ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-א
%book תע"ס-א. חלק-ג. דברי האר"י
%page 101
%H חלק ג'
%break
%H אור ישר ואור חוזר, כולל חמשה עשר פרקים
%break
%H פרק א'
%break
%H מבאר ד' בחינות שבעביות שהן סוד ד' כלים, ושורשם. ובו ח' ענינים:
%break
א. בכל העולמות יש בספירות של אותו עולם עצמות וכלים.
ב. תחילה נתפשט א"ס בסוד כלים, ואח"כ נתלבש בהם האורות.
ג. התפשטות האור מורה התעבות יותר ממה שהיה, דהיינו שנתעבה 
האור ונעשה עשרה כלים.
%break
ד. מסך נעשה בכלי מלכות.
ה. מסך זה מפסיק בין עולם אצילות לעולם הבריאה.
ו. זווג דהכאת אור א"ס במסך שמעלה אור חוזר ממטה למעלה.
ז. עד מקום שמגיע אור א"ס הוא עולם אצילות.
%break
ח. ד' בחינות בהתעבות אור העליון:
א) בהתפשטותו מכתר לחכמה;
ב) בהתפשטותו לבינה שנוסף בו הרחקה;
%break
ג) בהתפשטותו לז"א שנעשה בו חלון ונקב צר;
ד) בהתפשטותו למלכות שנעשה בו נקב צר והרחקה.
%break
%H יש עצמות וכלים. תחילה נתפשט אור א"ס בסוד כלים. ואח"כ נתלבשו בהם האורות, שהם העצמות.
%break
%letter א
א) בכל העולמות יש בחינת עצמות וכלים. ותחילת הכל, נתפשט הא"ס 
בסוד יוד ספירות דאצילות בסוד כלים, כי הלא ענין התפשטות, מורה, 
התעבות האור יותר ממה שהיה, ונמצא, כי יוד ספירות אלו, הם יוד 
כלים, ונעשו מצד התפשטות הא"ס עצמו,
%page 102
רק שנתעבה האור, ונעשו כלים על ידי התפשטות. ואחר התפשטות 
הזה, אשר על ידו נעשים י' כלים. אז נתלבש עצמות אין סוף בתוכם. 
וז"ס עצמות וכלים.
%break
%H תקון המסך לעכב את אור העליון מלהתפשט בכלי מלכות. והוא מפסיק בין עולם האצילות לשאר העולמות.
%break
%letter ב
ב) והנה כאשר הגיע התפשטות הנ"ל עד המלכות דאצילות, ראה 
המאציל העליון, שאין כח בתחתונים לקבל האור ההוא אם יתפשט 
יותר, ואז כאשר נגמר הכלי העשירית דאצילות, נעשית שם מסך 
ופרגוד אחד, המפסיק בין האצילות לשאר העולמות שלמטה הימנו.
%break
%H בכח הכאת אור א"ס במסך, חוזר האור למעלה בסוד או"ח המלביש את אור העליון. עד המקום שמגיע קו האור הא"ס, נקרא עולם האצילות.
%break
%letter ג
ג) ואז הכה אור אין סוף יתברך, המתפשט עד שם, במסך ההוא, ואז, 
בכח ההכאה של הירידה, ופגע שם, חזר לעלות בסוד אור חוזר 
למעלה למקומו, ואז נגמר עולם האצילות בבחינת הכלים,
%page 103
ואז חזר הא"ס להתלבש בהן בסוד העצמות, כנ"ל, לכן עד המקום 
שמגיע אור א"ס, על דרך הנ"ל, נקרא עולם האצילות: כי האור עצמו 
הוא, רק שהוא אחר התעבותו כנ"ל.
%break
%H ד' בחינות בהתעבות האור העליון:
%break
א) קבלה מעליון, שהוא חכמה.
ב) הרחקה מחכמה שהיא בינה.
ג) חלון ונקב צר, שהוא ז"א.
ד) הרחקה מחכמה ונקב צר שהיא מלכות.
%break
%letter ד
ד) וענין התעבות האור הזה הוא, כי הלא הרואה אור גדול מאד, לא 
יוכל לסובלו, אם לא על ידי הרחקה או על ידי מסך או על ידי שתיהן. 
והנה הכתר שבאצילות, מאיר בו האין סוף, בלתי שום מסך ושום 
הרחקה כלל, לכן נקרא הכתר אין סוף.
%page 104
וחכמה, מקבל על ידי כתר. אך בינה, קבלה אור א"ס ע"י הרחקה, כי 
עתה הא"ס רחוק ממנה ויכולה לקבלו. והז"א, אינו מקבל האור, כי אם 
דרך חלון ונקב צר, אשר בתוך החלון ההוא עובר עצמות האור בלתי 
מסך כלל,
%page 105
אלא שאין דרך רחב רק צר מאד אבל הוא קרוב כי מן הבינה אל הז"א 
אינו רחוק. אבל נוקבא דז"א, נמשך לה האור דרך נקב וחלון, כמו 
הז"א, אך שהוא בהרחקה.
%page 106
%H פרק ב'
%break
%H מבאר ענין ד' עולמות אבי"ע, וההפרש שביניהם. ובו ו' ענינים:
%break
א. כל הפרטים שבעולם אצילות נבחנים ע"פ ד' בחינות עביות הנ"ל.
ב. בעולם אצילות מתפשט אור א"ס בלי מסך כלל.
ג. למטה מאצילות אין אור א"ס מתפשט רק בהארה היוצאת ממנו 
דרך מסך.
%break
ד. מזווג דהכאה של אור העליון במסך שבין אצילות לבריאה, יוצאות 
עשר ספירות דעולם הבריאה. ומזווג דהכאה שבין בריאה ליצירה 
יוצאות ע"ס דעולם היצירה. וכן מיצירה לעשיה.
%break
ה. ההפרש שבין ד' העולמות הוא שבאצילות אין מסך כלל. ובבריאה 
יש מסך א'. וביצירה ב' מסכים. ובעשיה ג' מסכים.
ו. אבל בד' בחינות עביות אין הפרש כלל בין עולם לעולם כמו שהם 
באצילות כך הם בבי"ע.
%break
%H אין מסך בעולם האצילות.
%break
%letter א
א) הרי הם ד' בחינות, אשר בהם יובדלו פרטי האצילות מניה וביה, 
אבל כולם הם בלתי מסך כלל ועיקר. ולכן נקרא עולם האצילות כי אור 
הא"ס עצמו נתפשט בכולו בלתי מסך.
%break
%H למטה מאצילות אין א"ס מתפשט אלא דרך זווג דהכאה במסך שבסיום עולם האצילות. ועה"ס עוברות דרך המסך לעולם הבריאה. 
%break
%H וכן ע"י זווג דהכאה במסך שבסיום הבריאה עוברות העה"ס לעולם היצירה. וכן מיצירה לעשיה.
%break
%letter ב
ב) ואמנם משם ולמטה אין א"ס עצמו מתפשט, רק הארה היוצא ממנו 
דרך מסך, והוא, כי המסך ופרגוד המבדיל בין אצילות לבריאה כנ"ל 
הנה, מחמת אותו ההכאה של אור העליון המגיע עד שם כנ"ל, הכה 
בפרגוד ההוא, ומכח אותם הי"ס דאצילות שהגיעו עד שם.
%page 107
והכה שם בהאור שלהם, הנה נתנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך 
ההוא ונעשו למטה הי"ס דבריאה מהתנוצצות יוד ספירות דאצילות 
שעליהן על ידי המסך. מכח י"ס דכלים, נעשו י' ספירות דכלים אחרים, 
ומכח י"ס דעצמות, נעשו י"ס דעצמות אחרים דבריאה. 
%break
וכן בסוף הבריאה נעשה שם מסך אחר, ומחמת הכאת יוד ספירות 
דבריאה בבחינת עצמות וכלים במסך, נעשו יוד ספירות דיצירה. וכן 
מיצירה לעשיה על ידי המסך ההוא. 
%break
ובזה תבין למה נקרא זה אצילות וזה בריאה וזה יצירה וזה עשיה, כי 
יש מסך מבדיל בין זה לזה ואין זה דומה לזה כלל.
%break
%H החילוק שבין אצילות לבי"ע שבאצילות אין מסך כלל. ובבריאה מתמעט האור ע"י מסך א'. וביצירה ע"י ב' מסכים. ובעשיה ע"י ג' מסכים. 
%break
%H אבל בד' בחינות של התעבות האור העליון אין שום הפרש בין עולם לעולם.
%break
%letter ג
ג) אמנם החילוק שיש בין אצילות לג' עולמות, הוא, שאצילות אור 
הא"ס נוקב ועובר בו עד סוף האצילות בלתי שום מסך כלל אך משם 
ולמטה יש מסך.
%page 108
וההבדל בין בריאה ליצירה, בהיות לבריאה מסך ומבדיל אחד, וליצירה 
שני מסכים, ולעשיה שלשה מסכים, ואמנם בפרטות העולם עצמו כמו 
שיש ד' בחינות באצילות בפרטן, כנ"ל, כן יש אלו ד' בחינות בבריאה 
עצמה וכן ביצירה עצמה.
%page 109
%H פרק ג'
%break
%H מבאר ד' זווגי הכאה בד' בחינות המסך, המוציאים ד' קומות חו"ב תו"מ, זו למטה מזו, בד' עולמות אבי"ע. ובו ה' ענינים:
%break
א. בעולם אצילות מאיר א"ס ע"י התלבשותו בקומת חכמה.
ב. בעולם הבריאה נעלמת קומת חכמה ומתלבשת בקומת בינה.
ג. בעולם היצירה נעלמת גם קומת בינה ומתלבשת בקומת תפארת.
ד. בעולם עשיה נעלמת גם קומת ז"א ומתלבשת בקומת מלכות.
%break
ה. קומת חכמה שיצאה באצילות נמשכה מזווג דהכאה שלמעלה 
מעולם אצילות. וכן קומת בינה שיצאה בבריאה נמשכה מזווג דהכאה 
שלמעלה מבריאה. 
%break
דהיינו ממסך שבין אצילות לבריאה. וכן קומת ז"א שביצירה נמשכת 
מזווג דהכאה של המסך שבסוף הבריאה. וכן קומת מלכות שבעשיה 
יצאה ממסך שבסוף היצירה.
%break
%H בעולם אצילות מאיר א"ס ע"י התלבשותו בקומת חכמה.
%break
%letter א
א) גם דע, כי הלא כדי שאור הא"ס יוכל להאיר בכל אצילות צריך 
שיתלבש עצמותו תוך החכמה ואחר התלבשותו בחכמה אז מתפשט 
בכל האצילות, ועל ידי מלבוש זה לבדו יכול כל האצילות לקבל מן 
הא"ס וזה סוד כולם בחכמה עשית.
%page 110
%H בעולם הבריאה מאיר על ידי התלבשותו בקומת בינה, והחכמה נעלמת שם.
%break
%letter ב
ב) אבל כדי להאיר בבריאה צריך שגם החכמה תתלבש בבינה ועל ידי 
שנים אלו שאור הא"ס מתלבש בתוכם אז הוא מאיר בבריאה. וזה סוד 
המסך שבין אצילות לבריאה, כי נמשך מסך זה מבינה אשר בה 
מתלבש החכמה להאיר בבריאה.
%break
%H בעולם היצירה מאיר ע"י התלבשותו בקומת תפארת וגם הבינה נעלמת שם. 
%break
%H ובעולם העשיה מאיר ע"י התלבשות בקומת מלכות וגם תפארת נעלמת שם.
%break
%letter ג
ג) וכדי להאיר ביצירה מוסיף מסך ומלבוש אחד והוא שגם הבינה 
מתלבשת בתפארת, ואז על ידי התפארת מאיר הא"ס ביצירה. וכדי 
להאיר בעשיה מוסיף לבוש ומסך אחד והוא שגם התפארת מתלבש 
במלכות ועל ידי המלכות מאיר הא"ס בכל עשיה. 
%break
וז"ס אמא עלאה מקננא בכורסייא. ועמודא דאמצעיתא מקננא ביצירה. 
והמלכות מקננא בעשיה.
%break
%H הזווג דהכאה להוציא ע"ס דאצילות נעשה בעולם א"ק שלמעלה מאצילות. במסך דבחי"ג שהוא קומת חכמה.
%break
%letter ד
ד) ואמנם כדי שתבין יותר, דע כי הלא הכתוב אומר, כולם בחכמה 
עשית. פירוש, כי הלא באצילות אור הא"ס מתלבש בחכמה, ועל ידו 
מאיר בכל אצילות.
%page 111
וסוד החכמה זו, יתבאר לך ממה שהודעתיך כי גבוה מעל גבוה שומר 
כו' וכמה עולמות יש למעלה מאצילות ובאותו החכמה שיש למעלה 
מאצילות שם בתוכו מתלבש הא"ס ומאיר באצילות.
%page 112
%H הזווג דהכאה להוציא עשר הספירות דבריאה נעשה בעולם האצילות במסך דבחי"ב שהוא קומת בינה. 
%break
%H הזווג דהכאה להוציא עשר הספירות דיצירה, נעשה בעולם הבריאה במסך דבחי"א שהוא קומת תפארת. 
%break
%H וכן הזווג דהכאה להוציא עשר הספירות דעשיה נעשה ביצירה במסך דשורש שהוא קומת מלכות. 
%break
%H ולצורך עשר הספירות דאצילות, נעשה הזווג דהכאה למעלה מאצילות במסך דבחי"ג אשר שם היא קומת חכמה.
%break
%letter ה
ה) ולכן כשרצה להאיר בבריאה מתלבש ג"כ בבינה שבאצילות אשר 
היא למעלה מהבריאה, ועל ידי אותו הבינה מאיר בבריאה. וכן כדי 
להאיר ביצירה, מתלבש גם כן בת"ת של הבריאה. 
%break
וכן מיצירה לעשיה, מתלבש במלכות דיצירה. וכן הענין באצילות, כי 
כדי להאיר באצילות, נתלבש בחכמה הנ"ל שלמעלה מן האצילות, ועל 
ידה מאיר באצילות, ולא תחשוב שהוא החכמה דאצילות עצמה.
%page 113
%H פרק ד'
%break
%H מבאר, אם התלבשות אור העליון היא באור חוזר דקומת חכמה, תהיינה כל עשר הספירות באור חכמה. 
%break
%H ואם בקומת בינה, תהיינה כל עשר הספירות באור בינה. ואם בקומת ז"א, תהיינה כל עשר הספירות באור ז"א.
%break
%H ואם בקומת מלכות, תהיינה כל עשר הספירות באור מלכות. ובו ד' ענינים:
%break
א. כשא"ס מאיר בבינה דאצילות, אינו מאיר דרך התלבשות באו"ח 
דמסך דבינה, אלא האור דקומת חכמה מאירה גם בבינה. וע"כ אפילו 
ז"א שמקבל מבינה יש לו ג"כ אור חכמה.
%break
ב. אבל להאיר בעולם הבריאה הוא מתלבש באו"ח דמסך דבינה, וע"כ 
כל עשר הספירות הן אור הבינה, ואפילו כתר וחכמה אשר שם.
