ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book לפתוח את השערים הנעולים
%break
%H לפתוח את השערים הנעולים 
%break
%letter 1
1. מטרם שזוכים להפוך הרצון לקבל שבנו ע"י תורה ומצוות, לקבלה 
ע"מ להשפיע, נמצאים מנעולים חזקים על אותם השערים לה', כי אז 
יש להם תפקיד הפוך, להרחיק אותנו מה'. ע"כ נקראים כוחות הפירוד 
מנעולים, כי סותמים את שערי ההתקרבות, ומרחיקים אותנו מה'.
%break
אבל אם אנו מתגברים עליהם, שלא ישפיעו עלינו, לצנן אהבתו 
מליבנו, הנה אז נהפכים המנעולים ונעשים פתחים, והחושך נהפך 
לאור, והמר למתוק. 
%break
משום שעל כל המנעולים מקבלים אנו מדרגה מיוחדת בהשגחתו, והם 
נעשים לפתחים, למדרגות של השגה בה'. ואלו המדרגות, שאנו 
מקבלים על הפתחים, נעשו להיכלות החכמה.
%S ("זוהר לעם". "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "שתי נקודות", סעיף 121)
%break
%letter 2
2. הנה בעת שההסתרה גברה על האדם, והגיע לידי מצב, שאין הוא 
מרגיש שום טעם בעבודה, ואין בידו לצייר ולהרגיש בחינת אהבה 
ויראה בשום אופן, ואין הוא מסוגל לעשות שום דבר בקדושה, 
%break
אז אין לו שום עצה, רק לבכות לה', שירחם עליו ויעביר מעליו את 
המסך מעל עיניו ולבו.
%break
וענין הבכיה הוא דבר חשוב וגדול. וזה כמו שאמרו חז"ל: "כל 
השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות". ועל זה מקשין העולם, אם שערי 
הדמעות לא ננעלו, בשביל מה צריכים בכלל שערים?
%break
ואמר, שזה דומה לאדם, המבקש מחבירו איזה דבר נחוץ. ודבר זה 
נוגע עד לבבו, והוא מבקש ומתחנן לפניו בכל לשון של תפלה ובקשה. 
וחבירו אין שם לב לכל זה. 
%break
ובעת שהוא רואה, שאין כבר מקום לתת תפלה ובקשה, אז האדם 
מרים את קולו בבכיה, ועל זה אמרו: "כל השערים ננעלו חוץ משערי 
הדמעות". 
%break
כלומר, מתי שערי דמעות לא ננעלו, דוקא בזמן שכל השערים ננעלו, 
אז יש מקום לשערי דמעות, ואז רואים שהם לא ננעלו.
%break
מה שאין כן בזמן ששערי התפלות פתוחות, אז לא שייך שערי דמעות 
ובכיות. זה נקרא, ששערי דמעות כן ננעלו. אלא מתי שערי הדמעות 
לא ננעלו, דוקא בזמן שכל השערים ננעלו, אז שערי דמעות פתוחות, 
היות שעדין יש לו עצה של תפלה ובקשה.
%break
וזה פירוש "במסתרים תבכה נפשי". היינו בזמן שהאדם בא לכלל 
הסתרה, אז תבכה נפשי, מטעם שאין לו עצה אחרת. וזה ענין "כל מה 
שיש בידך ובכוחך לעשות, עשה".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ח. "מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה - א'")
%break
%letter 3
3. והכל זוכין רק על ידי התגברות הנקרא כוחות, וכל כח וכח שהאדם 
מוציא מצטרפין לחשבון גדול. 
%break
היינו אפילו שהאדם מתגבר באיזה פעם ובא לו מחשבה זרה, וטוען 
הלא אני כבר בדוק ומנוסה שעוד מעט לא יהיה לי את החשק הזה 
לעבודה, ומה אני ארויח אם אתן עכשיו מעט התגברות. 
%break
ואז הוא צריך לענות, שפרוטה ופרוטה מצטרפות לחשבון גדול, היינו 
לחשבון הכללי, בין לשורש נשמתו, ובין לכלל כולו.
%break
ואולי זה פירוש "שערי הדמעות לא ננעלו". "שערי" מלשון סערות, 
שזה ענין התגברות. 
%break
"דמעות" מלשון המדמע, היינו שיש עירוב של רצוניות אחרות, ורק 
באמצע הרצוניות יש שם לרגע קט רצון של התגברות לאהבה ויראת 
שמים. 
%break
"לא ננעלו", אלא שהרגע הזו מצטרף לחשבון גדול, וכשהחשבון 
מתמלא אז גם האדם מתחיל להרגיש את ההלבשה הרוחנית.
