ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-כ
%book להיות בשמחה
%break
%H להיות בשמחה 
%break
%letter 1
1. השכינה אינה שורה, אלא במקום שלם, ולא במקום חסר, ולא 
במקום פגום, ולא במקום עצב, אלא במקום נכון, במקום שמחה.
%S ("זוהר לעם". "ויחי", מאמר "ויחי יעקב", סעיף 116)
%break
%letter 2
2. השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים: אם המעשים הם 
של קדושה, אז מתגלה על ידי זה שמחה. אבל צריכים לדעת, שיש גם 
כן בחינת קליפה. 
%break
ובכדי לדעת, אם זה קדושה, הבירור הוא ב"דעת", שבקדושה יש 
דעת, מה שאין כן בס"א אין דעת, כי "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי 
[אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]". 
%break
לכן, כשמגיע לו שמחה, הוא צריך לעיין בדברי תורה, בכדי שיתגלה לו 
דעת התורה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ח. "השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים")
%break
%letter 3
3. השמחה הוא בחינת הארה עליונה, שמתגלה על ידי מ"ן, שהוא 
מעשים טובים. והשם ית' דן את האדם "באשר הוא שם". דהיינו, 
שאם האדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים לנצחיות, תיכף על זה 
שורה הארה עליונה, שהיא גם כן בחינת נצחיות. 
%break
ואפילו שגלוי וידוע לפניו, שתיכף יפול האדם ממדרגתו, מכל מקום דן 
אותו "באשר הוא שם". היינו, אם אדם החליט עכשיו בדעתו, שמקבל 
עליו עול מלכות שמים לנצחיות, נבחן זה לשלימות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ח. "השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים")
%break
%letter 4
4. האדם צריך לשמוח בזה שיש לו חסרון על רוחניות, מה שאם כן 
שאר אנשים, אין להם בכלל שום ענין עם רוחניות.
%break
וכשהאדם מחשיב את דבר זה, אף על פי שאין זה דבר חשוב אצלו, 
והאדם כן מחשיב זה, והוא משתדל לתת תודה לה' על זה, זה גורם 
לו שיקבל חשיבות על רוחניות, ומזה האדם יכול להיות בשמחה, וע"י 
זה האדם יכול לזכות לדביקות, 
%break
מטעם כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, "כי ברוך מתדבק בברוך", היינו זה 
שהאדם בשמחה ונותן תודה לה', שאז האדם מרגיש, שהוא מרגיש, 
שה' ברך אותו בזה שנתן לו להרגיש קצת משהו קדושה, 
%break
אז "ברוך מתדבק בברוך", וע"י השלימות הזו האדם יכול לבוא לדביקות אמיתי.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהו, כי אני הכבדתי את ליבו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 5
5. אלו אנשים, שרוצים לעבוד בעמ"נ להשפיע, ואם יהיה תמיד במצב 
של לבנונית, הלבנונית לא נותן להאדם להמשיך בעבודה. כי בזמן 
שמאיר, האדם יכול לעבוד אפילו בבחינת קבלה לעצמו. 
%break
לכן אף פעם לא יהיה להאדם מקום לדעת, אם עבודתו הוא בטהרה 
או לא. וזה גורם, שאף פעם לא יכול לבוא לזכות לדביקות ה'.
%break
לכן נותנים לו מלמעלה צורה של שחרית. ואז הוא רואה, אם עבודתו 
הוא בטהרה. זאת אומרת, אם גם במצב של שחרית הוא יכול להיות 
בשמחה - זהו סימן שעבודתו היא בטהרה. 
%break
כי האדם צריך להיות שמח, ולהאמין שמלמעלה נתנו לו הזדמנות, 
שיהיה בידו לעבוד בעמ"נ להשפיע.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב, "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 6
6. אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלוים, ומתגלים. אמנם כמה אני 
מתאונן ומצטער, על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים להתגלות, 
כי קלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמים - היא 
ההתגלות שלו, 
%break
כי זה הכלל, שאין לך נותן מה שאין בו, ואם נתגלה עכשיו, אין שום 
ספק שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה, לכן שמח אני בצאתם 
מחוריהם, כי תשים עיניך בהם ויהיו גל של עצמות.