%break
ג. וכן בעולם היצירה, מתלבש באו"ח דמסך דז"א, וכל עשר הספירות 
הן מאור ז"א. וכן בעולם עשיה, שמתלבש במסך דקומת מלכות, כל 
עשר הספירות הן באור מלכות. ואפילו כח"ב ז"א אשר שם.
ד. ד' אותיות י"ה ו"ה רומזות על ד' עולמות אבי"ע.
%break
%H כשא"ק התלבש להאיר באצילות, לא נתלבש אלא באו"ח דקומת חכמה לבד, ולא באו"ח דבחי"ב שהיא קומת בינה, 
%break
%H וע"כ לא נעלם מקומה זו רק כתר וכתר נתלבש בתוך חכמה.
%break
%letter א
א) ואמנם דע, כי כשרצה המאציל להאיר באצילות, נתלבש בחכמה 
שלמעלה מהאצילות, ועל ידי החכמה המתלבש הוא בתוכה, אז נכנס 
ומאיר בכתר וחכמה דאצילות,
%page 114
ולא הוצרך להתלבש גם בבינה שלמעלה מאצילות, ולא נתלבש רק 
בחכמה שלמעלה מן האצילות לבד, ועל ידה מאיר בכתר וחכמה 
דאצילות.
%break
%H הבינה מעבירה דרך חלון את האור דקומת חכמה, לז"א ומלכות. בלי התלבשות שניה באו"ח דמסך דבחינה ב'.
%break
%letter ב
ב) ואמנם, כשרצה להאיר מבינה דאצילות ואילך עד סוף כל האצילות, 
הנה ודאי, שהוצרך להתלבש גם בבינה דאצילות, כי אין ז"א ונוקבא 
מקבלים אור רק על ידי הבינה,
%page 115
אך הענין הוא, שלא הועילה הבינה רק למעבר לבד אל אור הא"ס 
המלובש תוך החכמה העליונה הנ"ל ועבר דרך בינה לאצילות, ולא 
נעשית הבינה, מסך ולבוש ב' כדי להאיר לז"א, רק בא האור עצמו דרך 
חלון, כנ"ל, בלתי שום מסך. 
%break
ונמצא, כי אע"פ שנמשך דרך הבינה, אין זה נקרא התלבשות, כיון 
שאין שם מסך כלל, וא"כ האור א"ס עצמו המתלבש בחכמה לבד, הוא 
שמקבל זו"ן דאצילות.
%break
%H להאיר בעולם הבריאה, מתלבש אור העליון באו"ח דקומת בחי"ב שהיא בינה. ונמצא שגם החכמה נעלמה.והכתר והחכמה נכללים בתוך הבינה.
%break
%letter ג
ג) אמנם בבריאה, מתלבש הא"ס לבוש אחר בבינה דאצילות, וזאת 
הבינה נעשית מסך סתום ומלבוש גמור, אשר על ידו מקבלים ע"ס 
דבריאה כולם, אפילו כתר וחכמה דבריאה.
%page 116
%H הספירה העליונה שבכל קומת ע"ס, מאירה בכל עשר הספירות של אותה הקומה, באופן שבעולם אצילות מקבלות כל עשר הספירות 
%break
%H שבו את אור החכמה ובעולם הבריאה מקבלות כל עשר הספירות את אור הבינה.
%break
%letter ד
ד) נמצא, כי האצילות מקבל אור חכמה עלאה, כי א"ס מתלבש 
בתוכה, וא"כ אינו נחשב שמקבל רק מהחכמה לבד. והבריאה מקבל 
אור הבינה, כי הא"ס והחכמה מתלבשת בתוכה, 
%break
וא"כ הבריאה אינה מקבלת רק מהבינה לבד, וז"ס אמא עילאה מקננא 
בכורסיא, כי כורסיא מקבל אור מבינה דאצילות הנ"ל, כי נעשה מסך 
מבדיל, בין א"ס וחכמה אל בריאה.
%break
%H הבינה דאצילות מעבירה לזו"ן אור החכמה. הבינה דבריאה מעבירה לזו"ן אור הבינה.
%break
%letter ה
ה) ואם תאמר, אם כן ז"א ונוקבא דאצילות ובריאה, כולם שוים, כי 
כולם מקבלים מבינה דאצילות, ויש לומר כי כבר בארנו, כי זעיר 
ונוקבא מקבלים אור החכמה עצמו, כי כולם בחכמה עשית, ואין מועיל 
להם הבינה רק למעבר בעלמא,
%page 117
אך אחר האצילות נעשית בינה, מסך ומלבוש גמור מחיצוניות הכלי של 
בינה דאצילות, ועל ידי מסך זה, מקבלים כל הע"ס דבריאה את אור 
א"ס.
%break
%H ז"א דבריאה, מעביר למלכות את אור בינה.
%break
%letter ו
ו) ודע, כי גם הבריאה, אע"פ שחזר האור להתלבש בז"א של הבריאה, 
עם כל זה, גם המלכות של הבריאה, מקבלת אור הבינה עצמה 
דאצילות, 
%break
ואין ז"א מפסיק לה, רק דרך מעבר לחוד, דוגמא, מ"ש באצילות, וכן 
הוא בפרטות יצירה מיניה וביה, וכן, בפרטות עשיה מיניה וביה.
%break
%H בעולם היצירה, מתלבש אור העליון באור חוזר דבחינה א', שהוא קומת זעיר אנפין. ובעולם העשיה, 
%break
%H מתלבש אור העליון באו"ח דקומת שורש עביות, שהיא קומת הנוקבא דז"א.
%break
%letter ז
ז) והנה, הא"ס, כדי להאיר ביצירה מתלבש לבוש גמור גם בז"א 
דבריאה, והוא נעשה מסך ומלבוש אל היצירה, ועל ידו מקבל כל 
היצירה. וכן להאיר בעשיה, 
%break
מתלבש הא"ס לבוש ומסך גמור בנוקבא דז"א דיצירה ג"כ, ועל ידו 
מקבלת כל העשיה, וז"ס ו' ספיראן מקננן ביצירה, ואמא תתאה מקננא 
באופן.
%page 118
%H אבי"ע ה"ס ד' אותיות י"ה ו"ה. י' היא אצילות, שהיא חכמה. ה' ה"ס בריאה, שהיא בינה. ו' ה"ס יצירה, 
%break
%H שהיא ז"א. ה' אחרונה, היא עשיה, שהיא מלכות.
%break
%letter ח
ח) והנה בזה תבין למה ד' עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, 
נרמזו בד' אותיות הויה: י' אצילות, ה' בריאה, ו' יצירה, ה' עשיה. כי 
אצילות האור שלו הוא ע"י חכמה העליונה כנ"ל, לכן נקרא י'. 
%break
ובריאה על ידי בינה דאצילות, לכן נקרא ה'. וכן ו' ביצירה. וכן בעשיה 
ה' תתאה.
%break
%H כלל העולה, שעיקר ההפרש בין עולם לעולם מאבי"ע, הוא על פי המסכים שבד' בחינות עביות חו"ב תו"מ.
%break
%letter ט
ט) נמצא עתה כלל העולה, כי אצילות מקבל אור מהחכמה לבד, כי 
החכמה, נעשית מסך סתום, בין א"ס, ובין אצילות, ומבינה דאצילות, 
מקבלת הבריאה, אחר שנתלבש אור הא"ס וחכמה עליונה בתוכה, 
ועכ"ז נקרא אור הבינה, לפי שנעשית מסך מבדיל גמור, 
%break
וכן היצירה, מקבלת מז"א דבריאה עצמה, וכן העשיה, מקבל מנוקבא 
דז"א דיצירה עצמה, ולולי כל אלה המסכים והלבושים, לא היו יכולים 
לקבל אור עליון, רק שכל עולם ועולם, פחות במדרגה משל חבירו, על 
דרך הנ"ל.
%page 119
%H פרק ה'
%break
%H מבאר שכל נאצל ונברא כלול מד' בחינות עביות הנ"ל שהן נקראות חו"ב תו"מ, 
%break
%H שאור העליון מתפשט בתוכם לזווג דהכאה על מסך שבמלכות. ושורשם הוא המאציל הנקרא כתר. 
%break
%H ומשום שכל בחינה משונה מחברתה, צריך להיות בחינה ממוצעת ביניהן הכוללת שתי הבחינות. ובו ז' ענינים:
%break
א. בכל נאצל ונברא יש ד' יסודות ארמ"ע, כנגד ד' אותיות הוי"ה, שהן 
חו"ב תו"מ, וה"ס טנת"א, ואבי"ע.
ב. וה"ס ד' בחינות שבאדם התחתון:
%break
א) הרוחניות שבו;
ב) הגוף;
ג) המלבושים;
ד) הבית שיושב בו.
%break
וכל אחת מהן כלולה מד'. ברוחניות שבו יש, נפש, רוח, נשמה, חיה. 
בגוף שבו יש, עצמות, גידין, בשר, עור. במלבושים יש כתונת, 
מכנסים, מצנפת, אבנט. בבית יש, בית, חצר, שדה, מדבר.
%break
ג. בד' בחינות שבאדם יש, בחינה אחת הכוללת את כולן. וכן יש 
בחינה ממוצעת בין כל בחינה ובחינה מהן הכוללת שתיהן.
ד. בחינה הכוללת את כולן נקראת אור יחידה. ובה ב' בחינות: ניצוץ 
בורא, וניצוץ נברא.
%break
ה. הבחינה הממוצעת בין בחינת הרוחניות שבאדם שהיא נרנח"י, 
לבין בחינת הגוף, היא רביעית דם שנפש דנפש מתלבשת בה. 
ונמצאת כוללת הרוחניות והגוף.
%break
ו. הבחינה הממוצעת בין הגוף לבין המלבושים היא שערות וצפרנים 
של האדם.
ז. הבחינה הממוצעת בין המלבושים לבין הבית היא, אוהלים הנעשים 
מצמר ופשתים.
%break
%H יש מאציל ונאצל. כל נאצל נחלק ע"פ ד' בחינות ההתעבות, שהאור מתפשט בהן ממאציל, להיות כלים לנאצל,
%break
%H והן סוד חו"ב תו"מ. וה"ס ארמ"ע. וה"ס ד' אותיות הוי"ה. 
%break
%H וה"ס טנת"א. וה"ס ד' בחינות שבאדם: נרנ"ח, גוף, לבושים, בית שיושב בו. כי אין נאצל פחות מד' חלקים.
%break
%letter א
א) הנה יש מאציל ונאצל, והנאצל יש בו ד' יסודות: אש, רוח, מים, 
עפר. והם ד' אותיות הוי"ה, והם: חכמה, ובינה, ת"ת, ומלכות. והנה 
הם: טעמים, נקודות, תגין, אותיות. 
%break
והם הם: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. שהם הם ד' בחינות שבאדם: 
א', אדם הפנימי, שהוא הרוחניות הנקרא: נפש, רוח, נשמה, חיה, 
יחידה. ב', הוא הגוף. ג', הוא המלבושים שע"ג הגוף. ד', הוא הבית 
שיושב בתוכו האדם, וגופו, ומלבושו.
%page 120
%H וכל בחינה מד' בחינות שבאדם כלולה מד'. הרוחניות, היא חיה, נשמה, רוח, נפש. הגוף הוא עצמות, גידין, בשר, עור. 
%break
%H הלבושים, הם כתונת, מכנסים, מצנפת, אבנט. הבית, הוא בית, חצר, שדה, מדבר.
%break
%letter ב
ב) וכל בחינות אלו, כלולות מד' בחינות, ואלו הם: בחינה א' של 
הרוחניות, הנה: נשמה לנשמה, ונשמה, רוח, נפש. בחינה הב' שהוא 
הגוף, הוא: העצמות שבהם המוח מבפנים, והגידין, והבשר, ועור. 
וכמש"ה, עור ובשר תלבישני ועצמות וגידין תסוככני. 
%break
בחינה ג', שהם הלבושים, הנה הם נודעים, שהם לבושים המוכרחים 
אל כהן הדיוט: כתונת, ומכנסים, מצנפת, ואבנט. כי אותן הד' דכהן 
גדול, הם לבושים היותר עליונים מאלו, 
%break
כנזכר בזוהר, שאלו הם לבושים של שם אדני, ואלו הם לבושי שם 
הויה, אבל עיקרם, אינם אלא ד' בחינות. בחינה הד', והוא הבית, יש: 
בית, וחצר, ושדה, ומדבר.
%break
%H בין כל בחינה ובחינה, יש בחינה ממוצעת הכוללת שתיהן.
%break
%letter ג
ג) אמנם, בכל אלו הד' בחינות הפרטיות, יש בחינה אחת כוללת כולם, 
והיא ממוצעת בין בחינה ובחינה, הכוללת שתיהן. דוגמא מ"ש חכמי 
הטבע, כי בין הדומם וצומח, הוא הקוראלי, הנקרא אלמוגים. ובין 
הצומח והחי, הוא אדני השדה, 
%break
הנזכר במסכת כלאים, שהוא, כמין כלב, גדל בקרקע, וטבורו נשרש 
בקרקע, ויונק משם, וכשחותכין הטבור שלו מת. ובין החי והמדבר, 
הוא הקוף.
%break
%H בין בורא לנברא, שהוא הרוחניות שבאדם, יש בחינה באמצע, שעליה נאמר, בנים אתם וגו', אלקים אתם. האבות הן המרכבה.
%break
%letter ד
ד) וכעד"ז יש בכאן, כי בין הבורא ית', ובין הנברא, שהיא הבחינה 
הכוללת הרוחניות, יש בחינה באמצע, אשר עליה נאמר בנים אתם לה' 
אלקיכם, אני אמרתי אלקים אתם, ונאמר, ויעל אלקים מעל אברהם, 
ואמרו רז"ל, האבות הן הן המרכבה.
%page 121
%H הבחינה הממוצעת, כלולה מב' ניצוצין, מניצוץ בורא, המתלבש בניצוץ נברא, שבו שרשי נרנ"ח שבאדם.
%break
%letter ה
ה) והכונה, שיש ניצוץ קטן מאד, שהוא בחינת אלהות, נמשך ממדרגה 
אחרונה שבבורא, וזהו הניצוץ, מתלבשת בכח ניצוץ אחר נברא, שהוא 
נשמה דקה במאד מאד, הנקרא יחידה, ובניצוץ זה, יש בה שרשי ד' 
בחינות הרוחניות, שהם: נפש, רוח, נשמה, חיה.
%break
%H בין הרוחניות שבאדם לבין הגוף, יש בחינת רביעית דם שבנפש, המורכבת משניהם. 
%break
%H שהנפש היא רוחנית, ורביעית דם, שהנפש מתלבשת בה, היא גוף.
%break
%letter ו
ו) וכן בין בחינת הרוחניות לבחינת הגוף, יש בחינה אחת, כוללת 
שתיהן, והוא בחינת רביעית דם של הנפש, כי יש בה ניצוץ אחרון של 
הנפש, שהוא הרביעית שבנפש, פירוש, בחינת נפש שבנפש, ולכן 
נקרא רביעית. וזה הניצוץ, מתלבש ברביעית דם הנזכר לעיל,
%page 122
והכל אחד, וכמ"ש, כי הדם הוא הנפש, הנאמר על רביעית דם הזה. 
