ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book אני לדודי ודודי לי
%break
%H אני לדודי ודודי לי
%break
%letter 1
1. כתוב "בטל רצונך מפני רצונו". היינו לבטל את הרצון לקבל שבך, 
מפני הרצון להשפיע, שהוא רצונו של ה'. זאת אומרת, שהאדם יבטל 
אהבה עצמית מפני אהבת ה', שזה נקרא שיבטל את עצמו לה', שזה 
נקרא בחינת דביקות. 
%break
ואח"כ ה' יכול להאיר בתוך הרצון לקבל שלך, מפני שהוא כבר מתוקן 
בבחינת מקבל בעמ"נ להשפיע. וזה שאומר "כדי שיבטל רצונו מפני 
רצונך". שפירושו, שה' מבטל את רצונו, היינו סוד הצמצום, שהיה 
מטעם שינוי צורה. 
%break
מה שאין כן עכשיו, שכבר יש השתוות הצורה, לכן יש עכשיו 
התפשטות האור להרצון של התחתון, שקבל תיקון בעל מנת 
להשפיע, כי זהו מטרת הבריאה להטיב לנבראיו, ועתה יכול זה לצאת לפועל.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 2
2. כתוב "אני לדודי". כלומר בזה שה-אני מבטל את הרצון לקבל שלי 
לה', בבחינת כולו להשפיע, אז הוא זוכה "ודודי לי". זאת אומרת, 
ודודי, שהוא הקב"ה, לי, שהוא משפיע לי את הטוב והעונג, שישנו 
במחשבת הבריאה. 
%break
כלומר, מה שהיה מקודם בחינת הסתר וצמצום, נעשה עכשיו לבחינת 
גלוי פנים, היינו שנתגלה עתה מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו.
%break
ויש לדעת, שכלים דהשפעה נקראים בשם י"ה דשם הוי"ה, שהם 
בחינת כלים זכים. וזהו הפירוש "כל המקבל, מקבל בכלי היותר זך". 
אז הוא זוכה "ודודי לי". והוא משפיע לו כל טוב, היינו שזוכה לגלוי פנים.
%break
אולם יש תנאי לזה, כי אי אפשר לזכות לבחינת גילוי, מטרם שהאדם 
מקבל את בחינת אחוריים, שהיא בחינת הסתרת פנים, ולומר שאצלו 
זהו חשוב כמו גילוי פנים, 
%break
היינו שיהיה בבחינת השמחה, כאילו הוא כבר זכה לבחינת גילוי פנים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 3
3. אנחנו צריכים לעורר, שיהיה רצון למעלה, בכדי להשפיע למטה. 
שעוד לא מספיק בזה, שיש לנו רצון, אלא שצריך להיות רצון טוב גם 
מצד המשפיע. ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, 
מכל מקום הוא מחכה לרצון שלנו, שיעורר את הרצון שלו. 
%break
היינו, שאם אין ביכולתנו לעורר את הרצון שלו, זהו סימן, שהרצון מצד 
המקבל אינו עדיין בשלימות.
%S (בעל הסולם, "שמעתי". נ"ז. יקריב אותו לרצונו)
%break
%letter 4
4. כתוב "על פסוק דומה דודי לצבי. מה צבי, כשהוא בורח, מחזיר 
פניו לאחוריו. כך הקב"ה, בשעה שהוא מסתלק חס ושלום מישראל, 
מחזיר פניו לאחוריו. אשר אז חזר הפנים להיות באחוריים. כלומר, 
שמשתוקק ומתגעגע לחזור להידבק בישראל. 
%break
ומזה נולדים גם בישראל געגועים והשתוקקות להידבק בהשם יתברך, 
אשר השיעור של השתוקקות והכיסופין הוא באמת הפנים עצמם".