%S (בעל הסולם. אגרת ה')
%break
%letter 7
7. העובד ה', היינו מי שכוונתו בעל מנת להשפיע, צריך להיות 
בשמחה בזה, שמשמש את המלך. ואם אין לו שמחה בזמן העבודה 
הזאת, סימן שחסר לו בהערכת גדלות המלך. לכן אם רואה שאין לו 
שמחה, אז צריך לתקן, היינו שיחשוב בגדלות המלך. 
%break
ואם מכל מקום הוא לא מרגיש, יש לו להתפלל לה', שה' יפתח עיניו 
וליבו, שירגיש את גדלות ה'. וכאן מתפתחות ב' הבחינות:
%break
%letter א
א. בזה שאין לו הרגשת גדלות המלך צריך להצטער.
%break
%letter ב
ב. צריך להיות בשמחה בזה שכל הצער מהחסרונות על רוחניות, ולא 
כמו שאר אנשים, שכל חסרונות, שמהם מצטערים, הם רק על על 
מנת לקבל.
%break
וצריך לדעת, מי הוא שנתן לו לאדם את הידיעה הזאת, שצריך 
להצטער על רוחניות. ומזה הוא צריך להיות שמח, שה' שלח לו 
מחשבות של חסרון רוחני, שזה בעצמו נקרא ישועת ה'. ולכן הוא צריך לשמוח.
%S (הרב"ש. 42. "עבדו ה' בשמחה")
%break
%letter 8
8. בזמן שבא איזה התנגדות לעבודה, אזי צריכים להיות בשמחה, 
משום שרק עכשיו יהיה מקום להרוויח שכר מרובה, כמו שהאדם הוא 
בשמחה, בזמן שהוא רואה, שיהיה לו הרבה להרוויח, ואין הוא 
מסתכל על היגיעה, אלא רק על השכר. 
%break
כמו שכתוב אנו צריכים להתגבר בתורה ומצוות. ובזמן שיהיה לנו 
הפרעות, יהיה לנו שמחה, מזה שניתן לנו הזדמנות להרוויח הרבה שכר.
%S (הרב"ש. 622. "ענין התגברות")
%break
%letter 9
9. מי שעובד אצל הבורא, אין לו שום יגיעה אלא להיפך, תענוג והתרוממות רוח. 
%break
מה שאין כן, מי שעובד לשם מטרות אחרות, אז הוא לא יכול לבוא 
בטענות להבורא, מדוע הבורא לא נותן לו חיות בעבודה. היות שהוא 
לא עבד עבור ה', שהשם ישלם לו עבור עבודתו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 10
10. אמרו חז"ל "כל הגרגרן כועס". שפירושו מי שמשוקע בקבלה 
עצמית, הוא כועס, שהוא תמיד בחסרון, שחסר לו למלאות את הכלי קבלה שלו. 
%break
מה שאם כן מי שרוצה ללכת בבחינת השפעה, הוא צריך להיות תמיד 
בשמחה, היינו בכל הצורות הבאות עליו, הוא צריך להיות בשמחה 
מטעם שאין לו שום כוונה לקבלה עצמית.
%break
לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, 
בטח שהוא צריך להיות בשמחה בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת 
רוח ליוצרו, ואם הוא מרגיש שעדיין אין עבודתו להשפיע, 
%break
הוא גם כן צריך להיות בשמחה, משום מצד עצמו האדם אומר שהוא 
לא רוצה שום דבר לעצמו, הוא שמח בזה שאין הרצון לקבל יכול 
להנות מעבודה זו, מזה הוא צריך לקבל שמחה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 11
11. בזמן שטועמים טעם עפר, היינו שהגוף צוחק מהעבודה הזאת, 
הוא אומר להגוף, שלפי דעתו נקראת עבודה זו בחינת "לאקמא 
שכינתא מעפרא".
%break
כלומר, שהגם שהגוף טועם בעבודה זו טעם עפר, האדם אומר, שזה 
הוא קדושה, ואינו מודד כמה טעם שהוא מרגיש בעבודה, אלא שהוא 
מאמין, שהבורא כן נהנה מעבודה זו, היות שאין כאן שום עירוב של 
הרצון לקבל, היות שאין לו מה לקבל, 
%break
כי אין שום טעם וריח בעבודה זו, כי רק טעם עפר יש כאן. לכן הוא 
מאמין, שזו היא עבודת הקודש, וממילא הוא שש ושמח.
