ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book פורים קטעים נבחרים
%break
%H פורים
%break
%H האור של פורים
%break
%letter 1
1. ענין האור הזה, שהיה בימי פורים, יכול להאיר רק בגמר התיקון 
ולא לפני זה. והאור הזה נקרא "אור של מטרת הבריאה". פירוש, אור 
החכמה המתלבש בכלים דקבלה. 
%break
היינו, שהוא רוצה לקבל את הטוב ועונג, מה שיש שמה, שזה באה 
מכח מטרת הבריאה. והאור הזה של מטרת הבריאה, הנקרא "אור 
החכמה", אינו יכול להאיר בלי לבוש, שהוא מתלבש באור תיקון 
הבריאה, הנקרא "אור דחסדים". 
%break
ולפני גמר התיקון אור החכמה הזו, הנקרא "גדלות דחכמה", אינו יכול 
להאיר ביחד עם אור דחסדים. ואז היה נס, מחמת דברי הצומות 
וזעקתם, שהמשיכו גם אור דחסדים. 
%break
ואז אור החכמה היה יכול להתלבש בתוך אור דחסדים, וזה נקרא, 
שהיה נס, בזה שהיה מאיר האור עוד לפני גמר התיקון, היות שמצד 
הטבע האור הזה יכול להאיר רק בגמר התיקון, שזה נקרא "לעתיד 
לבוא". והיה נס, שהיה מאיר עוד מטרם גמר התיקון. 
%break
לכן אמרו חז"ל "כל המועדים יתבטלו חוץ ממגילת אסתר", היות האור 
של פורים הוא האור שיאיר לעתיד לבוא.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 2
2. ההכנה לפורים, היא [...] הרגשת הרע של המן, שהוא רוצה 
להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף, ונשים, 
ביום אחד.
%break
לכן האדם צריך לתת תשומת לב לבחינת המן שבלבו. איך שהוא 
רוצה להשמיד כל דבר ששייך לקדושה, היינו כל מה שיכול לצאת 
מאיזה דבר, שהוא בחינת קדושה, לא חשוב השיעור שבדבר, אפילו 
דבר הכי קטן, הוא רוצה להשמיד את זה. 
%break
והוא מצטער על זה, שאין כוח בידו, להתגבר על מחשבת המן, מה 
שהוא רוצה להשמיד את כל היהודים.
%break
שיש לפרש "כל היהודים", היינו אפילו כל שהוא, שיש שייכות לבחינת 
לשם שמים, הוא רוצה לאבד. וזה נקרא בחינת "הכרת הרע", שהוא 
בחינת כלי וחסרון. ואח"כ יכולים לקבל על זה מילוי, הנקרא בחינת 
"אור", הבא למלאות את החסרון שיש בהכלי. 
%break
לכן אח"כ זכו ישראל אז לבחינת "ונהפוך הוא", אשר ישלטו היהודים 
המה בשונאיהם, וזכו לקבל התורה.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה" 1991)
%break
%H דרך מרדכי
%break
%letter 3
3. "איש יהודי היה בשושן הבירה". למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני 
הוא, לפי שייחד שמו של הקב"ה כנגד כל באי עולם, ולפי שייחד שמו 
של הקב"ה נקרא יהודי לומר יהודי - יחידי. 
%break
ויש אומרים שהיה שקול כאברהם בדורו, מה אברהם אבינו מסר את 
עצמו לתוך כבשן האש והחזיר והכיר לבריות גדולתו של הקב"ה, אף 
מרדכי בימיו הכירו הבריות גדולתו של הקב"ה, כמ"ש "ורבים מעמי 
הארץ מתיהדים", 
%break
וייחד שמו של הקב"ה וקדשו ולפיכך נקרא יהודי, דכתיב "איש יהודי" 
אל תקרא יהודי אלא יחידי.
%S (מדרש רבה אסתר. פרשה ו', ב')
%break
%letter 4
4. דרך מרדכי הצדיק הוא רק לעבוד בעמ"נ להשפיע לה', שזה נקרא 
בחינת "משפיע". 
%break
וע"י דרך זו יכולים אח"כ להגיע למדרגת השלימות, שהוא בא לידי 
מדרגה, שכבר הוא יכול לומר להבורא "אני רוצה, שתיתן לי הנאה 
ותענוג, משום שאני רוצה לקיים, את מה שאתה רוצה לתת 
להנבראים טוב ועונג, 
%break
ואני מוכן עכשיו לקבל את הטוב והעונג, מטעם שאני יודע בעצמי, 
שאין אני רוצה זה מטעם אהבה עצמית, אלא מטעם להשפיע".
