ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-א
%book תע"ס-א. חלק-ב. אור פנימי
%page 37
%H חלק ב'
%break
%H עגולים ויושר כולל ב' פרקים
%break
%H פרק א'
%letter א
א) היינו הקו הנמשך מאור א"ס ב"ה לתוך החלל לאחר הצמצום (עי' 
לעיל ח"א פ"ב אות ב').
%letter ב
ב) הכלים של עשר הספירות דיושר נקראים בשם "צנור" או צנורות, 
מטעם שמגבילים בשליטה גדולה ובדיוק גדול את דרכי האור הנמשך 
בהם, שלא יתפשט אלא בדרכים המסוימים בכלים ההם. כדוגמת 
הצנור המגביל בדיוק נמרץ את המים העוברים בתוכו, 
%break
ונמשכים ויוצאים ממנו באותה הצורה שבצנור, אם דק ואם בהרחבה 
בלי שינוי כל שהוא לעולם. ומאותו הטעם, נקראים האורות העוברים 
דרך הצנורות ההם, בשם עשר ספירות דיושר, 
%break
להיותם נמשכים לפי החוקים של הצנורות האלו ביושר וצדק, דהיינו 
בכלי הזך יותר מתלבש האור החשוב יותר וכדומה. בלי שינוי כל 
שהוא, מטעם השראת שליטתם החזקה של הצנורות עליהם.
%break
וכח שליטה זו הנמצאת בצנורות האמורים, הוא, משום דכל מה שהוא 
רצון במדרגה העליונה הוא כח מחייב במדרגה תחתונה הנאצלת 
בסיבתה. 
%break
ולפיכך אותו הצמצום שעל בחינה ד' הנמצא בכלים דעגולים מבחינת 
רצון חפשי, נעשה בכלים דיושר המסובבים על ידיהם, לבחינת כח 
ושליטה המחייבת אותם כן, וכח זה נקרא בשם "מסך", כמ"ש להלן.
%break
וז"ס מ"ש בתקונים הפוך "רצון" ותשכח "צנור" עכ"ל, והיינו כדאמרן 
שה"צנור" בהיותו בבחינת מסך, שפירושו צמצום בשליטה, דהיינו 
שמעכב רצונו מלקבל בבחינה ד' מכח העליון השולט עליו, הריהו 
ההפך מן חומר הכלי עצמו, דהיינו "הרצון לקבל", 
%break
כי מעכב את עצמו מלהפיק את רצונו זה, וע"כ רמזו הפוך "רצון ותשכח 
צנור", כלומר, שענין הצנור הוא הפוך מהרצון, שהרי כופה רצונו ועושה 
ההיפך ממה שרוצה. ולכן תמצא בכל הדרושים והכתבים, כשאנו רוצים 
לכנות ולהדגיש ענין הסתלקות האור מבחי"ד, 
%page 38
אנו מכנים זה בשם צמצום. וכשאנו רוצים להדגיש כח הצמצום הנוסף 
מצד אור הקו שלא נתפשט לבחי"ד, אנו מגדירים אותו בשם "מסך" 
שהוא כח מעכב של האור שלא יתפשט לבחינה ד'. וכשאנו מדברים על 
כללות הכלי, דהיינו הכלי והמסך ביחד, 
%break
מגדירים אותו בשם "צנור", וכשמדברים על אור וכלי והמסך ביחד, 
דהיינו באור המלובש במידת הצנור מגדירים אותו בשם "קו". 
וכשמדברים על כלי שאין בו מסך מגדירים אותו בשם עיגול.
%letter ג
ג) מה שמדייק הרב במלת "אחד", הוא להוציא את תיקון שלושת 
הקוים שנעשו בעולם האצילות. ומשמיענו, שבעולם אדם קדמון, עדיין 
אין כאן תיקון זה של ג' קוים, אלא רק "קו אחד" בלבד. 
%break
וטעם הדבר הוא, מפני שענין תיקון של ג' הקוים נעשה לאחר זה 
בעולם האצילות, והוא נמשך מדבר השיתוף של מידת הרחמים בדין, 
כמ"ש במקומו, וכאן אנו עוסקים בעולם אדם קדמון, שעדיין לא נעשה 
השיתוף הזה, ועל כן אין כאן אלא קו אחד בלבד.
%break
וביאת האור לכלי הקבלה של הנאצל, מכונה בשם "התפשטות" (עי' 
לוח התשובות ח"א אות י"ד). וכבר נתבאר לעיל, שכלי הקבלה 
שבנאצל הזה מכונה בשם צנור (עש"ה דבר בטעמו).
%letter ד
ד) יש ערך ידוע להבחין במדרגות של לידת פרצוף, ששם מכונות 
ארבע הבחינות שברצון, בשמות: אור, מים, רקיע, מאה ברכות, או 
מאה שערים. 
%break
והוא מטעם התחלפות האורות שלא במקומם, שמשום החילוף הזה 
מקבל האור צורת מים, כמ"ש במקומו. ומשמיענו הרב, ששורש דבר 
זה נעשה כאן עם ביאת הקו, שהאור המתפשט בבחינת הקו, נבחן 
כלפי האור העליון לבחינת "מים", 
%break
וע"כ מדייק "מימי אור העליון של אור א"ס", שעם התפשטות האור אל 
הצנור הדק, נגרע האור מאד מערכו שבא"ס, ונבחן לבחינת מים בערך 
הקודם.
%letter ה
ה) אור המתפשט בחוקים של ד' הבחינות בהדרגה, דהיינו מזך אל 
העב, ונפסק על בחינה ד' נקרא "קו ישר".
%letter ו
ו) אל תטעה לפרש התכיפות והלאט לאט הנאמרים כאן, על סדר 
זמנים, כי הרוחניות היא למעלה מזמן, כנודע, אלא "תיכף עד למטה" 
פירושו, בלי שינוי של מדרגות. 
%break
ולאט לאט פירושו, על פי ההשתלשלות של המדרגות. ורצונו לומר, על 
השתלשלות הסדר של ד' הבחינות הנודעות, כמו שהולך ומפרש להלן.
%letter ז
ז) פירוש "השורש" של ההתפשטות שנתחדש שנקרא קו, כי להיותו 
נאצל חדש, נבחן בו שורש מיוחד המאיר אליו בבחינת חידושו, שהוא 
נקרא ספירת הכתר של הקו. ומן הכתר הזה, מתפשט אור א"ס אל 
הקו, על ד' הבחינות הנודעות, 
%break
אשר בחינה א' נקראת חכמה, ובחינה ב' נקראת בינה, ובחינה ג' 
נקראת זעיר אנפין, ובחינה ד' נקראת מלכות. ועל הסדר הזה אומר 
הרב לעיל, "שנתפשט לאט לאט", 
%break
שמתחילה נתפשט הכתר, ואח"כ החכמה, ואח"כ הבינה, אח"כ הזעיר 
אנפין, וכו' (עי' לוח התשובות ח"א אות ח' פירוש המלה של אח"כ).
%letter ח
ח) פירוש המלה "עגול" עיין בלוח התשובות ח"א אות מ"א. ועי' בחלק 
א' פ"א אות ק'. ובהיות אור הקו מתלבש בעיגול נקרא גלגל.
%page 39
%letter ט
ט) כלומר, שכל האור שיש בעגולים אינו אלא ממה שמקבלים מהקו, 
שהארתו היא בחינת הארה חדשה, שאין בו אלא ג' בחינות כנ"ל, 
ולפיכך הריהו משונה מן אור א"ס הסובב בבחינת אור עגול (עי' ח"א 
פ"ב אות ג'), 
%break
וז"ש הרב שהוא "בלתי דבוק" באור א"ס, כלומר שאין צורתו של אור 
עגול של הכתר דעגולים, שוה לאור שבא"ס, כי השואת הצורה היא 
הדביקות שברוחניים (עי' לוח התשובות ח"א י"ב ועי' או"פ ח"א פ"ב 
אות א' ד"ה ומהאמור). וסובב, פירושו גורם מסבב.
%letter י
י) כלומר, אם היתה הארתו ג"כ בכל ד' הבחינות כמו אור א"ס, שאז 
היתה צורתו שוה ודבוקה בא"ס, וא"כ היה מתבטל בא"ס ובלתי ניכר 
לגמרי.
%letter כ
כ) האור המתפשט מהא"ס אל הנאצל, נקרא בשם אור ישר, והאור 
הזה מתקשר בנאצל, על ידי מלבוש של אור חוזר העולה מהמסך 
ולמעלה בכח זווג דהכאה, שענינו יתבאר להלן ונקרא בשם 
"התקשרות", 
%break
משום שאור חוזר זה העולה מהמסך דבחי"ד מהקו הישר הוא מחזיק 
ומתפיס את האור העליון בעיגול. באופן, שבמקום שהאו"ח אינו מלביש 
את האור העליון, נחשב אותו האור כלפי הנאצל כמו שאינו, כי אינו 
משיג אותו בלי המלבוש הזה שנקרא אור חוזר. 
