ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם - כרכים ט-יב
%book כרך י"ב - קטעים נבחרים
%H אברהם
%break
%H שלושת האבות
%break
%page 13
%letter 25
.25 ולמעלה מהפתח הזה, למעלה מאורות נה"י, עומד אברהם, ימין של הקב"ה, חסד. ולפתח אחר עומד יצחק, שנעקד על גבי המזבח, והיה קורבן תמים לפני הקב"ה, והוא גבורה. 
%break
ולפתח אחר בתוך ההיכל עומד יעקב, איש תם, וי"ב השבטים מסביב לו, והשכינה על ראשם. ואלו אורות דחג"ת שבהיכל הזה, כי אברהם יצחק יעקב הם חג"ת.
%letter 26
.26 וכשישראל בעת צרה, מתעוררים שלושת האבות, ומעוררים את השכינה, שתגן על ישראל.
ואז עולה השכינה ומתעטרת למעלה, שמקבלת ג"ר, הנקראים עטרות, ומְגנה על ישראל.
%break
כי אין השכינה יכולה להגן על ישראל, אלא רק אחר שמשיגה מוחין דג"ר, וע"י התעוררות האבות, חג"ת. 
%break
כלומר, ע"י שחג"ת דז"א עולים ונעשים חב"ד, ממשיכים ג"ר אל השכינה. וכאן אורות דג"ר של ההיכל.
("שבעה היכלות שבגן עדן", בראשית-ב)
%break
%H במדרשו של שם
%break
%letter 108
.108 נטל הקב"ה את שם בן נוח, והפריש אותו לכוהן עליון, ולשרֵת אותו. והשרה שכינתו עימו, וקרא שמו מלכּי צֶדק מלך שלם. והיה יפת אחיו לומד תורה ממנו במדרשו, עד שבא אברהם, ולמד תורה במדרשו של שם. 
%break
והתעסק הקב"ה באברהם, ונשכחו כל האחרים. בא אברהם והתפלל לפני הקב"ה, שיַשרה שכינתו תמיד בביתו של שם, והודה לו, כמ"ש, אתה כוהן לעולם על דבְרתי מלכי צדק.
("ויָרַח ה' את ריח הניחוח", נוח, זוהר חדש)
%break
%H התעוררות ותשוקה
%break
%letter 28
.28 כיוון שראה הקב"ה את ההתעוררות שלו ואת התשוקה שלו, מיד נגלה עליו ואמר לו, לך לך. לדעת את עצמך, ולתקן את עצמך.
("לך לך לתקן את עצמך", לך לך)
%break
%H וייקח אברם את שרי
%break
%letter 58
.58 וייקח אברם את שרי אשתו. כלומר, שהמשיך אותה בדברים טובים. כי אין רשות לאדם להוציא אשתו ללכת לארץ אחר בלי רצונה.
%page 14
וכן כתוב, קח את אהרון, קח את הלוויים. משום זה, וייקח אברם את שרי, המשיך אותה בדברים טובים, והודיע לה, כמה רעים הם דרכי בני הדור. וע"כ כתוב, וייקח אברם את שרי אשתו.
%letter 59
.59 ואת לוט בן אחיו. למה ראה אברהם, להדביק את לוט אליו? משום שצפה ברוח הקודש, שדוד עתיד לצאת ממנו. ואת הנפש אשר עשו בחרן, אלו הם גרים וגיורות, שתיקנו את הנפשות שלהם. 
%break
אברהם היה מגייר את האנשים, ושרה הייתה מגיירת את הנשים. וע"כ מעלה עליהם הכתוב, כאילו עשו אותם.
("וייקח אברם את שרי", לך לך)
%break
%H מי העיר ממזרח?
%break
%letter 223
.223 מי העיר ממזרח? זהו אברהם, שלקח התעוררות אל הקב"ה ממזרח. כי כשראה את השמש יוצא בבוקר מצד מזרח, לקח לעצמו התעוררות, שהוא הקב"ה. אמר על השמש, זהו המלך שברא אותי. ועָבד אל השמש כל היום. 
%break
לערב ראה ששקעה השמש והלבנה האירה, אמר על הלבנה, זהו ודאי השולט על עבודה שעבד כל אותו היום, אל השמש, שהרי השמש נחשך מפני הלבנה ואינו מאיר. עבד אל הלבנה כל אותה הלילה.
%letter 224
.224 בבוקר ראה שהלבנה הולכת לה חשוכה, והאיר צד המזרח, אמר, בוודאי, שיש מלך ושליט על כל אלו, שמנהיג אותם. 
%break
כיוון שראה הקב"ה חשקו של אברהם אליו, אז נגלה אליו ודיבר עימו. כמ"ש, צדק יקראהו לרגלו. צדק זה הקב"ה, שקרא לו, ודיבר עימו, ונגלה אליו.
("ויהי בימי אַמְרָפֶל", לך לך)
%break
%H אברהם ושרה מטהרים את בני העולם
%break
%letter 106
.106 ואברהם ושרה היו מתקנים טבילה לכל אדם, הוא לאנשים והיא לנשים.
%break
הטעם שאברהם עסק לטהר בני אדם, משום שהוא טהור ונקרא טהור, כמ"ש, מי ייתן טהור מטמא לא אחד, שטהור זה אברהם, שיצא מתרח הטמא.
%letter 107
.107 ע"כ עסק אברהם בטבילה, כדי לתקן את המדרגה של אברהם. ומדרגתו מים, חסדים, ומשום זה התקין לטהר בני העולם במים.
("והנה שלושה אנשים", ויירא)
%break
%H באברהם התקיים העולם
%break
%letter 225
.225 כאשר ברא אלקים את העולם, לא היה העולם עומד, אלא היה מתמוטט לכאן ולכאן. אמר הקב"ה אל העולם, מה לך שאתה מתמוטט? אמר לו, ריבונו של עולם, איני יכול לעמוד, כי אין בי יסוד שעליו אעמוד.
%page 15
%letter 226
.226 אמר לו הקב"ה, הרי אני עתיד להעמיד בתוכך צדיק אחד, אברהם, שהוא יאהב אותי. מיד עמד העולם על קיומו. כתוב, אלה תולדות השמיים והארץ בְּהבָּראם. אל תקרא בהבראם, אלא באברהם, כי באברהם התקיים העולם.
%letter 227
.227 העולם השיב להקב"ה, אותו אברהם, עתיד שייצאו ממנו בנים, שיחריבו את ביהמ"ק, וישרפו התורה. 
%break
אמר לו הקב"ה, אדם אחד עתיד לצאת ממנו, יעקב, וייצאו ממנו י"ב שבטים כולם צדיקים. מיד התקיים העולם בשבילו.
("ויהי בימי אַמְרָפֶל", לך לך)
%break
%H לתקן את העולם בעץ החיים
%break
%letter 114
.114 כשחטא אדה"ר, חטא בעצה"ד טו"ר. והוא חטא בו וגרם מוות לכל העולם. 
%break
כתוב, ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם. וכשבא אברהם, תיקן את העולם בעץ האחר, עה"ח, והודיע האמונה לכל בני העולם.
("והנה שלושה אנשים", ויירא)
%break
%H אברהם בא בימים
%break
%letter 119
.119 אברהם התקרב אל הקב"ה. וכל ימיו הייתה תשוקתו בזה, שיתקרב אליו. ולא התקרב אברהם ביום אחד או בפעם אחת, אלא מעשיו הטובים קירבו אותו בכל יום ויום ממדרגה למדרגה, עד שהתעלה במדרגתו.
%letter 120
.120 כשהיה זקן ונכנס במדרגות עליונות כראוי, כמ"ש, ואברהם זקן, אז בא בימים, בימים העליונים, בימים הידועים בעניין האמונה. וה' בירך את אברהם בכל.
%break
יסוד דאו"א עילאין הנקרא כל, שמשם יוצאות כל הברכות וכל טוב. כי שפעו אינו נפסק לעולם.
("ואברהם זקן בא בימים", חיי שרה)
%break
%H ירושת הארץ
%break
%letter 172
.172 וה' אמר אל אברם, אחר היפרד לוט מעימו, שא נא עיניך וראה. והאם לפי שיעור הראייה שלו, אברהם ירש הארץ? הרי רואה האדם עד שלוש או חמש פרסאות, ולמה כתוב, כי את כל הארץ אשר אתה רואה?
%letter 173
.173 אלא כיוון שראה ד' רוחות העולם, צפון ודרום ומזרח ומערב, ראה את כל הארץ. כי ד' רוחות העולם הן כלל כל העולם. 
%break
כי זקף אותו הקב"ה על ארץ ישראל, הנוקבא, והראה לו, שהיא קשורה ברוחות העולם, חו"ב תו"מ דז"א, שהם המרכבה. ואז ראה הכול.
("הפעם אודה את ה', ותקרא שמו, יהודה", וייצא)
%break
%page 16
%H אברהם יצא מתוך עובדי עבודה זרה
%break
%letter 70
.70 אברהם, שמצא אותו הקב"ה בארץ שהיו עובדים עבודה זרה, ולא היו יודעים באמונת הקב"ה, אלא כולם היו תועים אחר עבודה זרה. וקם אברהם, וגדל ביניהם, ונעשה ענף אחד שלם לפני ריבון העולם, והוא מצא אותו שם.
%letter 71
.71 והקב"ה לקח אותו הענף, ונטע אותו, והשקה אותו, והשתדל עליו, ועקר אותו משם, ושתל אותו בארץ אחרת. כמ"ש, לֶך לְך מארצך וממולדתך ומבית אביך. ועשה ממנו עם קדוש.
("אל תירא עבדי יעקב", בלק, זוהר חדש)
%break
%H רמז לאבימלך מלך פלשתים
%break
%letter 18
.18 אברהם הוא הנר הראשון הקדוש של העולם, ספירה ראשונה, חסד דז"א, שנקרא עולם. כשרצה לעלות למדרגתו, לא יכול, עד שעלה והשיג באלו ג' המדרגות העליונות, שממעל לאותו החלק שלו, חסד, שהם כח"ב, שלמעלה מחסד.
%letter 19
.19 כיוון שעלה והשיג את הקב"ה מתוך אלו שלוש מדרגות, עם אלו השבעה, הנקראות, כתר עליון חכמה בינה. והם השלמות של ע"ס, שהקב"ה נקרא בהם. 
%break
וכיוון שעלה אח"כ באלו השלוש, כח"ב, שהם מבחינת הפרצופים, עתיק ואו"א, שמהם נמשך האור למטה, אז אחז לחלקו המדרגה שמתחת לאלו השלוש, שנקראת חסד.
%letter 20
.20 וכולם, כל ג' המדרגות כח"ב, השיג אותן מתוך המראה השולטת בלילה, המלכות. כי בכח"ב עצמם במקומם, עוד לא היה אדם, שידע בהם משהו. בן שלוש שנים, בג"ס כח"ב, הכיר אברהם את בוראו. בן שלוש שנים בדיוק, שהם כח"ב.
%letter 21
.21 שלוש שנים ולא פחות, משום שהשכינה נקראת בת שבע, שכלולה משבע ספירות חג"ת נהי"מ. ואינו יכול להתקרב אצלה, עד שעולה בג' המדרגות העליונות כח"ב, שהם על שבע ספירות חג"ת נהי"מ, 
%break
להיות נודע מתוכן, מכח"ב, ולהאיר בכל מה שהוא למטה, בשבע ספירות חג"ת נהי"מ. שלוש ושבע הן עשר המדרגות העליונות, השם של הקב"ה.
%letter 22
.22 וכיוון שהאיר מאלו ג"ס, כח"ב, צריך להיות נשלם מאלו השבע, חג"ת נהי"מ, כמ"ש, ויַצֵב אברהם את שבע כבשות הצאן, הרומזות על חג"ת נהי"מ. וזה רמז לאבימלך מלך פלשתים, שלא ישלטו על הפלשתים, בניו של אברהם, 
%break
מטרם שיושלמו אלו שבעה צדיקי אמת בישראל, שהם אברהם יצחק יעקב משה אהרון יוסף דוד. שהם כנגד אלו שבע המדרגות שלמעלה, חג"ת נהי"מ.
%letter 23
.23 כיוון שיושלמו שבעה צדיקי אמת, יישב עולם התחתון, מלכות, כעין עולם העליון, ז"א, בקיום שלם. 
%break
ויבוא דוד, שהוא שביעי, ויעורר אותה בת שבע שלמעלה, המלכות, שתנקום נקמתם של ישראל ותיפרע מהפלשתים.
("שבעה ימים עליונים", תולדות, זוהר חדש)
%break
%page 17
%H אברהם אוהבי
%break
%letter 47
.47 ואהבת, מי שאוהב את המלך, עושה חסד ביותר, עושה חסד עם הכול. חסד יותר, נקרא חסד של אמת, שאינו רוצה שכר בעד מעשיו, אלא עושה משום אהבת המלך, שאוהב אותו ביותר. 
%break
וע"כ באהבת המלך תלוי חסד. וע"כ נקרא, אברהם אוהבי, שמשום שאהב אותו ביותר, הרבה חסד בעולם.
("ד' פרשיות התפילין", ואתחנן)
%break
%H לאהוב את הקב"ה כאברהם
%break
%letter 69
.69 מצווה לאהבה. אהבת הקב"ה פירושה, שהאדם צריך לאהוב אותו אהבה רבה כאברהם, שאהב את הקב"ה באהבה רבה, ומסר גופו ונפשו אליו. מכאן, מי שאוהב את הקב"ה, הוא מקיים עשרה מאמרות, ע"ס, למעלה ולמטה.
%break
וע"כ כל אלו עשרה ניסיונות, שהתנסה בהם אברהם ועמד בכולם, הם כנגד עשרה מאמרות, כי כל ניסיון הוא מאמר אחד, ספירה אחת, שהתנסה במאמר ההוא ועמד בו.
%letter 70
.70 וע"כ הם עשרה ניסיונות כנגד ע"ס. ובכולם עמד אברהם, משום שנקשר והתדבק בימינו של הקב"ה, שנקרא אהבה רבה, חסד דז"א. ונקרא אהבה רבה, משום שמי שעומד באהבה זו נקשר בעולם העליון, ז"א.
%break
אהבת עולם הוא עולם התחתון, מלכות, שאהבת הקב"ה נקשרת בה. והכול, אהבה רבה ואהבת עולם, אחד בלי פירוד ביניהם. 
%break
האהבה עולה על כל עבודות שבעולם. באהבה מתכבד שמו של הקב"ה יותר מכל, ומתברך.
("האהבה", ואתחנן)
%break
%H להתעטר בחסד מכל הצדדים
%break
%letter 140
.140 מי שאוהב את הקב"ה, מתעטר בחסד מכל הצדדים, ועושה חסד עם כל, ואינו דואג על גופו ועל כספו. מאין לנו זה? מאברהם, שמשום אהבת ריבונו, לא חמל על ליבו, על נפשו, ועל כספו.
%letter 141
.141 על ליבו. שאברהם לא השגיח על רצונו מחמת אהבת אדונו. על נפשו. שלא חמל על בנו ועל אשתו מחמת אהבת אדונו. על כספו. שהיה עומד בפרשת דרכים, ותיקן מזונות לכל העולם. משום זה התעטר בעטרה של ספירת חסד. כמ"ש, חסד לאברהם.
%break
ומי שנקשר באהבת אדונו זוכה לזה. ולא עוד, אלא שכל העולמות מתברכים בזכותו.
%break
כמ"ש, וחסידיך יברכוּכָה. אל תקרא יברכוכה, אלא יברכו כה. שהחסידים, אותם שזכו לספירת חסד, יברכו השכינה, הנקראת כ"ה. הרי שאפילו השכינה מתברכת בזכותם.
("ואהבת את ה' אלקיך", ואתחנן)
%break
%page 18
%H באר שבע
%break
%letter 28
.28 אברהם קרא לבאר המים ההיא, המלכות, באר שבע.
%letter 29
.29 כשברא הקב"ה את העולם, ברא אותו בדין. כיוון שראה שאינו מתקיים, חיבר עימו החסד. כמ"ש, בְּהבָּראם ביום עשות ה' אלקים. שהוי"ה הוא חסד, ואלקים הוא דין. וחיבר אותם יחד.
%break
באברהם, שהוא חסד, התקיים העולם. כי בְּהבָּראם, אותיות באברהם. משום זה, הבאר ההיא, שהיא בית העולם, המלכות, נקראת על שמו, על מידת החסד. כמ"ש, על כן קרא למקום ההוא באר שבע. ושבע היא בבחינת חסד.
%letter 30
.30 ארבעה מאלו שבעה צדיקי אמת, כשרצו להתקרב אל השכינה, שנקראת שבע, בהתכללות שבע ספירות חג"ת נהי"מ, פגשו כולם באותה באר, שאין מֵימֵיה פוסקים ממנה לעולם, שהיא המלכות השלמה מצד היסוד הדבוק בה.
%letter 31
.31 אברהם כרה את הבאר הזו, כלומר ייסד אותה, משום שלימד את כל בני העולם, שיעבדו להקב"ה. וכיוון שכָּרה אותה, הוציאה מים חיים שאינם נפסקים לעולם.
("שבעה ימים עליונים", תולדות, זוהר חדש)
%break
%H גלגולו של אדם הראשון
%break
%letter 69
.69 חטאו של אדם, הוא שעבר על הכתוב, ויְצַו ה' אלקים. ואין צו אלא עבודה זרה, עבר על עבודה זרה, הרכיב אותו, כלומר, הביא אותו בגלגול, בטיפת זרעו של תֶרַח, שבו רָתַח, הכעיס, את הקב"ה, ועבר על צו של עבודה זרה, כי תרח היה עובד עבודה זרה.
%break
ומטיפת זרעו יצא אברהם, שהיה גלגול אדה"ר. חזר אברהם בתשובה, ושבר צלמי עבודה זרה, וכל המזונות, ששמו בפניהם. 
%break
הוא תיקן מה שחטאו אדם ותרח, ושבר החטא, ובניין הרע שבנה, בניין הקליפות שאדם גרם ע"י חטאו, והמליך את הקב"ה ושכינתו על כל העולם.
("שינוי השם, שינוי מקום, שינוי מעשה", בהר)
%break
%H מתנות לבני הפילגשים
%letter 262
.262 ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות. המתנות הן מיני מדרגות תחתונות של הקדושה בלתי מתוקנות, שהן שמות של מיני רוח הטומאה. ונתן אותם להם, כדי להשלים המדרגות. 
%break
כלומר, שיטהרו אותם וישלימו את המדרגות של הקדושה. ויצחק התעלה על כולם באמונה העליונה, בינה.
%letter 263
.263 בני הפילגשים, בני קטורה. ונקראת פילגשים ע"ש שהייתה פילגש מטרם שגירש אותה. ופילגש עתה, שחזר ולקח אותה.
וישַלחֵם מעל יצחק בנו, כדי שלא ישלטו אצל יצחק. בעודנו חי, בעוד שהיה אברהם חי וקיים בעולם, כדי שלא יריבו עימו אח"כ.
%page 19
וכדי שיצחק ייתקן בצד דין הקשה העליון, להתגבר על כולם. וכולם נכנעו לפניו.
קֵדמה, אל ארץ קדם. כי שם הם מיני כשפים של הטומאה.
%letter 264
.264 כתוב, ותֵרֶב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם. אלו הם, שהיו מבני הפילגשים של אברהם. 
%break
ובאלו הררי קדם, נמצאים אותם המלמדים כישוף לבני אדם. ומאותה ארץ קדם, יצאו לבן, ובעור, ובלעם בנו, וכל המכשפים.
("ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות", חיי שרה)
%break
%H ספרי החכמה של בני קדם
%break
%letter 80
.80 אמר רבי אבא, יום אחד פגשתי עיר אחת, מאותן שהיו מבני קדם. ואמרו לי מאותה חכמה שהיו יודעים מימי קדם, ומצאו ספרי החכמה שלהם, והגישו לי ספר אחד.
%letter 88
.88 אמרתי להם: בניי, הדברים שבספר קרובים לדברי תורה, אבל יש לכם להתרחק מספרים אלו, כדי שלא יטו ליבכם לאלו העבודות ולכל אלו הצדדים שאמר כאן, אולי תסורו מאחר עבודת הקב"ה.
%letter 89
.89 כי כל הספרים האלו מתעים בני אדם. משום שבני קדם חכמים היו, וירושת החכמה הזו ירשו מאברהם שנתן לבני הפילגשים, כמ"ש, ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות. ואח"כ נמשכו בחכמה זו לכמה צדדים.
%letter 90
.90 אבל זרע יצחק חלקו של יעקב אינו כן, שכתוב, וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. זהו חלק הקדוש של האמונה שהתדבק בו אברהם, ומהגורל הזה ומהצד הזה יצא יעקב. 
%break
כתוב בו, והנה ה' ניצב עליו. וכתוב, ואתה יעקב עבדי. משום זה צריך האדם להימשך אחר הקב"ה ולהתדבק בו תמיד, כמ"ש, ובו תדבק.
("מי יעלה בהר ה'", ויירא)
%break
%H אברהם, שרה, יצחק ורבקה
%break
%letter 76
.76 הקב"ה רומז חכמה העליונה באברהם וביצחק. אברהם הוא נשמה לנשמה, אור החיה. נשמה זו שרה. לוט זהו נחש, בת זוגו של ס"מ. רוח הקדוש זה יצחק. נפש הקדושה זו רבקה. יצה"ר זהו רוח הבהמה. 
%break
ועליו אמר שלמה בחכמתו, מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ. נפש הבהמית זו נפש מצד היצה"ר.
%letter 77
.77 נשמה לנשמה באה לאדם מספירת החכמה, ביראה ובחכמה. הנשמה באה לאדם בבינה. וכמ"ש, הן יראת ה' היא חכמה. וע"כ אין נשמה לנשמה באה, אלא ע"י יראה וחכמה. 
%break
אבל הנשמה באה לאדם ע"י תשובה, הנקראת בינה, ונקראת שרה. ורוח הוא שנקרא קול, ונקרא דעת, והוא נמשך לאדם המגביר קולו בתורה. והרוח גם נקרא תושב"כ. והנפש השכלית, נמשכים ממנה מע"ט.
%break
%page 20
נשמה לנשמה ונר"ן נמשכים מחב"ד:
הנשמה לנשמה, אברהם, נמשך מספירת החכמה.
הנשמה, שרה, נמשכת מספירת הבינה.
%break
הרוח, יצחק, נמשך מספירת הדעת. הוא הימין של הדעת.
הנפש, רבקה, נמשכת מספירת הדעת. היא השמאל של הדעת.
%letter 78
.78 כעין זה ברא הקב"ה את הגוף מארבעה יסודות: אש רוח עפר מים. בדומה אל הנשמה לנשמה, נשמה, רוח, נפש. הנשמה לנשמה, מים. הנשמה, אש. הרוח, רוח. הנפש, עפר.
%break
מים זכר, בדומה לנשמה לנשמה, הבאה מחכמה. וזהו מים מתוקים דקדושה. ויש לעומתם מים המאררים, שהם יצה"ר, ס"מ.
%break
יש אש קדושה, נקבה, בדומה לנשמה הבאה מבינה. ויש לעומתה אש זרה, שעליה כתוב, ואַל יבוא בכל עת אל הקודש, שהיא הנוקבא מצד היצה"ר, הנחש, הנוקבא של ס"מ.
%break
רוח קדוש הוא זכר, בדמיון הרוח הבא מספירת הדעת. ויש לעומתו רוח טמא, היצה"ר. עליו נאמר, משורש נחש ייצא צפע. רוח הבהמה, הנקרא צפע, תולדה של הנחש דטומאה, מבינה דטומאה.
%break
ויש עפר קדוש, בדומה לנפש הבאה משמאל הדעת. ויש לעומתה עפר טמא, הנפש הבהמי מצד היצה"ר.
%letter 79
.79 וע"כ הנשמה, שהיא תשובה, בינה, מתקיפה באותו הנחש, לשבור אותו בכוח השעבוד של התשובה, ומושכת אותו לבתי כנסיות ולבתי מדרשות.
%break
ואלו ארבעה יסודות, שהם ד' בחינות, חכמה בינה ת"ת מלכות, מתפשטים לכ"ב (22) אותיות, היוצאים מחמישה מוצאות הפה: אחה"ע מגרון, בומ"ף משפתיים, גיכ"ק מחֵך, דטלנ"ת מלשון, זסשר"ץ משיניים.
%break
כי אלו חמישה מוצאות הם כנגד כתר. חו"ב ותו"מ הם ארבע היסודות, מים אש רוח עפר. ארבע היסודות הם חמישה מוצאות הפה, שמתפשטים בהם כ"ב אותיות.
("ויעבור אברם בארץ", לך לך)
%break
%H ספר יצירה
%break
%letter 309
.309 ודאי, שספרו של אדה"ר היה ליעקב, וספר חנוך, וספר יצירה של אברהם אבינו. ובמסכת עבודה זרה של אברהם אבינו היו 400 פרקים. 
%break
ומכל אלו הספרים למד יעקב אבינו, איש תם יושב אוהלים, חכמה רבה. והיו יופיו והקווים של יעקב, כעין הקווים של אדה"ר.
("יופיו של יעקב מעין יופיו של אדה"ר", יתרו, זוהר חדש)
%break
%H האור שנברא ביום ראשון
%break
%letter 72
.72 מה הטעם שנמשך השמן הטוב לאברהם? משום שפשט ימינו, חסד, להאיר אל הלבנה, מלכות. וע"כ כתוב, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. מה טוב, זהו האור הראשון, שביום א' של מעשה בראשית,
%page 21
כמ"ש, ויַרְא אלקים את האור כי טוב, שהוא חסד. ומה נעים, זהו נעים זמירות ישראל, היום הרביעי, הלבנה, המלכות.
%letter 73
.73 כמו שהאור הנברא ביום ראשון נותן שלמות, ונמשך ממנו אור אל האור שהעוה"ז מתנהג בו.
%break
אף אברהם, האור הראשון, נותן אור לבת מלך, יום רביעי, מלכות, שעל ידה מתנהג העולם. וע"כ חוט של חסד משוך על המלכות, להאיר מֵאורו. 
%break
וכשהמלכות מתחברת עימו ויושבת לימינו לקבל חסדים, הוא מתגדל בכל.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%page 22
%H אדם הראשון (אדה"ר)
%break
%H האדם נקרא עולם קטן
%break
%letter 121
.121 האדם נקרא עולם קטן, מפני שכל פרטי העולם נכללים בו. ונמצא, שיחס כל פרטי מין בעל החי כלפי נשמת האדם, הוא כיחס של פרטים לכלל שלהם. 
%break
שנשמות בני אדם נמשכות מג' הפנים שלמטה מחזה, אלא שהשיגו התכללות מפני אדם באות ן' פשוטה, אחר שעלו ג' הפנים שנ"א למחזה ולמעלה של הנוקבא. ונכללו בפני אדם אשר שם.
%break
אמנם גם מטרם שעלו ג' הפנים שנ"א, להיכלל בפני אדם שמחזה ולמעלה, הוציאו ג"כ תולדות לבי"ע. באופן, שמההארות, שנמשכו מפני שור, יצאו כל הבהמות. ומההארות, שנמשכו מפני נשר, יצאו כל העופות. ומההארות, שנמשכו מפני אריה, יצאו כל החיות. 
%break
אלא, שבעת עליות ג' הפנים שנ"א לזיווג העליון לפני אדם, עלו ונכללו בזיווג העליון כל הבהמות והעופות והחיות, שכבר יצאו מהם. וכולם נכללו בפני אדם, שלמעלה מחזה. ומהכלל שלהם נולדה נשמת אדה"ר.
%break
הרי שנשמת האדם כוללת כל פרטי בעלי חיים, שנפרטו מג' הפנים שנ"א, כי היא הכלל שלהם. ולכן פני אדם כוללים כל הצורות. ומתוך שאין היעדר ברוחני, וכל שינוי היוצא ברוחניות, אינו אלא הוספה על הראשון, 
%break
לכן אחר שיצאה נשמת אדם מכללות כל הפרטים שבג' פנים שנ"א, שכבר נכללו כל הצורות בפני אדם, הנה אח"כ חזר כוח השמאל והאיר והפְריט שוב כל פרטי בעלי החי, כמו שיצאו כל אחד למינו, מג' הפנים שנ"א מקודם הזיווג.
%break
וזה נבחן, כמו מתכת, המורכבת מכמה יסודות, וכוח מקשר עושה כולם לכלל אחד, לצורת מתכת. ואח"כ, כשנותנים את המתכת על גבי האש, הרי היא מאבדת הכוח המקשר שבה וניתכת לנוזלים, שכל יסוד שבה נפרד לעצמו, ואינו מתקשר עוד עם חברו.
%break
כן פועל כוח השמאל על רוח האדם, הכולל כל בעלי החיים, שמתיך אותו, עד שכל פרט, הנכלל בו הולך ונפרד לעצמו, כמו שהיה מטרם התכללותו ברוח האדם. 
%break
כי איבדו הכוח המקשר אותם, שהוא ההתכללות עם פני אדם אשר שם, שקָשר כולם לכלל אחד. ונאמר, שהותכו בהתכה מהרוח הזה, שע"י כוח השמאל ניתך רוח האדם ונפרט לכל פרטי שנ"א, שהיו כלולים בו.
%break
אמנם שניהם נשארו: הכלל נשאר, כמ"ש, רוח בני האדם העולה היא למעלה. וכן הפרטים, כמ"ש, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ.
%break
כי אין היעדר ברוחני. כי היו צריכים להיכלל בלבוש רוח האדם, ואז היו בבחינתו. אבל ע"י כוח השמאל איבדו התכללות של האדם, שהיא הכוח המקשר שבהם. 
%break
וע"כ ניתכו ממנו ונפרטו לפרטים שלהם, שור, שה כבשים, שה עיזים, איל, צבי, יחמור, ואקו ודישון ותאו וזמר, כמו שהיו מטרם העלייה לזיווג העליון, ללידת נשמת האדם.
("שני המאורות הגדולים", בראשית-א)
%break
%page 23
%H האדם כולל בתוכו כל מעשה העולם
%break
%letter 330
.330 כמה גדולים הם מעשיו של הקב"ה. כי האומנות והציור של האדם הוא כמו אומנות וציור של העולם. כלומר, שהאדם כולל בתוכו כל מעשה העולם, ונקרא עולם קטן. 
%break
ובכל יום ויום הקב"ה בורא עולם, שמזווג זיווגים לכל אחד כראוי לו, שזהו נבחן לבורא עולמות. והוא צייר צורתם של כל אחד מטרם שבאו לעולם.
("כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו", לך לך)
%break
%H ספר אדם הראשון
%break
%letter 472
.472 הורידו ספר לאדה"ר, ובו היה יודע ומשיג את החכמה העליונה. ועליו כתוב, זה ספר תולדות אדם. וספר זה מגיע לבני האלקים חכמי הדור. וכל מי שזכה להסתכל בו, יודע בו חכמה עליונה. 
%break
ומסתכלים בו ומשיגים בו. וספר זה הוריד בעל הסודות רזיאל המלאך לאדה"ר בגן עדן. וג' מלאכים ממונים לפניו, השומרים על הספר, שלא ייאחזו בו החיצוניים.
%letter 473
.473 ובשעה שיצא אדם מגן עדן, עוד היה אוחז בספר ההוא. וכשיצא לחוץ, פרח ממנו הספר. 
%break
התפלל ובכה לפני ריבונו, והחזירו לו הספר כבתחילה, כדי שלא תשתכח החכמה מבני אדם, ויעסקו לדעת את ריבונם.
("זה ספר תולדות אדם", בראשית-א)
%break
%H אדם הראשון נברא בצורה העליונה
%break
%letter 2
.2 הקב"ה הכתיר אדה"ר בעטרות עליונות, במוחין דג"ר, וברא אותו בשש קצוות העולם, במוחין דו"ק, כדי שיהיה שלם בכל. וכל הבריות היו חרדות ומפחדות מפניו. כי כשנברא אדה"ר, נברא בצורה עליונה, והיו הבריות מסתכלות באותה הצורה, וחרדות ומפחדות מפניו.
%letter 3
.3 ואח"כ הכניס אותו הקב"ה לגן עדן, להתעדן שם בתענוגים עליונים, והיו סובבים אותו המלאכים העליונים, ומשמשים לפניו, ומודיעים לו סודותיו של ריבונם.
%break
כשהכניס אותו הקב"ה לגן עדן, היה רואה כל הסודות העליונים וכל החכמה. ומסתכל משם, כדי שיוכל לדעת ולהסתכל בכבודו של ריבונו. וכל זה היה לו לאדה"ר, משום שנברא בצורה העליונה של הבינה.
("שבעה היכלות שבגן עדן", בראשית-ב)
%break
%H בני העולם
%break
%letter 415
.415 הטעם, אשר כל בני העולם רואים את אדה"ר, בשעה שנפטרים מהעולם, הוא, להעיד עדות, שבגלל חטאיו עצמו של כל איש, הוא נפטר מהעולם, ולא בגלל חטאו של אדה"ר. 
%break
כמו שלומדים, אין מיתה בלא חטא.
("ויתעצב אל ליבו", בראשית-ב)
%break
%page 24
%H האדם כולל שלוש מדרגות
%break
%letter 96
.96 סתר הסתרים לחכמי לב נמסר: שלוש מדרגות הן הנאחזות זו בזו. ואלו הן נר"ן.
%break
נפש, בחינת כוח שהגוף נבנה ממנו. כי כשהאדם מתעורר בעוה"ז להזדווג הנוקבא, כל האיברים מוסכמים ומיתקנים ליהנות מזה. והנפש והרצון של האדם נכנס אז בהסכמה באותה פעולה, ומושך את הנפש ומכניס אותה בזרע שהוציא.
%letter 97
.97 ומתוך הרצון ועם המשכת הנפש שהמשיך שם, נמשך שם כוח אחר, מאלו המדרגות המלאכים, הנקראים אישים, והכול נכנס בהמשכה של הזרע, והגוף נבנה מהם. זהו הכוח הראשון התחתון, מאלו שלוש מדרגות, שהוא הנפש.
%break
כי האדם הוא תולדה דזו"ן דאצילות. וע"כ משורשו אין לו אלא נפש. כי אור הנמשך מהמלכות, הנוקבא דז"א, מכונה נפש. אמנם מתוך המיתוק, שהמלכות עלתה ונמתקה בבינה, נאחז האדם גם בבינה. ונמצא משום זה, שהאדם כולל ג' מדרגות, בינה ת"ת ומלכות. 
%break
שאור הבינה נקרא נשמה, ואור הת"ת נקרא רוח, ואור המלכות נקרא נפש. ואלו ג' מדרגות נמשכות מג' עולמות בי"ע. ואם זכה יותר, הן נמשכות מבינה ות"ת ומלכות מעולם האצילות.
%break
וההמשכה הראשונה היא אור הנפש, כוח שהגוף נבנה ממנו. ונמשך בכוח אור הנפש של המולידים. כי בכוח גודל תשוקת המולידים, שהיא בחינת הסכמה חזקה מאור הנפש שלהם, 
%break
הם ממשיכים מעולם העשיה הרוחני את אור הנפש של הוולד, והוא מתלבש בזרע שלהם שמוציאים, ומהאור הרוחני הזה הולך ונבנה גופו של הוולד.
("שלוש מדרגות נר"נ", לך לך)
%break
%H ספר תולדות אדם
%break
%letter 331
.331 כתוב, זה ספר תולדות אדם. והאם היה לו ספר? אלא שהקב"ה הראה לאדה"ר דור דור ודורשיו. ואיך הראה לו כל הצורות? לא הראה לו ברוח הקודש, שהן עתידות לבוא בעולם, כמו המסתכל בחכמה, לדעת מה שעתיד לבוא בעולם, אלא ראה אותן כולן בעין, 
%break
ובאותה הצורה שהן עתידות לעמוד בה בעולם. משום שמיום שנברא העולם, כל הנפשות העתידות לקום בבני אדם, כולם עומדים לפני הקב"ה, באותה הצורה ממש, שעתידים להיות בעולם.
%letter 332
.332 כעין זה, כל אלו הצדיקים, אחר שנפטרים מעוה"ז, כל הנפשות שלהם עולות. והקב"ה מזמין לכל אחד שם, צורה אחרת להתלבש בה, כעין שהיו מלובשות בעוה"ז. משום זה, כל הנשמות נמצאות לפניו. וראה אותן אדה"ר בעין.
%letter 333
.333 והאם אחר שראה אותן, לא נשארו בקיום, אלא שהתבטלו? כל דברי הקב"ה הם בקיום, ועומדים לפניו עד שהגיע זמנם לרדת לעולם. 
%break
כמ"ש, כי את אשר יֶשְׁנו פה עימנו עומד היום, ואת אשר איננו פה עימנו היום. שכל בני אדם העתידים להיות בעולם, היו כולם נמצאים שם.
("כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו", לך לך)
%break
%page 25
%H כשנברא האדם הכול נראה בעולם
%break
%letter 1
.1 כתוב, הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו. כאשר ברא הקב"ה את העולם, נתן בארץ כל הכוח הראוי לה, אבל לא הוציאה פירות בעולם עד שנברא האדם. 
%break
כיוון שנברא האדם הכול נראה בעולם, שהארץ גילתה פירותיה וכוחותיה שנפקדו בה. ואז, הניצנים נראו בארץ.
%letter 2
.2 כעין זה, לא נתנו השמיים כוחות לארץ עד שבא אדם. כמ"ש, וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח, כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ. ונסתרו בה כל אלו התולדות ולא נגלו, והשמיים נעצרו ולא המטירו על הארץ. 
%break
משום שאדם אין לעבוד את האדמה, שלא נמצא ועוד לא נברא, והכול נעכב מלהתגלות בסיבתו. כיוון שנראה אדם, מיד הניצנים נראו בארץ וכל הכוחות שנסתרו התגלו וניתנו בה.
%letter 3
.3 עת הזמיר הגיע, שנתקן תיקון של שירות ותשבחות לזמר לפני הקב"ה, מה שלא היה מטרם שנברא האדם. 
%break
וקול התור נשמע בארצנו, זהו הדיבור של הקב"ה שלא היה נמצא בעולם מטרם שנברא האדם, כיוון שנמצא האדם נמצא הכול.
("ויֵירא אליו ה'", ויירא)
%break
%H יופיו של אדם הראשון
%break
%letter 40
.40 צורתו של אדה"ר ויופיו, הייתה כזוהר הרקיע העליון על כל הרקיעים, וכאותו האור שגנז הקב"ה לצדיקים לעוה"ב.
("גולמי ראו עיניךָ", חיי שרה)
%break
%H לשמור מצוותיו ולעשות רצונו
%break
%letter 39
.39 אין אדם עושה עבירות, אלא מי שהוא גולם ולא אדם. אותו אדם שאינו מסתכל בצרכיה של הנשמה הקדושה, אלא כל מעשיו כבהמה, שאינה מתחשבת ואינה יודעת. והאם נקרא דוד גולם, שאינו מסתכל בנשמה, שהוא אמר אותו הכתוב?
%break
אדה"ר אמר אותו הפסוק, גולמי ראו עיניך. כי גולם פירושו חומר, מטרם שנשלם צורתו. ואמר, קודם שזרקת בי נשמה, שהייתי גולם, ראו עיניך לעשות בצורתי אנשים שיהיו דומים לי. 
%break
ועל ספרך כולם ייכתבו. שייכתבו בשמותיהם, מי הם. וכתוב, ימים יוּצָרוּ ולא אחד בהם. ימים יוצרו, שיוצרו כצורה זו שלו. ולא אחד בהם, שלא נשאר אחד מהם.
%letter 40
.40 למה לא נשאר מאותם הדומים לצורת אדה"ר אף אחד? כל אלו שהיו דומים לאדה"ר, או אפילו דומים לו רק ברמז ולא בבירור, לא מתו מיתת עצמם. וכולם הוכו באותו עניין ממש, שהיו דומים לאדה"ר.
%break
צורתו של אדה"ר ויופיו, הייתה כזוהר הרקיע העליון על כל הרקיעים, וכאותו האור שגנז הקב"ה לצדיקים לעוה"ב. ולפיכך, כל אלו שהיה בהם רמז משהו מצורתו של אדה"ר, הוכו בו ומתו.
%page 26
%letter 41
.41 כי כך דרכיו של הקב"ה. אם נותן עושר לאדם, הוא לזוּן את העולם, ולעשות מצוותיו. לא עשה זה, אלא שמתגאה בעושרו, בו יוכה, כמ"ש, עושר שמור לבעליו לרעתו.
%break
אם נותן לו בנים, הוא כדי ללמד אותם דרכיו של הקב"ה ולשמור מצוותיו.
כאמור באברהם, כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו. לא עשה זה, אלא שמתגאה בהם, בהם הוא מוכה.
%break
וכך בדרך זה, כאשר נתן הקב"ה להם מיופי הטוב העליון של אדה"ר, נתן להם לשמור מצוותיו ולעשות רצונו. לא עשו זה, אלא שהתגאו. באותו היופי שהתברכו בו, בו הוכו.
("גולמי ראו עיניךָ", חיי שרה)
%break
%H הקב"ה עשה את האדם כעין של מעלה
%break
%letter 156
.156 הקב"ה עשה את האדם כעין של מעלה, הכול בחכמה. כי אין איבר בבן אדם, שאינו עומד בחכמה העליונה, שכל איבר רומז על מדרגה מיוחדת. כי אחר שנתקן כל הגוף באיבריו כראוי, הקב"ה משתתף עימו, 
%break
ומכניס בו נשמה קדושה, כדי ללמד האדם ללכת בדרכי התורה, ולשמור מצוותיו, כדי שיתוקן האדם כראוי, לפי הכלל, נשמת אדם תלמדנו.
("בוא אל אשת אחיך ויבֵּם אותה", ויישב)
%break
%H לשוב בתשובה כמו אדם הראשון
%break
%letter 260
.260 כמו באדה"ר בגדלותו, כשהעלה אותו מבי"ע דפרודא לגן עדן דאצילות, כך יעשה הקב"ה לאדם השב בתשובה ועוסק בתורה.
("ויניחהו בגן עדן", בראשית-א)
%break
%H האדם זוכה לחיי עולם ומתקשר בעץ החיים
%break
%letter 62
.62 הקב"ה ברא העולם, והמשיל את האדם עליו, שיהיה מלך על הכול.
%letter 63
.63 ומהאדם הזה נפרדים בעולם כמה מינים. מהם צדיקים, מהם רשעים, מהם טיפשים, מהם חכמים. וכל ד' מינים הללו מתקיימים בעולם, עשירים ועניים, כדי שיזַכו וייטיבו אלו עם אלו. 
%break
שייטיבו הצדיקים עם הרשעים להחזירם בתשובה. וייטיבו החכמים עם הטיפשים ללמדם שכל. וייטיבו העשירים עם העניים למלא מחסורם.
%break
כי ע"י זה זוכה האדם לחיי עולם, ומתקשר בעה"ח.
("ולא יכול יוסף להתאפק", וייגש)
%break
%page 27
%H חיים ורפואה תלויים לאדם
%break
%letter 60
.60 משום זה מצווה ראשונה היא לדעת את הקב"ה בכלל ובפרט, בראש ובסוף. כמ"ש, אני ראשון ואני אחרון. אני ראשון, בכלל, ואני אחרון, בפרט. והכול נאמר בכלל אחד ובסוד אחד.
%break
ואחַר שיידע זה בכלל, ישלים כל איבריו, רמ"ח (248) מצוות עשה, שהם רמ"ח איברים של נשמת האדם. שכל מצוות עשה מתקנת איבר שכנגדו בנשמת האדם.
%break
אחר שהושלם בהם בזה בכלל, אז יידע בדרך פרט, שימשיך הארת החכמה מהמלכות. כי הפרט, הוא רפואה לכולם. ויידע איך כל ימי השנה, כל הספירות של המלכות, שנקראת שנה, מתחברים לתת רפואה לכל האיברים, המצוות, ומשלימים אותם.
%letter 61
.61 איך נותנים כל ימי השנה רפואה לכל האיברים? הרי המלכות, השנה, אין לה מעצמה כלום, והאיברים, הכלל, הם רמ"ח צינורות השפע של ז"א, המשפיעים הכול אל המלכות?
%break
ודאי כך הוא למעלה, בזו"ן, ולמטה, באדם התחתון, שהשנה והימים שלה, הספירות שלה, נותנים רפואה לכל האיברים למעלה, בז"א, ולמטה, באדם.
%break
כי האיברים משפיעים שפע ברכות לימי השנה, לספירות המלכות, הפרט. שבכל מצוות עשה שהאדם מקיים, ממשיך שפע ברכות מאיבר, צינור אחד של ז"א, אל אחד מימי השנה, הפרט.
%break
ואז רפואה וחיים תלויים עלינו מלמעלה עד שהאיברים מתמלאים מכל השלמות, ומשפיעים אותם אל הפרט, השנה. ואז מתגלים המוחין של הפרט.
%break
מי גרם לאיברים שיתמלאו מכל השלמות? ימי השנה. כי האיברים באו להשלים אותה. ואם לא הייתה השנה צריכה תיקון, לא היו האיברים, צינורות השפע של ז"א, מתמלאים בשפע. ע"כ נחשב כאילו ימי השנה נתנו הרפואה והחיים אל האיברים.
