ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-כ
%book כל תפילות העולם
%break
%H כל תפילות העולם - קטעים נבחרים מתוך "זוהר לעם"
%break
%letter 1
1. אם תבקשו בַקשו, אם תבקשו בקשותיכם בתפילה לפני המלך, 
בקשו, התפללו ובקשו בקשותיכם ושובו אל אדוניכם. בואו, כמי 
שמזמין לקבל את בניו ולרחם עליהם. 
%break
אף כן, הקב"ה, בוקר וגם לילה קורא ואומר, בואו. אשריהם העם 
הקדוש, שאדונם מבקש אותם וקורא להם לקרב אותם אליו.
%S ("זוהר לעם". תרומה. מאמר "אמר שומר בא בוקר", סעיף 86)
%break
%letter 2
2. צריכים להתקשר בקדושת אדונו ולא ייפרד ממנו. וכשהוא מבקש, 
תחילת הבקשות צריך להיות, לדעת את אדונו, להראות שתשוקתו 
הוא אליו, שהיא בקשה ראשונה, וחננו מאיתך חכמה בינה דעת. מכאן 
והלאה, ייפרד מעט, וישאל בקשותיו מה שצריך לבקש.
%break
וכל שאלותיו תהיינה לאחר שיסדר סדר. כעין זה כל שאלותיו תהיינה 
בתחנונים ובבקשות לפני אדונו, ולא ירחיק עצמו ממנו, כלומר שלא 
יתרעם. אשרי חלקו מי שיודע לסדר סדר זה, ללכת בדרך הישר כראוי.
%S ("זוהר לעם". פקודי. מאמר "היכל קודש קודשים", סעיפים 813-812)
%break
%letter 3
3. יש לנו לשים הלב לאמונת הקב"ה, שכל דבריו דברי אמת ואמונה 
רבה. וכיוון שאמר דבר, נעשה כולו. וזה האדם צר הלב, אם אמר 
שלכמה שנים, ולכמה זמן יושלם זה, הוא כך. הקב"ה, לפי ממשלתו, 
שכל העולמות מלאים כבודו, כש"כ שהוא כך.
%break
דבריו של אדם קטנים הם, וכל דבריו הם לפי שעה, וכך הוא עצמו, 
לפי שעה, כצל עובר, אבל בתשובה ובתפילה ובמע"ט ובדמעות רבות, הוא קדוש, 
%break
כי הרב והעליון על כל העולם, מאיר אורו ומצמצם קדושתו אל האדם 
לעשות רצונו.
%S ("זוהר לעם". בלק. מאמר "סיחוֹן ועוֹג", סעיף 7)
%break
%letter 4
4. בכל יום קורא כרוז, לכל בני העולם, בכם תלוי דבר זה, שכתוב, 
קחו מאיתכם תרומה לה'. ואם תאמרו, שהדבר קשה לכם, כתוב, כל 
נדיב ליבו יביאֶהָ.
%break
מכאן הסוד לתפילה. כי אדם הירא מריבונו ומכוון ליבו ורצונו בתפילה, 
הוא מתקן תיקון העליון. 
%break
בתחילה בשירות ובתשבחות, שאומרים המלאכים העליונים למעלה, 
ובסדר ההוא של תשבחות שאומרים ישראל למטה, המלכות מקשטת 
עצמה ומיתקנת בתיקוניה, כאישה המתקשטת לבעלה.
%S ("זוהר לעם". ויקהל. מאמר "כוונת התפילה", סעיפים 108-107)
%break
%letter 5
5. לעולם יסדר אדם שבחו של אדונו, ואח"כ יתפלל תפילתו. מי שליבו 
טרוד ורוצה להתפלל תפילתו, או שהוא בצרה, ואינו יכול לסדר שבחו 
של אדונו, מה הוא?
%break
אע"פ שאינו יכול לכוון את הלב והרצון, למה יגרע סדר שבחו של 
ריבונו? אלא יסדר שבחו של ריבונו, אע"פ שאינו יכול לכוון, ואח"כ 
יתפלל תפילתו. כמ"ש, תפילה לדוד, שִמעה ה' צדק, הקשיבה רינתי 
האזינה תפילתי. 
%break
בתחילה אמר, שִמעה ה' צדק, משום שסידר שבח של ריבונו. ואח"כ, 
הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. מי שיכול לסדר שבח של אדונו ואינו 
עושה, עליו כתוב, גם כי תרבו תפילה אינני שומע.
%S ("זוהר לעם". ויחי. מאמר "דן ידין עמו", סעיפים 714-713)
%break
%letter 6
6. כל מי שאינו יודע לסדר שבחו של אדונו, טוב לו שלא נברא. משום 
שצריכים שהתפילה תהיה שלמה למעלה, מתוך מחשבה, ורצון הלב, 
וקול, וּדְבר שפתיים. 
%break
לעשות שלמות וקשר וייחוד למעלה, כמו שהוא למעלה, וכמו 
שהשלמות יוצאת מלמעלה למטה, כך צריך מלמטה למעלה, לקשור הקשר כראוי.
