ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book אהבת ה'
%break
%H אהבת ה'
%break
%letter 1
1. שעור הכתוב ואהבת את ה' אלקיך, תלוי ממש בידו של האדם, 
דהיינו שיתאמץ בכל כוחו, לבוא במדריגה תמידית כזו, שיהיה הולך 
ומקבל תמיד שפע קודש, ומטרות עוז, וכל נועם בתענוג תמידי, 
%break
ואז האהבה בטוחה לו מאליו, כפי שהיא ארוכה בחוקי הטבע, באופן 
ששעור האהבה ומצוותה, הוא ענין הכשרתנו לקבל ממנו תענוג 
תמידי, נועם על נועם, כדרך הקדושה, שמעלין בקודש.
%break
וזהו ודאי בידינו, דהיינו, תיקון האמונה, כאמור. שאם זה ודאי אור 
אהבתו ית' בא מאליו, כי הרגש קבלת התענוג, היא עצמה הביטוי של 
אהבה וברכה לנותן.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ה)
%break
%letter 2
2. כל עבודה שלנו בתו"מ, היא בכדי שנצא מגלות של הרצון לקבל 
לעצמו. כלומר, שאנו צריכים לכוון בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שהשכר 
שלנו יהיה, 
%break
שע"י זה נזכה לצאת מגלות והשעבוד של הרצון לקבל לעצמו, ונוכל 
לעבוד הכל בעל מנת, שיצמח מזה נחת רוח להבורא, ושכר אחר אין 
אנו דורשים עבור העבודה בתו"מ.
%break
היינו, שאנו רוצים לזכות, להרגיש בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שאנחנו 
משמשים למלך גדול וחשוב, ושתהיה בנו בזה אהבת ה', מזה שאנו 
מרגישים את רוממותו יתברך. 
%break
אבל כל הנאה שלנו תהיה מזה, שאנחנו משמשים את הבורא, זה 
יהיה השכר שלנו, ולא שהוא יתן לנו איזו תמורה עבור העבודה. 
%break
אלא שנרגיש, כי העבודה בעצמה היא השכר, ואין שום שכר יותר 
גדול בעולם, מזה שזוכים לשמש את הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו "לחם רע עין" בעבודה" 1989)
%break
%letter 3
3. האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה 
מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד 
כאילו חולה חולי האהבה, שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה, והוא 
שוגה בה תמיד, בין בשבתו, בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה. 
%break
יתר מזה, תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד, כמו שצונו, 
בכל לבבך ובכל נפשך, והוא ששלמה אמר דרך משל, כי חולת אהבה אני.
%S (רמב"ם. "יד החזקה". הלכות תשובה, פרק י')
%break
%letter 4
4. באהבת ה', שאנו אומרים, שהאדם צריך לעבוד "בלתי ה' לבדו", 
שהכוונה "בלי שום תמורה", הכוונה היא, שהוא מוכן למסירת נפש 
בלי שום תמורה, בלי שתיוולד מזה איזו מציאות של תמורה 
מהמסירות נפש שלו. 
%break
אלא זהו העצם, שזוהי המטרה שלו, שהוא רוצה לבטל את עצמותו 
לה', היינו (לבטל את) הרצון לקבל שלו, שזהו מציאות נברא, את זה 
הוא רוצה לבטל לה'. 
%break
נמצא, שזוהי המטרה שלו. זאת אומרת, המטרה שלו היא למסור 
נפשו לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" 1985)
%break
%letter 5
5. האדם צריך להיות "משפיע על מנת להשפיע", היינו שמזה 
שמשפיע לה' יהיה לו התענוג הנפלא, כמו שהוא באמת לזוכים לזה. 
וצריך לשפוך שיחו לפניו ית' שיתן לו את ההרגשה הזו לאהוב את ה' 
מחמת גדלותו ית'.
%break
ואם עדיין לא זכה, צריך להאמין ולכוף את גופו שזה תענוג נפלא 
וחשיבות גדולה, ולאהוב את ה' מחמת חשיבותו ורוממותו ית'.