%letter 62
.62 אף כך הוא למטה, כשהאדם משלים עצמו באלו רמ"ח מצוות עשה שבתורה. אין יום שלא יבוא להתברך מהאדם, וכשהם מתברכים ממנו, אז חיים ורפואה תלויים עליו מלמעלה. 
%break
כלומר, שאינם נמשכים אל המלכות, מטרם שהאדם משלים כל רמ"ח מצוות עשה בשלמותם. ועד אז הם תלויים עליו מלמעלה.
%break
מי גרם לצינורות העליונים שהולכים ומתמלאים ברפואה ובחיים? ימי השנה. וע"כ נחשב כאילו ימי השנה נתנו להם הרפואה והחיים. ימי השנה, כמו שמתברכים מלמעלה מהאדם, ז"א, כך הם מתברכים מלמטה מהאדם התחתון, ע"י המצוות שהוא מקיים.
%letter 63
.63 אשריהם ישראל בעוה"ז, באלו המצוות שהם מקיימים, שנקראים משום זה אדם. כמ"ש, אדם אתם. שהמשמעות היא, אתם נקראים אדם, ולא העכו"ם נקראים אדם. 
%break
ומשום שישראל נקראים אדם, יש להם להשתדל במצוות התורה, שהן תרי"ג (613), כנגד רמ"ח (248) איברים ושס"ה (365) גידים שיש בגופו של אדם, שיהיו כולם גוף אחד, אדם.
("כלל ופרט", וארא)
%break
%page 28
%H מושל על הכול
%break
%letter 230
.230 אחוֹר וקֶדם צַרְתָני ותָשֶׁת עליי כַּפֶּךָ. כמה צריכים בני אדם לכבד את הקב"ה, משום שהקב"ה, כשברא העולם, הסתכל באדם, שיהיה מושל על הכול, והיה דומה לעליונים ולתחתונים. הוריד אותו לעולם בדמות מכובדת. 
%break
וראו אותו הבריות. אז התקבצו והשתחוו לפניו, ואֵימה ופחד נפלו עליהן מיראתו. כמ"ש, ומורַאַכם וחיתְכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים.
%letter 231
.231 הכניס אותו אל הגן שנטע לשמור אותו, להיות לו שמחה על שמחה, ולהשתעשע בו. עשה לו חופּה מכוסָה באבני יְקָר, ומלאכים העליונים שמחים לפניו. אח"כ ציווה אותו על אילן אחד, שלא יאכל ממנו, ולא עמד במצוות אדונו.
%letter 232
.232 נמצא בספר של חנוך, שלאחר שהעלה את חנוך, והראה לו כל אוצרות המלך העליונים והתחתונים, הראה לו עה"ח, ואת העץ שהצטווה עליו אדם, והראה לו מקומו של אדם בגן עדן. 
%break
וראה, שאם היה שומר אדם מצווה זו של עצה"ד, היה יכול לחיות תמיד, ולהיות תמיד שם. והוא לא שמר מצוות אדונו, יצא לדין ונענש.
%letter 233
.233 אדם בשני פנים נברא. וכמ"ש, וייקח אחת מצלעותיו, ניסר אותו הקב"ה ונעשו שניים, ממזרח וממערב, אדם ממזרח וחוה ממערב. כמ"ש, אחור וקדם צרתני. אחור זה מערב, וקדם זה מזרח.
%letter 234
.234 הקב"ה תיקן הנקבה, ושכלל יופיה על כל, והביא אותה לאדם. כתוב, וייבן ה' אלקים את הצלע. וכתוב, וייקח אחת מצלעותיו. אחת, כמ"ש, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאימהּ, המלכות. מצלעותיו, מצדדיו. כמ"ש, ולצלע המשכּן. כי נלקחה מצד שמאל.
%letter 235
.235 הקב"ה נתן נשמה עליונה באדם, והכליל בה חכמה ותבונה לדעת הכול. נתן בו נשמה ממקום ששאר הנשמות באות, מבינה, שאור הבינה נקרא נשמה.
("עוֹזי וזמְרת יה", בשלח)
%break
%H חכמתו של אדם
%break
%letter 237
.237 אדם היה יודע חכמה עליונה יותר מהמלאכים העליונים, והיה מסתכל בכל וידע והכיר אדונו, יותר מכל שאר בני העולם.
("עוֹזי וזמְרת יה", בשלח)
%break
%H אדם נעשו זכר ונקבה ביחד
%break
%letter 238
.238 אדה"ר יצא מזכר ונקבה, זו"ן, כמ"ש, ויאמר אלקים, נעשֶה אדם בצַלמנו כדְמוּתנו. וע"כ גם אדם נעשו זכר ונקבה ביחד, ואח"כ נפרדו זה מזה. והרי כתוב, לעבוד את האדמה אשר לוּקח משָׁם, ולא מזו"ן העליונים.
%page 29
כן הוא ודאי, שנלקח מהאדמה, נוקבא דז"א, והקב"ה, ז"א, השתתף עימה. וזה זכר ונקבה שאמרנו. והכול הוא דבר אחד.
("עוֹזי וזמְרת יה", בשלח)
%break
%H יציר כפו של הקב"ה
%break
%letter 123
.123 והקב"ה, כשברא את האדם, סידר בו כל הצורות של הסודות העליונים של עולם העליון, של בינה, וכל הצורות של הסודות התחתונים של עולם התחתון, של מלכות. 
%break
וכולם נחקקים באדם, הנמצא בצלם אלקים, משום שנקרא, יציר כף, יציר כפו של הקב"ה.
("ואתה תחזה בסוד קווי הידיים", יתרו)
%break
%H האדם הוא הנשמה
%break
%letter 126
.126 כשנברא האדם, כתוב בו, עור ובשר תלבישֵני. ומהו האדם עצמו? האם האדם אינו אלא עור ובשר ועצמות וגידים? אינו כן. כי ודאי האדם אינו אלא הנשמה. 
%break
ואילו עור בשר עצמות גידים, הם מַלבוש בלבד. הם כלים של האדם, ולא האדם עצמו. וכשהאדם נפטר הוא מתפשט מאלו הכלים שלבש.
("ואתה תחזה בסוד קווי הידיים", יתרו)
%break
%H האדם למטה, כולו כעין שלמעלה
%break
%letter 129
.129 אף כן למטה. האדם הוא פנימי בפנים. המלבושים שלו הם כעין של מעלה. עצמות וגידים הם כעין שנאמר באלו המרכבות והצבאות, שנקראים עצמות וגידים.
%break
בשר הוא סוכך על אלו המחנות והמרכבות, הנקראים עצמות וגידים, ועומד מבחוץ להם. וזהו שהבשר נמשך ממנו לצד האחר. עור הסוכך על כל, זהו כעין אלו הרקיעים הסוככים על כל.
%break
וכולם מלבושים להתלבש בהם, הפנימי שבתוכם הוא האדם. והכול הוא עניין, שלמטה הוא כעין שלמעלה. ע"כ כתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים, כי אדם למטה, הוא כולו כעין שלמעלה.
("ואתה תחזה בסוד קווי הידיים", יתרו)
%break
%H צורת האדם כלולה מכל העולם ובריותיו
%break
%letter 13
.13 אין ברייה בעליונים ובתחתונים, שאינה רשומה בשמו, וכן כל אחד רשום בשכינה.
%break
ומשום זה נקראת השכינה שושנה, ונקראת נשר, פרה אדומה, איילת, יונה, ציפור. אין ברייה שלא תהיה נקראת בשמו, כשהוא מתלבש בה לעשות פעולתו.
%letter 14
.14 ומשום זה נקראת השכינה, מעשה מרכבה, בעת שהיא רוכבת בחיה הנקראת נשר, או שור, או אריה, או אדם.
%break
%page 30
והמעולה מכל הבריות שברא, הוא האדם, שהוא צורה כלולה מכל העולם, ומכל הבריות שיש בעולם. ומשום זה הוא חביב עליו מכל הבריות.
("ואתה תֶחזה", יתרו, זוהר חדש)
%break
%H ימיו של האדם
%break
%letter 73
.73 מצד הנפש הבהמית ימיו של אדם קצרים, מעטים ורעים. כי כל ימיו של אדם, שהם בעניות ובצער ובדוחק, אין הם חיים. וכש"כ אם הימים הם בלי תורה ומצוות, שאין הם חיים.
%letter 74/1
1.74/ אם חזר בתשובה, אע"פ שהוא בזנב טלה או שור, שבכל מזל מבחינת הנפש הבהמית, מוסיף בו הקב"ה רוח יתרה מהמלאכים, ועולה מזנב המזלות, להיות בינוני, באמצע כל כוכב ומזל, כבחינת הרוח.
%break
זכה יותר לחזור בתשובה במחשבתו, הקב"ה נותן לו נשמה מכיסא הכבוד, ועולה להיות ראש בתחילת כל כוכב ומזל, כבחינת הנשמה.
("עיניים אדומות", יתרו, זוהר חדש)
%break
%H מחשבה ניתנה לאדם לחשוב בייחוד השם
%break
%letter 171
.171 מחשבה ניתנה לאדם, שיהיה האדם חושב בבורא העולמות, לייחד שמו עד א"ס ועד אין תכלית. והוא ברא הכול בבינה. כמ"ש, ורְאו מי ברא אלה. בינה הנקראת מ"י.
%letter 172
.172 הדיבור ניתן לאדם, לעסוק בו בתורה, ולדעת ממנה יוצר הכול. ועליו כתוב, יוצר אור. כי הדיבור הוא יצירה, ת"ת, ואין אור אלא תורה. כמ"ש, כי נר מצווה ותורה אור. וזהו היוצר, שצייר באדם פנים עיניים אוזניים חוטם ופה, לעסוק בהם בתורה ולדעת אותו ממנה.
%letter 173
.173 כעין זה, צייר פֶּה לדבר בתורה, צייר עיניים להסתכל באור התורה, צייר בו אוזניים לשמוע בהן דברי תורה. אלו הם ו"ק שת"ת כולל אותם: ב' עיניים, ב' אוזניים, פה, לשון.
%letter 174
.174 צייר את החוטם, ובו כתוב, וייפַּח באפָּיו נשמת חיים, שהאדם יהיה חושב בה בייחוד השם, כמ"ש, אנוכי ה' עושה כל.
%break
זו השכינה התחתונה, המלכות, שממנה ניתנה באדם הנפש השכלית. כי הנפש היא ממלכות, לדעת עימה בכל מעשי התורה, במצוות התורה, אותו שנקרא, עושה כל, שהיא המלכות, אשר בה עשיה.
%letter 175
.175 והם ג' קשרים שניתנו בבן אדם. הנשמה השכלית, לדעת בה את עושה כל העולמות, שאומר ועושה, מדבֵּר ומקיים, והוא בורא ויוצר ועושה, הכול אחד.
%break
הוא, א"ס, מבפנים מוציא הכול, מהכוח אל הפועל, והוא משנה מעשיו, ובו אין שינוי.
("שלושה עולמות מחשבה דיבור מעשה", יתרו, זוהר חדש)
%break
%page 31
%H האדם נברא בחכמה ובאומנות רבה
%break
%letter 528
.528 הקב"ה ברא את האדם בחכמה ועשה אותו באומנות רבה, ונפח בו נשמת חיים, לדעת ולהסתכל בסודות החכמה, לדעת בכבוד אדונו, כמ"ש, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. 
%break
הכבוד שלמטה, הכיסא הקדוש, המלכות, לא נתקן למעלה, אלא מתוך התיקונים של בני העוה"ז.
%letter 529
.529 כשבני אדם צדיקים וחסידים, ויודעים לתקן תיקונים בשביל הכבוד, המלכות, זהו שכתוב, ולכבודי בראתיו. בשביל כבודי הזה, שיתקנו אותו בעמודים חזקים, חג"ת, 
%break
ולקשט אותו בתיקונים ובקישוטים שלמטה, שיעלו מ"ן מלמטה, להמשיך לו מוחין, המכונים קישוטים, כדי שכבודי יתעלה בזכות הצדיקים שבארץ.
("ועשית שולחן", תרומה)
%break
%H הייתכן שאדם התחתון ישפיע אל המלכות דאצילות?
%break
%letter 530
.530 משום זה כתוב, בראתיו, כעין כבוד העליון, בינה, שחזרה להיות חכמה. שחכמה זו נקראת ל"ב (32) נתיבות החכמה. וכבוד בגי' ל"ב. שהתיקונים האלו בו, שיש בו בריאה לצד שמאל, קו השמאל שבבינה, שממנו נמשך החכמה. 
%break
וע"כ, כיוון שהאדם הוא בארץ, ויש לו לתקן כבודי, המלכות, עשיתי בו תיקונים של כבוד העליון, בינה, שיש באדם גם בריאה. ועל זה כתוב, בראתיו, והוא נשמה.
%letter 531
.531 בכבוד העליון, בינה, יש יצירה, אור החסדים, ורוח, הנמשך מקו ימין שבבינה. ע"כ כתוב, יצרתיו, שנתן תיקון באדם, שיהיה בארץ כעין כבוד העליון, בינה. 
%break
בכבוד העליון יש עשיה, המלכות, הנפש. וע"כ גם באדם כתוב, עשיתיו, שיהיה כעין כבוד העליון, המתקן והמברך את כבוד התחתון, המלכות.
%break
ויש להבין, הייתכן שאדם התחתון ישפיע נר"ן אל המלכות דאצילות? והלוא הוא להיפך, שאין משהו לאדם התחתון, אם לא יקבל זה מהמלכות? 
%break
והעניין, שאי אפשר שאדם התחתון יקבל משהו מהמלכות, מטרם שיתגדלו על ידו כל המדרגות העליונות. ולא עוד אלא שעיקר ההמשכה שהמשיך האדם נשארת בעליונים, ולאדם אין מגיע אלא ענף ממנה.
%break
ולפי זה נמצא, בעת שהאדם ממשיך נר"ן מבינה, שהם נר"ן דנשמה, נר"ן האלו מושפעים תחילה מבינה אל המלכות, ושם הם נשארים מבחינת עיקר האור, ורק ג' ענפי נר"ן משפיעה המלכות אל האדם. הרי שאדם התחתון השפיע את שורשי נר"ן דנשמה שלו אל המלכות.
%break
ונאמר, שיהיה האדם בארץ כעין כבוד העליון, המתקן והמברך את כבוד התחתון. כלומר, שהאדם הוא כמו כבוד העליון, הבינה, שהשפיעה הנר"ן אל כבוד התחתון, המלכות. כי לולא האדם, שהמשיך אותם הנר"ן, לא היה לבינה מה להשפיע אל המלכות. 
%break
ולא עוד, אלא שאותם הנר"ן, שהבינה השפיעה אל המלכות, הם ממש של האדם, שהוא המשיך אותם, והם השורשים של נר"ן שלו ממש, שנשארו במלכות. וע"כ נבחן, שהאדם השפיע אותם אל המלכות.
%break
וע"כ אמר הקב"ה, כיוון שהאדם הוא בארץ, ויש לו לתקן כבודי, המלכות, עשיתי בו תיקונים של כבוד העליון.
%page 32
שעשה בו תיקונים, שיוכל להמשיך את הנר"ן דנשמה מכבוד עליון, שבזה מושפעים ונשארים בשורשם בכבוד התחתון, שע"י זה מיתקנת כבוד התחתון.
("ועשית שולחן", תרומה)
%break
%H בחיר כל הנבראים
%break
%letter 474
.474 אשרי חלקך אדה"ר, בחיר כל הנבראים הנמצאים בעולם, שהגדיל אותך הקב"ה על הכול, והכניסך בגן עדן, והתקין לך שבע חופות, להשתעשע בו בעונג נועם העליון. כמ"ש, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
%break
לחזות בנועם ה', למעלה, בז"א. ולבקר בהיכלו, למטה, במלכות. לחזות בנועם ה', באלו שבעה רקיעים שלמעלה, של ז"א. ולבקר בהיכלו, באלו שבעה רקיעים שלמטה, של המלכות. ואלו עומדים כנגד אלו.
%letter 475
.475 ובכולם, בשבעה רקיעים דז"א ובשבעה דמלכות, עמדתָ בגן עדן. שבע החופות העליונות הקדושות, שבעה רקיעים דז"א, עמדו עליך למעלה להתעטר בהם, שהם חסדים. 
%break
ואלו שבעה רקיעים תחתונים דמלכות, עמדת בהם להשתעשע בהם, שהם הארת חכמה, המכונה שעשועים. ובכולם השלים אותך אדונך, להיות שלם בכל, בין בחסדים ובין בחכמה.
%letter 476
.476 עד שנדחו רגליך אחר עצת הנחש הרע, וגורשת מגן עדן, וגרמת מוות לך ולכל העולם. כי עזבת אלו העידונים שלמעלה ושלמטה, ונמשכת אחרי אלו ההשתוקקויות הטמאות, הנקראות ראש פְּתָנים, אשר הגוף נמשך אחריהן ולא הרוח, 
%break
כמ"ש, וראש פְּתָנים אכזר, שהוא אכזר על הרוח. עד שבא אברהם החסיד, והתחיל לתקן העולם, ונכנס באמונה הקדושה, התקין למעלה ולמטה, באלו הרקיעים העליונים ובאלו הרקיעים התחתונים.
%letter 477
.477 הרקיעים התחתונים דמלכות הם היכלות לרקיעים העליונים דז"א, להתאחד ולהתקשר זה בזה. כאן יש לפרט הדברים ולתקן הייחוד כראוי, כדי שלא יטעו החברים, וילכו בדרך הישר. 
%break
כמ"ש, כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם.
("היכלות דקדושה", פקודי)
%break
%H ידי אדם
%break
%letter 786
.786 וידי אדם מתחת כנפיהם. רוחות וחיות ואופנים כולם בכנפיים. וידיים מתחת כנפיהם, לקבל בהן תפילות, ולקבל בעלי תשובה. 
%break
ידי אדם, פירושו, מקומות ובתי קיבול, לקבל בני אדם בתפילתם ובבקשתם, ולפתוח פתחים לקבלם, לייחד ולקשור קשרים ולעשות כרצונם.
%letter 787
.787 ואלו המקומות ובתי קיבול, הנקראים ידי אדם, משום שהם עומדים בשביל אדם, אלו הם שמות קדושים השולטים בכל מדרגה, שבהם נכנסים בני אדם, 
%break
בתפילתם ובבקשתם, בכל השערים העליונים. וע"י זה שולטים התחתונים למעלה.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%page 33
%H לבוש של אור עליון
%break
%letter 166
.166 הנשמה אינה עולה להיראות לפני המלך הקדוש, עד שזוכה להתלבש בלבוש של מעלה להיראות שם. וכן כעין זה אינה יורדת למטה, עד שמתלבשת בלבוש של עוה"ז.
%letter 167
.167 כעין זה המלאכים הקדושים של מעלה, שכתוב בהם, עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. כשעושים שליחות בעוה"ז, אינם יורדים למטה, עד שמתלבשים בלבוש של עוה"ז. והכול הוא לפי אותו מקום שהולך שם. והנשמה אינה עולה אלא בלבוש המאיר.
%letter 168
.168 אדה"ר, כשהיה בגן עדן, היה מלובש בלבוש כעין של מעלה, לבוש של אור עליון. כיוון שגורש מגן עדן, והיה נצרך לגוונים של עוה"ז, כתוב, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישֵם. מתחילה היו כותנות אור, של אור העליון, ששימש בו בגן עדן.
%letter 169
.169 משום שבגן עדן היה משמש בו אור עליון המאיר, ע"כ כשנכנס אדה"ר לגן עדן, הלביש אותו הקב"ה בלבוש של אותו האור והכניסו שם. 
%break
ואם לא היה מתלבש תחילה באותו האור, לא היה נכנס לשם. כיוון שגורש משם, היה צריך למלבוש אחר. אז, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כותנות עור. וכאן כעין זה, עשו בגדי שרד לשרת בקודש, להביאו אל הקודש.
%letter 170
.170 מע"ט של האדם, שעושה בעוה"ז, אלו המעשים מושכים אור של זיו העליון, לתקן לו לבוש לעולם ההוא, להיראות לפני הקב"ה. ובאותו הלבוש שלובש, נהנה ורואה במראה המאירה, כמ"ש, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
%letter 171
.171 וע"כ הנשמה מתלבשת בלבושים מיוחדים בשני עולמות, שיהיה לה שלמות בכל, בעוה"ז שלמטה, ובעולם שלמעלה.
("לבושי הקודש", פקודי)
%break
%H האדם נברא שלם
%break
%letter 315
.315 כמה יש לאדם להסתכל בכבוד אדונו, כדי שיימצא כברייה שלמה לפני הקב"ה. כי כשברא הקב"ה את האדם, ברא אותו שלם. כמ"ש, אשר עשה האלקים את האדם ישר. 
%break
את האדם, מורה שהיו זכר ונוקבא, והנוקבא הייתה נכללת בזכר. ואז כתוב, ישר. ואח"כ כתוב, והֵמה ביקשו חשבונות רבּים.
("לילית שהייתה נמצאת בתחילה אצל אדם", ויקרא)
%break
%H בחינת אדם בתורה
%break
%letter 60
.60 עַם הארץ נקרא בהמה.
%break
ואחרי שיכניס את עצמו תחת בחינת אדם בתורה, יתקיים בו הכתוב, אדם ובהמה תושיע ה'.
אם הוא כסוס, שאדונו רוכב עליו, והסוס סובל אותו, ואינו בועט באדונו. כך הוא צריך להיות, כסוס תחת תלמיד חכם.
%page 34
%letter 61
.61 ומהו הסבל, שעַם הארץ צריך לסבול את התלמיד החכם?
%break
כי תלמיד חכם הוא כיום השבת, שהוא צריך להיות כמי שאין לו משלו, כי ימות החול מכינים לשבת, ובשבת אין כלום. 
%break
ואם עם הארץ סובל אותו בכספו, ונוהג עימו לעשות רצונו, לשמש אותו, ולהתנהג במצוות כפי רצונו, יתקיים בו הכתוב, אדם ובהמה תושיע ה'.
("נר"נ של חול נר"נ של שבת", צו)
%break
%H תורה היא אדם
%break
%letter 68
.68 ותורה, זוהי אדם, שהיא ז"א, כמ"ש, זאת התורה אדם, הכולל השם המפורש, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ד' אותיות הוי"ה במילוי אותיות א'. זוהי תורה, מזון לאדם בד' הפנים שלו: 
%break
פני אריה פני שור פני נשר פני אדם. שהם חו"ג תו"מ. כי פני אדם כוללים כל ד' הפנים.
("נר"נ של חול נר"נ של שבת", צו)
%break
%H ויברא אלקים את האדם בצלמו
%break
%letter 500
.500 הכתוב, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, מהו שכתוב אח"כ, ויברא אלקים את האדם בצלמו? כששאל את המלאכים על בריאת האדם, היו מהם שאומרים, ייברא, ומהם אמרו, לא ייברא. והקב"ה ברא אותו, כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו.
%break
אם כך הוא, הרי לא נתן בו חלק אחד ממלאכים, ולא נעשה בצורה שלהם, אלא בצורה של המלך בצלמו כדמותו, בצלם דמות תבניתו בלבד.
%letter 501
.501 לא שאינו כלול מכל המלאכים והבריות, אלא שנברא מכל המלאכים והבריות, והשליט אותו על כל הבריות. 
%break
אלא אם היה נותן כל אחד חלקו אל האדם, היה נמצא שבזמן שהיה כועס על האדם, היה כל אחד חוזר ולוקח חלקו ממנו.
("נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", פינחס)
%break
%H ידע אדם את חוה
%break
%letter 139
.139 והאדם ידע את חוה אשתו, ותהר, ותלד את קין. והאדם, אדה"ר הנסתר, שאורות דקים עליונים בחקיקותיו, אורות חסדים. ידע, מה שלא הכיר בה מקודם לכן, כי ידע להיות עימה פב"פ. 
%break
וכשהם מסתכלים פב"פ לשימוש, אז כתוב, ידע, שידע להשקות אותה, לזרוע בה זרע, לעשות תולדות. זהו לטוב, בהתעוררות ההשגחה למטה.
%break
המילה, ידע, רומזת על המשכת החכמה ע"י הדעת. והאדם, רומז על ז"א, הנקרא אדה"ר הנסתר, שבחקיקותיו אורות דקים עליונים, אורות חסדים בלי חכמה, דקים וקטנים.
%break
%page 35
ידע, מה שלא הכיר בה מקודם לכן, כלומר, שידע להמשיך למלכות אורות החכמה ע"י הדעת, מה שלא ידע מקודם לכן, כי מקודם לכן היו אורות דקים עליונים בחקיקותיו.
%break
כי ידע להיות עימה פב"פ, שהזיווג של ז"א ומלכות נקרא זיווג פב"פ. וכשהם מסתכלים פב"פ לשימוש, אז כתוב, ידע, כי ידע, פירושו המשכת החכמה ע"י הדעת, שז"א ומלכות הם פב"פ.
%break
אז כתוב, ידע, שידע להשקות אותה, לזרוע בה זרע, לעשות תולדות. שע"י זיווג פב"פ נולדות נשמות, ולא בעניין אחר.
%break
זהו לטוב, כל הנאמר עד כאן הוא לטוב, ללמד שאדה"ר גרם במעשיו לזיווג פב"פ של ז"א ומלכות, וע"כ זכה גם הוא להיות בזיווג פב"פ עם חוה, הראוי להמשיך נשמות קדושות. 
%break
בהתעוררות ההשגחה העליונה למטה. שע"י הזיווג העליון פב"פ, נמשכת ההשגחה למטה לתחתונים.
("קין הבל ושֵׁת", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H כל הצורות העליונות והתחתונות חקוקות באדם
%break
%letter 630
.630 ויאמר אלקים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. כתוב, מה' מצְעדֵי גֶבר כּוֹנָנוּ ודרכו יחפץ. כשברא הקב"ה העולם העליון, ז"א, והעולם התחתון, המלכות, היו שניהם בצורה אחת, זה דומה לזה. 
%break
כשרצה הקב"ה לברוא את האדם למטה, רצה לעשות אותו כעין שני העולמות, שתהיה צורתו דומה לשני העולמות.
%letter 631
.631 וכל הסודות שלמעלה ושלמטה הכול הוא באדם. הגולגולת של הראש העומד על הגוף, הוא העולם העליון בתיקונים האלו שבראש.
%break
הגוף, הוא הגוף שלמעלה, שמדרגותיו עומדות באיברים, חג"ת, תחת הראש. 
%break
הירכיים והרגליים, נה"י, הכול במדרגות שלמטה, כראוי לו להיות כעין שלמעלה. כל הצורות העליונות והתחתונות כולן חקק הקב"ה באדם, שיהיה האדם שלם בכל.
("טעמים ונקודות ואותיות", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה
%break
%letter 388
.388 שחורה אני ונאווה. כתוב, חנוֹך לנעַר על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה. כשברא הקב"ה את האדם, ברא אותו בצורה עליונה, עצמותיו ואיבריו כולם היו בעליון. 
%break
הוריד אותו לארץ לתוך גן העדן התחתון, שברא אותו הקב"ה בארץ במקום סתר ומכוסה, בצורה ובציור של גן העדן העליון. כמ"ש, וייקח ה' אלקים את האדם, ויניחהו בגן עדן לעוֹבדה ולשומרה.
%break
ויניחהו בגן עדן. לא פירש, אם הוא גן העדן העליון או גן העדן התחתון, משום שהכול אחד, שגן העדן התחתון שווה לגמרי לגן העדן העליון, ואין לחַלק ביניהם.
%break
גן עדן הוא לתענוג הנשמות, ויש ב' גני עדן, גן עדן תחתון וגן עדן עליון, בינה ומלכות. אמנם גם גן העדן התחתון, מלכות, היא בינה דמלכות, ונתקן שתהיה לו צורת גן העדן העליון לגמרי.
%break
%page 36
ונשמות הצדיקים לאחר פטירתן, היו צריכות לעלות לגן העדן העליון, להיותן מֵאור הבינה, אלא מתוך שהייתה מלובשת בגוף בעוה"ז, הוכן בעדם גן העדן התחתון, 
%break
שבעיקרו הוא מלכות, שיש לו יחס עם הגוף. והנשמה יושבת שם זמן מסוים, עד שתיטהר מהתרשמות הגוף, ואח"כ עולה לגן העדן העליון.
%break
וכשנברא אדה"ר, נברא בצורה עליונה, בצורת בינה. ולא היה לו מהעוה"ז כלום. ולפיכך הניח אותו הקב"ה בגן העדן התחתון, שהוא ג"כ בצורה עליונה, בצורת גן העדן העליון, בינה.
%letter 392
.392 והן עוסקות שם בתורה לדעת ולהסתכל ע"י הלבוש בכבוד אדונם. כל אחד משיג שָׁם כמו שעתיד להיות בעוה"ז, שהעתיד משמש שם כמו העבר. וכל מה שעתיד לזכות ע"י מעשיו הטובים בעוה"ז, כבר זוכה להשיג שם.
%letter 393
.393 ואותו שהתיקון שלו יפה וטוב באותו הלבוש, ואם השתדלותו בתורה ובמע"ט בעוה"ז היא כראוי, מעלים אותו למעלה לפני המלך הקדוש, באותו הלבוש כעין הגוף שבעוה"ז, 
%break
ועומד לפניו ושמח בו הקב"ה. כמ"ש, חי ה' אשר עָמדתי לפניו, מטרם שבאתי לעוה"ז.
("האדה"ר בגן עדן", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H הקב"ה הראה לאדם את כל הדורות הבאים
%break
%letter 399
.399 כשברא הקב"ה את אדה"ר, הביא אותו לגן עדן בלבוש כבוד אחד של אור גן העדן, ונשלם בו ברוח ובנשמה קדושה, להיות שלם לגמרי.
%letter 400
.400 הוא ואשתו היו מטיילים בגן עדן. ומלאכים עליונים סביב להם, המענגים אותם בכמה מעדנים ותענוגים. ופתח לו אוצר אחד, והראה לו שם את כל הדורות הבאים, כל דור ודור. 
%break
והיה רואה צורות עליונות וצורות תחתונות, שאור המראה המאירה מאיר עליהם.
("אדם וחנוך", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H הסתלקות הנשמה מאדם הראשון
%break
%letter 399
.399 כשברא הקב"ה את אדה"ר, הביא אותו לגן עדן בלבוש כבוד אחד של אור גן העדן, ונשלם בו ברוח ובנשמה קדושה, להיות שלם לגמרי.
%letter 400
.400 הוא ואשתו היו מטיילים בגן עדן. ומלאכים עליונים סביב להם, המענגים אותם בכמה מעדנים ותענוגים. ופתח לו אוצר אחד, והראה לו שם את כל הדורות הבאים, כל דור ודור. והיה רואה צורות עליונות וצורות תחתונות, שאור המראה המאירה מאיר עליהם.
%letter 401
.401 ירדה אשת הזנונים, הנחש, ואותו הרוכב והשולט עליה, חסר הלב, יצה"ר, המסית הכול. וראו הכבוד העליון, שהיו בו אדם ואשתו. התחזקה אשת הזנונים בכוח ובעוז של אותו השולט עליה, והתקרבה לחוה,
%page 37
והתחילה לפתות אותה בכמה פיתויים ובכמה מתיקות הלשון, עד שהתפתתה. ואח"כ התפתה אדם, ופרחו ממנו אלו הלבושים, והסתלקה ממנו הנשמה, שהיא זוהר המראָה שלמעלה, ונשאר ערום מכל, הוא ואשתו.
%letter 402
.402 וכיוון שלאחר שגורש מגן עדן חשב בתשובה, והתקיים מחוץ לגן עדן, חס עליו הקב"ה ועשה לו לבושים אחרים, כמו שצריך להשתמש בעוה"ז. ואח"כ השתמש מחוץ לגן עדן והוליד בנים.
%letter 403
.403 ואותו הזוהר של הנשמה העליונה שפרחה ממנו, עלה למעלה, והיה גנוז באוצר אחד שנקרא גוף. עד שהוליד בנים ויצא חנוך לעולם. 
%break
כיוון שבא חנוך, ירד בו אותו הזוהר העליון של הנשמה הקדושה. והיה חנוך באותה הגדלות העליונה, שהיה בה אדם. כמ"ש, ויתהלך חנוך את האלקים.
%letter 404
.404 אח"כ היה צריך הקב"ה לקחת אותו מהעוה"ז, ולכלול הרוח הקדוש של חנוך מלמטה, מהעוה"ז, ומלמעלה, מהמלאכים, ונכלל הכול באותו הרוח הקדוש. 
%break
ואותו הרוח הקדוש נכלל מלמטה ומלמעלה, כדי שימשוך אחריו כל העולם, כל מין אחר מינו, שיש לו כוח למשוך העליונים, מתוך שהוא מלמעלה, ויש לו כוח למשוך בני אדם, משום שהוא מלמטה.
%letter 405
.405 כיוון שנכלל, נעשה ממונה בעוה"ז ובעולם העליון. בעוה"ז שלט, מצד אותה התכללות שנכלל מהעוה"ז. ובעולם העליון שלט, מצד אותה התכללות שנכלל מהעולם העליון.
%break
העוה"ז, מוחין דאחור. העולם העליון, מוחין דפנים. והוא כולל ב' מיני מוחין אלו.
("אדם וחנוך", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H בריאת האדם
%break
%letter 2
.2 כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא ברא אלא לכבודו, כמ"ש, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו. הקב"ה ברא את האדם בעולם, ונתן בו שמו, הוי"ה. 
%break
ה"ת נפש האדם. ו' רוחו. ה"ר נשמת האדם. י' נשמה לנשמתו. וקרא להם, י"ה אב ואם. ו"ה בן ובת.
("נר"נ ונשמה לנשמה ונ"ר הבהמית", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H נשמה לנשמה נקראת אדם
%break
%letter 155
.155 ברא הקב"ה באדם ד' אותיות י"ה ו"ה, שהן שמו הקדוש. ברא בו נשמה לנשמה, שנקראת אדם, ומתפשטים בה האורות, בתשעה אורות כח"ב חג"ת נה"י. ועטרת יסוד משלימה אותם לעשר. והם משתלשלים מי' דהוי"ה. 
%break
והם אור אחד בלי פירוד. וע"כ הגוף של האדם נקרא לבוש אדם, משום שמלביש הנשמה לנשמה, הנקראת אדם.
("רוח ונשמה, ונשמה לנשמה, ורוח הטומאה", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%page 38
%H כשברא הקב"ה את אדם הראשון
%break
%letter 217
.217 וייטע ה' אלקים גן בעדן מקֶדם. כשברא הקב"ה אדה"ר, מביהמ"ק ברא אותו, ומעפר ביהמ"ק לקח, וברא אותו. כיוון שברא אותו, ועמד על רגליו, באו כל הבריות להשתחוות לו.
%letter 218
.218 מה עשה הקב"ה? לקח אותו משם, והכניס אותו לגן עדן, ועשה לו עשר חופות, כדוגמת עשר חופות שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים בגן עדן לעת"ל.
%break
ומלאכי השרת היו יורדים ועולים, ועושים שמחה לפניו, ונתן לו חכמה עליונה.
("כשברא הקב"ה אדה"ר", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%page 39
%H אהבה
%break
%H ב' צדדי אהבה
%break
%letter 200
.200 בשני צדדים מפורשת האהבה להקב"ה: יש מי שאוהב אותו משום שיש לו עושר, אריכות ימים, בנים סביב לו, מושל על שונאיו, דרכיו יכּוֹנו לו, ומתוך כך אוהב אותו. 
%break
ואם יהיה לזה ההיפך, והקב"ה יהפוך עליו הגלגל בדין קשה, יהיה שונא אותו, ולא יאהב אותו כלל. ומשום זה אהבה זו אינה אהבה שיש לה יסוד.
%break
שמתוך ששורש אהבתו מיוסד על דבר משהו, נמצא, אם בטל הדבר, בטלה האהבה.
%letter 201
.201 אהבה שלמה, היא אהבה בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד ובהצלחת דרכיו. שיאהב את הקב"ה, שאפילו הוא לוקח ממנו את נשמתו. זוהי אהבה שלמה, שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין. 
%break
וע"כ, האור של מעשה בראשית יצא, ואח"כ נגנז. וכשנגנז, יצא דין הקשה. ונכללו ב' הצדדים, חסד ודין יחד, שיהיו שלמות, שניתן מקום להתכללות ב' הקצוות כאחת.
%break
כי עתה תצויר האפשרות לגלות שלמות אהבתו, גם בשעה שנוטל את נפשו ממנו. וניתן מקום להשלמת האהבה. 
%break
באופן, שאם לא היה נגנז, והדין הקשה לא היה נגלה, הייתה אהבה רבה זו חסרה מהצדיקים, ולא הייתה לה שום אפשרות לבוא פעם לכלל גילוי.
("המצווה השנייה", הקסה"ז)
%break
%H תשובה מאהבה
%break
%letter 126
.126 לעת קץ, כאשר יתגלה הזיווג הגדול דעתיק יומין רב פעלים מקבצאל, יתגלה אור גדול בכל העולמות. וע"י זה ישוב כל בשר בתשובה שלמה מאהבה.
("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%H מדרגת החסד
%break
%letter 24
.24 היכל זה הוא היכל החסידים, שמידתם, שלי שלך ושלך שלך. כלומר, להשפיע ולא לקבל. היכל זה הוא עליון על כל ההיכלות. כי מדרגת החסד היא העליונה משש הספירות חג"ת נה"י. 
%break
וזהו היכל העומד על כל ההיכלות, שאי אפשר לזכות בהיכל זה, אלא אחר שנשלם בכל המדרגות שבהיכלות שלמטה. וזהו נבחן, כמו שהיה נסמך ועומד על מדרגותיהם.
%break
הוא היכל הימין, כי מדרגת חסד נבחנת לקו ימין. ואין מי שישיג אותו, זולת אלו החסידים הקדושים, וכל אלו האוהבים את ריבונם באהבה רבה. ולפתח ההיכל עומדים כל אלו שייחדו לריבונם בכל יום,
%page 40
שממשיכים בכל יום גילוי אחדותו מא"ס לספירות ולכל העולמות. והם הראשונים לעלות משם להיכלות יותר גבוהים.
("שבעה היכלות שבגן עדן", בראשית-ב)
%break
%H לעורר את האהבה
%break
%letter 217
.217 ויאמֶר האדם, זאת הַפַּעם עֶצם מֵעֲצָמיי ובָשר מבשרי. הנה זה דברי מתיקות, להמשיך אהבה עימה, ולהמשיך אותה לרצונו, לעורר אצלה אהבה. 
%break
רְאה כמה ערֵבים הם דברים אלו, כמה מעוררי אהבה הם אלו המילים, עצם מעצמיי ובשר מבשרי, כדי להראות לה, שהם אחד ואין ביניהם שום פירוד.
("פיוס ונטילת רשות", בראשית-ב)
%break
%H הקב"ה שולח לאדם מתנה
%break
%letter 166
.166 כמה מנהיג הקב"ה את כל הבריות במידת טובו, וכש"כ לאותם ההולכים בדרכיו. שאפילו בזמן שמבקש לדון העולם, הוא מסבב למי שאוהבו, שיזכה באיזה דבר מטרם שיבוא אותו הדין לעולם.
%letter 167
.167 בשעה שהקב"ה אוהב את האדם, שולח לו מתנה. ומהי המתנה? עני, כדי שיזכה על ידו. וכיוון שזכה על ידו, הקב"ה ממשיך עליו חוט אחד של חסד, הנמשך מצד ימין ופורש על ראשו ורושם אותו.
%break
כדי שכאשר יבוא הדין לעולם, ייזהר בו אותו המחבל מלהזיק לו, שנושא עיניו ורואה אותה הרשימה, אז מסתלק ממנו ונזהר בו. משום זה הקדים לו הקב"ה דבר במה שיזכה לזה.
("ויקומו משם האנשים", ויירא)
%break
%H אוהבו של הקב"ה
%break
%letter 26
.26 הייתכן שהקב"ה עושה דין באדם בלי משפט? אלא למדנו, שכאשר הדין שורה על אדם צדיק, הוא משום אהבת הקב"ה אליו.
%break
כאשר הקב"ה מרחם על האדם באהבה, לקרב אותו אליו, שובר הגוף בשביל להשליט את הנשמה, ואז מתקרב האדם אליו באהבה, והנשמה שולטת באדם, והגוף נחלש.
%letter 27
.27 וצריך האדם לגוף חלש ולנפש חזקה, שתתגבר בגבורה. ואז הוא אוהבו של הקב"ה. הקב"ה נותן צער אל הצדיק בעוה"ז, בשביל לזַכות אותו לעוה"ב.
%letter 28
.28 וכשהנשמה היא חלשה והגוף חזק, הוא שונאו של הקב"ה, שאינו חפץ בו, ואינו נותן לו צער בעוה"ז, אלא דרכיו ישרות, והוא בכל השלמות. משום, שאם עושה צדקה או מע"ט, הקב"ה משלם שכרו בעוה"ז,
%page 41
ולא יהיה לו חלק לעוה"ב. ומשום זה, צדיק השבור תמיד, הוא אוהבו של הקב"ה. והדברים אמורים, רק אם בדק ולא מצא בידו שום חטא שייענש על ידו.
("כי פועַל אדם ישלם לו", ויישב)
%break
%H אהבה היא בחינת ימין
%break
%letter 177
.177 כל זה של יוסף עם אחיו, למה נצרך להיכתב בתורה? אלא תורת אמת וכל דרכיה קדושים, ואין מילה בתורה, שאין בה סודות עליונים וקדושים, ודרכים לבני אדם להתחזק בהם.
%letter 178
.178 הקב"ה עשה לאדם, שיתחזק בתורה, וללכת בדרך האמת ולצד ימין, ולא ילך לצד שמאל. ומשום שהאנשים צריכים ללכת לצד ימין, יש להם להרבות אהבה זה עם זה, 
%break
כי אהבה היא בחינת ימין, ולא יהיה שנאה זה עם זה, בחינת שמאל, כדי שלא להחליש הימין, המקום שישראל מתדבקים בו.
("וייקח מאיתם את שמעון", מקץ)
%break
%H שכר טוב עליון
%break
%letter 688
.688 אשריהם בני העולם העוסקים בתורה, כי כל מי שעוסק בתורה, אהוב הוא למעלה ואהוב למטה, ונוחל בכל יום נחלת עוה"ב. כמ"ש, להנחיל אוהביי יש. יש, זה עוה"ב, בינה, שמימיו, השפע שלו, אינו נפסק לעולם. 
%break
כי העוסק בתורה מקבל שכר טוב עליון, שאדם אחר לא זכה בו, והוא יש, בינה. ומשום זה מרמז השם יששכר, שעסק בתורה, יש שכר, שהשכר של העוסקים בתורה הוא, יש, בינה.
("יששכר חמור גָרֶם", ויחי)
%break
%H אם בני אדם היו יודעים האהבה שאוהב הקב"ה
%break
%letter 61
.61 אם בני אדם היו יודעים האהבה שאוהב הקב"ה לישראל, היו שואגים כאריות לרדוף אחריו להתדבק בו. כי למדנו, שבשעה שירד יעקב למצרים, קרא הקב"ה לחבורת המלאכים שלו. אמר להם, כולכם רדו למצרים, ואני ארד עימכם. אמרה השכינה, ריבון העולם, 
%break
האם יש צבאות בלי המלך? כי השכינה נבחנת למלך כל המלאכים, מפני שכולם נמשכים ממנה. אמר לה, איתי מלבנון כלה, גם את תבואי איתי. מלבנון, ממקום העדן, חכמה, המלובן בכל פעולותיו. כלה, השכינה, שהיא כלה בחופה, 
%break
כמ"ש, ויהי ביום כלת משה. כלת כתוב בלי ו', שפירושו, ביום שנכנסה כלה לחופה. וכלה זוהי השכינה, שהיא בביהמ"ק, כלה בחופה.
("איתי מלבנון כלה", שמות)
%break
%page 42
%H אינו מפסיק שפעו לעולם
%break
%letter 158
.158 והחברים העירו בכתוב, אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת. שנהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד דז"א, אינו מפסיק שפעו לעולם מהמלכות. והוא מוציא תמיד מים אל הים. וע"כ המים שבים ללכת, ושבים והולכים ושבים, ואינם פוסקים לעולם.
%break
וכשהוא שב ללכת, כדי ללכת להשקות את הכול, להמשיך חכמה המכניע את כל הקליפות, בא רוח צפון, השמאל, שמשם החכמה, וקופאים המים. ורוח הדרום, שהוא חם, פותח אותם, שיוכלו ללכת לכל צד. 
%break
וע"כ הים יושב בין שני צדדים צפון ודרום, ועל ידיהם מתקיים. והאוניות, המדרגות המקבלות מהמלכות, הולכות ונוסעות בו לכל צד, אחר שד' רוחות, דרום צפון מזרח ומערב, נכללים זה בזה.