וזה הרביעית דם, הוא היותר מובחר מכל ד' בחינות הגוף הנזכרים 
לעיל, אשר כל חלק נחלק לד' כנ"ל, והוא רביעית הראשון והעליון 
מבחינת העצמות של המוחין, שהוא החיות שבתוכו, 
%break
שהוא הדם המתפשט בהם להחיותם. ובזה הרביעית שבדם העליון, 
כלול כל שרשי ד' בחינות הנ"ל, באופן, כי הוא בחינת אמצעי בין 
הרוחניות אל הגוף, והיא מורכבת משניהם.
%break
%H בין הגוף לבין הלבושים, יש בחינת שערות וצפרנים של האדם הכוללות שניהם. ובין הלבושים לבין הבית, יש בחינה ממוצעת שהיא האוהלים.
%break
%letter ז
ז) וכן בין בחינה הב' אל הג', יש בחינה ממוצעת, והם, שערות 
וצפרנים של האדם, כנודע, כי זה היה לבוש של אדם הראשון 
בתחילה. והנה הם דבוקים בעור של האדם, ודומין אל הגוף של האדם 
עצמו. אמנם בהסתלקותן משם, נעשה מהם לבוש מאותן השערות, 
%break
ע"ד שעושין מצמר הרחלים והעזים, וכיוצא. ולא עוד, אלא שאף גם 
בהיותן דבוקים בגוף האדם, הם דומים למלבוש, דמיון הבהמות וחיות, 
ששערותיהן מלבושיהן. והמופת לזה, הוא אדם הראשון, בענין 
הצפרנים. ומצינו בנבוכדנצר, שזה היה לבושו, 
%break
כמ"ש, עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרי כו'. וכן בין בחינת 
הלבושים לבחינת הבית, הם אוהלים, הנעשין מצמר ופשתים, שהם 
בחינת לבושים, וגם הם משמשים לבחינת בתים. וזו הבחינה של 
אוהלים, צריכה עדיין עיון, אם הוא כך או אם יש בה דבר אחר.
%page 123
%H פרק ו'
%break
%H מבאר שספירת כתר כוללת ב' בחינות: א) בחינה אחרונה מאין סוף, למשל, מלכות דמלכות דאין סוף ונקראת עתיק.
%break
%H ב) היא שורש הנאצלים והיא נקראת אריך אנפין. וכללות שתיהן נקרא כתר. ובו ד' ענינים:
%break
א. אין יותר בע"ס מד' בחינות חו"ב תו"מ וחכמה היא ראשית.
ב. כתר לפעמים הוא במנין הספירות, ולפעמים שלא במנין הספירות, 
ובמקומו נמנה דעת.
ג. כתר הוא ממוצע בין מאציל לנאצל ובו ב' בחינות:
%break
א) בחינת מאציל דהיינו למשל מלכות דמלכות דא"ס, ונקרא תוהו, 
ועתיק.
ב) היא בחינת נאצל, שהוא שורש הנאצלים, ונקרא בוהו או א"א.
ד. עד"ז מלכות דמלכות דעולם אצילות היא עתיק בעולם הבריאה.
%break
%H אין יותר בכל נאצל מד' בחינות חו"ב תו"מ, וחכמה היא ספירה ראשונה שבנאצל.
%break
%letter א
א) ועתה נחזור לדבר בעולמות העליונים, אחר שבארנו המשל נבאר 
עתה הנמשל, ונאמר, כי הנמשל אינו רק מד' בחינות יסודות לבד, 
שהם ד' אותיות הויה, שהם: חכמה, בינה, ת"ת, ומלכות, כנ"ל, ע"כ 
נמצא שהחכמה נקרא ראשית.
%break
%H הכתר, לפעמים נמנה בין הע"ס, ולפעמים אינו נמנה, ובמקומו נמנית הדעת.
%break
%letter ב
ב) גם בזה תבין מ"ש, כי לעולם הכתר הוא בחינה עליונה, שאינה 
מכלל העולם ההוא, אלא, דומה אל כתר המלך, שהוא למעלה מראשו 
ואינו מכללות ראשו, וע"כ, אינה מכלל הספירה, ובמקומו נמנה הדעת, 
הנזכר בספר יצירה. 
%break
ועכ"ז, לפעמים אנו מונים אותו בכלל היוד ספירות. והענין יתבאר עם 
הנ"ל, שיש בחינה אמצעית בין כל בחינה ובחינה, דומה למ"ש חכמי 
הטבע והביאו הרמב"ן ז"ל בתחילת הפסוק, והארץ היתה תוהו ובוהו, 
וכתב ג"כ בשם ספר הבהיר,
%page 124
כי קודם שברא הד' יסודות, ברא חומר א' הנקרא היולי, שהוא דבר 
המוכן לקבל צורת הד' יסודות אחר כך, אבל הוא אינו לובש שום צורה 
כלל ועיקר. ומה שהוא קודם התהו, נקרא אפס, וכמו מאפס ותהו 
נחשבו לו.
%break
%H א"ס ה"ס אפס, ואחריו הכתר הנקרא תהו, ואחריו בהו, הכולל ד' יסודות.
%break
%letter ג
ג) והענין הוא, כי הא"ס נקרא אפס, כי אין בו שום תפיסה, שאין שם 
חומר ולא צורה כלל, ואחריו יצא התהו והוא הכתר, ואחריו יצא הבהו 
הכולל ד' יסודות חו"ב תו"מ.
%break
%H בתהו יש שורש ד' יסודות שבנאצל, בכח ולא בפועל.
%break
%letter ד
ד) וביאור הדבר, כי הנה בהכרח הוא, שתהיה מדרגה אמצעי בין 
המאציל אל הנאצל, כי יש הרחק ביניהן כרחוק השמים מן הארץ, ואיך 
יאיר זה בזה, ואיך יברא זה את זה, שהם ב' קצוות, אם לא יהיה דבר 
ממוצע ביניהן ומחברם, 
%break
ויהיה בחינה קרובה אל המאציל וקרובה אל הנאצל. והנה בחינה זו, 
הוא כתר הנקרא תהו, כי אין בו שום יסוד, כי על כן אינו נרמז בשם 
הויה כלל, רק בקוצו של יוד, אמנם הוא בחינת אמצעי כנ"ל. והוא, כי 
הנה כתר, הוא דוגמת החומר הקודם הנקרא היולי, 
%break
שיש בו שורש כל הד' יסודות, בכח ולא בפועל, ולכן נקרא תהו, כי הוא 
מתהא מחשבות בני אדם, באמרם, הנה אנחנו רואים, שאין בו צורה 
כלל, ועכ"ז אנחנו רואים שהוא נאצל, ויש בו כח הד' צורות.
%page 125
%H הכתר ביחס א"ס אפשר לקראו נאצל וביחס הנאצלים הוא מאציל.
%break
%letter ה
ה) נמצא, כי אפשר לקוראו א"ס ומאציל, כמו שהוא דעת קצת 
המקובלים, שהא"ס הוא הכתר. ואפשר לקוראו בשם נאצל, כי ודאי 
א"ס גדול ממנו, ועכ"ז הזהירו בו חכמים, במופלא ממך אל תדרוש. 
אמנם תכלית מה שאנו יכולים לדבר בו הוא, 
%break
כי הכתר הוא בחינת ממוצע ממאציל ונאצל. והטעם הוא, כי הוא 
הבחינה היותר אחרונה מכל האפשר בא"ס, אשר הוא האציל בחינה 
אחת, 
%break
אשר בה שורש כל הי"ס בהעלם ודקות גדול, שאי אפשר להיות לנאצל 
יותר דקות ממנו. כי תהו, אשר למעלה ממנו אין עוד זולת האפס 
המוחלט, כנ"ל.
%break
%H בכתר, יש ב' בחינות, בחינה אחרונה מא"ס, שהאצילה בחינה שניה, שהיא שורש הנאצלים.
%break
%letter ו
ו) ונמצא, כי יש בבחינה זו ב' מדרגות: א', הוא הבחינה היותר 
תחתונה ושפלה מכל בחינת א"ס, וכאלו נאמר דרך משל, שהוא בחינת 
מלכות שבמלכות, ואע"פ שאינו כך, כי אין שם דמות וספירה ח"ו כלל, 
רק לשכך האוזן נדבר כך. 
%break
והנה בזו המדרגה התחתונה שבא"ס יש בה כללות כל שלמעלה 
הימנו, ומקבלת מכולם, כנודע, שהמלכות מקבלת מכולם. מדרגה זו 
התחתונה, היא האצילה את בחינה השנית, שהוא המדרגה העליונה 
מכל מה שבכל הנאצלים, ויש בה שורש כל הנאצלים, 
%break
והיא משפעת לכולם. באופן, שהיותר קטן מכל המאציל, האציל היותר 
מובחר שבכל הנאצלים, ואין ביניהן מדרגה אחרת כלל, כי אחר 
המאציל הזה, אין נאצל יותר קרוב אליו ודומה לו כזה.
%break
%H בחינת המאציל שבכתר, נקרא עתיק. ובחינת שורש הנאצלים שבכתר, נקרא אריך אנפין.
%break
%letter ז
ז) וכללות שתים אלה הבחינות, היא בחינה אחת הנקרא כתר, שבערך 
בחינה א' אשר בה קראוה קצת המקובלים א"ס, ובערך בחינה ב' שבה 
קראוה קצת המקובלים כתר, שהוא במנין הי"ס. אבל אנחנו, סברתינו, 
לא כדברי זה ולא כדברי זה, 
%break
אלא היא בחי' אמצעית בין א"ס לנאצלים, ויש בה בחינת א"ס ובחינת 
נאצלים. וב' בחינות אלו, הם הנקרא: עתיק, ואריך אנפין. ושניהן נקרא 
כתר, כנודע אצלינו, והבן זה מאד.
%break
%H בחינה אחרונה שבאצילות, שהיא מלכות דמלכות דאצילות, נעשה עתיק בעולם הבריאה, ומתלבשת בא"א שבבריאה.
%break
%letter ח
ח) וזה שכתוב במקום אחר, כי המלכות שבמלכות שבעולם האצילות 
המתלבשת בראש הבריאה, שהוא הכתר הנקרא אריך אנפין, הוא 
בחינת עתיק של עולם הבריאה, והבן זה מאד.
%page 126
%H פרק ז'
%break
%H מבאר איך מלכות דאצילות ירדה והיתה לכתר בעולם הבריאה, ובו עשרה ענינים:
%break
א. בעולם הבריאה אין בראש א"א אלא חג"ת בלבד, וחסר כח"ב.
ב. ראש דכל פרצוף אינו מתלבש בתחתון.
ג. ב' בחינות יורדות ממסך שבעולם העליון לעולם התחתון: 
%break
א) הע"ס דאו"י ואו"ח היוצאים מן המסך ע"י זווג דהכאה;
ב) אור מלכות דמלכות שבעולם העליון הבוקע את המסך, ויורד להיות 
כתר בעולם התחתון.
%break
ד. בתחילה היתה מלכות גדולה כמו ז"א, וקטרגה, שרצתה לשלוט 
בלבדה, ונאמר לה לכי ומעטי את עצמך לרדת לעולם הבריאה ושם 
תשלוט. והיינו נקודת המלכות שנעשתה לכתר בעולם הבריאה.
ה. בעת המיעוט נסתלקו ט"ס תחתונות ממלכות ועלו לשורשם לז"א.
%break
ו. אם ט"ס דמלכות מסתלקות מחמת פגם התחתונים, אז אינן עולות 
לז"א אלא נופלות לקליפות.
ז. כמו שנקודת המלכות דאצילות ירדה ונעשתה כתר לבריאה, כך 
הוא בכל עולם ועולם.
%break
ח. בסבת מלכות דעליון הנעשית כתר לתחתון מתקשרים העולמות 
זה בזה. וג"ר דבריאה יכולות לעלות בשבת לעולם אצילות.
ט. כשחושבים הנאצלים בפועל הם רק ד' דהיינו חו"ב תו"מ, 
וכשחושבים את השורש עמהם הם ה' דהיינו כח"ב תו"מ.
%break
י. ועד"ז בכל פרצוף ופרצוף ובכל ספירה וספירה נקרא העליונה 
מאציל והתחתונה נאצל, ויש בחינה ממוצעת ביניהן הנקראת כתר, 
הכל כמ"ש בהעולמות. וז"ס אני ראשון ואני אחרון. כי כתר הוא אחרון 
בהעליון, והוא ראשון בתחתון.
%break
%H ב' בחינות יורדות מעולם העליון לעולם התחתון: א) הע"ס דאו"י המלובשות באו"ח, שמתפשטות ע"י המסך בזווג דהכאה.
%break
%H ב) הבחינה האחרונה דעולם העליון, שהיא מלכות דמלכות, שיורדת ונעשית עתיק בעולם התחתון.
%break
%H והיא אינה מתפשטת ע"י האו"ח שבמסך, אלא בוקעת את המסך ויורדת.
%break
%letter א
א) מצאתי להר' גדלי' הלוי ז"ל, כי הג' הראשונות של הו' קצוות דא"א 
דבריאה, שהם חג"ת, אשר נשארו מגולין בלי התלבשות, הנה אלו הג' 
הם בסוד מסך. ופירוש הדברים הם כך, כי הלא ביארנו, כי בכל עולם 
מג' עולמות אלו יש להם מסך א',
%break
ואמנם המסך שבין אצילות לבריאה, כאשר עברו בתוכו דמות כל 
האורות דאצילות, לעשות כנגדן י"ס דבריאה, הנה אלו, לא בקעו אותו 
מסך ועברו בו, רק עבר בו אור שלהם דרך המסך ההוא, ונחקקו כל 
הי"ס של הבריאה. 
%page 127
והנה גם ג' ראשונות של א"א דבריאה, שהם חג"ת, הם ג"כ עוברים 
דרך המסך ואינם בוקעים המסך, רק הם אור המתמעט עובר קצתו 
דרך המסך. 
%break
אבל אותה הנקודה דמלכות דאצילות הנ"ל שירדה, להתלבש בג"ר אלו 
דא"א, הם אור עצמו של המלכות דאצילות, על כן הוא משברת ובוקעת 
את המסך עצמו, ויורדת ומתלבשת בג"ר דא"א (דבריאה).
%break
%H בתחילה היתה המלכות גדולה כז"א, וקטרגה, דהיינו שרצתה לשלוט בלבדה, אז נאמר לה, שתמעט את עצמה מט' ספירות דאצילות, 
%break
%H ותרד לבריאה ושם תשלוט. וט"ס אלו שנסתלקו ממנה נתחברו בשרשן בז"א. ואז ירדה ונעשתה עתיק בבריאה.
%break
%letter ב
ב) והנה, סוד נקודה זו ענינה היא, כי הלא נודע, איך היו ב' המאורות 
באצילותן, בקומתן נבראו שוין זה לזה. וכאשר קטרגה הלבנה 
ונתמעטה, פירוש, שמה שהיתה בסוד פרצוף שלם, נתמעטה ועמדה, 
בסוד נקודה קטנה כלולה מי"ס, והט' נקודות אחרות פרחו ממנה,
%page 128
כנודע, ששרשה מתחילה אינו רק נקודה אחת, ואח"כ באו בתוספת על 
ידי ז"א, תשעה נקודות אחרות, כי לכן נקרא אספקלריא דלית לה 
מגרמה כלום, לכן חזר ז"א ונטלם, ונשארה בסוד נקודה קטנה, ואז לא 
יכלה לעמוד אצלו מרוב קטנותה, ואז ירדה במקום זה בראש הבריאה.
