ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author כנסים
%book כנס העולמי כניסה לעיבור מגלים עולם חדש שיעור 3 עיבור
%break
%H כנס "קבלה לעם" העולמי
%H "כניסה לעיבור - מגלים עולם חדש"
%break
%H שיעור 3: עיבור
%break
%letter 1
1. יש לפרש "עובר" מלשון עובר, שהוא המצב הא', שעובר מבחינת 
השימוש עם כלים דקבלה לדרגת קדושה, ששם משמשים רק בכלים 
שיכולים לכוון בעל מנת להשפיע, אחרת לא משתמשים עם הכלים.
%break
נמצא, שעיקר הוא בחינת העיבור. כמו בגשמיות, בזמן שהאשה 
נעשית מעוברת, בטח שהיא תלד גם כן. אלא כל הדאגות הן, 
שהאשה צריכה להתעבר. ואח"כ בדרך כלל האשה כבר תלד גם כן.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהו, "אין קדוש כה' כי אין בלתך", בעבודה" 1990)
%break
%letter 2
2. זה שרוצה לצאת מאהבה עצמית ולהתחיל בעבודה דלהשפיע, 
דומה שעוזב את כל המצבים שבו היה חי בהם, ועכשיו הוא מניח 
ועוזב את הכל, ונכנס לתחום שאף פעם לא היה נמצא שם. 
%break
ומשום זה הוא צריך לעבור בחינת "עיבור וירחי לידה", עד שתהיה לו 
היכולת לקנות תכונות חדשות, שזה זרה לרוחו ממה שקבל מיום 
היולדו עד עכשיו.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "אישה כי תזריע" 1986)
%break
%letter 3
3. מטרם היניקה יש בחינת עיבור, היינו שהעליון מתקן אותו. וזה יכול 
להיות, שהאדם הוא כמו עיבור במעי אמו, שהעובר מתבטל להאם, 
ואין לו שום דעה בפני עצמו, 
%break
אלא כמו שאמרו חז"ל "עובר ירך אמו, אוכל מה שאמו אוכלת", ואין לו 
שום רשות בפני עצמו, לשאול איזו שאלות, אלא הוא לא עולה בשם. 
וזה נקרא שהוא אלם, שאין לו פה לשאול שאלות.
%break
וזהו בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, 
ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף. זה נקרא עיבור, שאין לו 
פה.
%S (הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
%break
%letter 4
4. האדם בזמן שהוא יכול לבטל את עצמו, בקצת זמן ובזמן זה הוא 
אומר אני רוצה עכשיו לבטל עצמי לקדושה, היינו לא לחשוב עכשיו על 
אהבה עצמית, אלא שהוא רוצה עכשיו לעשות נחת רוח להקב"ה.
%break
והוא מאמין למעלה מהדעת אף על פי שהוא עוד לא מרגיש שום דבר, 
הוא למעלה מהדעת שהקב"ה הוא שומע תפלת כל פה, ולפניו קטן 
וגדול שוים, וכמו שהוא יכול להושיע לגדול שבגדולים, כמו כן הוא יכול 
לעזור לקטן שבקטנים. 
%break
וזה נקרא בחינת "עיבור", היינו שעובר מבחינתו עצמו, לבחינת רשותו 
של הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "ענין יניקה, ועיבור" 1986)
%break
%letter 5
5. עיבור פירושו (תע"ס חלק ח' דף תר"ח אות י"ז) "קומת מלכות, 
שהוא הקטנות היותר מצומצם באפשרות, נקראת בשם עיבור, שהוא 
מלשון "עברה ודינין", בסוד הכתוב "ויתעבר ה', בי למענכם".
%break
ויש לפרש את ענין עברה ודינין. היות זה שהאדם צריך ללכת בעינים 
עצומות למעלה מהדעת, הגוף מתנגד לעבודה זו, לכן זה שהאדם 
צריך תמיד להתגבר, זה נקרא "עברה, וזעם, וצרה", 
%break
היות שזוהי עבודה קשה ללכת תמיד בהתגברות להיבטל להעליון, 
שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה. 
%break
וזה נקרא "עיבור", שהוא קטנות היותר מצומצם באפשרות.
%S (הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
%break
%letter 6
6. "עיבור" נקרא, בזמן שהאדם מעביר ממנו את עצמותו לזמן מה, 
ואומר עכשיו אני לא רוצה לחשוב משהו לתועלת עצמי, וגם איני רוצה 
להשתמש עם השכל שלי, והגם שזה הוא אצלי, דבר החשוב ביותר, 
%break
זאת אומרת היות שאני איני מסוגל לעשות שום דבר מה שאני לא 
מבין, פירוש, אני יכול לעשות הכל, אבל אני צריך להבין את הכדאיות 
של הדבר, מכל מקום הוא אומר, עכשיו אני מסוגל לזמן מה, לומר 
שאני מקבל עלי בזמנים אלו שאני קובע לא להשתמש עם השכל שלי, 
%break
אלא אני מאמין בלמעלה מהדעת, להאמין באמונת חכמים, להאמין 
שיש משגיח ומסתכל על כל אחד ואחד בעולם בהשגחה פרטית.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "ענין יניקה, ועיבור" 1986)
%break
%letter 7
7. בעיבור יש כ"ה [25] פרצופים היינו נרנח"י, שבכל אחד מהם יש גם 
כן נרנח"י, לכן צריך להיות כח המעכב, היינו שאפילו בקטנות יהיה 
שם שלימות. 
