ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-א
%book תע"ס-א. חלק-ד. האר"י
%page 209
%H חלק ד'
%break
%H עשר הספירות של עקודים כולל ו' פרקים
%break
%H פרק א'
%break
%H מבאר ראש וגוף דאדם קדמון עד הטבור, אשר בע"ס דראש אין עוד מציאות כלי, ובע"ס דגוף ישנה מציאות כלי א' שנקרא כתר,
%break
%H ועה"ס נבחנות בכלי זה ע"פ התרחקותן מבחינה ד'. ולהיותן בכלי א' נקראות עקודים, ובו י"א ענינים:
%break
א. אין לנו כח לעסוק קודם עולם האצילות.
ב. י"ס דאצילות הן אורות וכלים, ובכדי לקשר בשרשן שלמעלה, 
צריכים לדבר בסדר המדרגה מראש עד סוף.
%break
ג. האורות דגוף דא"ק מפה עד הטבור נקראים עקודים.
ד. מהכאת או"מ ואו"פ זה בזה מחוץ לפה, נולדו הויות כלים.
ה. קודם עקודים, דהיינו בע"ס דראש א"ק, אין כלים, ובעקודים 
נעשתה מציאות כלי אחד לע"ס.
%break
ו. כלי דעקודים ה"ס כתר. למטה מעקודים יצאו יוד כלים כח"ב תו"מ.
ז. יש כח ע"ס באור העליון.
ח. המשיך אור העקודים מפה עד הטבור, וחזר ונסתלק למקורו לפה.
ט. רשימה שנשארה אחר הסתלקות האור נתהווה לבחינת כלי.
%break
י. לפי שהאור נסתלק בבת אחת נעשה רק כלי אחד, ונקרא כתר.
יא. ונבחנות ע"ס בכלי זה, ע"פ התרחקותן מבחי"ד, דהיינו ע"פ ד' 
בחינות שבאור העליון.
%break
%H אין לנו כח לעסוק קודם עולם האצילות
%break
%letter א
א) כבר ידעת כי אין בנו כח לעסוק קודם אצילות יוד ספירות, ולא 
לדמות שום דמיון וצורה כלל ח"ו, אך לשכך האזן אנו צריכים לדבר 
דרך משל ודמיון, לכן אף אם נדבר במציאות ציור שם למעלה אין 
הדבר רק לשכך האזן.
%page 210
%H י"ס דאצילות הן אורות וכלים, ובכדי לקשר בשרשן שלמעלה, צריכים לדבר בסדר המדרגה מראש עד סוף
%break
%letter ב
ב) אמנם דע, כי יוד ספירות דאצילות הם ב' ענינים: הא' הוא 
התפשטות הרוחניות, והב' הוא כלים ואברים, אשר העצמות מתפשט 
בהם והנה צריך, שיהיה לכל זה שורש למעלה, לב' בחינות אלו, ולכן 
צריכים אנו לדבר בסדר המדרגות מראש עד סוף.
%break
%H האורות דגוף דא"ק מפה עד הטבור נקראים עקודים
%break
%letter ג
ג) הנה כתיב, וארא בחלום, והנה העתודים העולים על הצאן עקודים 
נקודים וברודים, וגם כתיב, כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך. 
ובפסוק זה רמוז כל בחינות אלו, שאנו מדברים בכאן, כי לבן,
%page 211
ה"ס לובן העליון, אשר הוא קודם כל האצילות הזה, והוא העושה כל 
אלו הבחינות, שהם: עקודים, נקודים, ברודים, לצורך האצילות, 
שיאציל אחריהם אשר הוא נקרא בשם יעקב, והתחיל בעקודים כי הם 
האורות היוצאים מפה דאדם קדמון, 
%break
אשר בהם התחיל גילוי הויות הכלים, להיות יוד אורות פנימים 
ומקיפים, מקושרים ומחוברים יחד בתוך כלי א', אשר לסבה זו נקרא 
עקודים מלשון ויעקד את יצחק ר"ל ויקשור.
%page 212
%H מהכאת או"מ ואו"פ זה בזה מחוץ לפה, נולדו הויות כלים
%break
%letter ד
ד) והנה בהתחברות האורות פנימים עם האורות מקיפים מחוברים 
תוך הפה, לכן בצאתם יחד חוץ לפה קשורים יחד, הם מכים זה בזה 
ומבטשים זה בזה, ומהכאות שלהם אתייליד הויות בחינת כלים.
%page 213
%H קודם עקודים, דהיינו בע"ס דראש א"ק, אין כלים
%break
%letter ה
ה) קודם מציאות העקודים לא היה האור העליון יכול להתלבש בשום 
כלי כי לא היה יכולת בכלים לסובלו, ושם היה האור בלתי מתלבש 
בכלי,
%page 214
עד שהגיע התפשטות האור הגדול ההוא אל בחינת העקודים, ושם 
נעשה מציאות כלי אחד, אל האור הגדול ההוא, ואז התחיל האצילות 
להיות בו איזה מציאות הגבלת האור, מה שלא היה יכול להיות הדבר 
עד עתה.
%break
%H כלי דעקודים ה"ס כתר. למטה מעקודים יצאו יוד כלים כח"ב תו"מ ובעקודים נעשתה מציאות כלי אחד לע"ס
%break
%letter ו
ו) אמנם, תחילה היה האור כולו של החלקים המגיעים לאצילות, כולם 
נעלמים תוך כלי א' לבד, ואותו הכלי היה בו בחינת כלי של כתר עליון, 
אחר כך נתפשט האור יותר למטה מבחינה הנ"ל הנקרא עקודים, ואז 
נעשית יוד כלים.
%break
%H יש כח ע"ס באור העליון
%break
%letter ז
ז) ונתחיל לבאר מציאות העקודים מה ענינו. דע, כי האור העליון, אשר 
הוא חלק הראוי להתלבש באצילות, אשר יש בו כח היוד ספירות, אף 
על פי שעדיין לא ניכר היותם יוד אורות רק אחר גמר העקודים,
%page 215
אמנם ודאי, אשר הכח של יוד אורות אלו היה בהם תחילה, רק לפי 
שלא היה האור נגבל תוך הכלי, לא היה ניכר עדיין מציאות היותן יוד.
%break
%H המשיך אור העקודים מפה עד הטבור, וחזר ונסתלק למקורו לפה
%break
%letter ח
ח) והנה כאשר רצה המאציל העליון, להוציא בחינת הכלי ההוא 
הנקרא עקודים, מה עשה, המשיך האור שלו למטה, עד מציאות סיום 
שיעור הראוי להיות נעשה ממנו בחינת עקודים,
%page 216
שהוא מפה עד הטבור, ואחר שהמשיכו חזר ונסתלק האור ההוא 
למעלה במקורו בפה.
%break
%H רשימה שנשארה אחר הסתלקות האור נתהווה לבחינת כלי
%break
%letter ט
ט) ונודע הוא, כי האור העליון כשהוא מתפשט וחוזר ונעלם, מניח 
רושם חותם למטה בהכרח, והנה אותו האור, שהוא הרשימו הנשאר 
למטה, כאשר נסתלק אור העליון ונעלם במקורו, 
%break
אז נשאר אור רשימו ההוא למטה, בלתי אור עליון ההוא, ואז על ידי 
התרחקו (של) אור הנשאר ונתהוה בחינת כלי, כי סבת התפשטות 
האור והסתלקותו אחר כך גרם להעשות מציאות כלי.
%break
%H לפי שהאור נסתלק בבת אחת נעשה רק כלי אחד, ונקרא כתר
%break
%letter י
י) ולפי כאשר האור הראשון חזר ונסתלק היה מסתלק בבת אחת 
וברגע אחת, לכן כל מציאות אור הנשאר נעשה מציאות כלי אחד, והוא 
נקרא בחינת כלי, הנקרא כתר, כי עדיין האור העליון, 
%break
לא היה נבדל ביוד ספירות, כי עדיין לא היה ניכר היותן יוד ספירות. 
ומה שנקרא כתר ולא ספירה אחרת, הטעם הוא, כי לעולם הכתר 
קרוב אל המאציל.
