ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book הבורא מתגלה בקשר בינינו
%break
%H הבורא מתגלה בקשר בינינו
%break
%letter 1
1. האדם הרוצה לעבוד ה' באמת צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים 
וכן צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, 
היינו שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול. 
%break
ולזה צריך קירוב ורבוי אנשים, כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה', 
יותר מתגלה אליהם אור השכינה, ולזה צריך לכלול עצמו עם כל 
האנשים ועם כל הנבראים והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה.
%S ("דגל מחנה אפרים". פרשת "שלח")
%break
%letter 2
2. כמה אהובים ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שהם שורים 
הקב"ה נמצא ביניהם, משום שאינו מסיר מהם האהבה שלו. כמ"ש, 
ועשו לי מקדש ושָׁכנתי בתוכם.
%S ("זוהר לעם". "נשוא". מאמר "מדוע באתי ואין איש". סעיף 105)
%break
%letter 3
3. כשנחרב בית המקדש כתיב [כתוב] "ועשו לי מקדש ושכנתי 
בתוכם". הכוונה על הנקודה שבלב, שצריך להיות מקום מקדש, שאור 
ה' ישכון בתוכה, כמו שכתוב "ושכנתי בתוכם". לכן על האדם 
להשתדל לבנות בנין הקדושה שלו.
%break
והבנין צריך להיות מוכשר, בכדי שיכנס בו השפע עליון, שנקרא שפע 
המושפע מהמשפיע להמקבל. אבל לפי הכלל, צריך להיות השתוות 
הצורה בין המשפיע להמקבל כידוע, שגם המקבל צריך להיות בכוונה 
דעל מנת להשפיע, כדוגמת המשפיע.
%break
וזה נקרא בחינת עשיה, כמו שכתוב "ועשו לי מקדש", שהעשיה חלה 
על הכלי ולא על האור. כי האור שייך להבורא ורק המעשה שייך 
להנבראים.
%S (הרב"ש. 940. "נקודה שבלב")
%break
%letter 4
4. אומר אאמו"ר זצ"ל, שהמקום שהבורא מגולה נקרא שכינה, 
שהבורא נקרא "שוכן". אבל מתי הוא נקרא "שוכן", במקום שיש מי 
שמשיג את השוכן. 
%break
אז הוא אמר, שאין שוכן ושכינה שני דברים אלא דבר אחד, היינו שוכן 
נקרא אור בלי כלי, ושכינה היא המקום שמתגלה הבורא. נמצא, מה 
יש במקום שהבורא מתגלה, רק הבורא ולא דבר אחר. אלא כנ"ל, אור 
וכלי, היינו שיש כלי המשיג את האור.
%break
ולפי זה יוצא, מהו המקום, אשר בחר ה' לשכן שמו שם. הוא כמו 
שאנו לומדים, שאנו צריכים לתקן את הכלי קבלה שלנו, שיהיו בעמ"נ 
להשפיע נחת רוח להבורא. 
%break
וזהו ענין של השתוות הצורה, אז במקום הזה מתגלה השם של 
הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "דרך קרובה ודרך רחוקה" 1986)
%break
%letter 5
5. כמו שהשי"ת אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא, או אם הוא משגיח 
על בריותיו, וכדומה מהספיקות, אף הרוצה לזכות להשואת הצורה, 
אסור לו לחשוב בדברים האלו, שברור לו, שהשי"ת אינו חושב בהם, 
כי אין לך שינוי צורה גדול מזה.
%break
ולפיכך, כל מי שחושב דברים אלו, נמצא בודאי בפירודא ממנו יתברך. 
ולא יבוא לידי השואת הצורה לעולם. וזה מה שאמרו ז"ל: "כל מעשיך 
יהיו לשם שמים, כלומר דביקות בשמים, לא תעשה שום דבר, שאינו 
מביא מטרה זו של הדביקות. 
%break
דהיינו, שכל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך. שאז תבוא 
להשואת הצורה עם השמים: מה הוא יתברך, כל מעשיו להשפיע 
ולהועיל לזולתו, 
%break
אף אתה, כל מעשיך יהיו רק להשפיע ולהועיל לזולתך, שזו היא 
הדביקות השלימה.
%S (בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 6
6. אימתי מוצאת הבריאה חן בעיני הקב"ה, בזמן שכלל ישראל 
אגודים יחד ואין ביניהם שום קנאה ושנאה ותחרות, וכל אחד חושב 
בתקנת וטובת חבירו, ואז הקב"ה שמח בבריאתו, ועל זה נאמר ישמח 
ה' במעשיו. 
