ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book העבודה בעליות וירידות יוני 2021
%break
%H העבודה בעליות וירידות 
%break
%letter 1
1. כל דבר שהאדם רוצה לטעום איזה טעם שהוא, אם כדאי שהוא 
ישתמש עמו, הוא מוכרח ללמוד אחד מהשני, כמו שכתוב "כיתרון 
האור מתוך החושך". כמו שאין האדם מסוגל להנות מהמנוחה, אם 
הוא לא יודע מה זה עייפות.
%break
לכן מוכרח האדם לעבור תהליך של עליות וירידות. אבל לא להתפעל 
מהירידות, אלא הוא צריך להתאמץ, שלא יברח מהמערכה. לכן, הגם 
בזמן העבודה, הוא מוכרח לדעת, שהם שני דברים. 
%break
אבל בסוף העבודה, הוא רואה, שהאור והחושך הם כמו שני רגליים 
המביאים את האדם להמטרה.
%S (הרב"ש. מאמר 34 "מהו יום ולילה, בעבודה" 1988)
%break
%letter 2
2. האדם צריך לתת תשומת לב על זה, ולהאמין, שה' מטפל עמו, 
ומדריכו ללכת בהמסלול המוביל להיכל המלך. נמצא, שהוא צריך 
לשמוח בזה, שה' משגיח עליו, ונותן לו גם הירידות. 
%break
כלומר, שהאדם צריך להאמין, כמו שהאדם יכול להבין, שה' נותן לו 
את העליות, שזה בודאי אין האדם יכול לומר, שהוא בעצמו מקבל את 
העליות, אלא שה' רוצה לקרב אותו, לכן הוא נותן לו העליות. 
%break
כמו כן האדם צריך להאמין, שגם הירידות נותן לו ה', בגלל זה שהוא 
רוצה לקרבו.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 3
3. בכל התחלה, האדם מוכרח להתחיל מחדש את קבלת מלכות 
שמים, ואינו מספיק מזה שהיה לו אתמול בחינת אמונה בה'. 
%break
לכן כל בחינת קבלת מלכות שמים, נבחנת לבחינה חדשה, היינו 
שמקבל עתה חלק מחלל הפנוי, שהיה ריק ממלכות שמים, ומכניס את 
מקום הריק, וממלא אותו עם מלכות שמים. 
%break
נמצא, שהוא בירר עתה דבר חדש, מה שלא היה מטרם שלקח את 
המקום ריק, ומילא אותו עם מלכות שמים. וזה נקרא, שהעלה ניצוץ 
חדש לתוך הקדושה, עד שמרוב עליות הוא מעלה תמיד ניצוצין מחלל 
הפנוי לתוך הקדושה, 
%break
נמצא, שמכל ירידה וירידה, הוא בא לידי התחלה חדשה, ומעלה 
נצוצות חדשים.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)
%break
%letter 4
4. אם הירידה לצורך עליה היא. היא נחשבת עליה ולא ירידה, ובאמת 
הירידה עצמה, היא העליה, כי אותיות התפילה עצמם מתמלאים 
משפע, ובתפילה קצרה, יקצר השפע, כי יחסרו אותיות.
%S (בעל הסולם. אגרת כ"ה)
%break
%letter 5
5. הירידה, שקבל, הוא לטובתו, כנ"ל שיש לו טיפול מיוחד, שהורידו 
ממצבו, שהיה חושב, שיש לו קצת שלימות. וזה ניכר, מזה שהוא 
מסכים להשאר כך במצב הנוכחי כל ימי חייו.
%break
מה שאין כן עתה, כשהוא רואה, שהוא מרוחק מרוחניות, כנ"ל, אז 
הוא מתחיל לחשוב "מה באמת רוצים ממני, ומה עלי מוטל לעשות, 
ולאיזה מטרה אני צריך להגיע". 
%break
ורואה את עצמו, שאין בידו שום כח לעבודה. ומוציא עצמו במצב של 
"בין שמים וארץ". ורק האדם יכול להתחזק, שרק הקב"ה יכול לעזור, 
מה שאין כן הוא מצד עצמו, אבד.
%break
ועל זה נאמר (ישעיה מ', ל"א) "וקוי ה' יחליפו כח", היינו אלה אנשים 
המקווים לה'". פירוש, שהם רואים, שאין אחר בעולם, שיכול לעזור 
להם יחליפו כח חדש בכל עת. נמצא, שהירידה זו היא דוקא עליה. 
