ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book התרחקות לשם התקרבות
%break
%H התרחקות לשם התקרבות 
%break
%letter 1
1. כל המניעות והעיכובים, המתראים ומתגלים לעינינו, אינו אלא 
בחינת התקרבות, שהבורא ית' רוצה לקרב אותנו. וכל אלו המניעות 
מביאים לנו רק התקרבות. כי לולי זה לא היה שום מציאות 
להתקרבות אליו. 
%break
כי מצד הטבע אין התרחקות יותר גדולה, מזו שאנחנו מחומר קרוץ, 
לבין הבורא ית', שהוא גבוה מעל גבוה. ורק כשהאדם מתחיל 
להתקרב, אזי הוא מתחיל להרגיש את המרחק שבינינו. וכל מניעה, 
שהוא מתגבר עליה, מקרב לו את הדרך.
%break
יען, שהוא מתרגל לילך על קו של התרחקות. לכן, אם הוא מרגיש כל 
פעם, איך שהוא מרוחק, הדבר הזה אינו משפיע לו שום שנוי 
בתהליך. יען, שידע דבר זה מראש, שהוא הולך בקו של התרחקות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קע"ב. "ענין המניעות והעיכובים")
%break
%letter 2
2. בשעה שהאדם נמצא במצב השפלות, שזה נבחן שהקב"ה נתרחק 
ונסתלק ממנו, ואין לו שום רצון וחשק לעבודה, שזה נקרא, שהקב"ה 
נותן לאדם צורה על רוחניות, שאין בזה שום טעם, 
%break
אלא להיפך, האדם רוצה לברוח ולשכוח בכלל מעבודה, זה נקרא 
שהבורא מראה לו בחינת אחורים.
%break
היות "הפנים" של הבורא הוא רצונו להטיב לנבראיו, מה שאין כן 
"אחורים" הוא ממש להיפך. ומדוע מראה הבורא להאדם את בחינת 
אחורים. 
%break
הוא בכוונה תחילה, שע"י זה האדם יקבל דחיפה לדביקות ה', כי לא 
יוכל להישאר במצב של שפלות. נמצא, שכאן באחורים יש בפנימיות 
בחינת פנים.
%S (הרב"ש. מאמר 44 "מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב'" 1990)
%break
%letter 3
3. לפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של 
של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה 
להשראת הפנים. 
%break
ולכן היו יודעים ממידת ההיעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת 
הגילוי העתידים להשיג. שנאמר, וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא 
אותו שמעון, ולא רבי שמעון. 
%break
כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד 
שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר 
בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.
%S ("זוהר לעם". "בראשית - א'". מאמר "נעשה אדם", סעיף 159)
%break
%letter 4
4. בזמן שהוא מרגיש, שהוא נמצא בגלות, כלומר שטועם טעם 
בעבודה טעם של גלות, ורוצה לברוח מהגלות, יהיה הפירוש, שהאדם 
צריך להאמין, שבכל מקום שגלו "שכינה עמהן". כלומר, שהשכינה 
נתנה לו לטעום טעם של גלות. 
%break
"עמהן" יהיה פירושו, שהשכינה דבוקה עמהן, ואין הם חס ושלום 
בבחינת פירודא מהשכינה, שצריכים לומר, שזו בחינת ירידה. אלא 
להיפך, שהשכינה נותנת לו עכשיו דחיפה, שיעלה במעלות הקדושה, 
והיא מתלבשת עצמה בלבוש של ירידה.
%break
וכשהאדם ידע זה, ויאמין שכך הוא, זה יתן לו עידוד, שלא יברח 
מהמערכה, שלא יאמר, שהעבודה דלהשפיע אינה בשבילו, משום 
שהוא רואה תמיד, שהוא נמצא תמיד במצב של עליות וירידות, ואינו 
רואה סוף למצבים האלו, ונופל לבחינת יאוש. 
%break
מה שאין כן, אם הוא ילך בדרכי האמונה, ויאמין בדברי חז"ל, אז הוא 
צריך לומר להיפך.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם" 1988)
%break
%letter 5
5. האדם מבין, שהוא צריך כל פעם לראות, איך שהוא מתקדם. אולם 
אינו עולה על דעתו של אדם, שהוא צריך להתקדם בהשגת החושך, 
שרק זהו הכלי שהוא צריך להשיג, שכלי מכונה "צורך להמילוי". 
%break
היינו, שאם אין לו המילוי להחסרון, הוא מרגיש שהוא נמצא בחושך. 
לכן אין להאדם לומר, שהוא לא מתקדם בעבודה.