%S (הרב"ש. אגרת מ')
%break
%letter 6
6. דבר ידוע וברור, שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד 
שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה, כמו שצוה 
ואמר בכל לבבך ובכל נפשך, אינו אוהב הקב"ה אלא בדעת שידעהו, 
%break
ועל פי הדעה תהיה האהבה, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה, לפיכך 
צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו 
את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג.
%S (רמב"ם. "יד החזקה", הלכות תשובה, פרק י')
%break
%letter 7
7. אהבה מסטרא דטובו [מצד הטוב] הוא רק בכדי לקבוע את שיעור 
האהבה. זאת אומרת את מדת גדלו. 
%break
ואחר כך, כשכבר יודע את שיעור של מדת האהבה, אז הוא צריך 
לקבל את שיעור הזה בבחינת אהבה בלתי תלויה בדבר, שהוא 
בבחינת "אפילו נוטל את נפשך". וזו היא בחינת אהבה גמורה.
%break
ואז נבחן, שהוא דבוק בתמידות, משום שאין לו שום דבר בעולם, 
שיוכל להפסיקו, מטעם שהוא לא צריך כלום, כי יותר מהבחינה "נוטל 
את נפשך", אין כבר בעולם. 
%break
לכן מי שמוכן למסירות נפש בכל רגע, הוא בטוח שילך קדימה 
במעלות הקודש.
%S (הרב"ש. 842. "כללות העבודה")
%break
%letter 8
8. אהבה שלמה, היא אהבה בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד 
ובהצלחת דרכיו. שיאהב את הקב"ה, שאפילו הוא לוקח ממנו את 
נשמתו. זוהי אהבה שלמה, שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין. 
%break
וע"כ, האור של מעשה בראשית יצא, ואח"כ נגנז. וכשנגנז, יצא דין 
הקשה. ונכללו ב' הצדדים, חסד ודין יחד, שיהיו שלמות, שניתן מקום 
להתכללות ב' הקצוות כאחת.
%break
כי עתה תצויר האפשרות לגלות שלמות אהבתו, גם בשעה שנוטל את 
נפשו ממנו. וניתן מקום להשלמת האהבה. 
%break
באופן, שאם לא היה נגנז, והדין הקשה לא היה נגלה, הייתה אהבה 
רבה זו חסרה מהצדיקים, ולא הייתה לה שום אפשרות לבוא פעם לכלל גילוי.
%S ("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "המצווה השנייה", סעיף 201)
%break
%letter 9
9. בזמן שהאדם מרגיש את אהבת ה', אז הוא מבין שכדאי לעזוב 
אהבות אחרות עבור אהבת ה'. אבל אחר כך, כשההתעוררות עוברת 
ממנו, ולא מרגיש עוד אהבת ה', אז הוא רוצה לחזור לאהבות אחרות, 
מה שהוא כבר החליט שכדאי לזרקן.
%break
אז האדם צריך לקיים את הברית, וללכת באותו הסדר, שהיה מתנהג 
את עצמו בזמן הרגשת אהבת ה', אף על פי שעכשיו אין לו שום 
הרגשה. 
%break
ואז העבודה צריכה להיות על דרך הכפיה, לשעבד את עצמו להברית 
שעשה מקודם. וזהו נקרא "לעברך בברית".
%S (הרב"ש. 471. "אתם ניצבים היום - ב'")
%break
%letter 10
10. כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה"ז, אע"פ 
שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים 
התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, ע"מ 
להשפיע נחת רוח ליוצרנו, 
%break
וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' 
בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער 
להשגת חכמתו.
%break
כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. 
ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. 
%break
כי כוחות הפירוד כולם, מחֶשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם 
שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר 
נעשה מתוק.
%break
באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו 
לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים 
מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות.
%S ("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "שתי נקודות", סעיף 121)
%break
%H מאהבת הבריות לאהבת ה'
%break
%letter 11
11. יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא 
אהבת הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר 
ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".
%break
וכמו שאמר הלל הזקן להגר, שאמר לו, "למדני כל התורה על רגל 
אחת. אמר לו, מה דסני עלך לחברך לא תעביד, ואידך זיל גמור". 