%break
היינו, שעל ידי ירידה זו, שמה שהם מרגישים, זה נותן להם לעלות 
בדרגה, היות ש"אין אור בלי כלי".
%S (הרב"ש. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)
%break
%letter 6
6. האדם צריך להאמין, שזה שקבל ירידה, הוא מטעם שזרקו אותו 
מלמעלה. לכן הוא נפל לשפלות כזאת. 
%break
אז הוא יכול לעבוד על עצמו, לתקן תיקונים, שלא יבוא עוד הפעם לידי 
נפילה, כי הוא צריך להאמין, שהירידה היא תיקון בשבילו.
%S (הרב"ש. מאמר 43 "מהו, לא תיטע לך אשרה אצל מזבח, בעבודה" 1990)
%break
%letter 7
7. לפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של 
בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. 
%break
ולכן היו יודעים ממידת ההיעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת 
הגילוי העתידים להשיג. שנאמר, וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא 
אותו שמעון, ולא רבי שמעון. 
%break
כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד 
שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר 
בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.
%S ("זוהר לעם". "בראשית - א'". מאמר "נעשה אדם", סעיף 159)
%break
%letter 8
8. פעם אחת בא מפורסם אחד והתנצל את עצמו לפני הר' מלובלין 
אשר כל הסייגים והגדרים שינהג בהם את עצמו לא יועילו לו שינצל 
מהיצה"ר וכמעט שאין עובר עליו יום בלי חטא ח"ו! ויען לו הרבי מלובלין: 
%break
מדבריך נשמע שעדיין לא התחלת בעבדות ה' למאומה כי יש לי 
בקבלה אשר כל בר ישראל שאינו מרגיש בעצמו ת' [400] חטאים מן 
הבוקר עד תפלת שחרית, זה סימן שלא התחיל לעבוד את ה' בקדושה ובטהרה.
%S (ספר שיחות חיים לאדמו"ר ממוגלינצא)
%break
%letter 9
9. אמר ר' צבי סופר לבעל שם טוב למה אתם מַחֲשִׁים [שותקים]? 
העת לַחְשׁוֹת [לשתוק]? ועתה עשו איזה דבר [...] 
%break
ויען לו בעל שם טוב כי אין אני יודע כעת מאומה, ניטל ממני כל הכוח 
שלי, אולי אתה זוכר איזה דבר שלימדתי אותך? הָזְכֵּר אותי, 
%break
ואמר ר' צבי גם אנכי אינני יודע מאומה זולת הא"ב הפשוט אשר אנכי 
זוכר. 
%break
אז צעק הבעש"ט ומה אתה מַחֲשֶׁה, קרא לפני את הא"ב! והתחיל ר' 
צבי סופר לקרוא לפניו א', ב', ג', ד', והבעש"ט עונה אחריו בקול 
בהתלהבות עצומה כדרכו בקודש תמיד, עד שהחזיר אליו כל כוחו כמאז.
%S (מובא בספר "עדת צדיקים", עמ' 11)
%break
%letter 10
10. צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה', אף אם יעבור עליו מה. וזכור 
דבר זה היטב, כי תצטרך לזה מאד, כשתתחיל קצת בעבודת ה'. 
%break
כי צריך עקשנות גדול מאד, להיות חזק ואמיץ, לאחוז עצמו, לעמוד על 
עומדו, אף אם מפילים אותו בכל פעם, ואל יניח עצמו ליפול לגמרי ח"ו. 
%break
כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים, וכיוצא בזה, צריכים בהכרח, 
לעבור בהם, קודם שנכנסין בשערי הקדושה, וגם הצדיקים האמיתיים עברו בכל זה. 
%break
ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר, שלא לפחד כלל.
%S (ליקוטי מוהר"ן. מהדורא בתרא, סימן מח)
%break
%letter 11
11. כשאדם רואה, שיש לו ירידות, הוא צריך להיזהר, שלא יברח 
מהמערכה, אף על פי שהוא רואה, שהוא לא מתקדם. אלא הוא צריך 
להשתדל להתחיל כל פעם מחדש. היינו, שזה שהוא מתחיל לעלות, 
לא יגיד שהוא בא שוב לדרגתו הקודמת. 
