ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author כנסים
%book כנס העולמי כניסה לעיבור מגלים עולם חדש שיעור 1 כניסה למדרגה הרוחנית
%break
%H כנס "קבלה לעם" העולמי 
%H "כניסה לעיבור - מגלים עולם חדש"
%break
%H שיעור 1: הכניסה למדרגה הרוחנית
%break
%letter 1
1. עיקר נקודת הכובד בעבודת השי"ת היא, האחיזה הראשונה.
%S (בעל הסולם. "מצווה אחת")
%break
%letter 2
2. חשיבות עבודה הוא דוקא בזמן שבא לכלל אפס, היינו בזמן שהוא 
רואה, שהוא מבטל את כל מציאותו וישותו, שאין אז שום שליטה 
להרצון לקבל, ורק אז הוא נכנס להקדושה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 3
3. ענין הגבלה, הוא להגביל את מצבו, שבו הוא נמצא, ולא לרצות 
גדלות. אלא בהמצב הנוכחי, שבו הוא נמצא, הוא רוצה להשאר 
לנצחיות. וזה נקרא "דביקות תמידית". 
%break
ולא חשוב את השיעור של גדלות, שיש לו. אלא אפילו שיהיה הקטנות 
הכי קטנה, ואם זה מאיר לנצחיות, נקרא זה ש"זכה לדביקות תמידי".
%S (בעל הסולם. שמעתי. נ"ג. "ענין הגבלה")
%break
%letter 4
4. מטרם שהאדם מוכשר להשיג את האמת, הוא צריך להאמין, 
שהאמת היא לא כפי ערך ידיעתו והרגשתו, אלא שהיא בבחינת 
"עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו". 
%break
שזה רק מסיבת התיקון, בכדי שהאדם יבוא לשלימותו, שהוא מרגיש 
רק את עצמו ולא מציאות אחרת.
%break
לכן אם האדם ישיב את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה 
מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים.
%S (הרב"ש. 236. "מלוא כל הארץ כבודו")
%break
%letter 5
5. צריכים לדעת, כי מי שרוצה לכנס בעבודת ה', בכדי להדבק בו 
באמת ולהכנס בהיכל המלך, אז לא נותנים להכנס כל אחד ואחד. 
אלא בודקין אותו, אם אין לו רצון אחר, אלא רצון של דביקות. אותו 
נותנים להכנס.
%break
ואיך בודקין את האדם, אם אין לו אלא רצון אחד? זהו שנותנים 
להאדם הפרעות, היינו שולחים לו מחשבות זרות ושליחים זרים, בכדי 
להפריע לו, שיעזוב את דרך זה וילך בדרך כל הארץ.
%break
ואם האדם מתגבר על כל הקשיים, ופורץ כל הגדרים, שעושים לו 
מחסומים, ועם דברים קטנים לא יכולים לדחותו, 
%break
אז הקב"ה שולח לו קליפות ומרכבות גדולות, שיטעו את האדם 
מלהכנס להדבק רק בה' ולא בדבר אחר. וזה נקרא "ביד חזקה 
הקב"ה דוחה אותו".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ע'. "ביד חזקה ובחימה שפוכה")
%break
%letter 6
6. צריכים לדעת, לזכות לבחינת בינה, הוא עבודה גדולה עד 
שמשיגים בחינה זו. כלומר, שיהא מסתפק במועט, בהרגשה שיש לו, 
ובשכל שיש לו, אלא הוא שמח בחלקו, במה שיש לו. ואדם הזה יכול 
להיות תמיד בשלימות, מטעם שהוא שמח בחלקו.
%break
אולם מה יש לאדם לעשות, שעדיין לא הגיע לבחינה זו, והוא רואה 
שאינו יכול להתגבר על הרצון לקבל. 
%break
אז הוא צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת 
בעבודה בעינים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו 
לעשות הכל לשם שמים, אף על פי שהגוף מתנגד לזה.
%break
כלומר, שאין לו לתת עצות להבורא, איך שיעזור לו. אלא הוא צריך 
להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)
%break
%letter 7
7. מאחר שמשמים אינם נותנים חצי דבר לכן מוכרח האדם להתפלל 
לה' שיתן לו עזרה שלמה. זאת אומרת שהאדם בזמן תפילתו שאז 
הוא מסדר מה שבליבו, כי תפילה היא עבודה שבלב, מוכרח האדם 
אז להחליט בעצמו שרוצה שה' יתן לו רצון להבטל אליו מכל וכל, 
%break
היינו לא להשאיר תחת רשותו שום רצון אלא שכל הרצונות שבו יהיו 
רק לעשות כבוד שמים.