%break
ועכשיו, עם הכוונה בעמ"נ להשפיע, קבלת מתנת המלך היא 
בשלימות. היינו, שאין שם בחינת בושה. 
%break
היות שהקבלה היא מטעם רצונו לסייע להבורא, שתתגלה מטרת 
הבריאה, שכולם ידעו, שהמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו.
%S (הרב"ש. מאמר 11 "פורים, שהמצוה עד דלא ידע" 1987)
%break
%H דרך המן
%break
%letter 5
5. דרך של המן היא, שלא להסתכל על תיקון הצמצום, שנעשה על 
הכלי קבלה. אלא הוא אומר "היות שהבורא ברא את העולם להטיב 
לנבראיו. ואנו רואים, שיש בהטבע שלנו רצון לקבל הנאה ותענוג. 
ולשם מה ברא הבורא את הרצון הזה. בשביל שלא להשתמש עמו. 
%break
אלא ברא בנו רצון וחשק לקבל תענוג, ואמר, שלא להשתמש עמו, 
אלא לסבול צער ויסורים על ידו. נמצא לפי זה, שהוא דרך הפכי.
%S (הרב"ש. מאמר 11 "פורים, שהמצוה עד דלא ידע" 1987)
%break
%letter 6
6. המן טען, היות שהמלך, היינו הקב"ה, ברא את הרצון לקבל, בטח 
הוא רוצה, שאנחנו נקבל ולהנות. וכל עבדי המלך היו כורעים, היינו 
שנכנעו לדעתו של המן, מטעם שהוא בא בטענה, הלא הרצון לקבל 
הזה, מה שמרדכי אומר, שלא להשתמש עמו, אינו נכון, 
%break
כי הבורא לא בראו לבטלה, אלא שישתמשו עמו. אבל מרדכי אמר 
"לא", כמו שכתוב "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". וזה שכתוב 
"ויאמרו עבדי המלך, אשר בשער המלך, למרדכי, מדוע אתה עובר 
מצות המלך".
%break
ואמר על זה אאמו"ר זצ"ל, שפירושו, שעבדי המלך היו אומרים 
למרדכי, הלא המן אומר לנו, מה שהוא הולך בדרך שלו, ולא בדרך 
של מרדכי, כי זוהי דרך האמיתית. 
%break
שזהו פירושו, ששאלו את מרדכי, מדוע אתה עובר את מצות המלך. 
הכוונה על הקב"ה, שהמן היה אומר, כי כן צוה לו המלך, היינו מלך 
מלכי המלכים.
%break
ופירוש הדבר יהיה, מטעם שהרצון לקבל ולחשוק לאהבה עצמית, זה 
מלך מלכי המלכים, ברא כח זה בנבראים, לכן כל העולם תומכים 
בדעתו ובשכלו של המן.
%S (הרב"ש. מאמר 11 "פורים, שהמצוה עד דלא ידע" 1987)
%break
%H אורות דהמן בכלים של מרדכי
%break
%letter 7
7. מרדכי היה מבחינת עץ החיים, שלא רצה כלום להמשיך למטה, 
מפני שלא היה בעל חסרון. לכן היה מוכרח להגדיל את בחינת המן. 
ושהוא ימשוך האורות למטה. 
%break
ואח"כ, כשהוא מראה את החסרון, אזי מרדכי מקבל אותם בבחינות 
בסוד קבלה עמ"נ להשפיע.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מאמר קל"ז. "צלפחד היה מקושש עצים")
%break
%letter 8
8. בזמן שאין האדם יכול לראות את פרצופו האמיתי של הרע שלו, 
היינו צורתו של המן, אז אין האדם יכול להתפלל לה' שיעזור לו 
להינצל מהרע.
%break
ורק בזמן שהאדם רואה את גדלותו של המן, שהוא רוצה להרוג 
ולאבד את כל היהודים וכו', היינו שהמן רוצה להשמיד את כל דבר 
שיש לו שייכות ליהדות, שלא נותן לו לעשות שום דבר שבקדושה, אז 
הוא יכול לתת תפילה אמיתית. 
%break
ואז יקוים "הקב"ה עוזרו, לכן אז שייך דברי הצומות וזעקתם, 
שמתפללים לה', שינצל מהמן הרע הזה.