%break
ויתבאר עוד להלן. וזה דומה להבדיל, לנר של חלב, שאע"פ שעיקר כח 
ההארה נמשך ממידת החלב שבו, עכ"ז אין האור מתקשר בחלב אלא 
בפתילה, ובמקום שנגמרת הפתילה מתכבה הנר, אע"פ שנשאר עוד 
שם חלב מרובה.
%letter ל
ל) והטעם הוא, מפני שאין מסך בעגולים שיעלה או"ח, וזולתו אין 
התקשרות לנאצל עם האור העליון, כנ"ל בדיבור הסמוך (עי' לעיל אות 
ה'). ונתבאר שם שהכלי של הקו מכונה בשם צנור, והוא שפל הרבה 
מהכלים העגולים שנגלו עם צמצום א' בטרם ביאת הקו, 
%break
ע"ש הטעם. וע"כ משמיענו הרב, שאע"פ שהכלים דעגולים גבוהים 
בהרבה מן הקו, מכל מקום אינם מקבלים על ידי עצמם שום אור, ואת 
כל האור שבהם המה מוכרחים לקבל, על ידי הקו הזה השפל מהם 
הרבה, מהטעם האמור.
%letter מ
מ) בכל ספירה אנו מבחינים ב' מיני אורות, שהם נקראים: אור פנימי, 
ואור מקיף, כי האור המתלבש בתוך הספירה בתוכה, נקרא בשם: אור 
פנימי, והאור שאינו יכול להתלבש בפנימיותה, מחמת הגבול שישנו 
שם, נבחן שנשאר בשורש שלה, 
%break
ומקבלת ממנו הארה מרחוק, הנקראת בשם "אור מקיף". ומשמיענו 
הרב שאף על פי שהעיגולים רחוקים מא"ס, כלומר ששינוי הצורה 
שביניהם גדול מאד, 
%break
עם כל זה המה מקבלים בחינת הארה ממנו מרחוק, שנקרא אור מקיף, 
המאיר בב' בחינות, בבחינת כלל ובבחינת פרט. "וסובב" מורה על 
או"מ הכללים, "ומקיף" מורה על או"מ הפרטים.
%page 40
%letter נ
נ) משמיענו, אשר או"מ זה, שהעיגולים מקבלים מאין סוף, מאיר וסובב 
עליהם מכל צדדיו, כלומר, מכל ד' הבחינות, דהיינו אפילו בבחינה ד', 
אשר אור פנימי אינו מאיר שם, מ"מ מקבלת הארה מרחוק על ידי אור 
מקיף מא"ס. 
%break
ומפרש הטעם, משום שהא"ס "גם הוא בבחינת עגול", כלומר שאור 
א"ס נקרא אור עגול, על שום שאינו מבחין בין הבחינות, ומאיר וממלא 
גם את הבחינה ד' (כנ"ל ח"א פ"ב אות ג', ע"ש), ולפיכך, הארתו מגיעה 
גם לבחינה ד' של העיגולים, אלא מרחוק, כמבואר.
%letter ס
ס) עי' לעיל אות י'.
%letter ע
ע) הצמצום והמסך שנעשה על בחינה ד', שלא תקבל בתוכה אור, הוא 
העושה "גבול" על האור, שהרי מגבילו עד היכן שיתפשט, שהוא נפסק 
על הגבול של בחינה ד'. וכללות קבלת הנאצל, שנתמעט מחמת 
הצמצום, הוא מכונה בשם "קצבה".
%letter פ
פ) צריכים להבין ההבחנות, שבשמות של עשר הספירות, כי פעם אנו 
מכנים אותן בשם ד' בחינות, כנ"ל, ופעם אנו מכנים אותן בשם יחידה 
חיה נשמה רוח נפש, ופעם מכנים אותן בשם כתר חכמה בינה זעיר 
אנפין (הכולל בעצמו שש ספירות) מלכות. והענין הוא, 
%break
כי בשעה שאנו מדברים על בחינת הכלים ביחוד, כלומר מבחינת 
החומר של הנאצל בלבד, אנו מגדירים שמותיהן של עשר הספירות 
שבהם, בשם ד' בחינות שברצון לקבל כנ"ל. וכשאנו מדברים ביחוד 
מבחינת האור המתלבש בכלים ההם, 
%break
הרי אנו מכנים אותם בשם: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. וכשאנו 
מדברים על הכלים בלבד, אלא שאנו צריכים להדגיש את רשימות 
האורות, שיש בהם בעת שהם ריקנים מהאור המיוחס להם, אז מכנים 
אותם בשם: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות.
%break
ומקורם של עשרת הכלים הנ"ל, המכונים כתר חכמה וכו', הם נבחנים 
תיכף בעולם הצמצום בטרם ביאת הקו, אחר הסתלקות אור א"ס 
מעשר הספירות, שנשארו הכלים ההם ריקנים מאור, שהמה מכונים 
עשרה עגולים כנ"ל. 
%break
ונודע, שאע"פ שהאור נסתלק מהם, עם כל זה, נשאר בכל עגול ועגול, 
בחינת רשימה מהאור שהיה בו, כלומר, הארה קטנה מאד מכללות כל 
האור הקודם, נשארה בכל כלי, שהארה זו גורמת השתוקקות אל הכלי, 
שלא תשקוט ולא תנוח, עד שתחזור ותמשיך כל האור, 
%break
שהיה לה מקודם, בכמותו ואיכותו. והארה זו מכונה בשם "רשימו". 
ותדע, שתוכן השמות של ע"ס, כתר חכמה וכו', הם מגדירים בעיקר 
את הרשימות של האור שנשארו בעשרת הכלים.
%break
ומכאן תדע, שלא יצוייר שום רצון בעולמות, או אפילו התעוררות קלה 
של רצון, הן בעליונים והן בתחתונים, ואפילו בדצח"מ הגשמיים, שלא 
יהיו מושרשים בעשר ספירות העגולים האלו, ויחד עם זה, 
%break
מובן גם כן, שאי אפשר כלל שיתעורר איזה רצון במהות, אם לא נתגלה 
פעם מקודם, מילוי מספיק לרצון ההוא.
%break
והענין, כי כבר נתבאר היטב בחלק הראשון של הספר, אשר הרצון 
לקבל אינו הסיבה הראשונה אל האור, או אל המילוי שלו, כמו שבני 
העולם חושבים, אלא להיפך ממש, כי האור והמילוי הוא סיבה לרצון, 
אשר הרצון להשפיע הכלול בהכרח באור העליון, 
%break
הוליד בתכונתו את הרצון לקבל שבנאצל, משום, שמה שהוא רצון 
בעליון, נעשה כח וחיוב בתחתון, עש"ה. הרי, שהאור העליון נעשה 
סיבה, לגילוי ד' הבחינות שברצון אצל הנאצל, שהמה השרשים לכל 
הרצונות המתגלים בעולמות. 
%page 41
ולפיכך, איך אפשר שיופיע איזה רצון מבלי סיבה, דהיינו מבלי האור 
העליון הזהו המוליד אותו, שזה דומה כמו שתאמר שיש איזו בריה 
בעולם בלי אב ואם שהולידו אותה. גם כבר ידעת, אשר בא"ס כבר 
קבועים וקיימים, 
%break
כל המציאות וכל הבריות הראויים שיבואו בעולמות, עם כל הרחבתם 
ותכלית תפארתם ושלימותם, העתיד להתגלות בעולמות בשבילם 
(כמ"ש היטב בהסת"פ ח"א אות י"א, עיין שם הכל), והרי לך בעליל, 
אשר עוד בא"ס, כבר יצאו ונגלו כל הרצונות העתידים להתגלות, 
%break
וגם נתמלאו על שלימותם ומילואם הסופי, והשלימות והמילוי, שהוא 
בחינת האור העליון, הוא שהוליד וגילה את הרצונות הללו. באופן, אשר 
המילוי של הרצון, הוא קודם וגורם לגילוי אותו הרצון המיוחס למילוי 
ההוא, כמבואר.
%break
עתה תבין היטב, את דבר הרשימות, שנשארו בעשר הספירות 
דעגולים, אחר הצמצום והסתלקות כל השלימות והמילואים, שהיו בד' 
הבחינות הללו שנקראות עשרה עגולים. 
%break
שפירושן של הרשימות הללו הוא, ש"נתרשמו" ונחקקו בהם היטב, כל 
מיני הרצונות, שהיו מלאים מהם בהיותם בא"ס ועתה נאבדו מהם, 
ונשארו ע"כ, בהכרח, תאבים ומשתוקקים לכל אותם המילויים 
והשלימות, שהיה להם וזהו המכונה בשם רשימות.