%break
וכשהחליט בלבו על ביטול שלם, אז הוא מבקש לה' שיעזור לו שיוציא 
זה מכח אל הפועל - בבחינת כח. 
%break
זאת אומרת הגם שבבחינת כח המחשבה והרצון הוא רואה שאין 
הגוף מסכים לזה שיהיה מבטל כל רצונותיו לה' ולא לטובת עצמו, אז 
הוא צריך להתפלל לה' שיעזור לו שירצה להבטל אליו עם כל הרצונות 
ולא להשאיר לעצמו שום בחינת רצון. 
%break
וזה נקרא תפילה שלמה, היות שרצונו שה' יתן לו רצון שלם בלי שום 
פשרות לעצמו והוא מבקש שה' יעזור לו שיהיה תמיד עם צדקתו.
%S (הרב"ש. אגרת ס"ה)
%break
%letter 8
8. כשעבר עליו זמן הרבה, שהשקיע כוחות, ואינו רואה מילוי 
לחסרונו, אז מתחלת לרקום בו בחינת ייסורים וכאבים, בזה שהוא 
השקיע כוחות, ואינו רואה שום התקדמות בעבודה שלו. 
%break
ואז מתחילות המחשבות לבוא בזה אחר זה. לפעמים בניצוצי ייאוש, 
ולפעמים מתחזק, ואח"כ עוד הפעם הוא רואה שנופל ממצבו, וכן חוזר 
חלילה. 
%break
עד שנצטבר בו חסרון אמיתי, שהשיג זה ע"י יגיעה בעליות וירידות. 
שמעליות וירידות האלו, משאירים אצלו כל פעם בחינת כאב, על מה 
שהוא עוד לא זכה לדביקות ה', 
%break
ואז שהסאה של יגיעה נתמלאה בשיעור שלם, שזה נקרא "כלי", אז 
בא אליו המילוי מצד ה', היות שיש לו עכשיו "כלי אמיתי".
%S (הרב"ש. מאמר 24 "ההבדל בין צדקה למתנה" 1986)
%break
%letter 9
9. חוק הוא בטבע, שאין חכם כבעל הנסיון, ובטרם שאדם מנסה 
בפועל לעשות כל מה שבכוחו, אינו מוכשר בשום אופן לבוא לשפלות 
האמיתי, בשיעור האמיתי כאמור.
%break
ולכן אנו מחויבים להתיגעות בקדושה וטהרה, כמ"ש: "כל אשר תמצא 
ידך לעשות בכוחך עשה וכו'". והבן זה, כי עמוק ואמת הוא.
%break
לא גיליתי לך את האמת הזה, אלא כדי שלא תרפה ידיך ואל תתיאש 
ח"ו מן הרחמים. ואע"פ, שאינך רואה כלום, מפני שאפילו בשעה 
שנגמרה הסאה של יגיעה, הוא הזמן של תפלה. ועד שם האמן 
בחז"ל: "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין". 
%break
וכשיגמר הסאה יהיה תפלתך בשלמות, והשי"ת יענה כידו הרחבה, 
וזה שהורינו ז"ל: "יגעתי ומצאתי תאמין". כי אינו ראוי לתפלה מקודם 
זה, והשי"ת שומע תפלה.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ז)
%break
%letter 10
10. אחרי שמשיג מדרגה הנקראת שלא לשמה, אזי הוא זוכה לידי 
תופעות אחרות, שבא לידי מצב יותר עליון. היינו שאין לו אז שום 
חשבון לעצמו, אלא כל החשבונות והמחשבות שלו הם האמת. 
%break
כלומר שכל כוונתו היא אך להתבטל את עצמו לידי מציאות האמיתית, 
שמרגיש, שעליו רק לשמש את המלך, מחמת שמרגיש את רוממותו 
וגדלותו וחשיבותו של המלך.
%break
אז הוא שוכח, היינו שאין לו שום צורך לדאוג עבור עצמו, שבחינתו 
עצמו מתבטל כנר בפני אבוקה, מפני מציאות ה' שהוא מרגיש. נמצא 
אז בבחינת לשמה, היינו נחת רוח לה', וכל דאגותיו ומאויו במה שיוכל 
להנות לה'. 
%break
ומציאותו עצמו, היינו הרצון לקבל, אינה עולה שם כלל. ואז הוא 
בבחינת משפיע על מנת להשפיע.
%S (הרב"ש. 223. "הכניסה לעבודה")