%break
לכן הוא רוצה לברוח מהמערכה, שזה לא אמת, מטעם, כי זה שהוא 
רואה כל פעם, איך שהוא מרוחק להשיג את האור, היינו שהקב"ה יתן 
לו את הכלי, הנקרא "רצון להשפיע", 
%break
ואין הוא מסוגל להשיג את הרצון להשפיע מכוחות עצמו, שאז הוא בא 
לידי הרגשה, שהעולם חשך בעדו, אז בא האור, היינו עזרה מלמעלה, 
כמ"ש "הבא לטהר, מסייעין אותו".
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מהו עניין הדלקת המנורה, בעבודה" 1989)
%break
%letter 6
6. הירידה שקבל האדם, הוא לטובתו, שמן השמים נותנים לו טיפול 
מיוחד, שהורידו ממצבו, שהיה חושב, שיש לו קצת שלימות. וזה ניכר, 
מזה שהוא מסכים להשאר כך במצב הנוכחי כל ימי חייו.
%break
מה שאין כן עתה, כשהוא רואה, שהוא מרוחק מרוחניות, אז הוא 
מתחיל לחשוב "מה באמת רוצים ממני, ומה עלי מוטל לעשות, ולאיזה 
מטרה אני צריך להגיע". ורואה את עצמו, שאין בידו שום כח לעבודה. 
ומוציא עצמו במצב של "בין שמים וארץ". 
%break
ורק האדם יכול להתחזק, שרק הקב"ה יכול לעזור, מה שאין כן הוא 
מצד עצמו, אבד. ועל זה נאמר "וקוי ה' יחליפו כח", היינו אלה אנשים 
המקווים לה'". 
%break
פירוש, שהם רואים, שאין אחר בעולם, שיכול לעזור להם יחליפו כח 
חדש בכל עת. נמצא, שהירידה זו היא דוקא עליה.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)
%break
%letter 7
7. האדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, 
שעתה הוא נעשה יותר גרוע. 
%break
אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, 
אז מלמעלה מגלים לו את מצבו האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. שעד 
עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה אותם.
%break
ועל זה האדם אומר, שזהו חסד, מה שהבורא גילה לו את הרע שבו, 
בכדי שידע את האמת, ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית. נמצא, 
שמצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. 
%break
ומצד השני, האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה 
לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 8
8. צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה באה לו 
מלמעלה. 
%break
כי מן השמים נותנים לו כח הגלוי של הרצון לקבל, מטעם שדוקא בזמן 
שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה להאדם מגע הדוק 
עם הבורא, שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בעמ"נ להשפיע.
%break
והאדם צריך להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם 
מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות 
הצורה", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. 
%break
ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, 
ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 9
9. כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה"ז, אע"פ 
שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים 
התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, ע"מ 
להשפיע נחת רוח ליוצרנו, 
%break
וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' 
בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער 
להשגת חכמתו.
%break
כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. 
ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. 
%break
כי כוחות הפירוד כולם, מחשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם 
שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר 
נעשה מתוק.
%break
באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו 
לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים 
מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות.
%S ("זוהר לעם". "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "שתי נקודות" סעיף 121)
%break
%letter 10
10. הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, 
שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש 
דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם 
שכך הוא רצונו יתברך. 
%break
וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, מה 
שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם 
דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך 
הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה. 
%break
והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, 
שהקב"ה יעזור לו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". א'. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 11
11. כשאדם נכנס בעבודת ה', אזי הדרך שמראין לו התרחקות. 
ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה, ואין מניחין אותו כלל לכנס 
לעבודת ה', ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות. 
%break
וצריך התחזקות גדול מאד מאד לבלי ליפול בדעתו, חס ושלום, 
כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים, שהוא מתייגע ביגיעות 
גדולות בשביל עבודות ה', ועדיין הוא רחוק מאוד, ולא התחיל כלל 
ליכנס לשערי הקדשה. [...] 
%break
ע"כ נדמה לו כאילו אין השי"ת מסתכל עליו כלל ואין פונה אליו כלל, כי 
הוא יתברך אין רוצה בו כלל. 
%break
הן על כל אלה וכיוצא בזה צריך התחזקות גדול, לחזק עצמו מאד 
מאד, ולבלי להסתכל על כל זה כלל. כי באמת כל ההתרחקות הוא רק 
כולו התקרבות.
%S (ליקוטי מוהר"ן. מהדורא בתרא, סימן מ"ח)
%break
%letter 12
12. עד כמה שהוא מתגבר, הוא רואה תמיד, איך שהוא נמצא במצב 
שהוא רחוק מקדושה משאר עובדים, שהם מרגישים, שהם בשלימות 
עם ה'. מה שאין כן הוא תמיד יש לו טענות ותביעות, ולא יכול לתרץ 
את ההתנהגות של הבורא, איך שהוא מתנהג עמו.