%break
ובדרך רמז נוכל לבאר בזה את הכתוב "ואהבת לרעך כמוך אני ה'", 
רוצה לומר, אם תהיה אוהב לרעך כמוך, אז אני ה' בתוככם ואוהב אני 
את שניכם.
%S ("החפץ חיים". זכור למרים. פרק י"א)
%break
%letter 7
7. יש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה 
יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו אז, 
שע"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "לעולם ימכור אדם קורות ביתו" 1984)
%break
%letter 8
8. כתוב "ה' אחד וישראל הם אחד", ולכך הם דבוקים בהשי"ת, כי 
נאה לאחד לדבק באחד, ואימתי הוא? כשישראל הם אגודים ודבוקים 
יחד באחדות גמור, אז לאחד יחשבו, ושורה עליהם ה' ברוך הוא, 
שהוא אחד. 
%break
אבל כשחלילה חלק לבם ונפרדים זה מזה, אי אפשר להם להיות 
דבוקים באחד ואין השם שורה עליהם, ושורה חלילה אל זר עליהם. 
%break
וזה יש לומר הרמז בפסוק "ואתם הדבקים", היינו כשתהיו דבוקים 
ונאחדים זה בזה, אז "חיים כולכם", כשהם באחדות אחד, אז נאה 
לאחד לדבק באחד, ושורה עליהם ה' אחד.
%S ("דגל מחנה אפרים". פרשת "ואתחנן")
%break
%letter 9
9. העיקר של אסיפה, שיהיו כולם באחדות אחד, ויהיו מבקשים הכל 
רק תכלית אחד - למצוא את השי"ת. שבכל עשרה השכינה שורה, 
ובודאי אם יש יותר מעשרה בודאי יש יותר גילוי שכינה. 
%break
וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה 
דבר לעבודת ה' והאיך למצוא את ה', ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו 
אליו, וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה, 
%break
אזי ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ממילא 
השי"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם, ורחמים גדולים וחסדים 
טובים ומגולים נמשך על כנסת ישראל.
%S ("מאור ושמש". פרשת "ויחי")
%break
%letter 10
10. כתוב "ויחן העם, כאיש אחד בלב אחד", שפירוש, שלכולם היה 
מטרה אחת שהוא לתועלת הבורא.
%break
ויש להבין, איך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד, הרי ידוע מה שאמרו 
חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו 
לזו", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.
%break
תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא 
שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. 
%break
מה שאם כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת 
הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, 
ונכנסו כולם לרשות היחיד.
%S (הרב"ש. אגרת מ"ב)
%break
%letter 11
11. בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה 
הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי"ת ובהשפעת נחת רוח 
להשי"ת. 
%break
ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין 
תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת 
רוח ליוצרו.
%break
וזה ששיער הלל הנשיא, אשר "ואהבת לרעך כמוך" הוא המטרה 
האחרונה שבמעשיות. כי הוא האופי והצורה היותר ברורה לאדם. 
%break
ואין לטעות במעשים, שהרי הם מסודרים לעיניו, ויודע שאם מקדים 
צרכי חברו על צרכי עצמו, הריהו במדת השפעה, ולפיכך אינו מגדיר 
המטרה - "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". 
%break
כי באמת הם היינו הך, כי גם את חברו הוא צריך לאהוב בכל לבבו 
ובכל נפשו ומאודו. כי כן מתבטא במלה "כמוך". 
%break
כי את עצמו ודאי שהוא אוהב בכל לבבו נפשו ומאודו, ובהשי"ת יכול 
לרמות את עצמו. ובחברו הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו.
%S (בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")
%break
%letter 12
12. האדם צריך לחשוב, רק עבור הגוף הפנימי, היות שהוא לבוש 
לנפש דקדושה. כלומר, שיחשוב מחשבות מה שהם אחר עורו, כלומר 
אחרי עור של הגוף, נקרא חוץ מגופו, שפירושו חוץ מתועלת עצמו. 
אלא רק מחשבות שהם תועלת הזולת. וזה נקרא חוץ מעורו. [...]
%break
וכשיתמיד לחשוב מחשבות שהם לאחר עורו, אז הוא זוכה למה 
שכתוב "ואחר עורי נקפו זאת, ומבשרי אחזה אלוק" (איוב י"ט כ"ו). 
"זאת" היא בחינת שכינה הקדושה. והיא עומדת אחרי עורו. 
%break
"נקפו" היינו שנתקנה, להיות לעמוד אחרי עורי. ואז האדם זוכה 
לבחינת "מבשרי אחזה אלוק". היינו שהקדושה באה בהתלבשות 
בגוף בפנימיות. 
