ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book לחיות בדבר והיפוכו
%break
%H לחיות בדבר והיפוכו 
%break
%letter 1
1. ידוע, כי אין שום דבר מתגלה בצורתו האמיתי, אלא רק בדבר 
והפוכו, "כיתרון האור מתוך החושך". זאת אומרת, שכל דבר מראה 
על חבירו, שדווקא על ידי דבר והפוכו, אפשר להשיג את מציאותו 
האמיתי של המושג הנגדי. 
%break
ומשום זה אי אפשר להשיג את הדבר בתכלית הבהירות, אם אין לו 
את הדבר המקבילו. דוגמה: אי אפשר להעריך ולומר, שזהו דבר טוב, 
אם אין הדבר שכנגדו, המראה על רע. וכמו כן: מר - ומתוק, שנאה - 
ואהבה, רעבון - ושביעה, צימאון - ורוויה, פירוד - ודביקות. 
%break
ולפי זה יוצא, שאי אפשר לבוא לידי אהבת הדביקות, מטרם שמשיג 
את שנאת הפירוד.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ד, "יתרון ארץ בכל הוא")
%break
%letter 2
2. כל דרך הבריאה שברא ה' היא בחינת ב' [שני] הפכים בנושא אחד, 
ובבחינה זו נטבעו כל מיני החיבורים שבעולם, וזה כלל כל מעשה 
בראשית.
%S (בעל הסולם. "אחור וקדם צרתני")
%break
%letter 3
3. ברוחניות ידוע, שהם על דרך חותם ונחתם, שכל מדרגה נחתמה 
מהמדרגה עליונה. והדרך של חותם ונחתם הוא תמיד דבר והיפוכה, 
שהנחתם הוא תמיד הפוך מהחותם.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". צ"א, "ענין בני תמורה")
%break
%letter 4
4. כל הקושי בעבודתו יתברך, להיותה אצל העובד תמיד בבחינת 
"שני הפכים בנושא אחד", שאחדותו יתברך, פשוט, וצריכה להתלבש 
בגוף האדם, המורכב מגוף ונשמה, שהם שני הפכים. 
%break
על כן, בכל עניין רוחני המושג לאדם, מיד נעשה בו ב' [שתי] צורות 
הפוכות, צורה אחת מצד הגוף. וצורה אחת מצד הנשמה. 
%break
והאדם אינו מסוגל מצד בריאתו לברר את הגוף והנשמה, כמו שני 
נושאים, אלא הוא מורכב בכוח השי"ת לאחד. כלומר, לנושא אחד, 
ולפיכך קשה עליו ההשגה הרוחנית, ממש כמו שני הפכים, שאי 
אפשר להתלבש בנושא אחד. 
%break
ודומה לעקידת יצחק, שהשי"ת אמר לאברהם "כי ביצחק יִקָּרֵא לך 
זָרַע", והשי"ת אמר לו "וְהַעֲלֵהוּ שם לעולה", אשר ודאי כלפי השי"ת 
הוא כמו שכתוב "אני הוי"ה לא שניתי", אלא במושג המקבל, נעשה ההפכים.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"א)
%break
%letter 5
5. יש להאדם מקום לשתי בחינות מנוגדות. היינו מצד אחד הוא נבחן 
לשלם, שהוא ימין, חסד, שמח בחלקו. ויכול לתת שבח והודיה לה' על 
שהכניס אותו למקום תורה ומעשים טובים. 
%break
ומצד השני הוא יכול להתפלל לה' על מה שהוא נשאר מבחוץ לעבודת 
השם יתברך, כי הכל נבנה על יסוד של אהבה עצמית. אז נקרא אדם 
השלם, ואחרת לא נקרא אדם, משום שאם יראה את החסרונות שלו, 
תיכף יברח גם מבחינת ימין. 
%break
אבל לאחר שהוא כבר ראה את מצב הרע שלו, ומכל מקום הוא 
מתחזק למעלה מהדעת, שיש לו שלימות. וסימן לדבר שהוא יכול 
לתת שבח לה' על זה. אז נקרא שלם.
%S (הרב"ש. 401, "שמע ישראל")
%break
%letter 6
6. הנברא, תיכף מצד בריאתו, הוא נכלל מב' הופכיים:
א. מכלים דקבלה. ב. מכלים דהשפעה. ואין לך הופכיות יותר גדולה 
מזו. ואלו ב' דברים הפוכים באים בנושא אחד, אלא בזה אחר זה. 
%break
ונראה, כאילו יש קו אמצעי הכולל את שניהם: א. הרצון לקבל. ב. 
הרצון להשפיע. וקו אמצעי הכולל את שניהם, הוא, בזמן שהרצון 
לקבל נכלל בהרצון להשפיע, המכונה "מקבל בעל מנת להשפיע". 
%break
נמצא, שבקו האמצעי הזה נכללות ב' הכוחות, היינו קבלה והשפעה 
ביחד.