%break
וזהו שאמרנו לעיל, שלא יצוייר שום גילוי רצון של איזו מהות, הן 
בעולמות העליונים והן בעולם הגשמי, שלא יהיה מושרש בעשר 
ספירות דעגולים ההם. באופן, שיש ב' שרשים המוקדמים למציאות של 
כל העולמות שמאחר הצמצום: האחד הוא, 
%break
כשכל רצון כבר מצוי מושלם בכל תפארתו ומלואו, וזוהי המציאות 
שהוא קיים בא"ס ב"ה. והשני הוא, כשכל הרצונות עומדים ריקים 
לגמרי מהמילוי המיוחס להם מקודם מא"ס, והוא נקרא עולם הצמצום. 
וכל הכלים והחומר של הבריות נמשכים מעולם הצמצום, 
%break
דהיינו ודאי, רק כלים ריקנים, ורצונות שאבדו את מילואיהם כנ"ל. וכל 
המילויים לאותם הרצונות, נמשכים מא"ס ב"ה. וזכור היטב ב' הידיעות 
הללו, שהן מהנחוצות ביותר, לזכרן בהמשך העסק בחכמה הזאת.
%letter צ
צ) אל תטעה לפרש, שנמשך במקום ושטח ח"ו, אלא כל דבר ההולך 
ומתעבה מכונה המהלך הזה בשם המשכה, ממעלה למטה, כי הזך 
נבחן שהוא למעלה. והעב נבחן שהוא למטה. 
%break
וזה משוער בקרבת הצורה לבחינה ד', כי כל הקרוב ביותר אל בחינה 
ד', נבחן לעבה יותר, וכל הרחוק ממנה נבחן לזך יותר. "ונמשך מעט", 
פירושו, שהלך ונתעבה מעט. והמלה "נמשך" סובבת על אור הקו.
%break
וענין ההמשכה הזו הוא, כי בכל ספירה וספירה נמצאות עשר ספירות, 
שזה נבחן הן בספירה של ע"ס דעגולים, והן בספירה של ע"ס דיושר. 
וכשיצאו עשר הספירות של ספירת הכתר, יצא מתחילה הקו בבחינת ג' 
הספירות הראשונות שלו, שנקרא הראש דכתר דיושר, 
%break
והארתו התפשטה לספירת הכתר דעגולים, הכולל ג"כ עשר ספירות, 
כנ"ל. ועשר ספירות אלו דכתר של העגולים, מסבבות רק את ג' 
הספירות הראשונות של ע"ס דכתר של הקו. ואחר זה, דהיינו אחר 
שנשלמו ע"ס דכתר דעגולים לגמרי, 
%break
אז "נתפשט עוד הקו" הזה "ונמשך מעט", כלומר, שהוציא את ז' 
הספירות התחתונות שלו להשלים את הכתר בע"ס דיושר, באופן, שז' 
ספירות תחתונות אלו של הכתר דקו, נמשכו למטה, 
%page 42
כלומר שנתעבו ביותר מכל ע"ס דכתר של העגולים, וע"כ על ז"ס 
תחתונות אלו, אין סובבות עוד שום בחינות עגולים, להיות העגולים 
עליונים מהן, כלומר זכים מהן. וכבר ידעת שהעליון מחברו, פירושו, זך 
מחברו.
%break
וטעם הדבר תבין על פי המתבאר לעיל (אות ל'), שהספירות דעגולים 
קודמות וחשובות הרבה מהספירות שבקו, משום שאין בעגולים בחינת 
מסך כלל. והנה המסך הזה הנמצא בספירות הקו, עומד באמצעה של 
הספירה, דהיינו בבחינה האחרונה שבראש הספירה, 
%break
כלומר בבחינה האחרונה שבג' הספירות הראשונות דע"ס דיושר, 
שנמצאות בכל ספירה וספירה דיושר, כנ"ל, שנקראות ג"כ הראש 
דאותה ספירה. באופן, שמה שאמרנו, שהמסך נכלל בספירות הקו, 
הרי זה בז' הספירות התחתונות דכל ספירה, 
%break
הנמצאות למטה מהמסך, מה שאין כן בג' הראשונות של הספירה, 
שנקרא ראש, אין בהן עוד מבחינת מסך, שהרי נמצאות למעלה 
מהמסך. וע"כ ג' ראשונות אלו, דומות לגמרי לכל עשר הספירות 
דעגולים, כי אלו ואלו אין בהן עוד מבחינת מסך, 
%break
וע"כ הן עומדות בבחי' אחת, ונבחן שע"ס דכל ספירה של העגולים 
מסבבות את ג' הראשונות דכל ספירה של הקו. אמנם ז' הספירות 
התחתונות של כל ספירה של הקו, הנמצאות כבר למטה מהמסך, 
והמסך כבר נכלל בהן, הן גרועות הרבה מבחינת העגולים ונודע, 
%break
שכל הגרוע מחברו נבחן שהוא למטה מחברו, ע"כ הן נבחנות 
שנמצאות למטה מכל ע"ס דעגולים, ואין שום בחינה של עגולים יכולה 
להמצא במקום ז' ספירות אלו, להיות העגולים חשובים ומעולים מהן, 
כמבואר.
%break
והנה נתבאר היטב, שיש מקום פנוי בין כל ספירה וספירה דעגולים, 
כמידת ז' ספירות של הספירה דיושר הנמצאות שם, כי כל ע"ס 
דעגולים של הספירה דכתר, מסבבות רק על ג' ספירות ראשונות דכתר 
של הקו, אמנם ז' הספירות התחתונות דכתר הקו, 
%break
נמשכות למטה מכל ע"ס דכתר העגולים. ואחר שנסתיימו ז"ס דכתר 
הללו של הקו, מתחילות לצאת ג"ס ראשונות של ספירת החכמה של 
הקו שעליהן מסבבות כל ע"ס דספירת חכמה דעגולים. הרי, שבין 
בחינה אחרונה של הכתר דעגולים, 
%break
עד בחינה ראשונה של החכמה דעגולים, יש מקום פנוי ביניהן, 
שבמקום הזה נמצאות ז' הספירות התחתונות מהכתר של הקו, שאין 
בחינות עגולים סובבות עליהן. ועד"ז, בין חכמה לבינה, וכל הספירות.
%letter ק
ק) וצריכים להזהר כאן מאד, שלא להתבלבל בתיאורים הדמיוניים של 
שטח ומקום ביושר ועגול, הנופלים לרעיון מתוך מרוצת הלשון, ותזכור 
בכל ההמשך הזה, שההארה הישרה, פירושה, שהאור בא בכלים, 
שיש בהם מסך על בחי"ד, וההארה המתעגלת, 
%break
פירושה שהאור בא בכלים שאין בהם מסך על בחינה ד'. אמנם תזכור, 
שאע"פ, שאין בכלים דעגולים שום מסך על בחינה ד', עם כל זה, אין 
בחינה ד' משם, יכולה לקבל שום הארה אחר הצמצום הא', מטעם, 
שאת כל האור הנמצא בעגולים, מוכרחים לקבל מהארת הקו, 
%break
שהוא הארה ישרה (כנ"ל אות ל'), ואור הקו אינו מאיר בבחינה ד' כל 
עיקר, להיותו נמשך מכח מסך, כמבואר. באופן, שחסרון האור בבחינה 
ד' של העגולים, אינו מחמת הכלים, שהרי אין בהם שום מסך, אלא 
מחמת צמצום א' השורה עליהם, 
%break
וכיון שהצמצום הא' אינו נבחן לחסרון (עי' לה"ת ח"א פ"ג), ע"כ כל ד' 
הבחינות דכלים דעגולים שוות במעלתן, בלי הפרש כלל של קטן וגדול 
(כנ"ל בח"א אות ל'), וכל החושך שיש בבחינה ד', הוא מחמת האור 
המקובל מהקו, שאינו מאיר שם כמבואר.
%break
ועם זה תבין, אשר אחר שהעגולים קיבלו האור על ידי הקו, נעשה 
בהם משום זה, הבחן מדרגות של קטן וגדול, גם בע"ס של העגולים. 
שהז"א, חשוב וגדול יותר מבחינה ד', שהיא מלכות, שהרי במלכות אין 
אור, ובזעיר אנפין יש אור בהיותו בחינה ג', 
%page 43
ובספירת הבינה דעגולים, האור יותר גדול מבזעיר אנפין, להיותה 
רחוקה מן בחי"ד, יותר ממנו. שהרי היא בחינה ב', וכו'. אמנם כל 
המדרגות הללו, אינן מחמת הכלים, אלא מחמת אור הקו שמקבלות, 
וזכור זאת.