%break
%H גם אחר שכבר נתתקן מיעוט המלכות, נשארה המלכות להיות עתיק בבריאה.
%break
%letter ג
ג) ואמנם זה היה בזמן מיעוט הלבנה בבריאת העולם. אבל אחר 
שכבר נתקנה, וחזרה למקומה אב"א, וברא לאדה"ר, והוא החזירה 
פב"פ כבתחילה, ואח"כ על ידי חטאם של התחתונים חזרה ונתמעטה, 
וירדה,
%page 129
כי זה כל סוד תפילתינו, לתקנה בעת תפילתינו, ואח"כ, חוזרת 
כבראשונה, כי אין בנו כח יותר מזה. והנה כל דבר שבקדושה, עושה 
רושם במקומו אע"פ שנסתלק משם, ותמיד נשארה בחינת נקודה זו 
בראש הבריאה.
%break
%H בזמן שהסתלקות ט"ס המלכות היא מחמת חטא התחתונים, אין הט"ס שלה עולות לז"א, אלא שהן נופלות לקליפות.
%break
%letter ד
ד) אמנם בזמן, אשר המיעוט שלה על ידי פגם התחתונים, אז הט' 
נקודות אחרות שמסתלקות ממנה, אינן חוזרות אל ז"א, אל מקורם 
ממקום שבאו, אבל יורדות בעונותינו עד הקליפה, בסוד שכינה בגלות, 
ואין להאריך בזה.
%break
%H כמו שנקודת המלכות דאצילות ירדה ונעשתה עתיק בכתר הבריאה, כך היה בכל עולם ועולם, 
%break
%H שמלכות דעולם העליון, נתלבשה בכתר דעולם התחתון ממנו.
%break
%letter ה
ה) ונחזור לענין, כי נקודה זו היתה תחלה זנב לאריות בסוף אצילות, 
כי חוה זנב לאדם היתה, ואח"כ ירדה ומעטה עצמה בסוד נקודתה, 
והיתה ראש לשועלים, ראש לבריאה ממש. וכן היתה בכל עולם ועולם, 
כי נקודה דמלכות דיצירה, ירדה בראש עשיה, 
%break
וכן דבריאה בראש יצירה. וכן היה ג"כ בראש אצילות, בסוד כולם 
בחכמה עשית. כי אור א"ס נתלבש בחכמה עליונה שלמעלה מאצילות, 
וירדה אותה החכמה עצמה, ושברה המסך שעל גבי אצילות, 
%break
וירדה מציאת עצמה ונתלבשת באצילות, ועל ידה מקבל אצילות אור 
א"ס. וז"ס כולם בחכמה עשית, הנזכר בעולם אצילות כנ"ל.
%page 130
%H בסבת מלכות דעליון שנעשה כתר לתחתון, מתקשרים העולמות זה בזה, לקבל הארה זה מזה.
%break
%letter ו
ו) ואמנם כל זה הבחינה שהיתה בכל העולמות, הכל היה לתועלת 
העולמות, כדי לקשר זה בזה וזה בזה, כדי שיוכלו לקבל הארה זה 
מזה וזה מזה, על ידי היות סיום האצילות תחילת רישא דבריאה ממש, 
וכן בשאר העולמות.
%break
%H בסבת מלכות דאצילות המלובשת בכתר דבריאה, שבהיכל קדש קדשים, יכול ההיכל ההוא לעלות לאצילות ביום השבת.
%break
%letter ז
ז) וז"ס יום השבת, כי אז, נתוסף קדושה בעולמות, ואז היכל העליון 
קדשי קדשים דבריאה, חוזר לעלות אל האצילות, ונעשה אצילות גמור 
ממש לטעם הנ"ל. וכיוצא בזה בשאר העולמות ואין להאריך.
%break
%H אין יותר בכל נאצל, מד' מדרגות חו"ב תו"מ, ובחינה אמצעית בין מאציל לנאצל, שהוא כתר, שיש בו בחינת מאציל ובחינת נאצל.
%break
%letter ח
ח) הכלל היוצא מזה, כי האמת הוא שהנאצל אין בו רק ד' מדרגות, 
שהם ד' אותיות הויה, והם אצילות בריאה יצירה עשיה, והם חכמה 
ובינה תפארת ומלכות. כי לכן התורה התחילה מבראשית, ואין ראשית 
אלא חכמה, כמארז"ל, ואמרו כן בלשון שלילה, כדי לשלול את הכתר. 
%break
אמנם יש בחינה אמצעית, כולל ב' בחינות: מאציל, ונאצל. והוא הנקרא 
כתר, וכתר זה יש בו כללות כל מה שלמעלה ממנו, ואף אם הוא קטן 
מכולם יונק מכולם, ויש בו שורש כל הי"ס הנאצלים, והוא משפיע 
בכולם.
%break
%H כשמונים ד', הוא מספר הנאצלים בפועל. וכשמונים ה', הוא כשאנו חושבים עמהם הכתר, שבו מאציל ונאצל.
%break
%letter ט
ט) ובזה אל תתמה, אם לפעמים אנו אומרים כי יוד ספירות, נחלקים 
לד' אותיות הויה, ופעמים אנו אומרים שנחלקין לה' פרצופין והוא 
כשאנו אומרים שהוא ד', הוא מנין הנאצלים ממש בפועל, וכשאנו מונין 
ה' פרצופים, הוא כשאנו מונין שורש המאציל עם הנאצלים עצמם.
%page 131
%H בכל המדרגות שבעולמות, נחשבת העליונה למאציל, והתחתונה לנאצל שבה ד' בחינות. 
%break
%H ויש בחינה אמצעית ביניהן, הנקראת כתר, שבו בחינת מאציל ונאצל. 
%break
%H והכתר, מצד שהוא מלכות דעליונה, הוא נקרא אני. ומצד שהוא כתר לתחתונה, נקרא אין. וז"ס אני ראשון ואני אחרון.
%break
%letter י
י) ודע, כי עד"ז הוא בכל הי"ס שבכל עולם ועולם, וכן בפרטות בכל 
פרצוף ופרצוף, כי לעולם כל בחינה ובחינה, הנקרא עליונה מאציל, 
ותחתונה נאצל. ואין הנאצל פחות מד' אותיות הוי"ה, אפילו בי"ס 
פרטיות ופרטי פרטיות,
%break
ויש בחינה אמצעי ביניהן הנקרא כתר, והבן זה מאד, כי בו יובנו כל 
הדרושים שנבאר. וזהו אני ראשון ואני אחרון, כי הכתר הוא ראשון 
והוא אחרון, והוא אי"ן והוא אנ"י,
%page 132
כי בבחינת מלכות של מאציל אשר בו, הוא אחרון, ונקרא אנ"י, שהוא 
המלכות. ובבחינת שורש הנאצלים אשר בו, שהוא בחינת כתר, הוא 
הראשון, ונקרא אי"ן, שהוא אותיות אני.
%page 133
%H פרק ח'
%break
%H מבאר כי ד' בחינות חו"ב תו"מ דומות כמו אדם שנשמה מלובשת בגוף שלו, והגוף מלובש בלבוש, והוא יושב בהיכלו: 
%break
%H חכמה ה"ס כללות האורות שבעולם אצילות,והיא נשמת כל אצילות, ונקראת אדם העליון. והוא מלובש בבינה, 
%break
%H שה"ס כללות הכלים המכונה גוף דאצילות. ועל הגוף מלביש ז"א, שהוא לבוש. ומלכות היא היכל לכולם. ובו ד' ענינים:
%break
א. ד' הבחינות חו"ב תו"מ מכונות: נשמה, גוף, לבוש, היכל. וה"ס 
עולם אצילות שבתוכו יושב אדם העליון שהוא נשמה מלובש בגוף, 
ובלבוש, ובהיכל מלך.
%break
ב. כתר הוא שורש אליהם, ומתחלק לד': שורש לנשמה הוא חכמה 
שבכתר. ובינה שבכתר הוא שורש לגוף. וז"א שבכתר הוא שורש 
ללבוש. ומלכות שבכתר הוא שורש להיכל.
%break
ג. וכל זה שנתבאר בעולם אצילות נוהג ג"כ בעולם הבריאה שה"ס 
אור של תולדה. כי הבריאה נחתמה מעולם אצילות. באופן, שכתר 
דכתר דאצילות החתים כתר דכתר בבריאה. 
%break
וחכמה דכתר החתימה חכמה דכתר בבריאה, דהיינו נשמה דכתר. 
ובינה דכתר החתימה נשמה דכתר בבריאה וכו' וכן היא בכל 
הספירות.
%break
ד. אין האורות נמשכים ישר מכתר דאצילות לכתר דבריאה, כי אין 
עולם הבריאה מקבל רק דרך מלכות דאצילות. וכל מה שיש בעולם 
אצילות החתימה מלכות דאצילות בעולם הבריאה. ועד"ז בעולם 
היצירה ועשיה.
%break
%letter א
א) ואחר שבארנו, כי כל הנאצלים כולם בחינה א', הכוללת כל ד' 
יסודות, שהם ד' אותיות הוי"ה, שהם ד' עולמות אבי"ע, ושיש להם 
בחינה עליונה חמישית, אמצעי בינם לבין א"ס, נבאר עתה, כל עולם 
ועולם בכללות, ואח"כ, נחזור בהם בע"ה, לבאר יחד כולם בכללות א'.
%break
%H כל מה שיש בכל עולמות אבי"ע, אינן אלא ד' בחינות חו"ב תו"מ, שהן ד' אותיות י"ה ו"ה. והן, נשמה, גוף, לבושים, בית.
%break
%letter ב
ב) והנה כל מה שנברא בעולמות כולם, אינם רק ד' בחינות, שהם 
הוי"ה כנ"ל. והם: בחינת רוחני הנקרא נשמה ובחינת אברי הגוף, 
ובחינת המלבושים, ובחינת הבית.
%break
%H האור שבאצילות, הוא הרוחניות הנקראת נשמה. והיא חכמה. והנשמה מלובשת בכלים דאצילות הנקראים גוף.
%break
%letter ג
ג) ונדבר בעולם האצילות, ומשם יובנו כל השאר. כי הנה פנימית כל 
האצילות, הוא הרוחניות הנקרא נשמה, והיא מלובשת תוך אברי הגוף 
הנקרא כלים, שהם הי"ס הנקרא ראש וזרועות וגוף.
%page 134
%H עשרה כלים הם בגוף, שהם עשר ספירות בגבול ומדה שיש באצילות. והוא בינה.
%break
%letter ד
ד) ונחזור לענין הגוף, כי זה הבחינה הוא יוד ספירות עשר מדות, כי 
יש בהם גבול ומדה, כמ"ש בפרקי ההיכלות בשיעור קומה, שהוא רל"ו 
אלפים רבבות פרסאות וכו'.
%break
%H והגוף דאצילות מלובש בלבושים. והוא ז"א, המלביש את הבינה.
%break
%letter ה
ה) וגוף הזה, מלובש תוך לבושי דאצילות, וכמו שאמרו רז"ל, ביוד 
לבושים נתלבש הקב"ה, לבוש של גאוה שנאמר ה' מלך גאות לבש, 
וז"ס הנזכר בפרקי היכלות, 
%break
כי שם החלוק של הבורא ית' נקרא זהריא"ל וכו'. אך בנשמה שבפנים 
אין מדה כלל, אמנם בערך הא"ס, נוכל לכנותם בשם מדות וספירות 
גם אל הנשמה.
%break
%H הלבושים שוכנים תוך הבתים, שהם ז' היכלות דאצילות, שהם המלכות. וכללותם יחד, נבחן, שאדם העליון, 
%break
%H שהוא נשמה מלובשת בגוף, והגוף בלבושים, נתון בהיכל מלך.
%break
%letter ו
ו) והנה, המלבושים האלה, הם בתוך בחינת הבתים, שהם ז' היכלות 
דאצילות שהם בחינת העולם בעצמו, שהם השמים והארץ, והאויר 
שביניהן, כי כל זה, בחינת הבתים, 
%break
והם נקראים עולם אצילות, אשר בתוכו יושב האדם העליון, שהוא 
נשמה וגוף, ולבושי מלכות נתונים בהיכל מלך עליון, שזה כללות עולם 
האצילות.
%break
%H ד' הבחינות, נשמה גוף לבוש היכל, ה"ס חו"ב תו"מ. וכתר הוא חמישי אליהם, שבו שרשי ד' בחינות נגל"ה האלו.
%break
%letter ז
ז) ואלו הד' בחינות, הם בחינת היוד ספירות, המתחילין מחכמה הנ"ל, 
ויש בהם ד' בחינות כנ"ל, ועוד, יש בחינת הכתר, שהוא בחינה 
החמישית הנ"ל, שורש לכולם, ויש בה ג"כ שורש הד' בחינות הנ"ל.
%page 135
%H בכל אחת מד' בחינות נגל"ה שבאצילות, יש ע"ס חו"ב תו"מ. והנשמה שבכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דנשמה שבאצילות. 
%break
%H וגוף דכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דגופים. ולבושים דכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דלבושים.
%break
%H והיכל שבכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דהיכלות.
%break
%letter ח
ח) ונמצא, שבחינת האור והנשמה שבכתר, שורש לי"ס הנשמות 
דאצילות, המתחילין מחכמה כנ"ל, ובחינת הגוף שבכתר, הוא שורש 
לי"ס הגופות שבי"ס דאצילות, המתחילין מחכמה כנ"ל, ובחינת 
הלבושים שבכתר, 
%break
הוא שורש לי"ס הלבושים שבי"ס דאצילות, המתחילין מחכמה כנ"ל, 
ובחינת היכל שבכתר, שורש לי"ס ההיכלות שבי"ס האצילות המתחילין 
מחכמה כנ"ל.
%break
%H כל מה שיש בעולם האצילות נחתם בעולם הבריאה.
%break
%letter ט
ט) אח"כ, נברא עולם הבריאה, על דרך הנ"ל, ממש, כי דרך המסך, 
שהוא קרקע ההיכל דאצילות, האיר למטה, ונחתם שם חותם כל מה 
שהיה בעולם האצילות, 
%break
ונקרא עולם הבריאה, יען הוא אור של תולדה, ואינו אור עצמו העליון, 
ואמנם, כיון שהוא חותם האצילות, צריך שיהיו בו כל הבחינות אשר 
באצילות.
%break
%H הכתר דאצילות, החתים ד' שורשי נגל"ה בכתר דבריאה. ומנשמה שבכתר דאצילות נחתם הנשמה שבכתר דבריאה. 
%break
%H ומגוף שבכתר דאצילות נחתם הגוף שבכתר דבריאה. ומלבוש לבוש. ומהיכל, היכל.
%break
%letter י
י) והוא, כי בחינת הכתר, שהוא בחינה החמישית הכלולה מד' בחינות 
הנ"ל, החתים כתר בראש הבריאה כמוהו, ומאור הכתר דאצילות, 
נחתם אור הכתר דבריאה,
%page 136
ומגוף כתר דאצילות, נחתם גוף כתר דבריאה, ומלבוש כתר דאצילות, 
נחתם לבוש כתר דבריאה, ומהיכל כתר דאצילות נחתם היכל כתר 
בריאה.