%S ("זוהר לעם". פקודי. מאמר "היכל קודש קודשים", סעיף 832)
%break
%letter 7
7. מי שמבקש בקשה מהמלך, צריך לייחד את השם הקדוש ברצונו, 
מלמטה למעלה, ממלכות עד הכתר, ומלמעלה למטה, מכתר עד 
מלכות. ולקשור הכול בייחוד אחד בא"ס, בייחוד הזה יכלול בקשתו. 
%break
מי הוא חכם לבקש בקשתו כמו דוד המלך, שהיה שומר פתח המלך, 
שהיה מרכבה למלכות, הנקראת פתח המלך? כך הוא, וע"כ התורה 
מלמדת אותנו דרכי המלך הקדוש, 
%break
כדי שנדע ללכת אחריו, כמ"ש, אחרי ה' אלקיכם תלכו.
%S ("זוהר לעם". ויקרא. מאמר "חטאתי אודיעךָ", סעיף 342)
%break
%letter 8
8. כשהאדם יוצא לדרך, יסדר תפילתו לפני אדונו, כדי להמשיך עליו 
את השכינה. ואח"כ יצא לדרך. ונמצא זיווג השכינה, לגאול אותו 
בדרך, ולהצילו בכל מה שצריך.
%S ("זוהר לעם". ויחי. מאמר "ההר הנורא", סעיף 426)
%break
%letter 9
9. הקב"ה חפץ בתפילתם של צדיקים, בשעה שמבקשים מלפניו 
התפילה על מה שהם צריכים. מהו הטעם? כדי שיתגדל ויתווסף 
משחת קודש ע"י תפילת הצדיקים לכל מי שצריך. 
%break
כי הצדיקים בתפילתם פותחים את הצינור העליון, ואז, אפילו אותם 
שאינם ראויים להיענות, נענים.
%S ("זוהר לעם". תולדות. מאמר "ויֶעְתַר יצחק", סעיף 21)
%break
%letter 10
10. אם ישים אליו ליבו, רוחו ונשמתו אליו יאסוף. כי הרצון והמחשבה 
מושכים המשכה ועושים מעשה בכל מה שצריך. וע"כ בתפילה צריכים 
רצון והרהור לכוון בה. 
%break
וכן בכל העבודות של הקב"ה, ההרהור והמחשבה עושים מעשה 
ומושכים המשכה לכל מה שצריך.
%S ("זוהר לעם". וייצא. מאמר "ההרהור שלו היה ברחל", סעיף 189)
%break
%letter 11
11. אוי לו למי שבא לפתות את אדונו בלב רחוק ולא ברצון שלם. 
כמ"ש, ויְפַתוהו בפיהם, ובלשונם יְכַזבו לו, וליבם לא נכון עימו.
%break
כי הייחוד של התפילה והברכה תלוי בדיבור ובאמירת הפה, והכול 
תלוי בשורש המעשה. ומי שאינו יודע שורש המעשה, אין עבודתו 
עבודה. 
%break
ואם פוגם המעשה של הדיבור, לא נמצא מקום שהברכה תשרה בו, 
ותפילתו אינה תפילה, והאדם ההוא נפגם למעלה ולמטה.
%S ("זוהר לעם". נשוא, זוהר חדש. מאמר "ברכת כוהנים", סעיפים 4-3)
%break
%letter 12
12. האדם צריך לפני הקב"ה, שהיא עבודה אחת גדולה ומכובדת 
מעבודות אדונו. יש עבודת הקב"ה העומדת במעשה הגוף, כלומר, 
המצוות התלויות במעשה. ויש עבודת הקב"ה, עבודה פנימית יותר, 
שהיא עיקר הכול, כלומר, מצוות התלויות בדיבור וברצון הלב. [...]
%break
תפילתו של אדם היא עבודת הרוח, עבודה מבחינה ב', התלויה 
בדיבור. והיא עומדת בסודות עליונים. 
%break
ובני אדם אינם יודעים, שתפילתו של אדם בוקעת אווירים ובוקעת 
רקיעים, פותחת פתחים ועולה למעלה.
%S ("זוהר לעם". ויקהל. מאמר "עליית התפילה", סעיפים 123,121)
%break
%letter 13
13. כל אדם המכסה חטאיו ואינו מודה עליהם לפני המלך הקדוש, 
לבקש עליהם רחמים, לא נותנים לו לפתוח פתח תשובה, משום 
שהוא מכוסה ממנו. ואם הוא מפרש אותם לפני הקב"ה, הקב"ה 
מרחם עליו, ומתגברים הרחמים על הדין.
%break
כש"כ אם הוא בוכה, כי את כל הפתחים הסתומים הוא פותח, 
ומתקבלת תפילתו. וע"כ, וידוי חטאיו הוא כבוד המלך, להגביר הרחמים על הדין.
%S ("זוהר לעם". ויקרא. מאמר "חטאתי אודיעךָ", סעיפים 339-338)
%break
%letter 14
14. בשעה שהאדם קם בחצות לילה ממיטתו לעסוק בתורה, כרוז 
קורא עליו ואומר, הנה בָּרכו את ה' כל עבדי ה', העומדים בבית ה' 
בלילות. ובבוקר, כשהוא עומד בתפילה לפני אדונו, הכרוז ההוא קורא 
עליו ואומר, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה.