%S (הרב"ש. מאמר 44 "מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב'" 1990)
%break
%letter 5
5. נאה לאחד לדבק באחד, ואימתי הוא? כשישראל הם אגודים 
ודבוקים יחד באחדות גמור, אז לאחד יחשבו, ושורה עליהם ה' ברוך 
הוא, שהוא אחד. 
%break
אבל כשחלילה חלק לבם ונפרדים זה מזה, אי אפשר להם להיות 
דבוקים באחד ואין השם שורה עליהם חס וחלילה, ושורה חלילה אל 
זר עליהם. 
%break
וזה יש לומר הרמז בפסוק "ואתם, הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם 
היום", היינו כשתהיו דבוקים ונאחדים זה בזה, אז "חיים כולכם", 
כשהם באחדות אחד, אז נאה לאחד לדבק באחד, ושורה עליהם ה' אחד.
%S (דגל מחנה אפרים. פרשת ואתחנן)
%break
%letter 6
6. "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו, כי קדוש ה' אלקינו". 
"רוממו". פירושו, אם האדם רוצה לדעת רוממות וגדלות ה' אלקינו, זה 
יכולים להשיג רק על ידי דביקות והשתוות הצורה. אם כן מהו השתוות 
הצורה, ואיך מגיעים להשתוות הצורה.
%break
"והשתחוו להר קדשו". עניין השתחויה היא הכנעה, היינו שמרכין את 
הדעת שלו, ואומר, מה שהדעת מבין או לא מבין, אני מבטל ומכניע 
אותו. לאיזו בחינה אני מכניע אותו, ל"הר קדשו". "הר" פירושו 
הרהורים, היינו מחשבות. 
%break
"קדשו", פירוש קדוש ומופרש מהדבר, שענינו הוא, שפורש את עצמו 
מהרצון של קבלה. "והשתחוו", היינו להכניע את הגוף, אפילו שהוא 
לא מסכים, 
%break
ויקבל על עצמו רק מחשבות של קדושה. וזהו, "השתחוו להר קדשו".
%S (הרב"ש. 128. "רוממו ה' אלוקינו")
%break
%letter 7
7. כתוב, אני לדודי ועליי תשוקתו. שבתחילה, אני לדודי, ואח"כ, ועליי 
תשוקתו. אני לדודי, לתקן לו מקום בתחילה, בהתעוררות של מטה. 
ואח"כ, ועליי תשוקתו.
%break
השכינה אינה נמצאת עם הרשעים. כיוון שאדם בא להיטהר, ולקרב 
את עצמו אל הקב"ה, אז שורה עליו השכינה. וכמ"ש, אני לדודי, 
בתחילה. ואח"כ, ועליי תשוקתו. כי כשבא האדם להיטהר, מטהרים אותו.
%S ("זוהר לעם". "לך לך". מאמר "אחר הדברים האלה", סעיפים 268 - 269)
%break
%letter 8
8. וליודע תעלומות גלוי שעור החפץ שבלב האדם לקרבתו ית', אשר 
עדיין אפשר להיות מתפסק ח"ו. ועל כן הוא ית' מרבה העראותיו, 
כלומר, התחלות הביאות, שאם האדם שומע לקולו ית', בסוד "ה' צלך", 
%break
נמצא שאינו נופל ויורד מחמת התגברות הצער של ההעראות, כי 
רואה ושומע שגם השכינה הקדושה סובלת כמדתו, מחמת הגעגועים 
המתרבים, 
%break
ממילא נמצא הולך ומתעצם, פעם אחר פעם, ביתר געגועים, עד 
שמשלים נקודת לבבו, בחפץ השלם, בקשר חזק שלא ימוט.
%break
ע"ד שאמר רשב"י ז"ל באדרא: "אני לדודי ועלי תשוקתו, כל הימים 
שהייתי קשור בעולם הזה, בקשר אחד נקשרתי בקדוש ברוך הוא, 
ומשום כך, עתה ועלי תשוקתו". 