%S (הרב"ש. 913. "ובתורתו יהגה")
%break
%letter 9
9. כשהקדוש ברוך הוא עוזרו, אז הקדוש ברוך הוא שואל להמן, "מה 
לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו". אז המן חושב, "למי יחפוץ 
המלך לעשות יקר יותר ממני". 
%break
היינו שכל הרע נמשך מהרצון לקבל (כמו שכתוב בהקדמת הסולם 
לפירוש הזהר), שהוא ההמן של האדם. והוא טוען, שרצון ה' הוא 
להטיב לנבראיו, היינו שכל התענוגים שייכים לרצון לקבל.
%break
אבל ה' אמר, "ועשה כן למרדכי היהודי". היינו שאם ישאל את היצר 
טוב, שנקרא מרדכי היהודי, אם הוא רוצה משהו, אז הוא יענה, שכל 
רצונו הוא רק להשפיע לה', ולא צריך שום דבר.
%break
לכן שאל את המן, שהוא רוצה לקבל כל התענוגים שישנם במציאות. 
ואז אמר ה', כל התענוגים צריכים לתת למרדכי, שהפירוש שהאדם 
יקבל כל התענוגים רק בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו.
%break
וזה, אמר אאמו"ר זצ"ל, אורות דהמן בכלים של מרדכי. שהפירוש 
הוא, לקבל כל התענוגים רק על הכוונה לשם שמים.
%S (הרב"ש. 913 "ובתורתו יהגה")
%break
%letter 10
10. פירש אאמו"ר בענין המן ומרדכי. הוא שאל, אנו רואים, בשעה 
שאחשורוש רצה לעשות איזה יקר למרדכי, כמו שכתוב "ויאמר המלך 
מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה. 
%break
ויאמר לו המלך, מה לעשות באיש, אשר המלך חפץ ביקרו. ויאמר 
המן אל המלך, יביאו לבוש מלכות".
%break
ולפי זה שאל, איך יכול להיות דבר כזה, אם המלך רוצה לעשות "יקר" 
למרדכי, אז הוא שואל את המן, "מה לעשות באיש, אשר המלך חפץ 
ביקרו". ותירץ, שכאן הוא רמז לסדר השפעת השפע לתחתונים. כי 
בטח הקב"ה רוצה לתת יקר וגדולה לצדיק, וזה ענין מרדכי הצדיק. 
%break
אבל אם הוא ישאל את הצדיק, מה אתה רוצה, שאני אתן לך, הצדיק 
יגיד, שהוא לא רוצה לקבל שום דבר, אלא להיפך, הוא רוצה רק 
להשפיע להמלך.
%break
לכן היה צריך לשאול את בחינת המן שבו, מה שהוא מבין שכדאי 
לקבל. 
%break
ואח"כ אמר, "ועשה כן למרדכי היהודי", היינו שיקבל את היקר וגדולה 
לא בכלים של המן, שנקרא "מקבל בעמ"נ לקבל", אלא ב"מקבל 
בעמ"נ להשפיע".
%S (הרב"ש. מאמר 14 "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים" 1986)
%break
%letter 11
11. ענין המחלוקת בין מרדכי והמן. שטענתו של מרדכי היה, כי מה 
שאנו רואים עתה, שה' מגלה את שליטת החכמה, אינו בכדי שיקבלו 
את החכמה, אלא להשביח את החסדים. כלומר, שעתה יהיה להם 
מקום להראות, שזה שמקבלים את החסדים, הוא ברצון. 
%break
כלומר, יש מקום לקבל חכמה, כי עתה הוא שליטת השמאל, שמאיר 
חכמה, ומכל מקום הם בוחרים בחסדים. נמצא, שהם מראים עכשיו, 
בזה שמקבלים את החסדים, שהימין שולט על השמאל.
%break
[...] והמן טען ההיפך, כי מה שה' מגלה עתה את הקו שמאל, שהוא 
בחינת חכמה, הוא בכדי להשתמש עם החכמה, אחרת נמצא שה' 
עשה פעולה בחינם, היינו עשה דבר, ואין מי שיהנה מזה. 