%break
נמצא, שהוא לא עשה שום דבר עם עבודתו, היות שהוא חושב, שהוא 
עולה עתה לדרגתו הקודמת. 
%break
אלא הוא צריך להאמין, שזוהי בחינה חדשה, כנ"ל, שכל פעם הוא 
מעלה ניצוצות אחרים, עד שיעלה את ניצוצותיו השייך לבחינתו.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)
%break
%letter 12
12. בעיקר צריכים להשתדל, שיהיה להאדם רצון חזק להשיג את 
הרצון להשפיע, ולהתגבר על הרצון לקבל. ופירושו של רצון חזק הוא, 
שרצון חזק נמדד לפי ריבוי השהיות והמנוחות שבינתיים. 
%break
כלומר, ההפסק זמן שבין התגברות להתגברות. שיש לפעמים, 
שהאדם מקבל הפסק באמצע, היינו ירידה. וירידה זו יכול להיות 
הפסק של רגע, או שעה, או יום, חודש. 
%break
ואח"כ שוב מתחיל לעבוד בענין התגברות על הרצון לקבל, ולהשתדל 
להשיג את הרצון דלהשפיע. ורצון חזק נקרא, שההפסק אינו לוקח 
אצלו הרבה זמן, ותיכף נתעורר שוב לעבודה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 13
13. אין להתפעל מהירידות, כי פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון 
גדול. וזהו כמו שלמדנו, אין העדר ברוחניות אלא שנסתלק לפי שעה, 
מטעם שיהיה מקום עבודה ללכת קדימה. 
%break
כי כל רגע שמבררין לתוך קדושה, זה כבר נכנס לרשות הקדושה, רק 
האדם יורד בכדי לברר עוד נצוצות של קדושה.
%break
רק יש עצה לאדם, שאינו מחכה עד שיורידו לו מדרגתו, וכשמרגיש 
את שופלותו אז חוזר ועולה. ועליה זו נקרא שבירר חלק להקדושה, 
אלא הוא בעצמו יורד ומעלה נצוצות אחרות, ומעלה אותן לרשות הקדושה.
%break
כמו שאמרו חז"ל "אַדְּלֺא אבידְנא, בְּחישְנא" (שבת קנ"ב), היינו מטרם 
שאני מאבד את מצבי, שבו אני נמצא, מתחיל אני לחפש, 
%break
על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל על דוד המלך שאמר "אעירה השחר", 
ודרשו חז"ל, אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי.
%S (הרב"ש. אגרת ע"ז)
%break
%letter 14
14. מי שמתייגע ונותן עבודה עד כמה שיכול, ויש לו עליות וירידות, 
אצלו שייך לומר, שטועם טעם חושך, בזה שהוא לא יכול להתגבר על 
הרצון לקבל לעצמו.
%break
נמצא, שהירידות האלו, מה שהאדם מקבל בזמן שהוא רוצה ללכת 
בדרך האמת, הם כלים להרגשת העזרה, שיקבל. ואנו צריכים להאמין 
בדברי חז"ל, שאמרו "הבא לטהר, מסייעין אותו". 
%break
ואסור לאדם שיברח מהמערכה, בזמן שהוא רואה, שאין הוא מתקדם. 
ולפעמים באות לו מחשבות של מרגלים, שאמרו, שאין עבודה זו 
בשבילנו, אלא צריכים אנשים מיוחדים, שהם מסוגלים ללכת בדרך של התגברות. 
%break
וכל זה בא לו מטעם, שהאדם מבין, שהוא צריך כל פעם לראות, איך 
שהוא מתקדם.
%S (הרב"ש. מאמר 39 "מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה" 1989)
%break
%letter 15
15. אלה אנשים שאומרים שהם רוצים לברוח מהעבודה, אבל אין 
להם לאן ללכת, היות שמשום דבר אין הם יכולים לקבל סיפוק, אלו 
אנשים לא זזים מעבודה. והגם שיש להם עליות וירידות, אבל הם לא מתייאשים. 
%break
וזהו כמו שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם 
אל האלקים מן העבודה". כלומר, שהיו צועקים מן העבודה, בזה שלא 
מתקדמים בעבודת ה', שיוכלו לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. 
%break
ואז הם זכו ליציאת מצרים, הנקראת בבחינת עבודה "יציאה משליטת 
הרצון לקבל ולהכנס בעבודה של להשפיע".