%letter ר-ש
ר-ש) כבר נתבאר שבשמות הללו נקראות ד' הבחינות: שהשורש 
שלהן, דהיינו הרצון להשפיע הכלול באור העליון, נקרא בשם כתר. 
וראשית ההתפשטות לנאצל, דהיינו בחינה א' הנקראת חכמה, ובחינה 
ב' נקראת בינה, ובחינה ג' נקראת זעיר אנפין, 
%break
או שש הספירות: חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד. ובחינה ד' 
נקראת מלכות. גם נתבאר, שרק בשעה שאנו מדברים על החומר 
הראשון שבהן, 
%break
אז מכנים אותן בשם ד' בחינות ושורשן. אמנם, אם ד' הבחינות הללו, 
כבר כלולות בבחינת הרשימות שלהן כמו שהיו בעולם הצמצום, אז 
מכנים אותן בשמות: כתר חכמה וכו', כמבואר היטב לעיל.
%break
ועתה נבאר טעם קריאתן בשמות אלו: השורש, נקרא כתר מטעם 
שאינו מלובש בתוך הכלים של הנאצל, אלא שמסבב ומכתיר אותו 
מבחוץ לכלים שלו, וכתר הוא מלשון מסבב. ובחינה א', נקראת חכמה, 
משום שממנה נמשכות חכמת התורה, 
%break
וכל מיני חכמות שנמצאות בעולם, בבחינתן הסופית. וכבר הגדירו חז"ל 
היטב את השם הזה, שאמרו, איזהו חכם הרואה את הנולד (מסכת 
תמיד דף ל"ב). פירוש, תיכף שמסתכל על איזה דבר, הוא רואה את 
הנולד ויוצא הימנו, 
%break
כלומר, שרואה את כל התוצאות העתידות לצאת מאותו הדבר, עד 
התוצאה האחרונה שלו. למשל, כשאתה אומר, שהרופא הוא חכם 
גדול, הרי פירושו, שבכל מחלה שמסתכל, הוא רואה על בוריו את כל 
התוצאות האפשריות להתפשט ולצאת מאותה המחלה, 
%break
עד התוצאה האחרונה. וכן כשמסתכל על איזו רפואה, הוא תופס 
במילואה את כל התוצאות, שהרפואה ההיא עתידה להפעיל בגופו של 
החולה, וכדומה. ועד"ז החכם הטבעי, כשמסתכל על איזו מהות 
שבטבע, הוא רואה על בוריו את כל התוצאות, 
%break
שאותה המהות מביאה בהתחברה אל כלל המציאות. וכן בכל מיני 
חכמות. באופן, שכל גדר השם של החכם או החכמה השלמה, הוא רק 
בחינת "ראית הנולד" מכל פרט ופרט שבמציאות, עד התוצאה 
האחרונה.
%break
ומכאן תדע, גם את ההגדרה הנאמנה של השם "בינה", אשר כל "כח 
ההתבוננות" כדי לראות את הנולד מכל פרט שבמציאות, הן בתורה 
הק', והן בחיצוניות, הרי הוא נמשך מספירת "הבינה" וע"כ נקרא בשם 
בינה. ומספירת המלכות, 
%break
נמשכת בחינת השליטה המוחלטת בכח וכפיה, בדוגמת מוראה של 
מלכות, ולפיכך נקראת "מלכות". ויתר הספירות, תתבארנה לקמן 
במקומן.
%break
ואין להקשות על הנ"ל, א"כ היתה ספירת הבינה צריכה להיות קודם 
לחכמה, שהרי ההשתוקקות וההתבוננות לראות את הנולד, היא 
הקודמת והגורמת לשלימות הסופית, דהיינו ראית הנולד, שנקראת 
חכמה. אכן כבר בארתי לך, שסדר אצילות העולמות, 
%break
הוא ההפך מהבנתנו, אלא המילוי של הרצון, הוא הקודם והגורם לגילוי 
הרצון (עי' לעיל אות פ' ד"ה והענין), והשלימות היא הקודמת והגורמת 
לגילוי הבלתי שלימות, כי כן משתלשלות המדרגות ויורדות מא"ס ב"ה 
בצמצום אחר צמצום, עד לעוה"ז המקולקל יותר מכולן.
%letter ת
ת) העולם הראשון שנאצל לאחר הצמצום, נקרא עולם אדם קדמון, 
ונקרא ג"כ עולם הכתר. וארבעה העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, 
עשיה, הם מלבישים על אדם קדמון זה.
%page 44
%letter א
א) ואע"פ, שאינן אלא ד' מדרגות, דהיינו ד' הבחינות הנודעות, עכ"ז, 
יש בהן יוד ספירות, והוא, משום דבחינה ג', שנקראת זעיר אנפין או 
תפארת, יש בה שש ספירות שנקראות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, 
הוד, יסוד, וטעם הדבר יתבאר במקומו.
%break
וצריך שתדע כאן, הדיוק הנמצא בספר יצירה (פ"א מ"ד), וז"ל "עשר 
ולא תשע": שמשמיענו בזה, דבר נכבד מאד, כי כבר נתבאר, שכל 
הארות הספירות מהאור העליון, ואפילו בעגולים שהם בהשואה אחת, 
אינם מאירים את בחינה ד' שנקראת מלכות. 
%break
והשם ספירה, מורה רק על אור וכלי ביחד, כלומר, שהאור העליון 
מלובש בכלי, אבל כלי בלי אור אינו נקרא בשם הזה, כי "ספירה", 
משמעותה ספיריות ובהירות. ולפי"ז, היה יכול לעלות על הדעת, 
שהמלכות איננה ספירה ח"ו, להיות האור העליון אינו מאיר בה, 
%break
כמבואר. ולפיכך מדייק בעל ספר יצירה ואומר, עשר ספירות הן ולא 
תשע ח"ו, כי המלכות נבחנת ג"כ לספירה, והטעם הוא, מחמת שכל 
התקשרות האור העליון בעשר הספירות, היא ביחוד, על ידי האור 
החוזר, 
%break
שהמלכות מעלה בכח המסך שבה ממטה למעלה (כנ"ל אות כ'). ועל 
כן, אדרבה, היא הספירה הנכבדה ביותר בעשר הספירות, כי זולתה, 
לא היה מתקשר האור בתשע הספירות העליונות, כמבואר שם. ונחשב 
משום זה, כמו שהיתה כולה אור. והבן, ויתבאר עוד במקומו.
%letter ב
ב) עי' בחלק א' או"פ פ"א אות ק'.
%letter ג
ג) פירוש, כי בעשר הספירות דעגולים כבר ידעת, שיש הפסק ומקום 
פנוי בין ספירה לספירה, דהיינו, כמידת ז' ספירות דהארת יושר, 
שבאותה הספירה (כנ"ל אות צ' ד"ה והנה), אמנם, בעשר הספירות של 
הקו, אין ביניהן הפסק כלל, שמתחילות מאור א"ס, 
%break
ומתפשטות עד הנקודה האמצעית שהיא בחינה ד', שנקראת מלכות, 
שאין עוד שום בחינה למטה הימנה, כמבואר. הרי, שעשר הספירות 
הראשונות שהתפשטו מא"ס בסוד קו ישר, שנקראות ג"כ עשר 
הספירות דאדם קדמון, הנה אין ביניהן שום הפסק כלל. 
%break
ולפיכך אומר הרב, שספירות הקו מחברות גם ע"ס דעגולים, כי ז"ס 
תחתוניות שבכל ספירה דיושר, מחברות ע"ס שבספירה עליונה 
דעגולים, עם ע"ס שבספירה תחתונה דעגולים. 
%break
משום, דהארת ע"ס דחכמה דעגולים המקבלות מג"ר דספירת חכמה 
דיושר, הנה בהכרח, שהאור הזה עובר דרך ז"ס תחתונות דספירת 
כתר דיושר, שהרי ג"ר דחכמה דיושר מוכרחות לקבל מז"ס דכתר 
דיושר, 
%break
ולהשפיע בע"ס דחכמה דעגולים. ונמצא ז' ספירות תחתונות דכתר 
דיושר, מחברות ע"ס דכתר דעגולים עם ע"ס דחכמה דעגולים. וכן, 
מחכמה לבינה, וכו' עד"ז.
%letter ד
ד) פירוש, הקו שהוא הארת יושר, הוא כמו בוקע את גגי העגולים, 
ועובר דרך העגולים, ויורד ונמשך עד הסיום, דהיינו הנקודה האמצעית. 
אמנם ודאי, אין המדובר כאן במקום ושטח, ולהבין זאת צריכים לידע, 
שאין לך שום גילוי אור בעולמות, הן בעליונים והן בתחתונים, 
%break
שלא יהיה נמשך מא"ס ב"ה, שלמעלה מצמצום, והוא מחוייב 
להשתלשל ולעבור בכל אותם המדרגות והעולמות, שנמצאים בין אותו 
העולם, שהמקבל, של גילוי האור האמור, נמצא בתוכו, ובין א"ס 
שלמעלה מצמצום.