%break
לכן אין להסתכל על מה שאומר מרדכי, אלא שכולם צריכים לשמוע 
בקולו, ולהשתמש עם גלוי חכמה, שנתגלה עתה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מאמר ל"ז. "מאמר לפורים")
%break
%letter 12
12. על ענין שאוכלים המן-טשים, היינו כיסים של המן, אמר, היות 
ש"חייב אדם לבסומא בפוריא [להשתכר בפורים], עד דלא ידע בין 
ארור המן לברוך מרדכי", לכן אוכלים "כיסי המן", בכדי שנזכור, שהמן 
לא הביא לנו יותר מהכיסים, שנקרא כלים, ולא הפנימיות. 
%break
פירוש, שרק הכלים דהמן יכולים לקבל, ולא האורות, הנקרא פנימיות. 
מטעם, שגדלות הכלי קבלה נמצאים ברשותו של המן. וזה אנו צריכים 
להוציאו ממנו.
%break
אבל להמשיך האורות, זה לא יכולים עם כלים דהמן. וזה דוקא ע"י 
כלים דמרדכי, שהם כלים דהשפעה. אבל על כלים דקבלה היה 
צמצום. וזה מבואר בהכתוב: "ויאמר המן בלבו, למי יחפוץ המלך, 
לעשות יקר יותר ממני". וזה נקרא רצון לקבל אמיתי. 
%break
לכן אמר, להביא את לבוש מלכות, אשר לבש בו המלך, וסוס אשר, 
רכב עליו המלך וכו'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מאמר רכ"ט. "כיסי המן")
%break
%H עד דלא ידע
%break
%letter 13
13. "עד דלא ידע" - יש ג' בחינות: א. דלא ידע הבחן בארור לברוך, 
היינו שעוד לא נקבע הידיעה, שהרצון לקבל נקרא המן, והרצון 
להשפיע נקרא מרדכי הצדיק, אלא אפילו כשעוסק על מנת לקבל, 
נחשב אצלו שהוא צדיק.
%break
%letter ב
ב. שכבר נקבע אצלו הידיעה, שקבלה נקרא המן והשפעה נקרא 
צדיק.
%break
%letter ג
ג. בגמר התיקון, הנקרא בחינת מאוד שהס"ם יהיה מלאך קדוש, היינו 
שהקבלה כבר קיבלה תיקון על מנת להשפיע, אם כן אין כבר הבחנה 
מקבלה להשפעה, היות שהקבלה כבר נכנסה כולה בעל מנת 
להשפיע. 
%break
וזה "חייב אדם לבסומי [להשתכר]", היות שכל המועדים בטלים חוץ 
מפורים, משום שהוא ענין של גמר התיקון.
%break
לכן צריכים לרמז על גמר התיקון, שענין לבסומי הוא נקרא המתקה, 
שכל הרע כבר נמתק. מה שאין כן הלא ידע דבחינה א' עדיין אין 
המתקה.
%S (הרב"ש. 910. "עד דלא ידע")
%break
%letter 14
14. בענין "ולא ידע" [...] היות שהגם שהיה מאיר אורות דחכמה, ובלי 
אור דחסדים אי אפשר לקבל, כי על ידי זה באים לידי פירוד, אלא 
ש"נעשה נס ע"י דברי צומות וזעקתם", המשיכו את אור דחסדים, אז 
היו יכולים לקבל את אור החכמה. ולפני גמר התיקון אין דבר כזה. 
%break
והיות שבחינה זו היא מבחינת גמר התיקון, שאז כבר יהיה מתוקן, 
כמ"ש בזה"ק "עתיד ס"מ להיות מלאך קדוש", נמצא שאז אין הבדל 
בין המן למרדכי. 
%break
שגם המן יהיה מתוקן. וזהו הרמז "חייב אדם לבסומי בפוריא 
[להשתכר בפורים], עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מאמר ל"ז. "מאמר לפורים")
%break
%H מגילת אסתר
%break
%letter 15
15. אאמו"ר זצ"ל אמר, שענין מגילה, היינו שהיה אז זמן של 
התגלות. ועל זה אמר המן שצריכים ללכת בדרך הידיעה. 
%break
וזה פירוש "ואת דתי המלך אינם עושים". ומרדכי טען, כי הגילוי בא 
רק כדי לעמוד בנסיון, ולקבל עליהם את ההסתר.
%S (הרב"ש. 391. "הקדוש ברוך הוא לא ניסה את איוב")
%break
%letter 16
16. סוד מגילת אסתר. שלכאורה זה הוא תרתי דסתרי [שניים 
שסותרים]. כי מגילה משמע, שהיא גלוי לכל. ואסתר משמע, שיש 
הסתרה. 