%S (הרב"ש. מאמר 34 "מהו, אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, בעבודה" 1991)
%break
%letter 16
16. כתוב "תערוך לפני שלחן נגד צוררי". ששלחן הוא כמו "ושלחה", 
היינו יציאה לחוץ מהעבודה.
%break
שיש לפרש, שאפילו בזמן היציאות מהעבודה, היינו מצב של הירידות, 
יש לו גם כן מקום עבודה. כלומר שבזמן הירידות, שהאדם מתגבר 
למעלה מהדעת, ואומר שגם הירידות נתנו לו מלמעלה, על ידי זה 
מתבטלים הצוררים. 
%break
היות שהצוררים חשבו שע"י הירידות האדם יגיע לתכלית השפלות, 
והאדם יברח מהמערכה, ולבסוף הדבר נעשה להיפך, שהצוררים 
מתבטלים. 
%break
וזה סוד מה שכתוב "השולחן, אשר לפני ה'". שדוקא על ידי זה הוא 
מקבל את הפני ה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". פ"ג. "ענין ו' ימינית, ו' שמאלית")
%break
%letter 17
17. בזמן שמתחיל לתת חשבון על שיעור האיכות החסרון, ורואה 
שאין לו כאב, אלא שהוא בבחינת מחוסר הכרה, שלא מרגיש, שאם 
מרוחקים מה' זה נקרא שאין לו חיים, אבל לא כואב לו מזה שאין לו חיים, 
%break
אז אין עצה אחרת, אלא להתפלל לה', שיתן לו קצת חיים, שירגיש 
שהוא חולה מסוכן והוא זקוק לרפואת הנפש.
%break
ולפעמים אדם בא לידי מצב, שהוא כל כך במצב של ירידה, שאפילו 
להתפלל על זה, גם כן אין לו כח. אלא במצב שלא איכפת לו שום דבר. 
%break
וזה נקרא שבא למצב של דומם, היינו שאין לו שום תנועה. ובמצב 
כזה רק חברה יכולה לעזור לו.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "וכאשר יענו אותו" 1985)
%break
%letter 18
18. כריתת ברית הוא, בזמן שהתחיל ללכת בעבודה אפילו של שלא 
לשמה. והיות כעת יש לו חשק לעבודה, אחרת מי היה מכריח אותו 
להכנס בעבודת ה'. לכן האדם צריך לכרות ברית עכשיו, ולומר "אפילו 
שיבוא איזה זמן של ירידה, 
%break
כלומר, שלא יהיה לו חשק לעבודה, מכל מקום הוא מקבל עליו, שלא 
יסתכל על החשק שלו, אלא יעבוד כאילו היה לו חשק". וזה נקרא 
"כריתת ברית".
%S (הרב"ש. מאמר 31 "מהו כריתת ברית בעבודה" 1987)
%break
%letter 19
19. כל עשיה ועשיה, שיש לו באפשרותו לעשות, הוא צריך לעשות 
זה, כאילו הוא היה נמצא במצב עליה. לכן זה שהוא מתגבר משהו 
בזמן הירידה, זה נקרא אתערותא דלתתא. 
%break
וכל פעולה שהוא עושה, ומאמין שכך הוא רצונו ה', מזה עצמו הוא 
זוכה להתקרבות יותר גדולה, היינו שהאדם בעצמו מתחיל להרגיש, שה' קירב אותו.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 20
20. בלי דחיפה, האדם מתעצל לעשות תנועה, ומסכים להשאר במצב 
שבו הוא נמצא. 
%break
מה שאין כן אם הוא יורד למדרגה יותר נמוכה מכפי שהוא מבין, זה 
נותן לו כח להתגבר, שאינו יכול להשאר במצב כל כך גרוע, היות 
שהמצב שבו ירד, הוא לא יכול להסכים להישאר כך. 
%break
לכן הוא מוכרח כל פעם להתגבר, ולצאת מהמצב של הירידה, ואז 
עליו להמשיך רוממות ה', זה גורם לו, להמשיך מלמעלה כוחות יותר 
גבוהים, אחרת הוא נשאר בתכלית השפלות. 
%break
נמצא, שכל פעם על ידי השערות, הוא הולך ומגלה את רוממות ה', 
עד שהוא מגלה שמותיו של הקב"ה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ג. "ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן")
%break
%letter 21
21. בזמן שהאדם נמצא במצב העליה, עליו ללמוד ממצב מה שהיה 
לו בזמן הירידה, בכדי לידע את היתרון בין אור לחושך, כמו שכתוב 
"כיתרון האור מתוך החושך". 
