ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author כנס חוגגים את השמחה שבחיבור
%book כנס חוגגים את השמחה שבחיבור שיעור 3 להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא
%break
%H כנס "קבלה לעם" העולמי
%H חוגגים את השמחה שבחיבור  
%break
%H שיעור מס' 3
%break
%H להשיג שמחה מאיחוד עם הבורא
%break
%letter 1
1. השכינה אינה שורה, אלא במקום שלם, ולא במקום חסר, ולא 
במקום פגום, ולא במקום עצב, אלא במקום נכון, במקום שמחה [...] 
%break
כתוב, עִבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. אין עבודת הקב"ה, 
אלא מתוך שמחה.
%S ("זוהר לעם". "ויחי", מאמר "ויחי יעקב", סעיף 116)
%break
%letter 2
2. שמחה נקרא בחינת אהבה, שהיא בחינת ישות. וזה דומה למי 
שבונה לו בית ולא עושה בקירות הבית שום חסרון. נמצא, שאין לו 
שום אפשרות להכנס להבית, כי אין מקום חלל בקירות הבית, שיהיה 
לו מקום להכנס להבית.
%break
ולכן צריכים לעשות מקום חלל, שעל ידי החלל הזה הוא יכנס להבית.
%break
לכן, במקום שיש אהבה, צריכים לעסוק ביראה גם כן. כי יראה היא 
החלל. היינו, שיש לו לעורר את היראה, אולי לא יוכל לכוון בעמ"נ 
להשפיע. לכן, בזמן שיש שתיהם, אז יש שלימות. אחרת כל אחד 
רוצה לבטל את השני.
%break
לכן צריכים להשתדל, ששניהם יהיה במקום אחד. וזה ענין, שצריכים 
אהבה ויראה. שאהבה נקרא ישות. 
%break
מה שאין כן יראה נקראת חסרון וחלל. ורק שתיהם ביחד יש שלימות. 
וזה נקרא ב' רגלים. שדוקא שיש לו ב' רגלים, האדם יכול ללכת.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"א, "עניין גילה ברעדה, בעבודה")
%break
%letter 3
3. צריכים לדעת, שהשמחה הוא בחינת הארה עליונה, שמתגלה על 
ידי מ"ן, שהוא מעשים טובים. והשם ית' דן את האדם "באשר הוא 
שם". 
%break
דהיינו, שאם האדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים לנצחיות, תיכף 
על זה שורה הארה עליונה, שהיא גם כן בחינת נצחיות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ח. "השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים")
%break
%letter 4
4. כשהם אגודים ודבוקים יחד באחדות גמור, אז לאחד יחשבו ושורה 
עליהם הקב"ה, שהוא אחד. אבל כשחלילה חלק לבם ונפרדים זה 
מזה, אי אפשר להם להיות דבוקים באחד, ואין ה' שורה עליהם, 
ושורה חלילה אל זר עליהם. 
%break
וזה שכתוב "ואתם, הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום", היינו 
כשתהיו דבוקים ונאחדים זה בזה, אז "חיים כולכם", כשהם באחדות 
אחד, אז נאה לאחד לדבק באחד, ושורה עליהם ה' אחד.
%S ("דגל מחנה אפרים". פרשת ואתחנן)
%break
%letter 5
5. מי שרוצה ללכת בבחינת השפעה, הוא צריך להיות תמיד בשמחה, 
היינו בכל הצורות הבאות עליו הוא צריך להיות בשמחה מטעם שאין 
לו שום כוונה לקבלה עצמית. 
%break
לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, 
בטח שהוא צריך להיות בשמחה בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת רוח ליוצרו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 6
6. מי שהוא רואה, שאין לו שמחה, כמו שיש לאנשים אחרים, הסיבה 
לזה היא, שהוא עומד במדרגה יותר גבוה. 
%break
לכן הוא צריך לדעת, שה' מסבב לו ההזדמנות, שיתחיל לעסוק 
בתורה ועבודה. וזה יביא לו השמחה אמיתית, שנקראת שמחה של מצוה.
%S (הרב"ש. 507. "מהו שמחה")
%break
%letter 7
7. אם האדם, בזמן שמקבל את התענוג מה', הוא משתדל לשמח את 
המלך, בזה שהוא מקבל בעל מנת להשפיע להקב"ה, והשמחה שלו 
היא מזה, שמשתדל לכוון בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו, 
%break
היות שע"י זה הוא משיג כלי דהשפעה, ועם הכלי הזה הוא משמח 
את הבורא, מסיבת היות שמטרת הבריאה היא להטיב.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהי סעודת חתן" 1989)
%break
%letter 8
8. בזמן שאדם מרגיש שיש לו קצת התקרבות לקדושה. שיש לו 
שמחה, מזה שזכה למציאת חן בעיני הקב"ה, גם אז מוטל עליו לומר, 
שעיקר השמחה שלו יהיה בזה שיש עכשיו שמחה למעלה, אצל 
השכינה הקדושה, 
%break
מזה שהיה לה מקום לקרב את אבר הפרטי שלה אליה, ולא צריכה 
לשלוח את האבר הפרטי שלה החוצה. 
%break
ומזה שהאדם זכה לשמח את השכינה, מזה יש לו שמחה, כי מה שיש 
שמחה להפרט, זהו רק חלק, מזה שיש שמחה להכלל כלו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". א', "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 9
9. זה שהאדם בשמחה ונותן תודה לה', שאז האדם מרגיש, שהוא 
מרגיש, שה' ברך אותו בזה שנתן לו להרגיש קצת משהו קדושה, 
%break
אז "ברוך מתדבק בברוך", וע"י השלימות הזו האדם יכול לבוא לדביקות אמיתי.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהו, כי אני הכבדתי את ליבו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 10
10. "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". זהו היום פירושו זהו נקרא 
יום, ולא דבר אחר. ומהו בזמן שיעשה ה', שכל אחד ואחד יבוא לידי 
השגה ש"נגילה ונשמחה בו". 
%break
"בו" פירוש בה', היינו בדבקות ה', שזה נקרא השתוות הצורה, שהוא 
שכל אחד ואחד יבין שאין שמחה יותר גדולה מלהשפיע נחת רוח 
ליוצרו. 
%break
ולזה אנו מקוים בזמן שהכלל יבוא לדרגה זו, נקרא גמר התיקון.
%S (הרב"ש. 386. "זה היום עשה ה'")
%break
%letter 11
11. עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה 
לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי 
זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות.
%S ("ליקוטי הלכות". חשן משפט, הלכות עָרֵב)