%break
%H נגל"ה דכתר דאצילות, הנמשכים לנגל"ה דכתר הבריאה, נמשכים ע"י מלכות דאצילות, שנתלבשה בכתר דבריאה. 
%break
%H וכן שאר הספירות דאצילות שנחתמו בבריאה, נמשכו דרך מלכות דאצילות, בסוד זווג דהכאה על המסך שבה.
%break
%letter יא
יא) אלא, שלא נמשכו אורות אלו, מכתר דאצילות ממש לכתר 
דבריאה, אלא, על ידי מלכות שבמלכות דאצילות, שהוא עתיק 
דבריאה, כנ"ל, המתלבש בכתר דבריאה, והיא המשיכה אלו ד' בחינות 
שבכתר דאצילות, ובראם בכתר דבריאה, 
%break
וכעד"ז, עשו יוד ספירות דאצילות, והמשיכו אורם דרך המלכות הנ"ל, 
אשר בכתר הנ"ל, והחתימו חותם דאצילות בבריאה: נשמה מנשמה, 
גוף מגוף, לבוש מלבוש, היכל מהיכל.
%break
%H המלכות דבריאה שירדה והתלבשה בכתר דיצירה, המשיכה חותם ה' פרצופין כח"ב תו"מ דבריאה, 
%break
%H שה"ס נגל"ה, לעולם היצירה, נשמות מנשמות, גוף מגוף, לבוש מלבוש, היכל מהיכל. ועד"ז ביצירה ועשיה.
%break
%letter יב
יב) ועל דרך זה ביצירה, כי המלכות דבריאה היה עתיק, מחובר עם 
א"א דיצירה, ושם נקרא כתר דיצירה, וה' פרצופים דבריאה, המשיכו 
והחתימו חותמם ביצירה, ע"ד הנ"ל בבריאה: נשמות מנשמות, וגופים 
מגופים, לבושים מלבושים,
%page 137
והיכלות מהיכלות. וכן עד"ז ה' פרצופים דיצירה, החתימו בחינותיהן 
בעשיה: נשמות מנשמות, וגופים מגופים, לבושים מלבושים, והיכלות 
מהיכלות, וכעד"ז הנ"ל, כל העולמות יחד בכללות אחד.
%page 138
%H פרק ט'
%break
%H פרק ט' מבואר ששלמות הנרצה היא שכל הספירות שבה' עולמות א"ק ואבי"ע, יתקשרו יחד לבחינת 
%break
%H אדם העליון שבגופו מלובש השורש והנשמה, ומתלבש בלבוש, ויושב בהיכלו. ובו ד' ענינים:
%break
א. כללות כל המציאות נחלקת לחמשה עולמות הנקראים א"ק ואבי"ע 
כנגד חמש בחינות כח"ב תו"מ, המכונים: שורש, נשמה, גוף, לבוש, 
היכל. ובפרטות יש בכל עולם ה' בחינות שנגל"ה. שכל בחינה מהן 
מתחלקת שוב לה' בחינות שנגל"ה. 
%break
דהיינו כ"ה בחינות פרטי פרטיות, בכל עולם ועולם מא"ק ואבי"ע. וכל 
כ"ה בחינות שנגל"ה שבא"ק נבחנות לשורשים, דהיינו כתרים. וכל 
כ"ה בחינות שבעולם אצילות נבחנות לנשמות. 
%break
דהיינו חכמות. וכל כ"ה בחינות שנגל"ה שבעולם הבריאה נבחנות 
לגופות, דהיינו בינות. וכל כ"ה בחינות שנגל"ה שבעולם היצירה 
נבחנות ללבושים, דהיינו ת"ת. וכל כ"ה בחינות שבעולם עשיה, 
נבחנות להיכלות, דהיינו מלכיות.
%break
ב. כ"ה בחינות שנגל"ה הפרטיות שבה' עולמות א"ק ואבי"ע, 
מתקשרות זו בזו באופן זה: שה' הכתרים שבא"ק ואבי"ע הנקראים ה' 
שורשים מתקשרים זה עם זה לקשר שנגל"ה שבשורשים. שכתר א"ק 
הוא השורש, וכתר אצילות הוא הנשמה שבהן, 
%break
וכתר דבריאה הוא הגוף שבהן, וכתר דיצירה הוא הלבוש שבהן, וכתר 
דעשיה הוא ההיכל שבהן, ועד"ז ה' החכמות שבא"ק ואבי"ע, 
הנקראות ה' נשמות מתקשרות זע"ז לקשר שנגל"ה דנשמות שחכמה 
דא"ק היא השורש שבהן. וחכמה דאצילות היא הנשמה שבהן. 
%break
וחכמה דבריאה היא הגוף שבהן. וחכמה דיצירה היא הלבוש שבהן. 
וחכמה דעשיה היא ההיכל שבהן. ועד"ז ה' בינות שבא"ק ואבי"ע, 
הנקראות ה' גופות, 
%break
מתקשרות זע"ז לקשר שנגל"ה דגופות. שבינה דא"ק היא השורש 
שבהן וכו'. ועד"ז ה' ת"ת שבא"ק ואבי"ע. ועד"ז ה' מלכיות דא"ק 
ואבי"ע. ועד"ז בפרטי פרטיות דשנגל"ה דא"ק ואבי"ע.
%break
ג. ה' בחינות שנגל"ה נקראות ג"כ: יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש.
ד. וכן הן רמוזות בד' אותיות הוי"ה: שקוצו של הי', הוא שורש. והי' 
היא נשמה. וה' ראשונה היא גוף. והו' היא לבוש. וה' תחתונה היא 
היכל.
%break
%H אדם קדמון הוא עולם הכתר, לד' עולמות אבי"ע. ויש בו ה' בחינות כח"ב תו"מ, שבכל אחת מהן יש ד' שרשי נגל"ה.
%break
%letter א
א) והנה אדם קדמון, הוא כדמיון כתר אל היוד ספירות שבכל עולם 
ועולם, באופן זה, כי א"ק הוא כתר לד' עולמות אבי"ע, נמצא כי א"ק, 
הוא כולל שורש כל הה' בחינות הנ"ל,
%page 139
שיש בכל עולם ועולם: כי כתר שבו, הוא ד' שרשים מן ד' בחינות של 
יוד ספירות שבו, שהם: נשמות, וגופים ולבושים, והיכלות. וזה דרך 
פרט, אמנם בדרך כלל הוא מה שיתבאר עתה בע"ה.
%page 141
%H הנשמות שבא"ק הן שורשי נשמות. הנשמות שבאצילות הן עצמות הנשמות. הנשמות שבבריאה הן הגופים שבנשמות. 
%break
%H הנשמות דיצירה הן לבושים שבנשמות. הנשמות שבעשיה הן היכלות דנשמות. באופן, שהנשמות, שהן החכמות, 
%break
%H שבה' העולמות, א"ק ואבי"ע, מתקשרות זו עם זו, כאדם העליון, שבגופו מלובש שורש ונשמה, ולבוש בלבוש ויושב בהיכלו.
%break
%letter ב
ב) כי כללות בחינת נשמות אשר בא"ק, יקראו שורש הנשמות. וכללות 
בחינות נשמת אצילות, יקראו נשמות דנשמות ממש. וכללות נשמות 
בריאה, יקראו גופות, לערך נשמות אצילות. וכללות נשמות דיצירה, 
יקראו לבושים דנשמות. וכללות נשמות עשיה, יקראו היכלות הנשמה.
%page 142
%H הגופים דא"ק הם שורשי גופים. והגופים דאצילות הם נשמות דגופים. ודבריאה הם עצם הגופים. וגופים דיצירה הם לבושים דגופים. 
%break
%H וגופים דעשיה הם היכלות דגופים. וכל הגופים דא"ק ואבי"ע מתקשרים זע"ז באדם העליון, שבגופו מלובש שורש ונשמה וכו'.
%break
%letter ג
ג) וכן כללות בחינות גופות דא"ק, יקראו שורש דגופות. וכללות בחינות 
גופות דאצילות, יקראו נשמות דגופות. וכללות בחינות גופות דבריאה, 
יקראו גופות דגופות. וכללות בחינות גופות דיצירה, יקראו לבושים 
דגופות. וכללות בחינות גופות דעשיה, יקראו היכלות דגופות.
%break
%H וכן הלבושים שבכל עולם מא"ק ואבי"ע מתקשרים זה עם זה, ונעשים  כאדם העליון, 
%break
%H שבגופו מלובש נשמה ושורש, ולבוש בלבושים, ויושב  בהיכלו.
%break
%letter ד
ד) וכן כללות בחינות לבושים דא"ק, יקראו שורש הלבושין. וכללות 
לבושי דאצילות, יקראו נשמות דלבושים. וכללות בחינות לבושי 
דבריאה, יקראו גופות דלבושין. וכללות בחינות לבושי יצירה, יקראו 
לבושי דלבושין. וכללות לבושי עשיה, יקראו היכלי דלבושין.
%break
%H וכן ההיכלות שבכל עולם מא"ק ואבי"ע, מתקשרים יחד, כאדם העליון, שבגופו מלובש וכו'.
%break
%letter ה
ה) וכללות בחינות ההיכלות דא"ק, יקראו שורש נשמות ההיכלות. 
וכללות בחינות היכלות דאצילות, יקראו נשמות ההיכלות, וכללות 
היכלי דבריאה, יקראו גופות דהיכלות. 
%break
וכללות בחינות היכלי דיצירה, יקראו לבושים דהיכלות. וכללות היכלות 
דעשיה, יקראו היכלות דהיכלות.
%break
%H שנגל"ה דא"ק, הם שורשים לנגל"ה שבאבי"ע. שנגל"ה דאצילות הם 
%break
%H נשמות בתוך שנגל"ה שבא"ק ובי"ע. שנגל"ה דבריאה, הם גופים בתוך שנגל"ה שבא"ק ואי"ע. 
%break
%H שנגל"ה דיצירה, הם לבושים בתוך שנגל"ה שבא"ק ואב"ע. שנגל"ה  דעשיה, הם היכלות בתוך שנגל"ה שבא"ק ואב"י.
%break
%letter ו
ו) וכשנדבר כל זה דרך כלל, יהיה כן, כי ה' בחינות א"ק, הם שרשים: 
בין לנשמות, בין לגופים, בין ללבושים, ובין להיכלות. וה' בחינות 
אצילות, הם נשמות: בין לשרשים, בין לנשמות, בין לגופים, בין 
ללבושים, ובין להיכלות. וה' בחינות דבריאה, הם גופים, בין לשורשים,
%page 143
בין לנשמות, בין לגופין, בין ללבושים, בין להיכלות. וה' בחינות דיצירה, 
הם לבושים: בין לשורשים, בין לנשמות, בין לגופים, בין ללבושים, בין 
להיכלות. וה' בחינות דעשיה, הם היכלות: בין לשרשים, בין לנשמות, 
בין לגופים, בין ללבושים, בין להיכלות.
%break
%H הבריאה נקראת גוף, משום שמקבלת מאצילות כמו גוף מנשמה.
%break
%letter ז
ז) ובזה תבין משארז"ל, אשתו כגופו דמיא. כי הבריאה, אשת 
האצילות היא, שהרי הם חכמה ובינה כנ"ל. ואע"פ שיש ג"כ נשמות 
בבריאה, נקרא גופות בערך נשמות דאצילות, כי כמו שהאשה מקבלת 
מבעלה, כן הגוף מקבל מהנשמה. 
%break
וכן משארז"ל, אין בית אלא אשה, הוא בעשיה, כי הרי העשיה הוא 
הבית וההיכל, לכל ה' הבחינות, כנ"ל. והנה עשיה, אשת היצירה, 
כנודע, וזהו אין בית אלא אשה, בבחינת העשיה. 
%break
וכעד"ז, בבחינת עשיה שבכל עולם ועולם, יקרא בית לאותו עולם. 
ובחינת בריאה שבכל עולם, יקרא גוף לאותו עולם.
%break
%H דרך אחר. שהאורות שבא"ק, דהיינו הנשמות שבו, נקראות יחידה. והנשמות דאצילות נקראות חיה. 
%break
%H והנשמות דבריאה נקראות נשמות. והנשמות דיצירה נקראות רוח. והנשמות דעשיה נקראות נפש.
%break
%letter ח
ח) ואם נרצה נקח דרך אחר כי כל האורות דא"ק נקרא יחידה, ואורות 
דאצילות הם חיה, ואורות דבריאה הם נשמה, ואורות יצירה הם רוח, 
ואורות דעשיה הם נפש.
%break
%H ועד"ז בגופים ולבושים והיכלות שבא"ק ואבי"ע. שהגופים שבא"ק הם  יחידה דגופים דאבי"ע. ושבאצילות חיה וכו'. 
%break
%H ועד"ז בלבושים, שלבושי א"ק הם יחידה דלבושים דאבי"ע, ולבושים דאצילות הם חיה דלבושים דא"ק ובי"ע וכו'.
%break
%letter ט
ט) וכעד"ז, בלבושין שבכל העולמות, ובגופות ובהיכלות, כי כל לבושי 
א"ק, הם לבוש א' העליון שבכל הה' לבושים, וכל לבושי האצילות 
לבושי השני כו'.
%break
%H שנגל"ה הם יחנר"ן דהיינו האורות של כח"ב תו"מ.
%break
%letter י
י) וזה הדרך הוא הדרך הראשון, כי הרי הנפש נקרא היכל, רוח לבוש, 
והנשמה גוף, וחיה נשמה, יחידה שורש הנשמה. נמצא כי כל הנ"ל, 
הוא בדרך פרטות בכל עולם ועולם, כיצד: אור הכתר דאצילות, נקרא 
שורש הנשמה, ונקרא יחידה. 
%break
ואור חכמה דאצילות, נקרא נשמה לנשמה, ונקרא חיה. ואור בינה 
דאצילות, נקרא גופא, ונקרא נשמה. ואור תפארת דאצילות, נקרא 
לבוש. ונקרא רוח. ואור מלכות דאצילות, נקרא נפש, ונקרא היכל. 
וכעד"ז בפרטי פרטות, וד"ל.
%page 144
%H כל ספירה מכח"ב תו"מ שבא"ק ואבי"ע מתפרטת לה' בחינות שנגל"ה.
%break
%letter יא
יא) ואמנם הכלל הבינוני הקצר מכולם, הוא זה, כי כל הי"ס דאצילות 
וכתר ג"כ, יש בכל אחד מהם: שורש, נשמה לנשמה, גוף, לבוש, היכל. 
וכן על דרך זה בי"ע, וכן עד"ז א"ק, שהוא שורש לכל אבי"ע.
%break
%H א"ק ואבי"ע, הם ה' בחינות שבשם הויה, כלולים זה מזה, ויש בכל אחד מהם א"ק ואבי"ע, שהם ה' בחינות שבהוי"ה. 
%break
%H והם שנגל"ה. שהם כ"ה בחינות.
