ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author כנסים
%book כנס העולמי כניסה לעיבור מגלים עולם חדש שיעור 2 ביטול כהכנה לעיבור
%break
%H כנס "קבלה לעם" העולמי
%H "כניסה לעיבור - מגלים עולם חדש"
%break
%H שיעור 2: ביטול כהכנה לעיבור
%break
%letter 1
1. תחילת הכניסה לעבודת ה', הוא בחינת עיבור, היינו שמבטל את 
בחינת עצמותו, ונכנס בעיבור לבטן האם, כמו שכתוב: "שמע בני 
מוסר אביך, ואל תיטוש אמך". 
%break
וזהו מלשון "כי אֵם לבינה תקרא", היינו שמבטל את אהבה עצמית 
המכונה "מלכות" שבחינתה המקורי היא נקראת רצון לקבל בעמ"נ 
לקבל, ונכנס לבחינת כלים דהשפעה המכונה בחינת "בינה".
%break
והאדם צריך להאמין, שטרם שנולד היינו מטרם שירדה הנשמה 
בהגוף היתה הנשמה דבוקה בו ית', 
%break
ועכשיו הוא משתוקק לחזור ולהדבק כמו שהיה לפני ירידתה, זה 
נקרא "עיבור" היינו שמבטל את עצמותו לגמרי.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "ענין יניקה, ועיבור" 1986)
%break
%letter 2
2. כתוב "בטל רצונך מפני רצונו". היינו לבטל את הרצון לקבל שבך, 
מפני הרצון להשפיע, שהוא רצונו של ה'. זאת אומרת, שהאדם יבטל 
אהבה עצמית מפני אהבת ה', שזה נקרא שיבטל את עצמו לה', שזה 
נקרא בחינת דביקות. 
%break
ואח"כ ה' יכול להאיר בתוך הרצון לקבל שלך, מפני שהוא כבר מתוקן 
בבחינת מקבל בעמ"נ להשפיע. וזה שאומר "כדי שיבטל רצונו מפני 
רצונך". 
%break
שפירושו, שה' מבטל את רצונו, היינו סוד הצמצום, שהיה מטעם שינוי 
צורה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 3
3. "עיבור", היינו שעובר מבחינתו עצמו, לבחינת רשותו של הקב"ה, 
אבל זה הוא זמני, פירוש שהוא באמת רוצה לבטל את עצמו לעולמים, 
%break
אבל הוא לא יכול להאמין שיהיה עכשיו ביטול לעולמים היות שהיה 
כבר הרבה פעמים שהוא היה חשב שיהיה כך, אבל אח"כ ירד 
מדרגתו, ונפל למקום אשפה.
%break
אבל הוא לא צריך לדאוג מה נאכל למחר, היינו, שבטח הוא יפול 
אח"כ מדרגתו, כי זה מחוסר אמונה אלא צריכים להאמין ישועת ה' 
כהרף עין, 
%break
נמצא כיון שהוא מבטל עצמו לשעתו, ורצה להשאר כך בתמידיות 
נמצא שיש לו ערך של עיבור.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "ענין יניקה, ועיבור" 1986)
%break
%letter 4
4. באהבת ה', שאנו אומרים, שהאדם צריך לעבוד "בלתי ה' לבדו", 
שהכוונה "בלי שום תמורה", הכוונה היא, שהוא מוכן למסירת נפש 
בלי שום תמורה, בלי שתיוולד מזה איזו מציאות של תמורה 
מהמסירות נפש שלו. 
%break
אלא זהו העצם, שזוהי המטרה שלו, שהוא רוצה לבטל את עצמותו 
לה', היינו (לבטל את) הרצון לקבל שלו, שזהו מציאות נברא, את זה 
הוא רוצה לבטל לה'. 
%break
נמצא, שזוהי המטרה שלו. זאת אומרת, המטרה שלו היא למסור 
נפשו לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" 1985)
%break
%letter 5
5. האדם צריך לבטל רשותו מפני רשותו של הקב"ה, ולומר, שהאדם 
בשביל עצמו אינו רוצה לחיות, וכל מה שהוא רוצה להתקיים, הכל 
הוא בכדי לעשות נחת רוח להבורא.
%break
נמצא, שעל ידי זה הוא מבטל את רשות עצמו מכל וכל. ואז האדם 
נמצא ברשות היחיד, שהוא ברשותו של הקב"ה. ורק אז הוא יכול 
לראות את האמת, איך שהבורא מנהיג את העולם במידת טוב ומטיב. 
%break
אבל כל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, היינו שיש לו עדיין ב' 
רצוניות, הן בבחינת מוחא והן בבחינת ליבא, אין בכחו לראות האמת. 
%break
אלא שהוא צריך ללכת למעלה מהדעת ולומר: "עינים להם" אבל לא 
יראו את האמת.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ'. "אמונת רבו, מהו השיעור")
%break
%letter 6
6. בזמן שהוא רוצה לעשות הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו. וכאן 
הגוף מתנגד בכל כוחו, היות שהגוף טוען, למה אתה רוצה להמית 
אותי ואת כל רשותי שיש לי. 