%break
%H ונבחנות ע"ס בכלי זה, ע"פ התרחקותן מבחי"ד, דהיינו ע"פ ד' בחינות שבאור העליון
%break
%letter יא
יא) אמנם אע"פ שביארנו, היות בכלי זה, מציאות כלי מלכות ויסוד וכו' 
לא מפני זה יקראו יוד כלים, כיון שעדיין לא יש הכר להיותן יוד 
ספירות, וגם כן כי האור נסתלק ביחד,
%page 217
רק הענין הוא כדמיון כלי ארוך אחד, אשר החלקים שלו אינם שוים, 
כפי התרחקות של החלקים ההם מקצתם אל קצתם.
%page 218
%H פרק ב'
%break
%H מבאר הרשימות הנשארות אחרי הסתלקות האורות. ואור חוזר היורד בזמן ההסתלקות, ובו י' ענינים:
%break
א. בעוד שהאורות עולים ומסתלקים, ממשיכים או"ח מלמעלה, ע"י 
זווגים דהכאה.
ב. אור המסתלק מניח רשימה במקומו.
ג. כל אור עליון לתחתון ממנו, הוא ביחס אב אל בן.
%break
ד. בהסתלקות אור הכתר, הניח רשימו במקומו כדי להאיר לחכמה.
ה. כשנסתלק אור החכמה, הניח רשימה במקומו כדי להאיר לבינה.
ו. מלכות אינה מניחה רשימה.
%break
ז. כל הספירות מניחות רשימות במקומן אחר הסתלקותן, חוץ 
ממלכות.
ח. לפי שמלכות אינה מניחה רשימה היא נקראת עניה, שאין לה 
מעצמה כלום.
%break
ט. ב' מיני אורות נשארים בכלי אחר ההסתלקות:
א) או"ח שהוא דין;
ב) הרשימות שהן אור ישר ורחמים.
י. אור העב שאינו מסתלק, נעשה כלי, ובו נשארו האו"ח והרשימות.
%break
%H בעוד שהאורות עולים ומסתלקים, ממשיכים או"ח מלמעלה, ע"י זווגים דהכאה
%break
%letter א
א) וצריכים אנו להודיעך עתה, בהקדמה אחרת, כוללת כל העולמות, 
והוא, בענין חזרת האורות אל המאציל. כי זולת מה שביארנו במקום 
אחר, כי אף על פי שהם עולים ומסתלקים, הנה הם ממשיכים ממעלה 
למטה מן המאציל בחינת אור הנקרא אור חוזר.
%break
%H אור המסתלק מניח רשימה במקומו
%break
%letter ב
ב) עוד יש בחינה אחרת גדולה ורב התועלת, והוא, כי לעולם אף על פי 
שמסתלקים, אינם מסתלקים לגמרי בכל בחינותיהם עצמם ועולים, 
אמנם מניחים מכחם ומבחינת עצמם קצת הארה למטה, במקום אשר 
עמדו שם בראשונה. 
%break
וזו ההארה אינה נעקרת משם לעולם ועד, אף גם בעת עלייתם 
למעלה. והארה הזאת נקרא רשימו, בסוד, שימני כחותם על לבך, 
הנזכר סוף פרשת משפטים בסבא דקי"ד ע"א.
%break
%H כל אור עליון לתחתון ממנו, הוא ביחס אב אל בן
%break
%letter ג
ג) והטעם הוא, כי האורות העליונים הם לאורות התחתונים, בבחינת 
אב אל בנים, אשר חשקו תמיד להשפיע בהם, כמבואר אצלנו בכבוד 
אב ואם. כי ניצוץ אחד מהאב נמשך אל הבן,
%page 219
ואינו זז ממנו לעולם, וכן הענין בכאן ביוד ספירות, כי העליונים מניחין 
במקום הראשון קצת הארה הנקרא רשימו, כדי שמשם יומשך הארה 
לתחתונים.
%break
%H בהסתלקות אור הכתר, הניח רשימו במקומו כדי להאיר לחכמה
%break
%letter ד
ד) ונמצא, כי בהעלות הכתר ובהסתלקותו מניח רשימו אחד במקומו 
בכלי ההוא שלו, כדי להאיר לחכמה אשר תחתיו, אחר שיעלה ויסתלק, 
ואחר שהוא עלה ונסתלק, אז נמשכת הארה אל אור החכמה,
%page 220
מאותו הרשימו, שהניח הכתר בכלי שלו, ואע"פ שאחר כך יתעלה 
ויסתלק גם אור החכמה אל המאציל אף על פי כן אותו רשימו שנשאר 
בכלי של כתר, אינו זז ממנו אף אחר שעלה אור החכמה אל המאציל.
%break
%H כשנסתלק אור החכמה, הניח רשימה במקומו כדי להאיר לבינה
%break
%letter ה
ה) וכן אחר כך כשעלה החכמה למאציל, מניח רשימו בכלי שלו, להאיר 
ממנו לבינה אחר הסתלק עצמו, ואף גם אחר עלות הבינה למאציל, אין 
רשימו של חכמה מסתלק מכלי החכמה, ועד"ז כולם עד היסוד.
%break
%H מלכות אינה מניחה רשימה
%break
%letter ו
ו) אבל אור המלכות, כאשר מסתלקת אינה מנחת רשימו בכלי שלה, 
לפי שאין שום ספירה תחתיה לקבל הימנה. 
%break
ואף על פי שעתיד להיות עולמות אחרים תחתיה שמקבלים ממנה, אין 
הוא מסוג שלהם ואין לה דביקות עמהם, כמו שיש דביקות אל היוד 
ספירות דכל עולם ועולם בפני עצמו.
%break
%H כל הספירות מניחות רשימות במקומן אחר הסתלקותן, חוץ ממלכות
%break
%letter ז
ז) נמצא כי כל אותן הספירות הם מניחין רשימו במקומן ובכלי שלהם 
כאשר רוצין להסתלק ולעלות, אמנם אור המלכות, אינו מניח רשימו 
בכלי שלו, רק מן הרשימו שהשאיר אור היסוד בכלי שלו. משם נמשך 
הארה אל הכלי של המלכות אחר הסתלקות אור שלה.
%page 221
%H לפי שמלכות אינה מניחה רשימה היא נקראת עניה, שאין לה מעצמה כלום
%break
%letter ח
ח) וזה סבה אחרת, למה נקרא מלכות עניה דלית לה מגרמה כלום. 
וגם נקרא אספקלריא דלא נהרא. והטעם הוא, כי הכלי שלה בעליתה 
והסתלק האור ממנה, לא נהרא כלום, כי לא נשאר בה שום אור אפילו 
בבחינת רשימו, 
%break
ואפילו חיות הכלי ההוא, אינו מבחינת האור שלה, רק מבחינת 
הרשימו שנשאר בכלי היסוד כנ"ל, ומשם מחיה ומאיר בכלי המלכות. 
וזה אמרו דלית לה מגרמה כלום.
%break
%H ב' מיני אורות נשארים בכלי אחר ההסתלקות: א) או"ח שהוא דין; ב) הרשימות שהן אור ישר ורחמים.
%break
%letter ט
ט) הנה נתבאר לנו על ידי ב' הקדמות אלו, איך הכלים של הספירות, 
אף בעת חזרת אורותיהם והסתלקותם אל המאציל, עם כל זה יש 
בהם ב' מיני אורות: א' הנקרא אור חוזר והוא דין, והב' הוא האור 
הנשאר בהכלי הנקרא רשימו, 
%break
אשר הוא אור ישר והוא רחמים, כי הרי נשאר שם מבחינת האורות, 
אשר יצאו ממעלה למטה בבחינת אור ישר.
%page 222
%H אור העב שאינו מסתלק, נעשה כלי, ובו נשארו האו"ח והרשימות
%break
%letter י
י) ונמצא כי בעולם הזה של העקודים, אף על פי שעדיין בעת הזאת לא 
נגמרה מלאכת הכלים, עם כל זה בחינותיהם ומציאותם שמהם נתהוו, 
שהוא אור העב המחובר עם אור הזך (כמ"ש במקומו) זה כבר היה 
שם. 