%break
אחרי שגומר תפילתו ברצון לפני אדונו, צריך למסור נפשו ברצון הלב 
למלכות. וכמה עצות יש לאדם בכל דבר. 
%break
ובשעה שהוא נמצא בתפילה, כל אלו המילים שהאדם מוציא מפיו 
בתפילה ההיא, כולן עולות למעלה ובוקעות אווירים ורקיעים, עד 
שמגיעות למקום שמגיעות, ומתעטרות בראש המלך. ועושה מהן עטרה.
%S ("זוהר לעם". ואתחנן. מאמר "חצות לילה", סעיפים 9-8)
%break
%letter 15
15. מה הם מ"ן? שבהשתוקקות שלמטה, עולים מים תחתונים, מ"ן, 
לקבל מים עליונים, מ"ד, מהמדרגה שעליהם. כי מים תחתונים, מ"ן, 
אינם נובעים, זולת ע"י התעוררות ההשתוקקות של התחתונה. 
%break
ואז ההשתוקקות של התחתונה והעליונה מתדבקות, ונובעים מים 
תחתונים נגד מים עליונים היורדים, ונגמר הזיווג, והעולמות 
מתברכים, וכל הנרות דולקים, והעליונים והתחתונים נמצאים בברכות.
%S ("זוהר לעם". ויחי. מאמר "דן ידין עמו", סעיף 717)
%break
%letter 16
16. שמעי בת וראי, והטי אוזנך. שמעי, כי בך תלויה השמיעה. כי 
כשישראל יחזרו בתשובה לפניי, שמעי, הביאי תפילותיהם לפניי, כי 
הפתח של הכול בך הוא, הכול מסרתי בידך להנהיג את העולם התחתון. 
%break
וע"כ, שמעי בת וראי, משום שאת המראֶה של הכול, כי החכמה 
הנקראת מראה, אינה מתגלה אלא במלכות. ומשום זה, את נקראת 
באר לַחַי רואי. ע"כ יש לך לדרוש בכל יום במעשיהם של בני העולם, 
לתת לאיש כפי מעשיו.
%break
כשברא הקב"ה את העולם, מסר היכלו בידי המלכה להשגיח על 
העולם. וכשבני העולם זכאים, התווספה שמחה למעלה.
%break
והַטִי אוזנך, לקבל תפילת הכול. וכן עשתה אף היא מכל התפילות, 
להקריב עטרה לצדיק, ליסוד. משום שכל התפילות הן להקריב עטרה 
לצדיק. שהן בחינות מ"ן, שהצדיק ישפיע עליהם מ"ד.
%S ("זוהר לעם". חוקת, זוהר חדש. מאמר "למנצח על שושנים", סעיפים 121-119)
%break
%letter 17
17. בהתעוררות העשן, העולה מקורבן שלמטה, נדלק הנר למעלה, 
הנוקבא. וכשנר הזה נדלק, כל הנרות האחרים נדלקים, וכל העולמות 
מתברכים ממנו. נמצא, שהתעוררות הקורבן הוא תיקון העולם, 
וברכות העולמות כולם.
%break
כי התחתונים, שבעולם עשיה, אינם יכולים להעלות מ"ן ישר לזו"ן 
דאצילות, אלא רק למדרגה עליונה הסמוכה לה. ואותה מדרגה מעלה 
ג"כ לעליונה הסמוכה לה. וכן עולה המ"ן ממדרגה למדרגה, עד 
שהמ"ן מגיעים לזו"ן דאצילות.
%break
ע"כ נאמר, שבהתעוררות של מטה ע"י הקורבן שהתחתונים מקריבים 
בעולם עשיה, מתעורר ג"כ למעלה, שמתעוררים המדרגות שבעולם 
היצירה, להעלות המ"ן שקיבלו מעשיה אל עולם הבריאה. 
%break
ובהתעוררות של מעלה של מדרגות הבריאה, אל העליון ממנו, אל 
עולם אצילות, מתעורר העליון ממנו, עד שמגיע המ"ן אל הנוקבא, 
ומעלה המ"ן לז"א. והיא מאירה ממנו. 
%break
להדליק את הנר, פירושו לייחד הנוקבא, שנקראת נר, בז"א, כדי 
שתקבל ממנו אור, שנבחן שנדלקת ממנו.
%S ("זוהר לעם". ויחי. מאמר "דן ידין עמו", סעיף 715)
%break
%letter 18
18. אשרי חלקו מי שקורא אל המלך, ויודע לקרוא לו כראוי. ואם הוא 
קורא ואינו יודע למי קרא, הקב"ה מתרחק ממנו, כמ"ש, קרוב ה' לכל 
קוראיו. למי הוא קרוב? לכל אשר יקראוהו באמת. האם יש מי 
שיקראוהו בשקר? זהו מי שקורא ואינו יודע למי קורא. 
%break
מאין לנו? כי כתוב, לכל אשר יקראוהו באמת. מהו באמת? בחותם 
טבעת המלך, קו האמצעי, החותם המוחין עם המלכות, הנקראת 
טבעת המלך, שהיא שלמות הכול.