("ושָרץ היאור צפרדעים", וארא)
%break
%H שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני
%break
%letter 159
.159 כשהמלך, ז"א, בא למיטתו, למלכות, בשעה שנחצה הלילה, מתעורר רוח הצפון, קו השמאל, מעורר אהבה אל המטרוניתא, המלכות. כי לולא התעוררות הצפון, לא היה המלך מתחבר עימה. משום שמצפון מתחילה האהבה, 
%break
כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. והדרום, קו ימין, מחבק באהבה, כמ"ש, וימינו תחבקני. אז כמה בדחנים מעוררים שירה, עד שבא הבוקר, כמ"ש, ברון יחד כוכבי בוקר, ויריעו כל בני אלקים.
%letter 160
.160 וכשבא הבוקר, כל העליונים והתחתונים אומרים שירה. כי בלילה אומרים שירה רק המלאכים הנמשכים מקו השמאל. אבל בבוקר כולם אומרים שירה, אפילו הנמשכים מהימין. 
%break
כי אז כל הקווים נכללים זה מזה תחת השליטה של ימין. וכעין זה אומרים שירה ישראל למטה, כמ"ש, המזכירים את ה', אַל דוֹמי לכם. כתוב, אל דומי לכם, לתחתונים בדיוק, לישראל.
%letter 161
.161 כשנחצה הלילה, אלו שתאוותם להזכיר תמיד את הקב"ה, אינם נותנים דומייה ללב, וקמים ממיטתם, להזכיר את הקב"ה. כשמאיר הבוקר, הם מקדימים לבית הכנסת ומשבחים אל הקב"ה. 
%break
וכן אחר חצות היום, במנחה. וכן בלילה, כשחשך הלילה והתדבק בחושך, ולן השמש. על אלה כתוב, המזכירים את ה', אל דומי לכם. שזהו העם הקדוש ישראל.
("ושָרץ היאור צפרדעים", וארא)
%break
%H עבודה לפני הקב"ה באהבה
%break
%letter 245
.245 כמה יש לאדם לאהוב את הקב"ה, כי אין עבודה לפני הקב"ה אלא אהבה. וכל מי שאוהב אותו ועושה עבודה באהבה, קורא לו הקב"ה, אוהב.
("עוֹזי וזמְרת יה", בשלח)
%break
%page 43
%H שימֵני כחותם על ליבך
%break
%letter 367
.367 שימֵני כחותָם על ליבך כחותם על זרועך, כי עזה כמוות אהבה קשה כשאוֹל קנאה. שימני כחותם, בשעה שהתדבקה כנ"י, המלכות, בבעלה, ז"א, אמרה, שימני כחותם.
%break
כיוון שהתדבקתי בך, כל צורתי תהיה חקוקה בך. ואע"פ שאלך כאן או כאן, תימָצא צורתי חקוקה בך, ותזכור אותי.
%letter 368
.368 וכחותם על זרועך, הוא כמ"ש, שמאלו תחת לראשי וימינוֹ תחבקני. שתהיה צורתי חקוקה שם, ובכך אהיה מתדבקת בך לעולם ולא אשכח ממך. כי עזה כמוות אהבה, בגבורה חזקה, כאותו מקום ששורה בו המוות. אהבה הוא מקום שנקרא אהבת עולם.
%letter 369
.369 קשה כשאול קנאה. כמו אצל האהבה. כי השמות אהבה קנאה באים מצד השמאל. רְשָׁפיהָ רשפֵּי אש, רשפים הם אבנים ומרגליות טובות, שנולדו מהאש הזה, שהן מדרגות עליונות, משלהבת היוצאת מעולם העליון, 
%break
מקו שמאל דבינה, ונאחזת בכנ"י, שתהיה הכול ייחוד אחד. ואמרו אל הזקן, ואנו, הרי אהבה ורשפי שלהבת הלב אחריך. יהי רצון שהצורה שלנו תהיה חקוקה בליבך, כמו שצורתך חקוקה בליבנו.
("הזקן", משפטים)
%break
%H כיוון שקינא, נשלמה האהבה
%break
%letter 733
.733 קשָה כשאוֹל קנאה. כל האוהב, ואין הקנאה קשורה עימו, אהבתו אינה אהבה, אלא כיוון שקינא נשלמה האהבה. מכאן, שצריך האדם לקנא את אשתו, כדי שיתקשר עימה באהבה שלמה, כי מתוך כך אינו נותן עיניו באישה אחרת.
%break
קשה כשאול קנאה, כמו ששאול קשה בעיניהם של רשעים לרדת בו, כך קנאה קשה בעיניו של האוהב המקנא, להיפרד מהאהבה.
("שימֵני כחוֹתָם על ליבך", ויחי)
%break
%H המייחד הקב"ה ושכינתו - כבן מלך שאביו ואימו אוהבים אותו
%break
%letter 466
.466 משום שבכל מצווה הייתה ההשתדלות שלך לייחד הקב"ה ושכינתו בכל המחנות שלמעלה ושלמטה, כך הקב"ה ושכינתו וכל המחנות שלו של מעלה ושל מטה, מתייחדים ברוח שלך, 
%break
בכל מצווה, כבן מלך שאביו ואימו אוהבים אותו ונושקים לו, ובאהבה שלהם אינם מאמינים למחנות שלהם, אלא הם עצמם שומרים אותו.
("רוח שעולה ויורד בכל לילה", משפטים)
%break
%H תשובה מאהבה
%break
%letter 438
.438 ולכאורה הדברים תמוהים, כי באותו עת שאמרו איש אל רעהו דברי כפירה כאלו, כמ"ש, שָׁווא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו, יאמר עליהם, 
%break
אז נדברו יראי ה', איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע. ולא עוד אלא שחביבים כל כך, עד שנכתבים ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו.
%break
%page 44
אמנם הכתוב מדבר באותם הצדיקים, שזכו לתשובה מאהבה, אשר אז הזדונות נהפכו לזכויות, וככל שהעבירה הייתה יותר גדולה, נהפכה לזכות יותר גדולה. 
%break
ונמצא, בעת שהצדיקים הללו היו בבחינת תוהים על הראשונות, שאמרו, שווא עבוד אלקים, שאין עוד עוון חמור יותר מזה, הרי דברי כפירה האלו נהפכו עתה, 
%break
מכוח התשובה מאהבה שעשו, לזכויות גדולות. ונחשבים עתה, כמו שדיברו אז יראי אלקים איש אל רעהו דברי כפירה האלו, שהרי נהפכו לזכויות. ומכוח ההפיכה הגדולה הזו, נעשו שעשועים גדולים לפני הקב"ה.
%break
ונאמר, נדברו למעלה, כל המרכבות הקדושות וכל הצבאות הקדושים, נדברו זה אל זה לפני הקב"ה. כי אותן המילים שאמרו בעת שהיו רשעים, שווא עבוד אלקים, 
%break
התעלו למעלה ע"י המלאכים והמרכבות, שהם ידעו, שאותם הרשעים יעשו תשובה מאהבה. וסופם של דברים אלו יהיו לזכויות ולאורות גדולים ולשעשועים לפני הקב"ה.
%break
משום שאלו המילים הקדושות שאמרו, שווא עבוד אלקים, שלאחר תשובה מאהבה נעשו קדושים, עולות למעלה, ע"י המלאכים תכף בעת שאמרו אותן. וכמה הם שמקדימים ונושאים אותן לפני המלך הקדוש, ומתעטרות בכמה עטרות באלו אורות עליונים. 
%break
שעוד מטרם שעשו תשובה מאהבה, מקדימים המלאכים ומביאים המילים לפני המלך הקדוש, משום שלמעלה כבר ידוע, שיעשו תשובה מאהבה על כל מילה שאמרו.
%break
וכל מילה תתהפך לזכות ולאור גדול, והשעשועים גדולים מאוד. שנאמר, מי ראה שמחות, ומי ראה תשבחות העולות בכל אלו הרקיעים, כשעולות מילים אלה? 
%break
והמלך הקדוש מסתכל בהן, ומתעטר בהן. והן עולות ויושבות על חיקו, כי בחינת ההסתר של הקב"ה נבחן לחיקו.
%break
וכיוון שעוד לא עשו תשובה מאהבה, הרי המילים שאמרו, יושבות על חיקו של הקב"ה בבחינת הסתר פנים. 
%break
אמנם כיוון שידוע לפני ה' שיעשו תשובה מאהבה, ע"כ משתעשע בהן מבחינת חיקו. כי אחר שיעשו תשובה, עולות על ראשו ונעשו עטרה.
("אז נדְבְּרו יראי ה'", ויקהל)
%break
%H הַגידה לי שאהבה נפשי
%break
%letter 290
.290 ובשעה שכנ"י יצאה בגלות, אמרה לפניו, הגידה לי שאהבה נפשי: אתה, שאהבה נפשי, אתה, שכל אהבת נפשי בך. איכה תרעה: איך תזון את עצמך מעומק הנחל שאין שפעו נפסק, מבינה? 
%break
איך תזון את עצמך מהארת העדן העליון, מחכמה? איכה תרביץ בצהריים: איך תזון כל אלו האחרים המושקים ממך תמיד?
("הַגידה לי שאהבה נפשי", ויקרא)
%break
%H צמאה לך נפשי
%break
%letter 364
.364 מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. שדוד אמר שירה, כשברח מחותנו למדבר. למה אמר, אלקים אלי אתה אשַׁחרֶך, בארץ ציָיה ועייף בלי מים?
%page 45
אלקים אלי אתה, אשר בשם אלקים, גבורה, אני אחוז תמיד, להיותו במדבר. אשחרך, האם דוד היה יכול לשַׁחֵר את הקב"ה בארץ רחוקה, והוא גורש מהארץ שהשכינה שורה בה, שהיא ירושלים?
%letter 365
.365 אלא אע"פ שדוד גורש משם, לא עזב את שלו, לשחר את הקב"ה.
%break
אשחרך, פירושו, אבל אני מחוץ למקום שהשכינה שורה בו, ואיני יכול לשחר אותך. צמאה לך נפשי, כי נפשי וגופי משתוקקים לך להיראות לפניך.
("אלקים אלי אתה אשַׁחרֶך", ויקרא)
%break
%H אל תתנו דומי להקב"ה
%break
%letter 151
.151 ובשר הקודש הזה, שהוא מלכות, הבוערת בכמה להבות מצד הגבורה, באהבת בעלה, ז"א, נשרפת באהבה, של אהבת ק"ש, באהבת הייחוד. אשר לילה ויומם לא תכבה. 
%break
וחברים: בחייכם, אל תיתנו דומי לו, להקב"ה, עד שהוא יהיה בשלהבת האהבה של ייחודו בק"ש, לקיים בו הכתוב, אש תמיד תוּקד על המזבח לא תכְבה.
("שריפת קודשים", צו)
%break
%H אהבה שלמה
%break
%letter 216
.216 נפש ורוח משתתפים יחד לעולם. עבודה שלמה שצריך האדם לעבוד להקב"ה, היא כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. שיאהב את הקב"ה אהבת נפש ממש. וזוהי אהבה שלמה, אהבת נפשו ורוחו. 
%break
כמו שהנפש והרוח התדבקו בגוף, והגוף אוהב אותם, כך יתדבק האדם לאהוב את הקב"ה להתדבק בו, כאהבת נפשו ורוחו. כמ"ש, נפשי איוויתיך בלילה. נפשי ממש, המלובשת בגוף.
("נפש ורוח", אחרי מות)
%break
%H אתדבק בך באהבה רבה בלילה
%break
%letter 217
.217 אף רוחי בקרבי אשחרך. שאתדבק בך באהבה רבה בלילה. כי האדם צריך לקום בכל לילה, מאהבת הקב"ה, לעסוק בעבודתו, עד שיתעורר הבוקר, וימשוך עליו חוט של חסד. 
%break
אשרי חלקו של אדם, שאוהב את הקב"ה באהבה זו. ואלו צדיקי אמת, שאוהבים כך את הקב"ה, העולם מתקיים בשבילם, ושולטים על כל גזרות קשות שלמעלה ושלמטה.
("נפש ורוח", אחרי מות)
%break
%H שלהבת האהבה
%break
%letter 74
.74 היופי של דוד הזה מאיר אל העולמות כולם. ראשו, גולגולת של זהב הנרקמת בשבעה תכשיטים משבעה מיני זהב. וחביבות הקב"ה היא לנגדו. ומרוב אהבתו אליו, אמר אל הקב"ה, שיחזיר עיניו לנגדו ויסתכל בו, שאמר, פְּנה אליי וחונני. 
%break
משום שהן יפות בכל, כמ"ש, הָסֵבי עינייך מנגדי, שהן הרהיבוני. כי בשעה שאלו העיניים של המלכות מסתכלות בהקב"ה,
%page 46
אז מתעוררים בליבו חיצי אהבה ממרגמות באהבה עליונה. וברוב השלהבת של האהבה העליונה אליו, אמר, הסבי עינייך מנגדי. החזר עיניך ממני לצד אחר, כי הן שורפות אותי בשלהבת האהבה. וע"כ כתוב בדוד, 
%break
והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי. ומשום הדוד העליון היפה, שהאהבה והתשוקה של הקב"ה להידבק בו, אמר דוד, פנה אליי וחונני.
("הָסֵבי עינייך מנגדי", קדושים)
%break
%H הקב"ה מוכיח את האדם באהבה
%break
%letter 100
.100 לא תשנא את אחיך בלבבֶך, הוכֵחַ תוכיח את עמיתֶך ולא תישא עליו חטא. מצווה זו היא להוכיח אותו שחוטא, ולהראות לו אהבה רבה, שאוהב אותו, כדי שהמוכיח לא ייענש. כי בהקב"ה כתוב, את אשר יֶאֱהַב ה' יוכיח. 
%break
וכמו שהקב"ה עושה ומוכיח למי שאוהב אותו, כך ילמד האדם מדרכו זו, ויוכיח את חברו שאוהב אותו. הקב"ה מוכיח את האדם באהבה, בסתר. אם מקבל תוכחתו, טוב, ואם לא, הוא מוכיח אותו בין אוהביו. 
%break
אם מקבל, טוב, ואם לא, הוא מוכיח אותו בגלוי לעיני כל. אם מקבל, טוב, ואם לא, עוזב אותו ואינו מוכיח אותו יותר, כי עוזב אותו שילך ויעשה רצונו.
("הוכֵחַ תוכיח את עמיתֶך", קדושים)
%break
%H את אשר יאהב, ה' יוכיח
%break
%letter 42
.42 מוּסר ה' בני אל תמאס, ואל תקוֹץ בתוכחתו. כמה אהובים הם ישראל לפני הקב"ה, שהקב"ה רצה להוכיח אותם ולהנהיג אותם בדרך הישר, כרַחֵם אב על בנו. ומתוך אהבתו אליו, נמצא השרביט שלו תמיד בידו, 
%break
להנהיג אותו בדרך הישר, שלא יסור ימין ושמאל. כמ"ש, כי את אשר יאהב ה' יוכיח, וכאָב את בן ירצה. ומי שהקב"ה אינו אוהב אותו, ושונא אותו, מעביר ממנו תוכחה, מעביר ממנו השרביט.
("צֶדק בדיניו", בחוקותיי)
%break
%H הקב"ה אינו מסיר אהבתו מישראל
%break
%letter 105
.105 כתוב, מדוע באתי ואין איש. כמה אהובים ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שהם שורים הקב"ה נמצא ביניהם, משום שאינו מסיר מהם האהבה שלו. כמ"ש, ועשו לי מקדש ושָׁכנתי בתוכם.
("מדוע באתי ואין איש", נשוא)
%break
%H אהבת צדק
%break
%letter 102
.102 אהבתָ צדק ותשנא רֶשע, על כן מְשָׁחֲךָ אלקים אלקיך שמן ששון מֵחֲבֵרֶךָ. אהבת צדק, משום שצדק, המלכות, אהבה שלך, היא אהבה קטנה. כי המלכות נקראת אהבה קטנה, שבהתחברותה למעלה בז"א, בחסדים, היא נעשית גדולה.
%break
%page 47
כי החסד נקרא אהבה רבה. וז"א גדול ע"י התחברות עימה, כמ"ש, גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלקינו, בעת שמחובר עם המלכות, הנקראת עיר אלקינו. ועל זה מושכת אותו המלכה בדברי אהבה אלו.
%letter 103
.103 כנגד פסוק זה הוא הפסוק שבשה"ש, הַגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה. שפירושו, אתה, שכל אהבת נפשי בך, אם לא תתחבר בי, איכה תרעה העולם, 
%break
איך תזון עצמך מהעומק העליון, מבינה, לך ולאחרים, הרי הברכות שלמעלה אינן שורות, אלא במקום זכר ונוקבא.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H בשעה שהמלכות באהבה גדולה אל אהובה
%break
%letter 114
.114 אמר הילד, כתוב, שחורה אני ונאווה בנות ירושלים, כאוהלי קֵדָר כיריעות שלמה. אל תראוני שאני שחרחורת. בשעה שהמלכות באהבה גדולה אל אהובה ז"א, 
%break
מתוך דוחק אהבתה, שאינה יכולה לסבול הפירוד, המעיטה את עצמה במיעוט גדול, עד שלא נראה ממנה אלא קטנות דנקודה אחת, אות י'.
%break
אז מתכסה מכל הצבאות והמחנות שלה, ואומרת, שחורה אני, שאין באות י' זו לבנונית בפנימיותה כבשאר האותיות. שחורה אני, ואין לי מקום להכניס אתכם תחת הכנפיים שלי. כאוהלי קדר, שהם י', שאין לבנונית בתוכה. כיריעות שלמה, הן ו'.
%letter 115
.115 משום זה, אל תראוני, לא תראו בי כלל, כי אני נקודה קטנה. מה עושים הצבאות שלה, הגיבורים האמיצים? הם שואגים כאריות גיבורים, כמ"ש, הכפירים שואגים לטרף, ומתוך הקולות והשאגות, שהם שואגים כאריות חזקים גיבורי כוח, 
%break
שומע האוהב שלה למעלה. והוא יודע שאהובתו היא באהבה עימו כמוהו, ומיעטה את עצמה מתוך אהבתו, עד שלא נראה מצורתה ומיופיה כלום.
%letter 116
.116 ואז מתוך קולות ושאגות של אלו גיבורי כוח שלה, יוצא הדוד שלה האהוב שלה, ז"א, מתוך היכלו, בכמה מתנות בכמה מנחות, בריחות ובבשמים ובא אצלה, ומוצא אותה שחורה וקטנה בלי צורה ויופי כלל.
%break
הוא מתקרב אליה, מחבק אותה ומנשק אותה עד שמתעוררת מעט מעט מתוך הריחות והבשמים, ומתוך השמחה של אהובה ז"א, הנמצא עימה. 
%break
היא נבנית ונעשית בתיקונה בצורתה ביופי שלה, ונעשית ה' דהוי"ה כבתחילה.
("הילד", בלק)
%break
%H מי הוא הקורא בפתח?
%break
%letter 290
.290 האוהב של המלך, קורא בפתח. אמר המלך מי הוא. אמרו, פלוני אוהבך. אמר, אהובי וחביב נפשי, לא יקרא לו קול אחר, אלא אני. 
%break
צעק המלך, ואמר, פלוני פלוני היכנס, חביב נפשי, אהוב שלי. התקינו ההיכלות לדבר עימו.
("מי האנשים האלה עימָך", בלק)
%break
%page 48
%H כל דברי הקב"ה לעמו - באהבה
%break
%letter 336
.336 עמי, זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב. עמי, כמה הקב"ה הוא אב רחמן על בניו, אע"פ שחטאו אליו, כל דבריו הם באהבה להם, כאב אל בנו. חָטא הבן לאביו, מכה אותו, וכל כמה שמכה אותו אינו חוזר מדרכו. גוער בו בדברים, ואינו מקבל ממנו. 
%break
אמר אביו, איני רוצה לעשות לבני כמו שעשיתי עד הנה, אם אכה אותו יהיה כואב בראשו, וכאבוֹ עליי. אהיה גוער בו, הרי צורתו משתנה. מה אעשה? אלא אלך ואתחנן לו, ואומר לו דברים רכים, כדי שלא ייעצב.
%letter 337
.337 כן בכל הדרכים הלך הקב"ה עם ישראל. התחיל עימהם להכות אותם ולא קיבלו. גער בהם, ולא קיבלו. אמר הקב"ה, רואה אני בבניי, שבגלל המכות שהכיתי אותם, הם כואבים בראשיהם. אוי, הרי את הכאב שלהם אני מרגיש. 
%break
כמ"ש, בכל צָרָתם לו צר. אגער בהם, הרי משתנה צורתם, כמ"ש, חָשך משְׁחוֹר תוֹארם, לא ניכרו בחוצות. אוי, כשאני מסתכל בהם ואיני מכיר אותם.
%break
עתה אהיה מתחנן לפניהם תחנונים. עַמי מֶה עשיתי לךָ ומָה הֶלְאֵיתיך. בן יחיד שלי, אהוב נפשי, רְאה מה עשיתי לך. 
%break
השלטתי אותך על כל בני היכלי, השלטתי אותך על כל מלכי העולם. ואם עשיתי מעשים אחרים, ענה בי. אתה תעיד בי.
("מֶה עשיתי לךָ ומה הֶלְאֵיתיך", בלק)
%break
%H קללותיו של הקב"ה - באהבה
%break
%letter 10
.10 צא וראה, מלך שאהב את בנו, אע"פ שקילל והיכה אותו, אהבת מעיו עליו. כשמראה כעס חזק, אז הרחמים שלו עליו. כך הקב"ה, אע"פ שקילל, 
%break
דבריו הם באהבה, בגלוי הן נראות קללות, והן טובות גדולות. משום שאלו הקללות היו באהבה.
("הבטחות ונחמות שבקללות שבמשנֵה תורה", כי תבוא, זוהר חדש)
%break
%H ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך
%break
%letter 152
.152 ואהבתָ את ה' אלקיך בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר. הכול צריך כאחד.
("וייקחו להם נשים מואביות", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H נושק באהבה
%break
%letter 554
.554 ויישק יעקב לרחל, ויישא את קולו, ויֵבְך. כשהיה בהתדבקות הרוח בה, לא היה יכול הלב לסבול, ובכה. כתוב, ויישקהו, ויבכו. משום שלא התדבק בו רוח כלל. ועל זה כתוב, ונעתרות נשיקות שונא.
%break
%page 49
מי שנושק באהבה, מתדבק רוחו ברוחו בדבקות האהבה. ומי שאינו נושק באהבה, אינו בדבקות, אלא, ונעתרות, שזו עוביות, כי לא דבוק רוחו בנשיקה, ולא מתדבק בה כלל. משום זה כתוב, יישקני מנשיקות פיהו, שהיא דבקות רוח ברוח.
%letter 555
.555 כל זמן שהקב"ה הולך בישראל, כביכול מתדבק רוח ברוח. ועל זה כתוב, ואתם הדבקים בה', בכל אלו אופני הדבקוּת, ואינם נפרדים זה מזה.
("נשיקין", משפטים)
%break
%H נושק באהבה
%break
%letter 371
.371 מה ראה שלמה המלך, שהביא דברי אהבה בין עולם העליון, ז"א, ובין עולם התחתון, המלכות, והַתְחלת שבח האהבה, שהביא ביניהם בכתוב, יישקני? 
%break
אלא שאין אהבה של דבקות רוח ברוח זולת נשיקה. ונשיקה היא בפה, המעיין של הרוח והמוצא שלו. וכשנושקים זה לזה מתדבקים הרוחות אלו באלו ונעשו אחד. ואז הוא אהבה אחת.
%letter 372
.372 נשיקת אהבה מתפשטת לד' רוחות, וד' רוחות מתדבקים יחד, והם בתוך האמונה, המלכות, וד' רוחות עולים בד' אותיות. והן האותיות שהשם הקדוש תלוי בהן, ועליונים ותחתונים תלויים בהן, והשבח של שה"ש תלוי בהן. 
%break
והן ד' אותיות אהב"ה. והן מרכבה עליונה חו"ג תו"מ. והן חיבור ודבקות ושלמות הכול.
("הנשיקין", תרומה)
%break
%H רְאֵה חיים עם אישה אשר אהבת
%break
%letter 70
.70 כתוב, רְאֵה חיים עם אישה אשר אהבת כל ימי חיי הֶבְלֶךָ, אשר נתן לך תחת השמש. פסוק זה בסוד עליון הוא. ראה חיים, חיים של עוה"ב, כי אשרי הוא האדם הזוכה בו כראוי להיות.
%letter 71
.71 עם אישה אשר אהבת. זוהי כנ"י, הנוקבא, משום שבה כתוב אהבה, כמ"ש, ואהבַת עולם אהבתיך. מתי? הוא בעת שצד הימין אוחז בה, כמ"ש, על כן מְשַכתיך חסד. וחסד, הוא צד ימין.
("אחרֵי הודיע אלקים אותך את כל זאת", מקץ)
%break
%H אהבה היא כלל התורה
%break
%letter 138
.138 ואהבת את ה' אלקיך.
%break
ואהבת, שצריך האדם להתקשר בו באהבה עליונה, שכל עבודה שצריך האדם לעבוד להקב"ה, יעבוד באהבה. שאין לך עבודה כמו אהבת הקב"ה. האהבה היא כלל התורה, משום שעשרת הדיברות שבתורה נכללו כאן.
%letter 139
.139 אין דבר שחביב לפני הקב"ה, כמי שאוהב אותו כראוי, כמ"ש, בכל לבבך. בכל, מהו פירושו? הרי היה צריך לומר, בלבבך, וכן, בנפשך, במאודך. מהו בכל לבבך? 
%break
אלא בא לכלול ב' לבבות, אחד טוב ואחד רע. בכל נפשך, בב' נפשות, אחת טובה ואחת רעה. בכל מאודך, בין שנופל לו כסף בירושה, או מצד אחר, או בין שהוא הרוויח אותו.
%page 50
%letter 140
.140 מי שאוהב את הקב"ה, מתעטר בחסד מכל הצדדים, ועושה חסד עם כל, ואינו דואג על גופו ועל כספו. מאין לנו זה? מאברהם, שמשום אהבת ריבונו, לא חמל על ליבו, על נפשו, ועל כספו.
%letter 141
.141 על ליבו. שאברהם לא השגיח על רצונו מחמת אהבת אדונו. על נפשו. שלא חמל על בנו ועל אשתו מחמת אהבת אדונו. על כספו. שהיה עומד בפרשת דרכים, ותיקן מזונות לכל העולם. משום זה התעטר בעטרה של ספירת חסד. כמ"ש, חסד לאברהם.
%break
ומי שנקשר באהבת אדונו זוכה לזה. ולא עוד, אלא שכל העולמות מתברכים בזכותו. כמ"ש, וחסידיך יברכוּכָה. אל תקרא יברכוכה, אלא יברכו כה. 
%break
שהחסידים, אותם שזכו לספירת חסד, יברכו השכינה, הנקראת כ"ה. הרי שאפילו השכינה מתברכת בזכותם.
("ואהבת את ה' אלקיך", ואתחנן)
%break
%H היכל האהבה
%break
%letter 145
.145 כמה מדורים על מדורים יש לצדיקים בעולם ההוא, והמדור העליון מכולם הוא לאותם שאהבת אדונם נקשרת בהם, כי המדור שלהם נקשר בהיכל העולה על הכול, משום שהקב"ה מתעטר בזה באהבה.
%letter 146
.146 היכל זה, העליון על הכול, נקרא אהבה, ועל אהבה עומד הכול. כמ"ש, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. והכול עומד באהבה. כי השם הקדוש הוי"ה נמצא כך. 
%break
י' דהוי"ה, חכמה, אין נפרד ממנה לעולם הקוץ שלה של מעלה, הכתר, כי באהבה שורה עליה הכתר, ואינו נפרד ממנה לעולם.
%break
ה' של הוי"ה, שהיא בינה, הי', שהיא חכמה, אינה נפרדת ממנה, ונמצאות יחד באהבה, ואינן נפרדות זו מזו, וכמו זה היא ה' דהוי"ה. שהיא כמ"ש, ונהר יוצא מעדן. שנהר, בינה, יוצא מעדן, חכמה, והבינה יוצאת תמיד מהחכמה, ומתדבקים לעולם באהבה.
%letter 147
.147 ו"ה, ז"א ומלכות, כשהם מתדבקים זה בזה, מתדבקים באהבה יחד, חתן בכלה, שדרכם תמיד נמצאת באהבה. נמצא, אשר י' בה"ר, ה"ר עם ו', ו' עם ה"ת, מתקשרים זה בזה באהבה. והכול נקרא אהבה. 
%break
וע"כ מי שאוהב את המלך, נקשר באהבה ההיא. ומשום זה כתוב, ואהבת את ה' אלקיך.
("ואהבת את ה' אלקיך", ואתחנן)
%break
%H עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה
%break
%letter 730
.730 שימֵני כחוֹתָם על ליבך, רשָפיהָ רשׁפֵּי אש. אין לכנ"י, הנוקבא, שלמות ורצון ותשוקה אל הקב"ה, אלא ע"י נשמות הצדיקים, שהם מעוררים נביעת המים התחתונים בנוקבא, 
%break
נגד המים העליונים דז"א, שמעלים מ"ן לנוקבא, שבשעה ההיא שלמות הרצון והתשוקה הן בדבקות אחד לעשות פירות.
%letter 731
%page 51
.731 אחר שהתדבקו זו"ן זה בזה, והיא קיבלה תשוקה לז"א, היא אומרת, שימני כחותם על ליבך. דרכו של חותם, כיוון שהתדבק במקום אחד, אע"פ שהוסר משם, הרי נשאר רשימתו באותו מקום, ואינה סרה ממנו, וכל הרשימה וכל הצורה שלו נשארו שם.
%break
כך אמרה כנ"י, הנוקבא, הנה התדבקתי בך. אע"פ שאסור ממך ואלך בגלות, שימני כחותם על ליבך, כדי שתישאר כל צורתי בך, כאותו חותם המשאיר כל צורתו באותו מקום שהתדבק בו.
%letter 732
.732 כי עזה כמוות אהבה. עזה היא כהיפרד הרוח מן הגוף. כשהגיעה שעתו של אדם להסתלק מן העולם, וראה מה שראה, הרוח הולך בכל איברי הגוף, ומעלה גליו, כמו שנוסע בספינה בים בלי משוטים, עולה ויורד ואינו מועיל לו, 
%break
בא ושואל להיפרד מכל איברי הגוף. ואין דבר קשה ביותר כהיום שהרוח נפרד מהגוף. כך כוח אהבת כנ"י אל הקב"ה, ככוח המוות בשעה שהרוח רוצה להיפרד מהגוף.
%letter 733
.733 קשָה כשאוֹל קנאה. כל האוהב, ואין הקנאה קשורה עימו, אהבתו אינה אהבה, אלא כיוון שקינא נשלמה האהבה. מכאן, שצריך האדם לקנא את אשתו, כדי שיתקשר עימה באהבה שלמה, כי מתוך כך אינו נותן עיניו באישה אחרת.
%break
קשה כשאול קנאה, כמו ששאול קשה בעיניהם של רשעים לרדת בו, כך קנאה קשה בעיניו של האוהב המקנא, להיפרד מהאהבה.
%letter 734
.734 שאוֹל, בשעה שמורידים את הרשעים בו, מודיעים להם חטאיהם על מה מורידים אותם, וקשה להם. כך מי שמקנא תובע על חטאים, וחושב כמה מעשים חשודים שעשתה, ואז מתקשר בו קשר האהבה.
%letter 735
.735 רשָפיהָ רשפי אש שלהבת יה. שלהבת יה, זהו שלהבת השורף ויוצא מתוך השופר, יסוד אמא, הנקראת י"ה, שהתעורר ושורף. קו שמאל דאמא, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. זהו שורף שלהבת האהבה של כנ"י, השכינה, אל הקב"ה.
%letter 736
.736 משום זה כתוב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. כי כשבא הימין, מים, חסד, עוד מוסיף שריפת האהבה, ואינו מכבה שלהבת השמאל. כמ"ש, וימינו תחבקני.
%break
כי בעת הארת החכמה שבקו שמאל דאמא אל הנוקבא, הוא אש שורף, להיותו בלי חסדים. וכשבא קו הימין בחסדים שלו, המכונים מים, להשקיט את השריפה, 
%break
אינו מכבה בזה את הארת החכמה, אלא אדרבה, הוא מוסיף ומשלים את הארתה, כי מלביש החכמה בחסדים, והחכמה מאירה בכל השלמות.
%letter 739
.739 בכל מקום הזכר רודף אחר הנוקבא, ומעורר אליה האהבה. וכאן יוצא, שהיא מעוררת האהבה ורודפת אחריו, כמ"ש, שימני כחותם על ליבך. 
%break
ודרך העולם, שאין זה שבח אל הנוקבא לרדוף אחר הזכר. אלא בהכרח דבר סתום הוא, ודבר עליון צפוּן באוצרות המלך.
("שימֵני כחוֹתָם על ליבך", ויחי)
%break
%page 52
%H אהבת חברים
%break
%H דמעות של אהבה
%break
%letter 56
.56 ובעת שהאדם הגשמי מתמלא רחמים ואהבה על חברו, הוא מוריד דמעות מעיניו. זה נמשך משורש הדמעות הרוחניות האמורות. כי כל דבר רוחני הנוהג בעליונים, מכה ומוציא לו ענף בבריות הגשמיות. 
%break
כי האור העליון בועט ומכה על המסך לעבור גבולו, משום שהאור העליון נמשך תמיד רק מא"ס, שלמעלה מעולם הצמצום, שאינו נבחן שם שום גבול.
%break
ומתוך שהאור העליון חושק ומתאווה להתפשט בתחתון, כמו שלומדים, התאווה הקב"ה לָדוּר בתחתונים, וכן לומדים, שכינה בתחתונים צורך גבוה. ע"כ, הוא בועט ומכה על הגבול שבמסך, להימשך למטה מגבולו, והמסך מחזירו לאחוריו כאו"ח. 
%break
אשר בינתיים, נפלטו דמעות לחוץ. הרי שהדמעות האלו, באו מתוך הרחמים והאהבה אל התחתון. ולכן גם בענף הגשמי נפלטו תמיד דמעות, בעת שמעיו הומים ומתעוררים באהבה וברחמים על חברו. 
%break
אבל הדמעות הרוחניות אינן נאבדות, כמו הגשמיות.
("החיזיון של רבי חייא", הקסה"ז)
%break
%H גילוי הסודות רק בין החברים
%break
%letter 475
.475 אמר רבי שמעון, משום שהסודות התגלו כל כך בין בעל השמחה וחבריו, נגזר עליהם, שיגלו בין החברים שבבבל, וילמדו הדרכים שלהם והסודות יתכסו ביניהם. כי הסודות לא יתגלו אלא בינינו, כי הקב"ה הסכים עימנו, ועל ידינו יתגלו הדברים.
%letter 476
.476 עתיד הקב"ה להכריז על בניו, כמ"ש, אז ייבקע כשחר אורֶךָ וארוּכָתך מְהֵרָה תצמח.
("מאמרים לברית מילה", לך לך)
%break
%H אחים ורֵעים
%break
%letter 68
.68 אשרי חלקם של אלו העוסקים בתורה לשמה, כי הם מתקשרים בהקב"ה ממש. ונקראים אחים ורֵעים. כמ"ש, למען אחיי ורעיי, אדבְּרה נא שלום בָּך.
("המרגלים", שלח לך)
%break
%H חובה לגלות סודות התורה לחברים
%break
%letter 709
.709 אמר משה, דברים אלו סתומים, וצריכים לפתוח אותם בשביל החברים, שמי שסותם להם סודות התורה הוא מצער אותם. שלרשעים, האורות של הסודות נעשו להם חושך. והוא דומה לכסף שגנוז.
%page 53
מי שחופר עד שמגלה אותו, ואינו שלו, מתהפך בשכלו לחושך ואפלה. ולמי שהוא שלו, הוא מאיר לו. ומשום זה, יש לאדם לגלות סודות התורה הסתומים, לחברים.
("חג הפסח", פינחס)
%break
%H שבֶת אחים גם יחד - ממלחמה לאהבת אחווה
%break
%letter 65
.65 הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ואח"כ חוזרים להיות באהבת אחווה.
%break
הקב"ה אומר עליהם, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה, גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד, אלא הקב"ה מקשיב לדיבורם. ויש לו נחת והוא שמח בהם. כמ"ש, אז נדְבְּרו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו.
%letter 66
.66 ואתם החברים שכאן, כמו שהייתם בחביבות באהבה מקודם לכן, גם מכאן והלאה לא תיפרדו זה מזה, 
%break
עד שהקב"ה ישמח עימכם, ויקרא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם. כמ"ש, למען אחיי ורעיי אדַבְּרה נא שלום בךְ.
("הנה מה טוב ומה נעים", אחרי מות)
%break
%H אהבת חברים
%break
%letter 54
.54 כל אלו החברים שאינם אוהבים אלו את אלו, מסתלקים מן העולם טרם שמגיע זמנם. כל החברים בימיו של רבי שמעון, אהבת נפש ורוח הייתה ביניהם. 
%break
ומשום זה בדורו היו סתרי התורה בגלוי. והיה אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם, שלא ללכת בדרך הישר. ועוד שעושים פגם בתורה.
%break
כי התורה, אהבה ואחווה ואמת יש בה. אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחווה, ונותנים רוחם זה בזה. 
%break
החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם יצחק יעקב, שהם חג"ת.
("ועתה הַניחה לי", כי תישא)
%break
%H שבֶת אחים גם יחד
%break
%letter 107
.107 הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שבת אחים, התחברות האח, ז"א, בצדק, מלכות. גם, הוא לרבות את ישראל, שהם המרכבה לייחוד הזה.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%page 54
%H לָדוּר במקום של אנשי מעשה
%break
%letter 138
.138 לעולם אל ידור אדם אלא במקום שאנשי מעשה דרים בתוכו, משום שאוי לו לזה שמעוֹנו בין הרשעים, כי הוא נתפס בעוונם. ואם מעונו בין צדיקים, מטיבים לו בזכותם.
%letter 139
.139 רב חַסְדָא היה דר בתחילה בין אנשי קַפּוּטְקיָא, ומחלות היו רודפות אחריו. לקח ושם דירתו בין בעלי המגן שבציפוֹרי, כלומר בין תלמידי חכמים. 
%break
ועלה וזכה להרבה טוב, להרבה עושר, ולהרבה תורה. ואמר, כל זה זכיתי, משום שבאתי בין אלו, שהקב"ה משגיח להטיב להם.
("את הכול ראיתי בימי הבלי", בוא)
%break
%H ללכת בלב אחד
%break
%letter 176
.176 החברים, כשהם בדרך, צריכים ללכת בלב אחד. ואם הולכים ביניהם רשעי עולם, או אנשים שאינם מהיכל המלך, צריכים להיפרד מהם.
("ויבנהו שבע שנים", וארא)
%break
%H הקודח חור בספינה
%break
%letter 18
.18 ויתרו היה בתחילה כומר לעבודה זרה, ולצד ההוא היה עובד, ומשך עליו רוח מאותו הצד. וע"כ נקרא אח"כ קיני, כי נפרד מקין והתדבק בהקב"ה. 
%break
שכל מי שמתדבק בהקב"ה ועושה מצוות התורה, כביכול הוא מקיים העולמות, עולם שלמעלה ועולם שלמטה. כמ"ש, ואת מצוותיי תשמרו, ועשיתם אותם.
%letter 19
.19 וכל מי שעובר על מצוות התורה, כביכול פוגם למעלה, פוגם למטה, פוגם את עצמו, פוגם לכל העולמות. משל ליורדי הים, השטים באונייה, קם שוטה אחד ביניהם, ורצה לנקוב את הספינה. אמר לו חברו, למה אתה קודח? 
%break
אמר לו, מה אכפת לך, הלוא תחתיי אני קודח. אמר לו, הרי שנינו טובעים בספינה ביחד.
("למעול מַעַל בה'", נשוא)
%break
%H מיעוט הרבים שניים
%break
%letter 276
.276 בברכות, אחד מזכיר שמו של הקב"ה, ושניים משיבים לו, כמ"ש, כי שֵׁם ה' אקרא הבוּ גודל לאלקינו. כי שם ה' אקרא, הוא אחד, המזכיר את השם. 
%break
הבו גודל לאלקינו, הוא שניים האחרים המשיבים. אבל בתורה, אפילו שניים יושבים ועוסקים בתורה, נותנים גדוּלה ועוז ותפארת התורה אל הקב"ה.
("זכירה ופקידה", וייצא)
%break
%page 55
%H חברים שעוסקים בתורה מוגנים
%break
%letter 32
.32 בכל מעשיו צריך האדם לשים כנגדו את הקב"ה. כל מי שהולך בדרך, שמתיירא מפני ליסטים, יכוון לג' דברים, לדורון ולתפילה ולמלחמה. כמו יעקב, בשעה שהיה מתיירא מפני עשיו.
%break
והחשוב מהם תפילה. ואע"פ שהתפילה חשובה יותר, שני חברים או שלושה שעוסקים בדברי תורה, הוא עוד יותר חשוב מכל. 
%break
כי אינם מתייראים מפני ליסטים, משום שהשכינה מחוברת עימהם, מחמת שעוסקים בתורה.
("ואתה פה עמוֹד עימדי", ואתחנן)
%break
%page 56
%H אור
%break
%H גניזת האור
%break
%letter 201
.201 אהבה שלמה, היא אהבה בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד ובהצלחת דרכיו. שיאהב את הקב"ה, שאפילו הוא לוקח ממנו את נשמתו. זוהי אהבה שלמה, שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין. וע"כ, האור של מעשה בראשית יצא, ואח"כ נגנז. 
%break
וכשנגנז, יצא דין הקשה. ונכללו ב' הצדדים, חסד ודין יחד, שיהיו שלמות, שניתן מקום להתכללות ב' הקצוות כאחת.
%break
כי עתה תצויר האפשרות לגלות שלמות אהבתו, גם בשעה שנוטל את נפשו ממנו. וניתן מקום להשלמת האהבה. 
%break
באופן, שאם לא היה נגנז, והדין הקשה לא היה נגלה, הייתה אהבה רבה זו חסרה מהצדיקים, ולא הייתה לה שום אפשרות לבוא פעם לכלל גילוי.
("המצווה השנייה", הקסה"ז)
%break
%H לצפות לאור
%break
%letter 54
.54 מי מכם אשר הפך חושך לאור, והמר יטעם לו כמתוק, עוד מטרם שבא לכאן, בעודו בחיים בעוה"ז. מי מכם, אשר בכל יום מצפה לאור, המאיר בשעה שהמלך פוקד את האיילה, 
%break
שאז מתגדל כבוד המלך, ונקרא מלך על כל מלכי העולם. ומי שאינו מצפה לזה בכל יום בעודו בעוה"ז, אין לו חלק כאן.
("החיזיון של רבי חייא", הקסה"ז)
%break
%H ההכנה להשגה והשגת הדבר
%break
%letter 1
.1 תרי"ג (613) המצוות שבתורה נקראות פקודין, וגם עצות. כי בכל דבר יש ההכנה להשגה הנקראת אחור, והשגת הדבר הנקראת פנים. ועד"ז יש בתורה ומצוות, נעשה ונשמע. 
%break
כשמקיימים תורה ומצוות בנעשה, מטרם שזוכים לשמוע, נקראות המצוות תרי"ג עצות, הכנה, אחור. וכשזוכים לנשמע, נעשים תרי"ג המצוות פקודין, מלשון פיקדון.
%break
כי בכל מצווה מופקד אור של מדרגה, כנגד איבר מיוחד בתרי"ג איברים וגידים של הנשמה, ושל הגוף. ונמצא בעשיית המצווה, הוא ממשיך לאיבר שכנגדה בנשמתו ובגופו, את האור, 
%break
השייך לאותו איבר וגיד. וזה הפָנים של המצוות. לכן הפנים של המצוות נקראים פקודין.
("ביאור כללי לכל י"ד (14) מצוות", הקסה"ז)
%break
%page 57
%H אור עליון ממלא כל המציאות
%break
%letter 1
.1 מטרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור העליון הפשוט ממלא כל המציאות. ולא היה שום מקום פנוי, בשביל מציאות נאצלים ונבראים. ולא היה שם ראש וסוף, אלא הכול היה אור פשוט בהשוואה אחת. והוא נקרא אור א"ס.
%break
וכשעלה ברצונו הפשוט, לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים, יצא הניצוץ הקשה, כוח הדין שהתגלה בתוך המלכות, שיצא מא"ס, וחקק חקיקה באור העליון. והצטמצם האור, והסתלק מתוך כלי המלכות ומסביב לה. 
%break
הסתלקות האור הזה מכונה חקיקה באור העליון, כי נעשה שם חלל ריק מאור. ובחלל הריק הזה יצאו אח"כ כל העולמות ואשר בהם.
("חקק חקיקה באור עליון", בראשית-א)
%break
%H זוהר הרקיע
%break
%letter 3
.3 אחר שבני אדם מעלים מ"ן ע"י מצוות ומע"ט, ממשיכים הארה חדשה מלמעלה, המורידה את המלכות ומקום הזיווג בחזרה למקומה, למטה מת"ת, ויוצאת מדרגה שלמה נרנח"י, שמתקבלים בספירות בינה ות"ת, שנכללו מקודם לכן במלכות, 
%break
הראויות לקבל אור העליון. ואז גם נשמות הצדיקים מקבלות מוחין עליונים מזו"ן דאצילות, להיותן נכללות במלכות העליונה.
