ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book אתם עשיתם אותי
%break
%H אתם עשיתם אותי
%break
%letter 1
1. "אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם". הנה בזהר 
הק' שואל: "כיון שכבר אמר תלכו ותשמרו, למה עוד ועשיתם. 
%break
ומשיב, אלא מי שעושה מצוות התורה והולך בדרכיו, הוא כאילו עשהו 
למעלה, אמר הקב"ה: כאלו עשאני. וזהו פירוש 'ועשיתם אותם' - 
כאילו אתם עשיתם אותי".
%S (הרב"ש. אגרת ע"ו)
%break
%letter 2
2. מהי הכוונה שמי שהולך בדרך ה' הוא עושה את ה', איך יעלה על 
דעת האדם לחשוב דבר זה?
%break
הנה ידוע ש"מלא כל הארץ כבודו", וכך צריך כל אדם להאמין, כמו 
שכתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא". 
%break
אלא שהקב"ה עשה את ההסתרה שלא יכולים לראות את זה מטעם 
כדי שיהיה מקום בחירה, ואז יש מקום אמונה - להאמין שהקב"ה 
"ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין". 
%break
ולאחר שהאדם עוסק בתורה ומצוות ומקיים את מצות הבחירה, אז 
מגלה הקב"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב"ה הוא השולט על 
העולם.
%break
נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת 
שהאדם מרגיש את הקב"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא 
שהאדם עושה את ה' למלך עליו.
%S (הרב"ש. אגרת ע"ו)
%break
%letter 3
3. כתוב "אלא מי שעושה מצות התורה והולך בדרכיו, הוא כאילו 
עשהו למעלה. אמר הקב"ה כאילו עשאני. והעמידוהו. ועל כן ועשיתם 
אותם לחוק ומשפט, שהם ז"א ומלכות". 
%break
היינו כנ"ל, שעל ידי זה שעושה מצות התורה והולך בדרכיו, האדם 
גורם בשורש נשמתו, שהיא המלכות, למעלה, שתהיה בעל מנת 
להשפיע כדוגמת ז"א, שזה נקרא "יחוד". 
%break
נמצא, שהפירוש של "ועשיתם אותם", הכוונה היא לעשות את היחוד 
הזה של ז"א ומלכות, הנקרא "חוק ומשפט". וגם כן נקרא זה "יחוד 
קוב"ה ושכינתיה". וזוהי העשיה שהנבראים צריכים לעשות.
%break
נמצא, שהפירוש הוא, היות שהם ב' שמות, לכן הנבראים צריכים 
לעשות את היחוד, שיהיה אחד. 
%break
ובזמן שכל הנבראים יגיעו לשלימותם, היינו שכולם יתקנו כל אחד 
בבחינת שורש נשמתו, אז יקוים "ביום ההוא יהיה הוי"ה אחד ושמו 
אחד". וזוהי העשיה מה שכתוב "ועשיתם אותם".
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מהו שחוק ומשפט הוא השם של הקב"ה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 4
4. כשנחרב בית המקדש כתיב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". 
הכוונה על הנקודה שבלב, שצריך להיות מקום מקדש, שאור ה' ישכון 
בתוכה, כמו שכתוב "ושכנתי בתוכם". לכן על האדם להשתדל לבנות 
בנין הקדושה שלו.
%break
והבנין צריך להיות מוכשר, בכדי שיכנס בו השפע עליון, שנקרא שפע 
המושפע מהמשפיע להמקבל. אבל לפי הכלל, צריך להיות השתוות 
הצורה בין המשפיע להמקבל כידוע, שגם המקבל צריך להיות בכוונה 
דעל מנת להשפיע, כדוגמת המשפיע.
%break
וזה נקרא בחינת עשיה, כמו שכתוב "ועשו לי מקדש", שהעשיה חלה 
על הכלי ולא על האור. כי האור שייך להבורא ורק המעשה שייך להנבראים.
%S (הרב"ש. 940. "נקודה שבלב")
%break
%letter 5
5. לבו של אדם צריך להיות בית מקדש לה', כמו שכתוב "ועשו לי 
מקדש, ושכנתי בתוכם". שהאדם צריך לזכות להשראת השכינה, כמו 
שאמרו חז"ל "רחמנא ליבא בעי", 
%break
שפירושו, שרק לבו של אדם צריך הבורא, בכדי לתת לו את מה 
שרוצה לתת לו.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו "מסרת גבורים ביד חלשים" בעבודה" 1991)
%break
%letter 6
6. כתוב, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ועשו לי מקדש, סתם מקדש, 
כי כל בית כנסת שבעולם נקרא מקדש. ושכנתי בתוכם, כי השכינה 
מקדימה לבית הכנסת. 
%break
אשרי האדם, הנמצא מהעשרה הראשונים בבית הכנסת, משום 
שבהם נשלמה העדה, שאינה פחות מעשרה. והם מתקדשים תחילה 
בשכינה. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא 
יבואו קצתם קצתם, כדי שלא תתעכב שלמות האיברים. 
%break
כי כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה.
%S ("זוהר לעם". "נשוא". מאמר "מדוע באתי ואין איש", סעיפים 106-105)
%break
%letter 7
7. אאמו"ר זצ"ל, שהמקום שהבורא מגולה נקרא שכינה, שהבורא 
נקרא "שוכן". אבל מתי הוא נקרא "שוכן", במקום שיש מי שמשיג את 
השוכן. אז הוא אמר, שאין שוכן ושכינה שני דברים אלא דבר אחד, 
היינו שוכן נקרא אור בלי כלי, ושכינה היא המקום שמתגלה הבורא. 
%break
נמצא, מה יש במקום שהבורא מתגלה, רק הבורא ולא דבר אחר. 