%break
כמ"ש, תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם. ז"א, קו האמצעי, יעקב, 
שהאמת ניתנה לקו האמצעי. ומשום זה כתוב, לכל אשר יקראוהו 
באמת. 
%break
ומי שאינו יודע לקרוא לו במידת קו האמצעי, אלא שנוטה לקו שמאל 
או לקו ימין, הרי הקב"ה מתרחק ממנו. אשרי חלקו של מי שנכנס 
בחכמה ויצא בשלמות, לדעת דרכיו של הקב"ה.
%S ("זוהר לעם". האזינו. מאמר "כי שֵׁם ה' אקרא", סעיף 210)
%break
%letter 19
19. עם עליית התפילה, נוסעים כל אלו האורות והמחנות, וקושרים 
קשרים, ונכללים כולם כאחד, עד שנקשר רוח של ההיכל התחתון 
ברוח של היכל זה, ונעשו אחד. ונכנסים כולם בתוך העמוד שבאמצע ההיכל. 
%break
ועולים בכוחו, להתכלל ברוח שבהיכל הרביעי העליון עליהם. אשרי 
חלקו מי שיודע סוד ריבונו, ומרים דגלו במקום שצריך.
%S ("זוהר לעם". בראשית-ב'. מאמר "שבעה היכלות של או"א דבריאה", סעיף 95)
%break
%letter 20
20. אין לאדם להסתכל בתפילתו להקב"ה, אם ישועתו באה או לא 
באה, כי כאשר מסתכל בה, כמה בעלי הדין באים להסתכל במעשיו.
%S ("זוהר לעם". מקץ. "ויַרְא את בנימין", סעיף 209)
%break
%letter 21
21. כל אדם המכסה חטאיו ואינו מודה עליהם לפני המלך הקדוש, 
לבקש עליהם רחמים, לא נותנים לו לפתוח פתח תשובה, משום 
שהוא מכוסה ממנו. ואם הוא מפרש אותם לפני הקב"ה, הקב"ה 
מרחם עליו, ומתגברים הרחמים על הדין.
%break
כש"כ אם הוא בוכה, כי את כל הפתחים הסתומים הוא פותח, 
ומתקבלת תפילתו. וע"כ, וידוי חטאיו הוא כבוד המלך, להגביר 
הרחמים על הדין.
%S ("זוהר לעם". ויקרא. מאמר "חטאתי אודיעךָ", סעיפים 339-338)
%break
%letter 22
22. בכל מעשיו צריך האדם לשים כנגדו את הקב"ה. כל מי שהולך 
בדרך, שמתיירא מפני ליסטים, יכוון לג' דברים, לדורון ולתפילה 
ולמלחמה. כמו יעקב, בשעה שהיה מתיירא מפני עשיו.
%break
והחשוב מהם תפילה. ואע"פ שהתפילה חשובה יותר, שני חברים או 
שלושה שעוסקים בדברי תורה, הוא עוד יותר חשוב מכל. 
%break
כי אינם מתייראים מפני ליסטים, משום שהשכינה מחוברת עימהם, 
מחמת שעוסקים בתורה.
%S ("זוהר לעם". ואתחנן. מאמר "ואתה פה עמוֹד עימדי", סעיף 32)
%break
%letter 23
23. כתוב, מדוע באתי ואין איש. כמה אהובים ישראל לפני הקב"ה, 
שבכל מקום שהם שורים הקב"ה נמצא ביניהם, משום שאינו מסיר 
מהם האהבה שלו. כמ"ש, ועשו לי מקדש ושָׁכנתי בתוכם. 
%break
ועשו לי מקדש, סתם מקדש, כי כל בית כנסת שבעולם נקרא מקדש. 
ושכנתי בתוכם, כי השכינה מקדימה לבית הכנסת.
%break
אשרי האדם, הנמצא מהעשרה הראשונים בבית הכנסת, משום 
שבהם נשלמה העדה, שאינה פחות מעשרה. והם מתקדשים תחילה 
בשכינה. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא 
יבואו קצתם קצתם, כדי שלא תתעכב שלמות האיברים. 
%break
כי כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי 
האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב"ה, והתקין לו כל האיברים ביחד.
%break
כיוון שנשלמו כל איבריו של האדם בזמן ההוא, נתקן כל איבר בפני 
עצמו כראוי. כעין זה, כיוון שהשכינה הקדימה לבית הכנסת, צריכים 
שיימצאו שם עשרה ביחד, ואז נשלם, 
%break
כי אין עדה פחות מעשרה, שהם כנגד ע"ס המלכות. וכל עוד שאין שם 
עשרה ביחד, אף אחד מהם אינו נשלם.
%break
ואח"כ מיתקן תיקון כל העדה, כמ"ש, ברוב עַם הדרַת מלך. וע"כ 
העם, הבא אחר העשרה הראשונים, כולם תיקון הגוף הוא, כלומר 
תיקון העדה. כי ריבוי העם מגדיל כבוד המלך.
%break
וכשהשכינה מקדימה ובאה, ובני אדם עוד לא באו עשרה ביחד כראוי, 
הקב"ה קורא, מדוע באתי ואין איש. ואין איש, שהאיברים לא נתקנו, 
ולא נשלם הגוף, הנקרא עדה. כי כשהגוף לא נשלם, אין איש, שגם 
האיברים הפרטיים שכבר באו, אינם נשלמים.
