת השפעה, הוא צריך להיות תמיד 
בשמחה, היינו בכל הצורות הבאות עליו, הוא צריך להיות בשמחה, 
מטעם שאין לו שום כוונה לקבלה עצמית.
%break
לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, 
בטח שהוא צריך להיות בשמחה, בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת 
רוח ליוצרו. ואם הוא מרגיש, שעדיין אין עבודתו להשפיע, הוא גם כן 
צריך להיות בשמחה, 
%break
משום מצד עצמו האדם אומר, שהוא לא רוצה שום דבר לעצמו, הוא 
שמח בזה, שאין הרצון לקבל יכול להנות מעבודה זו. מזה הוא צריך 
לקבל שמחה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 13
13. אי אפשר לזכות לבחינת גילוי, מטרם שהאדם מקבל את בחינת 
אחוריים, שהיא בחינת הסתרת פנים, ולומר שאצלו זהו חשוב כמו 
גילוי פנים, היינו שיהיה בבחינת השמחה, כאילו הוא כבר זכה לבחינת 
גילוי פנים.
%break
אבל זה אי אפשר להחזיק מעמד, ושיהיה אצלו ההסתרה כמו גילוי, 
רק בזמן שהאדם עובד בבחינת השפעה. 
%break
אז האדם יכול לומר "מה חשוב לי, מה שאני מרגיש בזמן העבודה, כי 
עיקר הוא אצלי, שאני רוצה להשפיע להבורא, ואם הבורא מבין, 
שיהיה לו יותר נחת רוח אם יעבוד בבחינת אחוריים, אני מסכים".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 14
14. אין להאדם להתרעם, בזמן שיש לו עבודה עם הרצון לקבל, בזה 
שהוא המפריע לו בעבודה. והאדם בטח היה יותר שבע רצון, אם 
הרצון לקבל היה נעדר מהגוף, היינו, שלא היה מביא להאדם את 
שאלותיו, להפריע לו מהעבודה של קיום תו"מ.
%break
אלא האדם צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה 
באה לו מלמעלה. כי מן השמים נותנים לו כח הגלוי של הרצון לקבל, 
%break
מטעם שדוקא בזמן שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה 
להאדם מגע הדוק עם הבורא, שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל 
בעמ"נ להשפיע.
%break
והאדם צריך להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם 
מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות 
הצורה", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. 
%break
ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, 
ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 15
15. מה שהוא רואה, שעכשיו, לאחר כמה שנות עבודה, שהוא הלך 
אחורה, זהו נעשה בכוונה תחילה, כדי שירגיש כאב בזה שאין לו 
דביקות ה'. נמצא לפי זה, שכל פעם הוא מוכרח לראות, איך שהוא 
מתקרב יותר לבחינת עשיית הכלי, הנקרא "חסרון אמיתי", 
%break
שהמודד של קטנות וגדלות חסרון, הוא בשיעור היסורים, שהוא 
מרגיש, בזה שאין לו המילוי, הנקרא כאן "דביקות בה'", שכל רצונו 
וחשקו יהיה אך ורק לעשות נחת רוח להבורא יתברך.
%S (הרב"ש. מאמר 24 "ההבדל בין צדקה למתנה" 1986)
%break
%letter 16
16. האדם צריך מקודם לראות, אם יש בידו כוחות להגיע, שיהיה 
באפשרותו לעשות מעשים בכוונה על מנת להשפיע נחת רוח 
להקב"ה. 
%break
ואז כשכבר הגיע לידי הכרה, שאין באפשרותו בכוחות עצמו להגיע 
לזה, אז האדם מרכז את התורה ומצות שלו על נקודה אחת, שהוא 
"המאור שבה מחזירו למוטב", 
%break
שזה יהיה לו כל השכר, מה שהוא רוצה מתורה ומצות, היינו השכר 
של היגיעה שלו יהיה, שהקב"ה יתן לו הכח הזה, הנקרא "כח 
השפעה".
%S (הרב"ש. מאמר 16 "ענין השפעה" 1986)
%break
%letter 17
17. כתוב "אז תתענג על ה'", שפירוש של אז, הוא מקודם שהיא 
תחילת עבודתו לא היה לו תענוג, אלא עבודתו היתה בדרך הכפיה. 