%page 45
וכבר ידעת שאין העדר ברוחני, ולפי"ז, אי אפשר כלל לומר, שאותו 
הגילוי, דהיינו האור המחודש, המשתלשל דרך המדרגות, נעדר 
ממדרגה ראשונה בעת ביאתו לשניה, ונעדר מהשניה בעת ביאתו 
לשלישית, כדרך דבר גשמי העובר ממקום למקום, 
%break
שזה לא יתכן ברוחני כלל, כי אין העדר נוהג בו, אלא בהכרח שהוא 
נשאר בכל מדרגה ומדרגה בדרך עוברו במדרגה, וענין ביאתו למדרגה 
השניה, דומה למדליק נר מנר, שאין הראשון חסר כלל. 
%break
באופן, שגילוי האור, הבא לאיזו מדרגה שבעולם העשיה, זכו בו מקודם 
כל המדרגות שבעולמות, שבין הא"ס שלמעלה מצמצום עד המקבל 
הנמצא בעולם העשיה.
%break
ולפי"ז נמצא שהארת הקו הישר, מוכרחת לעבור דרך הכלים דעגולים, 
להיות שבחינת הכלים דעגולים קדמו לקו, שהכלים דעגולים יצאו תיכף 
עם הצמצום, אבל הכלים דיושר יצאו אח"כ עם הקו, וע"כ הארה זו 
העוברת ביניהם, לא זזה משם לעולם, כמ"ש, שאין העדר ברוחני.
%break
עוד צריך שתדע שבענין השתלשלות האור ממקום למקום האמור, יש 
ב' בחינות השארה במקומות ההעברה: בחינה אחת היא, "השארה 
בקביעות", שפירושה הוא, שמתערבת ומתחברת באור הנמצא מכבר 
במדרגה ומתיחדים לאחד, 
%break
שדומים כמו שהיו מתמיד דבר אחד, ובחינה שניה יש, אשר היא רק 
"השארה עוברת", כלומר, שאינה מתערבת ומתיחדת בבחינת אור 
המקום לדבר אחד, אלא נמצאת שמה מצוינת כבחינה מיוחדת לעצמה. 
וזה משמיענו הרב, שאותו אור הקו, 
%break
העובר דרך מדרגות העגולים, אינו מבחינת "השארה בקביעות", אלא 
רק בבחינת "השארה עוברת", ללמד, שאינה מתערבת עם אור 
העגולים לבחינה אחת, אלא שנמצאת שמה מצוינת בבחינתה. וזה 
שמדייק הרב, במלה "ועובר", והבן.
%break
וטעם הדבר הוא, מפני שהאור שבקו, הוא קודם לאור שבעגולים, 
שהרי העגולים מקבלים אורותיהם רק מאור הקו, וע"כ אור הקו חשוב 
בהרבה מאור העגולים, וע"כ אינו מתערב עם אור העגולים, כנ"ל. ואור 
הקו נקרא אור הרוח, ואור העגולים נקרא אור הנפש.
%letter ה
ה) כל התפשטות אור עליון לנאצל, מכונה בשם ירידה, שהמשמעות 
היא, שכמו שמתפשט כן הולך ומתעבה. וכבר ידעת, שהזך ביותר 
מכונה מעלה, והעב ביותר מכונה מטה, וכיון שהאור הולך ומתעבה 
בדרך התפשטותו, א"כ הוא הולך ויורד מלמעלה למטה.
%break
וטעם ההתעבות הזאת, שהאור מקבל בסיבת התפשטותו, הוא משום, 
שהוא מתפשט על סדר ד' הבחינות, שמתחיל מבחינה א' עד ביאתו 
ופוגע במסך הנמצא בבחינה ד', 
%break
וא"כ הוא הולך ומתעבה, כי בחי"א היא הזכה מכולן, ואחריה בחינה ב', 
וכו' עד לבחינה ד' העבה מכולן (עי' בחלק א' פ"א אות נ' ד"ה וטעם).
%letter ו
ו) הארת יושר מתבטאת בלשון "ונמשך" והארת עגולים בלשון 
"מתעגל" (לעיל אות צ').
%letter ז
ז) היינו בחינה ד' שבעגולים, שנקראת הנקודה האמצעית. והיא 
המכונה הכדור החומרי שבעולם הזה. ובחינת האצילות שבעולם אדם 
קדמון היתה מתפשטת מתחילה, עד לעולם הזה, 
%page 46
אלא אחר שנעשה צמצום ב', שנקרא עולם הנקודים, אז נתעלה הסיום 
דאצילות אדם קדמון לבחינת נקודה דעולם הבא, שמקומה נבחן 
למעלה מעולם הבריאה, כמו שיתבאר במקומו, בע"ה.
%letter ח
ח) טעם דבר התכללות הספירות האמור, תבין, על פי הכלל הנודע, 
שאין העדר ברוחני, וכל האור העובר ממקום למקום קונה מקומו 
לנצחי, בכל אותן הבחינות שעבר דרכן, 
%break
כמ"ש לעיל אות ד' ד"ה פירוש עש"ה. ומתוך שכל ספירה תחתונה, 
נאצלת מספירה עליונה, בדרך סיבה ומסובב, ע"כ נחשבת התחתונה 
כעוברת דרך העליונה.
%break
וע"כ, הכרח הוא, שכל הספירות נכללות זו מזו, כי למשל, כשיוצאות ב' 
הספירות הראשונות כתר וחכמה, הרי אור החכמה, מחויב לצאת 
מא"ס ב"ה, שהכל נמשך ממנו, ואח"כ אור החכמה מחויב לעבור, דרך 
ספירת הכתר, בטרם ביאתו לספירת החכמה, 
%break
משום שספירת כתר גרמה יציאתו. ומתוך שספירת חכמה עברה שמה, 
קנתה מקומה שם, ונמצאות עתה ב' ספירות בכתר, שהן כתר חכמה. 
ועד"ז אחר שיצאו כל ע"ס דאור העליון ממעלה למטה עד המלכות, הרי 
כל ט' הספירות שלמטה מכתר, הוכרחו לעבור דרך הכתר, 
%break
משום שהיה סיבה ראשונה ליציאת כולן, וא"כ קנו כולן מקומן שמה, כי 
אין העדר ברוחני כנ"ל, וא"כ ישנן בהכרח כל ט' הספירות התחתונות, 
גם בכתר עצמו, מטעם שעברו שמה, כמבואר.
%break
ועל דרך זו, יש בהכרח ט' ספירות בחכמה, כי ח' הספירות שלמטה 
ממנה, הוכרחו לעבור דרכה, כנ"ל בכתר. וכן ח' ספירות בבינה, 
מהטעם האמור. וכן ז' ספירות בחסד וכו', ואחת במלכות, להיותה 
התחתונה.
%break
ונודע, שמלכות מעלה ע"ס דאור חוזר ממנה ולמעלה, המלבישות לע"ס 
דאור העליון, הנקראות ע"ס דאו"י. ואור חוזר זה, נקרא אור המלכות, 
שאין לה שום אור אחר. ואו"ח זה, מכונה בכל המקומות ע"ס העולות 
ממטה למעלה, עי' בהסת"פ ח"ב פ"ו אות ס"ו, 
%break
ונתבאר שם, שהמלכות נקראת כתר לע"ס ההן, משום שהיא סיבה 
ליציאתן. והסמוך לה נקרא חכמה, ומדרגה ג' ממנה נקראת בינה וכו'. 
ונמצא כאן, שכל הזך יותר, הוא קטן יותר, עד שהכתר האמיתי מקבל 
מאו"ח זה, רק בחינת מלכות, עש"ה.
%break
ולפיכך, תשכיל, אשר הע"ס האלו שממטה למעלה, נמצאות כולן 
במלכות, שהרי כולן עוברות דרך המלכות, כי המלכות היא השורש 
שלהן, וע"כ קנו כולן מקומן במלכות, ונמצא ע"כ, שגם המלכות כלולה 
מע"ס. ודרך היסוד, עוברות ט' הספירות דאו"ח, 
%break
הרי יוד ספירות ביסוד: ספירה אחת דאור העליון, שהוא ממעלה 
למטה, וט"ס דאו"ח שהן ממטה למעלה, שמוכרחות לעבור מקומו. 
ועד"ז, ע"ס בהוד: ב' ספירות ממעלה למטה, דהיינו אור ההוד, ואור 
היסוד העובר דרכו, וח' ספירות ממטה למעלה. 
%break
ועד"ז, ע"ס בנצח: ג' ממעלה למטה, וז' ממטה למעלה. וכו' עד"ז. 