%break
הרי שכל המוחין, הם רק מכוח המלכות שעלתה לבינה, ונעשה שם סיום חדש, הנקרא רקיע. ולולא הרקיע, לא היו יכולים הזו"ן לקבל כלום מאור העליון. ולכן מכנה הכתוב את המוחין הללו בשם זוהר הרקיע. 
%break
כלומר, האור המתגלה בסיום של שיתוף הרחמים בדין. כמ"ש, והמשכילים, זו"ן ונשמות הצדיקים, יזהירו כזוהר הרקיע, יקבלו מוחין המאירים כמו זוהר הרקיע, כי כל המוחין שלהם מזוהר הרקיע באים.
("זוהר הרקיע", בראשית-א)
%break
%H ויהי אור
%break
%letter 348
.348 ויאמר אלקים, יהי אור. זהו האור, שברא הקב"ה בתחילה, אור העיניים, האור שהראה הקב"ה לאדה"ר, והיה רואה בו מסוף העולם ועד סופו. האור שהראה הקב"ה לדוד, והיה משבח ואומר עליו, מה רב טוּבְך אשר צָפנת ליראיך. 
%break
והוא האור שהראה הקב"ה למשה, וראה בו מגלעד עד דן, כלומר כל ארץ ישראל.
("אור הגנוז", בראשית-א)
%break
%H גניזת האור, כדי שלא ייהנו ממנו רשעי העולם
%break
%letter 148
.148 ויַרְא אלקים את האור כי טוב. שהקב"ה ראה במעשיהם של רשעים וגנז אותו. לא שראה במעשיהם של הרשעים, אלא שראה בגודלו של האור עצמו, כי טוב לגנוז אותו, ולא יהיה מגולה לעולם.
%break
%page 58
וירא אלקים את האור, שראה שמאיר מסוף העולם עד סופו. וטוב לגנוז אותו, כדי שלא ייהנו ממנו רשעי עולם. כי אם הרשעים ייהנו מהאור הגדול הזה, לא יבואו עוד לתשובה. 
%break
בדומה לכתוב, פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים, ואכל וחי לעולם. שכוונת הכתוב, שלא יהיו לו עוד צורך ודחיפה לעשות תשובה, ולא יתוקן הפגם שעשה בעצה"ד. ולכן גירש אותו מגן עדן.
("יהי אור", בראשית-ב)
%break
%H גניזת האור מהרשעים
%break
%letter 4
.4 בזמן שנברא העולם, היה האור הזה עומד ומאיר מראש העולם עד סוף העולם. כשהסתכל הקב"ה באלו הרשעים העתידים לעמוד בעולם, גנז האור ההוא, כמ"ש, ויימנע מרשעים אורם. ועתיד הקב"ה להאיר אותו לצדיקים לעוה"ב. 
%break
וזהו, אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך. פעלת, פעולת הגניזה. וכתוב, וזרחה לכם ירְאֵי שְׁמי, שמש צְדָקה ומַרפֵּא בכנפיה.
("בני אהרון", אמור)
%break
%H האור הגנוז
%break
%letter 178
.178 מה רַב טוּבך אשר צפנת ליראיךָ, פעלתָ לחוסים בךְ נגד בני האדם. מה רב טובך, מורה על הטוב שנגנז, על האור הגנוז. ליראיך, שנגנז בשביל יראי חטא, העוסקים בתורה. 
%break
פעלת, מורה על פעולות מעשה בראשית, שנעשה ומתקיים בשביל לומדי התורה, הממשיכים בזכות תורתם את האור הגנוז.
("ויכוּלו השמיים", בראשית-ב)
%break
%H השפעת השפע
%break
%letter 368
.368 אֶת קורבני לַחמי. הקורבן של הקב"ה בכל יום לזוּן העולם, לתת כלכלה למעלה ולמטה, כי בהתעוררות שלמטה עם הקרבת קורבן תמיד, מתעורר למעלה השפעת השפע, 
%break
שבזה מתכלכלים כל אחד כראוי. מזון הוא שפע אור החסדים. כלכלה היא חכמה מלובשת בחסדים, שכלול מב' הצדדים.
%letter 369
.369 את קורבני לחמי. כמ"ש, אכלתי יַערי עם דבשי, שתיתי ייני עם חַלבי. שזה מורה על כלכלה. הקב"ה מצווה לעורר מזונות למעלה, כדי להשפיע מזונות למטה, מאותו המזון של מעלה. 
%break
מי שנותן מזונות לעני לקיים הנפש, על אחת כמה וכמה, שהקב"ה מברך אותו ומשפיע לו מזונות של מעלה, והעולם מתברך בשבילו.
%letter 370
.370 על זה נאמר, לא יזלזל אדם בשום איש שבעולם. כי בתחילה החשיבו אותו לעם הארץ, וכמעט שהיו מזלזלים בו. אלא שבשני אופנים אפשר לזכות ע"י האדם הזה: 
%break
לזכות על ידו בעוה"ב ע"י נתינת צדקה. ולזכות לשמוע ממנו חידוש תורה.
("אֶת קורבני לַחמי", וייצא)
%break
%page 59
%H תיקון הגוף לקבל אור הגדלות
%break
%letter 38
.38 אחר שנשלמה הנוקבא, והיא רוצה להשפיע נשמות לבני אדם, אשר גופם נמשך מנוקבא מטרם תיקונה, ואינם ראויים לקבל אור הנשמה, היא חוזרת ומתמעטת לו"ק בלי ראש, 
%break
שהוא הפגם של הנחש הרע, שע"י זה נפגמות גם הנשמות שבה. ומשפיעה את הנשמות הפגומות לבני אדם, כדי שגופם יקבל את הפגם והקטנות של הנשמות.
%break
ואז נעשו הגופים מוכשרים לקבל גם את אור גדלות הנשמות. הרי שעניין הפגם הזה, אשר הנשמות פוגמות את הגופים, הוא לתיקון הגוף להכשיר אותו לקבל אור הגדלות.
("אך אל הפרוכת לא יבוא", ויישב)
%break
%H גדלות הנשמה
%break
%letter 38
.38 אחר שהגוף נשבר ע"י הפגם והקטנות של הנשמה, שנעשה בזה כלי לקבל גם את הגדלות של הנשמה, אז רוצה בהם הקב"ה. 
%break
משא"כ בטרם שהגוף נשבר מחמת פגם הנשמה, אינו רוצה בהם הקב"ה, כי אינו ראוי לקבל אור הנשמה.
("אך אל הפרוכת לא יבוא", ויישב)
%break
%H אורות עליונים
%break
%letter 10
.10 כשברא הקב"ה את העולם העליון, בינה, התקין הכול כראוי, והוציא אורות עליונים המאירים מכל הצדדים, שהם ג' הקווים, והכול הוא אחד. 
%break
וברא שמיים של מעלה, ז"א, וארץ של מעלה, הנוקבא, שיתוקנו כולם כאחד, הבינה וזו"ן, לתועלת התחתונים.
("ויהי מקץ", מקץ)
%break
%H העלמת האור
%break
%letter 74
.74 זריעה, פירושו, הכנת העלמת אור, שבסופה מתהפך ההעלם לגילוי גדול, שהוא כמו זריעת חיטים טובים בקרקע, שנעלמים ונרקבים שם, אבל סופם לחזור ולצמוח מאה שערים.
("הזקן", משפטים)
%break
%H השמיים מספרים כבוד אל
%break
%letter 184
.184 כשהאיר היום ביום השבת, עליית השמחה עולה בכל העולמות בנחת בחדווה. אז, כמ"ש, השמיים מְסַפרים כבוד אל ומעשה ידיו מַגיד הרקיע. שמיים, ז"א, ששֵם העליון נראה בהם, אמא, ושם הקדוש נרשם בהם, אבא. כלומר, שמיים, ז"א, שיש בו מוחין דאו"א.
%page 60
%letter 185
.185 מהו מְסַפרים? שמאירים ומתנוצצים בהתנוצצות של אור העליון, ועולים בשם, הכלול בהארת השלמות העליונה, בשם הוי"ה, שיש בו י"ה, שלמות העליון, שהם או"א.
("השמיים מספרים כבוד אל", תרומה)
%break
%H האור של התנוצצות ספר העליון
%break
%letter 186
.186 מהו סיפור, שהשמיים מספרים? שמתנוצצים בהארת השלמות של ספר העליון, אבא, והנמשך מספר נקרא סיפור. ומשום זה עולים בשם שלם, הוי"ה, ומאירים באור שלם, בקו ימין, ומתנוצצים בהתנוצצות שלמה בקו שמאל.
%break
הם מתנוצצים ומאירים בעצמם מתוך האור של התנוצצות ספר העליון. ומתנוצצים ומאירים לכל צד שמתדבקים בו, כי מהספיריות ומהאור מאירה כל טבעת ומתנוצץ בהתנוצצות כל הספירות שבמלכות, הנקראות טבעות. 
%break
משום שביום הזה מתעטרים השמיים, ז"א, ועולים בשם הקדוש, הוי"ה, יותר מבשאר הימים.
("השמיים מספרים כבוד אל", תרומה)
%break
%H האור של התנוצצות ספר העליון
%break
%letter 187
.187 ומעשה ידיו. טל העליון המאיר מכל צדדים הנסתרים, שהם מעשי ידיו של ז"א, ותיקון שלו שמיתקן בו ביום הזה מכל שאר הימים. החסדים המכונים טל, נגלו ע"י העלאת מ"ן ממסך דחיריק, שהעלה ז"א. וע"כ נקרא הטל, מעשי ידיו.
%letter 188
.188 מגיד הרקיע. מגיד, שמושך הטל ונוזל למטה ליסוד, מראש המלך, מהג"ר שלו, שנקראות ראש ז"א, ומתמלא מכל הצדדים. הרקיע, רקיע שהוא המעיין של הבאר, יסוד המשפיע אל הבאר, מלכות.
%break
וזהו נהר היוצא מעדן, המושך ונוזל למטה נזילת טל העליון, המאיר ומתנוצץ בהתנוצצות מכל הצדדים. והרקיע הזה מושך אותו בהמשכת אהבה והשתוקקות, להשקות שיקוי של שמחה לליל שבת, המלכות.
("השמיים מספרים כבוד אל", תרומה)
%break
%H השמיים מספרים בספיריות ובהתנוצצות עליונה
%break
%letter 189
.189 וכשמושך ונוזל טל של בדולח מראש ז"א, מתמלא הכול ונשלם באותיות הקדושות, בכ"ב (22) אותיות, בכל אלו השבילים הקדושים. החכמה שבל"ב (32) שבילים נעלמת ומתלבשת בטל, חסדים, אז מתמלא מכל, הן מחכמה והן מחסדים. 
%break
אלא החכמה בהעלם והחסדים בגלוי. כיוון שהכול התחבר בו, הן חכמה והן חסדים, נעשה בו אורַח להשקות ולברך למטה, למלכות. שנתקן בו מפתחא, שנקרא אורח, שדרכו משפיע הארת הג"ר אל המלכות.
%page 61
%letter 190
.190 יום ליום יביע אומֶר. יום משפיע ליום, וטבעת משפיעה לטבעת. שכל ספירה מז"א, הנקראת יום וטבעת, משפיע לספירה שכנגדה במלכות. 
%break
כי עתה מדבר הכתוב בדרך פרט, איך השמיים, ז"א, מספרים ומתקנים בספיריות ובהתנוצצות עליונה, לכבוד הזה, שהוא המלכות, הנקראת כבוד. ואיך מושך ונוזל רקיע נזילה מטל העליון.
("השמיים מספרים כבוד אל", תרומה)
%break
%H אור הגנוז
%break
%letter 414
.414 ויאמר אלקים, יהי אור ויהי אור. אור זה נגנז, והוא מזומן לצדיקים לעוה"ב. כמ"ש, אור זרוּע לצדיק, שמורה הן לצדיק שלמעלה והן לצדיק התחתון. והאור ההוא לא שימש בעולם חוץ מביום הראשון, ואח"כ נגנז ולא שימש יותר.
%letter 415
.415 אם היה נגנז מכל וכל, לא היה עומד העולם אפילו רגע אחד, אלא נגנז ונזרע כזרע הזה, שזורעים אותו ועושה תולדות וזרעים ופירות, וממנו מתקיים העולם. ואין יום, שאינו יוצא ממנו בעולם, ומקיים הכול, 
%break
כי בו מזין הקב"ה את העולם. ובכל מקום שעוסקים בתורה בלילה, יוצא חוט אחד מאור ההוא הגנוז, ונמשך על אלו שעוסקים בתורה. כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירוֹ עימי.
("יהי אור", תרומה)
%break
%H ג' אורות
%break
%letter 279
.279 קם רבי אבא ושאר החברים, ואמרו, אשרי חלקנו, שהזמין הקב"ה לפנינו את הדרך הזו. אמר רבי אבא, לי הזמין הקב"ה הדרך הזו, כדי להתחבר עימכם, אשרי חלקי שזכיתי לדרך הזו.
%letter 280
.280 ביום שיצאתי לדרך ראיתי אור אחד שנחלק לג' אורות, והלכו לפניי, והסתתרו. ואמרתי, ודאי שראיתי השכינה, אשרי חלקי. ועתה, אלו ג' אורות שראיתי, אתם הם. אתם אורות ומאורות עליונים להאיר בעוה"ז ובעוה"ב.
%letter 281
.281 עד כאן לא ידעתי, שכל אלו מרגליות הסתומות היו תחת ידכם. כיוון שראיתי שברצון מצוות ריבונכם נאמרו הדברים האלו, אני יודע שכל הדברים עולים ביום הזה לכיסא העליון שהוא בינה, 
%break
ולוקח אותם שר הפנים, מט"ט, ועושה מהם עטרות לריבונו. והיום הזה מתעטר שישים מרכבות קדושות, כנגד חג"ת נה"י, לכבוד הכיסא, בינה, ע"י אלו הדברים שנאמרו כאן ביום הזה.
%letter 282
.282 בתוך כך הֶעֱריב השמש. בחצות לילה קמו לעסוק בתורה. אמר רבי אבא, מכאן והלאה נאמר דברים לעטר עימהם הצדיקים שבגן עדן. 
%break
כי עתה הוא הזמן שהקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן, מקשיבים לקולם של הצדיקים אשר בארץ.
("רוח העליון", ויקהל)
%break
%page 62
%H כל הנחלים הולכים אל הים
%break
%letter 1
.1 אלה פקודֵי המשכן, משכן העדוּת. כתוב, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. כל הנחלים, הם נחלים ומעיינות קדושים, הספירות דז"א, שהתמלאו ויצאו להאיר ולמלא לים הגדול, המלכות. 
%break
וכיוון שהים הגדול התמלא מצד אלו הנחלים, אז הוא מוציא מים ומשקה לכל חיות השדה, כמ"ש, ישקו כל חיְתו שדיי, שהן המדרגות דבי"ע.
("כל הנחלים הולכים אל הים", פקודי)
%break
%H מקור החיים
%break
%letter 165
.165 כי עימךָ מקור חיים, באוֹרךָ נראֶה אור. כי עימך מקור חיים, זהו השמן העליון הנמשך ואינו נפסק לעולם, השורה בתוך חכמה העליונה על הכול. שכתוב, 
%break
כי עימך, ששורה עימך באהבה שעל הכול, ואינו נפרד ממך לעולם. מקור חיים, בינה, כי חו"ב דבוקים יחד, בזיווג שאינו נפסק לעולם.
%break
ונקראת הבינה מקור חיים, משום שהיא המקור והמעיין של החיים, שהוא השפעת החכמה, שנקרא חיים. להוציא החיים מהחכמה, בשביל האילן העליון, ז"א, ולהדליק הנרות של המלכות. וע"כ האילן, ז"א, נקרא עה"ח. אילן הנטוע ומושרש במקור החיים, בינה.
%letter 166
.166 וע"כ כתוב, באורך נראה אור. באורך, זהו האור הגנוז לצדיקים לעת"ל. שכתוב, ויַרְא אלקים את האור כי טוב. 
%break
ומאותו האור עתידים להתלבש נר"ן האלו בנר"ן הבהמיים של האדם, ישראל, להאיר לעוה"ב.
("כי עימךָ מקור חיים", צו)
%break
%H יתרון האור מתוך החושך
%break
%letter 105
.105 כיתרון האור מן החושך. כי תועלת האור אינה באה אלא מתוך החושך. תיקון הלבן הוא שחור. כי לולא השחור לא היה מושג הלבן. ומשום שיש שחור, מתעלה הלבן ומתכבד. 
%break
משל למתוק ולמר, שאין איש יודע טעם מתיקות, מטרם שטועם טעם מר. מי עושה לזה שיהיה טעמו מתוק? המר.
%break
כי הדברים שיש ביניהם יחס הפוך, הרי האחד מגלה את חברו. כך בלבן ושחור, ובאור וחושך, ובחולה ובריא. כי אם לא היה חולה בעולם, לא היה שום מושג לשם בריא. 
%break
כמ"ש, גם את זה לעומת זה עשה האלקים. וכמ"ש, טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תַנַח את ידך.
("יתרון לחכמה על הסכלות", תזריע)
%break
%H אור הגנוז ואור שבו מתקיים העולם
%break
%letter 3
.3 מה רב טובךָ אשר צפנת ליראיך, פעלתָ לחוסים בךְ. מה רב טובך, כמה עליון ומכובד אור העליון שנקרא, טוב. כמ"ש, וירא אלקים את האור כי טוב. וזהו האור הגנוז, שבו עושה הקב"ה טוב בעולם,
%page 63
ואין מונע אותו בכל יום, ובו מתקיים העולם, ועומד עליו. אור עליון עשה הקב"ה כשברא העולם, וגנז אותו לצדיקים לעת"ל. כמ"ש, אשר צפנת ליראיך, פעלת לחוסים בך.
%break
יש ב' אורות:
%break
א. אור הגנוז לצדיקים לעת"ל, ואינו מאיר בעולם,
ב. אור הנקרא טוב, הנמשך מהאור הגנוז, מאיר בעולם בכל יום, והעולם עומד עליו.
("בני אהרון", אמור)
%break
%H כשהאור מתעורר, הכול בחיבור ואהבה
%break
%letter 19
.19 ישראל למטה היו מתברכים ממקום, שכל אלו הברכות יוצאות בו ואינן מתעכבות לצאת, ממלכות, כמ"ש, יברכך ה' מציון. וכתוב, כטל חרמון, שיורד על הררי ציון, מלכות. 
%break
וכתוב, כי שם ציווה ה' את הברכה, חיים עד העולם. וזהו האור של העולם, כמ"ש, מציון מכְלַל יופי אלקים הופיע. הופיע, פירושו מאיר. וכשמאיר, הוא מאיר לכל העולמות.
%letter 20
.20 וכשהאור הזה, הברכה והחיים, מתעורר, הכול בחיבור, בזיווג, הכול באהבה, הכול בשלמות, אז הוא שלום הכול, שלום של מעלה ושל מטה, כמ"ש, יהי שלום בחֵילךְ שלווה בארמְנותייך.
("המניין והחשבון", במדבר)
%break
%H האור שנברא ביום ראשון
%break
%letter 72
.72 מה הטעם שנמשך השמן הטוב לאברהם? משום שפשט ימינו, חסד, להאיר אל הלבנה, מלכות. וע"כ כתוב, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. 
%break
מה טוב, זהו האור הראשון, שביום א' של מעשה בראשית, כמ"ש, ויַרְא אלקים את האור כי טוב, שהוא חסד. ומה נעים, זהו נעים זמירות ישראל, היום הרביעי, הלבנה, המלכות.
%letter 73
.73 כמו שהאור הנברא ביום ראשון נותן שלמות, ונמשך ממנו אור אל האור שהעוה"ז מתנהג בו. אף אברהם, האור הראשון, נותן אור לבת מלך, יום רביעי, מלכות, שעל ידה מתנהג העולם. 
%break
וע"כ חוט של חסד משוך על המלכות, להאיר מֵאורו. וכשהמלכות מתחברת עימו ויושבת לימינו לקבל חסדים, הוא מתגדל בכל.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H התלבשות האורות זה בזה
%break
%letter 355
.355 האור הראשון שברא הקב"ה, היה מאיר עד שלא יכלו העולמות לסבול אותו. מה עשה הקב"ה? 
%break
עשה אור לאורו שיתלבשו זה בזה, וכן כל שאר האורות, שכל מדרגה עליונה מתלבשת במדרגה תחתונה ממנה, עד שהעולמות כולם עומדים בקיומם ויכולים לסבול.
("ה' בוקר תשמע קולי", בלק)
%break
%page 64
%H זיווֹ עולה מסוף העולם עד סוף העולם
%break
%letter 356
.356 ומשום זה התפשטו המדרגות והתלבשו האורות, ואלו הלבושים שהתחתון מלביש העליון נקראים כנפיים עליונות. עד שמגיעים לבוקר הזה של יוסף, והוא לוקח כל האורות העליונים, כי היסוד כולל כל האורות שלמעלה ממנו. 
%break
ומתוך שכל האורות העליונים תלויים בו, זיווֹ עולה מסוף העולם עד סוף העולם, שלמעלה, עד שהעולמות שלמטה ממנו אינם יכולים לסבול.
%break
בא דוד והתקין אותו הנר, שהוא כיסוי לאותו בוקר של יוסף, שיתכסה בו לקיים העולמות שלמטה בסדר של הנר הזה. וע"כ כתוב, בוקר אערוך לך ואצפה. 
%break
כמ"ש, ויצַפהו זהב טהור. ומשום שאותו הנר הוא של דוד, שהוא מרכבה למלכות, ותלוי בה, אמר, שהוא יהיה כיסוי על הבוקר הזה של יוסף.
("ה' בוקר תשמע קולי", בלק)
%break
%H הולך וָאוֹר עד נְכוֹן היום
%break
%letter 90
.90 בזמן שהקב"ה יקים ישראל ויוציא אותם מהגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאוד, ואח"כ יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. 
%break
עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לד' רוחות העולם. כלומר, שישועתם לא תתגלה בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך וָאוֹר עד נכון היום.
%letter 91
.91 וכל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, שמושיע אותם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחושך. ותמיד בחושך היה משכנו. 
%break
בעת שרוצים להאיר לו, צריכים לפתוח לו תחילה אור קטן, כפתחו של מחט. ואח"כ מעט גדול ממנו. וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי.
%letter 92
.92 כך הם ישראל. וכן למי שבאה רפואה, אינה באה בשעה אחת, אלא שבאה מעט מעט עד שמתרפא. אבל לעשיו האיר בבת אחת, ונאבד ממנו מעט מעט, עד שיתחזקו ישראל, ויכריתו אותו מכל העוה"ז ומהעוה"ב.
%break
ומשום שהאיר לו בתחילה בפעם אחת, היה לו כיליון מכל. אבל ישראל, האור שלהם הולך וָאוֹר מעט מעט, עד שיתחזקו, ויאיר להם הקב"ה לעולם.
("שַׁלחֵני כי עלה השחר", וישלח)
%break
%H נפש, רוח, נשמה (נר"ן)
%break
%letter 158
.158 נפש היא התעוררות תחתונה הנדבקת בגוף. כעין אור הנר, שאור התחתון שבו, שהוא שחור, נדבק בפתילה, ואינו נפרד ממנו, ואינו מיתקן אלא בו. 
%break
וכשהאור השחור מיתקן ונאחז בפתילה, הוא נעשה כיסא לאור הלבן, העליון שעליו, כי הוא שורה על אור השחור. והאור הלבן הזה הוא כנגד אור הרוח.
%letter 159
.159 לאחר ששניהם מיתקנים, האור השחור והאור הלבן שעליו, נעשה האור הלבן כיסא לאור סתום,
%page 65
שאינו נראה ולא נודע מה ששורה על האור הלבן. והוא כנגד אור הנשמה. ואז הוא אור שלם. באופן שיש באור הנר ג' אורות זה על זה:
%break
א. אור שחור, הדָבק בפתילה, שהוא למטה מכולם,
ב. האור הלבן, השורה על האור השחור,
ג. אור סתום לא נודע, השורה על האור הלבן.
%break
וכן הוא האדם השלם בכל, שיש לו ג"כ ג' אורות זה על זה, כנ"ל באור הנר, שהם נר"ן. ואז נקרא האדם בשם קדוש. כמ"ש, לקדושים אשר בארץ הֵמה.
("נר"ן", לך לך)
%break
%H אין סוף
%break
%letter 359
.359 הדבקות של רצון הכוהנים והלוויים והישראלים למעלה, בהקרבת הקורבן, עד לאן היא עולה?
%letter 360
.360 דבקותם עולה עד א"ס. כי כל קשר וייחוד ושלמות הוא להצניע בצניעות את ההוא שאינו מושג ולא נודע, שרצון כל הרצונות בו, בא"ס. א"ס אינו עומד להיוודע, ולא לעשות סוף, ולא לעשות ראש, ולא כמו אַי"ן הראשון, כתר, שהוציא ראש וסוף. 
%break
ראש, נקודה עליונה, ראש הכול הסתום, העומד בתוך המחשבה, חכמה. כי החכמה יצאה מהכתר, 
%break
כמ"ש, והחכמה מאַין תימצא. ועשה סוף, הנקרא סוף דבר, המלכות, סוף כל האורות. אבל שם בא"ס, אין סוף.
("תורת העולָה", פקודי)
%break
%H אפס השגה
%break
%letter 361
.361 בא"ס אין רצונות, ואין אורות, ואין נרות, שהם אורות גבורה. כל הנרות והאורות שבאצילות תלויים בא"ס, להתקיים בהם. אבל אינו עומד להשגה. 
%break
מי שידוע ואינו ידוע, ששייכת בו ידיעה ואינו ידוע, הוא רצון עליון סתום מכל, הנקרא אין, ספירת כתר. אבל בא"ס לא שייך לומר שום מילה, כי הוא אפס השגה.
("תורת העולָה", פקודי)
%break
%page 66
%H אותיות
%break
%H צירוף האותיות של השמות הקדושים
%break
%letter 6
.6 נחרב ביהמ"ק בימיו של ירמיהו, משום שהסתלק ז"א מהמלכות. ואע"פ שנבנה אח"כ בבית שני, עכ"ז לא חזר האור למקומו כראוי. וע"כ השם של הנביא ההוא, שהתנבא על זה, הוא ירמיהו, אותיות ירום יה"ו, שפירושו הסתלקות אור העליון למעלה מהמלכות, 
%break
ולא חזר להאיר אח"כ כראוי בבית שני. השם ירמיהו מורה, שאור העליון הסתלק ממלכות, ולא חזר למקומו, ונחרב ביהמ"ק, וחשכו המאורות.
%letter 7
.7 אבל ישעיהו, השם מאותיות ישע יה"ו, גורם לגאולה ולהחזיר אור העליון למקומו, למלכות, ולבנות ביהמ"ק וכל הטוב וכל האורות יחזרו כבתחילה.
%break
וע"כ השמות של ב' נביאים אלו עומדים זה כנגד זה, שהשם האחד, ירום יה"ו, והשם השני הוא להיפך, ישע יה"ו, משום שהשם גורם. וצירוף האותיות אלו עם אלו גורמים מעשה לפי משמעותן, הן לטוב והן לרע. ועל העניין הזה הוא צירוף האותיות של השמות הקדושים, 
%break
וכן האותיות מבחינתן עצמן גורמות להראות סודות עליונים כמשמעותו של השם. שהאותיות בעצמן גורמות סודות עליונים קדושים להראות בהן.
("ואתה תצווה", תצווה)
%break
%H לצרף אותיות
%break
%letter 1
.1 שְׁאל לך אות מעם ה' אלקיך, הַעְמק שְׁאָלה או הגבֵּהַּ למעלה. מה בין הדורות הראשונים לדורות האחרונים? הדורות הראשונים היו יודעים ומסתכלים בחכמה עליונה, ויודעים לצרף האותיות, שניתנו למשה בסיני. ואפילו הרשעים שבישראל, 
%break
כגון אָחָז, היו יודעים באותיות חכמה עליונה, שהרי אמר לו הנביא, שאל לך אות. ואם לא היה יודע חכמה עליונה שבאותיות, לא היה אומר לו הנביא את זה. 
%break
ויודעים, באותיות עליונות, הנמשכות מבינה, ובאותיות תחתונות, הנמשכות ממלכות, חכמה להנהיג פעולות בעוה"ז.
("ויקרא אל משה", ויקרא)
%break
%H כל אות שנמסרה למשה
%break
%letter 2
.2 משום שכל אות שנמסרה למשה, הייתה מתעטרת ועולה על ראשיהם של החיות העליונות הקדושות, המרכבה העליונה, חגת"מ. וכל החיות היו מתעטרות באותיות, גם החיות של המרכבה התחתונה שבמלכות. 
%break
ופורחות באוויר של ישסו"ת, היורד מהאוויר העליון הדק שאינו ידוע, שהוא באו"א עילאין.
%page 67
%letter 3
.3 ועולות ויורדות אותיות גדולות ואותיות קטנות. אותיות גדולות יורדות מההיכל העליון המכוסה מכל, בינה. ואותיות קטנות יורדות מהיכל אחר, תחתון, מלכות. ואלו ואלו נמסרו למשה בסיני.
%letter 4
.4 וחיבור האותיות המתחברות בהעלם בכל אות, כגון א', שהיא אות יחידה, מתחברות עימה בהעלם שתי אותיות אחרות ל' ף' במבטא. וכן ב' במבטא, מתחברות עימה י' ת', וכך כולן נמסרו למשה בסיני.
%break
וכולן הן בסוד אצל החברים. אשריהם.
("ויקרא אל משה", ויקרא)
%break
%H אלף אלפים וריבוא רבבות עולמות של תשוקות
%break
%letter 323
.323 ודאי שם הוי"ה הוא אמונת העליונים והתחתונים, ועל זה עומדים כל העולמות, ובאות אחת קטנה י' תלויים אלף אלפים וריבוא רבבות עולמות של תשוקות. וע"כ אותיות דהוי"ה קשורות אלו באלו, וכמה אלפים ורבבות עולמות תלויים בכל אות ואות, 
%break
ועולות ומתקשרות באמונה, במלכות. ונסתר בהם מה שלא השיגו העליונים והתחתונים. התורה תלויה בהן, ועוה"ז ועוה"ב, הוא ושמו אחד. וע"כ כתוב, אֶשְׁמְרה דרכיי מֵחֲטוא בלשוני. 
%break
וכתוב, אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בשרך.
("כי יקלל אלוהיו", אמור)
%break
%H אותות באותיות עבריות
%break
%letter 346
.346 ישראל, יש להם כתב ולשון, ובכל אות יכולים להסתכל בצורה ובציור כראוי, להבין סודות העליונים שבהם. אבל כמ"ש, ובגויים לא יתחשָׁב, משום שאין להם כתב ולשון מקוריים, שיהיו מצוירים ע"פ הצורות העליונות. 
%break
ואין להם להסתכל ולדעת כלום בצורת הכתב שלהם, כי כמ"ש, הבל הֵמה מעשה תעתועים, כי כתב ולשון שלהם הם רק הֶסכֵּמיוֹת, שבני אדם הסכימו על צורה ולשון אלו. 
%break
ולא יתחשב, במחשבה ובהסתכלות שלהם על צורות אותיותיהם, משום שאין להם כתב. אשריהם ישראל.
("ראש, גזע ושביל", בלק)
%break
%H המילה "אחד" שבשמע ישראל
%break
%letter 11
.11 המילה אחד שבשמע ישראל. אות ד' של אחד, עליונה וגדולה על האותיות האחרות. וכן ר' של אל אחר ג"כ גדולה יותר מהאותיות האחרות, כדי לעשות היכר בין אחד לאחר, שלא להחליף הקדוש העליון, אל אחד, ולכלול עימו הצד האחר, אל אחר.
%letter 12
.12 אותיות ע' ד' שבשמע ישראל הן גדולות, ע' של שמע וד' של אחד. הן אותיות עד, הרומזות, שצריכים להעיד עדות על סודי הסודות, להוציא מידה אחת למדידה של האמונה. ומי שיודע הסוד הזה, 
%page 68
יודע היסוד של ריבונו, ונוחל שני עולמות, העוה"ז והעוה"ב. והמידה נקראת קו המידה.
%letter 13
.13 וזה ניתן לחכמים העליונים הקדושים, היודעים סוד ריבונם, ומשתדלים בכבודו. ולא ניתן לרשעי עולם, שאינם יודעים, ואינם דואגים לכבוד אדונם. 
%break
ואותם צדיקי אמת, שהאמונה העליונה בהם, להם ניתן לדעת ולהסתכל, משום שאינם נוטים לימין ולשמאל. אלא שדבוקים בקו האמצעי.
("קו המידה", ואתחנן, זוהר חדש)
%break
%H להניע האותיות
%break
%letter 583
.583 כיוון שהמלכות עלתה בשירה, הושיט לה המלך ימינו, חסד, לקבל אותה. וקיבל אותה בין זרועותיו, בין חסד לגבורה. ואמר לה דברי אהבה. וציווה לתת לה מתנות, ומנחות, וכבוד גדול. ואמר, תורֵי זהב נעשה לָך עם נקודות הכסף. 
%break
תורי זהב, הם פיסוק הטעמים שבאותיות. משום שהם מלמדים הדרך, איך להניע האותיות, אם לימין, להמשכת חסד, אם לשמאל, להמשכת חכמה דשמאל.
%letter 584
.584 ונקראים תורי, כי כשמגיע התור והזמן של מדרגה זו, לתת למלכות, ע"י היסוד, עושה בה רשימו דטעמים, להניע וללכת באותה דרך שצריכים ללכת. וכן כשמגיע תור וזמן של מדרגה אחרת, לתת לה, עושה בה רשימה דטעמים באופן אחר, 
%break
להניע וללכת באותה דרך ממש. שצריכים ללכת, כדי לקבל אותה ההשפעה. ועל זה כתוב, ישרים דרכי ה'. אלו הם תנועות הטעמים, כל אחת כראוי לה.
("טעמים ונקודות ואותיות", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H בריאת העולם באות ב'
%break
%letter 2
.2 אלא הכול נברא בתורה, והכול השתכלל בתורה. וכמו שהתורה מתחילה באות ב', כך נברא העולם באות ב'. כי מטרם שברא הקב"ה את העולם, הנוקבא, באו כל האותיות לפניו, ונכנסו כל אחת למפרע, בסדר תשר"ק ולא בסדר אבג"ד.
%letter 3
.3 נכנסה הת' ואמרה לפניו, רצונך לברוא עימי את העולם? אמר לה הקב"ה, לא. כי בך עתידים הרבה צדיקים למות, כמ"ש, והתוויתָ תָו על מצחות האנשים. וכתוב, וממקדָשי תָחֵלוּ. אל תקרא, וממקדשי, אלא, וממקוּדשיי, שהם הצדיקים. ומשום זה העולם לא ייברא בך.
%letter 4
.4 באו ג' האותיות, ש', ק', ר', כל אחת בפני עצמה. אמר להן הקב"ה, אינכן ראויות שייברא בכן העולם, כי אתן האותיות, שנקרא בכן שקר, ושקר אינו שווה לקום לפניי.
%letter 5
.5 באו האותיות פ' וצ', וכן כולן, עד שהגיעו האותיות לאות כ'. כיוון שירדה הכ' מעל הכתר, הזדעזעו העליונים והתחתונים, עד שהתקיים הכול באות ב', שהיא סימן ברכה, ובו השתכלל העולם ונברא.
%page 69
%letter 6
.6 והרי הא' היא ראש כל האותיות, הלוא היה צריך לברוא בה העולם? כך הוא, אלא משום שנקרא בה ארור, לא נברא בה העולם. משום זה, אע"פ שהא' היא אות מסוד עליון, 
%break
כדי שלא לתת כוח וחיזוק לס"א, הנקראת ארור, לכן לא נברא בה העולם, והשתכלל העולם בב' ובו נברא.
("וייגש אליו יהודה", וייגש)
%break
%H האות ב'
%break
%letter 4
.4 מפני מה האות ב' פתוחה מצד אחד וסתומה מצד אחד? בשעה שאדם בא להתחבר בתורה, הרי היא פתוחה לקבל אותו ולהשתתף עימו. ובשעה שאדם סוגר את עיניו ממנה, והולך לדרך אחר, הרי היא סתומה מהצד האחר, כמו הב', 
%break
ולומדים, אם יום תעזבני, יומיים אעזבך. ולא ימצא פתח עד שישוב ויתחבר בתורה פב"פ, ולא ימוש ממנה. וע"כ התורה פותחת, לקרוא לבני אדם ומכריזה וקוראת להם, כמ"ש, אליכם אישים אקרא.
%letter 5
.5 ב' היא צורת שני גגות, וקו אחד המחבר אותם. גג אחד למעלה לשמיים, ז"א, גג אחד למטה לארץ, המלכות, והקב"ה, יסוד, אחוז בהם ומקבל אותם.
%letter 6
.6 ג' אורות עליונים קדושים, ג' קווים, האחוזים יחד, הם כלל התורה, והם פותחים פתחים לכל, פותחים פתחים ומשפיעים לאמונה, מלכות, והם בית לכל. וע"כ נקראים בית, כי אלו ג' קווים שבב', הרומזים על ג' קווים דז"א, הם בית. 
%break
ומשום זה התחלת התורה היא ב', כי היא התורה, והיא רפואת העולם.
("בתורה נברא האדם", שמיני)
%break
%H חמישה מוצאות הפה
%break
%letter 79
.79 אלו ארבעה יסודות, שהם ד' בחינות, חכמה בינה ת"ת מלכות, מתפשטים לכ"ב (22) אותיות, היוצאים מחמישה מוצאות הפה: אחה"ע מגרון, בומ"ף משפתיים, גיכ"ק מחֵך, דטלנ"ת מלשון, זסשר"ץ משיניים.
%break
כי אלו חמישה מוצאות הם כנגד כתר. חו"ב ותו"מ הם ארבע היסודות, מים אש רוח עפר. ארבע היסודות הם חמישה מוצאות הפה, שמתפשטים בהם כ"ב אותיות.
("ויעבור אברם בארץ", לך לך)
%break
%H אותיות - זכרים ונקבות
%break
%letter 261
.261 כל כ"ז (27) אותיות שבא"ב, הם זכר ונקבה, להתכלל זה בזה כאחד. שהאותיות השייכות לימין ולשמאל הן זכרים, והשייכות לקו אמצעי הן נקבות. אותיות הזכרים משפיעות מים עליונים,
%page 70
ואותיות הנקבות מעלות מ"ן, ומתחבר הכול ונעשה אחד. וזהו הייחוד השלם. וע"כ מי שיודע את הייחודים ההם, ונזהר לכוון אותם, אשרי חלקו בעוה"ז ובעוה"ב. כי הוא עיקר הייחוד השלם כראוי.
("כל מערכת אינה אלא בשלוש", וייצא)
%break
%page 71
%H גברים ונשים
%break
%H זכר ונקבה יחד נקראים אדם
%break
%letter 82
.82 אדם הוא זכר ונקבה, ולא נקרא בשם אדם זולתם. המלכות לפי עצמה לבדה, כשאיננה בזיווג עם ז"א, אינה נקראת בשם אדם, להיותה בלי זכר. אלא רק בעת שמזדווגת עם הז"א, אז נקראים שניהם בשם אדם. 
%break
כמ"ש, זכר ונקבה בְּרָאָם, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם ביום הבָּראם. הרי ששניהם ביחד נקראו אדם. אמנם כל אחד לעצמו הוא כמו חצי גוף, ואינו נקרא אדם.
("תדשֵׁא הארץ דשא", בראשית-א)
%break
%H כשהאישה מתחברת בבעלה
%break
%letter 205
.205 שהמַשיא את בתו, כל עוד שלא נכנסה לבעלה, אביה ואימה מתקנים אותה, ונותנים לה כל מה שהיא צריכה. ואחר שהתחברה עם בעלה, הבעל מזין אותה, ונותן לה מה שצריכה.
%break
תחילה כתוב, וייבן ה' אלקים. אשר או"א תיקנו אותה. ואח"כ כתוב, ויביאה אל האדם, שיתקשרו זה בזה ויתחברו אחד באחד, והבעל ייתן לה מה שצריכה.
%letter 206
.206 אלקים הבין דרכה. כשהבת בבית אימה, האֵם מסתכלת בכל יום בכל מה שבתה צריכה. 
%break
ואלקים, אמא, הבין דרכה, של הנוקבא. אחר שבעלה נשא אותה, הוא נותן לה כל מה שהיא רוצה, ומתקן צרכיה. והוא, כלומר הבעל, ידע את מקומה, שמשגיח עליה אחר שנישאת לו.
("וייבן ה' אלקים את הצלע", בראשית-ב)
%break
%H המתחבר עם אשתו
%break
%letter 215
.215 וייטול רשות ממנה קודם הזיווג. כמ"ש, ויפגע בַּמקום, ויָלֶן שָׁם. שפירושו, שייטול רשות בתחילה. מכאן, מי שמתחבר עם אשתו, צריך לפייס אותה ולהמתיק אותה בדיבורים. 
%break
ואם אינו מפייס אותה, לא ילון אצלה, משום שהרצון שלהם צריך להיות כאחד באין אונס.
("פיוס ונטילת רשות", בראשית-ב)
%break
%H מי שמניקה את הילד שלה, לא תזדווג לבעלה
%break
%letter 323
.323 מי שמניקה את הילד שלה, לא תזדווג לבעלה אלא בשעה שהילד ישן. ואח"כ לא תניק אותו עד שעה אחת, כמהלך שני מילין. 
%break
או כמהלך מיל אחד אם אינה יכולה לחכות משום צער הילד, בזמן שהילד בוכה. ובזה לא יפחד ממנה, מלילית, לעולם.
("מי שמניקה את הילד שלה", ויקרא)
%break
%page 72
%H לשמח את האישה
%break
%letter 226
.226 וכשבא לביתו, צריך לשמח את אשתו, משום שאשתו גרמה לו הזיווג העליון ההוא. כי ע"י תפילת הדרך, שהתפלל בעודו בביתו, שהיה בשלמות, משום שהיה שרוי בזכר ובנוקבא, זכה לזיווג העליון בדרך.
%break
הרי שאשתו גרמה לו הזיווג העליון שבדרך, כלומר, השראת השכינה. כיוון שבא אצלה, צריך לשמח אותה מב' טעמים. 
%break
טעם אחד, משום שמחת הזיווג, כי הזיווג ההוא הוא שמחה של מצווה. ושמחת המצווה היא שמחת השכינה.
("מי שיצא לדרך", בראשית-ב)
%break
%H תלמידי חכמים ונשותיהם
%break
%letter 229
.229 תלמידי חכמים, שנפרדים מנשותיהם כל ימות השבוע, כדי שלא יתבטלו מעסק התורה. הזיווג העליון מזדווג בהם, והשכינה אינה מסתלקת מהם, כדי שיהיו זכר ונקבה. 
%break
כיוון שנכנס השבת, צריכים תלמידי חכמים לשמח נשותיהם, בשביל כבוד הזיווג העליון, כי גורמים זיווג עליון להשפעת נשמות, וצריכים לכוון ליבם ברצון ריבונם.
("מי שיצא לדרך", בראשית-ב)
%break
%H זכר ונקבה צורה עליונה
%break
%letter 368
.368 זכר ונקבה בראם. מכאן נשמע, כל צורה שלא נמצאו בה זכר ונקבה, אינה צורה עליונה כראוי.
%letter 369
.369 בכל מקום שלא נמצאו זכר ונקבה יחד, אין הקב"ה שם דירתו באותו המקום. וברכוֹת אינן נמצאות אלא במקום שנמצאים זכר ונקבה. כמ"ש, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם ביום הבָּראם. 
%break
ולא כתוב, ויברך אותו, ויקרא את שמו אדם. ללמד, שאפילו בשם אדם אינו נקרא, אלא זכר ונקבה יחד.
("זכר ונקבה בְּרָאָם", בראשית-ב)
%break
%H למעלה לא ניכר בנשמות זכר ונקבה
%break
%letter 204
.204 כל נשמות העולם, שהן פרי מעשיו של הקב"ה, כולן הן אחד. למעלה עוד לא ניכר בהן שהן זכר ונקבה, 
%break
אלא כשיורדות לעולם כל הנשמות בבחינות זכר ונקבה, וכל נשמה היא זכר ונקבה מחוברים כאחד.
("כתפוח בעצי היער", לך לך)
%break
%H זכר ונקבה כלולים כאחד
%break
%letter 205
.205 השתוקקותה של הנקבה לזכר עושה נפש. וכן רצון השתוקקותו של הזכר לנקבה, ודבקותו בה, מוציא נפש. והיא כוללת את הנפש מהשתוקקות הנקבה, ולוקחת אותה.
%page 73
ונכללת ההשתוקקות של התחתון, הנקבה, בהשתוקקות של העליון, הזכר. ונעשו ב' הנפשות רצון אחד בלי פירוד.
%letter 206
.206 ואז הנקבה כוללת הכול. שלוקחת ב' הנפשות ומתעבֶּרת מהזכר בהן. והשתוקקותם של שניהם מתדבקות ונעשו אחד. וע"כ כלול הכול זה בזה. וכאשר הנשמות יוצאות, זכר ונקבה כלולים בהן כאחד.