אלא כנ"ל, אור וכלי, היינו שיש כלי המשיג את האור. ולפי זה יוצא, 
מהו המקום, אשר בחר ה' לשכן שמו שם. 
%break
הוא כמו שאנו לומדים, שאנו צריכים לתקן את הכלי קבלה שלנו, 
שיהיו בעמ"נ להשפיע נחת רוח להבורא. וזהו ענין של השתוות 
הצורה, אז במקום הזה מתגלה השם של הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "דרך קרובה ודרך רחוקה" 1986)
%break
%letter 8
8. כתוב "ועשיתם אותם". משום שבמעשה מתחילים ובמעשה 
גומרים. אלא שיש הבחן באמצע. כלומר, מטרם שזכה לבחינת כלים 
דהשפעה, או לאחר שזכה לכלים דהשפעה. זאת אומרת, ע"י 
המעשים הוא זוכה לכלים, ואח"כ ע"י המעשים הוא זוכה להאור. 
%break
וזה נקרא "למען תשכילו את כל אשר תעשון". היינו שאח"כ הוא זוכה 
לבחינת "השכל וידוע אותי".
%S (הרב"ש. מאמר 47 "מהו שהימין והשמאל הם בסתירה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 9
9. האורות העליונים כבר מוכנים עבור האדם, שזה נקרא, יותר 
משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, ורק לבחינת כלי אנו צריכים. 
וכלי זו נקראת לאחר הצמצום בשם "מסך ואור חוזר". וזהו המקשר 
בין העליון והתחתון, היינו, שעל ידו התחתון מתקשר עם העליון.
%break
מה שאין כן כשאין המקשר הזה, אז אין התחתון יכול לראות את 
העליון, ונחשב העליון כלפי התחתון כמו שאינו במציאות. 
%break
לכן, בשיעור שהאדם מתחיל לעבוד לשם שמים, בשיעור הזה הוא 
מקבל קשר עם האור עליון, ולפי גודל הקשר כך שיעור גדלות השגתו.
%S (הרב"ש. 557. "ענין אור חוזר")
%break
%letter 10
10. אנחנו צריכים לעורר, שיהיה רצון למעלה, בכדי להשפיע למטה. 
שעוד לא מספיק בזה, שיש לנו רצון, אלא שצריך להיות רצון טוב גם מצד המשפיע.
%break
ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, מכל מקום הוא 
מחכה לרצון שלנו, שיעורר את הרצון שלו. היינו, שאם אין ביכולתנו 
לעורר את הרצון שלו, זהו סימן, שהרצון מצד המקבל אינו עדיין בשלימות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ז. "יקריב אותו לרצונו")
%break
%letter 11
11. עיקר עבודת האדם היא רק לבוא לידי הרגשת מציאות ה', היינו 
שירגיש את מציאות ה', ש"מלא כל הארץ כבודו". וזה יהיה כל 
עבודתו, היינו שכל המרץ שהוא נותן בעבודה, היא בכדי להגיע לזה 
ולא לשום דברים אחרים. ולא יתבלבל, שהוא צריך להשיג משהו. 
%break
אלא רק דבר אחד חסר להאדם, היינו בחינת אמונה בה', ולא לחשוב 
על שום דבר, כלומר שכל השכר שהוא רוצה תמורת עבודתו, צריך 
שיהיה שיזכה לאמונת ה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ד'. "מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה")
%break
%letter 12
12. כל הפריה ורביה שברוחניות שורה על האותיות הנשאבים 
מהחומריות דעולם הזה, בסוד "ובורא חשך", שאין כאן שום הוספה 
וחדוש אלא בריאת החשך, שהוא מרכבה מותאמת לגלות האור כי טוב. 
%break
ונמצא שהשם ית' בכבודו ובעצמו הכביד את לבו, ולמה זה? כי 
לאותיות אני צריך.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ד)
%break
%letter 13
13. והעיקר היא היגיעה, כלומר, לחשוק איך להתיגע בעבודתו ית', כי 
אין העבדות הרגיל עולה בשם כלל, זולת הגירומין של היותר 
מהרגילות, הנקראת יגיעה, בדומה לאדם הצריך לאכול ליטרא לחם לשביעתו, 
%break
אז כל אכילתו אינו עולה בשם סעודה שיש בה שביעה, זולת הכזית 
האחרון מן הליטרא, שכזית זה עם כל קטנו, הוא הגירומין שהכריע 
את הסעודה לבחינה שיש בה שביעה והבן. 
%break
וכן מכל עבדות ועבדות, שואב השי"ת רק את הגירומין העודפין על 
הרגיל לו, והמה יהיו האותיות וכלים לקבלת אור פניו ית'. והבן זה היטב.
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ח)
%break
%letter 14
14. וזה כלל גדול שהאדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא 
לבדו. וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. 
%break
נמצא בזמן שהוא מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל 
עבור השכינה הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. 
וזה ענין נצחיות. ודוקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים.
%S (הרב"ש. 217. "ברח דודי")
%break
%letter 15
15. "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". זהו היום פירושו זהו נקרא 
יום, ולא דבר אחר. ומהו בזמן שיעשה ה', שכל אחד ואחד יבוא לידי 
השגה ש"נגילה ונשמחה בו".
%break
"בו" פירוש בה', היינו בדבקות ה', שזה נקרא השתוות הצורה, שהוא 
שכל אחד ואחד יבין שאין שמחה יותר גדולה מלהשפיע נחת רוח 
ליוצרו. ולזה אנו מקוים בזמן שהכלל יבוא לדרגה זו, נקרא גמר התיקון.
%S (הרב"ש. 386. "זה היום עשה ה'")