%break
מה שאין כן אח"כ, כשכבר הרגיל את עצמו לעבוד בע"מ להשפיע, ולא 
להסתכל על עצמו, אם מרגיש טעם בעבודה, אלא הוא מאמין, שהוא 
עובד בכדי שעם עבודתו הוא משפיע נחת ליוצרו, 
%break
והאדם צריך להאמין שה' מקבל עבודת התחתונים, ולא חשוב כמה 
ואיך הצורה של עבודתם, ואת הכל הקב"ה מסתכל על הכוונה ומזה 
יש נחת להבורא, אז האדם זוכה התענג על ה'.
%break
שגם בעת עבודת ה' כבר ירגיש טוב ועונג, היות שעכשיו האדם עובד 
ממש לה', כי היגיעה שנתן בעת עבודת הכפיה מכשיר את האדם 
שיוכל לעבוד באמת לשם ה'. 
%break
נמצא, שגם אז התענוג שהוא מקבל, הוא על ה', היינו לה' דוקא.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 18
18. אחרי שמשיג מדרגה זאת הנקראת שלא לשמה, אזי הוא זוכה 
לידי תופעות אחרות, שבא לידי מצב יותר עליון. היינו שאין לו אז שום 
חשבון לעצמו, אלא כל החשבונות והמחשבות שלו הם האמת.
%break
כלומר שכל כוונתו היא אך להתבטל את עצמו לידי מציאות האמיתית, 
שמרגיש, שעליו רק לשמש את המלך, מחמת שמרגיש את רוממותו 
וגדלותו וחשיבותו של המלך.
%break
אז הוא שוכח, היינו שאין לו שום צורך לדאוג עבור עצמו, שבחינתו 
עצמו מתבטל כנר בפני אבוקה, מפני מציאות ה' שהוא מרגיש. נמצא 
אז בבחינת לשמה, היינו נחת רוח לה', וכל דאגותיו ומאויו במה שיוכל 
להנות לה'. 
%break
ומציאותו עצמו, היינו הרצון לקבל, אינה עולה שם כלל. ואז הוא 
בבחינת משפיע על מנת להשפיע.
%S (הרב"ש. 223. "הכניסה לעבודה")
%break
%letter 19
19. בזמן שהאדם בא לידי דרגה שהוא רוצה להשפיע לה', היינו נחת 
רוח ליוצרו, ואז מתחיל לחשוב מה חסר לה', בכדי שיוכל להמציא לו, 
כי כל דאגותיו הן רק שתהיה נחת רוח להקדוש ברוך הוא, 
%break
אז הוא רואה שכל מה שברא את העולם, בכדי שיקבלו תענוגים ממנו, 
ויותר מזה לא חסר להקדוש ברוך הוא. לכן הוא ממלא אז את רצון ה' 
ומקבל את התענוגים.
%break
ואז כבר אין שום ענין של נהמא דכסופא, מטעם שהוא לא מקבל את 
התענוגים משום שהוא רוצה להנות, אלא מטעם שרוצה להשפיע 
להקדוש ברוך הוא. 
%break
כי בזמן שהאדם בא לדרגה שרוצה רק להשפיע לה', אז עובר ממנו 
הצמצום, ורואה את העולם שהוא מלא כל הארץ כבודו. ואז הוא רואה 
שכל זה נגלה לעיניו בכדי שיהנה מזה. 
%break
לכן אחר שהשיג את דרגת השפעה, היינו שהשיג את המדרגה שכל 
רצונו הוא רק להשפיע נחת רוח לה', אז האדם ממלא את עצמו מכל 
התענוגים מה שעיניו רואות.
%S (הרב''ש. 295. "כל מקדש שביעי - א'")
%break
%letter 20
20. צריך כל אחד ואחד, לחשוב במחשבתו שעושה כל אלה, רק 
בשביל לעשות נחת רוח ליוצרו, ולהדמות לדרכיו, מה הוא רחום אף 
אני רחום, מה הוא משפיע תמיד טובות אף אני כן וכו', 
%break
ודימוי הזה בצירוף עם המעשים הטובים יקרבוהו להשי"ת, באופן 
שיושווה צורתו לרוחניות וקדושה, וייהפך כחומר חותם ויוכשר לקבלת 
השפע העליונה האמיתית.
%S (בעל הסולם. "מצווה אחת")