ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים מ
%book מחלוקת לשם שמיים
%break
%H מחלוקת לשם שמיים 
%break
%letter 1
1. כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם 
שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו 
מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קֹרַח וכל עדתו.
%S (אבות ה', י"ז)
%break
%letter 2
2. המחלוקת היא דבר הכרחי. היינו שאם אין הנבראים מבינים את 
ענין המחלוקת, אין הם מסוגלים להשיג אף פעם את מטרת הבריאה, 
שהיא להטיב לנבראיו. 
%break
כי אי אפשר לתקן איזה דבר, אם לא יודעים את החסרון. לכן 
כשיודעים את המחלוקת, שיש בין הרצונות, אז יכולים לעשות שלום ביניהם.
%S (הרב"ש. מאמר 36 "מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה" 1991)
%break
%letter 3
3. היות שהאדם מצד הטבע נולד עם הרצון לקבל, והאדם צריך 
לעבוד נגד הטבע. כאן היא המחלוקת האמיתית. עד כדי כך, שאין 
בכוחו של אדם לנצח ולהכניע הרצון לקבל שלו, ושתהיה לו אפשרות 
לעבוד לשם שמים ולא לתועלת עצמו.
%break
וכאן אפשר לומר, שהם נקראים "שני דברים, המכחישים זה את זה". 
ממש שהרצון לקבל הוא ההיפך של הרצון להשפיע. ואז "בא השלישי 
ויכריע ביניהם". כלומר, עד שבא הקב"ה ועושה שלום ביניהם. 
%break
זאת אומרת, שהקב"ה נותן לו מתנה, את הרצון להשפיע. ואז נגד 
נתינת הבורא נכנע הרע, שהמקבל הנ"ל תחת הטוב של האדם.
%S (הרב"ש. מאמר 23 "שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל" 1987)
%break
%letter 4
4. דוקא בעת שהאדם מתחיל לעבוד בעל מנת להשפיע, ואדם חושב, 
אם הוא רוצה לעבוד בעמ"נ להשפיע, זהו בידו, כלומר שזה תלוי רק 
ברצון שלו, 
%break
אבל כשמתחיל בעבודה הוא רואה, שאין הוא בעל הבית לעשות מה 
שהוא רוצה, אלא שיש לו עוד דיעה אחרת עמו, היינו הרצון לקבל 
מתנגד. ובמצב הזה מרגישים את העבודה הקשה ביותר. 
%break
שזה עוד יותר קשה מעבודת הבחירה, שהאדם צריך לעשות על 
בחינת מעשה מצות, היות שזוהי ממש עבודה נקיה לשם שמים 
הוא רוצה לעבוד, כנ"ל שהוא רוצה לעבוד עבודה דקדושה, שהוא 
בעמ"נ להשפיע. אז מתחילה המחלוקת האמיתית בין טוב לרע. 
%break
מה שאין כן בבחינת המעשה, עוד לא היה ברור להגוף, שהוא רוצה 
ללכת בדרך שלא לקבל לעצמו כלום, אלא שיהיה הכל לשם שמים, 
וחשב שהכל יהיה עבור המקבל.
%S (הרב"ש. מאמר 23 "שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל" 1987)
%break
%letter 5
5. ענין "רשעים" הכוונה על הרע שבגופו של אדם, הרשעים האלו 
צריכים לקבל תיקון. כמו שלמדנו, שהרצון לקבל צריך לקבל תיקון, 
שישמש להקדושה. שזה ענין "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך". 
%break
ואיך היצר הרע יכול לקבל תיקון הזה. וזה יכול להיות דוקא ע"י 
המחלוקת עם היצר הטוב, שהיצר הטוב צריך להרגיז אותו, היינו 
שיעשה עמו מלחמה.
%break
וע"י המלחמות האלו מתגלה הרע שבו. כלומר, הוא מרגיש את 
הרעות, מה שהיצר הרע גורם לו. ואז האדם קובע, שהמקבל לעצמו 
נקרא "יצר הרע". 
%break
ואם המקבל לעצמו לא עושה לו רעות, אז הוא להיפך, האדם עובד 
הכל בשבילו בלב ונפש, וכל דאגותיו ומחשבותיו הם אך ורק לטובת 
המקבל.
%break
וממילא, כל פעם שהמקבל הזה, העושה הרבה דברים שהם נגד 
דקדושה, נקרא המקבל לעצמו בשם רבים, היינו "רשעים". 