באופן, שאחר יציאת ע"ס דאור העליון וע"ס דאו"ח, נעשתה כל אחת 
ואחת כלולה בהכרח מע"ס שלמות. 
%break
ועד"ז בפרטי פרטיות עד אין קץ, שנמצא בהכרח כל אותו דרך 
ההתכללות האמור. ואכמ"ל יותר. ועי' בהסתכלות פנימית שהרחבנו 
את זה בהסבר רחב.
%letter ט
ט) היינו שכל עליון מקיף את התחתון ממנו, מכל צדדיו בשוה, בלי 
הבחן מדרגות (עי' לעיל אות נ').
%page 47
%letter י
י) כבר ידעת ענין קרוב, שאין כאן משמעות של מקום ח"ו, אלא הפירוש 
הוא בקרבת הצורה. גם ידעת שמא"ס ב"ה עד הנקודה האמצעית, יש 
ד' בחינות של שינוי הצורה, שהן הן עשר הספירות של העיגולים, 
שהנקודה האמצעית, היא הבחינה הד' העבה יותר מכולם. 
%break
והעגול הראשון שנקרא כתר, הוא בחינת השראת השורש של ד' 
הבחינות הללו, כנ"ל. ומובן מאליו, שעגול הכתר, שהוא הזך ביותר 
מכל העגולים, הרי קרובה צורתו לא"ס יותר מכולם. 
%break
ובחינה א' העבה ממנו מעט, רחוקה מא"ס ב"ה יותר מהכתר. ובחינה 
ב' העבה יותר, רחוקה יותר מא"ס מבחינה א', עד שהנקודה האמצעית 
העבה מכולם, נבחנת, שהיא רחוקה מא"ס ב"ה יותר מכולם.
%break
ואין להקשות על זה, ממ"ש לעיל (ח"א פ"א אות ק'), אשר אין בחינת 
מעלה ומטה בעגולים. כי הכונה כאן, אחר שהעגולים קיבלו לתוכם את 
הארת הקו, אז נעשתה בהם בחינת מעלה ומטה וכל התכונות, 
הנוהגות בקו.
%page 48
%H פרק ב'
%letter א
א) הכתר שבעולם או בספירה, נבחן, בשם גג דאותו העולם או אותה 
הספירה, והמלכות שבכל עולם וספירה, נבחנת, בשם קרקע שבאותו 
העולם או אותה הספירה. והנה העגול העליון הוא ספירת כתר, והגג 
של הכתר הזה, הוא הכתר שבעשר הספירות של הכתר הזה.
%letter ב
ב) לבושי המוחין, מכונים בשם צלם, מלשון "צל". והארה דיושר 
הכלולה מג' הספירות הראשונות, מכונה בשם "אדם", מטעם שמקבל 
ג"ר בלבושים דצלם והוא ענין ארוך, שאין כאן מקומו.
%letter ג
ג) הראש דכל ספירה ופרצוף, הוא ג' הספירות הראשונות: כתר, 
חכמה, בינה. וז' הספירות התחתונות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, 
הוד, יסוד, מלכות, שבכל ספירה ופרצוף, נבחנות, לבחינת גוף של 
אותו ספירה ופרצוף. 
%break
וכשהם בסדר, דהיינו אורות דג"ר בכלים דג"ר, ואורות דז"ת בכלים 
דז"ת, אז נבחן הפרצוף ל"בעל קומה זקופה". ואם אמנם אורות דגוף, 
נמצאים בכלים דג"ר, ולא האורות המיוחסים להם, 
%break
אז אותו הפרצוף נבחן, שאין לו קומה זקופה, משום שבחינת הראש 
אינה חשובה יותר מבחינת הגוף, היות שאפילו בראש משמשים רק 
בחינות האורות דגוף, וזה נקרא הרכנת הראש, שראש עם הגוף הוא, 
במדרגה אחת.
%letter ד
ד) פירוש, רמ"ח הבחנות של חסד, יש בפרצוף עליון, שמהן נמשכים 
רמ"ח אברים בתחתונים, המפורשים (במשנה אהלות), ואכמ"ל, וית' 
במקומן.
%page 49
%letter ה
ה) אין לך מהות בכל העולמות, הן בעולמות העליונים, והן בעוה"ז, 
שלא תהינה נבחנות בו עשר הספירות הנ"ל, שהן ד' הבחינות הנודעות 
ושורשן. וז"ש, שגם באדם התחתון שבעוה"ז נמצאות בו ג"כ ה' בחינות 
וכו'.
%letter ו
ו) הכלים שבע"ס, נקראים: כתר, חכמה, בינה, ז"א, מלכות. והאורות 
שבהם, נקראים: יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש (כמ"ש בדברים רבה 
פ"ב כ"ו), שאור היחידה מתלבש בכלי דכתר, 
%break
ואור החיה מתלבש בכלי דחכמה, ואור הנשמה בכלי דבינה, ואור הרוח 
בכלי דזעיר אנפין, ואור הנפש בכלי דמלכות.
%letter ז
ז) כבר ידעת שהבחן המדרגות הוא, על פי הזכות והעביות שבהן, וכל 
"מעלה", פירושה, השיעור הזך יותר מחברו.
%letter ח
ח) האורות הם נרנח"י, והכלים הם כח"ב זו"ן, כנ"ל.
%letter ט
ט) ענין התחלקות הרוחני, הוא מסיבת שינוי הצורה שנתחדשה שם 
(כנ"ל ח"א פ"א אות ל' ד"ה אמנם). וכל העליון מחברו, היינו, שהוא זך 
מחברו, וכל התחתון מחברו, פירושו, שהוא יותר עב מחברו. כי בשינוי 
צורה של עביות זו, נפרד ויצא מחברו, ונעשה תחתון ממנו. 
%break
ונודע, שהאורות מושפעים מכל עליון לתחתון ממנו, ומשום זה, מוכרח 
התחתון לקבל השפע בבחינה היותר עליונה והיותר זכה שבו, והעליון 
נותן לו השפע, רק מהבחינה היותר תחתונה והיותר עבה שיש בו, 
שעל דרך זה, 
%break
משתוה צורת האור הבאה מעליון לצורת הכלי שיש בתחתון, כי 
הבחינה היותר עבה וגסה שבעליון, יש לה השתוות לבחינה הדקה 
והזכה יותר שבתחתון ונמצא, שהתחתון אינו יכול לקבל את כל האור 
השייך לו לקבל, אלא רק חלק קטן מאד, 
%break
דהיינו רק עד כמה שהכלי היותר זך שבו, יכול לקבל, ושאר הבחינות 
שבו, שאינן זכות כל כך, מוכרחות להשאר בלי האור המיוחס להן, 
משום שינוי צורתן, כלפי העליונה המשפיעה להן.
%break
ולפיכך, נבחן כאן, שהאור השייך לתחתון, מתחלק לשתי בחינות: הא' 
היא, השיעור הקטן של האור שמקבל מהעליון בתוך הכלי היותר עליון 
שבו, כנ"ל, ואור זה שמקבל נקרא "אור פנימי" שבתחתון. הב' היא, כל 
שיעור האור השייך לבחינות הנשארות בתחתון, 
%break
ולא יכלו לקבל משום שינוי צורתן מן העליון, כנ"ל, וכל השיעור הזה, 
נבחן, שנשאר בעליון, ולא ירד לתחתון, ונקרא "אור מקיף". ונקרא כן, 
בהיותו מקיף על התחתון, כלומר, שמאיר עליו מרחוק, אע"פ שאינו 
מלובש בו, אלא שהוא הארה מרחוק ומועטת. 
%break
וענין הארה רחוקה זו מסוגל לזכך את בחינות העביות שבתחתון, עד 
שישתוו צורות כל הבחינות שבתחתון, עם צורת העליון, ואז יוכל לקבל 
כל האור השייך לו. 
%break
וזה מכונה כניסת המקיפין, כלומר, שהאורות המקיפים נכנסו, 
והתלבשו בכלים של התחתון, שנזדככו ונעשו כולם לבחינת אור פנימי.
%page 50
%letter י
י) כלומר, שמתוך שנחלקו האורות, לאור פנימי ואור מקיף, כנ"ל, נמצאו 
משום זה, ב' מינים של קבלה בכלי, שהם: קבלה בתוכו של הכלי, 
וקבלה מחיצוניותו של הכלי (עי' לה"ת ח"א אות ק"ב), 
%break
אשר האור הפנימי מתקבל בתוככיות הכלי, והאור המקיף המזכך אותו 
מעביו (כנ"ל בדבור הסמוך), נבחן שמתקבל דרך חיצוניות הכלי, 
כלומר, בלי שום התלבשות בכלי.