%break
ובחזרת אור הזך למעלה נשאר אור העב למטה, והוא בחינת הכלים 
עצמם. ושם בזה אור העב, שהוא בחינת הכלים, שם הניחו אורות 
הזכים ב' בחינות הנ"ל: א' אור ישר רשימו, וב' אור חוזר.
%page 224
%H פרק ג'
%break
%H מבאר ד' מיני אורות הנקראים: טעמים, נקודות, תגין ואותיות. והם: א. התפשטות הראשונה מפה עד הטבור, היא טעמים.
%break
%H  ב. הקומות היוצאות בזמן הסתלקות נקראות נקודות. ג, הרשימות נקראות תגין, 
%break
%H ד. אור הנולד מן הכאת הרשימות ואור החוזר היורד זה בזה, הוא אותיות. ובו י"ג ענינים:
%break
א. כשיסוד עולה מניח רשימה במקומו להאיר למלכות.
ב. הרשימה היא שיריים מאור עקודים הראשון, שנמשך ממעלה 
למטה דרך יושר שהוא רחמים.
%break
ג. התפשטות הראשונה של עקודים היתה מאירה ממעלה למטה אל 
המקבלים, והקומות שיצאו עם הסתלקותן האירו ממטה למעלה.
ד. בעלית כתר אל המאציל האיר דרך אחוריו אל הנאצלים.
%break
ה. אורות הפנים הם רחמים, ואחורים הם דינים ונקראים או"ח.
ו. חכמה מקבלת מאחור א' של כתר, ובינה מב' אחורים, ומלכות מט' 
אחורים.
%break
ז. עוד יש שינוי לפי איכות הספירה, כי תפארת מקבלת מאחורים 
דגבורה, שהם אחורים קשים.
ח. כפי השינוים בבחינות הספירות כן יהיה האור הנמשך: דין רפה, 
בינוני או חזק.
%break
ט. ג' בחינות אורות:
א) התפשטות א' דעקודים מן הפה עד הטבור.
ב) הרשימות שנשארו מהתפשטות א' זו, שהיא רחמים.
%break
ג) קומות האו"ח הנמשכות מן המאציל בזמן הסתלקות האורות שהוא 
דין.
י. מן ביטוש של אור הרשימות ואור החוזר זה בזה נולד אור רביעי 
הנקרא ניצוצות.
%break
יא. התפשטות א' דעקודים נקראת טעמים. קומות האו"ח נקראות 
נקודות. הרשימות נקראות תגין. והניצוצות נקראים אותיות.
יב. הניצוצות שנקראים אותיות הם הכלים שנקראים גוף.
%break
יג. הניצוצות רק נתערבו עם הכלים, ודומות לרפ"ח ניצוצין שנשארו 
בכלים השבורים דנקודים.
%break
%H כשיסוד עולה מניח רשימה במקומו להאיר למלכות
%break
%letter א
א) ונתחיל לבארם מן היסוד, שהוא האחרון מן המניחים רשימו, ונאמר 
כי בעת עליתו מן היסוד אל מקום ההוד עד למעלה, מניח רשימו 
במקום שהיה היסוד, לצורך המלכות. 
%break
ואותו הרשימו אינו מסתלק משם לעולם, אפילו כאשר המלכות חוזרת 
ועולה להמאציל. וכן עושים כל שאר הספירות חוץ מהמלכות.
%page 225
%H הרשימה היא שיריים מאור עקודים הראשון שנמשך ממעלה למטה דרך יושר שהוא רחמים
%break
%letter ב
ב) והנה זה הרשימו הוא מן האור הראשון, שהיה יורד דרך יושר, ואור 
הבא ביושר הוא רחמים, ואור הבא בדרך חזרה למעלה הוא אור חוזר 
והוא דין. והנה הרשימו, הוא דרך יושר, וע"כ הוא רחמים.
%break
%H התפשטות הראשונה של עקודים היתה מאירה ממעלה למטה אל המקבלים, והקומות שיצאו עם הסתלקותן האירו ממטה למעלה
%break
%letter ג
ג) והנה נודע, כשבאו הספירות של עקודים, היו פניהם למטה, כי כוונת 
ביאתן היה להאיר למטה, לכן פניהן היו דרך המקבלים, אבל בחזרתן 
לעלות למעלה, אז הפכו פניהן למעלה נגד המאציל ואחוריהם למטה.
%page 226
%H בעלית כתר אל המאציל האיר דרך אחוריו אל הנאצלים
%break
%letter ד
ד) והנה בעלות הכתר אל המאציל, אין ספק כי לעולם אין אור המאציל 
נפסק אפילו רגע אחד מן המקבלים הנאצלים, רק ההפרש הוא, כי 
בעת ההוא אשר הכתר עולה למעלה, 
%break
אז האור ההוא היורד מהמאציל יורד ממנו אל הספירה דרך אחוריו, 
שהרי הוא הפך פניו למעלה ואחוריו לנאצלים והוא דינין, כנ"ל. ועל 
דרך זה בשאר ספירות, בעת שהיו חוזרין ועולין.
%break
%H אורות הפנים הם רחמים, ואחורים הם דינים ונקראים או"ח
%break
%letter ה
ה) ונמצא, כי אפילו בעת עלית האורות למעלה, הם ממשיכים למטה 
אור היורד מהמאציל אל התחתונים על ידם ובאמצעיתם, כנזכר, אמנם 
הוא נמשך אז דרך אחורים שלהם, ונודע כי הפנים הם רחמים 
והאחורים הם דינים, 
%break
והאור היורד עתה נקרא אור חוזר, לפי שיורד בזמן שהאורות העליונים 
חוזרים לעלות בשורשם ובמאצילם, ולכן האור הזה הוא דין.
%page 227
%H חכמה מקבלת מאחור א' של כתר, ובינה מב' אחורים, ומלכות מט' אחורים
%break
%letter ו
ו) נמצא כאשר הכתר חזר ועלה אל המאציל, טרם כל הספירות כנ"ל, 
הנה אותו האור היורד מהמאציל אל הספירה שלמטה מן הכתר, 
נמשך ועובר, דרך אחורים של הכתר. והנה הוא דין, כנזכר. ועל דרך 
זה הוא בזמן עליות שאר הספירות, 
%break
אלא שיש חילוק אחד בזה, והוא, כי החכמה אינה מקבלת רק מאחורי 
הכתר לבד, ובינה מקבלת משני אחורים, ולכן הוא יותר דין, ועל דרך 
זה בכולם, עד שנמצא, כי המלכות מקבלת מט' בחינות של אחורים, 
ולכן הוא יותר דין מכל שאר ספירות שעליה.
%break
%H עוד יש שינוי לפי איכות הספירה, כי תפארת מקבלת מאחורים דגבורה, שהם אחורים קשים
%break
%letter ז
ז) עוד יש בחינה אחרת, כי הנה התפארת מקבלת האור שלה מן 
ספירת הגבורה מן האחורים שלה, והם אחורים קשים וגבורות חזקים 
מאד, כנודע, ושאר הספירות שלמעלה אינם כך.
%page 228
%H כפי השינוים בבחינות הספירות כן יהיה האור הנמשך: דין רפה, בינוני או חזק
%break
%letter ח
ח) ונמצא, כי כפי שינוי הבחינות, כן יהיה שינוי האור ההוא הנמשך, או 
דין רפה, או דין בינוני, או דין חזק. אבל הצד השוה שבהם שבכלם, כי 
כלם הם דינים, להיותם דרך אחורים, כנזכר. ואין כח בקולמס להרחיב 
ולפרט כל הפרטים האלו, שיש בענין זה.
%break
%H ג' בחינות אורות: א) התפשטות א' דעקודים מן הפה עד הטבור. ב) הרשימות שנשארו מהתפשטות א' זו, שהיא רחמים. 
%break
%H ג) קומות האו"ח הנמשכות מן המאציל בזמן הסתלקות האורות שהוא דין
%break
%letter ט
ט) והנה נמצא כי יש כאן ג' בחינות של אורות: 
אור א', הוא האור הראשון שבכולם הנקרא עקודים, שירדו ונתפשטו 
מן הפה ולחוץ ולמטה עד (החזה) הטבור. 
%break
אור הב' הוא אור הרשימו שהשאיר האור הא' מהאור ההוא עצמו שבא 
דרך יושר, והוא רחמים. 