%break
בשעה שהגוף נשלם למטה, שיש עשרה ביחד, באה קדושה עליונה 
ונכנסת בגוף ההוא, ונעשה התחתון כעין ע"ס של מעלה ממש. 
%break
אז כולם צריכים, שלא יפתחו פיהם לדבֵּר בדברי העולם, משום 
שישראל נמצאים עתה בשלמות העליון, ומתקדשים בקדושה העליונה.
%S ("זוהר לעם". נשוא. מאמר "מדוע באתי ואין איש", סעיפים 109-105)
%break
%letter 24
24. אשרי הצדיקים שיודעים לערוך תפילתם כראוי, משום שכאשר 
תפילה זו מתחילה לעלות, אלו המלאכים עולים עם תפילה זו, ונכנסים 
ברקיעים ובהיכלות, עד השער של פתח העליון, ונכנסת תפילה 
להתעטר לפני המלך.
%break
כל אלו המתפללים תפילות, ומקדשים לאדונם ברצון שלם, תפילה זו 
צריכים להוציאה מן המחשבה וברצון הדיבור והרוח. 
%break
אז מתקדש שמו של הקב"ה. וכשהתפילה מגיעה למלאכים, שהם 
חברים, כולם לוקחים תפילה והולכים עימה עד ההיכל הרביעי, בפתח 
אשר שם. 
%break
ואלו המלאכים משבחים להקב"ה, בזמן שישראל מתפללים תפילות 
ומקדישים להקב"ה. ביום, אלו הם הממונים שביום שהתמנו לשבח 
יחד עם ישראל, להיות עימהם חברים. 
%break
ובלילה הם חברים באלו האחרים, האומרים שירה בלילה.
%S ("זוהר לעם". פקודי. מאמר "היכל נוגה נצח", סעיפים 577-576)
%break
%letter 25
25. בכל מקום שאדם מתפלל תפילתו, יכלול את עצמו בין הרבים 
בתוך כלל הרבים. כמ"ש בשונמית, כשאמר לה אלישע, היֵש לדבּר לָך 
אל המלך או אל שר הצבא. האם יש לדבר לך אל המלך? כי אותו יום 
היה יו"ט של רה"ש, ואותו יום שמלכות הרקיע שולט לדון את העולם. 
%break
והקב"ה נקרא באותו זמן מלך המשפט. ומשום זה אמר לה, היש 
לדבר לך אל המלך, שקרא את הקב"ה בשם מלך.
%break
ותאמר, בתוך עַמי אנוכי יושבת. שאמרה, איני רוצה להיות מצוינת 
למעלה, אלא להכניס את ראשי בין הרבים, ולא לצאת מן הכלל. 
%break
וכן צריך האדם להיכלל בכלל הרבים, ולא להתייחד בפני עצמו, כדי 
שלא יביטו עליו המקטרגים, להזכיר את חטאיו.
%S ("זוהר לעם". וייצא. מאמר "זכירה ופקידה", סעיפים 285-284)
%break
%letter 26
26. כל תפילות העולם, תפילות רבים, הן תפילות. אבל תפילת יחיד, 
אינה נכנסת לפני המלך הקדוש, אלא בכוח חזק. כי מטרם שהתפילה 
נכנסת להתעטר במקומה, משגיח בה הקב"ה, ומסתכל בה, ומסתכל 
בעוונותיו ובזכותו של אותו אדם, 
%break
מה שאינו עושה כן בתפילת רבים, שכמה הן התפילות שאינן 
מהצדיקים, ונכנסות כולן לפני הקב"ה, ואינו משגיח בעוונותיהם.
%break
פנה אל תפילת הערער. שהופך התפילה ומסתכל בה מכל צד, 
ומסתכל באיזה רצון נעשתה התפילה, ומי הוא האדם שהתפלל 
התפילה הזו, ומה הם מעשיו. 
%break
לפיכך צריך האדם, שיתפלל תפילתו בציבור, משום שלא בזה את 
תפילתם, אע"פ שאינם כולם בכוונה וברצון הלב. 
%break
וכמ"ש, פנה אל תפילת הערער, שרק לתפילת יחיד פונה להסתכל 
בה, אבל את תפילת רבים לא בזה, אע"פ שאינם רצויים.
%S ("זוהר לעם". ויחי. מאמר "היאספו ואגידה לכם", סעיפים 515-514)
%break
%letter 27
27. תפילה של רבים עולה לפני הקב"ה, והקב"ה מתעטר באותה 
התפילה. משום שהיא עולה בכמה אופנים, כי אחד שואל חסדים, 
והשני גבורות, והשלישי רחמים. 
%break
ונכללת מכמה צדדים, מצד ימין משמאל ומאמצע. כי חסדים נמשכים 
מצד ימין, וגבורות מצד שמאל, ורחמים מהצד האמצעי. 
%break
ומשום שנכללת מכמה אופנים וצדדים, נעשית עטרה ומונחת על ראש 
צדיק חי העולמים, יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא, וממנה 
לכל הציבור.