%break
וענין ההתחלקות על חיצוניות ופנימיות, האמור בכלי, הוא, על פי 
הבחנת הזכות והעביות שבכלי, כי רק העביות שבו, ראויה לקבלת 
האור הפנימי, משום, שעיקר כלי הקבלה של הנאצל היא בחינה ד'. 
אמנם, ג' הבחינות הראשונות, אינן ראויות לקבלה, 
%break
אלא הן הגורמות, שתתגלה בחינה ד'. וע"כ, כל כלי, נבחן לפי עצמו, 
לד' בחינות שבכלי, אשר האור מתקבל בעיקר, בבחינה ד' שבו, וע"כ 
נקראת פנימיות הכלי, ותוכיותו, ששם שורה השפע.
%break
וג' בחינות, הגורמות רק לגילוי של בחינה ד' שבכלי, והן עצמן, אינן 
בנות קבלה, נחשבות כמסבבות את הבחי' ד' מחיצוניותה. בדומה, 
לעבי דופן של כלי גשמי, המחזיק ד' קליפות, המסבבות זו לזו, וכל 
המקובל בכלי, הוא בפנימיות שבו, דהיינו קליפת הפנימיות, 
%break
ושאר ג' הקליפות שבעובי הדופן, הן רק מחזקות את הקליפה 
הפנימית, שתהיה לה כח לסבול את המילוי שבה. ועד"ז, יש להבין גם 
כאן ברוחניות, שעיקר הבחינה המחזקת בתוכה את השפע, 
%break
היא בחינה ד' שבכלי, וג' הבחינות הראשונות, הן הסיבות, לגלות את 
הבחינה הד' בכל כחה, עד שתהיה ראויה להחזקת השפע, אבל הן 
עצמן, אינן בנות קבלה לאור הפנימי.
%break
ולפיכך, נקראות חיצוניות הכלי, להיותן, מחוץ לבחינת קבלת האור 
הפנימי: שבחינה ג', היא חיצוניות לבחינה ד'. ובחינה ב', היא חיצוניות 
לבחינה ג'. ובחינה א', חיצוניות מכולן המסבבת לכולן. ועל כולן, יש 
בחינה חיצונית בלי שום עביות כל שהיא, 
%break
שהיא בחינת שורש לכל ד' הבחינות שבכלי. ותדע, שהבחינה הזאת 
הזכה לגמרי, היא כלי הקבלה לאו"מ, כי מחמת הזכות הנפלאה שבה, 
יכולה לקבל הארת או"מ, אע"פ שהיא מרחוק.
%break
ונתבאר, דבר התחלקות הכלי, אשר הפנימית שבו, פירושה בחינה 
העבה יותר שבכלי, דהיינו בחינה ד' שבכלי, והיא המקבלת לאו"פ, 
וחיצוניות שבו, פירושה, בחינה הזכה יותר שבכלי, דהיינו בחינת 
השורש של הכלי, כנ"ל, והיא המקבלת לאו"מ מרחוק. 
%break
ואין להקשות, שבחינה ד' אינה ראויה לקבלה, מכח הצמצום והמסך. כי 
אין אנו עוסקים כאן, אלא בבחינת או"ח העולה מתוך בחינה ד' (ועי' 
הסת"פ).
%letter כ
כ) כל הספירות, שביכלתן רק לקבל אורות, ואין להן היכולת להשפיע 
לאחרים, מכונה האור שבהן, בשם אור הנפש, וכבר נתבאר, שכל 
האור שבעגולים, מוכרחים לקבל מאור הקו (כנ"ל ח"ב פ"א אות ל'). 
והטעם, שאי אפשר שיתקשר האור העליון בכלים, 
%page 51
זולת ע"י זווג עם המסך המעלה או"ח, אשר האור החוזר הזה מקשר 
האור בכלים כנ"ל (ח"ב פ"ב אות כ'). ולפיכך, הכלים שאין בהם המסך 
הזה, אין האור העליון מתקשר בהם, שיהיו יכולים להשפיע לאחרים 
ממעלה למטה, ואינם ראויים רק לקבל אור, 
%break
מהמדרגה הקודמת, ממטה למעלה, לצורך חיותם עצמם בלבד, שאור 
זה נקרא אור הנפש, כנ"ל. ולפיכך, כיון שאין מסך בכלים דעגולים כנ"ל, 
ע"כ, אין האור העליון מתקשר בהם עצמם, 
%break
אלא מוכרחים לקבל האור מן הקו, וגם זה רק לשיעור חיותם עצמם, 
ולא להשפיע, כמבואר. וע"כ נקרא האור שבעגולים אור הנפש, 
כמבואר.
%letter ל
ל) יוד ספירות דרוח, הן בחינות משפיעים, ולפיכך, נקרא אור הרוח, 
בשם אור הזכר, כלומר, שהוא משפיע. אבל יוד ספירות דנפש, מכונות 
בשם אור נקבה, כלומר, שמקבלת, ואינה יכולה להשפיע. 
%break
וע"כ, מכונות יוד הספירות של אור הקו, בשם יוד ספירות דרוח, 
להורות שהן בחינת אור זכר ומשפיע. והטעם, כבר נתבאר לעיל, 
בדיבור הסמוך ע"ש. ולכן הרוח גבוה, על מדרגת נפש, משום שהוא 
המשפיע אל הנפש.
%letter מ
מ) כלומר, שאין ה' המדרגות כח"ב זו"ן, נמשכות ביושר, שפירושו, זו 
למטה מזו, דהיינו מהזך אל העב (ח"ב פ"א אות ה'), אלא שה' 
המדרגות שוות זו לזו, ואין אחת למטה מחברתה, דהיינו שתהיה עבה 
מחברתה. אלא ודאי, שיש ביניהן על כל פנים ההבחן, 
%break
של סיבה ומסובב, שהרי הן יוצאות זו מזו, ונמשכות זו מזו, שהחכמה 
יצאה מהכתר, והבינה מחכמה, וז"א מבינה, והמלכות מזעיר אנפין 
(כנ"ל באו"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה עתה). אמנם הבחן זה, של סיבה 
ומסובב האמור, מוגדר, בבחינת המצאם זה תוך זה, אשר, 
%break
כל סיבה מסבבת את המסובב שלה, אשר החכמה מסובבת מכתר 
ובינה מסובבת מחכמה וכו', באופן אשר "זה תוך זה", פירושו, זה 
מסובב מזה, כמבואר. אבל אין ביניהם הבחן של מעלה מטה כל עיקר 
(כנ"ל ח"א פ"א אות ק').
%letter נ
נ) כי כן האור מתרשם מהכלי המלובש בו, אשר אפילו, כשיוצא משם 
לכלי אחר, אינו משנה את דרכיו, שהיו לו בכלי הקודם. ולפיכך, כיון 
שבעוד, שהאור היה בקו שביושר, היה נמשך ויורד, בזה למטה מזה, 
דהיינו, שהיה הולך ומתעבה בסדר המדרגות, 
%break
מסיבת המסך המצוי שם, כנ"ל (ח"ב פ"א אות ו'), וע"כ, אפילו אחר 
שיצא משם, ובא אל עשר הספירות דעגולים, שאין בהן מסך, ומתעגל 
בהן בהכרח, עם כל זה, אינו משנה את דרכיו בהתפשטותו ממדרגה 
למדרגה. פירוש, כי למשל, כשהאור של הקו בא לספירת כתר, 
%page 52
הוא מתעגל שם, כלומר, שמקבל את צורת אותו הכלי, שאין שם הבחן 
מעלה מטה, אמנם, כשמתפשט האור מעגול הכתר אל עגול החכמה, 
הוא אינו מתעגל (עי' לה"ת ח"א אות ג'), אלא נמשך ביושר, כלומר 
בהבחן מעלה ומטה. 
%break
ונמצא משום זה, ספירת עגול החכמה למטה מעגול הכתר, ועב 
מהכתר, שאין צורתם שוה. ועד"ז, כשבא האור מחכמה אל הבינה, הוא 
נמשך לה ביושר. ונבחן שהבינה למטה מהחכמה, דהיינו, יותר עב 
מהחכמה. 
%break
ועד"ז כל הספירות. באופן, שאע"פ שעשר הספירות דעגולים צורתן 
שוה, בלי הבחן מעלה מטה מצד הכלים, כנ"ל, עכ"ז, יש בהן הבחן 
מעלה ומטה, מצד "שיש בהן כל הבחינות של קבלת השפע, שביוד 
הספירות שבקו היושר".
%letter ס
ס) פירוש, אחר שנתקנו ד' העולמות אבי"ע, נעשתה כל ספירה לפרצוף 
שלם בראש תוך סוף. וקיבלו משום זה שמות אחרים. והפרצוף שנעשה 
מכתר, נקרא בשם אריך אנפין. 