%break
אור הג', הוא אור חוזר והוא האור הנמשך מן המאציל אל הספירה, 
ונמשך בזמן שהיו האורות עולים וחוזרים ממטה למעלה, ואור הזה 
הוא דין, כנזכר, להיותו נמשך דרך אחורים.
%page 229
%H מן ביטוש של אור הרשימות ואור החוזר זה בזה, נולד אור רביעי הנקרא ניצוצות
%break
%letter י
י) ואמנם עוד יש אור רביעי נולד מבין האורות הנזכרים, והוא כי בהיות 
אור הג' הנקרא אור חוזר, נמשך ויורד למטה להאיר בספירה ואז פוגע 
באור הב' הנקרא רשימו, אשר נשאר למטה. והנה הם חלוקים 
בטבעם, כי זה אור ישר ורחמים, וזה אור חוזר ודין,
%page 230
ולכן מכים ומבטשים זה בזה. ובפרט כי אור הרשימו חושק וחפץ 
לעלות אל מקורו שהוא אור הא' כנזכר, ואף על פי שאינו עולה בפועל, 
כי הרשימו נשאר קיים לעולם למטה, ועם כל זה חשקו ותאותו לעלות. 
אבל האור חוזר, 
%break
הנה הוא יורד למטה, כנזכר, ונמצאו הפכים בטבעם, ואז מכים זה 
בזה, כנודע, כי אין שום בטישה והכאה אלא בהיות האורות חלוקים 
בטבעם, ואז נולד מביניהם על ידי הכאתם זה בזה, 
%break
ניצוצות של אור מבחינת אור חוזר שהוא דין, והוא גרוע מאור הרשימו 
שהוא רחמים. ואלו הניצוצות הם אור רביעי שאמרנו.
%break
%H התפשטות א' דעקודים נקראת טעמים. קומות האו"ח נקראות נקודות. הרשימות נקראות תגין, והניצוצות נקראים אותיות
%break
%letter יא
יא) ובזה תבין מה שאמרנו, כי באלו האורות של עקודים יש ארבע 
בחינות, שהם: טעמים נקודות תגין אותיות. וזה ענינם, האור הראשון 
שבכלם הוא הנקרא טעמים, ואור השלישי הנקרא אור חוזר, 
%break
הם הנקראים נקודות כנודע, כי הנקודות הם בחינת דין. והאור השני 
הנקרא רשימו, הוא הנקרא תגין. האור הרביעי הם הניצוצות הנופלות 
והם הנקראים אותיות.
%page 231
%H הניצוצות שנקראים אותיות הם הכלים שנקראים גוף
%break
%letter יב
יב) והנה זה האור הרביעי, שהם הניצוצות הנקראים אותיות, הם 
עצמם בחינת הכלים, כנודע, כי האותיות נקראים גופא. והרי נתבאר 
מהיכן נעשו הכלים.
%break
%H הניצוצות רק נתערבו עם הכלים, ודומות לרפ"ח ניצוצין שנשארו בכלים השבורים דנקודים
%break
%letter יג
יג) ונלע"ד ששמעתי מפי מורי ז"ל שכבר מתחילה היו בהם בחינות 
כלים אלא שאלו הניצוצות נתערבו ונתחברו בהם והיו בהם בערך 
בחינת הרפ"ח ניצוצין שנשארו תוך הכלים של עולם הנקודים 
כשנשברו וכו'.
%page 232
%H פרק ד'
%break
%H מבאר ההכאה והביטוש שנעשה בעת הסתלקות האורות אל המאציל בין האור החוזר היורד ובין הרשימות 
%break
%H אשר מהניצוצין שיצאו מחמת ההכאה נתהוו הכלים שהם האותיות. ומהרשימות הן התגין, ובו ח' ענינים:
%break
א. מלכות נקראת אספקלריא דלא נהרא, מחמת שלא חזר לרדת אור 
שלה בכלי שבה.
ב. אופן שני למה שמלכות נקראת אספקלריא דלא נהרא, מחמת שלא 
השאירה רשימה בכלי שלה.
%break
ג. זווג דהכאה בין או"ח היורד מן יסוד אל מלכות, ובין אור א' של 
מלכות העולה.
ד. כלי היסוד נעשה מן הניצוצין שנפלו מהכאת האור הבא דרך אחוריו 
ברשימה. והתגין נעשו מהרשימה המאירה מרחוק.
%break
ה. ג' הבחנות בעשר הספירות: כתר. ושאר הספירות. ומלכות. כתר 
הניח רשימה ולא כלי. שאר הספירות הניחו רשימות וכלים. ומלכות 
הניחה כלי ולא רשימה.
%break
ו. אחר כל ההסתלקות חזרו האורות למקומם, דהיינו בפרצוף ע"ב 
דא"ק, חוץ מאור הכתר, ואז נעשה ביטוש מרשימה דכתר ואור 
החכמה זה בזה ויצאו ב' כלים, א' לכתר וא' לחכמה, שה"ס זכר ונקבה 
בראש ע"ב דא"ק.
%break
ז. ההזדככות וההסתלקות שהיו בעקודים דומות בצד מה לביטול 
מלכים של עולם הנקודים שמתו ונתבטלו.
ח. ההפרש ביניהם שכאן היה קלקול ע"מ לתקן, ובנקודים היתה 
שבירה ומיתה ממש.
%break
%H מלכות נקראת אספקלריא דלא נהרא, מחמת שלא חזר לרדת אור שלה בכלי שבה
%break
%letter א
א) ודע כי כל הט' אורות כשחזרו ועלו השאירו רשימו במקומם, אבל 
המלכות עלתה כולה ולא הניחה במקומה שום רשימו. וז"ס מ"ש 
בספרי הזוהר והתיקונים, 
%break
כי המלכות נקראת אספקלריא דלא נהרא מגרמה כלום. וכבר נתבאר 
ענין זה למעלה, בבחינת כלי המלכות, שלא חזר לירד האור שלה בכלי 
שבה, אלא נשאר בכלי היסוד.
%break
%H אופן שני למה שמלכות נקראת אספקלריא דלא נהרא, מחמת שלא השאירה רשימה בכלי שלה
%break
%letter ב
ב) גם הוא באופן שני, כי בעלות אור שלה למעלה, לא הניח בה שום 
רשימו כלל, אבל הרשימו, שנשאר בכלי היסוד לצורך עצמו, הוא היה 
מאיר משם גם בכלי של המלכות.
%break
%H זווג דהכאה בין או"ח היורד מן יסוד אל מלכות, ובין אור א' של מלכות העולה
%break
%letter ג
ג) וכשעלה אור המלכות אל היסוד היה היסוד מאיר בכלי של המלכות 
דרך אחורים שלו של היסוד, כנ"ל, בסוד אור חוזר,
%page 233
ואז אור חוזר היורד בכלי של המלכות, פוגע באור עצמו הראשון של 
המלכות העולה למעלה, ובטש דא בדא, וירדו ניצוצין מן האו"ח היורד 
בכלי של המלכות.
%break
%H כלי היסוד נעשה מן הניצוצין שנפלו מהכאת האור הבא דרך אחוריו ברשימה. והתגין נעשו מהרשימה המאירה מרחוק
%break
%letter ד
ד) וכשעלה יסוד הניח רשימו במקומו, וכשבא האור לו דרך אחוריו 
הכה בזה הרשימו, ונפלו ממנו ניצוצין, ונעשו מהם בחינת כלי של 
היסוד, ואז אותו הרשימו, היה מאיר בכלי זה מרחוק, ולא נכנס בתוכו, 
וה"ס התגין.
%page 234
%H ג' הבחנות בעשר הספירות: כתר. ושאר הספירות. ומלכות. כתר הניח רשימה ולא כלי. 
