ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book דורשים ללא הפסק
%break
%H דורשים ללא הפסק
%break
%letter 1
1. אנו מריצים בקשותינו למרומים, דפיקו בתר דפיקו [הכאה אחר 
הכאה], בלי עייפות, ובלי הרף, ואין אנו נרפים כלל וכלל, מזה שאינו 
עונה לנו. 
%break
באמונתינו ששומע תפלה הנו ית', אלא שממתין לנו, לעת שיהיה לנו 
הכלים לקבל השפע הנאמן. ואז נשיג מענה על כל תפלה ותפלה, 
בפעם אחת כי "יד ה' לא תקצר".
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ד)
%break
%letter 2
2. "אל דמי לכם", אף על גב שהשי"ת נראה ששותק ואינו עונה, אל 
יעלה על דעתכם משום זה, לידום גם כן ח"ו, "אל דמי לכם", לא לזה 
כיוון השי"ת בדממה שלו, 
%break
אלא להמציא לכם כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה 
שלא יהיה לכם שום מום, ועל כן "אל תתני דמי לו".
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ד)
%break
%letter 3
3. כתוב: "דרשו ה' בהמצאו", כלומר, בשעה שהשי"ת ממציא את 
עצמו אליכם לדרישה, אז בהכרח שתדרשו אותו ג"כ, שדרך האיש 
להקדים, כלומר, שהשי"ת מקדים א"ע [את עצמו] ליתן לכם לב לדרוש אותו.
%break
וכשתדע את זה בטח תתחזק מצדך כמה שתוכל לדרוש ביתר שאת 
וביתר תעצומות. כי המלך קורא אותך.
%break
כתוב "קראהו בהיותו קרוב", כלומר, בשעה שתקראו אל ה' שיקרב 
אתכם אליו ית', תדעו, שכבר קרוב הוא אליכם, שאם לא כך, ודאי 
שלא הייתם קוראים לו, וזה ג"כ שיעור הכתוב "טרם יקראו ואני אענה", 
%break
דהיינו, כי אם אתם קוראים אליו ית', הלא כבר פנה אליכם, ליתן לכם 
ההתעוררות לקרוא אותו.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 4
4. ותכף בבוקר, בקומו משנתו יקדש הרגע הראשון בדביקותו ית', 
וישפוך לבו להשי"ת, שישמרהו כל הכ"ד שעות שבמעל"ע [שבמעת 
לעת], שלא יעבור במוחו דבר בטל, ולא ידומה לו זאת לנמנע, או 
למעלה מן הטבע, כי תמונת הטבע העושה המחיצה של ברזל וכו'. 
%break
וראוי לאדם לבטל מחיצות הטבע המוחשות לו. אלא מתחילה יאמין 
שאין מחיצות הטבע מפסיק אליו ית' ח"ו, ואחר כך יתפלל בכל לבו, 
אפילו על דבר שהוא למעלה מרצון טבעו.
%break
והבן את זה תמיד, גם כן בכל שעה שיהיו עוברים ושבים עליו צורות 
שאינם של קדושה, ויופסק כרגע, תכף בזוכרו, יראה לשפוך לבבו, 
שמכאן ולהלאה, יציל אותו השי"ת מהפסק מדבקותו, בכל יכולתו, 
%break
ולאט לאט יתרצה לבו לה', ויחשוק להדבק בו באמת. וחֵפֶץ ה' בידו 
יצליח.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ח)
%break
%letter 5
5. המקבל עליו עול מלכות שמיים שלימה, אינו מוצא טורח בעבודת 
השי"ת, ועל כן יכול להיות דבוק בהשי"ת ביום ובלילה, באור ובחושך, 
ולא יעצרנו הגשם, הנברא בעובר ושב, בחלוף ותמורה, כי הכתר 
שהוא סוד אין סוף ב"ה, מאיר לכולם בשווה ממש, 
%break
שהסכל ההולך, תחת מבול של המניעות הזורם עליו, מלפניו 
ומלאחריו, ואומר לכל, שאינו מרגיש בחיסרון הפסק הדביקות, איזה 
קלקול ואון בעדו.
%break
כי אם היה מרגיש את זה, ודאי היה מתחזק למצוא איזה תחבולה, 
להינצל על כל פנים מהפסק הדביקות.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ח)
%break
%letter 6
6. צריכים להשתדל, שיהיה להאדם רצון חזק להשיג את הרצון 
להשפיע, ולהתגבר על הרצון לקבל. ופירושו של רצון חזק הוא, שרצון 
חזק נמדד לפי ריבוי השהיות והמנוחות שבינתיים. 
%break
כלומר, ההפסק זמן שבין התגברות להתגברות. שיש לפעמים, 
שהאדם מקבל הפסק באמצע, היינו ירידה. וירידה זו יכול להיות 
הפסק של רגע, או שעה, או יום, חודש. 
%break
ואח"כ שוב מתחיל לעבוד בענין התגברות על הרצון לקבל, ולהשתדל 
להשיג את הרצון דלהשפיע.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 7
7. צריך להכיר בנפשו, אשר השי"ת, רודף אחריו, ממש באותו 
השיעור, שהוא רודף אחר השי"ת. ואסור לו לשכוח ח"ו את זה, גם 
בעת הגעגועים היותר גדולים, ובזכרו שהשי"ת, מתגעגע ורודף 
להתדבק בו בשיעור עצום כמדת עצמו, 
%break
נמצא תמיד הולך בכיסופים וגעגועים, מחיל אל חיל, בזווגא דלא פסיק 
[בזווג שלא נפסק], שהוא תכלית שלמות כח הנפש, עד שזוכה 
לתשובה מאהבה. 