%break
%letter יב
יב) נמצא כי כל מה שנאצל, הוא הויה אחת, כלולה מה' בחינות, 
שהוא: קוץ של יוד בא"ק, י' באצילות, ה' בבריאה, ו' ביצירה, ה' 
בעשיה. וכל בחינה מאלו, כלולה מכל הה', כי קוץ של י' שבא"ק, יש 
בה הוי"ה א' של ה' בחינות אחרות, שהם ה' בחינות הנ"ל בא"ק עצמו, 
%break
שהם א"ק ואבי"ע שבו, שהם ה' בחי' שהם: שורש, ונשמה, וגוף, 
ולבוש, והיכל. וכן הי' דאצילות, יש בה הוי"ה א', הכוללת כל הה' 
בחינות הנ"ל. וכן עד"ז שאר אותיות, בבי"ע. באופן, שהם ה' אותיות, 
כלולים כל האחד מכולם, שהם כ"ה בחינות.
%break
%H כל אחת מכ"ה בחינות הנ"ל, מתפרטת עוד לה' בחינות שנגל"ה, שבכל אחת מהן יש ע"ס, וכל ספירה מתפרטת לה' פרצופין, שהם שנגל"ה.
%break
%letter יג
יג) ואח"כ על דרך זה הנ"ל, יש כללות אחר, שכל אחד מהם כלולה מן 
כל הכ"ה בחינות. והוא, כי י' דאצילות, יש בה הוי"ה א' כלולה מכל ה' 
בחינות, וכל בחינה מה' כלולה מה', שהם: י"ס שורש, וי"ס נשמה, וי"ס 
גוף, וי"ס לבוש, וי"ס היכל. 
%break
וכעד"ז בקוץ של יוד בא"ק, י' באצילות, ועד"ז באות ה' בבריאה, ובאות 
ו' ביצירה, וכו'. נמצא, כי בקיצור הוא זה, כי הא"ק הוא קוץ היוד, ויש 
בו הוי"ה א' כוללת ה' בחינות: שורש, ונשמה, וגוף, ולבוש, והיכל. 
%break
וכל בחינה מאלו, כלולה מה', שהם: י"ס שורש, וי"ס נשמה, וי"ס גוף, 
וי"ס לבוש, וי"ס היכל. וכל ספירה מאלו העשר ספירות, נכללו בה' 
פרצופים, שהם השורש ואבי"ע.
%page 145
%H פרק י'
%break
%H מבאר אשר לבוש והיכל נפרדו משורש נשמה גוף ונעשו למקיפים, וגם ביאורי א"ק ואבי"ע, ונרנ"ח, ועסמ"ב. ובו ח' ענינים:
%break
א. שורש נשמה גופות דבוקים זה בזה. לבוש והיכל נפרדו מהם.
%break
ב. שורש נשמה גוף הם כלים פנימיים שבהם כל החיצון יותר הוא 
יותר גרוע. לבוש והיכל הם כלים מקיפים שבהם כל החיצון יותר הוא 
חשוב יותר ולפיכך נמצאות הקליפות בין הגוף ללבושים, ששם מקום 
החושך והגרוע יותר.
%break
ג. כשפרצופי א"ק ואבי"ע מתלבשים זה בזה הם מתלבשים כל אחד 
רק בג' בחינות: שורש נשמה גוף שבו הדבוקות יחד, ושעשר הספירות 
דגופות אינן מתלבשות בע"ס דלבושים.
%break
ד. שורש נשמה גוף דא"ק מתלבשים תוך שורש נשמה גוף דעתיק 
דאצילות ושורש נשמה גוף דעתיק דאצילות מתלבשים בשורש נשמה 
גוף דא"א דאצילות. ושנ"ג דא"א מתלבשים באבא וכו' עד"ז.
%break
ה. א"ק ואבי"ע כלולים זה מזה, ויש א"ק ואבי"ע בא"ק, וא"ק ואבי"ע 
באצילות, וא"ק ואבי"ע בבריאה, וכן ביצירה ועשיה. א"א הוא בחינת 
א"ק שאינו מושג. 
%break
אבא הוא אצילות. אמא היא בריאה. ז"א יצירה. נוקבא עשיה. 
מאצילות נמשכות נשמות, מבריאה רוחות, וביצירה מלאכים, ובעשיה 
אופנים.
%break
ו. האדם כולל נפש רוח נשמה חיה מד' עולמות אבי"ע שבכל בחינה 
מהן ישנן נפש רוח נשמה חיה. ונשמה דנפש חשובה יותר מאור נפש 
דרוח.
%break
ז. אפשר לזכות גם לנפש דאצילות, ויותר למעלה, והזוכה לרוח דיסוד 
דאצילות יהיה בעלה של השכינה.
%break
ח. הוי"ה במילוי ע"ב, ה"ס יו"ד דהוי"ה, שה"ס אצילות. ובמילוי ס"ג 
ה"ס ה' ראשונה דהוי"ה וה"ס בריאה. ובמילוי מ"ה, ה"ס ו' דהוי"ה, 
וה"ס יצירה. ובמילוי ב"ן ה"ס ה' תחתונה דהוי"ה וה"ס עשיה.
%break
%H שורש נשמה גופות דבוקים זה בזה. לבוש והיכל נפרדו מהם
%break
%letter א
א) ועתה נדבר בבחינת כל עולם מאלו מה ענינם. דע, כי השורש 
והנשמות והגופים הם בחינה א' שאין פירוד ביניהן אך הלבושים 
והיכלות הם ב' בחינות נפרדות מג' בחינות הנ"ל, 
%break
ובין ב' אלו, שהם, בין הגופין ובין הלבושים, שם הם מדור הקליפות, 
והם ממש נדבקים באחור אור הגוף.
%page 146
%H שורש נשמה גוף הם כלים פנימיים שבהם כל החיצון יותר הוא יותר גרוע. לבוש והיכל הם כלים מקיפים שבהם 
%break
%H כל החיצון יותר הוא חשוב יותר ולפיכך נמצאות הקליפות בין הגוף ללבושים ששם מקום החושך והגרוע יותר
%break
%letter ב
ב) וטעם הדבר, מפני שג' בחינות הפנימית, יש בתוכם או"פ, והיותר 
גרוע באור פנימי יוצא בתוך העור, ושם מסתיים. ואור המקיף הוא 
להיפך, כי אור היותר חיצון הוא גדול יותר, כנודע. נמצא, כי אור 
המקיף שבלבוש היותר פנימי, 
%break
הנדבק אל הגוף, הוא אור המקיף היותר קטן שיש בכולם. לכן 
הקליפות, מדורם שם באמצע, במקום שאין שם לא אור פנימי ולא אור 
מקיף, והוא באמצע בין הפנימי למקיף, ושם נקרא מקום החושך. 
והענין הזה בכל עולם ועולם, בבחינת הקליפה אשר בעולם ההוא.
%break
%H כשפרצופי א"ק ואבי"ע מתלבשים זה בזה הם מתלבשים כל אחד רק בג' בחינות: 
%break
%H שורש נשמה גוף שבו הדבוקות יחד, ושעשר הספירות דגופות אינן מתלבשות בעשר ספירות דלבושים
%break
%letter ג
ג) ואמנם אחר שבארנו הדבר בפרטות, נדבר בכללות, והוא, כי הנה 
נודע, שבפנימית הא"ק הוא הא"ס, המתלבש בשורש הנשמות של ע"ס 
שבו, ואלו מתלבשין בבחינת הנשמות של כל הי"ס שבו, 
%break
ואלו מתלבשין בעשר ספירות של בחינת הגוף של א"ק ומהראוי היה 
שהעשר ספירות של הגופים, יתלבשו בע"ס של הלבושים, ואמנם אינו 
כן, לסבה הנ"ל, אמנם ג' בחינות עתיק דאצילות, מסבבות אל ג' אלו 
בחינות דא"ק.
%break
%H שורש נשמה גוף דא"ק מתלבשים תוך שורש נשמה גוף דעתיק דאצילות ושורש נשמה גוף דעתיק דאצילות 
%break
%H מתלבשים בשורש נשמה גוף דא"א דאצילות. ושנ"ג דא"א מתלבשים באבא וכו' עד"ז
%break
%letter ד
ד) כיצד, הרי שהע"ס דגופות דא"ק, מתלבשים תוך הע"ס השרשים 
של הנשמות ע"ס דעתיק דאצילות, ואלו מתלבשים בע"ס של בחינות 
נשמות דעתיק דאצילות, ואלו מתלבשים בע"ס דגופות דעתיק 
דאצילות.
%page 147
וכעד"ז בחינות השרשים ונשמות וגופים דא"א, מלבישים לגופות 
דעתיק. וכעד"ז ג' בחינות דאבא, מלבישין לא"א. וכן ג' בחינות דאמא 
לאבא. וג' בחינות דז"א לאמא. וג' בחינות הנוקבא לז"א. והרי עתה 
נשלמו כל בחינות הגופות עד נוקבא דז"א.
%break
א"ק ואבי"ע כלולים זה מזה, ויש א"ק ואבי"ע בא"ק, וא"ק ואבי"ע 
באצילות, וא"ק ואבי"ע בבריאה, וכן ביצירה ועשיה. א"א הוא בחינת 
א"ק שאינו מושג. 
%break
%H אבא הוא אצילות. אמא היא בריאה. ז"א יצירה. נוקבא עשיה. מאצילות נמשכות נשמות, מבריאה רוחות, וביצירה מלאכים, ובעשיה אופנים
%break
%letter ה
ה) דע, כי עולם אצילות כלול מד' עולמות אבי"ע, וכן בריאה כוללת כל 
אבי"ע, וכן יצירה וכן עשיה, באופן זה: כי אבא אצילות, ואמא בריאה, 
ז"א יצירה, ונוקבא עשיה. 
%break
ובחינת א"א אינו ניכר בכל עולם, להיותו נעלם מאד, והנה מן עולם 
אצילות נשמות, ומהבריאה רוחין קדישין, ומיצירה מלאכים, ומעשיה 
אופנים.
%break
%H האדם כולל נפש רוח נשמה חיה מד' עולמות אבי"ע שבכל בחינה מהן ישנן נפש רוח נשמה חיה, ונשמה דנפש חשובה יותר מאור נפש דרוח
%break
%letter ו
ו) והנה, האדם כולל ד' עולמות, ואם לא זכה אלא לנפש דעשיה, 
ואח"כ חטא, ופגם בה, והכניסה בקליפות, אומרים לו יתוש קדמך, כי 
היתוש לא עשה מעשה לכנוס בקליפה. ואם לא חטא, אז הוא בסוד 
האופנים,
%page 148
ולפעמים יהיה שאין בו רק בחינת נפש, והוא חשוב ממי שיש בו רוח, 
כגון שיש לו בחינת נשמה שבנפש. כנודע, כי בכל עולם ועולם, כלולים 
בו כל הד', וזה האדם, כיון שהתחיל להאיר, ולתקן מעט מעט, תיכף 
מאיר בו, בחינת נשמה שברוח דיצירה,
%break
אע"פ, שעדיין לא נתלבשה בו לגמרי, כי אי אפשר להתלבש בו לגמרי, 
עד שיתקן נפשו לגמרי, ואמנם זה האיש, אשר יש בו רוח, והוא בחינת 
נפש שברוח דיצירה, ודאי הוא גרוע מבחינה זו הנ"ל.
%break
%H אפשר לזכות גם לנפש דאצילות, ויותר למעלה, והזוכה לרוח דיסוד דאצילות יהיה בעלה של השכינה.
%break
%letter ז
ז) גם אפשר שיהיה באדם נפש דאצילות, ויותר למעלה גם כן, ואם 
יהיה לו רוח מבחינת יסוד דאצילות, יהיה בעלה דמטרוניתא, ונק' איש 
אלקים.
%break
%H הוי"ה במילוי ע"ב, ה"ס יו"ד דהוי"ה, שה"ס אצילות. ובמילוי ס"ג ה"ס ה' ראשונה דהוי"ה וה"ס בריאה. 
%break
%H וובמילוי מ"ה ה"ס ו' דהוי"ה, וה"ס יצירה. במילוי ב"ן ה"ס ה' תחתונה דהוי"ה, וה"ס עשיה
%break
%letter ח
ח) ארבע אותיות הויה, בארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה: י' 
באצילות, סוד שם ע"ב דיודין, כי כולם בחכמה עשית. ה' בבריאה, שם 
ס"ג, כי אמא מקננא בכורסיא. ו' ביצירה, שם מ"ה, כי ו' ספיראן מקננין 
ביצירה. ה' תתאה בעשיה, שם ב"ן, כי מלכות מקננא באופן.
%page 149
%H פרק י"א
%break
%H מבאר התפשטות אור א"ס ב"ה לעשות כלים בד' בחינות עביות על ידי ציורי אברי אדם, שהם: עינים, אזן, חוטם, פה. 
%break
%H וכל הזך יותר, הוא חשוב יותר. ועינים הן בחי"א. אזן בחי"ב. חוטם בחי"ג. פה בחי"ד. ובו ח' ענינים:
%break
א. בא"ס אין צד ציור והשגה כלל. ובכדי לברוא העולם, המשיך 
התפשטויות הרבה שיהיו שורשים ומקורות לעולם אצילות.
ב. ד' יסודות הם לכל דבר, שהם ד' אותיות י"ה ו"ה, שהן רשר"ד והם: 
חיה, נשמה, רוח, נפש. וה"ס: עינים, אזן, חוטם, פה.
%break
ג. יש הבל ורוח באח"פ שכל אחד מרובה יותר, באזן הבל מועט, 
בחוטם הוא יותר חזק, ובפה מרובה מכולם.
%break
ד. האזנים הן בינה, שהיא בחי"ב שעביותה מועטת, והיא נשמה. 
החוטם ה"ס ז"א, שהוא עביות דבחי"ג היותר עבה, והוא רוח. הפה 
היא מלכות, והיא עביות דבחי"ד, העבה מכולן, והיא אור הנפש.
%break
ה. ראיה ה"ס אור חיה. בעינים אין הבל ממש כמו באח"פ שה"ס 
עביות דבחי"א הדקה מאד.
ו. הבל שבעינים הוא כלי לאור מקיף דחיה, אלא או"י שבו נמשך 
למטה בסוד הסתכלות, שה"ס זווג דהכאה.
%break
ז. התפשטות האור לעשות כלים שה"ס הסתכלות, באה מן העינים, 
שה"ס אור חכמה, ולא מאח"פ.
ח. ג' הבלי אח"פ נעשו בחינת כלים לנפש רוח נשמה.
%break
%H בא"ס אין צד ציור והשגה כלל. ובכדי לברוא העולם, המשיך התפשטויות הרבה שיהיו שורשים ומקורות לעולם אצילות
%break
%letter א
א) הנה נודע שהאין סוף, אין בו שום צד ציור כלל ח"ו, וכאשר עלה 
במחשבתו לברוא העולם על ידי סדר האצילות, התחיל להמשיך ממנו 
התפשטות אורות הרבה, לכשיהיו בחינת שורשים ומקורות, אל 
האצילות שיתאצל אח"כ.