%break
ואתה בא אלי שצריכים לעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, 
שהוא ממש ביטול הרצון לקבל מכל הענינים. ואתה אומר לי, שחז"ל 
אמרו "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה", 
%break
היינו להמית את כל הרשות של תועלת עצמו, ולדאוג אך לתועלת ה', 
ומטרם זה אין האדם יכול לזכות לבחינת תורה. והאדם רואה שאין 
במציאות, שיהיה לו כח ללכת נגד הטבע. ואז אין להאדם שום עצה 
אלא לפנות לה', ולומר, 
%break
שעתה הגעתי למצב, שאני רואה, שאם אין אתה עוזר לי אני אבוד, 
ואין לו מציאות, שיהיה לי פעם כח, שיהיה בידי כח להתגבר על הרצון 
לקבל, שזה הטבע שלי, אלא רק ה' יכול לתת טבע שני.
%S (הרב"ש. מאמר 37 "מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 7
7. האדם צריך להאמין, זה שהוא רוצה עכשיו להכנס לעבודת ה' 
בבחינת ביטול עצמותו, הוא קריאה מלמעלה, כי זה לא מחכמתו של 
האדם. 
%break
והראיה לזה, כי בזמן הקריאה זו, כל הקושיות שהיה לו טרם שקראו 
לו מלמעלה, היה לו הרבה קושיות, וכל פעם שהיה רוצה לעשות 
משהו בעל מנת להשפיע היה הגוף מתנגד, 
%break
ולא היה יכול להבין אם יש אדם בעולם, שכן יכול לבטל את עצמותו 
לה', ולא לדאוג כלל לתועלת עצמו, ותמיד היה שורה עליו איזה פחד 
אם הוא לבטל עצמו לה'.
%break
ועכשיו הוא רואה שכל המחשבות והספקות נשרפו לגמרי, והוא 
מרגיש עכשיו תענוג גדול בזה, אם הוא יכול לבטל עצמו לה'. 
%break
הלא הוא רואה עכשיו שכל הדעת שלו, כלום לא שווה, אעפ"י שקודם 
לכן היה חושב שאין מי שהוא בעולם, שיהיה בידו לשכנע אותו 
שצריכים לבטל עצמו לה', 
%break
והיה אומר זה עבודה קשה שלא כל אחד ואחד יכול להכנס לתוך 
עבודה זו, ועכשיו הוא רואה שאין שום דבר שיהא לו למפריע מלהדבק 
ולהבטל לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "ענין יניקה, ועיבור" 1986)
%break
%letter 8
8. העיקר הוא שכל אחד ואחד, אל יחשוב לעצמו כלל שהוא נחשב 
לצדיק או לאיזה דבר בין החברותא קדישא, רק שידאג, שלא יפגום 
החברותא קדישא על ידי מעשיו, והגם שלפי הנראה הוא אדם גדול 
אף על פי כן יפשפש במעשיו ויחשוב, 
%break
כי במה נחשב הוא ויבטל את עצמו לגמרי. וזה ידוע שכל בי עשרה 
שכינתא שריא והוא קומה שלימה כידוע ובקומה שלימה יש ראש וידים 
ורגלים ועקבים כידוע מדברי קדושי עליונים. 
%break
נמצא שבהיות כל אדם נחשב את עצמו לאין בהחברותא קדישא, אזי 
נחשב לעצמו שהוא עקב בבחינת החברותא והם בבחינת הראש 
והגוף והאברים העליונים, ובהיות כל אחד חושב את עצמו לכך, 
%break
אזי המה פועלים שיפתח להם שערי שפע וכל טוב שבעולם, והעיקר 
נמשך על ידי האיש שהוא נחשב יותר לאין ועקב.
%S ("מאור ושמש". פרשת עֶקֵב)
%break
%letter 9
9. האדם צריך לתת יגיעה בכדי להשיג אהבת הזולת. וזה נקרא 
"יגיעה", היות שהוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. 
%break
כי מצד השכל, איך אפשר לדון את השני לכף זכות, בו בעת שהשכל 
מראה לו את פרצופו האמיתי של חבירו, שהוא שונא אותו. אם כן מה 
יש לו להגיד להגוף על זה, מדוע הוא צריך להכניע עצמו בפני חבירו.
%break
התשובה היא, היות שהוא רוצה להגיע לידי דביקות בה', הנקרא 
"השתוות הצורה", כלומר, לא לחשוב על תועלת עצמו, אם כן מהו 
ענין של הכנעה, שזה דבר קשה. 
%break
הסיבה היא, משום שצריך לבטל את ערך עצמו, וכל החיים שלו, 
שהוא רוצה לחיות, יהיה רק על חשבון, בזה שהוא יכול לעבוד 
לתועלת הזולת, החל אהבת הזולת בין אדם לחבירו עד אהבת ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 10
10. איך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד, הרי ידוע מה שאמרו חז"ל 
"כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו לזו", 
ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.
%break
תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא 
שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. 
%break
מה שאם כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת 
הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, 
ונכנסו כולם לרשות היחיד.
%S (הרב"ש. אגרת מ"ב)