("כתפוח בעצי היער", לך לך)
%break
%H הקב"ה מזווג אותם
%break
%letter 207
.207 כיוון שיורדים לעולם, נפרדות זה מזה, הזכר מהנקבה. זה פונה לעברו, וזה פונה לעברו. והקב"ה מזווג אותם אח"כ. ולא ניתן מַפתח הזיווג לאחר, אלא להקב"ה לבדו, שרק הוא יודע זיווגם, לחבר אותם כראוי, שיהיו זכר ונקבה מנשמה אחת.
%letter 208
.208 אשרי האיש הזוכה במעשיו, והולך בדרך האמת. כדי שיתחברו לו נפש בנפש, זכר בנקבה, כמו שהיו מקודם שירדו לעולם. אבל אם אינו זוכה, לא יתנו לו בת זוגו. 
%break
וע"כ כתוב עליו, ופריו מתוק לחכּי. כי האיש הזה התברך בתיקון זכר ונקבה כראוי, שיתברך ממנו העולם בפירות מתוקים, כלומר תולדות נאות, משום שהכול תלוי במעשיו של האדם, אם זכה או לא.
("כתפוח בעצי היער", לך לך)
%break
%H השתוקקות הנקבה אל הזכר
%break
%letter 209
.209 הקב"ה אמר לכנ"י, לשכינה, ממני פֶּרְייךָ נמצא. ולא כתוב, פּריי נמצא, אלא, פרייך, להורות על אותה השתוקקות של הנקבה, העושה בחינת הנקבה של הנפש, שנכללת בכוחו של הזכר. ונכללו נפש הנקבה בנפש הזכר, ונעשו אחד, כלולים זה בזה. 
%break
ואח"כ נמצאים שניהם נפרדים בעולם. ודאי שבכוחו של הזכר נמצא הפרי של הנוקבא בעולם. פרייך, פירות הנקבה, הנפש הנמשך בהשתוקקותה. 
%break
ומשמיענו הכתוב, שאפילו נפש הנקבה אינה מבחינתה עצמה, אלא מכוח התכללותה בנפש הזכר. וע"כ אמר, ממני פרייך נמצא.
%letter 210
.210 ממני פרייך נמצא. כי בהשתוקקות הנקבה עצמה, שמשם באה הנקבה של הנפש, נמצא פריו של הזכר. כי לולא השתוקקות הנקבה אל הזכר, לא היו נעשים פירות בעולם, כלומר שלא היו שום תולדות.
("כתפוח בעצי היער", לך לך)
%break
%H להיעשות גוף אחד שלם
%break
%letter 23
.23 ונקרא האדם אחד, בשעה שנמצא זכר ונוקבא, ומתקדש בקדושה עליונה ומתכוון להתקדש. בשעה שנמצא האדם בזיווג אחד זכר ונוקבא, ומתכוון להתקדש כראוי, אז הוא שלם ונקרא אחד בלי פגם.
%page 74
%letter 24
.24 משום זה צריך האדם לשמח את אשתו בשעה ההיא, להכין אותה עימו ברצון אחד, ויתכוונו שניהם יחד לדבר ההוא. וכשנמצאים שניהם יחד, אז הכול אחד בגוף ובנפש. בנפש הם אחד, להידבק זה בזה ברצון אחד. ובגוף הם אחד, כי אדם שלא נשא אישה, 
%break
הוא כמו גוף שנחלק, שהוא חצי גוף, ובת זוגו היא חצי גוף. וכשמתחברים יחד זכר ונוקבא, אז נעשים גוף אחד שלם. ונמצא שהם נפש אחת וגוף אחד, ונמצא האדם אחד. ואז הקב"ה שורה באחד, ומפקיד הרוח הקדוש באחד ההוא, בנולד מהם.
%letter 25
.25 ואלו נקראים בנים של הקב"ה. ומשום זה כתוב, קדושים תהיו כי קדוש אני ה'. אשריהם ישראל שלא העמידו דבר זה במקום אחר, שלא רצו שום דבר בעד קדושתם, 
%break
אלא להידבק בו ממש, בו ולא באחר. וע"כ, קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלקיכם.
("הוי ארץ צלְצַל כנפיים", קדושים)
%break
%H השכינה אינה שורה על אדם שלא נשא אישה
%break
%letter 17
.17 כשאדם נושא אישה, הוא מתדבק בשכינה, כי מטרם שנשא אישה אין השכינה שורה עליו, כי אין השכינה שורה על מקום פגום. וכשהשכינה אינה שורה עליו, היא מונעת ממנו י"ב מתנות עליונות.
%letter 18
.18 לכן כל השרוי בלי אישה, שרוי בלי טובה, כמ"ש, לא טוב היות האדם לבדו. ושרוי בלי שמחה, כמ"ש, ושמחתָ אתה וביתך.
%break
ושרוי בלי ברכה, כמ"ש, להניח ברכה אל ביתךָ. ובלי שלום, כמ"ש, וידעתָ כי שָׁלום אוהלך. ובלי עזרה, כמ"ש, אעשה לו עזר כנגדו. ובלי כפרה, כמ"ש, וכיפר בעדו ובעד ביתו.
%break
ובלי תורה, כמ"ש, האם אין עֶזְרתי בי ותושייה נדחָה ממני. ובלי חכמה, כמ"ש, חַכְמות נשים בנתה ביתה. ובלי חיים, כמ"ש, רְאֵה חיים עם אישה אשר אהבת. 
%break
ובלי רצון, כמ"ש, מצא אישה מצא טוב ויָפֶק רצון מה'. ובלי עושר, כמ"ש, בָּטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. ובלי כבוד, כמ"ש, אשת חן תתמוך כבוד.
%letter 19
.19 משום שאשת חיל, המלכות, נקראת יראת ה', כמ"ש, יראת ה' טהורה. כשאדם נושא אישה, נפתחים כל י"ב השערים להוסיף ברכות על ראשו, משום שיושב בסתר המלכות, ונשלם כעין של מעלה.
("שירת הבאר", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H כי נר מצווה ותורה אור
%break
%letter 729
.729 רבי יוסי הביט מאחוריו, וראה בתו של בעל המלון עומדת מאחוריהם. אמר, נר מצווה, זהו נר, שהוא מצווה, שהנשים זוכות בו, והיא נר של שבת.
%page 75
שאע"פ שהנשים אינן זוכות בתורה, הרי הגברים זוכים בתורה, ומאירים לנר ההוא שהנשים מתקנות במצווה הזו. 
%break
הנשים בתיקון הנר הזה, הגברים בתורה, להדליק ולהאיר הנר הזה, שהוא תיקון של מצווה שהנשים התחייבו בו.
("כי נר מצווה ותורה אור", תרומה)
%break
%H אשָׁה - אש ה'
%break
%letter 217-218
.217-218 ויאמֶר האדם, זאת הַפַּעם עֶצם מֵעֲצָמיי ובָשר מבשרי. עתה התחיל לשבח אותה, לזאת ייקָרא אשה, שאין עוד כמותה, הכבוד של הבית. 
%break
כל הנשים בפניה הן כקוף בפני אדם, אבל לזאת ייקרא אשה, שלמות הכול. לזאת ולא לאחרת. כי השם אשה מורה אש ה'. שלמות הארת שמאל, שנקראת אש, הקשורה באות ה', הנוקבא.
%break
וזהו ששיבח אותה, לזאת ייקרא אשה. כי מסיבת הארת החכמה, המאירה בה אחר שנכללה בחסדים של בעלה, ניתן לה השם אשה, שהיא הארת החכמה, המכונה אש, כמ"ש, והיה אור ישראל לאש.
("פיוס ונטילת רשות", בראשית-ב)
%break
%H עיקר הבית הוא אשתו
%break
%letter 231
.231 עיקר הבית הוא אשתו, משום שהשכינה אינה מסתלקת מביתו בזכות אשתו. כמ"ש, ויביאֶהָ יצחק האוהֱלה שרה אימו. שחזר ונדלק הנר, כמו שהיה בזמן שרה אימו, משום שהשכינה באה לבית בזכות רבקה. הרי שהשכינה שורה בבית בזכות אשתו.
%letter 232
.232 כי אמא עליונה, בינה, אינה נמצאת אצל הזכר, ז"א, אלא בעת שהבית נתקן. והתחברו זכר ונוקבא, זו"ן. אז אמא עליונה משפיעה ברכות לברך את זו"ן. 
%break
כעין זה, אמא תחתונה, השכינה, אינה נמצאת אצל הזכר, באדם למטה, אלא בשעה שנתקן הבית, והזכר בא אצלה לנוקבא והתחברו יחד. אז אמא תחתונה, השכינה, משפיעה ברכות לברך אותם.
("מי שיצא לדרך", בראשית-ב)
%break
%H לבנות בית, לטעת כרם, לקחת אישה ולהוליד בנים
%break
%letter 280
.280 בחכמה ייבנה בית. שלושה דברים צריך האדם לעשות בדרכי העולם: לבנות בית מושבו, ולטעת כרם להתפרנס בו, ואח"כ לקחת לו אישה ולהוליד בנים, לפרנס אותם בהם. ולא כדרך השוטים, הלוקחים אישה בתחילה, ואח"כ נוטעים כרם, ואח"כ בונים בית.
%letter 281
.281 כל הלוקח לו אישה, ואין לו בתחילה במה שיוכל לפרנס אותה, הרי זה חופשי מהמצוות, כמתים, הנקראים חופשיים. כמ"ש, במתים חופשי. ונקרא חופשי, לפי שהוא חופשי מהמצוות. מפני שלא יוכל לעסוק בעבודת בוראו, אלא בעבודת אשתו.
%page 76
%letter 282
.282 כאילו לוקח עבודה זרה לעצמו. בתחילה היו החכמים והחסידים לוקחים אישה, ולא היה להם די פרנסתם, וממיתים עצמם ברעב ובצמא, ומניחים כל חיי עוה"ז, ועוסקים בתורה ובמצוות ובעבודת בוראם.
%break
אבל בזמן הזה, שהעולם טרוד אחר פרנסה, צריך לכונן בית בתחילה, ולזמן מזונותיו, ואח"כ לקחת לו אישה. ויוכל לעבוד בוראו ולעסוק בתורה, כמו שלומדים, אם אין קמח אין תורה.
%letter 283
.283 מאחר שהאדם נושא אישה, אז נקרא עבד ה', מפני שליבו פנוי מלהסתכל בעבירה ובנשים, ומלתור אחר לבבו ועיניו, כמ"ש, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. לפיכך צריך אדם להשתדל לכונן בית בראש, ולעשות יישוב בבית.
%letter 284
.284 ולומד זה מהקב"ה, שקודם בנה בית וכונן אותו, וזימן כל הפרנסה והמזונות, קודם שיבוא אדם לעולם. איך? ברא את העולם בראש, שהוא הבית. וזימן כל הפרנסה. ברא את הבהמות, ואת החיות, ואת העופות והדגים, הצמחים והאילנות, 
%break
שהם זימון כל הפרנסה. לאחר שהכין הבית והפרנסה, הביא את האדם, וברא אותו ואת אשתו והולידו בנים ועשו יישוב בבית. וע"כ נאמר בראשית, בית ראש. כאשר תבין באותיות, תמצא בי"ת ראש. וכן התחילה התורה בראשית, כלומר בית ראשית, והכול עניין אחד.
%letter 285
.285 ועכ"ז צריך האדם להשתדל בדרך ארץ, ולעשות עיתים לתורה, ולהיות עמלו בשתי הדרכים האלו, מפני שיגיעת שניהם משכיחה עוון. ואם יאמר אדם הריני בן אבות העולם, ממשפחה גדולה, איני ראוי לעשות מלאכה ולא להתבזות. 
%break
אמור לו, שוטה, כבר הקדימך יוֹצרךָ, כמ"ש, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ, והוא עשה מלאכה קודם שבאת לעולם. כמ"ש, מכל מלאכתו, אשר ברא אלקים לעשות. קרא לה מלאכה. וכן כמ"ש, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.
%letter 286
.286 ברא הקב"ה את האדם אחרון לכל הנבראים, ללמד, שעשה בכל יום מלאכתו, וברא העולם וכל צבאם, וביום השישי, שהוא אחרון למלאכתו, ברא בו את האדם. 
%break
אמר לאדם, עד כאן הייתי אני משתדל במלאכה, מכאן ואילך אתה תשתדל בה. וזהו, בראשית ברא אלקים, קודם שיבוא אדם לעולם.
%letter 287
.287 למה נברא אדם בצלם אלקים? משל למלך, שהיה מושל על המדינה, והיה בונה בירניות ותיקונים לעיר, וכל בני העיר משתעבדים תחתיו. 
%break
יום אחד קרא לכל בני העיר, ומינה עליהם שר אחד שלו, אמר, עד כאן הייתי טורח בכל צורכי העיר, ולעשות מגדלים ובירניות, מכאן ואילך הרי זה כמוני.
%letter 288
.288 כעניין זה כתוב באדם, ויברא אלקים את האדם בצלמו, ואמר לו, ראה, בניתי כל העיר וכל אשר בה, וכאשר הייתי מושל עליה ובונה אותה ככל חפצי, כך אתה תבנה ותעשה מלאכת העולם. מכאן ואילך יהיה הכול מסור בידך, וכולם יהיו משועבדים תחתיך, 
%break
ויראים ממך, כאשר היו יראים ממני, כמ"ש, ומוראכם וחיתכם יהיה על כל חיית הארץ. וע"כ כתוב, בצלם אלקים עשה אותו. 
%break
ויברא אלקים את האדם בצלמו, לעשות כל צורכי העולם ותיקוניו, כאשר הוא עשה בתחילה.
("בחכמה ייבנה בית", בראשית, זוהר חדש)
%break
%page 77
%H מחנה ישראל
%break
%letter 35
.35 כתוב, כן דרך אישה מְנָאָפֶת, אכלה ומחתה פיה ואמרה, לא פעלתי אוֶון. כן דרך אישה מנאפת, זהו מלאך המוות. 
%break
אכלה ומחתה פיה, ששורף העולם בלהבות שלו, וממית אנשים מטרם שמגיע זמנם. ואמרה, לא פעלתי אוון, כי דין ביקש עליהם ונתפסו בעוונם, ובדין אמת מתו.
%letter 36
.36 בשעה שעשו ישראל את העגל ומתו כל אלו ההמונים, היה מלאך המוות נמצא בין הנשים בתוך מחנה ישראל. כיוון שראה משה, שמלאך המוות נמצא בין הנשים, 
%break
ומחנה ישראל ביניהן, מיד הקהיל את כל האנשים בפני עצמם. כמ"ש, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. אלו הם הגברים, שהקהיל אותם והפריד אותם לבדם.
%letter 37
.37 ומלאך המוות לא היה נפרד מהנשים, עד שהוקם ביהמ"ק, שכתוב, וַיָקֶם משה את המשכן. ואפילו בשעה שהנשים היו מביאות נדבה למשכן, לא עבר מהן. 
%break
עד שראה משה, ונתן עצה אל האנשים, שלא יבואו עימהן בחיבור אחד, ולא יתראו פב"פ, אלא שילכו מאחורי כתפיהן, כמ"ש, ויבואו האנשים על הנשים. 
%break
לא כתוב, ויביאו, אלא כתוב, ויבואו. שהאנשים לא היו הולכים עימהן, בדרך אחת, אלא אחר כתפיהן, משום שמלאך המוות לא נפרד מהן עד שהוקם המשכן.
("מלאך המוות נמצא בין הנשים", ויקהל)
%break
%H להט החרב המתהפכת
%break
%letter 325
.325 ביום שנולד אדם הצטוו על עצה"ד ועברו על מצוות אדונם. ומשום שהאישה חטאה תחילה, ובא עליה הנחש, כתוב, והוא ימשול בך. 
%break
מכאן והלאה, בכל זמן שהגברים נמצאים חייבים לפני הקב"ה, הנשים, שהן מצד דין הקשה, עתידות לשלוט עליהם. כמ"ש, עַמי נוֹגשיו מעולֵל ונשים מָשלו בו.
%letter 326
.326 ואלו הנשים נקראות להט החרב המתהפכת. ולא שהן החרב המתהפכת, אלא הן להט מהחרב הזו, שכתוב עליה, חרב נוקמת נְקַם ברית. וכתוב, חרב לה' מָלאה דם. ולהט החרב ההיא מתהפכת, לפעמים היא גברים ולפעמים נקבות.
%letter 327
.327 אוי לעולם כשהנשים שולטות בעולם. וכשנביא ישראל ראה, שישראל מעקמים דרכם, ונמצאים בעוונות לפני אדונם, אז אמר, נשים שאננות, איך אתן שוקטות? איך אתן יושבות שלא להתעורר בעולם? קוֹמְנָה, ותשלוטנה על הגברים.
%letter 328
.328 אבל לא נאמר, אלא כמו שאנו מוצאים בדבורה, שכתוב, היא שוֹפטָה את ישראל בעת ההיא. וע"כ אוי לאדם שאשתו מברכת בשבילו בשולחנו, שמוציאה את בעלה בברכת מזונות, משום שהוא אינו יודע לברך. 
%break
כך דבורה שופטה את ישראל. אוי לדור, שלא נמצא בהם מי שידון את העם, אלא נקבה אחת.
("נשים שולטות בעולם", ויקרא)
%break
%page 78
%H דבורה וחנה
%break
%letter 329
.329 שתי נשים היו נמצאות בעולם, ואמרו שבחו של הקב"ה, שכל הגברים שבעולם לא יאמרו כך. הן דבורה וחנה.
%break
חנה אמרה, אין קדוש כה', כי אין בּלתךָ. וכל הכתובים הלאה, והיא פתחה את פתח האמונה בעולם.
("שתי נשים היו נמצאות בעולם", ויקרא)
%break
%H היכלות נשמות הנקבות
%break
%letter 194
.194 יום אחד, אחד מהחברים פירש דברי תורה. כשהגיע לדבר אחד, ידע אותו האדם שייכשל בו, ואמר לחברים, שׁתקו, אל תאמרו כלום. 
%break
ומשום ששתקו החברים, נכשל בדבר ההוא והתבזה. ומשום הביזיון ההוא, שגרם לו האדם, דנו אותו בדין קשה, משום שאין הקב"ה רוצה לעזוב עוון של תורה אפילו כמלוא שערה.
%letter 195
.195 דנו דינו ויצאו כל בני הישיבה. ואני שאלתי רשות, כי רבי שמעון שאל שאלה זו. 
%break
וע"כ הראו לי, מה שלא ידעתי מקודם לכן. שישה היכלות הראו לי, בכמה תענוגים ועידונים, במקום שהפרוכת פרושה בגן, כי מהפרוכת ההיא והלאה, אין זכרים נכנסים כלל.
("דינו של אדם אחד בגן עדן", שלח לך)
%break
%H היכל בתיה בת פרעה
%break
%letter 196
.196 בהיכל אחד יש בתיה בת פרעה, וכמה רבבות ואלפים נשים צדקניות עימה. וכל אחת מהן יש לה מקומות אור ועידונים בלי דוחק כלל. 
%break
ג"פ בכל יום כרוזים מכריזים, הנה הצורה של משה הנביא הנאמן באה. ובתיה יוצאת למקום מחיצה אחת שיש לה, ורואה צורת משה, ומשתחווה לפניו, ואומרת, אשרי חלקי, שגידלתי האור הזה. וזהו התענוג המיוחד שלה יותר מכולן.
%letter 197
.197 בתיה חוזרת אל הנשים, ועוסקות במצוות התורה. כולן הן בצורות שהיו בעוה"ז בלבוש אור, כמו לבושי הזכרים, חוץ מזה שאינן מאירות כל כך כלבושי הזכרים. מצוות התורה שלא זכו לקיים אותן בעוה"ז, הן עוסקות בהן ובטעמיהן בעולם ההוא.
%break
וכל אלו הנשים היושבות עם בתיה בת פרעה בהיכל אחד, נקראות נשים שאננות. שלא הצטערו כלל בצער הגיהינום.
("היכלות נשמות הנקבות", שלח לך)
%break
%H היכל בת אשר
%break
%letter 198
.198 בהיכל אחר יש סֶרַח בת אשר, וכמה רבבות ואלפים נשים עימה. ג"פ ביום מכריזים לפניה, הנה צורת יוסף הצדיק באה. והיא שמחה ויוצאת למחיצה אחת שיש לה, ורואה אור צורת יוסף,
%page 79
ושמחה ומשתחווה אליו, ואומרת אשרי אותו יום שהערתי הבשורה שלך אל זקֵני.
%break
ואח"כ חוזרת אל שאר הנשים, ועוסקות בתשבחות לריבון העולם, ולהודות לשמו. וכמה מקומות ושמחה יש לכל אחת ואחת. ואח"כ חוזרות לעסוק במצוות התורה ובטעמיהן.
("היכלות נשמות הנקבות", שלח לך)
%break
%H היכל יוכבד
%break
%letter 199
.199 בהיכל אחר יש יוכבד, אימו של משה הנביא הנאמן, וכמה אלפים ורבבות עימה. בהיכל זה אין מכריזים כלל, אלא ג"פ בכל יום היא מודה ומשבחת לריבון העולם, היא וכל אלו הנשים שעימה. 
%break
ומזמרות שירת הים בכל יום, והיא לבדה מתחילה מהכתוב, ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה, ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות.
%break
וכל אלו הצדיקים שבגן העדן, מקשיבים לקול הנעימות שלה. וכמה מלאכים קדושים מודים ומשבחים עימה לשם הקדוש.
("היכלות נשמות הנקבות", שלח לך)
%break
%H היכלות נסתרים של האימהות הקדושות
%break
%letter 200
.200 בהיכל אחר יש דבורה הנביאה. וג"כ, כל הנשים שעימה מודות ומזמרות בשירה, שהיא אמרה בעוה"ז.
%break
מי ראה שמחת הצדיקים ונשים צדקניות העובדים להקב"ה. לפני אלו ההיכלות יש ארבעה היכלות נסתרים של האימהות הקדושות, שלא נמסרו לגלוֹת. ואין מי שראה אותן. בכל יום הן לבדן.
%letter 201
.201 ובכל לילה מתכללים כולם יחד. משום ששעת הזיווג היא בחצות לילה, בין בעוה"ז ובין בעולם ההוא. הזיווג של העולם ההוא, הוא התדבקות הנשמה בנשמה, אור באור. 
%break
הזיווג של עוה"ז, הוא גוף בגוף. והכול כמו שראוי, מין אחר מינו, זיווג אחר זיווג, שגוף אחר גוף, הוא בעוה"ז. והזיווג של העולם ההוא, הוא אור אחר אור.
%break
ההיכלות של ארבע אימהות נקראים היכלות של בנות בוטחות. ולא זכיתי לראות בהם. אשרי חלקם של צדיקים, גברים ונקבות, ההולכים בדרך הישר בעוה"ז, וזוכים לכל התענוגים שבעולם ההוא.
("היכלות נשמות הנקבות", שלח לך)
%break
%H היכלות נשמות הזכרים
%break
%letter 202
.202 הזיווג שבעולם ההוא, עושה פירות יותר מהזיווג שנעשה בעוה"ז. בזיווג שלהן, בזיווג של העולם ההוא, בתשוקה שלהן כאחד, כשמתדבקות הנשמות זו עם זו, עושות פירות.
%page 80
ויוצאים מהן אורות, ונעשים נרות. והן הנשמות אל הגרים שמתגיירים. וכל אלו הנשמות שנולדות מאלו הזיווגים, נכנסות להיכל אחד.
%letter 203
.203 וכשמתגייר גר אחד, פורחת נשמה מההיכל ההוא, ונכנסת תחת כנפי השכינה. והשכינה נושקת אותה, משום שהיא תולדה של נשמות הצדיקים, ושולחת אותה לתוך אותו הגר, ושוכנת בו. 
%break
ומהזמן ההוא הוא נקרא גר צדק. כמ"ש, פרי צדיק עץ חיים. כמו עה"ח, ז"א, שמוציא נשמות, אף הצדיק, כך הוא הפרי שלו, שעושה נשמות.
("היכלות נשמות הזכרים", שלח לך)
%break
%H ברכה לנשים - דרך הגברים
%break
%letter 494
.494 ויברכם ביום ההוא לאמור, בךָ יברך ישראל, הוא כמ"ש, ה' זְכָרָנו יברך, יברך את בית ישראל. למה כתוב פעמיים, יברך? ה' זכרנו יברך, אלו הם הגברים. 
%break
יברך את בית ישראל, אלו הן הנשים. כי הזכרים צריכים להתברך מתחילה ואח"כ הנשים, שנשים אינן מתברכות אלא מברכתם של זכרים. וכשהזכרים מתברכים, אז מתברכות הנשים. 
%break
כמ"ש, וכיפר בעדו ובעד ביתו. שצריך לכפר על עצמו תחילה, ואח"כ על ביתו, שהזכר קודם לנקבה, כדי שתתברך ממנו.
("ויברכֵם ביום ההוא", ויחי)
%break
%H תוספת ברכה לזכר
%break
%letter 495
.495 הנשים אינן מתברכות אלא מזכרים, כשהם מתברכים תחילה, ומברכה זו של הזכרים, מתברכות, ואינן צריכות לברכה מיוחדת להן. אז למה כתוב, יברך את בית ישראל, מאחר שהנשים אינן צריכות לברכה מיוחדת? 
%break
אלא הקב"ה נותן תוספת ברכה לזכר שנשוי לאישה, כדי שתתברך ממנו אשתו. וכן בכל מקום נותן הקב"ה תוספת ברכה לזכר שנשא אישה, כדי שתתברך מתוספת זו.
%break
וכיוון שאדם נושא אישה, נותן לו ב' חלקים, אחד לו ואחד לאשתו. והוא מקבל הכול, חלקו וחלק אשתו. 
%break
וע"כ כתוב ברכה מיוחדת לנשים, יברך את בית ישראל, כי זהו חלקן. אמנם הזכרים מקבלים גם חלקן, והם נותנים להן אח"כ.
("ויברכֵם ביום ההוא", ויחי)
%break
%H מי שלא נשא אישה הוא פגום
%break
%letter 63
.63 אדם כי יקריב, הוא להוציא מי שלא נשא אישה. כי קורבנו אינו קורבן, וברכות אינן נמצאות אצלו, לא למעלה ולא למטה. ממשמע שכתוב, אדם כי יקריב, והוא שונה, שאין הוא אדם, 
%break
ולא בכלל אדם הוא, והשכינה אינה שורה עליו, משום שהוא פגום, ונקרא בעל מום, ובעל מום מתרחק מכל. כש"כ, ממזבח להקריב קורבן.
("מי שלא נשא אישה הוא פגום", ויקרא)
%break
%page 81
%H נדב ואביהוא
%break
%letter 64
.64 ונדב ואביהוא מוכיחים זה, שכתוב בהם, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם. מטעם שלא היו נשואים. ומשום זה כתוב, אדם כי יקריב מכם קורבן לה'. אדם הנמצא זכר ונוקבא, הוא ראוי להקריב קורבן זה, ולא אחר.
%letter 65
.65 נדב ואביהוא, כך הם ודאי, מטעם שלא היו נשואים. הקטורת היא עליונה מכל הקורבנות שבעולם, שבשבילה מתברכים עליונים ותחתונים. 
%break
והקורבן הזה שהוא למעלה מכל הקורבנות, לא היו ראויים להקריב, משום שלא היו נשואי אישה. וע"כ לא היו ראויים להקריב קורבן, כש"כ לדברים עליונים, כמו קטורת, כי אינם ראויים שיתברך העולם על ידיהם.
%letter 66
.66 ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם. למה נענשו קשה כל כך? משל לאדם שבא לפני המלכה, לבשר לה שהמלך בא לביתה וישרה אצלה לשמוח עימה. בא האיש לפני המלך, ראה המלך שהאיש הוא בעל מומים. 
%break
אמר המלך, אין זה כבודי, שע"י הפגום הזה אבוא אל המלכה. בתוך כך, תיקנה המלכה את הבית בשביל המלך. כיוון שראתה, שהמלך היה מוכן לבוא אליה, והאיש ההוא גרם שיסתלק המלך ממנה, אז ציוותה המלכה להרוג אותו האיש.
%letter 67
.67 כך בעת שנכנסו נדב ואביהוא, ובידיהם קטורת, שמחה המלכה, המלכות, ונתקנה לקבל את המלך, ז"א. כיוון שראה המלך, שהאנשים האלו בעלי מומים, לא רצה המלך, 
%break
שעל ידיהם יבוא אל המלכה לשרות עימה, והסתלק המלך ממנה. כשראתה המלכה, שבגללם הסתלק המלך ממנה, מיד, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם.
%letter 68
.68 וכל זה הוא משום שמי שאינו נשוי, הוא פגום, הוא בעל מומים לפני המלך, וקדושת המלך מסתלקת ממנו, ואינה שורה בפגם. ועל זה כתוב, אדם כי יקריב מכם קורבן. 
%break
מי שנקרא אדם, יקריב. ומי שאינו נקרא אדם, שהוא הבלתי נשוי, לא יקריב.
("מי שלא נשא אישה הוא פגום", ויקרא)
%break
%H אדם הוא כלל של זכר ונקבה
%break
%letter 141
.141 אדם הוא כלל של זכר ונקבה. כי מי שהתחבר זכר ונוקבא, נקרא אדם, ואז הוא ירא שמיים. ולא עוד, אלא ששורה בו ענווה. ולא עוד, אלא ששורה בו חסד. 
%break
ומי שלא נמצא זכר ונוקבא, אין בו, לא יראה, ולא ענווה, ולא חסידות. ומשום זה נקרא אדם כלל הכול. וכיוון שנקרא אדם, שורה בו חסד. כמ"ש, אמרתי עולם חסד ייבנה. והעולם אינו יכול להיבנות, אם לא נמצא זכר ונוקבא.
%letter 142
.142 וכתוב, וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כי יראיו, הם כלל אדם, זכר ונוקבא, שאם לא כן אין בו יראה.
%break
וחסד ה' מעולם ועד עולם, הם הכוהנים, הבאים מצד החסד. והם נוחלים נחלה זו, הבאה מעולם העליון, ז"א, לעולם התחתון, מלכות. על יראיו, הכוהנים שלמטה, הכוללים זכר ונוקבא,
%page 82
כמ"ש, וכיפר בעדו ובעד ביתו, שביתו הוא הנוקבא. כדי להיכלל באדם. וצדקתו לבני בנים, משום שזכה לבני בנים.
("יראה ענווה וחסידות", נשוא)
%break
%H נשמה של זכר ונשמה של נקבה
%break
%letter 9
.9 כתוב, אישה כי תזריע וילדה זכר. לומדים, שהקב"ה גוזר על הטיפה, אם תהיה זכר או נקבה. ולומדים, אישה מזריעה תחילה, יולדת זכר. א"כ, לא צריכים לגזרת הקב"ה? 
%break
אלא ודאי שהקב"ה מבחין בין טיפה של זכר ובין טיפה של נקבה, ומשום שהבחין בה, גזר עליה, אם תהיה זכר או נקבה.
%break
ג' שותפים באדם. הקב"ה, ואביו, ואימו. שאביו נותן הלובן שבו, ואימו האדום שבו, והקב"ה נותן הנשמה. ואם הטיפה היא זכר, נותן הקב"ה נשמה של זכר. 
%break
ואם נקבה, נותן הקב"ה נשמה של נקבה. ונמצא, שבזה שאישה הזריעה תחילה, עוד לא הייתה הטיפה בסופה לזכר, אם הקב"ה לא שלח בה נשמה של זכר.
%break
והבחנה זו שהקב"ה מבחין בטיפה, שהיא ראויה לנשמה של זכר או של נקבה, נחשבת לגזרה של הקב"ה. שאם לא הבחין בזה, ולא שלח נשמה של זכר, לא הייתה נגמרת הטיפה להיות זכר. ונמצא, ששני המאמרים אינם סותרים זה את זה.
%letter 10
.10 והאם כיוון שמזריעה יולדת? הלוא בהריון תלוי הדבר. א"כ היה צריך לכתוב, אישה כי תהר וילדה זכר. 
%break
מהו שכתוב, כי תזריע וילדה? אישה, מיום שהזריעה והתעברה עד יום שיולדת, אין מילה בפיה, אלא הוולד שלה, אם יהיה זכר. וע"כ כתוב, אישה כי תזריע וילדה זכר.
("אישה מזריעה תחילה, יולדת זכר", תזריע)
%break
%H לזכות לבנים
%break
%letter 163
.163 אע"פ שאדם עסק בתורה יום ולילה, ומקורו ומעיינו עומד בו בחינם, שאינו מוליד בנים, אין לו מקום להיכנס למחיצתו של הקב"ה. אם המקור והמעיין לא נכנס בבאר המים, אינה באר. 
%break
כי הבאר והמקור אחד הם. ומי שאין לו בנים דומה שהמקור שבו לא נכנס בו, שאינו פועל בו.
%letter 177
.177 בוא אל אשת אחיך וייבם אותה, והקם זרע לאחיך. לא היה צריך לומר לו את זה, כי יהודה וכל השבטים היו יודעים את זה. אלא עיקר הדבר שאמר לו, 
%break
והקם זרע, משום שהזרע ההוא נצרך, כדי שהדבר ייתקן. ולהכין גולם, שיקבל תיקון כראוי, שלא ייפרד הגזע משורשו. וכמ"ש, ואדם על עפר ישוב.
%break
אע"פ שנגזר מיתה על האדם, המפרידה אותו משורש הנצחי, מ"מ לא נפרד לגמרי, כי ע"י הבנים, שכל אחד מוליד, נשאר כל אחד דבוק בשורשו הנצחי, כי כל בן הוא חלק מגוף האב.
%page 83
ובזה נמצא כל אדם כמו טבעת אחת בשרשרת החיים, המתחילה מאדה"ר ונמשכת עד לתחיית המתים, לנצחיות, בלי הפסק. וכל עוד שלא נפסק לאדם שלשלת החיים, 
%break
כי מניח אחריו בן, אין המיתה פועלת עליו שום פירוד מהנצחיות. וכעודו חי דומה.
("בוא אל אשת אחיך ויבֵּם אותה", ויישב)
%break
%H בנים מזכים לנחלת ה'
%break
%letter 188
.188 וע"כ כתוב, הנה נחלת ה' בנים, זהו צרור החיים של הנשמה, כמ"ש, והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, בחינת עוה"ב. ולזה קורא הכתוב נחלה. 
%break
מי מזכה להביא את האדם בנחלת ה' הזו? בנים. הבנים מזכים אותו לנחלת ה'. וע"כ, אשרי האדם שזכה לבנים, שילמד אותם דרכי התורה.
("ויירע בעיני ה'", ויישב)
%break
%H כל אדם צריך לדבר לנקבה כפי דרכה, ולגבר כפי דרכו
%break
%letter 269
.269 כל אדם צריך לדבר עם אדם אחר כפי דרכיו. לנקבה לפי דרכיה, ולגבר כפי דרכיו. ולגבר שבגברים כפי דרכיו. כמ"ש, כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל.
%letter 277
.277 אילו היו יודעים בני אדם חכמה מכל מה שנטע הקב"ה בארץ, וכוח כל מה שנמצא בעולם, היו מכירים כוח ריבונם בחכמה גדולה. 
%break
אבל לא הסתיר הקב"ה חכמה זו מבני אדם, אלא כדי שלא יסורו מדרכיו, ולא יבטחו בחכמה ההיא, וישכחו את הקב"ה.
("כה תאמר לבית יעקב", יתרו)
%break
%page 84
%H גלות וגאולה
%break
%H תיקוני הכלה
%break
%letter 125
.125 יום קבלת התורה הוא עניין אחד עם גמה"ת.
%break
ונמצא, שבלילה קודם קבלת התורה, נגמרו בה כל הזיווגים שבימי הסתרה. וע"כ נבחן הלילה ההוא ללילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. 
%break
שלמחרתו נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, שהוא חג השבועות, שבו נגמר התיקון בחירות ממלאך המוות, שהוא הזמן, שהצדיקים, ע"י מעשיהם הטובים, עושים חופה חדשה לכלה.
%break
והנה נוח לי יותר להמשיך הביאור בדרך פירוש הא', והמעיֵן מדעתו יוכל להעתיק הדברים על יום השבועות, כי עניין אחד הוא.
%break
כל החברים, המחזיקים את התורה, הנקראים בני היכל הכלה, הם צריכים להיות דבוקים בשכינה הקדושה, הנקראת כלה, בכל אותו הלילה של הגלות. 
%break
כי אז, בימי הגלות, היא מיתקנת ע"י המחזיקים את התורה, בכל אלו המע"ט והתורה והמצוות שהם עושים, עד לטהר אותה מבחינת טו"ר. ותהיה מזומנת לאלו העוסקים בתורה, שאין בהם מבחינת עשיה כלל, אלא היא כולה טוב בלא רע.
%break
ולפיכך צריכים המחזיקים את התורה, שהם בני היכל הכלה, לשמוח עימה על התיקון הגדול הזה שנעשה בכלה על ידיהם. 
%break
ולשמוח עימה בתיקוניה, שהיא מיתקנת בהם, לעסוק בתורה, כלומר, בתיקונים הבאים לפנינו מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות המקראות, ובסודי החכמה, שצריכים לעשותם בשמחה.
%break
התבאר, שכל המדרגות וגילוי סודות התורה, שהם בניין השכינה לגמר תיקונה, נעשים רק ע"י המחזיקים את התורה בימי הגלות. 
%break
ולפיכך, כל אלו המדרגות והקומות, היוצאות בזמן הגלות, נקראות התיקונים של הכלה ותכשיטיה.
("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%H שיר חדש
%break
%letter 247
.247 ומיד כשיצאו ישראל מהגלות, עם קדוש בפני עצמו, שהערב רב ייפרדו מהם, מיד אותו נהר, שהיה חרב ויבש בעת הגלות, כתוב בו אז, ונהר יוצא מעדן, הו' דשם הוי"ה. להשקות את הגן, ה"ת. ונהר, העמוד האמצעי, ז"א. 
%break
יוצא מעדן, מאמא עליונה, אשר ז"א מקבל השפע ממנה. להשקות את הגן, השכינה התחתונה, גן.
%letter 248
.248 בעת ההיא נאמר למשה ולישראל, אז תתענַג על ה'. ענ"ג ראשי תיבות: עדן נהר גן. כי ע' של ענ"ג היא עדן, נ' נהר, ג' גן. 
%break
כלומר, שיתענגו אז במוחין הללו, המשתלשלים להם, בג' המדרגות: עדן, נהר, גן, שהם מוחין של חכמה עליונה. כי אין הבינה נקראת עדן, אלא בזמן שמקבלת מחכמה.
%break
ואז יתקיים הכתוב, אז ישיר משה. כי לא כתוב, אז שר משה, אלא ישיר, בלשון עתיד, שמוֹרה על זמן יציאת בני ישראל מהגלות, שמשה ישיר אז שיר חדש.
("משה וב' משיחים", בראשית-א)
%break
%page 85
%H בניהם של דור המדבר
%break
%letter 153
.153 כשיצאו ישראל ממצרים, היה זה מצד הארת הבינה, הנקראת יובֵל. וכל שישים ריבוא נשמות ישראל מאותו הדור, היו נמשכות מעולם העליון, מבינה. כי ע"כ היה להם כוח להתגבר על טומאת מצרים, ולהיגאל מהם. 
%break
ובאותה הצורה, בהארת הבינה, הלכו במדבר. ואפילו אחד מהם לא נכנס לארץ. כי ארץ ישראל היא נוקבא דז"א. וכיוון שלא הייתה להם הארת נוקבא תתאה, לא יכלו להיכנס לארץ.
%break
אלא הבנים של דור המדבר, הנולדים מהם, שהם נמשכו כראוי להיות מתיקון הלבנה, שהיא הנוקבא דז"א, הם נכנסו לארץ ואכלו מתבואתה.
%break
וכל עובדי האדמה זה תיקון הלבנה. כי דור המדבר, שהיו נמשכים מעולם העליון, לא היו עובדי אדמה, ואכלו לחם מן השמיים. והבנים שלהם, שנמשכו מהנוקבא, הם עסקו בעבודת האדמה. 
%break
כי עבודת האדמה היא תיקון הנוקבא דז"א, אשר דור המדבר לא שייכים אליה.
("משה ויעקב", בראשית-א)
%break
%H לגלוּת האחרונה אין קץ וזמן
%break
%letter 143
.143 כל הגלויות שגלתה כנ"י, נתן לה הקב"ה זמן וקץ, והתעוררה תמיד בתשובה. והגלות האחרונה אין לה קץ וזמן, אלא הכול תלוי בתשובה. כמ"ש, ושבתָ עד ה' אלקיך ושמעת בקולו. וכתוב, אם יהיה נידַחֲךָ בקצה השמיים, משם יקבצך ה' אלקיך, ומשם ייקחֶך.
%letter 144
.144 א"כ, איך יהיה זה, שיתעוררו בתשובה כולם ביחד? מי שבסוף השמיים, ומי שבסוף הארץ, איך יתחברו יחד לעשות תשובה?
%letter 145
.145 אם ראשי בית הכנסת יחזרו בתשובה, או בית כנסת אחד, יתקבצו בזכותם כל הגלות. 
%break
כי הקב"ה מצפה תמיד, מתי יחזרו בתשובה, ויעשה להם טוב, כמ"ש, ולכן יחכה ה' לחֲנַנְכם, מחכה תמיד, מתי יעשו תשובה.
("הגלות האחרונה אין לה קץ וזמן", נוח, זוהר חדש)
%break
%H לשוב בתשובה כפתחו של מחט
%break
%letter 152
.152 אמר מיכאל, ריבון העולם, היה לך לרחם עליהם, כי אתה רחום, וכך אתה נקרא. אמר לו, שבועה נשבעתי ביום שנגזר הדין לפניי, שלא לגאול אותם עד שישובו. 
%break
ואם כנ"י יפתחו בתשובה כפתחו של מחט, אני אפתח להם שערים גדולים.
("הגלות האחרונה אין לה קץ וזמן", נוח, זוהר חדש)
%break
%page 86
%H הירידה למצרים
%break
%letter 144
.144 אם לא ירד אברם למצרים, ולא נצרַף שם בתחילה, לא היה חלק גורלו בהקב"ה. כעין זה היה לבניו, כאשר רצה הקב"ה לעשות אותם עם אחד, עם שלם, ולקרבם אליו. אם לא ירדו מתחילה למצרים, ולא נצרפו שם, לא היו עם אחד שלו.
%letter 145
.145 כעין זה, אם לא ניתנה ארץ הקודש מתחילה לכנען, והיו מושלים בה, לא הייתה הארץ חלקו וגורלו של הקב"ה. והכול סוד אחד.
("וינַגַע ה' את פרעה", לך לך)
%break
%H ההבדל בין גאולת מצרים לגאולה העתידה
%break
%letter 105
.105 כימי צאתך מארץ מצרים אַרְאנו נפלאות. עתיד הקב"ה לעשות גאולה לבניו, כבימים האלו ששלח הקב"ה להוציא את ישראל ממצרים, והיכה את המצרים באלו המכות בשביל ישראל, בחודש ניסן.
%letter 106
.106 מה ההפרש בין גאולה זו לגאולת מצרים? גאולת מצרים הייתה במלך אחד ובמלוכה אחת. כאן הגאולה היא מכל המלכים שבעולם, ומכל המלוכות שבעולם. 
%break
ואז יתכבד הקב"ה בכל העולם ובכל הארץ, ויידעו כולם ממשלת הקב"ה בכל העולם, וכולם יוכו במכות עליונות כפליים משחטאו, משום שסירבו לשחרר את ישראל.
%letter 107
.107 וכשיידעו ממשלתו של הקב"ה, כמ"ש, והיה ה' למלך על כל הארץ. אז כולם ינדבו עצמם להקב"ה בישראל. כמ"ש, והֵביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'. 
%break
אז יזדמנו האבות לראות בשמחת גאולת בניהם כמקודם. כמ"ש, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
("כימי צאתך מארץ מצרים אַרְאנו נפלאות", לך לך, זוהר חדש)
%break
%H גילוי השכינה ויציאה מהגלות
%break
%letter 270
.270 ולשעה שעתיד הקב"ה לפקוד את עמו, להוציאם מגלות, כנ"י, השכינה, תשוב תחילה מהגלות, ותלך לביהמ"ק, מטעם שביהמ"ק תבנה תחילה לקיבוץ גלויות, ששם השראת השכינה. וע"כ גם השכינה מקדימה לצאת מהגלות.
%break
ויאמר לה הקב"ה, קומי מעפר. והשכינה חזרה ואמרה, לאיזה מקום אלך, הרי ביתי חרב, היכלי נשרף באש? 
%break
עד שהקב"ה יבנה ביהמ"ק מתחילה, ויתקן ההיכל, ויבנה עיר ירושלים. ואח"ז יקים את השכינה מעפר.
("מי נתן למשיסה יעקב", חיי שרה)
%break
%H סעודת הצדיקים
%break
%letter 44
.44 סעודה של הצדיקים לעת"ל תהיה מלווייתן ומשור הבר.
%letter 45
.45 אמרו חכמים לרוב העולם, שהם מוזמנים לסעודה זו.