%break
אולם מדרך העולם הוא, שאין אדם רוצה לזכור את זמן החושך, 
מטעם שזה יגרום לו יסורים, ואין האדם רוצה לסבול יסורים בחינם, 
אלא הוא רוצה להנות ממצב העליה, שבו הוא נמצא עכשיו. 
%break
אמנם, אבל על האדם לדעת, שאם הוא יסתכל בזמן עליות על מצב 
הירידות, אז ידע מזה ב' דברים, שהם יהיו לטובתו, ולכן לא יסבול 
יסורים בחינם ממצב הירידות:
%break
%letter א
א. שידע לשמור עצמו, שלא יבוא לידי ירידה, עד כמה שאפשר,
%break
%letter ב
ב. כיתרון האור מתוך החושך, אז יהיה לו יותר חיות ויותר שמחה 
ממצב העליה. ויהיה בידו לתת תודה לה', על זה שעתה ה' קירב אותו 
אליו. 
%break
היינו, שיש עתה להאדם הרגשה טובה, מזה שהוא נמצא במצב, 
שהוא מבין שכדאי להיות עובד ה', מטעם שמרגיש עתה גדלות 
וחשיבות המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "מהו ריח בגדיו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 22
22. בשיעור התודה שהאדם נותן, בשיעור זה מתגדלת הנתינה, מה 
שהבורא נתן. לכן מוטל על האדם להיזהר לתת תודה רבה, היינו 
להעריך את מתנתו יתברך, בכדי שיוכל להתקרב להבורא. 
%break
לכן כשהאדם מסתכל תמיד בזמן העליה, באיזה מצב הוא היה בזמן 
הירידה, כלומר איזו הרגשה היתה לו בזמן הירידה, כבר הוא יכול 
להבחין בבחינת "כיתרון האור מתוך החושך". וכבר יש לו כלים 
חדשים לקבל שמחה ולתת תודה לה'. 
%break
וזה שכתוב, שהאדם צריך לברך "ברוך, שעשה לי נס במקום הזה", 
היינו במקום שנמצא עתה בזמן עליה, כי אי אפשר להיות עליה, אם 
לא היה מקודם מצב של ירידה.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "מהו הברכה "שעשה לי נס במקום הזה" בעבודה" 1991)
%break
%letter 23
23. כל ירידה היא בחינת נסיון. אם האדם יכול לעמוד בנסיון, היינו על 
המחשבה שבאה לאדם, שהמחשבה זו גורמת להאדם לראות, אם 
הוא נמצא תחת שליטת הקדושה או לא. 
%break
היינו שבזמן הירידה, האדם יכול לראות, שכל הבנין שהיה לו אז בזמן 
עליה, היה בנוי על הרצון לקבל לעצמו. והגם בזמן הירידה, אין האדם 
מסוגל לעשות שום חשבונות. אלא אח"כ, בזמן שהאדם שוב מקבל 
איזו התקרבות מלמעלה. 
%break
וזה בא לאדם על דרך שכתוב "אני ה', השוכן בתוך טומאתם". כלומר, 
אפילו שהאדם עוד נמצא ברשות של אהבה עצמית, מכל מקום באה 
לו הארה מלמעלה, הנקראת "אתערותא דלעילא". 
%break
ואז מוטל על האדם לעורר בעצמו את מצב הירידה, שהיתה לו, 
ולחשוב מה היא הסיבה שקבל אז ירידה, ומה עליו לתקן, שלא יבוא 
עוד הפעם לידי ירידה.
%S (הרב"ש. מאמר 43 "מהו, לא תיטע לך אשרה אצל מזבח, בעבודה" 1990)
%break
%letter 24
24. האדם צריך לקרוא בזמן העליה את כל מה שכתוב בזמן הירידה. 
ואז מהקריאה הזאת הוא ידע, איך לבקש על נפשו מאת ה', שלא 
יזרוק אותו עוד הפעם לתוך האשפתות. 
%break
וגם יודע, איך לתת תודה לה', על מה ששוב העלה אותו משאול 
תחתיות. וזהו "מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה". כלומר, ע"י 
הירידות והעליות, מזה נצמח הישועה.