%S (הרב"ש. מאמר 19 "עניין שמחה" 1986)
%break
%letter 7
7. בכל תנועה ותנועה בעבודתו יתברך נמצאים ב' [שני] הפכים 
בנושא אחד, שהוא מסיבת המקבל, להיותו מורכב מגוף ונשמה, שהם 
הפכים זה לזה, על כן עושה בכל השגה קטנה או גדולה ב' מיני צורות 
הפכים מהדדי (זה מזה). 
%break
והנה ב' כוללים יש בעבודות ה', א: הוא "תפילה ובקשה". ב: הוא 
"שבח והודאה". ומובן מאליו ששניים אלו מחויבים להיות על תכלית 
גובהם. 
%break
והנה להשלמת עניין "התפילה" מחויב האדם להרגיש קרבת ה' אליו 
כדבר מחויב. כמו איבר המדולדל מהקומה כביכול. כי אז יכול 
להתמרמר ולשפוך לפניו כל ליבו.
%break
אבל כנגד זה, לעניין "שבח והודאה" על שלימותם, מחויב האדם 
להרגיש קרבת ה' אליו, לדבר נוסף ולהעדפה, כמו דבר שאינו שייך לו 
כלל, כי "מה אדם ותדעהו, בן אנוש ותחשבהו", 
%break
כי אז ודאי יכול ליתן שבח והודיה לשמו הגדול בשלימות, אשר בחרו 
בין כל העומדים עליו לשרת את ה'.
%break
וזו עבודה גדולה לאדם המורכב, להשתלם בשני הפכים האלו שיהיו 
נקבעים בליבו לנצחיות בבת אחת.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 8
8. צא ולמד מאוכלי המן, שהמן נקרא לחם מן השמים, משום שלא 
נתגשם בהתלבשותו בעוה"ז, ואמרו חז"ל שכל אחד ואחד היה טועם 
בו כל מה שרצה, ונמצא שהיה בו בהכרח מן הצורות ההפוכות, 
%break
דהיינו אחד טעם בו טעם מתוק, והשני טעם בו טעם חריף ומר, אשר 
המן בעצמו, היה בהכרח, כלול משני ההפכים יחד, כי כלום יש לך 
נותן מה שאין בו, וא"כ איך אפשר שיהיו ב' [שני] הפכים בנושא אחד, 
%break
אלא על כרחך, שהוא פשוט ומופשט מב' [משני] הטעמים ורק כלול 
הוא מהם, באופן, שהמקבל הגשמי יכול להבדיל לעצמו, הטעם הזה 
שרוצה. 
%break
ועל דרך זה תבין כל דבר רוחני, שהוא בעצמו יחיד ופשוט, אמנם כלול 
מכל ריבוי הצורות שבעולם, ובביאתו ליד מקבל הגשמי והמוגבל, 
%break
אז יעשה בה המקבל צורה נבדלת אחת, מכלל ריבוי הצורות, 
המתיחדות במהות הרוחנית ההיא.
%S (בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות", חלק א', הסתכלות פנימית, פרק א', 
אות ב')
%break
%letter 9
9. האדם צריך לדעת, הגם שהוא צריך להרגיש מה זה חושך, אחרת 
אין הוא מסוגל להנות מהאור, כי ככל דבר שהאדם רוצה לטעום איזה 
טעם שהוא, אם כדאי שהוא ישתמש עמו, הוא מוכרח ללמוד אחד 
מהשני, כמו שכתוב "כיתרון האור מתוך החושך". 
%break
כמו שאין האדם מסוגל להנות מהמנוחה, אם הוא לא יודע מה זה 
עייפות.
%break
לכן מוכרח האדם לעבור תהליך של עליות וירידות. אבל לא להתפעל 
מהירידות, אלא הוא צריך להתאמץ, שלא יברח מהמערכה. לכן, הגם 
בזמן העבודה, הוא מוכרח לדעת, שהם שני דברים. 
%break
אבל בסוף העבודה, הוא רואה, שהאור והחושך הם כמו שני רגליים 
המביאים את האדם להמטרה.
%S (הרב"ש. מאמר 34 "מהו יום ולילה, בעבודה" 1988)
%break
%letter 10
10. אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך. כי כאשר הצד הזה נכנע, 
מתעלה הקב"ה למעלה ומתגדל כבודו. ואין עבודת הקב"ה אלא מתוך 
החושך. ואין טוב אלא מתוך הרע. וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב 
אותו, אז מתעלה הקב"ה בכבודו. 
%break
וע"כ שלמות הכול היא טוב ורע יחד, ולהסתלק אח"כ אל הטוב. ואין 
טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע. ובטוב הזה מתעלה כבודו של 
הקב"ה. וזוהי עבודה שלמה.
%S (זוהר לעם. "תצווה". מאמר "ובמדבר אשר ראית", סעיף 86)