משום שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. ואז כל התורה וכל 
החכמה נתונים בלבו.
%break
כמו שכתוב, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל חייכם כל החכמה וכל 
התורה דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל 
החכמה וכל התורה בלבו. וענין יראה מבואר בהסולם, שהיא יראה 
שמא לא יוכל להשפיע לה', כי מדרך אהבה הוא שרוצה להשפיע לה'.
%break
לכן למי שיש אהבת ה', אז הוא רוצה להשפיע, שזה נקרא דביקות, 
בבחינת "ולדבקה בו", שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא מוסר לו תורה 
וחכמה. 
%break
נמצא שלמד אותו על רגל אחת, היינו שעל ידי אהבת הזולת יגיע 
לדרגת אהבת ה', אז יזכה לתורה ולחכמה.
%S (הרב"ש. 410. "אהבה עצמית ואהבת ה'")
%break
%letter 12
12. ידוע שאי אפשר להגיע לאהבת ה' מטרם שאדם זכה לאהבת 
הבריות, שעל ידי "ואהבת לרעך כמוך", שאמר רבי עקיבא שזה כלל 
גדול בתורה. היינו שעל ידי זה האדם מרגיל את עצמו באהבת 
הבריות, שהיא אהבת זולתו, אז הוא מסוגל להגיע למדרגת אהבת ה'.
%break
ובזה יש לפרש מה שכתוב, "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח 
המקום נוחה הימנו", שהכוונה שרוח הבריות נוחה ממנו, שהוא עוסק 
תמיד באהבת הבריות, ומשגיח תמיד על אהבת זולתו, אז גם רוח 
המקום נוחה הימנו, 
%break
היינו שיש לו תענוג בזה שעושה רוח המקום, היינו להשפיע לה'. מה 
שאין כן מי שעוסק באהבת עצמו, אז בטח שגם רוח המקום אינו נוחה הימנו.
%S (הרב"ש. 270 "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - ב'")
%break
%letter 13
13. בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה 
הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי"ת ובהשפעת נחת רוח להשי"ת. 
%break
ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין 
תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת 
רוח ליוצרו.
%break
וזה ששיער הלל הנשיא, אשר "ואהבת לרעך כמוך" הוא המטרה 
האחרונה שבמעשיות. כי הוא האופי והצורה היותר ברורה לאדם. 
%break
ואין לטעות במעשים, שהרי הם מסודרים לעיניו, ויודע שאם מקדים 
צרכי חברו על צרכי עצמו, הריהו במדת השפעה, ולפיכך אינו מגדיר 
המטרה - "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". 
%break
כי באמת הם היינו הך, כי גם את חברו הוא צריך לאהוב בכל לבבו 
ובכל נפשו ומאודו. כי כן מתבטא במלה "כמוך". 
%break
כי את עצמו ודאי שהוא אוהב בכל לבבו נפשו ומאודו, ובהשי"ת יכול 
לרמות את עצמו. ובחברו הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו.
%S (בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")
%break
%letter 14
14. חז"ל לא דברו אלא בחלק המעשי אשר בתורה, המביאים 
לתכלית הנרצה מהעולם והתורה. ועל כן, כשאומרים מצוה אחת 
הכוונה ללא ספק מצוה מעשית. 
%break
וזה ודאי כדברי הלל שהוא: - "ואהבת לרעך כמוך", אשר על ידי מצוה 
זו בלבד, יזכה למטרה האמיתית, שהיא - הדביקות באלקיו. והנך 
מוצא שבמצוה אחת זוכה לקיים כל המטרה והתכלית.
%break
ועתה אין כל קושיה מעניין המצוות שבין אדם למקום, כי המעשיות 
שבהם, יש להם גם תכלית זו של זיכוך הגוף, 
%break
אשר נקודתה האחרונה היא לאהוב "את חברך כמוך", שהשלב 
המיידי הבא אחריו הוא הדביקות.