%break
%H שאר הספירות הניחו רשימות וכלים. ומלכות הניחה כלי ולא רשימה
%break
%letter ה
ה) וכן עשו כל הספירות, חוץ מכתר, שהניח הרשימו לצורך החכמה 
אבל לא עשה בחינת כלי, לפי שבשלומה שאר הספירות, בעלותם 
למעלה על ידי הכאה במה שלמעלה מהם והכאה של הרשימו, 
%break
היה נעשית בחינת הכלים, אך הכתר לא יש מי שיכה ברשימו שלו 
בעליתו, לכן לא נגמר עדיין הכלי שלו. והרי כי הכתר הניח רשימו ולא 
כלי. ושאר הספירות הניחו רשימו וכלי והמלכות הניח כלי ולא רשימו.
%page 235
%H אחר כל ההסתלקות חזרו האורות למקומם, דהיינו בפרצוף ע"ב דא"ק, חוץ מאור הכתר, ואז נעשה ביטוש 
%break
%H מרשימה דכתר ואור החכמה זה בזה ויצאו ב' כלים, א' לכתר וא' לחכמה, שה"ס זכר ונקבה בראש ע"ב דא"ק.
%break
%letter ו
ו) אמנם אחר קבלת אלו הספירות מן המאציל חזרו למקומם חוץ מן 
הכתר, כנ"ל, ואז כלי של הכתר לא נעשה רק בחזרה, כי כשחזרה 
החכמה ונכנסה בו, אז הכה אור החכמה בהרשימו שהניח בו הכתר 
במקומו.
%page 237
והיו אלו הכאות כפולות, שלפי שרשימו של הכתר, להיותו בחינה 
עליונה מן החכמה, לכן הוא מכה בחכמה ומוציא ניצוצין, וגם החכמה 
בהיותה באה עתה מלמעלה, ונמצא עומדת על הרשימו והוא גבוה 
ממנו, לכן הכה עתה ברשימו והוציא ניצוצין אחרים. 
%break
לכן נעשו עתה ב' כלים, אחד לרשימו של הכתר ואחד לחכמה שבא 
עתה. וכבר הארכנו בזה במקום אחר, איך שיש בכתר זכר ונוקבא, 
והמה אלו הב' שזכרנו פה, שהם הרשימו והחכמה.
%break
%H ההזדככות וההסתלקות שהיו בעקודים דומות בצד מה לביטול מלכים של עולם הנקודים שמתו ונתבטלו
%break
%letter ז
ז) והנה מכאן תוכל להבין, איך יש ג"כ בעולם העקודים, מציאות ביטול 
מלכים בצד מה, כמו בדמיון אותם המלכים שמלכו בארץ אדום, שמתו 
ונתבטלו,
%page 238
כנזכר בדרוש עולם הנקודים, שהרי ענין התעלמות של אורות 
העקודים ועלייתם במאצילם, הוא גם כן ביטול מלכים בכאן, דוק 
ותשכח.
%break
%H ההפרש ביניהם שכאן היה קלקול ע"מ לתקן, ובנקודים היתה שבירה ומיתה ממש
%break
%letter ח
ח) אמנם ההפרש אשר ביניהם הוא זה, כי כאן בעקודים היה הקלקול 
על מנת לתקן וסותר על מנת לבנות, כי זה היה עיקר הכוונה לעלות 
כדי לעשות בחינות כלים. 
%break
אבל בנקודים, היה ביטול ומיתה גמורה ממש. ואמנם, לפי שמן 
העקודים התחילו הכלים להתגלות קצת, לכן גם בכאן היה קצת ביטול.
%page 239
%H פרק ה'
%break
%H מבאר האורות הפנימיים והמקיפים דעקודים, ובו ח' ענינים:
%break
א. באורות עקודים יש י"ס פנימיות וי"ס מקיפות, ומאירות בבחינת 
פנים וגם לצדדים ולכל סביבות א"ק.
ב. אור הפנימי מאיר בחצי עובי דופן הכלי מצד פנימי, ואוה"מ מצד 
החיצון, וע"י שניהם מאיר הכלי ומזדכך.
%break
ג. לפי שאו"מ גדול הרבה מאו"פ צריכה חיצוניות הכלי שבה מתלבש 
או"מ להיות זכה ומעולה יותר מפנימיות הכלי שבה מתלבש אור 
פנימי.
%break
ד. טעם ב', אם חיצוניות הכלי לא היתה זכה לא היה אוה"מ יכול 
להתחבר עם אוה"פ.
%break
ה. פנימיות הכלי היא יותר זכה מחיצוניות הכלי, משום שאור הפנימי 
מוגבל בה ומקבל הארה שלימה, משא"כ אוה"מ מאיר ברחוק 
בחיצוניות הכלי.
ו. העולמות כל מה שהם יותר תחתונים הם יותר מחוסרי השלימות.
%break
ז. עד עולם הנקודים היו ה"פ וה"מ, והשינויים היו לפי קירוב המקיפים 
עם הפנימיים.
ח. מנקודים ולמטה אין יותר מה' פנימיים וב' מקיפים ופחות מזה אי 
אפשר להיות.
%break
%H באורות עקודים יש י"ס פנימיות וי"ס מקיפות, ומאירות בבחינת פנים וגם לצדדים ולכל סביבות א"ק
%break
%letter א
א) והנה מן הפה דאדם קדמון, יצאו יוד ספירות פנימים ויוד מקיפים, 
ונמשכים מנגד הפנים עד נגד הטבור של זה האדם קדמון. וזה עיקר 
האור אבל גם כן מאיר דרך צדדים לכל סביבות זה האדם.
%page 240
%letter ב
ב) ואל יקשה בעיניך מה שכתבנו לעיל, כי מן אור אזן שמאל הנכנס 
בפה, נעשה ממנו חיצוניות הכלי, ומן נקב חוטם שמאל, נעשה פנימיות 
הכלי. ועם היות כי אור מקיף גדול ומעולה מאור פנימי עם כל זה 
פנימיות הכלי גדול מחיצוניות הכלי, כנראה בחוש העין, 
%break
מה שאין כן בחינת האורות, כי אור הגדול שלא יוכל הכלי להמשיך 
ולקבל בתוכו, מאיר מבחוץ בסוד אור מקיף, ואור המועט נשאר בפנים, 
מה שאין כן בכלים. ואם כן איך מבחינת אזן שהוא עליון יהיה חיצוניות 
הכלי, ומן החוטם שהוא יותר תחתון, יהיה פנימיות הכלי.
%page 241
%H אור הפנימי מאיר בחצי עובי דופן הכלי מצד פנימי, ואוה"מ מצד החיצון, וע"י שניהם מאיר הכלי ומזדכך
%break
%letter ג
ג) התשובה בזה. דע כי האור כולו הוא שוה בהשואה א', וכאשר רצה 
לכנוס ולהיות מוגבל תוך הכלי, אז האור ההוא שאינו יכול לכנוס בכלי, 
נשאר מבחוץ בבחינת מקיף. 
%break
ואור פנימי, הוא מאיר מבפנים בהכלי, ועובר האור עד חצי עובי דופני 
הכלי מצד פנימיותו. ואור המקיף הוא מאיר מבחוץ לכלי, ועובר עד חצי 
עובי דופני הכלי מצד חיצוניותו. ועל ידי ב' אורות אלו מאיר הכלי 
ומזדכך.
%break
%H לפי שאו"מ גדול הרבה מאו"פ צריכה חיצוניות הכלי, שבה מתלבש או"מ, להיות זכה ומעולה יותר מפנימיות הכלי, שבה מתלבש אור פנימי
%break
%letter ד
ד) והנה אנו צריכים, שחצי הכלי שמבחוץ יאיר מחמת אור המקיף, 
והנה אור המקיף גדול מאד, ולא היה עובר הארתו להיות נבלע ומאיר 
תוך הדופן של הכלי, כי יש הרחק והפרש והבדל גדול ביניהם,
%page 242
ולכן הוצרך שפנימיות הכלי הגרוע, ישתוה עם אור פנימי הגרוע, ויאיר 
זה בזה. וכן חיצוניות הכלי המעולה, יאיר בו האור מקיף המעולה, 
דאם לא כן היה נשאר חיצוניות הכלי בלי הארה.