%break
%H ד' יסודות הם לכל דבר, שהם ד' אותיות י"ה ו"ה, שהן רשר"ד והם: חיה, נשמה, רוח, נפש. וה"ס: עינים, אזן, חוטם, פה
%break
%letter ב
ב) ונדבר בדרך משל ודמיון אל הדבר הזה, כבר ידעת, כי ד' יסודות יש 
לכל הדברים, והם: ראיה, שמיעה, ריח, דיבור. והם ענין, ד' אותיות 
הוי"ה. והם: בחינת נשמה לנשמה, ונשמה, ורוח, ונפש. ונתחיל לבאר 
ממדרגת הנשמה, ואח"כ נחזור אל הקודם אליה.
%page 150
%H יש הבל ורוח באח"פ שכל אחד מרובה יותר, באזן הבל מועט, בחוטם הוא יותר חזק, ובפה מרובה מכולם
%break
%letter ג
ג) הנה אברי האזנים, ודאי שיש בתוכם רוח דק, והמופת לזה, כי 
כאשר יסתום האדם את אזנו באצבעו היטב, ירגיש כאלו קול הברה 
גדולה בתוכן, וזה מחמת הרוח הנצרר בתוכו, שמבקש לצאת ואינו 
יכול. 
%break
ואחריו במדרגה הוא, אבר החוטם, כי ממנו יוצא רוח יותר מורגש ממה 
שיוצא מן האזן. ואחריו במדרגה, הוא אבר הפה, כי ממנו יוצא הבל 
ורוח חזק יותר מכולם.
%break
%H האזנים הן בינה, שהיא בחי"ב שעביותה מועטת, והיא נשמה. החוטם ה"ס ז"א, שהוא עביות דבחי"ג היותר עבה, והוא רוח. 
%break
%H הפה היא מלכות, והיא עביות דבחי"ד, העבה מכולן, והיא אור הנפש
%break
%letter ד
ד) כי כפי ערך האבר, כן יהיה דקותו, כי הנה האזנים הם בחי' הבינה, 
שהיא יותר דקה, ולכן הרוח היוצא מהם דק מאד. וכן אבר החוטם דק 
מאבר הפה כנ"ז. והנה דרך משל נוכל לומר, כי הרוח היוצא מן האזן, 
הוא נקרא נשמה. ומן החוטם, נקרא רוח. ומן הפה, נקרא נפש. וכו'.
%page 151
%H ראיה ה"ס אור חיה. בעינים אין הבל ממש כמו באח"פ שה"ס עביות דבחי"א הדקה מאד
%break
%letter ה
ה) הנה נתבאר, כי מבחינת הראיה עצמה נעשית הנשמה לנשמה. 
אבל דע, כי אין בחינת הראיה, בחינת ההבל ממש הנמשך מן העין, 
כדרך האזן והחוטם והפה, שהנשמה ורוח ונפש הם הבלים ממש, 
המתפשטים מהם למטה.
%page 152
%H הבל שבעינים הוא כלי לאור מקיף דחיה, אלא או"י שבו נמשך למטה בסוד הסתכלות, שה"ס זווג דהכאה
%break
%letter ו
ו) אבל העינים אינם כן, כי ההבל עצמו שלהם נשארת במקומה, 
בבחינת אור מקיף הנקרא נשמה לנשמה, אמנם יש בה מציאות אחד 
נמשך ממנו, והוא סוד הראיה וההסתכלות בלבד, ואינו הבל ממש 
נמשך למטה. 
%break
ולכן מבחינת הראיה הזאת, נעשו הכלים הנקראים גוף, אבל בחינת 
ההבל עצמו של העין, הוא פנימי מאד, ואי אפשר שימשך ויתפשט 
למטה.
%break
%H התפשטות האור לעשות כלים שה"ס הסתכלות, באה מן העינים, שה"ס אור חכמה, ולא מאח"פ
%break
%letter ז
ז) ולפי שהראיה הזאת נמשכה מן העינים, שהם יותר עליונים, מן 
האזן והחוטם והפה, לכן בראיה זאת לבדה, היה כח לברוא ולעשות 
הכלים, ולא הוצרך גם ההבל עצמו שלהם.
%page 153
מה שאין כן באזן וחוטם ופה, שהם יותר תחתונים, כי הוצרך שההבל 
עצמו ממש שלהם יתפשט, כדי לעשות ולהאציל הבחינות הנזכרות, 
ולא נעשה מהם שום מציאות, אלא בכח ההבל עצמו.
%break
%H ג' הבלי אח"פ נעשו בחינת כלים לנפש רוח נשמה
%break
%letter ח
ח) אמנם לפי שבחינת העין לא היתה הבל ממש, רק ראיה בלבד, לכן 
לא נעשו ממנה רק בחינת הכלים בלבד, מה שאין כן באזן חוטם ופה, 
שאפילו בחינת כלים לא היו יכולים לעשות, מבלי הבל עצמו ממשי, 
אלא להיותו הבל ממש, לכן היו נפש רוח נשמה.
%page 154
%H פרק י"ב
%break
%H מבאר זווג דהסתכלות א' דעינים באח"פ שממנו נתהוו כלים דראש. וזווג דהסתכלות ב' שממנו נתהוו כלים דגוף. ובו ח' ענינים:
%break
א. מאור הסתכלות בהבלים דנפש רוח נשמה שהם בחי"ד ובחי"ג 
ובחי"ב נתהוו הכלים.
ב. וירא אלקים: ה"ס הסתכלות. את: הוא נפש. האור: הוא רוח 
ונשמה. ויבדל: עשה הכלים. שה"ס הבדלה וגבול.
%break
ג. בהסתכלות יש או"י ואו"ח, כי כשנתפשט האו"י עד המסך שעל 
המלכות, החזיר המסך את האור למעלה, והאור שחזר הלביש את 
האו"י ממטה למעלה.
%break
ד. בתחילת התפשטות האו"י לזווג דהכאה על המסך שבמלכות עשה 
רק בחינת שרשי כלים לראש.
ה. לעשות כלים דגוף צריכים להסתכלות ב' על המסך שבפה, שהוא מלכות.
%break
ו. בע"ס דהסתכלות שהן או"י יצא השורש שהוא הכתר סמוך לעין. 
וחו"ב תו"מ מתפשטים מעין ולמטה עד היסוד הסמוך לפה.
%break
ז. באו"ח יצא השורש, שהוא הכתר, סמוך לפה שהוא מלכות. שהיא 
השורש של האו"ח. וחו"ב ותו"מ מתפשטים ועולים מפה ולמעלה, עד 
מלכות דאו"ח הבאה סמוך לעין, ומלבישים הע"ס דאו"י.
ח. הע"ס דאו"ח כשנכללות בע"ס דאו"י עושות קומת כל הכלים שוה.
%break
%H מאור הסתכלות בהבלים דנפש רוח נשמה שהם בחי"ד ובחי"ג ובחי"ב נתהוו הכלים
%break
%letter א
א) וצריך להבין, מה ענין הראיה וההסתכלות הזו של עינים. דע כי 
ראיית העינים המשיכה ממנה הסתכלות בנפש רוח נשמה הנ"ז, 
ומחמת הסתכלותה בהם, נתהוו הכלים. 
%break
וז"ס וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל וכו'. כי הרוח והנשמה נקראים 
אור, והנפש נקרא "את", כנודע, כי הנפש היא מלכות ונקראת "את".
%break
%H וירא אלקים: ה"ס הסתכלות. את: הוא נפש. האור: הוא רוח ונשמה. ויבדל: עשה הכלים, שה"ס הבדלה וגבול
%break
%letter ב
ב) ונמצא כי בהסתכלות ראיתו יתברך ב"את" "האור", שהוא הנפש 
הנקראת את, והרוח והנשמה הנקראים אור, אז יצאו הכלים, שהם 
המבדילים ועושים הבדלה וגבול ומדה באורות כנודע, וזהו "ויבדל".
%page 155
%H בהסתכלות יש או"י ואו"ח, כי כשנתפשט האו"י עד המסך שעל המלכות, החזיר המסך את האור למעלה, 
%break
%H והאור שחזר הלביש את האו"י ממטה למעלה
%break
%letter ג
ג) ודע, כי בהסתכלות הזה יש שני בחינות, והם אור ישר מלמעלה 
למטה, ואור חוזר ממטה למעלה, כי בתחילה נמשכה הראיה 
מלמעלה, עד סוף בחינה העשירית התחתונה של הנפש, ואח"כ כאשר 
חזר האור ממטה למעלה, 
%break
אז היו הכלים המבדילים נעשים ומתהוים ומלבישים את הנפש בכל 
חלקיה, ממטה למעלה. ועי' לעיל בדרוש הקודם (שמובא כאן לקמן 
בסמוך באות ו') כי שם נתבאר היטב, ענין הסתכלות הזה, ואיך נעשו 
הכלים מתתא לעילא, ועי"ש היטב.
%break
%H בתחילת התפשטות האו"י לזווג דהכאה על המסך שבמלכות עשה רק בחינת שרשי כלים לראש
%break
%letter ד
ד) ודע, כי זה האור הישר, היה בו כח לעשות כלים לבחינת הראש, 
אבל עם כל זה לא היה ניכר ענינו עד שיפגע ההסתכלות הזה באור 
הנפש של הפה, כנזכר, ועל ידי כן ניכר בחינת הכלים של הראש.
%break
%H לעשות כלים דגוף צריכים להסתכלות ב' על המסך שבפה, שהוא מלכות
%break
%letter ה
ה) אבל בחינת הכלים של הגוף, שהם ז' תחתוניות, לא היו יכולת 
באור היושר של ההסתכלות הנזכר לעשותם הוא לבדו, אלא עד 
שיסתכל ויפגע ההסתכלות באור הנפש של הפה, 
%break
ועל ידי שניהם, היה האור חוזר ממטה למעלה ועושה כלים, ומלביש 
את הז' תחתוניות הנקראים גוף.
%page 156
%H בע"ס דהסתכלות שהן או"י יצא השורש שהוא הכתר סמוך לעין. וחו"ב תו"מ מתפשטים מעין ולמטה עד היסוד הסמוך לפה
%break
%letter ו
ו) ואמנם הע"ס שבהסתכלות, כל הדבק יותר לשרשו הוא היותר עליון, 
כי הכתר הוא היותר קרוב וסמוך אל העין מהשאר, וכן השאר על דרך זה.
%break
%H באו"ח יצא השורש, שהוא הכתר, סמוך לפה שהוא מלכות. שהיא השורש של האו"ח. 
%break
%H וחו"ב ותו"מ מתפשטים ועולים מפה ולמעלה עד מלכות דאו"ח הבאה סמוך לעין, 
%break
%H ומלבישים הע"ס דאו"י. הע"ס דאו"ח כשנכללות בע"ס דאו"י עושות קומת כל הכלים שוה
%break
%letter ז
ז) ואמנם בחינת המלכות יצאה בראשונה, וכשהאור מכה וחוזר אז כל 
בחינת הכלים היתה שוה, שאם היסוד היה מתפשט לפניו יותר מן 
המלכות, היה שוה אל המלכות אע"פ שהוא יסוד (שהרי נתפשט יותר) 
לפי שהיסוד מרוב אורה של המלכות היה בו כח להתפשט יותר,
%page 157
ואין לו מעלה על המלכות, אלא מפני שההתפשטות הזה הוא בבחינת 
או"ח שהוא חוזר ומתקרב אל מקורו, אמנם בבחינת הכלים עצמם הם 
שוים, וכשחוזר האור ומלביש את ההבל, 
%break
נמצא כי כאשר הוא סמוך אל הפה, הנה אז שם הוא גדול אור הפה 
מאור האזן, לפי שהבל הפה בהיותו כאן הוא בבחינת הראש, אבל 
הבל האזן בהיותו כאן עדיין הוא בחי' שאר הגוף.
%page 158
%H פרק י"ג
%break
%H מבאר ענין זווג דהכאה, של הסתכלות עינים באח"פ, אשר ממנו נתהוו הכלים, בתוספת הסבר.
%break
%letter א
א) דרוש שכתבתי מענין שרשי אצילות של עצמות וכלים שנתהוו 
מאח"פ ועינים, בסוד ראיה, שמיעה, ריחא, דיבור. זה מצאתי להר' 
גדליה הלוי. כאשר האורות נתפשטו מאזן וחוטם עד נגד הפה, ששם 
התחברות כל ההבלים, 
%break
ואז במקום שמתחברים יש לכולם בחינת נפש. לפי שאין הבל האזן 
יכול להתחבר להבל פה, אלא בריחוק מקום. וכן הבל החוטם, אלא 
שאין צריך ריחוק מקום כל כך כמו הבל האזן כדי להתחבר להבל 
הפה. 
%break
וע"ז באה הסתכלות העינים, ובהכאה שהכה בהבל הזה נעשו הכלים. 
ובהסתכלות זה יש פנימי וחיצון, כי יש בכל האברים פנימיות וחיצוניות, 
ונעשו כללות כליהם. ולפי שאין בראות עינים הבל היוצא, אלא 
הסתכלות לבד, אינו נעשה אלא הכלים.
%break
%letter ב
ב) והסתכלות ההוא, גדול מכל ג' ההבלים הנ"ל, כי הראיה, היא י', 
שמיעה ה', ריחא ו', דיבור ה', הרי ד' אותיות הוי"ה, שהם חבת"ם, 
שהם נרנ"ח: הראיה היא חיה י' של השם הנקרא חכמה. כי חכמה 
עליונה מאירה דרך עינים, 
%break
אלא שאם היה יוצא הבל ממש דרך העינים לא היה אפשר למטה 
לקבלה, לכן לא נמשך ממנו אלא הסתכלות לבד, והיה בו כח לעשות 
כלים, לג' בחינות אלו: י' דנשמה בהבל אזן. י' דרוח בהבל חוטם. י' 
דנפש בהבל הפה. 
%break
וז"ס מרחוק ה' נראה לי. ומשאר הבלים, אם היה מהם הסתכלות לבד 
דרך מסך כמו העינים, לא היה כח בהם לעשות כלים. וכ"ז הוא דין, בין 
בבחינת התפשטות ההבל, בין בהסתכלות הראות. וראיה זו גימטריא 
גבורה, ודבור גימטריא רי"ו עם ד' אותיות.
%break
%letter ג
ג) והסתכלות זה בא ומכה במקום שמתחברים ג' הבלים ביחד, שהוא 
בחינת נפש, וזהו וירא אלקים את האור, כי האו"ר הוא בחינת הבל אזן 
וחוטם, שהוא בחינת נשמה ורוח. א"ת, הוא בחינת הפה שהוא נפש. 
ואז כשראה את הנפש, אז ויבדל אלקים שהוא עשיית שרשי הכלים.
%break
%letter ד
ד) והסתכלות זה בדרך ישר עשה רושם (נ"א ראשים) בכל בחינה 
ובחינה. כי פגע בכל בחינה ובחינה מן ההסתכלות: לבחינת הבל כתר 
בכתר. 
%break
וכעד"ז נעשה כל רושם (נ"א ראשית) הכלים, החיצונים באברים 
חיצוניים, ופנימיים באברים פנימיים, ולא נגמר זה עד שהכה הסתכלות 
במקום שמתחברים ההבלים, שהוא התפשטות ההבלים שהוא 
חיצונות שלהם, 
%break
ומהכאת אור ההבל אל אור הסתכלות, חזר אור הסתכלות בדרך אור 
חוזר, ונעשה כלי בכל בחינה ובחינה לשאר הגוף: החיצונות לאברים 
חיצונים, ופנימים לאברים פנימים.