%break
%page 87
ואמרו, עתידים לאכול ולשמוח בסעודה גדולה, שעתיד הקב"ה לעשות להם. וע"כ רוב העולם סובלים הגלות בשביל אותה הסעודה.
("סעודת הצדיקים לעת"ל", תולדות)
%break
%H להחזירם למוטב
%break
%letter 45
.45 אמונה זו, שאמרו חכמים לרוב העולם, שהם מוזמנים לסעודה זו של הלווייתן ושל אותו שור הבר, ולשתות יין טוב המשומר מעת בריאת העולם. 
%break
פסוק מצאו ודרשו, שכתוב, ואכלתם לחמכם לשובע. כל מיני פיתוי פיתה הקב"ה לישראל, להחזירם למוטב, וזהו יותר מכולם, שאמר להם, ואכלתם לחמכם לשובע. ובקללות, ואכלתם ולא תשבעו, וזה קשה להם מהכול.
%break
כתוב, ויאמרו אליהם בני ישראל, מי ייתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים, בשבתנו על סיר הבשר, באוכלנו לחם לשובע. מלמד, שמשום האכילה מסרו נפשם למות בידם. כיוון שראה הקב"ה תאוותם, אמר להם, אם תשמעו לקול המצוות, ואכלתם לשובע, כדי להניח דעתם.
%break
כמו כן, ראו חכמנו שגלות נמשכת, הסתמכו על פסוקי תורה, ואמרו, עתידים לאכול ולשמוח בסעודה גדולה, שעתיד הקב"ה לעשות להם. וע"כ רוב העולם סובלים הגלות בשביל אותה הסעודה.
("סעודת הצדיקים לעת"ל", תולדות)
%break
%H התגלות השכינה בזמן הגלות
%break
%letter 273
.273 במה מיתקנת הנוקבא בזמן הגלות, שתוכל להתגלות למטה? בדומה למלך, שמת בנו. הפך מיטתו בשביל האבל על בנו, ולא התקין אותה, אלא שלקח קוצים ודרדרים והטילם תחת מיטתו, ושכב עליהם.
%break
כך הקב"ה, כיוון שגלו ישראל ונחרב ביהמ"ק, לקח קוצים ודרדרים ונתן תחתיו, וכמ"ש, ויֵירָא מלאך ה' אליו בּלַבַּת אש מתוך הסנה. ועשה זה, משום שישראל היו בגלות. 
%break
ומיושב בזה השאלה הראשונה, כיוון שהשכינה בגלות, איך התגלתה למשה? התגלתה אליו מתוך הסנה, שהוא בלתי שלמות ודינים, שבאופן זה היא יכולה להתגלות גם בזמן הגלות.
("זכירה ופקידה", וייצא)
%break
%H היציאה מהגלות בהדרגה
%break
%letter 90
.90 בזמן שהקב"ה יקים ישראל ויוציא אותם מהגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאוד, ואח"כ יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. 
%break
עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לד' רוחות העולם. כלומר, שישועתם לא תתגלה בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך וָאוֹר עד נכון היום.
%letter 91
.91 וכל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, שמושיע אותם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחושך. ותמיד בחושך היה משכנו. בעת שרוצים להאיר לו,
%page 88
צריכים לפתוח לו תחילה אור קטן, כפתחו של מחט. ואח"כ מעט גדול ממנו. וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי.
("שַׁלחֵני כי עלה השחר", וישלח)
%break
%H הגלות היא התיקון
%break
%letter 22
.22 כתוב, מרחוק ה' נראה לי, ואהבת עולם אהבתיךְ. מרחוק, בגלות, והיה זה מפני האהבה הגדולה, שאינה מתגלה אלא רק ע"י הגלות. 
%break
הגלות היא התיקון, שיהיו בני ישראל משתחררים מהגלות, ויתגלה אהבת ה' אלינו.
("ויחי יעקב בארץ מצרים", ויחי)
%break
%H גדלות וקטנות
%break
%letter 233
.233 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב, איש וביתו באו. ישראל הוא שם הגדלות. א"כ, למה נזכר שם זה בבואם לגלות מצרים? ולמה חוזר אח"כ, את יעקב, שהוא שם הקטנות?
%break
אלא כמ"ש, שחורה אני ונאווה, בנות ירושלים כאוהלי קֵדר כיריעות שלמה. שחורה אני ונאווה, זוהי כנ"י, השכינה, שהיא שחורה מהגלות. ונאווה, שהיא נאווה בתורה ובמצוות ובמע"ט שישראל עושים. 
%break
בנות ירושלים הן הנשמות, שעוסקות בתורה ובמצוות, שמשום כך הן זוכות לרשת את ירושלים של מעלה, השכינה. כאוהלי קֵדר, אע"פ שהיא קודרת בגלות, עכ"ז במעשים היא כיריעות שלמה, האורות של המלך שהשלום שלו, ז"א.
%break
כיוון שב' בחינות הן בגלות. שמצד עצם הגלות יש דינים וקטנות, ומצד המע"ט, שהצדיקים עושים בגלות, הם נאים ומעלים את השכינה ליריעות שלמה. 
%break
וע"כ מבחינת המע"ט, כתוב, בני ישראל הבאים מצריימה, השם של גדלות. ומבחינת עצם הגלות, כתוב, את יעקב איש וביתו באו, השם של קטנות.
("שחורה אני ונאווה", שמות)
%break
%H למה ירדו ישראל למצרים
%break
%letter 246
.246 למה רצה הקב"ה להוריד את ישראל למצרים בגלות? הגלות למה? ולמה דווקא למצרים?
%letter 250
.250 כשראה הקב"ה את השמחה הגדולה של העוה"ז, כשהשתכלל כעין של מעלה, אמר, פן יתערבו י"ב השבטים בשאר העמים, ויישאר פגם בכל העולמות. מה עשה הקב"ה? 
%break
טלטל את כולם מכאן לכאן, עד שירדו למצרים לשבת בדירותיהם בתוך עם קשי עורף, המבזים מנהגיהם ומבזים אותם מלהתחתן בהם, ומלהתערב עימהם, וחשבו אותם לעבדים.
%break
%page 89
הזכרים מאסו בהם והנקבות מאסו בהם, עד שהשתכלל הכול בזרע קדוש בלי תערובת עַם נכר. ובינתיים נשלם עוונם של העמים, כמ"ש, כי לא שָלֵם עוון האמורי עד הנה. וכאשר יצאו, יצאו צדיקים קדושים, שכתוב, שבטי יה עדות לישראל.
%break
ובזה מיושבות השאלות: למה נגלו ישראל? ולמה למצרים דווקא? כי מהפחד שלא יתערבו השבטים בשאר האומות, שהיו מכבדים את ישראל, הגלה אותם למצרים, שהיו בעלי גאווה ומבזים ומואסים בישראל. 
%break
והיו שם עד ששלם עוון אמורי, ובאו לארצם הם, שאין עוד פחד מפני תערובות בשאר העמים.
("גלות למה ולמצרים למה", שמות)
%break
%H במה תלויות הגלות והגאולה
%break
%letter 79
.79 כתוב בישעיהו, אמר שומר בא בוקר וגם לילה, אם תבקשו בַקשו, שובו בואו. פסוק זה מבואר על גלות ישראל, היושבים בתוך בני שעיר. וישראל אומרים להקב"ה, שומר מה מלילה, מה יהיה עלינו מגלות הזו, הדומה לחשכת לילה. 
%break
מה כתוב בישעיהו? אמר שומר, זה הקב"ה, בא בוקר, כבר הארתי עליכם בגלות מצרים והעליתי אתכם וקירבתי אתכם לעבודתי, ונתתי לכם התורה, כדי שתזכו לחיי עולם.
%break
עזבתם תורתי, וגם לילה, הבאתי אתכם בגלות בבל והעליתי אתכם. עזבתם תורתי כבתחילה, הבאתי לכם שוב בגלות כבתחילה. אם תבקשו בקשו, כמ"ש, דרשו מֵעל ספר ה' וקְראוּ, ושם תמצאו במה תלויות הגלות שלכם והגאולה שלכם. 
%break
וכאשר תבקשו בה, היא תאמר ותכריז לפניכם, שובו בואו. שובו בתשובה שלמה, ומיד בואו ותקרבו אצלי.
("אמר שומר בא בוקר", תרומה)
%break
%H ד' כוסות כנגד ד' גאולות
%break
%letter 135
.135 אלו ארבע כוסות של הלילה ההוא, כנגד ד' גאולות: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. כיוון שהזיווג הקדוש נמצא בלילה ההוא בכל הצדדים, בין בחכמה ובין בחסדים, והזיווג הוא בארבעה קשרים, שהם ד' מדרגות, חו"ב תו"מ, שאינן נפרדות זו מזו כשזיווג זה נמצא. 
%break
ואנו מתעוררים בשמחה שלהן, ושותים כנגדן ד' כוסות, משום שזכינו בהן, כי מי שאחוז בהארת הזיווג, זוכה בכל ד' מדרגות חו"ב תו"מ. וע"כ השתנה לילה זה מכל שאר הלילות, וצריכים לעשות ולייחד השם בכל, ולשמוח בלילה הזה, משום שהוא שמחה למעלה ולמטה.
%letter 136
.136 ארבע אלו, חו"ב תו"מ, קוראים להם ד' גאולות, משום שהמדרגה האחרונה הזו, מלכות, נקראת גואל, המלאך הגואל. ואינה נקראת גואל, אלא ע"י מדרגה אחרת עליונה, ת"ת, העומדת עליה ומאירה לה. 
%break
ות"ת אינו מוציא אליה אור, אלא בב' מדרגות שעליו, חו"ב, שת"ת מקבל מהם. נמצא שארבע אלו, חו"ב תו"מ, הם ד' גאולות, להיותם נקשרים במלכות, הנקראת גואל.
("ארבע כוסות", אמור)
%break
%page 90
%H ג' אהי"ה
%break
%letter 64
.64 ג' אהי"ה. אני אהי"ה עימכם בגלות הראשונה, שלומדים, גלו למצרים שכינה עימהם. ואני אהי"ה עימכם בגלות השנייה, שלומדים, גלו לבבל שכינה עימהם. ואני אהי"ה עימכם בגלות השלישית, שלומדים, גלו ליוון שכינה עימהם. 
%break
אהי"ה של הגלות הרביעית לא גילה להם, אלא כתוב, אני ה', בעיתה אֲחישֶׁנה. זכו אחישנה, לא זכו בעיתה.
("שלוש סעודות שבשבת", אחרי, זוהר חדש)
%break
%H אם תקבלו את התורה מוטב, ואם לאו, שָׁם תהיה קבורתכם
%break
%letter 98
.98 כמו שחילק אותם הקב"ה בהר סיני, כך יחלק אותם בגאולה אחרונה. כי בישראל כתוב, וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. וחמושים, פירושו מצד עה"ח, ז"א, חמישים שנה של יובֵל, בינה, שז"א מקבל אותם מבינה.
%break
וכתוב בהם, הֵמה יעלו בהר. וכתוב, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. וכתוב עליהם, ואשא אתכם על כנפי נשרים, שהם ענני כבוד, ואביא אתכם אליי. וכן, ובני ישראל יוצאים ביד רמה. כך יוציא את תלמידי החכמים בכל הכבוד הזה.
%letter 99
.99 וכמ"ש בעמי הארץ מצד הטוב, ויתייצבו בתחתית ההר, כך יהיו בגאולה האחרונה, תחת תלמידי החכמים, כעבד שהולך לרגלי הסוס של אדונו. וכמו שנאמר להם בתחתית ההר, אם תקבלו את התורה מוטב, ואם לאו, שָׁם תהיה קבורתכם. 
%break
כך ייאמר להם בגאולה האחרונה, אם תקבלו עליכם תלמיד חכם ביציאה מהגלות, כמו אדם הרוכב על סוס, ועבד המשמש לו, מוטב. ואם לא, שָׁם, בגלות, תהיה קבורתכם.
("עה"ח ועצה"ד", נשוא)
%break
%H אם זכו - אחישֶׁנה, אם לא זכו - בעיתָהּ
%break
%letter 303
.303 אלא בשעה ההיא, יעורר הקב"ה את אברהם, ויאמר לו, קום, כי הגיע הזמן שאני גואל את בניך, ולתת להם שכר טוב על כל מה שסבלו בגלות. ומתוך שאברהם היה במכירה שלהם לגלוּת, כמ"ש, אם לא כי צוּרָם מְכָרם, שזהו אברהם. 
%break
ע"כ היה לו כמי שאינו טוב בעיניו, והראה את עצמו כמי שרוצה, שיוכו יותר על עוונותיהם. ויאמר, תהיה נפרע מעוונותיהם, תהיה נפרע מחטאיהם.
%break
אמר הקב"ה לאברהם, אני יודע, שכל מה שאמרת הוא רק לפנים, ולא מאמיתיות הלב. אני ג"כ אנהג עימך לפנים, ואומר לך, אל תכְלָאי, אני רוצה לרַצות אותך בשביל בניך, אל תמנע חסד מהם, 
%break
אל תמנע שכר טוב מהם, כמה וכמה סבלו על עוונותיהם. ומשום זה כתוב, אומר לצפון תני, שהצפון ייתן השכר הטוב והכול, והדרום אל ימנע.
%page 91
וזהו כמ"ש, אשר צפנת, שצפון נותן הכול. וזהו הדבר של אותה מבשרת, על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון.
%break
אין ג"ר אלא ע"י הארת החכמה שבשמאל. ורק ע"י התכללות הימין עם השמאל ביחד, שאז מתלבשת החכמה בחסדים ומאירים הג"ר. וכל השכר וכל הטוב שלעת"ל, הוא רק בהארת הג"ר.
%break
אמנם אם ע"י חטאי התחתונים מתגבר השמאל על הימין, ורוצה לשלוט לבדו, אז נעשית מחלוקת בין ימין לשמאל, וקו הימין מסיר החסדים שלו מקו השמאל, שאז השמאל נכבה, 
%break
כי אין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. ומתגלים דינים הקשים שבו. וכן הימין נשאר בו"ק בלי ג"ר. כי אין ג"ר אלא מהארת החכמה שבשמאל. ומחמת זה נחרב ביהמ"ק וישראל נגלו בין האומות.
%break
כתוב, אני ה', בעיתה אחישֶׁנה, ולומדים, אם זכו אחישנה, אם לא זכו בעיתה. ואיך אפשר שייגאלו ישראל אפילו אם לא זכו, ועוד עומדים במרד שלהם? 
%break
והעניין הוא, כי הגלות הייתה מחמת שע"י חטאיהם גרמו, שיתגבר השמאל על הימין וישלוט לבדו, שאז מסיר הימין החסדים ממנו.
%break
וע"כ כשישראל עושים תשובה, ומתדבקים בהקב"ה, בקו האמצעי, אז חוזר קו האמצעי ומייחד הימין עם השמאל, ומקיים אורות שניהם, והחכמה מתלבשת בחסדים, ומתגלים הג"ר, 
%break
שישראל נגאלים עם הארתם, ומקבלים כל שכרם הטוב. וזהו, אם זכו אחישנה. שעל זה אין זמן קצוב, אלא מתי שעושים תשובה, נגאלים.
%break
אמנם אם אינם עושים תשובה, יש זמן קצוב, המביא את הגאולה, אע"פ שלא עשו תשובה. והוא, אחר שאפשר לקבץ כל הדינים הקשים, שסבלו ישראל בזמן הגלות, 
%break
לשיעור שלם, באופן שיספיקו שישראל יפחדו ולא יחטאו עוד, להגביר את השמאל על הימין, כמו שעשו בעת החורבן, אז הם ראויים לגאולה אפילו בלי תשובה.
%break
כי גם בלי תשובה מובטחים, שלא ישובו לכסְלה עוד, מחמת רוב הדינים הקשים שסבלו. וזהו, לא זכו, בעיתו. שנעשה מאליו, עם גילוי הדינים שבגלות לשיעור מספיק, ואין צריכים כלל להתעוררות ישראל לתשובה.
%break
ונאמר, שבצפון הוא מכה, כי כל הגלות ודינים הקשים שבגלות, באים משליטת שמאל בלי ימין, צד צפון. ובו שורה כל שכר טוב, שע"י השמאל מתגלות הג"ר, שמשם כל השכר וכל הטוב העתיד לבוא לישראל.
%break
ובשעה ההיא, בזמן הגאולה, יעורר הקב"ה את אברהם, קו ימין ודרום, ויאמר לו, קום, כי הגיע הזמן שאני גואל את בניך, 
%break
ואע"פ שלא זכו, שלא עשו תשובה להידבק בקו האמצעי, כבר הגיע הזמן לגאול אותם אפילו בלא תשובה.
("הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו", שלח לך)
%break
%H מקום גילוי הגאולה
%break
%letter 21
.21 אמר לו רבי שמעון, באיזה מקום התגלתה גאולת ישראל בקללות האלו? אמר לו אליהו, הסתכל והבט במקום הרע ביותר מכל הקללות, שם הוא גילוי עת הגאולה.
("הבטחות ונחמות שבקללות שבמשנֵה תורה", כי תבוא, זוהר חדש)
%break
%page 92
%H על משכבי בלילות
%break
%letter 1
.1 על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי, ביקשתיו ולא מצאתיו. מהו שכתוב, על משכבי, ולא, במשכבי? אלא כנ"י אמרה לפני הקב"ה, וביקשה ממנו על הגלות, משום שהיא יושבת בין שאר העמים עם בניה, ושוכבת לעפר. 
%break
ועל שהיא שוכבת בארץ אחרת, טמאה, אמרה, על משכבי אני מבקשת, שאני שוכבת בגלות, והגלות מכונה לילות. וע"כ, ביקשתי את שאהבה נפשי, שיוציא אותי ממנה.
%letter 2
.2 ביקשתיו ולא מצאתיו. כי אין דרכו להזדווג בי, אלא רק בהיכלו ולא בגלות. קראתיו ולא ענני. כי ישבתי בין עמים אחרים. וקולו אינם שומעים, אלא רק בניו, שכתוב, השָׁמַע עָם קול אלקים.
%letter 3
.3 על משכבי בלילות. אמרה כנ"י, השכינה, על משכבי התרעמתי לפניו, שביקשתיו: שיזדווג עימי לשמח אותי, מקו שמאל, ולברך אותי, מקו ימין, בשמחה שלמה, מקו האמצעי. 
%break
שמזיווג המלך, ז"א, עם כנ"י, יורשים כמה צדיקים ירושת נחלה קדושה, מוחין עליונים, וכמה ברכות נמצאות בעולם.
("על משכבי בלילות", תזריע)
%break
%H שואג ובוכה
%break
%letter 21
.21 אז מתעורר הקב"ה במדרגותיו, ומכה ברקיעים, ומזדעזעים 12,000 עולמות, ושואג ובוכה. 
%break
שכתוב, ה' ממרום ישאג, וממעון קודשו ייתן קולו, שאוֹג ישאג על נָוֵוהו. וזוכר שישראל בגלות, ומוריד שתי דמעות לים הגדול.
("שלוש אשמורות", ויקהל)
%break
%H גלות השכינה
%break
%letter 344
.344 ביום שנחרב ביהמ"ק למטה, וישראל הלכו בגלות, רחיים על צווארם וידיהם קשורות לאחור, וכנ"י, השכינה, גורשה מבית המלך ללכת בגלות אחריהם, הנה בשעה שירדה השכינה, אמרה, אלך תחילה ואבכה על דירתי, ביהמ"ק, על בניי, ישראל, 
%break
ועל בעלי, ז"א, שהתרחק ממנה. כשירדה, ראתה מקומה חָרֵב, וכמה דם חסידים נשפך בתוכו, והיכל הקודש והבית נשרף באש.
%letter 345
.345 אז הרימה קולה בבכי, והתרגשו העליונים והתחתונים, והגיע הקול למעלה, עד המקום שהמלך, ז"א, שורה בו. ורצה המלך להחזיר את העולם לתוהו ובוהו. עד שירדו כמה גדודים וכמה מחנות מלאכים לנחם אותה, ולא קיבלה תנחומים מהם. 
%break
כמ"ש, קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מיאנה להינחם על בניה, כי לא קיבלה מהם תנחומים. כי איננו, הוא משום שהמלך הקדוש עלה למעלה ולא נמצא בתוכה.
%letter 346
.346 רחל מבכה על בניה. הלוא היה צריך לכתוב, שהשכינה מבכה על בניה? רחל היא כנ"י, השכינה, אשת יעקב, אשת ז"א, כמ"ש, ויאהב יעקב את רחל. וכתוב, ורחל עקָרה. וכתוב, מושיבי עקֶרת הבית אֵם הבנים שמֵחה. שכל אלו הכתובים סובבים על השכינה.
%letter 347
.347 פירוש אחר: כי איננו, פירושו, כי אֵין, כמ"ש, איננו גדול בבית הזה ממני,
%page 93
שפירושו, אין גדול בבית הזה ממני. איננו, כי הקב"ה הסתלק למעלה והתרחק מהכול. איננו, שאין עימה בזיווג. איננו, ששמו, שהיא השכינה, אינו שמו הגדול, אלא היא בגלות.
%letter 348
.348 מאיזה מקום התחילה השכינה להתגלות? מביהמ"ק, ששם הייתה שורה. ואח"כ הייתה סובבת כל ארץ ישראל. 
%break
ואח"כ, כשיצאה מהארץ, עמדה בתוך המדבר, וישבה שם שלושה ימים. והובילה ההמון, והמחנות, והתושבים מבית המלך, מירושלים, וכתוב עליה, איכה ישבה בדד.
%letter 349
.349 לא גלו ישראל מהארץ ולא נחרב ביהמ"ק, עד שישראל כולם נמצאו חייבים לפני המלך, ועד שמנהיגי העולם נמצאו חייבים תחילה. כמ"ש, עַמי מאשרֶיךָ מתעים ודֶרך אורְחותיך בילֵעוּ. 
%break
וכיוון שראשי העם הלכו ברשע, כל העם נמשך אחריהם.
("רחל מבכה על בניה", ויקרא)
%break
%H ארבע גלויות
%break
%letter 63
.63 ד' גלויות היו. ג' כנגד ג' קליפות של האגוז:
א. תוהו, קו ירוק, קליפה ירוקה של האגוז.
%break
ב. בוהו, אבנים מפולמות, סלעים חזקים, שבעלי המשנה פסקו מהם כמה פסקים, ואוחזים בהם, להוציא מים של תורה. ומשום זה נקראות אבנים מפולמות, משום שמהן יוצאים מים.
%break
ג. וחושך, קליפה דקה של האגוז, הגלות השלישית שהייתה קטנה.
ד. וחושך על פני תהום, תהום רבה, החלל של האגוז.
%letter 64
.64 קליפה ד', תהום, נקראת בור שנפל שמה שור. כמ"ש ביוסף, בכור שורו הדר לו. וכתוב בו, וישליכו אותו הבוֹרה, שהיא נוקבא רעה של הקליפה. והבור ריק, הוא זָכר של הקליפה. ריק בלי תורה, הנקראת מים. 
%break
אבל נחשים ועקרבים יש בו. וזוהי גלות רביעית, שהיא ריק בלי תורה, דור של רשעים מלא נחשים ועקרבים, שהם רמאים כנחשים וכעקרבים, משום שעקרו דברי חכמים ודנים דין שקר. ועליהם כתוב, היו צריהָ לראש.
%letter 65
.65 וייפן כה וכה וירא כי אין איש, מישראל, באלו הרשעים שבאותו דור, אלא שהם ערב רב. וזה יהיה בסוף הגלות. ומשום זה הקץ של הגאולה נוקב עד תהום רבה, שהיא גלות רביעית.
%break
ומשה, אתה ירדת לשם, תהום הוא המוֶת בהיפוך האותיות, ואין מוות אלא עניות, עניות מדעת. והרי נברר זה למעלה לפני התנאים והאמוראים, שכולם ירדו בשבילך בתהום, בגלות הרביעית, לעזור לך.
("בר נַפְלֵי", כי תצא)
%break
%page 94
%H ברח דודי ודמה לך לצבי
%break
%letter 235
.235 בְּרח דודי ודְמה לך לצבי או לעופר האיילים. כל ההשתוקקות שהשתוקקו ישראל אל הקב"ה, היא תאוותם של ישראל, שיהיה הקב"ה לא הולך ולא מתרחק, אלא בורח כצבי או כעופר האיילים.
%letter 236
.236 אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או עופר האיילים, שבזמן שהוא בורח, הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו. ולעולם תמיד, הוא מחזיר את ראשו לאחוריו.
%break
כך אמרו ישראל, ריבונו של עולם, אם אנו גורמים שתסתלק מבינינו, יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים, שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהיה בו מקודם ועזב אותו וברח משם. 
%break
כמ"ש, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מְאסתים ולא גְעלתים לכַלותם להפר בריתי איתם.
%break
הצבי ישן בעין אחת, ובאחרת הוא ער. כך אמרו ישראל אל הקב"ה, עשה כמו הצבי, כמ"ש, הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
("בְּרח דודי", שמות)
%break
%H ונתתי משכני בתוככם
%break
%letter 30
.30 ונתתי משכָּני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם. משכני, השכינה. משכני, המַשכּון שלי, השכינה, שהתמשכנה בעוונותיהם של ישראל, כי הולכת עימהם בגלות.
%break
משל לאדם שהיה אוהב את חברו. אמר לו, ודאי באהבה עליונה שיש לי אליך אני רוצה לדור עימך. אמר חברו, איך אדע שתדור אצלי. הלך ולקח כל חמדת ביתו והביא אצלו, אמר, הרי משכוני אצלך, שלא אפרד ממך לעולם.
%letter 31
.31 כך הקב"ה רצה לדור בישראל. לקח החמדה שלו, השכינה, והוריד אותה לישראל. אמר להם, ישראל, והרי המשכון שלי אצלכם, כדי שלא אפרד מכם לעולם. 
%break
ואע"פ שהקב"ה התרחק מאיתנו, המשכון עזב בידינו, כי השכינה עימנו בגלות, ואנו שומרים את החמדה שלו, וכשהוא יבקש את המשכון שלו, יבוא לדור אצלנו.
%break
משום זה כתוב, ונתתי משכני בתוככם. משכון אתן בידכם, כדי שאדור עימכם. ואע"פ שישראל עתה בגלות, המשכון של הקב"ה אצלם, ולא עזבו אותו לעולם.
%letter 32
.32 ולא תגעל נפשי אתכם. בדומה לאדם האוהב את חברו, ורוצה לדור עימו. נטל מיטתו והביא אותה לביתו. אמר, הרי מיטתי בביתך, כדי שלא אתרחק ממך, ממיטתך, ומכליך.
%break
כך אמר הקב"ה, ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם, הרי מיטתי, השכינה, בביתכם. וכיוון שמיטתי עימכם, תדעו שלא אפרד מכם. ומשום זה כתוב, ולא תגעל נפשי אתכם, שלא אתרחק מכם.
%letter 33
.33 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים. כיוון שהמשכון שלי אצלכם, תדעו בוודאי שאני הולך עימכם, כמ"ש, כי ה' אלקיך מתהלך בקֶרב מחנֶך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחנֶך קדוש.
("ונתתי משכני בתוככם", בחוקותיי)
%break
%page 95
%H משך הגלות
%break
%letter 21
.21 אנו רואים וכן רואים גיבורי העולם, כלומר האומות, שהגלות נמשכת ועוד בן דוד לא בא. כך הוא, אבל מה שעושה שישראל יסבלו הגלות הזו, הוא כל אלו הבטחות שהבטיח להם הקב"ה. 
%break
שנכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ורואים כל אלו הנחמות שבספרים הקדושים, ושמחים בליבם לסבול כל מה שבא עליהם. ולולא זה לא היו יכולים לסבול.
%letter 22
.22 הכול תלוי בתשובה. וכולם יחד אינם יכולים עתה להתעורר בתשובה, משום שכתוב, והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה. וכתוב, והשֵבוֹתָ אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחֲך. 
%break
וכתוב, ושבת עד ה' אלקיך. ואז, אם יהיה נידחךָ בקצה השמיים משם יקבצךָ. וטרם שכל אלו הדברים מתקיימים, אינם יכולים להתעורר מהם בתשובה.
%letter 23
.23 כמה סתמתָ כל הדרכים והשבילים מכל בני הגלות, ולא הנחת להם פתחון פה. כי א"כ, שלא יתאמצו בתשובה בכל דור ודור, ולא יסבלו הגלות, ולא יבקשו שכר, וייצאו מדיני התורה, ויתערבו בשאר העמים.
%letter 24
.24 כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה. כמו הרה, כי דרכה של מעוברת, שיעברו עליה תשעה חודשים שלמים. ויש בעולם כמה וכמה, שלא עברו עליה, אלא יום אחד או שניים מהחודש התשיעי. 
%break
וכל הצירים והחבלים של המעוברת הם בתשיעי. ועכ"ז, אע"פ שלא עבר עליה אלא יום אחד מהחודש התשיעי, נחשב לה כאילו עבר כל החודש התשיעי בשלמות.
%break
אף כך ישראל, כיוון שטעמו טעם גלות, אם יחזרו בתשובה, נחשב להם כאילו עברו עליהם כל הצרות הכתובות בתורה. כש"כ, שכמה ייסורים עברו עליהם מזמן שהתחילה הגלות.
("הגלות נמשכת", כי תישא)
%break
%H כמידת הכיסוי כן מידת הגילוי
%break
%letter 453
.453 ובזה כלול הכול, שהכול נסתר בו', ובו מתגלה הכול, שהכול נגלה ע"י שלמות הו'. משום שכל דבר שהוא סתום, הוא מגלה כל סתום, ולא יבוא מי שהוא מגולה ויגלה מה שהוא סתום.
%break
האדם נברא בכל רע ושפלות. כמ"ש, עַיר פרא אדם ייוולד. וכל כליו שבגופו, החושים והמידות ומכ"ש המחשבה, משמשים לו רק רע ואפסיות כל היום. 
%break
והזוכה להידבק בו יתברך, אין ה' בורא לו כלים אחרים במקומם, שיהיו ראויים לקבל בתוכם שפע הרוחני הנצחי המיועד לו, אלא אותם הכלים השפלים, שתשמישם עד עתה היה רע ומתועב, מתהפכים ונעשים לו כלי קבלה לכל נועם ורוך הנצחי.
%break
ולא עוד, אלא כל כלי שחסרונותיו היו גדולים ביותר, נעשו עתה לחשובים ביותר. כלומר שמידת גילויָם גדולה ביותר. עד שאם היה לו איזה כלי בגופו בלי שום חיסרון, 
%break
נעשה לו עתה כמו דבר מיותר שאינו משמש לו כלום. ודומה לכלי עץ וחרס, שככל שחסרונו, חקיקתו, גדול יותר, כן מידת קיבולו וחשיבותו גדולה יותר.
%break
%page 96
וכזה נוהג ג"כ בעולמות העליונים, שאין שום גילוי מושפע לעולם, אלא ע"י בחינות סתומות. ולפי שיעור הסתימות שבמדרגה, כך שיעור הגילויים שבה, שמשפיעה לעולם. ואם אין בה סתימה, לא תוכל להשפיע כלום.
%break
משום שכל דבר שהוא סתום, הוא מגלה כל סתום. וזה הו' של שם הוי"ה, ז"א, שהמוחין שלו הם תמיד בחסדים מכוסים ונעלמים מהארת חכמה. וע"כ הוא מיועד לגלות הגאולה השלמה, כי ו' יקים את ה"ת. כי לפי שיעור הסתימה והכיסוי שבו, כן יהיה לעתיד מידת גילויו.
%break
וה"ת דהוי"ה, הנוקבא, שבה החסדים מתגלים, וכל בחינת גילוי חכמה שבעולמות, רק ממנה באה. ולפי שאין בה סתימה, ע"כ לא תוכל לגלות מה שהוא סתום, הגאולה. 
%break
ואע"פ שיש סתימות גם בנוקבא חוץ מזה, עכ"ז אינן מספיקות לגילוי הגדול הזה של הגאולה השלמה, כי לפי גודל הגילוי כן מוכרחה להיות מידת הסתימה.
("חשבון קץ המשיח", ויירא)
%break
%H בעיתָהּ - אחישֶׁנה
%break
%letter 454
.454 כמה יש לנו להימשך בגלות עד אותו הזמן? ועל הכול תלה הקב"ה את הגאולה, אם ישובו בתשובה, בין אם יזכו לגאולה ובין אם לא יזכו לגאולה, ע"י שיעשו תשובה או שלא יעשו תשובה. 
%break
כמ"ש, אני ה' בעיתה אחישנה. זכו, אם יעשו תשובה, אחישנה. לא זכו, שלא יעשו תשובה, בעיתה.
("חשבון קץ המשיח", ויירא)
%break
%H משל המלך והמלכה
%break
%letter 78
.78 בכל הגלויות שגלו ישראל, לכולם שם זמן וקץ, ובכולם היו ישראל שבים להקב"ה, ובתולת ישראל, המלכות, הייתה חוזרת למקומה, בזמן שגזר עליה. ועתה בגלות האחרונה אינו כן. 
%break
כי היא לא תחזור כך כמו בזמנים של הגלויות האחרות. ופסוק זה מלמד כך, שכתוב, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל. ולא כתוב, נפלה ולא אוסיף להקימה.
%letter 79
.79 משל למלך שכעס על המלכה, והשליך אותה מההיכל שלו לזמן ידוע. כשהגיע הזמן ההוא, מיד הייתה באה המלכה וחזרה לפני המלך. כך היה פעם אחת ושתיים ושלוש פעמים. בפעם האחרונה, התרחקה מהיכל המלך, 
%break
והשליך אותה המלך מהיכלו לזמן ארוך. אמר המלך, הפעם הזאת אינה כשאר הפעמים, שהיא תבוא כך לפניי, אלא אני אלך עם כל בני היכלי, ואבקש אותה.
%letter 80
.80 כשהגיע אליה, ראה אותה שהייתה שוכבת על העפר. מי ראה כבוד המלכה בזמן ההוא, והבקשות של המלך נגדה, עד שאחז אותה המלך בידיו, והקים אותה, והביא אותה להיכלו, ונשבע לה, שלא ייפרד ממנה עוד לעולם, ולא יתרחק ממנה.
%letter 81
.81 כך הקב"ה, בכל פעם שכנ"י הייתה בגלות, כשהגיע הזמן, היא באה וחזרה לפני המלך. ועתה בגלות הזו אינו כן, אלא הקב"ה יאחז בידיה, ויקים אותה, ויתרצה אליה, וישיב אותה להיכלו.
%page 97
וכך הוא, שהרי כתוב, נפלה לא תוסיף קום מעצמה. וע"כ כתוב, ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. היא לא תוסיף קום כמו בזמנים אחרים, אלא אני אקים אותה, ולא תקום מעצמה.
%break
ועל זה כתוב, ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. אני אקים את סוכת דוד. מיהי סוכת דוד? בתולת ישראל. הנופלת, הוא כמ"ש, נפלה. 
%break
וזהו כבוד בתולת ישראל והשבח שלה, שלא תוסיף לקום מעצמה, אלא הקב"ה יקים אותה.
("נפלָה לא תוסיף קוּם", ויקרא)
%break
%H קומי אוֹרי
%break
%letter 82
.82 ודאי זהו בירורו של הדבר. עתיד הקב"ה להכריז על כנ"י, ולומר, התנערי מעפר קומי שְׁבי ירושלים, כמי שאוחז ביד חברו, ואומר, התנער, קום. כך הקב"ה יאחז בה ויאמר, התנערי, קומי.
%letter 83
.83 וכן כל אלו בני היכל המלך פותחים לדבר עימה בלשון הזה. כמ"ש, קומי אוֹרי, כי בא אורֵך, הרי המלך כאן. ודאי אז, כשהמלך מתפייס עימה, הוא הכבוד שלה ושמחת הכול. 
%break
בכל הפעמים היא באה לפני המלך וקמה לפניו, כמ"ש, ותבוא לפני המלך, ותעמוד לפני המלך. אבל בפעם הזאת אינו כן, אלא המלך יבוא אצלה, ויתרצה עימה, וישיב אותה להיכלו, כמ"ש, הנה מַלכֵּך יבוא לָך, ודאי, ולא אתה אליו.
%break
יבוא לך, להתרצות עימך. יבוא לך, להקים אותך. יבוא לך, להשלים אותך בכל. יבוא לך, להעלות אותך להיכלו ולהתחבר עימך חיבור תמידי לעולם. כמ"ש, ואֵרַשתיךְ לי באמונה.
("נפלָה לא תוסיף קוּם", ויקרא)
%break
%H החושך שלפני הגאולה
%break
%letter 308
.308 בעוד שהיו הולכים, ראו שהחשיך השחר, ואח"כ האיר האור. אמר רבי חזקיה לרבי יוסי, בוא ואראה לך, שכך היא גאולתם של ישראל. בשעה שיאיר להם שמש הגאולה, תבוא להם צרה אחר צרה, וחשכוּת אחר חשכות. 
%break
ובעוד שהצרות בה, יאיר עליהם האור של הקב"ה. כמ"ש, כשחר נכון מוצָאו. וכתוב, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
%letter 309
.309 בזמן ההוא תתעוררנה מלחמות בעולם, גוי בגוי, עיר בעיר, צרות רבות תתחדשנה על שונאיהם של ישראל, עד שישחירו פניהם כשולֵי קדרה. 
%break
ואח"כ תתגלה עליהם גאולתם, מתוך שאגת הלחץ והדחק שלהם.
("שלוש משמרות יש בלילה", בראשית, זוהר חדש)
%break
%H בית לחם
%break
%letter 87
.87 ולמה נקרא שם המקום הקדוש של המקום הזה לחם, כמ"ש, אפרת היא בית לחם? משום שהוא משמו של הקב"ה, כי ימותו שם במלחמה על שמו. כמ"ש, י"ד על כֵס יה מלחמה לה' בעמלק,
%page 98
שפירושו, שימותו שם, כדי להשלים את השם י"ה, כי אין השם שלם בהוי"ה, עד שימחה זכר עמלק. וע"כ המלחמה היא להשלים את השם י"ה עם ו"ה. 
%break
וע"כ נקרא המקום לחם, מלשון מלחמה, כי לָחם בגלות, משום שהוא בא להשלים את שמו של הקב"ה.
("מתה עליי רחל בדרך", ויחי)
%break
%H כלים לישועה השלמה
%break
%letter 479
.479 ויתחברו כל העמים על בת יעקב, לדחותה מן העולם, שעל אותו הזמן כתוב, ועת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע. הנה אז יכלו כל הנפשות מגוף, וצריכים לחזור ולהתחדש. וכמ"ש, כל הנפש הבאה ליעקב מצריימה, כל נפש שישים ושש.
%break
ומלחמות יתעוררו בעולם על צד צפון. כי מכוח הדינים שבהארת השמאל יימשכו מלחמות בעולם. ומשום שהמזרח יבלע אז את הצפון, יימשכו גם הדינים כן, ממזרח לצפון. וב' מלכים ייפלו באלו המלחמות, אחד מאוה"ע ואחד מישראל, משיח בן יוסף.
%break
ויתחברו כל העמים על בת יעקב, לדחותה מן העולם. כי אחר נפילת משיח בן יוסף, יתגברו האומות מאוד וירצו לדחות את ישראל מעולם. ועל הזמן הזה כתוב, ועת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע. כלומר, שאלו הדינים והצרות לא יבואו בתורת עונשים, 
%break
אלא כדי שיהיו אח"כ כלים לישועה השלמה. כמ"ש, וממנה ייוושע. שמחמת הדינים והצרות שיהיו אז, יתרוקנו כוחות הנפשות שהיו פעם בגוף, כלומר לא לבד הנפשות מאותו הדור, 
%break
אלא הנפשות מכל הדורות שמיום בריאת העולם עד אז, שהיו פעם בגוף כולן, ייחלשו ויכְלה כוחם, שצריכות ומוכרחות להתחדש.
("אותות המשיח", ויירא)
%break
%H וזהו סוד הגאולה
%break
%letter 46
.46 לֶעני ולגֵר תעזוב אותם, לעמוד האמצעי, ז"א.
%break
כי עמוד האמצעי כשהוא מחוץ למקומו, בגלות, נקרא גר. ומשום זה אמר משה, אני, שהמדרגה שלי היא עמוד האמצעי, קראתי לעצמי גר בגלות הראשונה. כמ"ש, גֵר הייתי בארץ נוכרייה, שז"א רובץ בגלות בשביל ישראל.
%letter 47
.47 הרי מצוות לקט ופאה היו מקיימים ישראל בארץ ישראל, שאז היה הקב"ה במקומו ולא גר. ולמה כתוב, לעני ולגר תעזוב אותם? כדי לעורר רחמים על אלו הנשמות שגורשו ממקומן, כי אדם שהוא מחוץ למקומו נקרא גר. 
%break
כש"כ הנשמות, שהולכות ערומות מהעולם ההוא ובאות לעוה"ז. עליהן כתוב, כציפור נודדת מן קינה, זוהי הנשמה, שהשכינה אינה זזה ממנה.
%break
כן איש נודד ממקומו, זה הקב"ה, שהוא נע ונד ממקומו, מעוה"ב, בינה. ונודד אחר השכינה, שהיא עם הנשמה בעוה"ז, עד שנשלמו הימים, שהתחייבה הנשמה ללכת מחוץ למקומה.
%break
%page 99
והוא שומר אותה, עד שיחזיר אותה למקומה. ונשבע שהוא לא יחזור למקומו עד שיחזיר אותה למקומה. וע"כ מי שחוזר בתשובה, ומחזיר נשמתו למקומה, הוא כמי שמחזיר הקב"ה ושכינתו למקומם.
%break
וזהו סוד הגאולה, כמ"ש, היום אם בקולו תשמָעו. ולפיכך, גם כשישראל בארץ ישראל, נקרא הקב"ה גר, בגלל נשמות ערומות אלו, שלא נעשה להן לבוש מתורה וממצוות, 
%break
שיוכלו לבוא למקומן בעולם ההוא. ותפילת ערבית מעוררת רחמים עליהן, שישובו למקומן. ואז גם הקב"ה חוזר למקומו, לבינה.
%letter 48
.48 אמרו בעלי המשנה של ישיבה עליונה של הקב"ה, ושל ישיבה תחתונה של מט"ט, משה, אנו שליחים של ריבון העולם אליך, אשרי חלקך שאתה בעל תשובה, 
%break
ושקול כנגד שישים ריבוא (600,000) מישראל, ואתה החזרת הקב"ה ושכינתו למקומם למעלה ולמטה. ובזכותך ייגאלו ישראל ויחזרו למקומם.
%break
ואין כוח לב' משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, לגאול את ישראל, חוץ ממך. ובגללך הם מתעכבים, לגאול את ישראל. 
%break
השלם דברים מכובדים אלו, שעליהם כתוב, הנחמדים מזהב ומפז רב, ומתוקים מדבש ונופת צופים.
("ביומו תיתן שכרו", כי תצא)
%break
%page 100
%H הטבע
%break
%H כל פרטי העולם נכללים באדם
%break
%letter 121
.121 האדם נקרא עולם קטן, מפני שכל פרטי העולם נכללים בו. ונמצא, שיחס כל פרטי מין בעל החי כלפי נשמת האדם, הוא כיחס של פרטים לכלל שלהם.
("שני המאורות הגדולים", בראשית-א)
%break
%H קליפת כדור הארץ של העולם הזה
%break
%letter 267
.267 לעולם נמשכת השכינה ונכנסת בתוך הגוף, המשכן, שישרה המוח בתוך הקליפה, שהמשכן והכלים שלו הם כמו קליפה אל השכינה, שהיא המוח, הכול כמו שראוי. 
%break
ורוח הקודש הזה, השכינה, נעשה בתוך הגוף, שיכלול בתוכו רוח אחר עליון דק המאיר, ז"א, המתלבש בתוך השכינה. והכול מתאחד כך ונכלל זה בזה, ונכנס זה בתוך זה, עד שמתאחדים ומתלבשים בעוה"ז, שהיא קליפה אחרונה בחוץ.
%break
כל עליון מתלבש בתחתון. העליון כמו מוח והתחתון קליפה אליו, עד שהתחתון ביותר מתלבש בקליפות הטמאות ממש. 
%break
וגם הקליפות הן זה בתוך זה עליון בתחתון, עד שהתחתון האחרון מהקליפות מתלבש בתוך כדור הארץ של עוה"ז. ונמצא עוה"ז קליפה אחרונה מחוץ לכולם.
%letter 268
.268 הקליפה החזקה של הטומאה היא בפנים הקליפה של עוה"ז, כמו האגוז, שהקליפה שמבחוץ אינה חזקה. הקליפה הירוקה שעל האגוז, שהיא רכה. 
%break
הקליפה שהיא מבפנים ממנה, היא קליפה חזקה קשה כעץ. כן כדור הארץ עצמו היא קליפה קלה, והקליפה שבתוכה היא הקליפה הקשה.
%break
אף למעלה הוא כך, הקליפה הקשה הוא רוח אחר השולט בגוף. לפנים ממנו יש קליפה קלה. ולפנים ממנו הוא המוח, שהוא השכינה, שהוא הנפש. ובתוכה ז"א, הרוח.