%break
אבל תפילת יחיד אינה כלולה מכל הצדדים, והיא אינה אלא באופן 
אחד, או שמבקש חסדים, או גבורות, או רחמים. 
%break
וע"כ תפילת יחיד אינה מתוקנת להתקבל כמו תפילת הרבים. כי אינה 
נכללת בכל ג' הקווים, כמו תפילת הרבים.
%S ("זוהר לעם". וישלח. מאמר "תפילותיהם של הצדיקים", סעיף 45)
%break
%letter 28
28. הממונה הקדוש עומד על הפתח, לכל התפילות שבוקעות אווירים 
ורקיעים לבוא לפני המלך. אם היא תפילת רבים, הוא פותח הפתח 
ומכניס אותה ומתעכבת שם, עד שנעשו שם כל תפילות העולם עטרה 
בראש צדיק חי העולמים, יסוד.
%break
ואם היא תפילת יחיד, היא עולה עד שמגיעה לפתח ההיכל, שהממונה 
הזה עומד בו. אם יפה התפילה להיכנס למלך הקדוש, מיד הוא פותח 
פתח ומכניס אותה. 
%break
ואם אינה יפה, דוחה אותה לחוץ, ויורדת ומשוטטת בעולם, ועומדת 
ברקיע התחתון, מאלו הרקיעים שלמטה המנהיגים בעולם. ברקיע 
ההוא עומד ממונה סָהֲדיאל, לוקח אלו התפילות הנדחות, הנקראות 
תפילות פסולות, וגונז אותן, עד שהאדם ההוא חוזר בתשובה.
%break
אם חוזר בתשובה לפני אדונו כראוי, ומתפלל תפילה אחרת טובה, 
כשהתפילה עולה, לוקח הממונה סהדיאל את התפילה הזו הפסולה, 
ומעלה אותה למעלה עד שנפגשת בתפילה הטובה, 
%break
ועולות ומתערבות יחד ונכנסות לפני המלך הקדוש.
%S ("זוהר לעם". פקודי. מאמר "היכל לִבְנת הספיר יסוד", סעיפים 487-485)
%break
%letter 29
29. אשרי חלקו של אדם, שיודע לסדר תפילתו כראוי. בתפילה זו 
שמתעטר בה הקב"ה, הוא מחכה, עד שיגמרו כל תפילות ישראל 
לעלות, ונכללות בתפילה השלמה. 
%break
ואז הכול הוא בשלמות כראוי למעלה ולמטה.
%S ("זוהר לעם". ויקהל. מאמר "עליית התפילה", סעיף 150)
%break
%letter 30
30. שלוש הן הנקראות תפילה: א. תפילה למשה איש האלקים, 
תפילה זו שאין כמוה באדם אחר.
%break
ב. תפילה לדוד, תפילה זו היא תפילה שאין כמוה במלך אחר.
%break
ג. תפילה לעני, התפילה החשובה מכל אלו השלוש. תפילה זו קודמת 
לתפילה של משה, וקודמת לתפילה של דוד, וקודמת לכל שאר 
תפילות העולם.
%break
משום שעני הוא שבור הלב. וכתוב, קרוב ה' לנשְׁבְּרי לב. והעני עושה 
תמיד ריב עם הקב"ה, והקב"ה מקשיב ושומע דבריו. כיוון שהעני 
התפלל תפילתו, פותח כל חלונות הרקיע, וכל שאר התפילות העולות 
למעלה, דוחה אותן אותו העני, שבור הלב. 
%break
כמ"ש, תפילה לעני כי יעטוף. והיה צריך לכתוב, כי יתעטף, מהו 
שכתוב, כי יעטוף? אלא הוא עושה איחור, שמאחֵר כל התפילות 
שבעולם, שאינן נכנסות עד שהתפילה שלו נכנסת. עיטוף פירושו איחור.
%S ("זוהר לעם". בלק. מאמר "תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני", סעיפים 188-187)
%break
%letter 31
31. צריך האדם המתפלל תפילתו לעשות עצמו עני, כדי שתיכנס 
תפילתו בכלל תפילות כל העניים, כי כל שומרי השערים אינם עוזבים 
כך להיכנס את כל התפילות שבעולם, כמו שעוזבים תפילת העני. כי 
הן נכנסות בלי רשות.
%break
ואם אדם עושה עצמו, ושם רצונו תמיד, כמו עני, תפילתו עולה 
ופוגשת בתפילות העניים, מתחברת בהן ועולה עימהן, ונכנסת בכלל 
שלהן, ומתקבלת ברצון לפני המלך הקדוש.
%S ("זוהר לעם". בלק. מאמר "תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני", סעיף 192)
%break
%letter 32
32. תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שׂיחו. כל התפילות של 
ישראל הן תפילה. ותפילת העני עליונה מכולן, משום שזו עולה עד 
כיסא הכבוד של המלך ומתעטרת בראשו. והקב"ה משתבח בתפילה 
ההיא, ע"כ תפילה של עני נקראת תפילה.
%break
כי יעטוף. עיטוף זה אינו עיטוף של כְּסוּת, שהרי אין לו כסות. כי יעטוף 
הוא ברעב. ולפני ה' ישפוך שיחו, שיצעק לפני אדונו.