%break
והפרצוף שנעשה מחכמה, נקרא בשם אבא. והפרצוף הנעשה מבינה, 
נקרא בשם אמא. והפרצוף הנעשה משש הספירות חג"ת נה"י, נקרא 
בשם זעיר אנפין. והפרצוף הנעשה ממלכות, נקרא בשם נוקבא. 
והוראת אלו השמות, תתבאר במקומם בע"ה.
%letter ע
ע) פירוש, כי כבר ידעת, שמסיבת אור של י"ס הקו, המקובל בעגולים, 
מתרשמות בהכרח כל הבחינות דיושר גם בעגולים (כנ"ל אות נ' ד"ה 
יש), והנה זו הבחי' שישנה בקו שנקרא מסך, שבאור חוזר שלו, נמצא 
מקשר את האור העליון בכלים (כנ"ל ח"ב פ"א אות כ'), 
%break
הנה גם המסך הזה, מתרשם בעגולים, אלא בלי העביות שבו, כי 
העביות לא תוכל לעלות ממדרגה תחתונה לעליונה ממנה אפילו כל 
שהוא, שהרי על כן נקראת עליונה, לפי שאין בה עביות כמו בתחתונה, 
והבן. אלא רק בחינת הריוח, שהמסך הזה מגלה בתחתונה, 
%break
דהיינו בעשר ספירות דיושר, זהו לבד העולה מהמסך דקו היושר, 
ומתרשם בעגולים. והריוח מהמסך הזה, מכונה בשם "חלון", כדוגמת 
החלון המותקן בחדר, כדי להביא האור באותו החדר, כן המסך הזה 
מגלה האור החוזר בסגולתו, לקשר את האור בנאצל. 
%break
באופן, שאם המסך יתעלם משם, היה האור מסתלק מהנאצל, והיה 
נשאר בחושך, כדוגמת סתימת החלון אצל החדר. לפיכך, כשאנו באים 
לכנות רק את הריוח מהמסך, ולהוציא את עביותו, אנו מגדירים זה 
בשם "חלון או נקב".
%letter פ
פ) היינו שנתרשם ג"כ בערכי ימין ושמאל, שהיו משמשים ביוד 
הספירות דיושר (עי' לה"ת ח"א כ"ג).
%letter צ
צ) כלומר, שמסיבת החלון האמור, נעשה שם ההבחן של המשכת 
וירידת האור, דהיינו, שהולך ומתעבה בסדר המדרגות, אשר המדרגה 
התחתונה עבה מקודמתה. וז"ש "ומשם יורד אריך אל עגול אבא", 
כלומר, שמסבת החלון, 
%break
קיבל האור בחינת עביות ובחינת מטה, אצל אבא דעגולים, דהיינו, 
חכמה, אשר הושפלה במדרגה, ואינה שוה עתה אל הכתר דעגולים, 
כמו שהיה בטרם שקיבלו האור דיושר דרך החלון. וכן בינה למטה 
מחכמה.
%letter ק
ק) משמיענו שענין החלון הזה, נעשה בספירות, ביחד עם ירידת האור 
אליו מהעגול העליון. כלומר שאז האור ההוא, רושם בו את ענין המסך 
הכלול בו כנ"ל, וע"כ נבחן כמו שהאור נוקב בו, ועושה בו חלון.
%page 53
%letter ר
ר) כבר נתבאר ענין זה היטב לעיל (ח"ב פ"א אות ד' ד"ה פירוש).
%letter ש
ש) כלומר, שהאור יורד מעגול אל עגול בדרך המשכה ביושר בקוים 
ישרים, אלא שאין זה נחשב לבחינת תיקון קוים ממש, היורדים 
"מהמסך" שיש בהם אור הזכר, שיוכלו להשפיע לאחרים. אלא הקוים 
הללו של העגולים, אין בהם כח השפעה, 
%break
משום שהמה יורדים בבחינת "חלונות", המספיקים רק לקבלת האור 
לצורך עצמם בלבד, ולא להשפיע לאחרים. וזה הכלל, כל שאין בו 
בחינת מסך, אין בו אור הזכר, אלא אור הנקבה, שהוא אור הנפש.
%letter ת
ת) אין לתמוה על השם אדם שמכנים כאן, שהוא כמו שאיתא (במדרש 
רבה בראשית כ"ז) א"ר יודן, גדול כחן של נביאים, שמדמים צורה 
ליוצרה, שנאמר ואשמע קול אדם בין אולי וכו', ועל דמות הכסא דמות 
כמראה אדם עליו מלמעלה, עכ"ל. וטעם הדבר יתבאר בע"ה במקומו.
%letter א
א) פירוש, מא"ס ב"ה הזך ביותר שבכל העולמות עד הנקודה 
האמצעית, שהיא הבחינה העבה ביותר שבכל העולמות. 
%break
באופן, שכל המציאות שלפנינו, הן העליונים והן התחתונים, כולם הם 
ענפיו שנשתלשלו ממנו, ונתלין עליו, ומלבישין אותו. וע"כ הוא מחבר 
את כולם.
%letter ב
ב) הפנימיות, היינו, בחינת אור א"ס המלובש בו, ועצמותו, הוא בחי' 
ג"ר שבו. וכבר נתבאר (בהקדמה אות כ"ז ד"ה עוד), שאין לנו רשות 
לדבר בכלהו בחינות ג"ר, שבכל מדרגה ופרצוף, 
%break
ואפילו בעולם עשיה. אמנם בבחינת ז"ת מותר לנו העסק, ואפילו בז"ת 
דג"ר דאדם קדמון, ע"ש.
%letter ג
ג) כבר נתבאר לעיל שהעגולים נתגלו תיכף עם הצמצום והסתלקות 
האור, ואחר כך נתגלה היושר באופן שהעגולים נבחנים לסבה ולגורם 
לאור הקו. שע"כ נבחנים לקודמים אליו (כמ"ש בלה"ת חלק זה אות 
מ"ב).
%page 54
%letter ד
ד) היינו מהקצה העליון עד הקצה התחתון, כנ"ל. והתבונן באורך 
הגשמי המדומה, ותלמד על ידו את שורשו הרוחני. כי האורך המדומה, 
מובן לנו על פי ג' הבחנות, שהן: קצהו העליון, קצהו התחתון, המרחק 
שביניהם. וממש על דרך זה, תבחין את האורך הרוחני, 
%break
שמתחילה תבחין את הקצה התחתון שבמדרגה, דהיינו את הבחינה 
האחרונה שלה היותר עבה, שאין למטה ממנה בעביות, ומתוך הקצה 
התחתון שתדע, תלמד עמו תיכף גם את קצהו העליון, כי על פי מידת 
העביות שבבחינה האחרונה, 
%break
היא מידת קומתו של אור חוזר (כמ"ש בהסתכלות פנימית אות פ"ו ד"ה 
והנה עש"ה). כי למשל, העביות של בחינה ד' שבבחינה ד' מגיעה 
לקומת כתר דכתר, ועביות דבחינה ג' שבבחינה ד' מגיעה רק לקומת 
כתר דחכמה, 
%break
ובחינה ב' שבבחינה ד' מגיעה רק לקומת כתר דבינה וכו', הרי שעם 
ידיעת הקצה התחתון, תיכף יתודע עמו קצהו העליון. ואחרי שידעת 
שני הקצוות שבמדרגה, מתודע לך מאליו גם המרחק שביניהם, כי 
מרחק רוחני, פירושו שינוי הצורה שבין שתי הבחינות, 
%break
שלפי גדלה של השתנות הצורה כן המרחק שביניהן. ולמשל, אם קצהו 
התחתון הוא בחינה א' שבבחינה ד', נמצא, שקצהו העליון הוא רק עד 
קומת כתר דז"א (עש"ה בהסתכלות פנימית הנ"ל) הרי שהמרחק אינו 
מרובה כל כך, אבל אם קצהו התחתון הוא בחינה ב', 
%break
נמצא שקצהו העליון הוא קומת כתר דבינה, הרי המרחק שביניהן הוא 
ב' בחינות של עביות, שהם בחינה א' ובחינה ב'. ואם קצהו התחתון 
הוא עביות דבחינה ג' שבבחינה ד', נמצא קצהו העליון כתר דחכמה, 
הרי כאן המרחק באורך של ג' בחינות, וכו' עד"ז. והבן היטב.
%letter ה
ה) והוא, משום שהעגולים מסבבים בחינת ג' ספירות ראשונות דיושר 
(כנ"ל ח"ב פ"א אות צ' ד"ה וטעם), ונודע, שמבחינת הכלים שלהם, עוד 
הם עולים לאין ערוך על ג"ר דיושר, כנ"ל. וכבר ידעת, שאסור לנו לדבר 
ולעסוק בג"ר, וע"כ, אין לנו רשות לעסוק בשום בחינות עגולים.
%break