%S (הרב"ש. מאמר 24 "מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה" 1991)
%break
%letter 12
12. בזמן שאדם מרגיש שיש לו קצת התקרבות לקדושה. שיש לו 
שמחה, מזה שזכה למציאת חן בעיני הקב"ה, מוטל עליו לומר, שעיקר 
השמחה שלו יהיה בזה שיש עכשיו שמחה למעלה, אצל השכינה הקדושה, 
%break
מזה שהיה לה מקום לקרב את אבר הפרטי שלה אליה, ולא צריכה 
לשלוח את האבר הפרטי שלה החוצה.
%break
ומזה שהאדם זכה לשמח את השכינה, מזה יש לו שמחה וזהו גם כן 
על אותו החשבון הנ"ל, כי מה שיש שמחה להפרט, זהו רק חלק, מזה 
שיש שמחה להכלל כלו. 
%break
וע"י החשבונות האלו הוא מאבד את פרטיותו עצמו, ולא נלכד ברשת 
הס"א, שהוא הרצון לקבל לתועלת עצמו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". א'. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 13
13. מי שהוא רואה, שאין לו שמחה, כמו שיש לאנשים אחרים, 
הסיבה לזה היא, שהוא עומד במדרגה יותר גבוה. לכן הוא צריך 
לדעת, שה' מסבב לו ההזדמנות, שיתחיל לעסוק בתורה ועבודה. 
%break
וזה יביא לו השמחה אמיתית, שנקראת שמחה של מצוה.
%S (הרב"ש. 507. "מהו שמחה")
%break
%letter 14
14. ענין שמחה הוא העדות. היינו באם האדם מתגבר בענין אמונה, 
להאמין בהשם טוב ומטיב, שאין למעלה הימנו, אף על פי שבמצב, 
שבו הוא נמצא עכשיו אין לו במה לשמוח, 
%break
היינו להיות מאושר, ומכל מקום הוא מתחזק את עצמו ואומר, שה' 
יתברך משגיח עליו בבחינת טוב ומטיב.
%break
ואם האמונה שלו היא באמת, ממילא הדעת נותן, שהוא צריך להיות 
מאושר ולשמוח, ושיעור השמחה מעידה על מדת האמת, שיש 
באמונה שלו.
%break
ובזה יש לפרש מה שמספרים על רבי אלימלך, שהיה אומר, כשיבוא 
לעולם האמת ויאמרו לו, שיכנס לתוך הגיהנום, אזי הוא יגיד, אם זהו 
רצון ה' יתברך, אזי הוא יקפוץ. 
%break
היינו כנ"ל שזה בחינת השגחה הטוב ומטיב, ונמצא שהוא תמיד בשמחה.
%S (הרב"ש. 805. "ענין שמחה")
%break
%letter 15
15. תכלית העבודה היא בבחינת הפשט והטבע, שבעבודה זו אין לו 
כבר מקום ליפול יותר למטה, מאחר שהוא כבר מונח בארץ. וזהו 
מטעם, שאין הוא נצרך לגדלות, מטעם שאצלו הוא תמיד כמו דבר חדש.
%break
כלומר, שתמיד הוא עובד כמו שהתחיל עתה לעבוד. והיה עובד 
בבחינת קבלת עול מלכות שמיים למעלה מהדעת. שהיסוד שעליו 
בנה את סדר עבודה, הייתה בצורה השפלה ביותר. 
%break
וממש שהיה כולה למעלה מהדעת. שרק מי שהוא פתי באמת יכול 
להיות כל כך שפל, שילך ממש בלי שום בסיס, שיהיה לו מקום לסמוך 
את האמונה שלו, ממש על שום סמיכה.
%break
ונוסף לזה הוא מקבל את העבודה זו בשמחה רבה, כמו שהיה לו 
דעת וראייה אמיתית, על מה לסמוך את הודאות של האמונה. וממש 
באותו שיעור למעלה מהדעת, באותו שיעור כאילו היה לו דעת. 
%break
לכן אם הוא מתמיד בדרך זה, אי אפשר לו ליפול אף פעם, אלא 
שתמיד הוא יכול להיות בשמחה, בזה שהוא מאמין, שהוא משמש מלך גדול.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". צ"ו. "מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה")
%break
%letter 16
16. בזמן שהאדם עוסק בימין, הזמן מוכשר אז להמשיך שפע עליון, 
מטעם שברוך מתדבק בברוך. כלומר היות שהאדם הוא במצב 
השלימות הנקרא ברוך, מבחינה זו יש לו עכשיו השתוות הצורה. 