%break
וזה נוח לו לפני הקב"ה, משום שהעולם מתקיים בו, בשעה שלא 
נמצאים מקיימי עולם אחרים בעולם. אוי למי, שעני ההוא יצעק עליו 
לאדונו, משום שהעני קרוב אל המלך יותר מכולם. כמ"ש, והיה כי 
יצעק אליי ושמעתי, כי חנוּן אני.
%break
ולשאר בני העולם, לפעמים ששומע ולפעמים שאינו שומע. משום 
שמשכנו של הקב"ה הוא באלו הכלים השבורים. 
%break
שכתוב, ואֶת דַכָּא ושְׁפַל רוח. וכתוב, קָרוב ה' לנשברֵי לב. וכתוב, לב 
נשבר ונדכֶּה, אלקים לא תִבזֶה.
%S ("זוהר לעם". יתרו. מאמר "לא יהיה לך", סעיפים 416-414)
%break
%letter 33
33. כל צבאות השמיים שואלים אלו לאלו, במה עוסק הקב"ה, במה 
משתדל? אומרים להם, הוא מתייחד בתשוקה בכלים שלו, בנשברי 
לב. 
%break
כולם אינם יודעים מה נעשה מתפילת העני, ומכל אלו התרעומות שלו, 
כי אין תשוקה לעני אלא כששופך דמעות בתרעומות לפני המלך 
הקדוש. ואין תשוקה להקב"ה, אלא כשהוא מקבל אותן, ונשפכות 
לפניו. וזוהי תפילה שעושה איחור ועיכוב לכל התפילות שבעולם.
%break
משה התפלל תפילתו והתעכב כמה ימים בתפילה הזו, מחמת תפילת 
העני. 
%break
דוד ראה שכל החלונות וכל שערי שמיים כולם מוכנים להיפתח 
לתפילת העני, ואין בכל התפילות שבעולם, שהקב"ה מקשיב מיד, 
כתפילת העני.
%S ("זוהר לעם". בלק. מאמר "תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני", סעיפים 191-190)
%break
%letter 34
34. תפילת הצדיקים היא שמחה לכנ"י, הנוקבא, להתעטר עם 
התפילה לפני הקב"ה. ומשום זה היא אהובה יותר על הקב"ה 
מתפילת העני. 
%break
ומשום זה הקב"ה משתוקק לתפילת הצדיקים, בשעה שצריכים 
להתפלל, משום שיודעים איך לרצות את ריבונם.
%S ("זוהר לעם". וישלח. מאמר "תפילותיהם של הצדיקים", סעיף 66)
%break
%letter 35
35. צעקה, פירושה, שצועק ואינו אומר כלום, בלי דיבורים. גדולה 
צעקה מכולן, שצעקה היא בלב, וקרובה להקב"ה יותר מתפילה 
ומאנחה, כמ"ש, כי אם צָעוֹק יצעק אליי שָמוֹע אשמע צעקתו.
%S ("זוהר לעם". שמות. מאמר "אנחה שוועה צעקה", סעיף 354)
%break
%letter 36
36. מי שמתפלל ובוכה וצועק, עד שאינו יכול עוד לנענע בשפתיו, זוהי 
תפילה שלמה שהיא בלב, ולעולם אינה חוזרת ריקה, אלא 
שמתקבלת. גדולה צעקה, שקורעת גזר דינו של אדם מכל ימיו.
%break
גדולה צעקה שמושלת על מדה"ד של מעלה. גדולה צעקה, שמושלת 
בעוה"ז ובעוה"ב. בשביל צעקה נוחל האדם העוה"ז והעוה"ב. כמ"ש, 
ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילֵם.
%S ("זוהר לעם". שמות. מאמר "אנחה שוועה צעקה", סעיפים 357-356)
%break
%letter 37
37. מטרם שברא הקב"ה את העולם, ברא תשובה. אמר הקב"ה 
לתשובה, שהיא בינה, אני רוצה לברוא אדם בעולם, בתנאי, שאם 
ישובו אלייך מעוונותיהם, תהיי מוכנה לסלוח עוונותיהם ולכפר עליהם. 
ובכל שעה התשובה מוכנה לבני אדם. 
%break
וכשבני אדם שבים מעוונותיהם, תשובה זו, בינה, חוזרת אל הקב"ה, 
שמשפיעה מוחין לז"א, ומכפרת על הכול. והדינים נכנעים ומתבשמים 
כולם, והאדם נטהר מעוונותיו.
%break
מתי נטהר האדם מעוונו? בשעה שנכנס בתשובה כראוי. בשעה ששב 
לפני המלך העליון, ומתפלל תפילה מעומק הלב. כמ"ש, ממעמקים קראתיך ה'.
%S ("זוהר לעם". אחרי מות. מאמר "ממעמקים קְרָאתיך ה", סעיפים 245-244)
%break
%letter 38
38. ממעמקים קראתיך. פירושו, כל מי שמתפלל תפילתו לפני המלך 
הקדוש, צריך לבקש בקשותיו ולהתפלל מעומק הלב, כדי שיימצא ליבו 
שלם בהקב"ה, ויכַוון ליבו ורצונו. 