%S (הרב"ש. מאמר 28 "מהו ההיכר בין עובד אלקים ללא עבדו" 1988)
%break
%letter 25
25. מתי האדם לומד ולוקח תועלת מהירידה. בטח לא בזמן הירידה, 
כי אז הוא מת. אלא לאח"כ, שה' מחיה אותו, שפירושו, שנותן לו 
עליה, אז הזמן שצריך ללמוד מה שהיה לו בזמן הירידה. 
%break
כלומר, באיזו שפלות הוא היה, ולאיזה דברים היתה התשוקות שלו, 
ולמה היה מצפה. שאם יהיה לו זה או זה, הוא ירגיש עצמו לאדם 
השלם. אז הוא רואה, שכל החיים שלו של זמן של ירידה, היה לא 
פחות אלא מהחיים של בעלי חי [...] 
%break
נמצא, תועלת גדולה מהירידה זו, שהוא רואה שפלות עצמו, לאיזה 
מצב הוא יכול להגיע, ורק ה' הוציא אותו משפלות הזאת. 
%break
אז הזמן לראות גדלות ה', מזה שיש בידו להוציא את האדם מטיט 
היוון, שיכול שם להטבע ולהישאר ביד הס"א לעולמים. ורק ה' הוציא אותו משם.
%S (הרב"ש. מאמר 28 "מהו ההיכר בין עובד אלקים ללא עבדו" 1988)
%break
%letter 26
26. כשאדם רוצה להתקרב לה' יתברך ולשוב בתשובה צריך שיעברו 
עליו אלפים ורבבות ירידות בלי שעור, וצריך שיהיה גבור חזק לחזק 
לבבו בכל פעם לבלי להניח את מקומו משום ירידה שבעולם, 
%break
והעיקר הוא התחזקות לחזק את עצמו תמיד אף אם הוא כמו שהוא 
להאמין באמונה שלמה, שאין שום ירידה בעולם, כי בכל מקום יכולין 
למצֹא את ה' יתברך, כי אפילו כשנופל לשאול תחתיות, 
%break
אעפ"כ צריך לחזק את עצמו תמיד ולבלי ליאש את עצמו לעולם, כי גם 
שם ה' יתברך, וזה עיקר הכלל בעבודת ה' והיסוד, שהכל תלוי בו 
לבלי ליפול בדעתו לעולם, אף אם יעבר עליו מה.
%S (ליקוטי הלכות. אונאה, הלכה ג')
%break
%letter 27
27. האדם צריך להשתדל ללכת תמיד בדרך, שהוא דבוק בו יתברך. 
כלומר, שכל מחשבותיו יהיו בו ית'. 
%break
היינו, אם אפילו שהוא נמצא במצב הכי גרוע, שאי אפשר להיות ירידה 
יותר גדולה מזו, אל יצא מרשותו ית', כלומר שיש רשות אחרת, שלא 
נותן לו להכנס להקדושה, שבידו להטיב או להרע. 
%break
פירוש, שאל יחשוב שיש ענין כח של ס"א, שהיא לא נותנת לאדם 
לעשות מעשים טובים וללכת בדרכי ה', אלא הכל נעשה מצד ה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". א'. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 28
28. בשעת עבודה, שהאדם צריך לומר, "אם אין אני לי מי לי", 
חושבים אז במצב העבודה, שהם עושים בעצמם את העליות וירידות. 
כלומר, שהם אנשי מלחמה, הנקרא "צבא", "גיבורי חיל". 
%break
מה שאין כן אח"כ, בזמן שנגאלו, אז הם השיגו, שה' צבאות. כלומר, 
כל העליות וירידות, שהיו להם, ה' עשה זה. היינו, אפילו הירידות גם 
כן בא מה'. שסתם אין האדם מקבל עליות וירידות כל כך הרבה 
פעמים. 
%break
אלא שה' סיבב אותם את כל אלו יציאות. שאפשר לפרש "יציאה" היינו 
"יציאה מקדושה". ו"בא" "ביאתם להקדושה". הכל עשה ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)
%break
%letter 29
29. בזמן שהאדם נעשה בחזרה מקושר, אזי הוא צריך תמיד לזכור 
את המצב הירידה שלו, בכדי לידע ולהבין ולהעריך ולהחשיב את 
הזמן של הדביקות. שידע, שעכשיו יש לו ישועה למעלה מדרך הטבע.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קצ"א. "זמן הירידה")