%break
%H טעם ב', אם חיצוניות הכלי לא היתה זכה לא היה אוה"מ יכול להתחבר עם אוה"פ
%break
%letter ה
ה) גם יש סבה אחרת, והיא קרובה אל סבה הראשונה ממש. והוא כי 
הנה אור מקיף חשקו ורצונו להתחבר עם אור פנימי, ולכן אם חצי 
הדופן של הכלי מצדו החיצון, לא היה זך יותר, לא היה עובר בו אור 
המקיף, והיה אור פנימי חסר מלקבל בו אור המקיף,
%page 243
אמנם בהיות חצי הכלי של דופן החיצון זך, אז יש יכולת באור המקיף, 
לעבור עד חצי עובי הפנימי של הדופן, ואז מאיר זה בזה, אף על פי, 
שחציו הפנימי של הדופן לא יהיה זך, אין בזה חשש, כי האור פנימי 
עובר ומאיר בו עד חצי עוביו הפנימי, אף על פי שאינו זך יותר.
%break
%H פנימיות הכלי היא יותר זכה מחיצוניות הכלי, משום שאור הפנימי מוגבל בה 
%break
%H ומקבל הארה שלימה, משא"כ אוה"מ מאיר ברחוק בחיצוניות הכלי
%break
%letter ו
ו) ואם תאמר כי עדיין יש להקשות ולומר, הרי בחוש הראיה אנו רואים 
שפנימיות הכלי זך יותר מחיצוניות. התשובה בזה הוא כך, כי אע"פ 
שאור פנימי קטן מאור מקיף, עם כל זה, להיותו מוגבל תוך הכלי, לכן 
הכלי מקבל הארה שלמה ממנו, אבל אור המקיף, 
%break
אף על פי שהוא אור גדול, עם כל זה כיון שאינו דבוק ומצומצם עם 
הכלי אינו מאיר כל כך בחיצוניות הכלי כמו שמאיר האור פנימי 
בפנימיות הכלי. ובזה יבא הכל על נכון.
%break
%H העולמות כל מה שהם תחתונים יותר, הם יותר מחוסרי השלימות עד עולם הנקודים 
%break
%H היו ה"פ וה"מ, והשינויים היו לפי קירוב מקיפים עם הפנימיים
%break
%letter ז
ז) ודע כי העולמות העליונים כל מה שהם יותר תחתונים במדרגה זה 
מזה, הם יותר מחוסרי השלמות זה מזה. לכן תמצא עד עולם הנקודים היו,
%page 244
ה' בחינות אורות פנימים וה' מקיפים נגלים, אלא שהשינוים ביניהם 
הוא, כי באלו היו מתקרבים המקיפים עם הפנימים ובאלו יותר 
מתרחקים.
%break
%H מנקודים ולמטה אין יותר מה' פנימיים וב' מקיפים ופחות מזה אי אפשר להיות
%break
%letter ח
ח) ואמנם מעולם הנקודים ולמטה, שהוא עולם האצילות, היה חסרון 
אחד, שלא נתגלה בהם בכל פרטיהם יותר מה' אורות פנימים וב' 
אורות מקיפים, שהם: מקיף ליחידה ומקיף לחיה, אך לשאר הג' 
פנימים, לא יש בהם בחינת מקיפים מבחינת נר"ן, 
%break
רק מבחינת יחידה וחיה, אשר מקיף כולם ולא מבחינת עצמם. אמנם 
יש בהם שינוים וגרעונות עוד אחרות כפי סדר הפרצופין והעולמות, אך 
הכלל שבהם, כי אי אפשר להיות פחות מה' פנימים וב' מקיפים 
עליונים.
%page 245
%H פרק ו'
%break
%H מבאר חזרת האורות אל המאציל לקבל תשלומיהם, ובו כ"ב ענינים:
%break
א בהתפשטות א' דעקודים לא יצאו האורות שלמים, וע"כ חזרו 
לשורשם להשתלם ועי"ז נעשה כלי.
%break
ב. בהתפ"א היו אור הזך שהוא או"י ואור העב שהוא או"ח מעורבים 
זב"ז, אלא בהסתלקות לשורשם נשאר אור העב למטה שלא היה יכול 
לעלות ונתוספה עביותו ונעשה כלי.
%break
ג. אע"פ שחזר האור למקומו בהתפ"ב על המסך דבחי"ג מ"מ לא 
נתבטל אור העב מלהיות בחינת כלי, משום שבהתפשטות ב' היה 
חסר אור הכתר.
ד. התפ"א של עקודים יצאה בבחינת נפש לבד.
%break
ה. בעקודים יצאו הכלים ממטה למעלה, תחילה כלי מלכות ולבסוף 
הכתר, בהיפך מנקודים שיצאו שם הכלים ממעלה למטה.
ו. תחילה יצאה מלכות בבחינת נפש, ואח"כ כשיצא היסוד בבחינת 
נפש, נתוספה ממנו הארת רוח למלכות.
%break
ז. אור הרוח בא מן ו"ק דז"א, וע"כ ביסוד התחיל אור הרוח להתגלות, 
ונשתלם עם ביאת החסד דז"א.
ח. ה' חסדים הם, חג"ת נ"ה כנגד ה' הבחינות כח"ב תו"מ, ויסוד אינו 
חסד פרטי אלא הוא הכולל של כל ה' חסדים חג"ת נ"ה.
%break
ט. כשיצא יסוד דז"א נתגלתה כללות הנפש דז"א, וכשיצא ההוד 
נתגלה קצה א' דנפש דז"א וכו', עד שנשלמו הו' קצוות.
י. כל קצה וקצה מחג"ת נ"ה כשיצאו נתנו כללות הארת הנפש ביסוד, 
אבל בה' הבחינות עצמן אין אחד מוסיף כלום לחברו.
%break
יא. כשיצאה בינה היתה לעצמה בנפש, ורוח לז"א, ונשמה למלכות. 
וכשיצאה חכמה היתה נפש לעצמה, ורוח לבינה וכו'. וכשיצא כתר היה 
בנפש לעצמו ורוח לאבא וכו'.
%break
יב. כשיצא כתר היה בו נפש לבד. וגם בחינה זו לא נשארה בו, כי 
נסתלקה למאציל.
יג. בבוא כתר היו למלכות נרנח"י ושאר הספירות היו חסרות, והוצרכו 
לחזור אל המאציל.
%break
יד. הכתר יצא אחרון וחזר ראשון. ומלכות יצאה ראשונה וחזרה 
אחרונה.
טו. בהעלם הכתר עלתה מלכות במקום יסוד. ועי"ז קיבלה מלכות 
מקיף דחיה, וז"א קיבל יחידה, ובינה חיה, וחכמה נשמה.
%break
טז. כשעלתה חכמה נתוספה בבינה יחידה, וז"א קיבל מקיף דחיה, 
ומלכות מקיף דיחידה.
יז. כשעלתה בינה נתוסף בז"א מקיף דיחידה, ויותר מזה לא הרויחו 
ז"א ומלכות.
%break
יח. בכל בחינה ובחינה יש י"ס ונכללות בה' הן בפנימיים והן במקיפין.
יט. בע"ס דראש יש ה' אורות פנימיים וה' אורות מקיפים, אבל מפה 
ולמטה דא"ק יש רק ה' פנימיים וב' מקיפים יחידה חיה.
%break
כ. בהמשך זמן עלית הכתר למאציל נסתלק גילוי יחידה ממלכות.
כא. כשסיים כתר עליתו למאציל חזר גילוי יחידה למלכות.
כב. בהמשך זמן עלית חכמה למאציל נסתלק גילוי חיה ממלכות. 
וכשחכמה סיימה עלייתה חזר גילוי חיה למלכות.
%break
%H בהתפשטות א' דעקודים לא יצאו האורות שלמים וע"כ חזרו לשורשם להשתלם ועי"ז נעשה כלי
%break
%letter א
א) ונבאר יציאת אורות אלו הנקרא עקודים. דע כי בעת שיצאו לא יצאו 
שלימים, וטעם הדבר הוא כי כוונת המאציל היה לעשות עתה התחלת 
הויות הכלים להלביש האור לצורך המקבלים שיוכלו לקבל,
%page 246
ולכן בהיות שיצאו בלתי שלמים וגמורים, חזרו לעלות לשורשן להתתקן 
ולהשתלם, ועל ידי כך נעשה כלי.