%break
היות סימן לשלימות הוא, אם האדם הוא בשמחה. אחרת אין שלימות. 
וזהו כמו שאמרו חז"ל "אין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה של 
מצווה". והפירוש הוא, כי הסיבה שהיא גורמת לו השמחה, הוא המצווה. 
%break
כלומר, זה שהרב ציווה לו ללכת בקו ימין, זאת אומרת שהוא מקיים 
מצוות הרב, מה שקבעו לו זמן מיוחד ללכת בימין וזמן מיוחד ללכת 
בשמאל, והיות השמאל הוא בסתירה להימין, כי שמאל נקרא בזמן 
שעושה חשבון לעצמו, ומתחיל להסתכל מה שכבר רכש בעבודת ה', 
%break
והוא רואה שהוא בעירום וחוסר כל, איך הוא יכול להיות בשלימות - 
מכל מקום מטעם מצוות הרב, הוא הולך למעלה מהדעת. נמצא, שכל 
השלימות שלו נבנה על למעלה מהדעת. וזהו נקרא אמונה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ'. "אמונת רבו, מהו השיעור")
%break
%letter 17
17. אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא 
עצמו כמיואש מכחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה 
שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו ית'. 
%break
שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת, וכל עוד 
שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפלתו שלמה. כי היצר 
הרע מקדים עצמו, ואומר לו, שמחוייב קודם לעשות מה שבכוחו, 
ואחר כך יהיה רצוי להשי"ת.
%break
ועל ז"א: "רם ה' ושפל יראה" וכו'. כי אחר שהאדם מתייגע בכל מיני 
עבודות ומתאכזב הוא בא לשפלות אמיתית. 
%break
שיודע שהוא השפל שבאנשים, כי אין לו שום דבר המועיל בבנין גופו, 
ואז תפלתו שלמה, ונענה מידו הרחבה.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ז)
%break
%letter 18
18. לפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא 
צריך לתת שבח והודיה על זה. כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים 
להעריך את חשיבות, מה שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה. 
%break
ואז הוא בא לידי הרגש רוממות ושמחת הלב. וע"י השבח והודיה 
שנותן על זה, מתרחב ההרגשות ומתפעל מכל נקודה ונקודה של 
עבודת הקודש, ומכיר את העבדות של מי הוא עובד. ועל ידי זה הוא 
עולה מעלה מעלה.
%break
וזה סוד מה שכתוב "מודה אני לפניך על החסד שעשית עמדי", היינו 
על העבר. ועל ידי זה תיכף הוא יכול לומר בבטיחות והוא אומר "ועל 
אשר אתה עתיד לעשות עמדי".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". כ"ו. "העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר")
%break
%letter 19
19. התורה נקראת בחינת מתנה. היינו, כי את זה שנותנים להאדם 
ללמוד ולהתפלל ולעשות מצוות, אפילו רגע אחת ביום, גם זה מתנה 
מאת ה' יתברך.
%break
כי יש כמה מיליארדים בעולם, שה' יתברך לא נתן להם את 
ההזדמנות, שיהא להם האפשרות לחשוב מה' יתברך אפילו רגע אחת 
בשנה. 
%break
לכן, בזמן ההתעסקות בתורה צריכים להיות בשמחה, כי רק על ידי 
שמחה זוכין להמשיך מאור התורה, ודי למבין.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ב)
%break
%letter 20
20. "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
%break
זהו היום פירושו זהו נקרא יום, ולא דבר אחר. ומהו בזמן שיעשה ה', 
שכל אחד ואחד יבוא לידי השגה ש"נגילה ונשמחה בו".
%break
"בו" פירוש בה', היינו בדבקות ה', שזה נקרא השתוות הצורה, שהוא 
שכל אחד ואחד יבין שאין שמחה יותר גדולה מלהשפיע נחת רוח ליוצרו. 
%break
ולזה אנו מקוים בזמן שהכלל יבוא לדרגה זו, נקרא גמר התיקון.
%S (הרב"ש. 386. "זה היום עשה ה'")