%break
כמ"ש, ממעמקים קראתיך. והאם אמר דוד כך, והרי כתוב, בכל ליבי 
דְרשתיךָ? ופסוק זה די, להתפלל בכל לב, ולמה צריך ממעמקים?
%break
אלא כל אדם שמבקש בקשתו לפני המלך, צריך שיכוון דעתו ורצונו 
לשורש השורשים, להמשיך ברכוֹת מעומק הבוֹר, כדי שייזלו ברכות 
ממעיין של כל. שהוא המקום, שיוצא ממנו אותו הנהר, שהוא חו"ס. 
%break
כמ"ש, ונהר יוצא מעדן. עדן הוא חכמה. נהר היא בינה, שיצאה מחוץ 
לראש א"א, שהוא חו"ס.
%break
וכתוב, נהר פְּלָגָיו, ישַמְחוּ עיר האלקים. וזהו נקרא, ממעמקים. עומק 
כל, עומק הבור, שמעיינות יוצאים ונמשכים ממנו לברך כל. וזוהי 
ההתחלה להמשיך ברכות מלמעלה למטה.
%S ("זוהר לעם". בשלח. מאמר "פרשת הַמָן", סעיפים 410-409)
%break
%letter 39
39. כתוב, עִבדו את ה' בשמחה. כי צריך שלא להראות בה עצבות.
%break
א"כ, מי שבצער ובדוחק, שאינו יכול לשמוח בליבו, ומתוך דחקו, יש לו 
לבקש רחמים לפני מלך העליון. וא"כ, לא יתפלל תפילתו כלל, ולא 
ייכנס בעצבות משהו, שהרי אינו יכול לשמח את ליבו ולהיכנס לפניו 
בשמחה. מהו התיקון שיש לאדם הזה?
%break
אלא כל השערים ננעלים ונסגרים, ושערי דמעות אינם נסגרים. ואין 
דמעה, אלא מתוך צער ועצבות. 
%break
וכל אלו הממונים על השערים, שוברים עיקולי הדרכים והמנעולים, 
ומכניסים הדמעות האלו. והתפילה ההיא נכנסת לפני המלך הקדוש.
%S ("זוהר לעם". תרומה. מאמר "סוֹלוּ לרוכב בערבוֹת", סעיפים 715-713)
%break
%letter 40
40. ופרעה הקריב. שהקריב כל חֵילו ורכביו לעשות מלחמה. ועוד 
לומדים, שפרעה הקריב את ישראל לתשובה. וע"כ כתוב, ופרעה 
הקריב, ולא כתוב, ופרעה קרב.
%break
כתוב, ה' בַּצַר פְקָדוּךָ צָקוּן לַחַש, מוּסָרְךָ לָמוֹ. בצר פקדוך, פירושו, אין 
ישראל פוקדים להקב"ה בשעת נחת, אלא בשעה שצר להם, אז כולם 
פוקדים לו. שכולם מתפללים בתפילות ובבקשות, ושופכים לפניו תפילות. 
%break
מתי? בשעה שפקד אותם הקב"ה ברצועה שלו. אז הקב"ה עומד 
עליהם ברחמים, ורצוי לפניו הקול שלהם, כדי להיפרע מאויביהם, 
ומתמלא עליהם רחמים.
%break
ישראל היו מתקרבים אל הים, והיו רואים הים לפניהם הולך וסוער, 
וגליו זקופים למעלה. היו יראים. נשאו עיניהם, וראו את פרעה וחֵילו, 
ואבני קֶלַע וחיצים. אז כתוב, וייראו מאוד. ויצעקו בני ישראל. 
%break
מי גרם לזה שהתקרבו ישראל לאביהם של מעלה? פרעה. כמ"ש, 
ופרעה הקריב.
%S ("זוהר לעם". בשלח. מאמר "ופרעה הקריב", סעיפים 68-66)
%break
%letter 41
41. וכרוז יוצא ואומר, אשריכם עם קדוש שעושים טוב, שגורמים 
ייחוד היסוד, שנקרא טוב, לפני הקב"ה. כמ"ש, והטוֹב בעיניך עשיתי. 
%break
שקירב גאולה לתפילה, שבשעה ההיא שמגיעים לתהילות לאל עליון, 
שאז עולה הצבע ההוא, נצח, על ראש החדר, מתעורר הצדיק הזה, 
יסוד דז"א, להתחבר במקום שצריך, באהבה, בחביבות, בשמחה וברצון.
%break
וכל האיברים, כל הספירות, מתחברים בחשק אחד אלו באלו, עליונים 
בתחתונים. וכל הנרות, כל המדרגות, מאירים ומתלהטים, וכולם 
נמצאים בחיבור אחד בצדיק הזה שנקרא טוב, כמ"ש, אִמרו צדיק כי 
טוב. וזה מחבר את כולם בחיבור אחד. 
%break
אז הכול בלחש למעלה ולמטה, בנשיקין של רצון, והדבר נמצא 
בחיבור של החדר, כלומר בחיבוק.
%S ("זוהר לעם". תרומה. מאמר "שלושה צבעים בתוך שלהבת", סעיף 44)