("וייקחו לי תרומה", תרומה)
%break
%H כל איברי הגוף תלויים בלב - א
%break
%letter 84
.84 כשברא הקב"ה את האדם בעולם, תיקן אותו כעין של מעלה. ונתן כוחו ועוזו באמצע גופו, ששם שורה הלב, כוח כל הגוף, ומשם ניזון כל הגוף. 
%break
והלב נאחז ומתחזק במקום עליון שלמעלה, במוח שבראש השורה למעלה, וזה נקשר בזה.
("האדם בעולם כעין של מעלה", שלח לך)
%break
%page 101
%H כל איברי הגוף תלויים בלב - ב
%break
%letter 85
.85 באופן זה התקין הקב"ה את העולם. ועשה אותו גוף אחד. והתקין איברי הגוף מסביב הלב, והלב שורה באמצע כל הגוף. 
%break
וכל האיברים ניזונים מהלב, שהוא כוחו של כולם, והכול תלוי בו. והלב מתקשר ונאחז במוח עליון השורה למעלה.
("עולם זה כעין עליונים, שלח לך)
%break
%H כדור הארץ עגול
%break
%letter 619
.619 העולם הוא עגול ככדור הזה. וכשהשמש יוצא ממזרח, הולך בעיגול עד שמגיע מתחת לארץ. ואז נעשה ערב. ובאותה שעה הולך ויורד בגלגלים של מדרגות ידועות, ויורד וסובב כל הארץ וכל היישוב.
%letter 620
.620 וכשהשמש יורד ומתכסה מאיתנו, נחשך לנו, ומאיר לאותם היושבים מתחתינו, לאותם שהם מהעבר השני של הארץ, מתחת לרגלינו. וכן הולך ונחשך מצד אחד, ומאיר לצד השני שמתחתיו, לפי היישוב והעיגול של הארץ, סביב סביב.
%letter 621
.621 וכזה, הולך אורו ויורד ומבדיל בין המים שמתחת למי אוקיינוס, ובין המים ההולכים למעלה, ומבדיל באמצע מימי הים, לעכב צינור של מים היוצא מגיהינום, שלא יעבור להזיק לבני אדם. 
%break
ולפיכך לא נקרא השמש, אלא לשַׁמש בני אדם, שמשום זה הוא נקרא, שמש. שמש המשמש את הכול. אם אור השמש לא היה רוחץ עצמו בים אוקיינוס, היה שורף ומדליק את כל העולם.
("יהי מאורות", בראשית, זוהר חדש)
%break
%H הבריות שונות במראיהן על פי השינוי שבאוויר
%break
%letter 141
.141 כל היישוב מתגלגל בעיגול ככדור, אלו למטה ואלו למעלה. הבריות שעל הכדור מסביב, נמצאות אלו כנגד אלו, ושבעה חלקים שבכדור הם שבע ארצות. 
%break
וכל אלו הבריות שבשש הארצות הן שונות במראיהן, ע"פ השינוי שבאוויר שיש בכל מקום ומקום. ועומדים בקיומם כשאר בני אדם.
%letter 142
.142 וע"כ יש מקום ביישוב, שבעֵת שמאיר לאלו שבצד זה של הכדור, הוא חושך לאלו אשר בצד זה של הכדור. ונמצא, שלאלו יום ולאלו לילה. ויש מקום ביישוב, שכולו יום ולא נמצא בו לילה רק בשעה אחת קטנה.
%break
וזה שנמצא בספרי הראשונים ובספרו של אדה"ר, ששבע ארצות הן זו תחת זו, ורקיע מבדיל בין כל ארץ וארץ, כך הוא, כולן הן כדור אחד הנחלק לשבעה חלקים.
("שבעה רקיעים ושבע ארצות", ויקרא)
%break
%page 102
%H הארץ רועשת
%break
%letter 306
.306 רבי יצחק פגע בהר וראה איש אחד שהיה ישן תחת האילן. ישב שם רבי יצחק. בעוד שהיה יושב, ראה הארץ שמתנודדת, ואותו אילן נשבר ונפל, וראה בקעים חורים בארץ, והארץ הייתה עולה ויורדת.
%letter 307
.307 התעורר אותו האיש, צעק לעומת רבי יצחק, ואמר לו, יהודי יהודי, בְּכֵה וּנְהַם, כי עתה מקימים ברקיע שר אחד, ממונה, מושל עליון, והוא עתיד לעשות עימכם רעה רבה. 
%break
ורעש זה של הארץ היה בשבילכם. כי כל זמן שהארץ רועשת, הוא בעת שקם ממונה ברקיע, שיעשה עימכם רעה.
("ויאמר אל עמו", שמות)
%break
%H כשבני אדם משחיתים דרכם
%break
%letter 39
.39 ויַרְא אלקים את הארץ והנה נשחָתה. למה נשחתה הארץ? האם הארץ בת עונשים היא? אלא כמ"ש, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. 
%break
כשבני אדם הם צדיקים, ושומרים מצוות התורה, אז הארץ מתחזקת וכל חדווה נמצאת בה, משום שהשכינה שורה על הארץ. ואז העליונים והתחתונים כולם הם בחדווה.
%letter 40
.40 וכשבני אדם משחיתים דרכם ואינם שומרים מצוות התורה, וחוטאים לפני ריבונם, אז, כביכול, דוחים את השכינה מהעולם, והארץ נשארת נשחתת, שהרי השכינה נדחית ממנה ואינה שורה עליה, 
%break
ואז נשחתת, משום שרוח אחר שורה עליה רוח המשחית העולם.
("ויַרְא אלקים את הארץ", נוח)
%break
%H דור המבול
%break
%letter 58
.58 מפני מה דן הקב"ה את העולם, את דור המבול, במים, ולא באש ולא בדבר אחר? כי הם השחיתו דרכם, בזה שהמים העליונים והמים התחתונים לא התחברו זכר ונקבה כראוי. 
%break
כי כל מי שמשחית דרכו, הוא משחית מ"ד ומ"ן. כלומר, שפוגם במ"ד ובמ"ן העליונים, וגורם שלא יתחברו. וע"כ נידונו במים. במה שהם חטאו.
%letter 59
.59 והמים היו רותחים, והפשיטו העור מהם, כמו שהשחיתו דרכם במים רותחים. שנפרע מהם דין כנגד דין, מידה כנגד מידה. 
%break
כמ"ש, נבקעו כל מעיינות תהום רבה, זה מים תחתונים. וכתוב, וארובות השמיים נפתחו, זה מים עליונים, הרי שלקו ע"י מים עליונים ותחתונים.
("כי לימים עוד שבעה", נוח)
%break
%H הכוכבים
%break
%letter 385
.385 על מה מרמזים כוכבי השרביט? אלו כוכבי השרביט ידועים, כי הקב"ה ברא כל אלו כוכבי רקיע גדולים וקטנים, וכולם מודים ומשבחים להקב"ה.
%page 103
וכשמגיע זמנם לשבח, קורא אותם הקב"ה בשם. כמ"ש, לכולם בשם יקרא. ואז רצים ומושיטים שרביט של אור, ללכת לשבח לאדונם באותו המקום שנספרו. כמ"ש, שאו מרום עיניכם וראו, מי ברא אלה.
%break
כל המדרגות הנמצאות בג"ר נקראות כוכבים, או כוכבי שמיים. ואי אפשר להמשיך מהם הארת חכמה, המכונה מספר וחשבון, מלמעלה למטה. כמ"ש, הבט נא השמיימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם.
%break
אמנם הקב"ה בעצמו מגלה בהם במקומם מספר וחשבון, הארת החכמה, אלא שמאירים מלמטה למעלה. וכתוב, מונה מספר לכוכבים, כי הקב"ה בעצמו מונה מספר. לכולם בשם יקרא, כי שֵם הוא השגה. כי מה שאין משיגים, אין קוראים בשם.
%break
ובעת שהקב"ה מקבץ אותם לגלוֹת בהם המספר, אז מרוב האור הם מחזירים או"ח מלמטה למעלה, הנבחן כמו שרביט. ועליהם מרמזים בארץ כוכבי השרביט.
("הנשר", פינחס)
%break
%H פולחן השמש
%break
%letter 7
.7 כשהאיר פני המזרח, כל אלו בני המזרח, של הָרי האור, משתחווים לאור שמאיר במקום השמש, מטרם שיצא על פני הארץ, ועובדים אליו. 
%break
כי אחר שיוצא השמש, כמה הם שעובדים לשמש. ואלו הם העובדים לאור זה של הארת השחר, וקוראים לאור הזה, אלוהים של המרגלית המאירה. והשבועה שלהם היא באלוהים של המרגלית המאירה.
%letter 8
.8 האם העבודה הזו היא בחינם? הרי מימים עתיקים, הראשונים ידעו חכמה, בזמן שהשמש מאיר, מטרם שיוצא על פני הארץ, שאז הממונה ההוא שמופקד על השמש יוצא, ואותיות קדושות של השם העליון הקדוש רשומות על ראשו. 
%break
ובכוח אלו האותיות הוא פותח כל חלונות השמיים, ומכה בהם, ועובר. והממונה ההוא נכנס לתוך הזוהר ההוא, המאיר סביב השמש מטרם שיוצא, ונמצא שם עד שיוצא השמש ומתפשט בעולם.
%letter 9
.9 והממונה מופקד על זהב ועל מרגליות אדומות. והם עובדים לאותה הצורה, אשר בתוך אור השמש, שהוא הממונה, ובנקודות ובסימנים, שירשו מראשונים מימים קדמונים, הולכים ויודעים נקודות השמש, למצוא מקומות הזהב והמרגליות. 
%break
עד מתי יהיו עבודות מרובות אלו בעולם? הרי שקר אין לו עמודים לסמוך עליהם להתקיים.
("פולחן השמש", כי תישא)
%break
%H עיניו של האדם
%break
%letter 341
.341 עיניו של האדם, מראֵה העולם נראה בהן. וכן, כל הצבעים מסובבים בהן. והצבע הלבן שבהן הוא כמו ים אוקיינוס הגדול, הסובב את העולם מכל הצדדים. 
%break
הצבע האחר שבהן, הוא כמו היבשה שהוציאו המים. וכמו שהיבשה עומדת בין המים, כך הצבע הזה עומד בין מים, בתוך הצבע הלבן, הרומזת על מי אוקיינוס.
%page 104
%letter 342
.342 הצבע האחר השלישי הוא באמצע העין. זהו ירושלים, שהיא אמצע העולם. צבע רביעי שבעין, שם כוח הראייה שבכל העין, השחור שבעין. ונקרא בת עין, שבבת העין ההיא נראה הפרצוף. ומראֶה היקר מכל, הציון, הנקודה האמצעית מכל, 
%break
המראֶה של כל העולם נראה שם. ושם השכינה שורה, שהיא היופי של כל ומראֶה של כל. ועין זו היא ירושת העולם.
("וַישתַחוּ ישראל על ראש המיטה", ויחי)
%break
%H אדם - עולם קטן
%break
%letter 330
.330 כמה גדולים הם מעשיו של הקב"ה.
%break
כי האומנות והציור של האדם הוא כמו אומנות וציור של העולם. כלומר, שהאדם כולל בתוכו כל מעשה העולם, ונקרא עולם קטן.
("כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו", לך לך)
%break
%page 105
%H השגה רוחנית
%break
%H ההסתרות נהפכו לשערים
%break
%letter 124
.124 אלו המחזיקים את התורה, הם כביכול העושים אותה, כי כל אלו כוחות הפירוד מתהפכים ונעשים לשערים. וכל מנעול נעשה לפתח, וכל פתח נעשה להיכל החכמה, 
%break
שע"י המחזיקים את התורה מתגלות ובאות כל המדרגות הנשגבות, הנכללות במחשבת הבריאה ליהנות לנבראיו.
%break
נמצא כי כל החכמה וכל התורה, אינה באה לכלל גילוי, זולת ע"י המחזיקים את התורה, שיש בהם עשיה. כלומר, שנוהג בהם טו"ר. ומשום זה נקראים המחזיקים את התורה. כי רק על ידיהם היא מתגלה. 
%break
והכתוב קורא להם, עושיהם. כי הם, כביכול, כמו עושיהם של התורה. כי לולא ההסתרות שלהם, שע"י התגברותם עליהם נהפכו לשערים, לא הייתה באה התורה לכלל גילוי.
("שתי נקודות", הקסה"ז)
%break
%H לקנות נשמה
%break
%letter 258
.258 הכתוב, ועץ החיים בתוך הגן, חל על מצב הגדלות של אדם, שקונה נר"נ מאצילות, כי אז עולה לאצילות ומלביש את הז"א, הנקרא עה"ח, ונבחן גם האדם לבחינת עה"ח כמוהו. 
%break
כי תחתון המלביש לעליון נעשה כמוהו. ואז היה נמצא האדם בגן עדן של אצילות.
("ונהר יוצא מעדן", בראשית-א)
%break
%H כל מה שהתחתון גורם בעליון, זוכה בו גם הוא
%break
%letter 262
.262 כשמתחברת באור הלבן המאיר, היא נקראת ה'. כי אז הכול מחובר כאחד, הנוקבא מתדבקת באור הלבן, וישראל מתדבקים בה, ועומדים מתחתיה להדליק אותה, ע"י המ"ן שמעלים אותיות אל"ה, ואז הכול אחד.
%break
כי ז"א והנוקבא התחברו. וישראל, המעלים מ"ן אל הנוקבא, להדליק אותה ולחבר אותה עם הז"א, שלולא המ"ן שלהם, לא הייתה מתחברת, נמצאים מתחברים גם הם בהם. 
%break
כי כל השיעור שהתחתון גורם בעליון, זוכה בו גם הוא. ואז נעשו הקב"ה ושכינתו וישראל אחד.
("שלהבת העולה", בראשית-ב)
%break
%H לכל דבר יש שורש למעלה
%break
%letter 221
.221 הדברים שלמעלה מכוונים לדברים שלמטה, שהם ענפיהם. כי אין לך דבר למטה, שאין לו שורש למעלה, שמשם נמשך וגדל.
("פיוס ונטילת רשות", בראשית-ב)
%break
%page 106
%H הבא להיטהר, עוזרים לו
%break
%letter 63
.63 אם האדם בא להיטהר, עוזרים לו עם נשמה קדושה, ומטהרים אותו, ומקדשים אותו, ונקרא קדוש. ואם לא זכה ואינו בא להיטהר, רק שתי מדרגות פתוחות לו, שהם נפש ורוח. 
%break
ונשמה קדושה אין לו. ולא עוד אלא אם בא להיטמא מטמאים אותו, והוסרה ממנו עזרה עליונה. מכאן ואילך כל אחד לפי דרכיו. כלומר, אם עושה תשובה ובא להיטהר, שוב עוזרים לו.
%break
ואין לשאול, הרי כשהאדם נולד, אין לו אלא רק נפש מצד הבהמה הטהורה. והעניין הוא, כי הרוח כלול תמיד בנפש. וע"כ יש לו נ"ר, בעת שנולד. 
%break
אבל נשמה, למדרגה זו של הבהמה הטהורה, היא לפי מעשיו. וכך הוא בכל מדרגה.
("ויולד נוח שלושה בנים", נוח)
%break
%H הקב"ה מושג לפי מה שהאדם משער בליבו
%break
%letter 153
.153 אלא נודע בשערים בעלה, זהו הקב"ה, שנודע ומושג לפי מה שכל אחד משער בליבו כפי שיוכל להשיג ברוח החכמה, ולפי מה שמשער בליבו כך נודע בליבו. 
%break
ומשום זה כתוב, נודע בשערים, באלו השיעורים שכל אחד משער בליבו. אבל שיהיה נודע כראוי, אין מי שיוכל להשיג ולדעת אותו.
%letter 154
.154 נודע בשערים בעלה. מהו שערים? כמ"ש, שאו שערים ראשיכם. ומכוח אלו השערים שהם מדרגות עליונות, בכוחם נודע הקב"ה, ואם לא היו אלו השערים לא היו יכולים להשיג בו.
("נודע בשערים בעלה", ויירא)
%break
%H הקב"ה נודע לפי פעולותיו במדרגות העליונות
%break
%letter 155
.155 אין מי שיוכל לדעת נשמתו של אדם, אלא מכוח אלו איברי הגוף ואלו המדרגות של איברי הגוף המגלות פעולות הנשמה. משום זה הנשמה נודעת ואינה נודעת, 
%break
נודעת ע"י איברי הגוף, ואינה נודעת ממהותה עצמה. כך הקב"ה נודע ואינו נודע, משום שהוא נשמה לנשמה רוח לרוח, גנוז ונעלם מכל.
%break
אבל לזוכה באלו השערים, המדרגות העליונות, שהם פתחים לנשמה, נודע לו הקב"ה. ונמצא שנודע ע"י המדרגות העליונות שהן פעולותיו, ואינו נודע מצד מהותו עצמו.
("נודע בשערים בעלה", ויירא)
%break
%H הפתח הראשון להיכנס בו בהשגה
%break
%letter 156
.156 יש פתח לפתח ומדרגה למדרגה, ומהם נודע כבודו של הקב"ה. פתח האוהל זה פתח של צדק, המלכות, כמ"ש, פּתחו לי שערי צדק. זהו הפתח הראשון להיכנס בו בהשגה.
%page 107
ובפתח הזה נראים כל שאר הפתחים העליונים. מי שזכה לפתח הזה, זכה להשיג אותו ואת כל שאר הפתחים עימו, משום שכולם שורים עליו.
("נודע בשערים בעלה", ויירא)
%break
%H בשיעור ההסתר כן שיעור הגילוי
%break
%letter 453
.453 וכזה נוהג ג"כ בעולמות העליונים, שאין שום גילוי מושפע לעולם, אלא ע"י בחינות סתומות. 
%break
ולפי שיעור הסתימות שבמדרגה, כך שיעור הגילויים שבה, שמשפיעה לעולם. ואם אין בה סתימה, לא תוכל להשפיע כלום.
("חשבון קץ המשיח", ויירא)
%break
%H מתי פועלות המדרגות לגילויין
%break
%letter 188
.188 בעת שחכמי האמת מבארים סודות הכתובים, הנה אותן המדרגות, שהכתובים מדברים מהן, באות בעצמן לאותם החכמים בעת ההיא, וממציאות את עצמן שיביאו אותן לגילוי. 
%break
וזולת הסיוע שלהן, לא היה להם כוח לגלות שום סוד.
("ענייני תחיית המתים", חיי שרה)
%break
%H מדרגה ראשונה בהשגה
%break
%letter 225
.225 כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים מאומה, עד שהטעים להם הקב"ה לחם מהארץ הזו, הנוקבא, הנקראת מצה. שכתוב, ארץ ממנה ייצא לחם. ואז באו ישראל לדעת ולהשיג את הקב"ה, כתינוק שאינו יודע ואינו משיג עד שטועם לחם מעוה"ז.
%break
כלומר, שלחם זה שקיבלו ישראל בפסח מנוקבא לבדה, הנקרא מצה, היא מדרגה ראשונה בהשגה, כמו התינוק המתחיל לטעום טעם לחם.
("וימצא דודאים בשדה", וייצא)
%break
%H דבקות בנפש וברצון
%break
%letter 350
.350 דוד המלך היה מתדבק עצמו תמיד בהקב"ה, ולא דאג לדברים אחרים שבעולם, אלא להידבק בו בנפשו וברצונו. כמ"ש, דָבקה נפשי אחריךָ. 
%break
וכיוון שהיה מתדבק בהקב"ה, היה תומך בו ולא עזב אותו. כמ"ש, בי תמכה ימינךָ. מכאן נשמע, כשבא אדם להידבק בהקב"ה, הקב"ה אוחז בו ואינו עוזב אותו.
%letter 351
.351 דבקה נפשי אחריך. בשביל שתתעטר מדרגתו למעלה, כי כשמדרגתו מתדבקת במדרגות העליונות לעלות אחריהן, אז אוחז בו הימין, חסדים, להעלותו ולחברו עם הימין בחיבור אחד כראוי, כמ"ש, ותאחזני ימינך. וכתוב, וימינו תחבקני. וע"כ, בי תמכה ימינך.
%page 108
%letter 352
.352 וכשהוא אוחז בהקב"ה, כתוב, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. והוא ייחוד אחד וחיבור אחד עם הקב"ה. וכשהוא חיבור אחד עימו, אז מתמלאת המדרגה שלו ומתברכת.
("המקלות", וייצא)
%break
%H האמונה העליונה
%break
%letter 15
.15 מה שהתחיל הספר בכתוב, וזרח השמש ובא השמש, הוא מפני שהוא הבל המקיים העולם, להביא את האדם בתוך האמונה העליונה של הקב"ה, שיזכה למוחין העליונים דבינה, האמונה העליונה של הקב"ה. 
%break
וע"כ כל מה שהוא מתחת המדרגה הזו, מתחת השמש, אינו האמונה, אינו מהקדושה. וע"כ כתוב, ואין יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש. כי מתחת זו אין צריכים להידבק.
("ז' הֲבָלים", וייצא)
%break
%H החלום הוא אחד משישים מנבואה
%break
%letter 70
.70 ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. החלום מדרגה שישית מב' המדרגות של הנבואה, שהם נו"ה דז"א. כי מכאן עד המדרגה ההיא של החלום, הוד דנוקבא, שש מדרגות: יסוד דז"א, חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד דנוקבא. 
%break
וע"כ החלום הוא אחד משישים מנבואה. כי כל ספירה מאלו השש כלולה מע"ס, ועשר פעם שש הן שישים. והחלום, שהוא התחתון מהן, נמצא שהוא אחד משישים.
%break
סולם רומז, שראה בניו, שעתידים לקבל התורה בהר סיני. כי סולם הוא סיני, משום, שהר סיני הוא, כמ"ש, מוצב בארץ, וראשו, מעלתו, מגיע השמיימה. 
%break
וכל המרכבות ומחנות המלאכים העליונים כולם ירדו שם ביחד עם הקב"ה, בעת שנתן להם התורה, כמ"ש, ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו.
("והנה סולם מוצב ארצה", וייצא)
%break
%H כל אחד משיג לפי מדרגתו
%break
%letter 24
.24 כי כפי מה שהוא האדם, כן מראים לו בחלומו, וכך רואה. וכן עולה הנשמה להשיג, כל אחד כפי מדרגתו כראוי לו.
("ויהי מקץ", מקץ)
%break
%H מראים לאדם לפי מדרגתו
%break
%letter 29
.29 וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים. אלו הם המכשפים. ואת כל חכמיה, אלו הם החכמים במזלות. וכולם היו מסתכלים לדעת ולא יכלו להשיג.
%letter 30
.30 אין מראים לאדם, אלא לפי המדרגה שלו, אבל למלכים אינו כן, כי מראים להם דברים עליונים ושונים מאשר מראים לאנשים אחרים. כמו שהמלך, מדרגתו עליונה על כל שאר בני אדם,
%page 109
כך מראים לו במדרגה עליונה על כל שאר האחרים, כמ"ש, את אשר אלקים עושה, הראה את פרעה. אבל לשאר בני אדם אין הקב"ה מגלה מה שהוא עושה, חוץ מלנביאים או לחסידים, או לחכמי הדור.
("ותיפָּעם רוחו", מקץ)
%break
%H אין לנו השגה בג"ר, אלא בז"ת
%break
%letter 156
.156 אין לנו השגה בג"ר, אלא בז"ת, אפילו בג"ר דע"ס דעולם העשיה. ובז"ת אפשר ליחידי סגולה להשיג אפילו בז"ת דג"ר דעולם האצילות. 
%break
והשמיענו אביו של רבי יצחק, שרבי שמעון נאחז בז"ת מכל פרצופי האצילות, ואפילו בז"ת דג"ר דאצילות.
("ר' יצחק יושב ועצוב", ויחי)
%break
%H חכמים חשובים מנביאים
%break
%letter 84
.84 חכמים חשובים יותר מנביאים בכל זמן. כי נביאים, לפעמים שורה עליהם רוח הקודש ולפעמים לא. וחכמים, לא הוסר מהם רוח הקודש אף רגע אחד. והם יודעים מה למעלה ולמטה, ואינם צריכים לגלות. הכול הוא חכמה, וחכמת רבי אלעזר עולה על כולם. 
%break
אם לא חכמים, לא ידעו אנשים מהי תורה, ומהן המצוות של ריבון העולם, ולא היה הפרש מרוחו של האדם אל רוח הבהמה.
("וַיָקָם מלך חדש", שמות)
%break
%H לרכוש מעשים טובים
%break
%letter 60
.60 אוי להם לבני אדם, שאינם יודעים ואינם נזהרים בעבודת בוראם. כי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, ואומרת, אוי להם לבני אדם, שמזלזלים בעבודת בוראם. אוי להם לבני אדם, מחילול כבודה של התורה. 
%break
כל מי שעוסק בתורה בעוה"ז ורוכש מע"ט, יורש עולם שלם. וכל מי שאינו עוסק בתורה בעוה"ז, ואינו עושה מע"ט, אינו יורש לא את עוה"ז, ולא את עוה"ב.
%break
כלומר, או שיורש עולם שלם או שמפסיד שני העולמות. והרי יש מי שיורש עולמו כפי מקומו, וכפי מה שראוי לו? 
%break
הרי שיש מידה אמצעית. מי שאין לו מע"ט כלל, אין לו שני העולמות. אבל אם יש לו מע"ט, ואפילו שאינם בשלמותם, יורש עולמו כפי הראוי לו, הן בעוה"ז והן בעוה"ב.
%letter 61
.61 אם בני אדם היו יודעים האהבה שאוהב הקב"ה לישראל, היו שואגים כאריות לרדוף אחריו להתדבק בו.
("איתי מלבנון כלה", שמות)
%break
%H המסתכלים בדברים עליונים
%break
%letter 24
.24 והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. המשכילים, זה אותו חכם שיסתכל מעצמו בדברים עליונים, שאין בני אדם יכולים לדבר בהם בפה מרוב גובהם. והם הנקראים משכילים.
("צבעים שנראים וצבעים שאינם נראים", וארא)
%break
%page 110
%H בשעה שהיו עומדים ישראל על הים, נגלה עליהם הקב"ה
%break
%letter 339
.339 אשרי חלקם של הזוכים לומר שירה זו בעוה"ז, וזוכים לומר אותה בעוה"ב. ושירה זו נבנית בכ"ב (22) אותיות קדושות חקוקות, ובעשרה מאמרות, והכול נרשם בשם הקדוש, והכול שלמות השם הקדוש.
%letter 340
.340 בשעה שהיו עומדים ישראל על הים, והיו אומרים שירה, נגלה עליהם הקב"ה וכל מרכבותיו וצבאיו, כדי שיידעו את מַלְכּם, שעשה להם כל אלו הניסים והגבורות, וכל אחד ידע והסתכל, מה שלא ידעו והסתכלו שאר נביאי העולם.
%letter 341
.341 כי אם לא היו יודעים ולא השיגו חכמה עליונה, איך אמרו כולם בשירה זו מילים אחדות, שלא נטו אלו מאלו, ומה שאמר זה אמר זה, ולא הקדים מילה זו למילה זו, אלא כולם אמרו במשקל אחד, 
%break
ורוח הקודש הייתה בפי כל אחד, והמילים נאמרו כולן כאילו יצאו מפה אחד. אלא ודאי כולם בחכמה עליונה הסתכלו, וידעו דברים עליונים, ורוח הקודש בפי כל אחד ואחד.
%letter 342
.342 ואפילו אלו שבמעֵי אימם, היו אומרים שירה כולם כאחד. והיו רואים כולם, מה שלא ראה יחזקאל הנביא. ועל כך היו כולם מסתכלים, כאילו ראו עין בעין. 
%break
וכשגמרו הדברים, כולם מתבשמים בעצמם, וחושקים לראות ולהסתכל, ולא היו רוצים לנסוע משם מרוב השתוקקות.
("לבנות ביהמ"ק של מטה", בשלח)
%break
%H הרוצה להתקרב, מקרבים אותו
%break
%letter 257
.257 ומשה עלה אל האלקים. אשרי חלקו של משה, שזכה לכבוד הזה, שהתורה מעידה עליו כך. מה בין משה לשאר בני העולם? שאר בני העולם, כשעולים, עולים לעושר, עולים לגדולה, עולים למלכות. אבל משה, כשעלה, כתוב בו, ומשה עלה אל האלקים. אשרי חלקו.
%letter 258
.258 מכאן לומדים, הבא להיטהר מסייעין אותו. שכתוב, ומשה עלה אל האלקים. וכתוב אחריו, ויקרא אליו ה'. כי מי שרוצה להתקרב, מקרבים אותו.
("ומשה עלה אל האלקים", יתרו)
%break
%H דרגות האדם
%break
%letter 11
.11 אדם כשנולד, נותנים לו נפש מצד הבהמה מצד הטהרה, מצד אלו שנקראו אופני הקודש, מעולם העשיה. זכה יותר, נותנים לו רוח מצד חיוֹת הקודש, מעולם היצירה. זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד הכיסא, מעולם הבריאה.
%break
ושלושה אלו הם, אָמה, עֶבד ושפחה של בת המלך. כלומר, נר"ן, מהתפשטות המלכות בבי"ע. אמה, נשמה שבבריאה. עבד, רוח שביצירה. שפחה, נפש שבעשיה.
%letter 12
.12 זכה יותר, נותנים לו נפש בדרך אצילות, מצד הבת היחידה שנקראת בת מלך, המלכות דאצילות.
%page 111
זכה יותר, נותנים לו רוח דאצילות, מצד העמוד האמצעי, ז"א, ונקרא בן להקב"ה, כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם.
%break
זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד או"א, בינה, כמ"ש, וייפח באַפָּיו נשמת חיים. חיים הם י"ה, או"א, שעליהם כתוב, כל הנשמה תהלל יה, ונשלם בהם השם הוי"ה. כי רוח ונפש דאצילות הם ו"ה, ונשמה דאצילות היא י"ה, שביחד הם הוי"ה.
%letter 13
.13 זכה יותר, נותנים לו הוי"ה במילוי האותיות, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהוא אדם, בגי' מ"ה (45), בדרך אצילות של מעלה, כלומר, ז"א כשמלביש או"א עילאין שהם חכמה, שהיא אותיות כ"ח מ"ה. ונקרא בצורת אדונו.
%break
ועליו כתוב, ורְדוּ בדְגַת הים, ובעוף השמיים, ובכל חיה הרומשת על הארץ. זהו ששליטתו בכל הרקיעים ובכל האופנים והשרפים והחיות ובכל הצבאות והכוחות של מעלה ושל מטה.
("כי תקנה עבד עברי", משפטים)
%break
%H לידה
%break
%letter 322
.322 חַטָאת רובץ, הוא הנחש שעליו כתוב, לַפֶּתח חטאת רובץ, לפתח המלכות, עומד על הפתח ככלב. בזמן שהקול האחרון יוצא, שאישה הכורעת ללדת, נותנת לפני הלידה, הוא מדלג מהפתח ועובר משם והולך אחר האישה. 
%break
משום שהקב"ה שולח מַפתח לפתוח את הרחם שלה, הקול פורח והמפתח בא.
%break
והנחש הולך אחר הקול היוצא לעולם, והולך עד ההר שבבטן, היסוד, כי נה"י נקראים הרים תחתונים. נושך שם ופותח את הרחם שלה. ודופק שם, עד הזמן שהיא תתנקה מהזוהמה של נשיכות הנחש הרע. והקב"ה מסבּב סיבות ועושה מעשים כראוי.
%break
הנשמות נולדות מנוקבא דז"א. ומטרם שנולדות ויוצאות בעולם הבריאה, הן צריכות לעיבור בתנה"י דנוקבא, בבטן. 
%break
ומקבלות שם הארת החכמה ע"י הנוקבא, שמקבלת חכמה משליטת קו השמאל ומשפיעה לנשמות. הנוקבא שבאה תחת שליטת קו השמאל קופאת ונסתמים כל פתחיה ושעריה.
%break
ונאמר בזוהר, כשצריכה ללדת היא סתומה מכל הצדדים, להיותה קפואה מחמת שליטת השמאל, והקב"ה מרחם עליה, ומזמין לה נחש אחד, שנושך בערוותה ופותח אותה, ומולידה מיד. 
%break
כי אז הקב"ה, קו אמצעי, מעלה בחזרה את המלכות לבינה, וממעט קו השמאל, ומייחד אותו עם הימין, ומשפיע לה חסדים, ואז היא נפתחת ומולידה.
%break
וכיוון שהמלכות עולה למקום בינה, הנוקבא חוזרת לו"ק, ונופלים בינה ותו"מ של הנוקבא לעולם הבריאה, והנחש קונה כוח לינוק מנה"י דנוקבא. כי בעת שיש לה ג"ר, נמצאים תנה"י שלה באצילות, ואין הקליפות יכולות לינוק מהנוקבא, כי באצילות כתוב, לא יְגוּרךָ רָע.
%break
אבל כשנפלו לבריאה, כבר יכולים לינוק ממנה. ונבחן, מה שהעלה הקב"ה את המלכות לבינה, כדי לייחד הקווים זה בזה, ולפתוח את הרחם שלה, זו הזמנת הנחש לנשוך בנה"י שלה, לינוק מהם. 
%break
שפתיחת הרחם ויניקת הנחש באות כאחת. אמנם הקב"ה עשה כך מתוך הכרח, כדי שהנוקבא תוכל ללדת. חטאת רובץ, שהוא הנחש, שעומד מחוץ לאצילות, ככלב העומד מחוץ לבית. ואין לו כוח לינוק משהו מהנוקבא שבאצילות. בזמן שהקול האחרון יוצא,
%page 112
הקול האחרון משבעים קולות של הכורעת ללדת רגע לפני הלידה. הוא מדלג מעל הפתח, והולך אחר הנוקבא עצמה להתדבק בה. משום שהקב"ה שולח מפתח, 
%break
מסך דחיריק, שעליו יוצאת קומת החסדים הפותחת את רחמה, המעלה את מלכות דנוקבא לבינה דנוקבא, לת"ת, ותנה"י שמחזה ולמטה שלה נופלים לבריאה.
%break
והקול האחרון פורח והמפתח בא, שהתנה"י שלה נופלים לעולם הבריאה, אז הנחש הולך אחר הקול ומתדבק בו, והולך עד ההר שבבטן, יסוד, ויונק שם, שזה מכונה, נושך בערוותה, כי כשתנה"י דנוקבא הם בבריאה, יכול לינוק מהם. 
%break
עד שמחזירה התנה"י שלה מבריאה לאצילות, שחוזרת וממשיכה ג"ר, שאז נטהרת מנשיכת הנחש, מיניקתו, כי אין לו כוח לינוק מאצילות.
%letter 323
.323 כל יניקת הנחש באה, משום שנדחתה הבטן, תנה"י דנוקבא, שנפלו לעולם הבריאה. ודאי שהנחש נדחה מהבטן ואין לו חלק בה, כי אח"כ חוזרת וממשיכה ג"ר. ואותם תנה"י שנפלו לבריאה, חוזרים לאצילות.
%break
וכן הוא נדחה מהבטן שלמטה של שאר הנשים שבעולם, כי הנשים למטה הם ענפי הנוקבא העליונה, שאע"פ שעושה להם צער, לא ניתנה לו רשות לשלוט עליהם.
("הזקן", משפטים)
%break
%H בעין השכל של ליבך אתה רואה הכול
%break
%letter 422
.422 אמר רבי שמעון למשה, עכ"ז שאתה אינך יכול להסתכל בבני העוה"ב בעיניים ולא במלאכים, כש"כ בהקב"ה ושכינתו. אבל בעין השכל של ליבך אתה רואה הכול, 
%break
בבני עוה"ב ובמלאכים ובהקב"ה ובשכינתו הסובבים אותך. ומשום זה שלמה, שכתוב בו, ויֶחְכם מכל האדם, אמר, וליבי ראה הרבה חכמה בעיני השכל.
%letter 423
.423 אבל בנבואה, אין רשות לנביא להסתכל בה בעין השכל, אלא בעיניים, שהיא מראֶה וחיזיון של העיניים. כמ''ש, במראָה אליו אתוודָע. ועוד בחֶזיון לילה. מראֶה ביום, חיזיון בלילה. והכול בעיניים ולא בעיני השכל של הלב.
%break
וב' העיניים הן ב' מתווכות של הלב, שמתווכות בין היצה"ר שבלב לבין האדם, והמשמשים שלו. והוא מלך ביניהם. ומשום זה חכם, הרואה בעיני הלב, הוא טוב מנביא, שרואה בעיניים. וכן ב' אוזניים הם ב' משמשי הלב.
%letter 424
.424 משום זה, הלב רואה, הלב שומע, הלב מבין, הלב יודע. כמ''ש, ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. הרי חכמה ותבונה ודעת בלב, שבהן נעשו שמיים וארץ ותהומות, ובהן נעשה המשכן.
("משגיח מן החלונות", משפטים)
%break
%H משה
%break
%letter 425
.425 משה, מי שהכול כך בליבו, רואה יותר מנביא, כש"כ המחשבה שלך שאין לה סוף, ובה תסתכל בההוא שאין בו סוף, מה שלא היה לך רשות בתחילה להסתכל בעיניים. כמ"ש, וראית את אחוריי ופניי לא ייראו.
%page 113
%letter 426
.426 אווילי הלב הם מתים וסוּמים באלו הקליפות של הגוף. אבל אצלך אין אלו חשובים כלום. ואינם מפסיקים בינך ובין הקב"ה ושכינתו, ובין כל בני עוה"ב והמלאכים, כי כן יבוא אליך באלו החלונות של העיניים והאוזניים ונקבי האף והפה. 
%break
כמלך הבא בסתר לחדרי חדרים לדבר עם בנו. ומשום זה מתפללים ישראל בתפילתם, אתה חוֹפֵש כל חדרי בטן, רואה כליות ולב, ואין כל דבר נעלם ממך.
%letter 427
.427 וזה שאמר שלמה, משגיח מן החלונות, חלונות של העיניים, האוזניים, נקבי האף והפה. בשבעת הנקבים האלו עולה הנשמה בשבעה מיני בשמים. 
%break
וכן התפילה עולה בשבעה מיני בשמים אלו, שהם נֵרְד וכַרכּוֹם, קָנֶה וקינמון עם כל עצי לְבוֹנה מוֹר ואֲהָלוֹת עם כל ראשי בשמים.
%break
בזמן שהתפילה עולה כך כמ"ש, מקוּטֶרת מור ולבונה. הקב"ה שואל עליה, מי זאת עולה מן המדבר מקוטרת מור ולבונה. 
%break
מי זאת, מצד מ"י, בינה, כלולה משבעה מיני בשמים, חג"ת נהי"מ שלה, המאירים בריח, הארת החכמה.
("משגיח מן החלונות", משפטים)
%break
%H חכם הוא זה היודע ריבוי בחינות החכמה
%break
%letter 1
.1 מהי צניעות הספר? אמר רבי שמעון, חמישה פרקים הם הכלולים בהיכל רב, וממלאים כל הארץ. אמר רבי יהודה, אם אלו כלולים מכל החכמה, הרי אלו טובים יותר מכולם, ולא צריכים ללמוד יותר. 
%break
אמר רבי שמעון, כך הוא למי שנכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום. הוא רואה כאן התכללות כל החכמה. אבל מי שלא נכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום, אינו כן.
%break
כי הנכנס להיכל החכמה ויוצא משם מחמת פגם, אינו נחשב לנכנס ויוצא, כי לא יצא מרצונו, אלא שגירשו אותו משם מחמת פגם. אלא מי שאין לו שום פגם, ויוצא מההיכל מדעתו ומרצונו, 
%break
כאדם הנכנס ויוצא בביתו, הוא כבן בית שם, והשכינה מגלה לו כל מחמדיה וסתריה, ולא מעלימה ממנו דבר, הוא נחשב לנכנס ויוצא.
%letter 2
.2 משל לאדם, שדירתו הייתה בין ההרים, ולא ידע יושבי עיר. זָרע חיטים, ואכל החיטים כמו שהם. יום אחד בא לעיר. הגישו לו לחם טוב. אמר אותו האדם, זה לְמה? אמרו לו, זהו לחם לאכול. אכל, והיה טעים מאוד לחיכו. אמר, וממה נעשה זה? אמרו לו, מחיטים. 
%break
אח"כ הגישו לו עוגות בלולות בשמן. טעם מהם, אמר, ואלו ממה נעשו? אמרו לו, מחיטים. אח"כ הגישו לו מאכלי מלכים הנילושים בשמן ובדבש. אמר, ואלו ממה נעשו? אמרו לו מחיטים. אמר, ודאי אני בעל כל אלו, כי אני אוכל העיקר של כל אלו, שהוא חיטה. 
%break
ומשום דעה זו, לא למד איך לעשות כל אלו המטעמים, ולא ידע ממעדני העולם, ונאבדו ממנו. כך מי שאוחז כלל החכמה, ואינו יודע בכל העידונים המענגים היוצאים מהכלל ההוא.
("הקדמת ספְרָא דצניעותא", ספְרָא דצניעותא)
%break
%page 114
%H בעל עיניים בתבונה
%break
%letter 291
.291 מי שהוא בעל עיניים בתבונה, יידע ויסתכל בחכמת אדונו, ויידע אלו דברים עליונים, שמפתחות ריבונו נמצאים שם, אשר הם צפוּנים בתוך המשכן הקדוש. אשריהם בעוה"ז, ואשריהם בעוה"ב.
("מצודות לוכדות נמצאות", פקודי)
%break
%H לזכות ולקנות את הנשמה
%break
%letter 433
.433 כיוון שקנה רוח, הרוח ההוא יוצא ומשבר הרים וסלעים, שהם הכוחות החיצוניים, והוא עולה ומתפשט ונכנס בין המלאכים העליונים הקדושים, כי הרוח נמשך מעולם היצירה, 
%break
ששָׁם המלאכים, ושם יודע מה שיודע, ולומד מהם דברים, וחוזר למקומו. אז, זהו קשר של האדם בקדושה, עד שזוכה בנשמה וקונה אותה.
%letter 434
.434 כיוון שקונה נשמה, היא עולה למעלה בעולם הבריאה, שמשם נמשכת הנשמה, ושומרי הפתחים אינם מעכבים אותה, והולכת ומתפשטת ועולה יותר למעלה, בין אלו הצדיקים הצרורים בצרור החיים, המלכות דאצילות, ושם רואה עונג המלך, ונהנית מזיו העליון.
%letter 435
.435 וכשמתעוררת האיילה הקדושה, המלכות, ברוח צפון, בחצות לילה, היא יורדת, ואותו צדיק שקנה נשמה, קם ומתגבר, כאריה הגיבור, בתורה, עד שהאיר הבוקר, 
%break
ואז הולך עם אותה איילה קדושה להיראות לפני המלך, לקבל ממנו חוט אחד של חסד, חוט של אברהם, אור החסד.
%letter 436
.436 וכשבא אותו צדיק עם האיילה, המלכות, אז מתעטר עימה לפני המלך, ודוד אומר, למנצח על איילת השחר, שהיא כנ"י, מלכות.
%letter 437
.437 אשריהם בעלי נשמה, בעלי תורה, אנשי עבודה של המלך הקדוש. אוי לאותם הרשעים שלא זכו להתדבק באדונם ולא זכו בתורה. שכל מי שלא זכה בתורה, אינו זוכה לא ברוח ולא בנשמה.
%letter 438
.438 מה בין ישראל לעמים עכו"ם? אע"פ שאדם מישראל לא זכה אלא בנפש, מדרגה עליונה עומדת עליו, כי אם הוא רוצה לקנות רוח, ואם הוא רוצה לקנות נשמה, קונה וזוכה בה.
("נר"ן", ויקרא)
%break
%H הנסתרות שבתורה יורשים קדושים העליונים
%break
%letter 288
.288 פרשה זו היא סוד חכמת התורה, והכול סתום וגלוי, סוד ופשט. וכל התורה נמצאת בסוד ובפשט. ואין דבר בתורה, שלא רשום בו השם הקדוש העליון, שהוא סתום ומגולה. 
%break
משום שהנסתרות שבתורה, יורשים קדושים העליונים, והנגלות שבה, מתגלים לשאר בני העולם.
%break
%page 115
כתוב, לסַפֵּר בציון שֵׁם הוי"ה, ותהילתו בירושלים. בציון, בביהמ"ק, מותר להזכיר את השם הקדוש הוי"ה. ומחוץ לביהמ"ק רק בכינוי שלו, אדנ"י, ולא בכתיבתו. וע"כ הכול הוא סתום וגלוי. כי שם הוי"ה, שאסור להזכיר אותו, הוא סתום, והשם אדנ"י, שאנו מזכירים, הוא גלוי. 
%break
ועד"ז כל הדברים. כל מי שגורע או מוסיף אות אחת בתורה, כמו שמשקר בשם הקדוש העליון של המלך.
("תמר", אחרי מות)
%break
%H חוקיו ומשפטיו לישראל
%break
%letter 300
.300 כל מי שנימול ונרשם בשם הקדוש, נותנים אותו בדברים הגלויים שבתורה, שמודיעים לו בראשי אותיות, בראשי פרקים, ונותנים עליו הזהירות החמורה של מצוות התורה. ולא יותר, עד שמתעלה במדרגה אחרת. כמ"ש, מגיד דבריו ליעקב. 