%page 159
%letter ה
ה) וכאשר שבהסתכלות, כל הדבוק יותר אל שרשו, הוא יותר עליון, כי 
כתר (נ"א הכתר) הסמוך לעין יצאה אחרונה, והמלכות יצאה ראשונה 
וכשמכה וחוזר, 
%break
אז כל בחינת הכלים שוין: שאם היסוד היה מתפשט לפנים יותר מן 
המלכות (הי' שוה אל המלכות) הוא משום המלכות (אף שהוא יסוד 
שהרי נתפשט יותר), כי היסוד מרוב אורה (על) של המלכות היה בו 
כח להתפשט יותר, 
%break
ואין בו מעלה יותר על המלכות, אלא מפני שזה ההתפשטות הוא בסוד 
אור חוזר, שהוא חוזר ומתקרב אל מקורו, אבל בבחינת הכלים עצמם 
הן שוים.
%break
%letter ו
ו) וכשחוזר האור ומלביש ההבל, נמצא כשהוא סמוך לפה, גדול הבל 
הפה מהבל האזן, כי הבל הפה, הוא עתה סמוך לפה בבחינת ראש, 
והבל האזן עדיין הוא בבחינת שאר הגוף עד שיעלה נגד האזן.
%page 161
%H פרק י"ד
%break
%H מבאר את פנימיות וחיצוניות של חמשת העולמות: 
%break
%H אדם קדמון ואבי"ע. ושבכל עשרים וחמש מדרגות של כל עולם ועולם ישנם פנימיות וחיצוניות. 
%break
%H ומחלק קומתו של כל עולם ועולם. ובו י' ענינים:
%break
א. פנימיות וחיצוניות של עולם העשיה הן נפשות ואופנים.
ב. מה' פרצופי א"א או"א וזו"ן דעשיה נמשכים נרנח"י של נפש 
הכללית.
%break
ג. וכל פרצוף מה' פרצופי עשיה כלול מנרנח"י. אלא שמנרנח"י דא"א 
כולם הם יחידה ונרנח"י דאבא, כולם חיה. ונרנח"י דאמא, כולם 
נשמה. ודז"א כולם רוחות. ושל נוקבא כולם נפשות, וקומת מלכות 
שבעולמות.
%break
ד. בכללות נבחן כל האור שבעולם עשיה לבחינת אור הנפש בלבד. 
ובפרטות יש בה נרנח"י דנפש, שכל אחד מהם כלול מנרנח"י, שהם 
כ"ה מדרגות.
%break
ה. פנימיות וחיצוניות דיצירה הם רוחין ומלאכים. ובכל אחת מהן יש ה' 
פרצופים א"א או"א וזו"ן שבכל פרצוף יש ה' בחינות נרנח"י. דהיינו 
כ"ה בחינות וכולן הן רק אור הרוח. וקומת ז"א שבעולמות.
%break
ו. פנימיות וחיצוניות דבריאה הן נשמות וכסא שבו רוחין קדישין. ובכל 
אחת מהן כ"ה בחינות כנ"ל. וכולן הן רק אור הנשמה בלבד. וקומת 
בינה שבעולמות.
%break
ז. פנימיות וחיצוניות דאצילות הן עצמות האור וכלים. ובכל אחת מהן 
כ"ה בחינות כנ"ל וכולן הן אור החיה וקומת החכמה שבעולמות.
ח. פנימיות וחיצוניות דא"ק, הן עצמות האור, והכלים. ובכל אחת מהן 
כ"ה בחינות, וכולן הן אור היחידה וקומת כתר שבעולמות.
%break
ט. הנרנח"י שבכל עולם הן פנימיות. והכלים שמתלבשים בהם הם 
חיצוניות. י. כל העולמות הם פרצוף אחד מע"ס. שא"ק הוא הכתר 
שבהם. 
%break
ועולם האצילות הוא חכמה. והבריאה, היא בינה. והיצירה, ז"א. 
והעשיה, מלכות. והאור שבכולם הוא פנימיות, והכלים שבכולם הם 
חיצוניות. ובפנימיות כולם הוא אור א"ס שהכל הוא חיצוניות נגדו.
%break
%H פנימיות וחיצוניות של עולם העשיה הן נפשות ואופנים
%break
%letter א
א) בכל העולמות יש פנימיות וחיצוניות, בעשיה, החיצוניות שלהם הם 
האופנים, והפנימיות הם הנפשות. ואמנם נפשות אלו בערך הכולל.
%break
%H מה' פרצופי א"א או"א וזו"ן דעשיה נמשכים נרנח"י של נפש הכללית
%break
%letter ב
ב) אמנם נפש זו, מתחלק לה' בחינות נרנח"י, וה' בחינות אלו הם 
בחמשה פרצופין דעשיה, וכולם נפש דכללות העולמות.
%break
%H וכל פרצוף מה' פרצופי עשיה כלול מנרנח"י. אלא שמנרנח"י דא"א כולם הם יחידה. ונרנח"י דאבא, כולם חיה. 
%break
%H ונרנח"י דאמא, כולם נשמה. ודז"א כולם רוחות. ושל נוקבא כולם נפשות. וקומת מלכות שבעולמות
%break
%letter ג
ג) וכן בכל פרצוף מאלו, יש לו ה' בחינות הנ"ל נרנח"י: אלא שה' 
בחינות אלו בהיותן בא"א, נקראו כולם יחידה שבעשיה.
%page 162
וה' בחינות אלו שבאבא, נקרא חיה דעשיה. וה' בחינות אלו דאמא, 
נקראו כולם נשמה. וה' בחינות אלו דז"א, נקרא רוח. וה' בחינות אלו 
שבנוקבא, נקרא נפש.
%break
%H בכללות נבחן כל האור שבעולם עשיה לבחינת אור הנפש בלבד. ובפרטות יש בה נרנח"י דנפש, שכל אחד מהם כלול מנרנח"י, שהם כ"ה מדרגות
%break
%letter ד
ד) ונמצא, כי הם כ"ה בחינות בפרטן, אך בכללן, כולם הם ה' בחינות 
לבד, שהם ה' פרצופין. ואמנם כשנעריכם בערך ד' העולמות אבי"ע, 
לא יהיו כולם רק בחינת נפש בערך כללות. וכו'.
%break
%H פנימיות וחיצוניות דיצירה הם רוחין ומלאכים. ובכל אחת מהן יש ה' פרצופים א"א או"א וזו"ן שבכל פרצוף יש ה' בחינות נרנח"י. 
%break
%H דהיינו כ"ה בחינות וכולן הן רק אור הרוח. וקומת ז"א שבעולמות
%break
%letter ה
ה) עד"ז יש ב' בחינות בעולם יצירה, והם פנימיות וחיצוניות, 
והפנימיות הם הרוחין, והחיצוניות הם המלאכים. וכל בחינה מאלו ב' 
בחינות, יש בכל אחד מהם ה' פרצופין: א"א, אבא, ואמא, ז"א, ונוקבא. 
וכל פרצוף נחלק לחמשה ע"ד הנ"ל. 
%break
והם ה' בחינות נרנח"י, שיש ביצירה, שנחלקים לה' בחינות פרטות 
כנ"ל, ולה' בחינות בכללות כנ"ל, וכולם אינם רק בחינת רוח, ובחינת 
ז"א, שבערך כללות כל העולמות.
%break
%H פנימיות וחיצוניות דבריאה הן נשמות וכסא שבו רוחין קדישין. ובכל אחת מהן כ"ה בחינות כנ"ל. 
%break
%H וכולן הן רק אור הנשמה בלבד. וקומת בינה שבעולמות
%break
%letter ו
ו) וכעד"ז בבריאה יש בו ג"כ ב' בחינות פנימיות וחיצוניות, והפנימיות 
הם הנשמות, והחיצוניות הם הכסא אשר בו הרוחין קדישין, וכל אחד 
נחלק לכ"ה בחינות בפרטות כנ"ל, ולה' בחינות בכללות, וכולם נקרא 
נשמה ובינה, בערך כללות העולמות.
%page 163
%H פנימיות וחיצוניות דאצילות הן עצמות האור וכלים. ובכל אחת מהן כ"ה בחינות כנ"ל. וכולן הן אור החיה וקומת החכמה שבעולמות
%break
%letter ז
ז) וכעד"ז באצילות יש בו ב' בחינות פנימיות וחיצוניות, והפנימיות הוא 
האורות והעצמות שבתוכו. והחיצוניות הם הכלים. וכל בחינה נחלק 
לכ"ה בחינות פרטיות כנ"ל, וכולם יחד הם בחינת חיה וחכמה, בערך 
כללות העולמות.
%break
%H פנימיות וחיצוניות דא"ק, הן עצמות האור, והכלים. שבכל אחת מהן כ"ה בחינות, וכולן הן אור היחידה וקומת כתר שבעולמות
%break
%letter ח
ח) וכעד"ז באדם קדמון יש בו ב' בחינות פנימיות וחיצוניות, הפנימיות 
הוא העצמות שבתוכו, והחיצוניות הם הכלים, אע"פ שעדיין בערך 
שאר העולמות אינם נקראים כלים, רק בערך פנימות עצמו נכנה אותם 
בשם כלים. 
%break
ויש בכל אחד מהם כל הבחינות הנ"ל, והם בכללות נקרא יחידה וכתר 
בערך כללות כל העולמות. וז"ש ריש תיקון ע' א"ק הוא כתר עילאה 
וכו'.
%break
%H הנרנח"י שבכל עולם הן פנימיות. והכלים שמתלבשים בהם הם חיצוניות
%break
%letter ט
ט) ודע כי כל הפנימים שיש בכל עולם ועולם מאלו הה' עולמות, הם: 
בחינת יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש, שבאותו עולם עצמו. וחיצוניות 
שלו, הם הכלים והגוף, שבתוכם מתלבשים: היחידה, חיה, נשמה, 
רוח, ונפש.
%break
%H כל העולמות הם פרצוף אחד מע"ס. 
%break
%H שא"ק הוא הכתר שבהם. ועולם האצילות הוא חכמה. והבריאה היא בינה. והיצירה, ז"א. והעשיה, מלכות. 
%break
%H והאור שבכולם הוא פנימיות, והכלים שבכולם הם חיצוניות. ובפנימיות כולם הוא אור א"ס שהכל הוא חיצוניות נגדו
%break
%letter י
י) נמצא עתה, כי כל העולמות הם בחינת פרצוף אחד, מעשר ספירות 
בלבד. ואדם קדמון בכל בחינותיו הוא הכתר שבהם, והאצילות אבא 
שבהם, והבריאה אמא שבהם, והיצירה ז"א שבהם, 
%break
ועשיה נוקבא שבהם, וכולם פרצוף אחד לבד, ויש עצמות, שהוא 
הפנימיות, והכלים, שהוא החיצוניות, ובתוך כולם אור א"ס, אשר כולם 
נקראו בערכו, כלים וחיצוניות לבד, והוא לבדו בתוכם עצמות ופנימיות.
%page 164
%H פרק ט"ו
%break
%H מבאר התלבשות האורות בכלים, מהם בפנימית הכלים, ומהם למקיפין. ובו ו' ענינים:
%break
א. אין ה' כלים לה' בחינות נרנח"י.
ב. ויש רק ג' כלים לנפש רוח נשמה. ולחיה יחידה אין כלים והם נעשו 
לאורות מקיפין.
%break
ג. ג' כלים דנר"ן נבחנים לחיצון, אמצעי, פנימי.
ד. האור הישר מתפשט ממעלה למטה, וכמעט שהוא נפרד ממקומו 
כדי לרדת לתחתונים וע"כ הוא בהויות מלאות והאותיות נפרדות 
לעצמן.
%break
ה. האו"ח שמסתלק מן המלכות ועולה למעלה ה"ס אלקים ברבוע, 
שהאותיות עולות ומתחברות זו בזו עד שבאות לשורשן.
ו. בכלים יש פנים ואחור. אבל באורות אין פנים ואחור, אלא 
התפשטות והסתלקות בלבד, ואו"י ואו"ח. מפני שכולם פנימיות.
%break
%H אין ה' כלים לה' בחינות נרנח"י
%break
%letter א
א) ואחר שנתבאר לך כל זה דרך כללות, צריך להאיר עיניך שלא 
תטעה במ"ש לעיל, ותחשוב כי כמו שיש בכל פרצוף ופרצוף שבכל 
עולם ועולם ה' בחינות נרנח"י, הנקרא פנימיות, שכן יש גם ה' בחינות 
כלים כנגדן, כי אין הדבר כן.
%break
%H ויש רק ג' כלים לנפש רוח נשמה. ולחיה יחידה אין כלים והם נעשו לאורות מקיפים
%break
%letter ב
ב) והענין, כי הנה הכלים הם חיצוניות ועביות, ולא יכלו להתלבש כל ה' 
מיני נשמה, רק הג' תחתונים לבד, שהם: נפש, רוח, נשמה, ולאלה 
בלבד היו כנגדן כלים וגופים, אך חיה ויחידה שבכל פרצוף, 
%break
אין כנגדן כלים בפרצוף ההוא עצמו, שיתלבשו בהם, אך נשארין בחוץ 
בלתי כלים, בסוד מקיף.
%page 165
%H ג' כלים דנר"ן נבחנים לחיצון, אמצעי, פנימי
%break
%letter ג
ג) וא"כ נמצא, כי בחיצוניות לא יש רק ג' בחינות לבד, שהם ג' כלים 
חיצון אמצעי פנימי, כדי שיתלבשו בתוכם נפש רוח נשמה, שיש כנגדן 
כלים, אך היחידה וחיה אין כנגדן כלים שיתלבשו בתוכם, ונשארין 
בסוד אור מקיף.
%break
%H האור הישר מתפשט ממעלה למטה, וכמעט שהוא נפרד ממקומו כדי לרדת לתחתונים וע"כ הוא בהויות מלאות והאותיות נפרדות לעצמן
%break
%letter ד
ד) גם יש עוד חילוק אחר, שאור ישר, כמעט שהוא נפרד ממקומו כדי 
לרדת להשפיע לתחתונים, לכן הויות שלהם, פשוטות ומלאים, כולם 
הם הויות באותיות נפרדות זו מזו.
%page 166
%H האו"ח שמסתלק מן המלכות ועולה למעלה ה"ס אלקים ברבוע, שהאותיות עולות ומתחברות זו בזו עד שבאות לשורשן
%break
%letter ה
ה) אמנם אור החוזר, הוא ריבוע כזה: א", אל", אלה", אלהי", אלהים". 
שתמיד האותיות הם מחוברים, להורות, שהם עולין, ומחוברים זו בזו 
עד שמתחברים עם שרשם ומאצילם, כי רצונם להסתלק מן 
התחתונים.
%break
%H בכלים יש פנים ואחור. אבל באורות אין פנים ואחור, אלא התפשטות והסתלקות בלבד, ואו"י ואו"ח. מפני שכולם פנימיות
%break
%letter ו
ו) והנה צריך להבין מאד אמיתיות הענין פנים ואחור: כי באורות, יקראו 
התפשטות והסתלקות, ונקרא יושר וחוזר. ובכלים, נקרא פנים ואחור. 
דהיינו, שבאור לא שייך פנים ואחור, שהכל פנימיות.
%break