%break
וזה ענין חשיבות של הדמעות, היינו אפילו שהוא נמצא בשפל המצב, 
היינו שיש לו רצוניות שפלים, ומכל מקום יש באמצע כח התגברות, 
שמנקודת לבבו חושק וכוסף לה', אזי הכח הזה חשוב מאד.
%S (הרב"ש. אגרת י"ד)
%break
%letter 4
4. במקום הדלת שם הפתח, בשעה שסגור. בגשמיות, אפשר לראות 
הדלת, כמו שאפשר לראות את הפתח, אבל ברוחניות, אינם רואים 
זולת הפתח. 
%break
ואי אפשר לראות את הפתח כלל, זולת באמונה שלימה וּבָרָה רואים 
את הדלת, וברגע הזאת מתהפך לפתח, כי הוא אחד ושמו אחד.
%S (בעל הסולם. אגרת כ"ו)
%break
%letter 5
5. בזמן שהאדם כבר יודע שהוא רשע בבחינת "רשעים בחייהם 
נקראים מתים", שכבר בא לידי הכרה, שזה שהוא מונח תחת שליטת 
הרצון לקבל, אם כן הוא נפרד מחיי החיים, ועל זה הוא דופק עכשיו 
ורוצה לעשות תשובה. 
%break
כלומר, שהוא רוצה עזרה, שיתנו לו מלמעלה, שתהיה לו היכולת 
לצאת מאהבה עצמית, ותהיה בידו היכולת לאהוב את ה' בכל לבבך. 
נמצא, שהוא מרגיש שהוא רשע, היות שבמקום שצריכים לאהוב את 
ה', הוא אוהב את עצמו.
%break
נמצא, שהדפיקות שלו, מובן לנו, שהוא עושה מה שביכולתו, שה' 
יקרב אותו, ולהוציאו משליטת הרע שלו, זה נקרא "דמעות אמיתיות". 
וזהו כנ"ל, שביארנו "פתח לנו שער בעת נעילת שער". היינו היות 
שרואה, שכל השערים הם סגירות, ואז הוא מתחיל לדפוק. 
%break
נמצא, בעת נעילת שער, היינו שכבר התפלל והודיעו לו סיבת החטא, 
אז הוא מתחיל לתת הדמעות האמיתיות [...] אז הדפיקות שלו 
נבחנות לדמעות. וזהו "הפותח שער לדופקי בתשובה".
%S (הרב"ש. מאמר 3 "מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים" 1989)
%break
%letter 6
6. צריכים לדעת, כי מי שרוצה לכנס בעבודת ה', בכדי להדבק בו 
באמת ולהכנס בהיכל המלך, אז לא נותנים להכנס כל אחד ואחד. 
אלא בודקין אותו, אם אין לו רצון אחר, אלא רצון של דביקות. אותו 
נותנים להכנס.
%break
ואיך בודקין את האדם, אם אין לו אלא רצון אחד? זהו שנותנים 
להאדם הפרעות, היינו שולחים לו מחשבות זרות ושליחים זרים, בכדי 
להפריע לו, שיעזוב את דרך זה וילך בדרך כל הארץ.
%break
ואם האדם מתגבר על כל הקשיים, ופורץ כל הגדרים, שעושים לו 
מחסומים, ועם דברים קטנים לא יכולים לדחותו, אז הקב"ה שולח לו 
קליפות ומרכבות גדולות, שיטעו את האדם מלהכנס להדבק רק בה' 
ולא בדבר אחר. 
%break
וזה נקרא "ביד חזקה הקב"ה דוחה אותו".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ע'. "ביד חזקה ובחימה שפוכה")
%break
%letter 7
7. מלך, שחשק לבחור לעצמו, כל אוהביו הנאמנים לו ביותר 
שבמדינה, ולהכניסם לעבודתו בהיכלו פנימה. מה עשה, נתן צו גלוי 
במדינה, שכל הרוצה כקטן כגדול, יבוא אליו לעסוק בעבודות 
הפנימיות שבהיכלו. 
%break
אבל העמיד מעבדיו שומרים רבים, על פיתחו של ההיכל, ובכל 
הדרכים המובילים להיכלו. וציווה אותם להטעות בערמה את כל 
המתקרבים להיכלו, ולהדיחם מהדרך המוביל להיכל.
%break
וכמובן, שכל בני המדינה התחילו לרוץ להיכל המלך. אומנם, נידחו 
בערמת השומרים החרוצים. ורבים מהם התגברו עליהם, עד 
שהצליחו להתקרב אל פתח ההיכל. 
%break
אלא ששומרי הפתח היו חרוצים ביותר. ומי שהוא שהתקרב אל 
הפתח, הסיתו אותו והדיחו אותו במזימה רבה, עד ששב כלעומת 
שבא.