%break
והיינו, "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד", ועל כן 
זוכה להשיב את ה' לגבי ו' לנצחיות. דהיינו, גמר ביאה, והכנסת 
עטרה ליושנה, שהוא סוד "תקיעה גדולה".
%S (בעל הסולם. אגרת י"ט)
%break
%letter 9
9. בזמן שהאדם בא לידי מצב, שאין לו שום סמיכה, אז נעשה המצב 
שלו שחור, שהיא בחינה היותר תחתון שבעולם העליון, ומזה נעשה 
בחינת כתר לתחתון, שכלי דכתר הוא כלי דהשפעה.
%break
כי הבחינת התחתונה שבעליון היא מלכות, שאין לה מעצמה ולא 
כלום. ורק בצורה כזו נקרא מלכות. היינו, שאם מקבל עליו המלכות 
שמים, שהיא בבחינת שאין לה כלום, בשמחה, נעשה מזה אח"כ 
בחינת כתר, שהיא כלי דהשפעה וכלי זכה ביותר. 
%break
כלומר, שזה שקבל בחינת מלכות בבחינת השחרית, נעשה אח"כ 
בחינת כלי דכתר, שהוא כלי דהשפעה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 10
10. אי אפשר לזכות לבחינת גילוי, מטרם שהאדם מקבל את בחינת 
אחוריים, שהיא בחינת הסתרת פנים, ולומר שאצלו זהו חשוב כמו 
גילוי פנים, היינו שיהיה בבחינת השמחה, כאילו הוא כבר זכה לבחינת גילוי פנים.
%break
אבל זה אי אפשר להחזיק מעמד, ושיהיה אצלו ההסתרה כמו גילוי, 
רק בזמן שהאדם עובד בבחינת השפעה. אז האדם יכול לומר "מה 
חשוב לי, מה שאני מרגיש בזמן העבודה, 
%break
כי עיקר הוא אצלי, שאני רוצה להשפיע להבורא, ואם הבורא מבין, 
שיהיה לו יותר נחת רוח אם יעבוד בבחינת אחוריים, אני מסכים".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 11
11. תכף בבוקר, בקומו משנתו יקדש הרגע הראשון בדביקותו ית', 
וישפוך לבו להשי"ת, שישמרהו כל הכ"ד שעות שבמעל"ע [שבמעת 
לעת], שלא יעבור במוחו דבר בטל, ולא ידומה לו זאת לנמנע, או 
למעלה מן הטבע, כי תמונת הטבע העושה המחיצה של ברזל וכו'. 
%break
וראוי לאדם לבטל מחיצות הטבע המוחשות לו. אלא מתחילה יאמין 
שאין מחיצות הטבע מפסיק אליו ית' ח"ו, ואחר כך יתפלל בכל לבו, 
אפילו על דבר שהוא למעלה מרצון טבעו.
%break
והבן את זה תמיד, גם כן בכל שעה שיהיו עוברים ושבים עליו צורות 
שאינם של קדושה, ויופסק כרגע, תכף בזוכרו, יראה לשפוך לבבו, 
%break
שמכאן ולהלאה, יציל אותו השי"ת מהפסק מדבקותו, בכל יכולתו, 
ולאט לאט יתרצה לבו לה', ויחשוק להדבק בו באמת. וחפץ ה' בידו יצליח.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ח)
%break
%letter 12
12. מחויב האדם לחשוב עצות, איך הוא יכול לעשות נחת רוח 
למעלה. ובטח שעל ידי זה שיהיה לו תענוג, יהיה נחת רוח למעלה. 
לכן הוא משתוקק להיות תמיד בהיכל המלך, ויהיה לו היכולת 
להשתעשע בגנזי המלך. 
%break
ומזה בודאי יהיה נחת רוח למעלה. נמצא, שכל ההשתוקקות צריך 
להיות רק לשם שמים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". א'. "אין עוד מלבדו")