%break
%H בהתפ"א היו אור הזך שהוא או"י ואור העב שהוא או"ח מעורבים זב"ז, 
%break
%H אלא בהסתלקות לשורשם נשאר אור העב למטה שלא היה יכול לעלות ונתוספה עביותו ונעשה כלי
%break
%letter ב
ב) והענין הוא, כי בודאי שבחינת הכלים היה בכח, אף כי לא היה 
בפועל בתוך האור, כי היה בבחינת האור היותר עב וגס, רק שהיה בו 
מחובר בעצם היטב ולכן לא נגלה בחינתו, כי כאשר יצא האור דרך 
הפה ולחוץ,
%break
יצא הכל מעורב יחד, וכשחזרו לעלות ולהשתלם, אז ודאי על ידי יציאת 
האור חוץ לפה, הנה אותו אור בחינת הכלים, שהוא יותר עב, קנה 
עתה עביות יותר, ועל ידי כך לא יוכל לחזור גם הוא למקורו 
כבראשונה,
%page 247
ונתפשט האור הזך ממנו ועלה למקורו, ואז נתוסף באור עב הנ"ל 
עביות יותר על עביותו, ואז נגמר ונשאר בחינת הכלי.
%break
%H אע"פ שחזר האור למקומו בהתפ"ב על המסך דבחי"ג מ"מ לא נתבטל אור העב 
%break
%H מלהיות בחינת כלי, משום שבהתפשטות ב' היה חסר אור הכתר
%break
%letter ג
ג) ואם תאמר כאשר יחזור האור הזך לירד ולהתפשט בכלי, יחזור 
ויזדכך הכלי כבראשונה, ויתבטל מלהיות בחינת כלי. התשובה בזה 
הוא כי לא חזרו כל היוד ספירות, שנתעלו למקורם, לחזור ולירד כולם, 
אמנם הט' תחתונים לבדם ירדו, והעליונה, שהוא הכתר, 
%break
נשארה תמיד עם המאציל, ובזה נמצא, שאור החכמה הוא שחזר 
להתלבש בכלי הכתר, וכן כל שאר הספירות, ויכולים הכלים לקבל 
האור הממועט ממנו עתה, ממה שהיה להם בתחילה.
%break
%H התפ"א של עקודים יצאה בבחינת נפש לבד
%break
%letter ד
ד) והנה דע, כי כולם יצאו בבחינת נפש לבד, וזה סוד הפסוק נשבע ה' 
בנפשו כי האצילות הנקרא נקודים, כמו שאמרנו, והוא הנקרא הוי"ה, 
נשבע במי שגדול ממנו, והוא עולם העקודים, 
%break
אשר יצאו בבחינת נפש לבד. ובזה תעמיק ותראה כמה עמקו 
מחשבותיו יתברך, כי אפילו עולם עליון של העקודים, אינו אלא בחינת 
נפש לבד.
%page 248
%H בעקודים יצאו הכלים ממטה למעלה, תחילה כלי מלכות ולבסוף הכתר, בהיפך מנקודים שיצאו שם הכלים ממעלה למטה
%break
%letter ה
ה) והנה כל היוד ספירות יצאו, אבל לא יצאו יחד כולם, רק תחילה 
יצאה בחינת מלכות מעולם העקודים, היפך מעולם הנקודים. וכמ"ש 
במקומו בע"ה.
%break
%H תחילה יצאה מלכות בבחינת נפש, ואח"כ כשיצא היסוד בבחינת נפש, נתוספה ממנו הארת רוח למלכות
%break
%letter ו
ו) ומלכות זו יצאה בבחינת נפש לבד, כי אין לך ספירה שאין לה בחינת 
נר"ן כנודע, אמנם לא יצאו עתה אלא בבחינת נפש לבד. והנה תחילה 
יצאה מלכות בבחינת נפש, 
%break
ואח"כ, כאשר יצאה בחינת היסוד, לא נתגלה בהיסוד רק בחינת נפש 
לבד לעצמו, אבל נתוסף הארה בהמלכות שנתגלה בה בחינת רוח.
%page 249
%H אור הרוח בא מן ו"ק דז"א, וע"כ ביסוד התחיל אור הרוח להתגלות, ונשתלם עם ביאת החסד דז"א
%break
ז) וטעם הדבר, הוא לפי שסוד הרוח בא מו"ק כנודע, ולכן בבא היסוד 
התחיל להתגלות במלכות בחינת הרוח, ואינו נשלם לגמרי עד שיצאו 
כל הו"ק, שהוא מהיסוד עד החסד, 
%break
ואז נגמר בחינת הרוח כולו של מלכות. ובבא כל אחד מהם, היה 
מתגלה במלכות קצה א' מבחינת הרוח, כמ"ש בזוהר תרומה.
%break
%H ה' חסדים הם, חג"ת נ"ה כנגד ה' הבחינות כח"ב תו"מ, ויסוד אינו חסד פרטי אלא הוא הכולל של כל ה' חסדים חג"ת נ"ה
%break
%letter ח
ח) וכבר נודע, כי היסוד אינו מכלל הו"ק, כי אינם רק ה' חסדים מחסד 
עד הוד, אך היסוד, אינו לוקח חסד פרטי לעצמו, רק שנכללים כל הה' 
קצוות בו, נמצא כי בחינת כללות של הרוח, זה הוא שנתגלה במלכות 
כאשר בא יסוד,
%page 250
אבל בצאת ההוד או הנצח וכיוצא משאר ספירות אז היה מתגלה 
בחינת הקצוות ממש של הרוח במלכות.
%break
%H כשיצא יסוד דז"א נתגלתה כללות הנפש דז"א, וכשיצא ההוד נתגלה קצה א' דנפש ז"א וכו', עד שנשלמו הו' קצוות
%break
%letter ט
ט) והנה כל זה הוא מה שנוגע אל בחינת המלכות, אמנם מה שנוגע 
אל הו' קצוות דזעיר אנפין הוא באופן זה: כי בצאת היסוד, אז מתגלה 
בחינת כללות ה' קצוות דזעיר אנפין בבחינת נפש לבד, אך בבוא ההוד 
אז מתגלה קצה א' דנפש דזעיר אנפין. וכן עד שנשלמו כל הו' קצוות.
%break
%H כל קצה וקצה מחג"ת נ"ה כשיצאו נתנו כללות הארת הנפש ביסוד אבל בה' הבחינות עצמן אין אחד מוסיף כלום לחברו
%break
%letter י
י) עוד יש הפרש אחד בין היסוד לה' קצוות אחרים, והוא, כאשר בא 
ההוד נתן כח כללותו מחדש ביסוד, בחינת נפש לבד, וכן כולם, עד 
שיצא החסד, וגם הוא נתן בצאתו, כח כללותו ביסוד, מה שאין כן 
בשאר ה' קצוות, 
%break
כי בבוא אחד לא היה מוסיף שום תוספות בחבירו כלל ועיקר, כי כולם 
שוים, רק כאשר נשלמו כל הששה, אז נמצא, שנגמר כל הזעיר אנפין 
בבחינת נפש.
%page 251
%H כשיצאה בינה היתה לעצמה בנפש, ורוח לז"א, ונשמה למלכות. וכשיצאה חכמה היתה נפש לעצמה, 
%break
%H ורוח לבינה וכו'. וכשיצא כתר היה בנפש לעצמו ורוח לאבא וכו'
%break
%letter יא
יא) ואחר כך יצאה הבינה, בבחינת נפש לבד לעצמה, ובחינת רוח 
לזעיר אנפין, ובחינת נשמה למלכות. ואחר כך יצאה החכמה, בבחינת 
נפש לעצמה, ובחינת רוח לבינה, ובחינת נשמה לזעיר אנפין, ובחינת 
חיה למלכות. 
%break
אחר כך יצא הכתר בבחינת נפש לעצמו, ובחינת רוח לאבא, ובחינת 
נשמה לאמא, ובחינת חיה לזעיר אנפין, ובחינת יחידה למלכות.