%break
דהיינו, "תשוב ו' לגבי ה'", שהוא יחוד - קוב"ה ושכינתיה.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ט)
%break
%letter 8
8. בשעת הכנת האדם לשוב אל שורשו. אז לא בפעם אחד יגרום זווג 
שלם, אלא עושה העראות, שהוא סוד, דרגת הנפש, בסוד, מסטרא 
דאופנים [מצד האופנים], 
%break
אשר רודפים בכל כוחם ברתת ובזעה, אחר השכינה הקדושה, עד 
שנמצאים מתעגלים על קוטב הזה, כל היום וכל הלילה, תמיד לא 
יחשו.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ט)
%break
%letter 9
9. ואתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו בין 
בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה.
%break
כי אנו אומרים לה' יתברך - כי לך יום אף לך לילה. שגם הלילה, היינו 
חשכת הלילה, גם כן בא מצד ה' יתברך לטובת האדם, כמו שכתוב 
"יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחוה דעת". [...]
%break
היוצא מזה, עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה 
מאליה, כמו שאמרו חז"ל על "בהעלותך את הנרות", ועל ידי זה תזכה 
לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ד)
%break
%letter 10
10. כלל הדבר, המביא לידי שמירה מקטנות שכל והפסק הדביקות, 
הוא ההתקשרות והאהבה ושלום האמיתי בדבוק חברים, אכן אם לא 
זה, הוא בהסתר פנים ח"ו. 
%break
ואם ח"ו ימהר ליבו להפרידו מבני אדם מאיזה שנאה וקנאה, תיכף 
ירוץ מהרה אל אחיו החברים המקשיבים לקול ה' באמת, לאמור "אחי 
ונפשי הצילני נא והשמיעיני נא, דבר ה' ירפא את לבבי ההרוס". 
%break
וירגיל עצמו תמיד להכניס בלבו אהבת חברים, עד כלות הנפש ממנו, 
ולהאריך בזה, עד שתדבק נפשו, ואיש באחיהם ידבקו, 
%break
וכשיהיו כולם כאיש אחד, יהיה אחד שוכן בתוכם ויהיו מושפעים מאתו 
ית' ברוב ישועות ונחמות, ויתנשאו בעילוי גוף ונפש.
%S (רב מנחם מנדיל מוויטבסק. "פרי הארץ")
%break
%letter 11
11. אמנם כן ארגיש את כולכם יחד, אשר התחלף לכם היום למחר, 
ובמקום עכשיו תאמרו אח"כ. ואין לזה תרופה. זולת להתאמץ להבין 
הטעות והמעוות הזה, שהנושע מה', אינו נושע, זולת בנצרך לישועה 
היום. ומי שיכול להמתין למחר, ישיג שכלו לאחר שנותיו ח"ו.
%break
וזה התהווה לכם מסיבת התרשלות בבקשתי להתאמץ באהבת 
חברים, שהסברתי לכם בכל השבעים לשון, שדי בסגולה זו להשלים 
כל מחסורכם.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ג)
%break
%letter 12
12. ההופכיות גורם להאדם כבידות והפסקות בעבודת ה'. ואינו יכול 
להמשיך בעבודה, ומרגיש את עצמו ברע. ונדמה בעיניו, שהוא אינו 
ראוי, שיוכל לקבל עליו את עול מלכות שמים "כשור לעול וכחמור 
למשא". 
%break
ונמצא, שבזמן הזה הוא נקרא "אינו רצוי". אלא, מאחר שכל כוונתו 
הוא בזה, שרוצה להמשיך בחינת אמונה, הנקרא בחינת מלכות. היינו 
"לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]", שכוונתו, שיתגדל 
שמו ית' בהעולם, היינו גדלותו ית', 
%break
שלא תהיה צורה של השכינה הקדושה בבחינת עניה ודלה, אזי 
"הקב"ה שומע תפילת כל פה". היינו אפילו מאדם שאינו רצוי כל כך, 
היינו שמרגיש בעצמו, שהוא עדיין מרוחק מעבודת ה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קי"ג. "תפילת שמונה עשרה")
%break
%letter 13
13. במקום שצריך לעשות משהו לשם שמים ולא לתועלת עצמו, 
תיכף בא הגוף ושואל טענת "מה עבודה הזאת לכם", ולא רוצה לתת 
לו כח לעבודה, שזה נקרא "שכינתא בעפרא", 
%break
היינו לטובת השכינה מה שהוא רוצה לעשות, הוא טועם בזה טעם 
עפר, ואין לו כח להתגבר על המחשבות והרצונות שלו.
%break
ואז האדם בא לידי הכרה, שלא חסר לו שום דבר, שיהיה לו כח 
עבודה, אלא שהקב"ה יתן לו את כח האמונה, 
%break
כנ"ל (בתפלת רבי אלימלך) שצריכים להתפלל "ותקבע אמונתך בלבנו 
תמיד בלי הפסק", שבמצב הזה הוא בא לידי הכרה "אם אין הקב"ה עוזרו אין יכול לו".
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה" 1988)
%break
%letter 14
14. התקוה של אדם צריך להיות, היות שהאדם לא יכול להשתחרר 
משליטת הרצון לקבל, והוא נמצא תמיד בגלל זה בעליות וירידות, לכן 
הוא מצפה לה', שיזכה שה' יאיר עיניו, ושיהיה לו כח להתגבר ולעבוד 
רק לתועלת ה'. 
%break
וזה כמ"ש: "אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש". "אותה", היינו 
השכינה הקדושה. ומבקש, שיהא "שבתי בבית ה' כל ימי חיי".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")