%break
ולהרשעים האלו, לא טוב להם השלום, כי אם מחלוקת כנ"ל, שע"י 
המחלוקת הם יקבלו תיקון.
%S (הרב"ש. מאמר 23 "שלום אחר מחלוקת יותר חשוב משאין מחלוקת כלל" 1987)
%break
%letter 6
6. כיון ששמו נקרא "שלום", היינו שנעשה שלום בין הבורא 
להנבראים, היינו שמתגלה שמו של הקב"ה, שהוא טוב ומטיב. וע"י 
המחלוקת, הנקראת "שינוי צורה", אין הטוב יכול להתגלות. נמצא, 
שהנבראים הם במחלוקת עם ה'. 
%break
מה שאין כן כשנעשה שלום מבחינת הכלים, היינו מבחינת הרצונות, 
שנעשה רצון אחד בעולם, הנקרא "רצון להשפיע", אז מתגלה כל 
הטוב ועונג בעולם.
%S (הרב"ש. מאמר 36 "מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה" 1991)
%break
%letter 7
7. ענין האחדות החברתית, העשויה להיות מקור לכל אושר ולכל 
הצלחה, נוהג ביחוד רק בין הגופים ועניני הגוף שבבני אדם. שהפרוד 
ביניהם, הוא המקור לכל פורענות ומקרים רעים. אולם ענינים 
שבדעות והשכלות - הוא להפך מקצה אל הקצה. 
%break
כי האיחוד ואי הבקורת, נבחן בהם למקור כל הכשלונות, והמפריע את 
כל ההתקדמות, וכל ההפריה השכלית, - - - כי השגת המסקנות 
המוצלחות, עומדות ביחוד על רבוי המחלוקת והפרוד, היוצא 
והמתגלה בין הדעות. 
%break
שכפי רבוי הנגוד, והסתירה, וגדלות כח הבקורת - כן מתרבה הדעת 
והתבונה. והעינינים נעשים מוכשרים להתברר ולהתלבן ביותר. וכל 
כשלונה והתנוונותה של התבונה, אינה באה רק ממעוט הבקורת 
ומיעוט המחלוקת שבעניניה.
%break
הרי הדבר גלוי לעיניים, אשר כל בסיס של הצלחה גופנית, הוא שיעור 
האיחוד של החברה. והבסיס של הצלחת ההשכלה והדעות הוא 
הפירוד והמחלוקת שבהם.
%S (בעל הסולם. "החרות")
%break
%letter 8
8. בעת שהאנושות תגיע למטרתה, בדבר הצלחת הגופות, דהיינו, על 
ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו, שאז יתלכדו כל גופות בני 
העולם לגוף אחד, ולב אחד, כמ"ש במאמר השלום, אשר רק אז 
יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו - הנה, 
%break
לעומת זה, צריכים אז להזהר, שלא יתקרבו הדעות של חברי 
האנושות כל כך, באופן שתתבטל המחלוקת והבקורת בין החכמים 
והמלומדים. 
%break
משום שאהבת הגופים, מביא בטבע גם קרבת הדעות. ואם תתבטל 
המחלוקת והבקורת - תתבטל כל התקדמות בדעות והשכלות, ויתיבש 
מקור הדעת מהעולם, כמובן.
%S (בעל הסולם. "החרות")
%break
%letter 9
9. עיקר השלום הוא לחבר שני הפכים, על כן אל יבהילוך רעיונך אם 
אתה רואה איש אחד שהוא בהיפוך גמור מדעתך, וידמה לך שאי 
אפשר בשום אופן להחזיק בשלום עמו, 
%break
וכן כשאתה רואה שני אנשים שהם שני הפכים ממש, אל תאמר שאי 
אפשר לעשות שלום ביניהם, כי אדרבא, זהו עיקר שלמות השלום, 
להשתדל שיהיה שלום בין שני הפכים.
%S ("ליקוטי עצות". ערך "שלום")
%break
%letter 10
10. הכל אחדות אחד, כי בשורש, שמשם המשכת הדעת מעולם 
הבינה, שם אין התחלקות כלל ואין מחלוקת, ובאמת כשמגביהים כל 
המחלקות לשורש המקור, לעולם האחדות, נעשים אחדות.
%S ("מאור עינים". פרשת ויצא)