%break
וכן חזרו ובאו ושבו, ושוב התחזקו וחזרו ובאו ושבו, וכן חזרו חלילה 
כמה ימים ושנים, עד שנלאו מלנסות יותר. 
%break
ורק הגיבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את 
השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תיכף לקבל פני המלך, שמינה כל 
אחד על משמרתו המתאימה לו.
%break
וכמובן, שמאז ואילך, לא היו להם עוד עסקים עם השומרים הללו, 
שהסיתו והדיחו אותם ומררו את חייהם כמה ימים ושנים, בהלוך ושוב 
על הפתח, כי זכו לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קל"ג)
%break
%letter 8
8. צריכים עוד כוח לעמוד בהיכל המלך, כלומר, לעמוד ולהתפלל 
ולחכות, בלי עייפות, אלא בדפיקו בתר דפיקו [בהכאה אחר הכאה], 
עד שמפיקים רצון השלם מהשי"ת.
%break
ועל כן צריכים ללמוד מלאכה זו בטרם שנכנסים להיכל המלך, דהיינו 
לאזור כוח ועוז, לעמוד כעמוד של ברזל, עדי נפיק [נוציא] רצון 
מהשי"ת, כמ"ש "אל דמי לכם", אף על גב שהשי"ת נראה ששותק 
ואינו עונה, 
%break
אל יעלה על דעתכם משום זה, לידום גם כן ח"ו, "אל דמי לכם", לא 
לזה כיוון השי"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם כח אחר כך, לעמוד 
בהיכל המלך, באותו שעה שלא יהיה לכם שום מום, ועל כן "אל תתני דמי לו"
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ד)
%break
%letter 9
9. צריך האדם לדעת, שגמר מלאכה אינו עסק האדם כלל וכלל, כי 
אם עסק השי"ת, ואם כן איך אתה יכול לדעת את השי"ת, ולשערהו 
אם יכול הוא לגמור מלאכתו, או אינו יכול ח"ו, שזה ודאי חוצפה 
והמרה.
%break
"ולא אתה בן חורין להבטל ממנה", אפילו בו באופן, אם השי"ת רוצה 
שתעבוד, בלי לגמור מלאכה. וז"ש: "מה ה' אלקיך שואל" וכו'. 
%break
פירוש, הנברא מחוייב לדעת רק אחת שהשי"ת דורש עבודה, ועל כן 
יעשה רצונו יתברך בתמימות, ע"ד [על דרך]: "פתחו לי פתח א' [אחד] 
של תשובה כחודה של מחט", וע"כ יִנצל מהס"א, שלא יתקרב אליו 
לעולם, 
%break
ואם האדם נשלם בזה, יכול הוא להיות בטוח שהשי"ת מצדו יגמור 
מלאכתו. "ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרנות נכנסות".
%break
אבל אם אינו מוכן מצדו לעבדו, אפילו באופן שלא יזכה לגמר מלאכה, 
ולפתחו של אולם, ודאי לא יועיל לו כל החנופות והשקרים.
%S (בעל הסולם. אגרת כ"ז)
%break
%letter 10
10. "פתחו לי פתח א' [אחד] של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח 
לכם פתחים שיהיו עגלות וקרנות נכנסות". 
%break
פירוש, פתחו של מחט אינה לכניסה ויציאה, אלא להכניס בו חוט 
לתפירה ולעבודה, כן תשתוקק רק אחר ציוויא דמאריה [מצוות אדונו], 
לעבוד עבודה, ואז אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. 
%break
שה"ס שם המפורש בפסוק "ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ".
%S (בעל הסולם. אגרת י"ז)
%break
%letter 11
11. פתחו לי שערי צדק. שהם השערים, שעשה ה', ונתן אפשרות 
לצדיקים, שיבואו לפניו דרך אותם השערים.
%break
ולסוף כל השערים, עשה שער אחד, בכמה מנעולים. השער, הנקרא 
מלכות דמלכות, שהוא נקודת הסיום של כל השערים העליונים. 
והשער הזה האחרון, הוא השער הראשון לחכמה עילאה. 
%break
כלומר, שאי אפשר לִזְכות לחכמה העליונה, זולת אחר השגת השער 
הזה האחרון דווקא. כי להשגת חכמה עילאה הוא השער הראשון. 
%break
ע"כ כתוב, ראשית חכמה יראת ה'. כי יראת ה' מכונה דווקא השער 
האחרון, שהוא הראשון לחכמת ה'.
%S ("זוהר לעם". "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "שתי נקודות", סעיף 120)
%break
%letter 12
12. אין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק 
בהרגשת האדם.
%S (הרב"ש. 236. "מלא כל הארץ כבודו")