%break
וזה גורם לו כאב, מדוע הוא לא שלם עם הקב"ה. עד שבא לידי 
הרגשה, שממש אין לו שום חלק בקדושה. והגם שמקבל לפעמים 
איזה התעוררות מלמעלה, שמחיה אותו לפי שעה, אבל תיכף הוא 
נופל למקום השפלות. 
%break
אולם, זהו הסיבה, שגורם לו שיבוא לידי הכרה, שרק ה' יכול לעזור, 
שיקרב אותו באמת.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". א'. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 13
13. בהיכל המלך נותנים לכנס לאלו אנשים, שרוצים לעבוד בעמ"נ 
להשפיע. ובזמן שהאדם עובד בעמ"נ להשפיע, לא חשוב לו מה שהוא 
מרגיש בעצמו בעת עבודה. 
%break
אלא אפילו במצב, שהוא רואה צורה של שחור, אין הוא מתפעל מזה, 
אלא רק הוא רוצה, שה' יתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל המכשולים. 
זאת אומרת, אין הוא מבקש, שה' יתן לו צורה של לבן, אלא שיתן לו 
כח, שיוכל להתגבר על כל ההסתרים.
%break
לכן, אלו אנשים, שרוצים לעבוד בעמ"נ להשפיע, ואם יהיה תמיד 
במצב של לבנונית, הלבנונית לא נותן להאדם להמשיך בעבודה. כי 
בזמן שמאיר, האדם יכול לעבוד אפילו בבחינת קבלה לעצמו. 
%break
לכן אף פעם לא יהיה להאדם מקום לדעת, אם עבודתו הוא בטהרה 
או לא. וזה גורם, שאף פעם לא יכול לבוא לזכות לדביקות ה'.
%break
לכן נותנים לו מלמעלה צורה של שחרית. ואז הוא רואה, אם עבודתו 
הוא בטהרה. זאת אומרת, אם גם במצב של שחרית הוא יכול להיות 
בשמחה - זהו סימן שעבודתו היא בטהרה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 14
14. בכל תנועה ותנועה בעבודתו ית' נמצאים ב' הפכים בנושא אחד, 
שהוא מסבת המקבל, להיותו מורכב מגוף ונשמה, שהם הפכים זל"ז, 
ע"כ עושה בכל השגה קטנה או גדולה ב' מיני צורות הפכים מהדדי 
[זה מזה].
%break
והנה ב' כוללים יש בעבודות ה', א: הוא "תפילה ובקשה". ב: הוא 
"שבח והודאה". ומובן מאליו ששנים אלו מחויבים להיות על תכלית 
גובהם. 
%break
והנה להשלמת ענין "התפילה" מחוייב האדם להרגיש קרבת ה' אליו 
כדבר מחוייב. כמו אבר המדולדל מהקומה כביכול. כי אז יכול 
להתמרמר ולשפוך לפניו כל לבו.
%break
אבל כנגד זה, לענין "שבח והודאה" על שלמותם, מחויב האדם 
להרגיש קרבת ה' אליו, לדבר נוסף ולהעדפה, כמו דבר שאינו שייך לו 
כלל, כי "מה אדם ותדעהו, בן אנוש ותחשבהו", 
%break
כי אז ודאי יכול ליתן שבח והודיה לשמו הגדול בשלמות, אשר בחרו 
בין כל העומדים עליו לשרת את ה'. וזו עבודה גדולה לאדם המורכב, 
להשתלם בשני הפכים האלו שיהיו נקבעים בלבו לנצחיות בבת אחת.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 15
15. כתוב "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה'". 
פירוש, שהחיות דקדושה שבאדם, אינו בא דוקא מההתקרבות, היינו 
הכנסות. זאת אומרת, הכניסות להקדושה. 
%break
אלא גם מהיציאות, היינו מההתרחקות. שעל ידי זה שהסטרא אחרא 
מתלבשת בגוף האדם, וטוענת "כולה שלי" בטענה צודקת, ועל ידי זה 
התגברות באלו המצבים, האדם זוכה לאמונה בקביעות.
%break
זאת אומרת שהאדם צריך ליחד הכל לה', היינו, אפילו היציאות נמשך 
ממנו ית'. וכשזוכה, אזי הוא רואה, שבין היציאות ובין ההכנסות, הכל 
ממנו יתברך. 