%break
%H כשיצא כתר היה בו נפש לבד. וגם בחינה זו לא נשארה בו, כי נסתלקה למאציל
%break
%letter יב
יב) והרי כי בבוא כתר, שהוא אחרון מכולם, לא יצא כי אם בבחינת 
נפש לבד. וזה סוד הפסוק נשבע ה' בנפשו, על דרך הנ"ל. ואפילו 
בחינה זו של נפש הכתר, לא נשארה בעולם עקודים כנ"ל, כי חזרה 
להתעלם, ונשארה דבוקה במקומה במאצילה.
%break
%H בבוא כתר היו למלכות נרנח"י ושאר הספירות היו חסרות, והוצרכו לחזור אל המאציל
%break
%letter יג
יג) ואמנם בבוא כתר, נמצאת המלכות שלמה מכל ה' אורות פנימים, 
שהם נרנח"י. ועתה היו חסרים עדיין כל הספירות כנ"ל, שיצאו חסרים 
בלי תשלומין, והיה זה ממש בכוונה גמורה כנ"ל, ולכן הוצרכו לחזור 
ולעלות אל המאציל לקבל ממנו תשלומיהן.
%page 252
%H הכתר יצא אחרון וחזר ראשון. ומלכות יצאה ראשונה וחזרה אחרונה
%break
%letter יד
יד) ואמנם עתה בחזרה היה הכתר חוזר בתחילת כולם, נמצא שיצא 
אחרון ונכנס ראשון. והמלכות היה להיפך, כי יצאה ראשונה ונכנסה 
אחרונה. 
%break
וזה סוד הפסוק, אני ראשון ואני אחרון. וביאור זה הפסוק יצדק בין 
בספירת הכתר בין בספירת המלכות, אלא שזה היפך זה. והוא כמו 
שנודע כי "אני" הוא כינוי אל המלכות, ובהפוכו "אין" כנוי אל הכתר.
%break
%H בהעלם הכתר עלתה מלכות במקום יסוד. ועי"ז קבלה מלכות מקיף דחיה, וז"א קיבל יחידה, ובינה חיה, וחכמה נשמה
%break
%letter טו
טו) והנה בהתעלם הכתר אל מקורו, עלתה החכמה במקום הכתר, 
ובינה במקום חכמה, וכן על דרך זה כולם, עד שנמצא המלכות במקום 
היסוד. ועל ידי עליה זו במקום היסוד, נתוסף בה האור, והיה לה 
בחינת מקיף א' שכנגד בחינת חיה הפנימית. 
%break
גם זעיר אנפין עלה במדרגה אחת, ונתוסף בו בחינת יחידה מן אורות 
פנימים, ועתה נשלם לו ה' אורות פנימים. ובינה, נתוסף בה בחינת 
חיה הפנימי. וחכמה, נתוסף בה בחינת נשמה הפנימית.
%break
%H כשעלתה חכמה נתוספה בבינה יחידה וז"א קיבל מקיף דחיה, ומלכות מקיף דיחידה
%break
%letter טז
טז) ואחר כך עלתה החכמה בהמאציל, ועלתה בינה במקום הכתר, 
ונתוסף בה בחינת יחידה הפנימית, ונשלמה בכל אורות ה' פנימים. 
וזעיר אנפין, נתוסף בו מקיף אחד נגד חיה הפנימי. ומלכות נתוסף בה 
מקיף יותר עליון, אשר כנגד יחידה הפנימית.
%page 253
%H כשעלתה בינה נתוסף בז"א מקיף דיחידה, ויותר מזה לא הרויחו ז"א ומלכות
%break
%letter יז
יז) ואחר כך עלה חסד במקום כתר, כי בינה עלתה במאצילה, ואז 
נתוסף בז"א גם בחינת מקיף ב' עליון, שכנגד יחידה הפנימית. ומשם 
ואילך לא הרויחו זעיר אנפין ומלכות, ולא נתוסף בהם עוד תוספות 
אור.
%break
%H בכל בחינה ובחינה יש י"ס ונכללות בה' הן בפנימיים והן במקיפין
%break
%letter יח
יח) והענין הוא, בהקדמה אחת שצריך שתדע, והוא, כי הרי נת"ל כי 
בכל בחינה ובחינה מכל עולם ועולם ובכל פרצוף, יש בו יוד ספירות לא 
פחות ולא יותר, והם אורות פנימים עשרה, ומקיף עשרה,
%page 254
אמנם יוד פנימים נכללים בה' בלבד, שהם כנגד הה' בחינות פרצופין 
שיש להם, כנזכר במקום אחר, והם א"א ואו"א וזו"ן, והם עצמם 
נקראים נרנח"י של כללות של כל עולם ועולם לבדו. וכן על דרך זה 
במקיפים, שהם יוד ונכללים בה'.
%break
%H בע"ס דראש יש ה' אורות פנימיים וה' אורות מקיפים, אבל מפה ולמטה דא"ק יש רק ה' פנימיים וב' מקיפים יחידה חיה
%break
%letter יט
יט) אמנם דע, כי בכל האורות והעולמות והפרצופין שיש מן החוטם של 
אדם קדמון ולמעלה, בכל פרצוף, יש תמיד כל הבחינות אלו שלימות, 
שהם: ה' אורות פנימים הכלולים מיוד ספירות פרטיות כנ"ל, וה' 
מקיפים הכלולים מיוד ספירות פרטיות, 
%break
אך מפה דאדם קדמון ולמטה עד סוף כל העולמות, לא יש רק ה' 
אורות פנימים, וב' מקיפים העליונים, שהם כנגד יחידה חיה, ולא עוד, 
כי האור נתמעט משם ולהלאה. 
%break
לכן בעולם העקודים שהם האורות היוצאים מפה דאדם קדמון ולחוץ, 
לא היה בו רק ה' אורות פנימים וב' אורות מקיפים, ואין עוד. וזכור 
הקדמה זו.
%break
%H בהמשך זמן עלית הכתר למאציל נסתלק גילוי יחידה ממלכות
%break
%letter כ
כ) ודע כי כאשר עלה הכתר אל המאציל, אז באותו שיעור והמשך 
הזמן שהיה עולה, אז המלכות, נסתלקה ממנה בחינת גילוי יחידה, 
שהוא האור שהיה נמשך לה מן הכתר, שכיון שהכתר היה עולה 
ומסתלק, לא היה כוונתו להאיר בה, אמנם נשאר בה הרשימו לבד.
%page 255
%H כשסיים כתר עליתו למאציל חזר גילוי יחידה למלכות
%break
%letter כא
כא) וכאשר סיים הכתר להתעלם וסיימה המלכות לעלות עד סיום 
היסוד אז חזר להאיר בה המאציל כבתחילה בחינת היחידה שבה. כי 
אחר שעלה הכתר בהמאציל, גם היא עלתה ביסוד, והיתה מדרגה 
אחת קרובה יותר אל המאציל, 
%break
והיתה מקבלת עתה ממנו מה שהיתה מקבלת מקודם מן הכתר. אך 
כל זמן שלא סיים הכתר לעלות, אז היה הכתר מפסיק בין מאצילה 
ובינה, והכתר עצמו גם כן לא היה מאיר בה. 
%break
וכן על דרך זה הוא בבחינת חיה שמקבל מן הכתר. וכן על דרך זה 
החכמה ובינה וכיוצא בהם.
%break
%H בהמשך זמן עלית חכמה למאציל נסתלק גילוי חיה ממלכות. וכשחכמה סיימה עלייתה חזר גילוי חיה למלכות
%break
%letter כב
כב) וכן כשעלה חכמה למעלה במאצילה נסתלקה מן המלכות החלק 
שהיה מגיע אליה ממנו, ולא נשאר בה רק רשימו לבד, עד שהשלימה 
החכמה לעלות למאצילה, ואז חזר האור כבתחילה.
%page 256
וכן תקיש מזה אל כל השאר, כי הם חלוקות רבות. כי כשהתחילה 
חכמה לעלות בכתר, נסתלקה הארתה מכל אשר למטה ממנה, 
וכשכבר עלתה בכתר, אז חזר כבתחילה. 
%break
וכשחזר פעם ב' לעלות במאציל נסתלק האור פעם שני, וכשנגמר 
לעלות חזר האור לאיתנו. והמעיין יבין שאר חלוקים על דרך זה, בענין 
המקיפים דזו"ן, שלוקחים בעת חזרתן והסתלקותן למעלה.
%break