%break
וזהו מקבל ע"י אמו, הגם שהוולד מצד עצמו אין לו כלים שיכול לקבל 
גדלות בעמ"נ להשפיע, מכל מקום ע"י שהוא מתבטל להאם, הוא יכול 
לקבל גדלות מכלים דאמו, שזה נקרא עיבור ירך אמו, אוכל מה שאמו 
אוכלת.
%break
היינו שאין לו בחירה מצד עצמו אלא מה שאמו אוכלת, היינו מה שאמו 
יודעת שמותר לאכול, הוא גם כן אוכל, זאת אומרת כי העביר ממנו 
את הבחירה שהוא יבחור מה זה טוב ומה זה רע, 
%break
אלא הכל על חשבון אמו, שזה נקרא "ירך אמו", שפירושו שהוא עצמו 
אינו עולה בשם.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "ענין יניקה, ועיבור" 1986)
%break
%letter 8
8. עיקר שקשה לנו בעבודה להכנס לעובר, שפירושו, שהרצון לקבל 
יקבל בתוכו רצון אחר, הנקרא "רצון להשפיע". ובזמן שהאדם זוכה 
לבחינת עובר, היינו שבתוך הרצון לקבל נכנס רצון להשפיע, זה נקרא 
ש"הקב"ה צר צורה בתוך צורה".
%break
ויש להבין, מהו הפלאי הזה ש"צר צורה בתוך צורה". ולפי שפירשנו, 
זהו חידוש גדול, ממש מעשה נסים. היות שזהו נגד הטבע, שרק 
הקב"ה יכול לשנות את הטבע, ואין זה בידי אדם. 
%break
וזהו החידוש, שהקב"ה צר צורת השפעה בתוך צורת האם, שהיא 
צורת קבלה. וזה נקרא "קדושה, מה שה' נותן".
%break
וזהו "אין קדוש כה'", מטעם "כי אין בלתך". כי אין מי בעולם שיכול 
לשנות את הטבע, ולעשות בתוך הכלי שבא לאדם מצד הטבע, רצון 
לקבל, שיהיה לו אח"כ טבע אחר, הנקרא "רצון להשפיע".
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהו, אין קדוש כה' כי אין בלתך", בעבודה" 1990)
%break
%letter 9
9. שורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא 
מ"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, ונותן עליה כוח 
המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, 
שכוונתו הוא להשפיע.
%break
היינו, שהעליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע, שעל ידי זה 
שהתחתון מרגיש את רוממותו יתברך, אזי הוא מתחיל להבין, שכדאי 
להתבטל אליו ולהתבטל ממציאותו עצמו.
%break
ואז הוא מרגיש שכל זה שיש לו מציאות, הוא רק מטעם שרצונו 
יתברך הוא כך, שיש רצון לה', שיהיה לתחתון מציאות, אבל הוא 
כשלעצמו רוצה להתבטל ממציאותו, נמצא אז שכל חיותו שהוא 
מרגיש, הוא על חשבון לשמה, ולא על חשבון עצמו.
%break
וכשמרגיש הרגשה זו, נבחן אז שכבר יש לו התיקון של המ"ן. ואז הוא 
מוכשר גם כן לקבל את המ"ד, שכבר אין ביניהם שום סתירה, כי גם 
התחתון רוצה בטובת העליון ולא לתועלת עצמו.
%S (הרב"ש. 587. "עליון מברר לצורך התחתון")
%break
%letter 10
10. בשעה ששומעים את קול ה' המדבר אל הלב, בסוד "הבא לטהר 
מסייעין אותו". ופירשו בזהר הקדוש, שמסייעין אותו בנשמתא קדישא, 
היינו שהלב שומע קול ה', אז מקבל השליטה על כל הרצוניות דווקא 
קול הקדושה, היינו הרצון להשפיע. 
%break
וממילא לא ישובו לכסלה, היינו שלא יחטא עוד, משום שכל הרצוניות 
של הקבלה נכנעו תחת רצון להשפיע. ואז מתגלה על הלב כל נועם 
הטוב, שאז כבר יש מקום בתוך הלב להשראת השכינה, 
%break
והעידון והעריבות והנעימות והידידות מתפשט וממלא את כל 
האיברים של האדם. וזה דווקא כששומעין את קול ה', אז כל הגוף 
נכנע ומשעבד את עצמו להקדושה.
%S (הרב"ש. אגרת י"ח)