%break
ועל ידי זה הוא מוכרח להיות עניו. כיון שהוא רואה, שהכל השם ית' 
עושה, בין היציאות ובין ההכנסות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קכ"א. "היתה כאניות סוחר")
%break
%letter 16
16. בזמן עליה, הוא צריך לזכור ולומר, שבמקום הזה, שיש לי עכשיו 
עליה, היתה לי ירידה, וה' הציל אותי, והעלה אותי משאול תחתיות, 
ויצאתי מבחינת מות, הנקרא "התרחקות מה'", וזכיתי בשיעור מה 
להתקרבות ה', שזה נקרא "להידבק בשיעור מה לחיי החיים".
%break
ועל זה אדם צריך לתת ברכת תודה לה', שע"י זה שהוא נכנס עתה 
למצב, ששם היו לו יסורים, ועתה הוא ברוך השם במצב רוח של טוב 
ועונג, בזה שהבורא קירב אותו, אז השיג כלים חדשים של חסרון, 
שיכול למלאותם עם מצב של עליה, שבו הוא נמצא עכשיו. 
%break
נמצא, שהוא ממשיך אור של שמחה בכלים חדשים, שהשיג עתה ע"י 
שהוא מסתכל על הנס שהיה לו, שה' הציל אותו. 
%break
לכן כשהוא מסתכל על היסורים, זהו כאילו עתה הוא המקבל את 
היסורים, ועתה הוא ממלא אותם עם תענוג.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "מהו הברכה "שעשה לי נס במקום הזה" בעבודה" 1991)
%break
%letter 17
17. לפי שיעור גודל היסורים, בשיעור זה האדם משתדל ועושה כל 
מיני מעשים, בכדי להתרחק מזה. היינו, שהיסורים גורמים שנאה 
להדבר, שמביא לו יסורים, ובשיעור זה הוא מתרחק.
%break
[...] ומה האדם צריך לעשות, בכדי שיגיע לידי אהבת ה'? על זה ניתן 
לנו סגולה לעסוק בתו"מ, ש"המאור שבה מחזירו למוטב". שיש שם 
מאור, הנותן להאדם להרגיש את חומר המצב של פירוד. 
%break
ולאט לאט, כשאדם מכוון להשיג מאור התורה, מתרקם אצל האדם 
שיעור של שנאה להפירוד, היינו שמתחיל להרגיש את הסיבה, שגורם 
לו ולנשמתו את הפירוד וההתרחקות מה'. 
%break
כלומר, האדם צריך להאמין, שהשגחתו ית' הוא בבחינת טוב ומטיב.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ד. "יתרון ארץ בכל הוא")
%break
%letter 18
18. וזהו כמו שאמרו חז"ל (ברכות י') "אפילו חרב חדה מונחת על 
צוארו, אל ימנע עצמו מן הרחמים", שנאמר (איוב י"ג) "הן יקטלני לו 
איחל". 
%break
וענין "חרב מונחת על צוארו" יש לפרש, שהכוונה היא, אף על פי 
שהרע של אדם, הנקרא אהבה עצמית, מונחת על צוארו ורוצה 
להפריד אותו מקדושה, באופן שמראה לו תמונה, שאין שום אפשרות 
לצאת מהשליטה הזאת. 
%break
אז הוא צריך לומר, שזו היא אמת התמונה הזאת שהוא רואה. אלא 
"אל ימנע עצמו מן הרחמים", משום שהוא צריך אז להאמין, שהבורא 
יכול לתת לו את הרחמים, שפירושו "מידת השפעה". 
%break
זאת אומרת, מצד כוחות עצמו, האמת היא, שאין האדם מסוגל לצאת 
מתחת שליטת קבלה עצמית. אבל מצד הבורא, שהקב"ה עוזרו, 
בודאי הוא יכול להוציא אותו. 
%break
וזהו שכתוב "אני ה' אלקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, 
להיות לכם לאלקים".
%S (הרב"ש. מאמר 19 "בא אל פרעה - א'" 1985)
%break
%letter 19
19. האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה לו את 
החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים. וזה שכתוב "חסדי ה' 
לעולם אשירה". כלומר, שיש לו מצד אחד שמחה, ונותן שירה על זה. 
%break
ומצד השני הוא רואה, שהוא צריך לעשות תשובה. היינו, שהוא צריך 
לבקש מה', שיקרב אותו, ושיתן לו את הרצון להשפיע, שהוא טבע 
שני.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 20
20. אפילו אם אנחנו נמצאים בתכלית התרחקות, אזי ישועת ה' כהרף 
עין, ונזכה לבוא לבחינת האמת, היינו להשפיע נחת רוח ליוצרו.
%S (הרב"ש.  אגרת כ"ח)