%break
אלא שיש לפרש, כנ"ל, שכל הגלוי הוא בכדי לתת מקום לבחור 
בהסתרה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מאמר ל"ז. "מאמר לפורים")
%break
%letter 17
17. ענין מגילת אסתר, שהם שני הפכים: שבזמן ההסתר שייך ענין 
כפיה, ובזמן של גלוי, אז הוא זמן של רצון.
%S (הרב"ש. 911. "סעודתו של רשע")
%break
%H ישנו עם אחד
%break
%letter 18
18. "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים".
%break
המן אמר שדעתו הוא, שנוכל להצליח לאבד היהודים, מטעם שהם 
בפירוד בין אדם לחבירו, על כן הכח שלנו נגדם בטח נצליח, כי זה 
גורם פירוד בין אדם למקום, וממילא ה' לא יעזור להם כיון שהם 
נפרדים ממנו.
%break
לכן הלך מרדכי לתקן את הפגם הזה, כמו שמבואר בכתוב "נקהלו 
היהודים, וכו' להקהל ולעמוד על נפשם". היינו על ידי ההתאחדות 
הצילו את נפשם.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מאמר קמ"ד. "ישנו עם אחד")
%break
%H משנכנס אדר מרבין בשמחה
%break
%letter 19
19. חז"ל אמרו "משנכנס אדר מרבין בשמחה". ושאלנו, מה הוא 
הענין להרבות בשמחה. היינו, שהשמחה היא תוצאה מאיזו סיבה. אם 
כן מהי הסיבה, שיכולים לעורר את הסיבה, בכדי שתביא לנו שמחה.
%break
ולפי הנ"ל, הכוונה להרבות ללכת בקו ימין, הנקרא "שלימות". והאדם 
נמצא במצב של שלימות, וזה נקרא "השתוות". היינו, שהשלם, שהוא 
האדם, דבוק עכשיו בהשלם, כמו שכתוב "ברוך מתדבק בברוך, ואין 
הארור מתדבק בברוך". 
%break
לכן אם האדם נמצא במצב של ביקורת, הנקרא "קו שמאל", הוא 
נמצא במצב של "ארור", וממילא הוא נפרד מהשלם. ומשום זה הוא 
יכול להרגיש אז רק חושך ולא אור, שרק אור מביא שמחה.
%S (הרב"ש. מאמר 19 "ענין שמחה" 1986)
%break
%letter 20
20. בזמן שהתחתונים עוסקים בעניני שמחה, באותו אופן ממשיכים 
את אור של שמחה למטה. וזהו כמו שכתוב "ויכתוב מרדכי, לקיים 
עליהם, כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם. 
%break
והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, לעשות 
אותם ימי משתה ושמחה". שעל ידי זה ימשיכו את האור של גמר 
התיקון, שהיה מאיר אז.
%break
ויש להבחין בזה שעוסקים בענין המשכת השמחה, כי הסיבה לזה 
אמרנו, כי האדם נותן אז תודה לה' על מה שקירב אותו. 
%break
נמצא, בזמן שהוא נותן תודה, הוא עוסק אז בענין השפעה, כי הוא 
מודה ומשבח להבורא, על מה שנתן לו מחשבה ורצון, להיות לו איזה 
מגע עם רוחניות.
%S (הרב"ש. מאמר 19 "ענין שמחה" 1986)
%break
%H גמר התיקון
%break
%letter 21
21. בגמה"ת, כשיתבטל הס"מ, יתגלה לכל, שהס"מ לא היה חי 
מעולם, אלא הייחוד היה שולט תמיד, כמ"ש, אין עוד מלבדו.
%S ("זוהר לעם". בראשית - א', מאמר "אבני שַׁיִשׁ טהור", סעיף 255)
%break
%letter 22
22. "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". זהו היום פירושו זהו נקרא 
יום, ולא דבר אחר. ומהו בזמן שיעשה ה', שכל אחד ואחד יבוא לידי 
השגה ש"נגילה ונשמחה בו".
%break
"בו" פירוש בה', היינו בדבקות ה', שזה נקרא השתוות הצורה, שהוא 
שכל אחד ואחד יבין שאין שמחה יותר גדולה מלהשפיע נחת רוח 
ליוצרו. 
%break
ולזה אנו מקוים בזמן שהכלל יבוא לדרגה זו, נקרא גמר התיקון.
%S (הרב"ש. 386. "זה היום עשה ה'")