%break
וזהו דוקא בזמן, כשהוא מסכים לעבוד מחוץ לעורו, היינו בלי כל 
התלבשות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ו. "מהו, ג' בחינות גופים באדם")
%break
%letter 13
13. וזה כלל גדול שהאדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא 
לבדו. וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. 
%break
נמצא בזמן שהוא מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל 
עבור השכינה הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. 
וזה ענין נצחיות. ודוקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים.
%S (הרב"ש. 217. "ברח דודי")
%break
%letter 14
14. עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה 
לחברו, ואין שום שנוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שע"י זה 
נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות.
%S ("ליקוטי הלכות". חשן משפט הלכות עָרֵב. הלכה ג' - ל')
%break
%letter 15
15. עיקר עלית הנפש ושלמותה הוא כשנכללים כל הנפשות ונעשים 
אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. וע"כ התפלה, 
שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים הנפשות. 
%break
וע"כ עיקר התפלה - בצבור ולא ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני 
עצמו, שזה הפך הקדושה. רק שצריכים לחבר יחד העדה הקדושה 
ונעשים בחינת אחד, וזה תפלה בציבור.
%S ("ליקוטי הלכות". הלכות בית הכנסת. הלכה א')
%break
%letter 16
16. הרגש ההתפעלות, המגיע לאדם בעסק המצוות בין אדם למקום, 
הוא שווה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצוות 
שבין אדם לחברו. כי כל המצוות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום 
תקווה של אהבה עצמית. 
%break
כלומר, שאין שום הארה ותקווה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, 
מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוהה הזאת, 
מתחברים אהבת ה' ואהבת חברו לאחת ממש.
%S (בעל הסולם. "הערבות". אות כ"ב)
%break
%letter 17
17. ידוע שאי אפשר להגיע לאהבת ה' מטרם שאדם זכה לאהבת 
הבריות, שעל ידי "ואהבת לרעך כמוך", שאמר רבי עקיבא שזה כלל 
גדול בתורה. היינו שעל ידי זה האדם מרגיל את עצמו באהבת 
הבריות, שהיא אהבת זולתו, אז הוא מסוגל להגיע למדרגת אהבת ה'.
%break
ובזה יש לפרש מה שכתוב, "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח 
המקום נוחה הימנו", שהכוונה שרוח הבריות נוחה ממנו, שהוא עוסק 
תמיד באהבת הבריות, ומשגיח תמיד על אהבת זולתו, אז גם רוח 
המקום נוחה הימנו, 
%break
היינו שיש לו תענוג בזה שעושה רוח המקום, היינו להשפיע לה'. מה 
שאין כן מי שעוסק באהבת עצמו, אז בטח שגם רוח המקום אינו נוחה 
הימנו.
%S (הרב"ש. 270. "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - ב'")
%break
%letter 18
18. עלינו לדעת, כי זה שניתן לנו ענין אהבת חברים, הוא ללמוד מזה 
שלא לפגום בכבוד המלך. 
%break
פירוש, שאם אין לו רצון רק להשפיע נחת רוח להמלך, בטח הוא 
יפגום בכבוד המלך, שזה נקרא שמוסר קדושה לחיצוניים. 
%break
ומשום זה לא לזלזל בכבוד של חשיבות של עבודת אהבת חברים, כי 
ממנה האדם ילמד איך לצאת מאהבת עצמית, ולהכנס לדרך של 
אהבת הזולת. 
%break
וכישגמור את העבודה של אהבת חברים, אז הוא יכול לזכות לאהבת 
ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "בא אל פרעה - ב'" 1986)
%break
%letter 19
19. יש עצה אחת, אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן 
הזה, שכדאי לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח 
והחשיבות לדבר השפעה, שיוכלו להיות עצמאים בלי עזרה מבחוץ, 
וכל אלה היחידים מתבטלים כל אחד להשני.
%break
כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא 
יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל 
את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, 
%break
שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי 
עשרה מכפי שהוא היה יחידי.
%break
אבל בתנאי כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו 
להמטרה לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך 
למלאות את הרצון לקבל שלו, אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק 
על אהבת הזולת, 
%break
רק על ידי זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה 
חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת 
הבורא, היינו שרוצה להשפיע להבורא נחת רוח.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "אהבת חברים - ב'" 1984)
%break
%letter 20
20. ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל 
אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף 
אחד. 
%break
ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. 
והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק.
%S (בעל הסולם. אגרת ד')
%break
%letter 21
21. והסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו 
נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש ג"כ 
את עצמו לבחינת פרט, 
%break
כי זה תלוי בזה, ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה 
בכל כחה, כמו שהופיעה באדה"ר.
%S (בעל הסולם. "ששים רבוא נשמות")