%S (בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")
%break
%letter 15
15. נתן לנו הקב"ה מצוות בין אדם לחברו, שעל ידי זה האדם ירגיל 
את עצמו לעבוד לטובת זולתו, ועל ידי זה הוא יבוא למדריגה יותר 
גדולה שתהיה לו יכולת לעבוד גם לשם שמים. אחרת אפילו שהאדם 
עוסק בתורה ומצוות אי אפשר לו לעסוק לשם הקב"ה. 
%break
נמצא לפי זה, אם הוא עוסק בתורה בלבד ולא בגמילות חסדים, נמצא 
שאי אפשר לו לעסוק לשם שמים, משום שחסרה לו הסגולה של 
אהבת זולתו.
%break
נמצא לפי זה הגם שעוסק בתורה ומצוות, אם אינו לשם שמים זה 
דומה כמי שאין לו אלוה, כי אם היתה לו באמת הרגשת אלקות בטח 
שהיה עוסק לשם שמים - 
%break
אבל אם היה עוסק בגמילות חסדים, אז היתה לו הסגולה של אהבת 
זולתו, שעל ידי זה היה בא גם כן לידי אהבת ה', שהיה בידו כח 
לעשות תורה ומצוות לשם שמים. 
%break
נמצא מזה, שהאדם צריך לעשות כח ועוצמה והתגברות במידותיו 
שיהפוך אותם שיהיו לטובת זולתו, שעל ידי זה יזכה אח"כ לעבוד עם 
אלו המדות לשם שמים.
%S (הרב"ש. אגרת ס"ו)
%break
%letter 16
16. אין תרופה לאנושיות, בשום פנים שבעולם, זולת אם יקבלו על 
עצמיהם, מצות ההשגחה, שהוא "השפעה לזולתו", כדי לעשות נחת 
רוח להשי"ת, בשיעור ב' הכתובים:
%break
האחד הוא - "ואהבת לרעך כמוך", שהיא תכונת העבודה גופה. 
דהיינו, ששיעור היגיעה, להשפעת זולתו, לאשרם של החברה, צריכה 
להיות, לא פחות מזה השיעור, המוטבע באדם, לדאוג לצרכי עצמו. 
%break
ולא עוד, אלא שצריכים להקדים, צרכי זולתו על צרכי עצמו, כמבואר 
במאמר "מתן תורה", אות ד'.
%break
וכתוב השני הוא - "ואהבת את ה' אלקיך, בכל לבבך, ובכל נפשך, 
ובכל מאדך", שזוהו המטרה, המחויבת להמצא לעיני כל, בשעת 
היגיעה לצרכי חבירו, 
%break
שהוראתו, שעושה ומתייגע, רק כדי למצוא חן בעיני הבורא ית', 
שאמר, ועושים רצונו ית'.
%S (בעל הסולם. "השלום")
%break
%letter 17
17. הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, 
הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות 
שבין אדם לחבירו.
%break
כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה 
עצמיית. כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו 
זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הזאת, 
מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש. 
%break
נמצא, שהוא פועל בזה שיעור מסויים של התקדמות, בהסולם של 
אהבת זולתו, בכל בני העולם בכללם.
%break
כי מדרגה זו, שאותו היחיד גרם במעשיו, אם מדה גדולה או מדה 
קטנה, סוף סוף נמצאת מצטרפת לעתיד, בהכרעת העולם לכף זכות, 
כי גם חלקו הוכנס ומצטרף שם להכרעה.
%S (בעל הסולם. "הערבות", אות כ"ב)
%break
%letter 18
18. עלינו לדעת, כי זה שניתן לנו ענין אהבת חברים, הוא ללמוד מזה 
שלא לפגום בכבוד המלך. פירוש, שאם אין לו רצון רק להשפיע נחת 
רוח להמלך, בטח הוא יפגום בכבוד המלך, שזה נקרא שמוסר קדושה 
לחיצוניים. 
%break
ומשום זה לא לזלזל בכבוד של חשיבות של עבודת אהבת חברים, כי 
ממנה האדם ילמד איך לצאת מאהבת עצמית, ולהכנס לדרך של 
אהבת הזולת. 
%break
וכישגמור את העבודה של אהבת חברים, אז הוא יכול לזכות לאהבת ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "בא אל פרעה - ב'" 1986)