%break
אבל, חוקיו ומשפטיו לישראל, שהוא במדרגה עליונה יותר. כמ"ש, לא ייקרא שׁמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שְׁמך. הרי שישראל חשוב יותר מיעקב. 
%break
וע"כ כתוב, חוקיו ומשפטיו לישראל. שהם סודות התורה, וחוקי התורה, ונסתרות התורה. שלא צריכים לגלות זה, אלא למי שהוא במדרגה עליונה יותר כראוי.
%letter 301
.301 וכמו שלישראל כך, שאין מגלים התורה, אלא למי שהוא במדרגה עליונה, לעמים עכו"ם על אחת כמה וכמה. וכל מי שלא נימול, ונותנים לו אפילו אות קטנה שבתורה, 
%break
הוא כאילו החריב העולם, ומשקר בשמו של הקב"ה. כי הכול תלוי במילה. וזה בזה נקשר, התורה נקשרת במילה.
("אסור ללמד תורה לשאינו נימול", אחרי מות)
%break
%H נימול, ואינו עושה מצוות התורה, הרי הוא כעכו"ם
%break
%letter 309
.309 אע"פ שנימול, ואינו עושה מצוות התורה, הרי הוא כעכו"ם לגמרי, ואסור ללמד אותו דברי תורה. וע"כ כתוב, מזבַּח אבנים תעשה לי, שהמילה היא מזבח אבנים ממש, שמרכך את לב האבן שלו. וזה שנימול ואינו עושה מצוות התורה, קשיות הלב שלו עומדת במקומה, 
%break
והזוהמה לא נפסקת ממנו. משום זה, לא עולה בידו המילה, ואינה מועילה לו. וע"כ כתוב, כי חרבךָ הנפתָ עליה ותְחַלְלֶהָ. שאע"פ שחרבך הנפת עליה, שנימול, עכ"ז, כיוון שאינו מקיים המצוות, ותחללה. התְחַללה המילה ואינה מועילה. ואסור ללמד אותו תורה.
%letter 310
.310 משום זה, לא עשה כן לכל גוי. גוי סתם, שכולל גם אותו שנימול ואינו עושה מצוות. ומשפטים בל ידעוּם, לעולם ולעולמי עולמים. דבר אחר, שהם פשטי התורה והמצוות, אין אנו נותנים להם, 
%break
כש"כ, סודות התורה וחוקות התורה. וכתוב, כי חֵלֶק ה' עַמו יעקב חֶבל נחלתו. אשרי העם שכָּכָה לו, אשרי העם שה' אלקיו.
("אסור ללמד תורה לשאינו נימול", אחרי מות)
%break
%page 116
%H הבא להיטהר, מטהרים אותו
%break
%letter 109
.109 כתוב, איש או אישה, כי יפליא לנדור נֶדר נזיר. יפליא, שנפרד משאר בני העולם, להתקדש כעין של מעלה, ולהימצא שלם. בשעה שאדם בא להיטהר, מטהרים אותו. 
%break
אדם הבא להתקדש מקדשים אותו, ופורשים עליו קדושה שלמעלה, קדושה שהקב"ה התקדש בה.
("מדוע באתי ואין איש", נשוא)
%break
%H לכו בדרכי
%break
%letter 55
.55 הקב"ה משבח בתורה ואמר, לכו בדרכי ועסקו בעבודתי, ואני אביא אתכם לעולמות טובים, לעולמות עליונים.
("עלו זה בנגב", שלח לך)
%break
%H לרגל אחר העולם העליון
%break
%letter 55
.55 אנשים שאינם יודעים, ואינם מאמינים, ואינם מסתכלים, הקב"ה אומר להם, לכו ותרגלו העולם הטוב, עולם העליון הנחמד. הם עונים, איך נוכל לרגל אותו ולדעת כל זה?
%letter 56
.56 הקב"ה אומר להם, עלו זה בנגב ועליתם את ההר, וראיתם את הארץ מה היא, ואת העם היושב עליה הֶחָזָק הוא הרָפֶה. עלו זה בנגב, השתדלו בתורה, ותראו שהיא עומדת לפניכם, וממנה תדעו אותו העולם. 
%break
וראיתם את הארץ מה היא, שתראו ממנה אותו העולם, שהוא ירושה ונחלה, שאני מביא אתכם בו. ואת העם היושב עליה, הם הצדיקים שבגן עדן, העומדים שורות שורות בכבוד העליון במדרגות העליונות.
("עלו זה בנגב", שלח לך)
%break
%H פקיחת עיניים
%break
%letter 35
.35 עתיד הקב"ה לפקוח עיניים, שלא היו חכמות, שיסתכלו בחכמה עליונה, ולהשיג מה שלא השיגו בעוה"ז, כדי שיכירו את ריבונם. אשריהם הצדיקים, 
%break
שיזכו לחכמה ההיא, שאין חכמה כאותה החכמה, ואין ידיעה כאותה הידיעה, ואין דבקות כאותה הדבקות.
("כותנות עור", ואתחנן)
%break
%H השגה וידיעת סודות עליונים
%break
%letter 93
.93 מי שיודע סוד החכמה, יכול להשיג ולעשות מידות בכל הצדדים, עד שיידע בסודות עליונים, בסודות אדונו, בסודות החכמה, כדי לדעת ולהשיג. מי שיודע ומסתכל, אשרי חלקו בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
%page 117
כי הכלל הזה יתקן רגליו של האדם, להיכנס במחיצת המלך, וללכת בדרך ישר. אשרי הוא בעוה"ז, ואשרי הוא בעוה"ב. עד כאן קו המידה.
("קו המידה", ואתחנן, זוהר חדש)
%break
%H סוד הסודות למי?
%break
%letter 8
.8 סוד הסודות לאלו היודעים החכמה של אדונם, לדעת סוד הברכות על מצוות התורה ועל כל ההנאות והחמודות של העוה"ז, הוא להשפיע ברכות מלמעלה למטה.
("כוונת הברכה", עקב)
%break
%H בטרם היוולדו מלמדים את האדם כל התורה כולה
%break
%letter 8
.8 הראיני את מראייך. בעת שהאדם נעשה מטיפה בשׁלְייתה של אימו, כמו שגדל, מכניס בו הקב"ה מעט מעט רוח ונפש. ונר ניתן על ראשו בלילה. כמ"ש, בְּהילוֹ נרו עלֵי ראשי. ועמוד של אור ביום, כמ"ש, יומם בעמוד ענן לַנְחוֹתם הדרך, ולילה בעמוד אש להאיר להם, 
%break
ללכת יומם ולילה. וכתוב, כי נר מצווה, ותורה אור. שהמלכות השולטת בלילה, נקראת נר מצווה, וז"א שנקרא תורה, השולט ביום, נקרא, ותורה אור.
%letter 9
.9 ומלמדים אותו כל התורה. ומלמדים אותו כל המצוות. ואומרים לו, רְאה שזו דרך עקלתון, הנקראת לילה. ובמָקום זה יעלו כל נפשות בני אדם. כמ"ש, קטן וגדול שָׁם הוא, ועֶבד חופשי מאדוניו.
%letter 10
.10 ומראים לו בעמוד האש, שהוא על ראשו, כמה דובים ונמרים ואריות ומלאכי חבלה, שיושבים שם. וכֶּלב שם. ועל זה אמר דוד, הַצילה מֵחרב נפשי, מיד כלב יחידתי. 
%break
ומקום זה הוא חושך. ומלאכי חבלה קוראים לו לילות. ועל זה אמר, מפַּחד בלילות. הם נקראים לילות ממש.
%letter 11
.11 ואומרים לו, אם תזכה למצוות, כל מצווה ומצווה יעשו לך ממנה מלאך טוב. ובשעה שתבוא במקום הזה, ותזכה למצוות, יאמרו, סוֹלוּ סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך פלוני, ולא ישלטו עליך מלאכי חבלה.
%letter 12
.12 ובדמיון הזה ביום, אומרים, אם תזכה בתורה, כל אות תהיה מלאך, שיעזור לך במקום הזה. והתורה הנקראת דרך, תלך בדרך הזה, שלא ישלטו עליך. 
%break
ועל זה כתוב, לנחותם הדרך. ואח"כ יראו לו את גן העדן, וכל חלק וחלק שיש בו לצדיק בפני עצמו. ומשביעים אותו שיקיים כל התורה.
("נר"נ ונשמה לנשמה ונ"ר הבהמית", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H נפש, רוח, נשמה
%break
%letter 349
.349 נפשי איוויתיךָ בלילה, אף רוחי בקרבי אֲשַׁחֲרֶךָ. נפשי איוויתיך, שתי צורות טובות נתן הקב"ה באדם, לשמש בעוה"ז, והם נ"ר. הנפש לקיום הגוף, במצוות שתתעוררנה ממנה.
%page 118
הרוח, להתעורר בתורה, ולהנהיג אותו בעוה"ז. ואם הנפש זוכה במצוות והרוח זוכה לעסוק בתורה, אז יורדת עליו גדלות יתרה מלמעלה, נשמה חיה יחידה, כפי דרכיו.
%letter 350
.350 ובשניים אלו, נ"ר, הולך האדם בעוה"ז ומשמש בהם. כי אותה הנפש אינה מתקיימת בגוף, אלא בהתעוררות הרוח השורה עליה.
%letter 351
.351 כשהאדם בא לשמש ולעבוד אדונו בב' אלו, בנפש וברוח, מתעוררת עליו מלמעלה התעוררות קדושה, ושורה על האדם, ומסובבת אותו מכל הצדדים. ומתעוררת בו בחכמה עליונה, לזַכות אותו להיות בהיכל המלך.
%letter 352
.352 ואותה התעוררות השורה עליו, היא ממקום עליון, מבינה, ושְׁמה נשמה. וממנה מתעורר לאדם לעשות תשובה ומע"ט. והיא כוח עליון, כוח התשובה, שהיא בינה הנקראת תשובה, שהיא אם לרוח, הנמשך מז"א, והרוח הוא הבן שלה. כי ז"א הוא בן הבינה.
%letter 353
.353 על הנשמה, יש לה אוהב עליון, נשמה לנשמה שְׁמו. שהיא אור החיה, הנמשך מחכמה. והיא נקראת אב אל הרוח, שהוא מז"א. כי חו"ב, או"א לז"א. ממנה מתעוררות אל האדם יראה אהבה תורה ומצווה, שהן נמשכות מאב ואם מבן ובת. 
%break
יראה ואהבה נמשכות מחו"ב, שהם נקראים אב ואם. תורה ומצווה נמשכות מז"א ומלכות, שהם נקראים בן ובת של חו"ב.
%break
י' של שם הוי"ה, חכמה, אב. ה"ר, בינה, אם. ו', ז"א, בן. ה"ת, מלכות, בת. וזוהי הוי"ה מלאה.
("נרנח"י ונ"ר דשמאל", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H חכמה ללא שיעור
%break
%letter 691
.691 אשרי מי שמשתדל לדעת באותו עולם, שהנשמות שם. מי שיודע בו, ומשתדל לדעת אותו, אין שיעור לחכמתו.
("ותקרֶאנה לו השכנות שֵׁם", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H גוי שיעשה תשובה
%break
%letter 169
.169 כל גוי שיעשה תשובה, וייפרד מעבודה זרה, ומעבירות, יכניס בו הקב"ה רוח קדוש ונפש קדושה. וע"כ יש לו חלק לעוה"ב.
("כמו שיש שֵׁם בקדושה כך יש שם בטומאה", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%page 119
%H השכינה
%break
%H כנפי השכינה
%break
%letter 228
.228 המצווה השמינית, לאהוב את הגֵר, הבא להימול ולהיכנס תחת כנפי השכינה. והמלכות מכניסה תחת כנפיה, אותם המפרידים עצמם מצד האחר הטמא, ומתקרבים אליה.
%break
כנפי השכינה הוא עניין ארוך ועמוק מאוד. המלכות, הנוקבא דז"א, נקראת שכינה, מבחינת הגילוי, שאינה מסתלקת מאיתנו, אפילו בזמן שאנחנו רחוקים ממנה ביותר. כמו שלומדים, בכל מקום שגלו, שכינה עימהם. וכמ"ש, השוכן איתם בתוך טומאותם.
%break
ומבחינה זו נקרא הז"א שוכן, והנוקבא שכינה. ואין גילוי זה, אלא רק כשזו"ן פב"פ בקומה שווה. כי אז הארת הזיווג גדולה מאוד, עד שמתגלה הייחוד גם על המקומות הרחוקים והמצומצמים ביותר.
%break
והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה, סוככים בכנפיהם על הכַּפורת. ועיקר תשמישם, הוא לפרוש כנפיהם ולכסות על הארת הזיווג דגדלות. באופן, שגם הרחוקים ביותר, יוכלו לקבל מאור הזיווג, ולא יגיע ע"י זה משהו אל הקליפות.
%break
כי אותם שאינם בטהרה הגמורה, נדחים תמיד מאור הקדושה, מפחד שלא יעבירו השפע אל הקליפות. אמנם עתה, ע"י הכיסוי של הכנפיים, יש שמירה גדולה אל השפע, עד שאפילו הקרובים ביותר לקליפות, לא יוכלו להיכשל ולהוריד השפע לקליפות, כי הכנפיים מגנות עליהם.
%break
ולפיכך, הבא להתגייר ולהימול, מאחר שגופו בא מבחינת עורלה, שאבותיו לא עמדו על הר סיני, ולא פסקה מהם זוהמת הנחש, מ"מ יש לנו כוח להעלותו לקדושה עליונה, ע"י העלאת מ"ן לזיווג הגדול דזו"ן פב"פ, ששם שולטים כנפי השכינה, 
%break
שפורשים כנפיהם, ומכסים על אור הזיווג. ואז אנו יכולים ג"כ להעלות שם נפש הגֵר. ומתקדש באור הזיווג הזה. ואע"פ שאינו טהור לגמרי, יכול בעת הזו לקבל מהארת הזיווג. כי הכנפיים מגנות עליו, שלא יעבור השפע אל הקליפות, אע"פ שהוא קרוב אליהן.
%break
ואנו צריכים מקודם להעלות מ"ן, לעורר הזיווג דגדלות הזה, ולהמשיך הארת הזיווג לנשמתנו, אשר אז השכינה פורשת כנפיה וסוככת על אור הזיווג, ומכניסה אליה תחת כנפיה את נפש הגר. 
%break
ונמצא, שמתחילה אנו מעלים את נפש הגר ע"י המ"ן שלנו. ואחר שעלה, השכינה מקבלת אותו תחת כנפיה.
("המצווה השמינית", הקסה"ז)
%break
%H הקב"ה מַשרה שכינתו במקום קדוש
%break
%letter 426
.426 אמר רבי שמעון, כמה פעמים אמרתי דבר זה, והחברים אינם מסתכלים. כי הקב"ה אינו משרה שכינתו אלא במקום קדוש, במקום הראוי לשרות עליו.
("עזא ועזאל נופל וגלוי עיניים", בלק)
%break
%page 120
%H הוא ושמו אחד
%break
%letter 171
.171 כל מי שיודע שמו לאמיתו, יודע שהוא ושמו אחד. הוא, הקב"ה, ושמו אחד, השכינה. כמ"ש, ה' אחד ושמו אחד. כלומר, השם, השכינה, והוא, ז"א, אחד.
("ענייני תחיית המתים", חיי שרה)
%break
%H מקום שלם, מקום שמחה
%break
%letter 116
.116 השכינה אינה שורה, אלא במקום שלם, ולא במקום חסר, ולא במקום פגום, ולא במקום עצב, אלא במקום נכון, במקום שמחה. ומשום זה כל אלו השנים, שיוסף היה נפרד מאביו, ויעקב היה עצוב, לא שרתה עליו השכינה.
%letter 117
.117 כתוב, עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. אין עבודת הקב"ה, אלא מתוך שמחה. אין השכינה שורה מתוך עצבות, כמ"ש, ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן. 
%break
ג"פ כתוב, מנגן, כדי לעורר הרוח ממקור השלמות, ז"א, הכולל ג' קווים, שהוא רוח השלם. וג"פ מנגן כנגד ג' קווים שלו.
("ויחי יעקב", ויחי)
%break
%H מלך כל המלאכים
%break
%letter 61
.61 אם בני אדם היו יודעים האהבה שאוהב הקב"ה לישראל, היו שואגים כאריות לרדוף אחריו להתדבק בו. כי למדנו, שבשעה שירד יעקב למצרים, קרא הקב"ה לחבורת המלאכים שלו. 
%break
אמר להם, כולכם רדו למצרים, ואני ארד עימכם. אמרה השכינה, ריבון העולם, האם יש צבאות בלי המלך? כי השכינה נבחנת למלך כל המלאכים, מפני שכולם נמשכים ממנה. אמר לה, איתי מלבנון כלה, גם את תבואי איתי.
%break
מלבנון, ממקום העדן, חכמה, המלובן בכל פעולותיו. כלה, השכינה, שהיא כלה בחופה, כמ"ש, ויהי ביום כלת משה. כלת כתוב בלי ו', שפירושו, ביום שנכנסה כלה לחופה. וכלה זוהי השכינה, שהיא בביהמ"ק, כלה בחופה.
%letter 63
.63 איתי מלבנון כלה, איתי מלבנון תבואי. והאם מלבנון באה? והלוא ללבנון עולה? כי השכינה היא למטה מחזה דז"א, והיא עולה ללבנון לקבל חכמה. והיה צריך לומר, איתי ללבנון תעלי. 
%break
אלא, בשעה שירדה השכינה למצרים, ירדו עימה שישים ריבוא של מלאכי השרת, והקב"ה בתחילה. כמ"ש, ויעבור מַלכם לפניהם וה' בראשם.
("איתי מלבנון כלה", שמות)
%break
%H דרך עץ החיים
%break
%letter 146
.146 כמה אלפים וכמה רבבות של מחנות קדושים יש להקב"ה. בעלי הפנים העליונים, בעלי עיניים, בעלי כלי זין, בעלי יללה, בעלי יבבה, בעלי רחמים, בעלי דין.
%page 121
ולמעלה מהם פקד את המטרוניתא, המלכות, לשמש לפניו בהיכלו.
%letter 147
.147 כנגד אלו יש למטרוניתא, למלכות, מחנות מלאכים מזוינים. בשישים פנים נמצאים המחנות המזוינים. וכולם חגורי חרב עומדים מסביב למלכות. כמה יוצאים, כמה באים. בשש כנפיים מעופפים בכל העולם. 
%break
לפני כל אחד מהם גחלי אש דולקים, לבושיו אש לוהטת, בגבו להט החרב הלוהטת בכל העולם לשמור לפניה. כמ"ש, ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים.
%letter 148
.148 מיהו שנקרא דרך עץ החיים? זוהי המטרוניתא הגדולה, המלכות, שהיא דרך לאילן הגדול והחזק, ז"א, הנקרא עה"ח. 
%break
שכתוב, הנה מיטתו שלשלֹמה שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל, ז"א, כולם אחוזי חרב.
("וייסע מלאך האלקים", בשלח)
%break
%H שם שורה השכינה
%break
%letter 39
.39 ומאין אנו יודעים, כי הקב"ה רוצה בו ושם משכנו בתוכו? כשאנו רואים, שרצון האדם לרדוף ולהשתדל אחר הקב"ה בליבו, בנפשו וברצונו, ודאי אנו יודעים ששם שורה השכינה. אז צריכים לקנות את האדם ההוא בכסף מלא, להתחבר עימו וללמוד ממנו. 
%break
ועל זה לומדים, וקְנה לך חבר. בשכר מלא צריכים לקנות אותו, כדי לזכות בשכינה השורה בו. עד כה צריכים לרדוף אחר איש צדיק ולקנות אותו.
("וייקחו לי תרומה", תרומה)
%break
%H המלכות לא תקום אלא ע"י משה
%break
%letter 372
.372 אמר רבי שמעון למשה רבינו, הקב"ה עתיד להחזיר לך אבדה, שאיבדת מחמת הערב רב. וזוהי הכּלה שלך, המלכות. כי משה הוא בעלה דמטרוניתא. כי בזמן שהערב רב עשו את העגל, נפלה הכלה שלך. כמ"ש, וישלך מידיו את הלוחות. הרומזים על המלכות.
%letter 373
.373 וכתוב בך, לֶך רֵד. רומז על הירידה שלך בגלות הרביעית. לך, פירושו, כמ"ש, לֶך לךָ מארצך, לגלוּת. בשם משה יש ש', שבה ג' קווים. כאן בג' קווים של הש' נרמז לֶך לךָ ג"פ בגלות.
%break
ובגלות הרביעית, רד, בשביל בת יחידה שלך, המלכות, שהיא כלה שלך, שנפלה. כמ"ש בגלות רביעית, נפלָה לא תוסיף קוּם. ומיד כשאתה תרד בשבילה, תקום עימך. 
%break
כי לא תוסיף קום, מעצמה, אלא ע"י בעלה, משה.
("להשיב אבדה", משפטים)
%break
%H הבאר הזו אין לה סוף
%break
%letter 374
.374 שלא לחינם נגלתה לך התורה יותר מכל ישראל, ועלתה אליך כמים של הבאר, שעלו אליך ולא אל האבות, ולא לשום אדם. כי הבאר, המלכות, מכּירה אדוניה.
%page 122
ותורה זו, כתוב עליה, ומשָׁם בְּאֵרה היא הבאר אשר אמר ה' למשה, אסוֹף את העם ואֶתְנה להם מָים.
%break
הבאר היא מלאה, ומֵימֵיה אינם יוצאים החוצה. והיא באר מים של התורה, שהתורה נקראת מים, שהוציאה כל המים, כל התורה. וכל המים שבעולם נכנסים בה, ומימיה אינם יוצאים החוצה, אלא הם מכונסים בתוכה.
%letter 375
.375 והיא באר, שאפילו כל בני העולם ישאבו ממנה מים, ואפילו כל ענני העולם, לא יחסירו ממנה אפילו כחוט השערה. משום שהבאר הזו אין לה סוף, והיא יותר עמוקה מהתורה, 
%break
כמ"ש, ורְחָבה מני ים. ומי ששואב מים בכד של הבאר, בכ"ד (24) ספרי הקודש, הוא בולע כל החכמות שבעולם, כש"כ הבאר עצמה.
("להשיב אבדה", משפטים)
%break
%H שרצונו תמיד אל המלכות
%break
%letter 151
.151 אשריהם הצדיקים, היודעים לשים רצון ליבם למלך העליון הקדוש. וכל רצון ליבם אינו לעוה"ז, ולתאווה הבטלה שלו, אלא שיודעים ומשתדלים לשים רצונם להתדבק למעלה, כדי להמשיך רצון אדונם אצלם מלמעלה למטה.
%letter 152
.152 ומאיזה מקום לוקחים רצון של אדונם להמשיך אותו אליהם? הם לוקחים ממקום קדוש ועליון אחד, שממנו כל הרצונות הקדושים. ומי הוא? כל איש. זהו צדיק, יסוד דז"א, הנקרא כל, כמ"ש, ויתרון ארץ בכל הוא. 
%break
איש, כמ"ש, איש צדיק. זהו צדיק, אדון הבית, יסוד, אדון המלכות, הנקראת בית. שרצונו תמיד אל המטרוניתא, מלכות, כבעל האוהב את אשתו תמיד. יידבנו ליבו, שאוהב אותה. ליבו, המטרוניתא שלו, המלכות, שנקראת לב. יידבנו, להתדבק בו.
%letter 153
.153 ואע"פ שיש להם אהבה גדולה זה בזה, שאינם נפרדים לעולם, עכ"ז מכל איש, יסוד, בעל הבית, בעל המטרוניתא, תיקחו את תרומתי, מלכות. מדרך העולם, אם רוצים לקחת מאדם את אשתו, הוא מקפיד ואינו עוזב אותה. 
%break
אבל הקב"ה אינו כן, שכתוב, וזאת התרומה, כנ"י, המלכות, אע"פ, שכל האהבה שלה היא אליו ואהבתו אליה, לוקחים אותה ממנו, להשרות אותה ביניהם. 
%break
ממקום עליון, שכל אהבה של אישה ובעלה שורה שם, מיסוד, תיקחו את תרומתי. אשרי חלקם של ישראל, ואשריהם כולם שזכו לזה.
("וייקחו לי תרומה", תרומה)
%break
%H המלכה תנהיג היכלו
%break
%letter 321
.321 אם יש מליץ בעולם, הוא מגיע אל המלכה, ולא למעלה מהמלכות. בדומה למלך, שהיה לו בן מהמלכה, וכל זמן שהבן עשה רצונו של המלך, המלך שם משכנו במלכה. וכל זמן שהבן לא עשה רצונו של המלך, המלך מפריד משכנו מהמלכה.
%letter 322
.322 כך הקב"ה וכנ"י. כל זמן שישראל עושים רצונו של הקב"ה, הקב"ה שם משכנו בכנ"י. וכל זמן שישראל אינם עושים רצונו של הקב"ה, אין הקב"ה שם משכנו בכנ"י.
%page 123
משום שישראל הם בנו בכורו של הקב"ה, כמ"ש, בני בכורי ישראל. וכנ"י היא אימם של ישראל, כמ"ש, ואל תיטוש תורת אימך.
%letter 323
.323 כל זמן שישראל רחוקים מהיכל המלך, כביכול המטרוניתא מתרחקת עימהם מהמלך. משום שהמלכה לא הקדימה שבט לאותו הבן להכותו, שילך בדרך הישר. 
%break
כי המלך אינו מכה בנו לעולם, אלא עוזב הכול בידי המלכה, שתנהיג היכלו, ושתכה את בנה, ושתנהיג אותו בדרך אמת כנגד המלך.
("אשר ייסְרַתוּ אימו", אחרי מות)
%break
%H שמחת המלך והמלכה
%break
%letter 325
.325 לא הייתה נמצאת שמחה לפני הקב"ה, כאותו יום שעלה שלמה לחכמה, ואמר שה"ש. אז האירו פניה של המלכה, והמלך בא להשרות משכנו עימה. 
%break
כמ"ש, ותֵרֶב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם. ותרב, שעלה היופי של המלכה, וגדלה במדרגותיה על כל שאר המדרגות, שהיו לה באיזה זמן, משום שהמלך שם משכנו בה, משום שהוציאה בן חכם זה לעולם.
%letter 326
.326 וכשהוציאה את שלמה, כשהשפיעה לו חכמתה, הוציאה לכל ישראל, וכולם היו זוכים במדרגות עליונות כמו שלמה, שהקב"ה היה שמח בהם, והם בו. וביום ששיכלל שלמה ביהמ"ק למטה, התקינה המלכה בית אל המלך, 
%break
ושמו משכנם יחד, והאירו פניה בשמחה שלֵמה. אז נמצאת שמחה לכל, למעלה ולמטה, משום שכתוב, משא אשר ייסרתו אימו. שהנהיגה אותו לרצון המלך.
("אשר ייסְרַתוּ אימו", אחרי מות)
%break
%H מי שבא אל המלך, אינו נכנס אלא מהמלכות
%break
%letter 149
.149 כשהמטרוניתא נוסעת כולם נוסעים עימה, כמ"ש, וייסע מלאך האלקים. האם המלכות נקראת מלאך האלקים? התקין הקב"ה לפניו היכל הקודש, היכל עליון, עיר קדושה, עיר עליונה, ירושלים העיר הקדושה. 
%break
כל אלו הם שמות של המלכות. מי שבא אל המלך, אינו נכנס, אלא מהעיר הקדושה, מהמלכות. ממנה לוקח הדרך אל המלך, כי הדרך נתקנת מכאן.
%letter 150
.150 זה השער לה' צדיקים יבואו בו. כל שליחות, שהמלך, ז"א, רוצה, יוצאת מבית המטרוניתא, המלכות. וכל שליחות הבאה מלמטה מהמלך, ז"א, נכנסת תחילה אל המטרוניתא, ומשם אל המלך. 
%break
נמצא, שהמטרוניתא היא שליח של כל, הן מלמטה למעלה והן מלמעלה למטה. וע"כ היא שליח כל.
%break
שכתוב, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. כלומר, ישראל של מעלה, ז"א. מלאך האלקים, המלכות. וכתוב, והוי"ה הולך לפניהם, להאיר להם ללכת יומם ולילה. יומם ולילה, פירושו ז"א ומלכות. 
%break
הרי שהמלכות הלכה לפני ישראל. כמ"ש, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל.
("וייסע מלאך האלקים", בשלח)
%break
%page 124
%H כל הבית של המלך בידי המלכות
%break
%letter 151
.151 האם כבוד הוא למלך, לז"א, שהמטרוניתא, המלכות, תלך ותעשה מלחמה, ותלך בשליחות? אלא בדומה למלך, שהזדווג במטרוניתא עליונה. ראה המלך הכבוד שלה, שהיא עולה על כל שאר המטרוניתות שבעולם.
%break
אמר, כולן נחשבות לפילגשים כלפי המטרוניתא הזו שלי. היא עולה על כולן. מה אעשה לה? אלא כל הבית שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. והפקיד המלך בידיה כל כלי זין שלו, 
%break
כל בעלי המלחמה, כל אבני יְקָר של המלך, כל אוצרות המלך. אמר, מעתה, כל מי שיבקש לדבר עימי, לא יוכל לדבר עימי, עד שיודיע אל המטרוניתא.
("וייסע מלאך האלקים", בשלח)
%break
%H כשהבן אינו עושה רצונו של אביו, מוטל על אימו להכות אותו
%break
%letter 176
.176 כשהבן אינו עושה רצונו של אביו, מוטל על אימו להכות אותו, ולהנהיג אותו בדרך הישר. כמ"ש, דברי לְמוּאל מלך משא, אשר ייסְרתוּ אימו. 
%break
אימו היא בת שבע, אם ש-מה, המלכות. ולא כתוב, אשר ייסרו אביו, משום שמלכות התמנתה על הבית, וכל האוצרות וכלי הקרב נמסרו בידיה. והיא צריכה להנהיג בניה בדרך הישר, שיעשו רצון המלך.
%break
ועל שלא הנהיגה את אלו שבעת המלכים בדרך הישר, ולא היכתה אותם, נטו לצד שמאל, ושלט השמאל על הימין, והלכה עימהם בגלות. וזהו שכתוב, אומללה יולדת השבעה.
("אומללה יולדת השבעה", בראשית, זוהר חדש)
%break
%H מרוב החביבות והאהבה שלו לכנסת ישראל
%break
%letter 152
.152 כך הקב"ה מרוב החביבות והאהבה שלו לכנ"י, המלכות, הפקיד הכול ברשותה. אמר, הרי כל השאר, אינן נחשבות אצלה לכלום. אמר, שישים הֵמה מְלָכוֹת, אחת היא יונתי תמָתי. מה אעשה לה? אלא כל הבית שלי יהיה בידיה. 
%break
הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. הפקיד בידיה כל כלי זין שלו. כמ"ש, הנה מיטתו שלשלמה, שישים גיבורים סביב לה, כולם אחוזי חרב מְלוּמְדי מלחמה.
%letter 153
.153 אמר המלך, מכאן והלאה המלחמות שלי תימסרנה בידך, כלי הזין שלי ובעלי המלחמה יהיו בידך. מכאן והלאה את תהיי שומרת לי. כמ"ש, שומר ישראל, ז"א, הנקרא ישראל. מכאן והלאה, מי שצריך לי לא יוכל לדבר עימי, עד שמודיע למטרוניתא.
%break
כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. זאת היא המלכות. היא שליח המלך לכל. נמצא שהכול הוא בידיה, וזהו כבוד המטרוניתא.
("וייסע מלאך האלקים", בשלח)
%break
%page 125
%H ייחוד הקב"ה ושכינתו
%break
%letter 32
.32 כי אדם בלי אישה הוא חצי גוף, והשכינה אינה שורה עליו. כך הקב"ה, בעת שאינו בקורבן עם השכינה ובכל ישראל, שהם אנשי מידות, האיברים שלו, אז עילת העילות, הכתר, אינו שורה שם. 
%break
וכאילו אין הקב"ה אחד, מאחר שהוא אינו עם השכינה. כי אין הקב"ה נקרא אחד, אלא כשהוא בזיווג עם השכינה.
%break
בחוץ לארץ השכינה רחוקה מבעלה. וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. משום שבחוץ לארץ אין קורבנות, זיווג הקב"ה עם השכינה. 
%break
וכשהקב"ה מתחבר עם השכינה, מתקיים הכתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ועילת העילות, הכתר, שורה עליהם.
("ייחוד הקב"ה ושכינתו", בהר)
%break
%H מלכות היא הפתח לספירות עליונות
%break
%letter 341
.341 דוד, כל דבריו ברוח הקודש אמר אותם. ולמלכות שמיים אמר, משום שהיא שליח, מלמטה למעלה, שהיא הפתח לספירות עליונות, והאדם צריך להיכנס בה תחילה, ומלמעלה למטה, 
%break
שהשפע מהספירות העליונות היא מקבלת אותו ומשפיעה למטה. ומי שצריך למלך, מודיע לה תחילה. וע"כ, חטאתי אודיעך, זה אמר למלכות שמיים.
%break
ועווני לא כיסיתי, מצַדיקו של עולם, יסוד דז"א. אמרתי, אודה עלֵי פשעיי לה', זה המלך הקדוש, ז"א, שכל השלום שלו. והשלום שצריך האדם להביא לפניו הוא בהודאה, שיתוודה על חטאיו, כי שלָמים כך מתקרבים בהודאה, כמ"ש, על זבח תודת שלָמָיו.
%break
וכתוב, ואתה נשאת עוון חטאתי סלה, זהו למעלה באו"א עילאין, שהם המקום שעתיקא קדישא, הכתר, שורה בו. וע"כ פסוק זה אחוז בכל, במלכות, וביסוד, ובת"ת, ובאו"א עילאין, שבהם שורה הכתר.
%letter 342
.342 מי שמבקש בקשה מהמלך, צריך לייחד את השם הקדוש ברצונו, מלמטה למעלה, ממלכות עד הכתר, ומלמעלה למטה, מכתר עד מלכות. ולקשור הכול בייחוד אחד בא"ס, בייחוד הזה יכלול בקשתו. מי הוא חכם לבקש בקשתו כמו דוד המלך, 
%break
שהיה שומר פתח המלך, שהיה מרכבה למלכות, הנקראת פתח המלך? כך הוא, וע"כ התורה מלמדת אותנו דרכי המלך הקדוש, כדי שנדע ללכת אחריו, כמ"ש, אחרי ה' אלקיכם תלכו.
("חטאתי אודיעךָ", ויקרא)
%break
%H לרוץ אחרי השכינה
%break
%letter 189
.189 רבי זֵירא אמר לרבי אבא, הרי ראיתי פני השכינה, ומי שרואה פני השכינה, צריך ללכת ולרוץ אחריה. 
%break
כמ"ש, ונֵדְעה נרדפה לדעת את ה'. וכתוב, והלכו גויים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
%page 126
ואני רוצה ללכת אחריך, וללמוד מאלו הדברים הטובים, שאתם טועמים בכל יום מחדרו הקדוש של רבי שמעון.
("ושמו את שמי", נשוא)
%break
%H לסבול למען השכינה
%break
%letter 504
.504 אשרי מי שמשתדל בגלות האחרונה לדעת את השכינה, להוקיר אותה בכל המצוות, ולסבול בשבילה כמה דַחֲקוּת, כמו שלומדים, שכר הכלה הוא הדחק והצער. כלומר, לפי הצער השכר. 
%break
כמ"ש, וישכב במקום ההוא. וישכב, אותיות ויש כ"ב, שאם יש כ"ב (22) אותיות התורה, ששלם בתורה, השכינה שוכבת עימו.
("נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", פינחס)
%break
%H המלכות היא מקום שהכול מתאסף אצלה
%break
%letter 894
.894 אשרי חלקם של ישראל, שיודעים להיכנס לתוך מוח האגוז, שהקדושה היא כמו מוח האגוז שקליפות סובבות אותו, וכדי להיכנס לתוך המוח, הם שוברים הקליפות האלו שסובבות אותו, ונכנסים.
%break
לאחר כל זה כתוב, ביום השמיני, עצרת תהיה לכם. כי אחר ששברו כל אלו הקליפות, ושברו כמה כוחות, והרגו כמה נחשים וכמה עקרבים, שהיו להם באלו הרי חושך, 
%break
עד שמצאו מקום יישוב ועיר קדוש, המלכות הקדושה, מוקפת חומות סביב סביב, אז נכנסו אליה בשמיני עצרת, לעשות לה שם נחת, ולשמוח בה.
%letter 895
.895 וזהו שכתוב, עצרת תהיה לכם. עצרת, שפירושו אסֵפה, המלכות, מקום שמתאסף הכול אצלה, כי היא בית קיבול לכל האורות העליונים. 
%break
תהיה לכם, ולא לאחר, שאין לס"א חלק בו, אלא שאתם תשמחו באדונכם והוא עימכם. ועל זה כתוב, שמחו בה' וגילו צדיקים והַרְנינו כל ישְׁרֵי לב.
("ניסוך המים", פינחס)
%break
%H השכינה היא צורתו של הקב"ה
%break
%letter 332
.332 משום זה, לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. כי הקב"ה סתום בסתרי תורה, ונודע במצוות, שהן השכינה, שהיא צורתו. כמו שהקב"ה הוא עניו, כן שכינתו ענווה. הוא חסיד, והיא חסידה. הוא גיבור, והיא גיבורה על כל אוה"ע. הוא אמת, והיא אמונה. 
%break
הוא נביא, והיא נביאה. הוא צדיק, והיא צדקת. הוא מלך, והיא מלכות. הוא חכם, והיא חכמה. הוא מבין, והיא תבונה שלו. הוא כתר, והיא עטרה שלו, עטרת תפארת.
%break
משום זה, כל מי שאין תוֹכוֹ כְּבָרוֹ, אל ייכנס לבית המדרש. כצורתו של הקב"ה, שהוא תוכו ושכינתו ברו, הוא תוֹכוֹ בּפנים, והשכינה ברו מבחוץ. 
%break
ולא השתנתה היא שמבחוץ, מאותו שבפנים, שתהיה נודעת שהיא אצילות שלו, ואין פירוד שם כלל.
("ורגליהם רגל ישרה", פינחס)
%break
%page 127
%H כל דרי העולמות כלולים במלכות
%break
%letter 502
.502 אלא הקב"ה ברא אותו בדמותו. מלכות הנקראת דמות, תמונת כל, שֶׁכּל דָרי בי"ע כלולים בה. ובה הסתכל הקב"ה וברא את העולם, ואת כל הבריות שברא בעולם, וכלל בה העליונים והתחתונים בלא פירוד כלל. וכלל בה ע"ס, וכל השמות, והכינויים, וההוויות. 
%break
והעילה על הכול, אדון על הכול, ואין אלקים זולתו, לא נמצא בעליונים ובתחתונים פחות ממנה, משום שהיא הקשר של כולם, ושלמות כולם, לקיים בה הכתוב, ומלכותו בכל מָשָלה.
%break
ומשום שלא נמצאת העילה על הכול בעליונים ובתחתונים, אפילו באחד מהם, פחות ממנה, אם היא, המלכות, לא נכללת בו. ונקראת אמונת ישראל. 
%break
ומצד העילה על הכול, כתוב בה, כי לא ראיתם כל תמונה. אבל מצד שהיא כוללת שאר הבריות, כתוב בה, ותמונת ה' יביט.
("נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", פינחס)
%break
%H המחוברים עם השכינה, מוגנים
%break
%letter 32
.32 בכל מעשיו צריך האדם לשים כנגדו את הקב"ה. כל מי שהולך בדרך, שמתיירא מפני ליסטים, יכוון לג' דברים, לדורון ולתפילה ולמלחמה. כמו יעקב, בשעה שהיה מתיירא מפני עשיו.
%break
והחשוב מהם תפילה. ואע"פ שהתפילה חשובה יותר, שני חברים או שלושה שעוסקים בדברי תורה, הוא עוד יותר חשוב מכל. 
%break
כי אינם מתייראים מפני ליסטים, משום שהשכינה מחוברת עימהם, מחמת שעוסקים בתורה.
("ואתה פה עמוֹד עימדי", ואתחנן)
%break
%H קבלת פני השכינה
%break
%letter 110
.110 חוב מוטל על אדם, לקבל פני השכינה בכל ר"ח ושבת. ומיהו פני השכינה? זהו רבו.
("מים ששופכים לפני הפתח", ואתחנן)
%break
%H לגמול חסד עם השכינה
%break
%letter 105
.105 לא לחינם אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלֶה אני עליו כאילו פדה אותי ואת בניי מבין העכו"ם. הרי כמה בני אדם עוסקים בתורה ובגמילות חסדים ומתפללים עם הציבור, ולמה הקב"ה ושכינתו וישראל אינם נגאלים?
%break
אלא הפירוש הוא, שיעסוק בתורה, כדי לחבר השכינה עם הקב"ה, ולא לשום כוונה אחרת. גמילות חסד, 
%break
כי אין חסיד אלא המתחסד עם קונו, שכל המצוות שעושה תהיינה כדי לגאול בזכותן את השכינה מהגלות, ולא לשום כוונה אחרת. בזה הוא עושה חסד עם הקב"ה ונקרא חסיד.
%letter 106
.106 מי שגומל חסד עם השכינה, להעלות אותה מהגלות, גומל חסד עם הקב"ה,
%page 128
משום, שכשחטאו ישראל והקב"ה רצה לייסר אותם, הייתה אמא, השכינה, רובצת עליהם, ועיכבה את הקב"ה מלייסר אותם. עד שיצאו לתרבות רעה.
%break
מה עשה הקב"ה? הגלה בני המלך, ישראל, עם המלכה, השכינה. ונשבע, שלא יחזור למקומו, עד שהמלכה תחזור למקומה. נמצא, שמי שגומל חסד עם השכינה, וחוזר בתשובה, 
%break
ובכל התורה והמצוות שלה, אינו מכוון אלא רק לפדות השכינה מהגלות, הוא שעושה חסד עם קונו, והוא כאילו גאל אותו ושכינתו ובניו מהגלות.
("המתחסד עם קונו", כי תצא)
%break
%H משה
%break
%letter 107
.107 אמר אליהו, משה, אתה הוא אותו האדם, אתה הוא הבן של המלך והמלכה, אשר העבודה שלך אל הקב"ה, אינה אפילו כמי שעושה חסד עם קונו, אלא כבן שמחויב לאזור עצמו וכוחו לגאול את אביו ואימו, ומוסר עצמו למיתה עליהם. 
%break
כי מי שאינו בן המלך ועושה חסד עם המלך ועם המלכה, ודאי שנחשב זה, שעושה חסד עם קונו. אבל אתה, שאתה בן מלך, הרי זה חוב עליך ולא חסד.
%letter 108
.108 קם משה והשתטח לפני הקב"ה. בכה ואמר, כן יהי רצון שלו שיחשוב אותי כבן, שהמעשים שלי אל הקב"ה ושכינתו יהיו אצלם, כבן המשתדל בהם אחר אביו ואימו, 
%break
שאוהב אותם יותר משאוהב את עצמו ונפשו ורוחו ונשמתו. וכל מה שיש לו הוא מחשיב לאפס ולאין, כדי לעשות בהם רצון אביו ואימו ולפדות אותם בהם.
%break
ואע"פ שאני יודע שהכול הוא ברשותו ואין לי מה לתת לו, עכ"ז הרחמן רוצה את ליבו של האדם, שיהיה מוכן אל הכול. באותה שעה בא הקב"ה, נישק אותו ואמר, משה, ודאי אתה הבן שלי ושל השכינה. 
%break
חכמים ומלאכים, נַשקו את הבן. קמו כולם ונישקו אותו, וקיבלו אותו לרב ולמלך עליהם.
("המתחסד עם קונו", כי תצא)
%break
%H המלכות סומכת הכול
%break
%letter 128
.128 אע"פ שהאות ה' של אצילות, של שם הוי"ה, היא המלכות, וסומכת את הכול, אין לכם לעוף למעלה ולרדת למטה, זולת עם המלכות. כמו האיברים של הגוף שאין להם תנועה זולת בנשמה, כך האיברים שיש לה, ספירותיה, מתפשטים עליכם לסמוך אתכם בהם. 
%break
כי כך היא האות ה', כמו הים, אם יש לה כלים למלא אותם, הם מתמלאים ממנה ומתפשטת בהם כמו נחלים המתפשטים מהים על הארץ. ואם אין לה כלים, היא ה' לבדה, יחידה, בלי התפשטות של הנחלים.
%letter 129
.129 כך הכלים של השכינה, שלמעלה הם מלאכים קדושים, ולמטה הם ישראל, אם יש בהם בעלי מידות, בעלי חסד, חסידים גיבורים, בעלי תורה נביאים וכתובים, 
%break
צדיקים, אנשי מלכות, שכתוב בהם, ואשר כוח בהם לעמוד בהיכל המלך, בעמידה של התפילה בהיכל המלך, שהוא אדנ"י. המלך שלה הוא הוי"ה.
%break
%page 129
והם חכמים ונבונים ראשי ישראל. ולא ראשי ערב רב, שכתוב בהם, היו צריהָ לראש. והמלכות מתפשטת עליהם בע"ס שלה. 
%break
בעת ההיא יורדת עליה עילת העילות, ביו"ד ה"א וא"ו ה"א, לרדת עליהם, להקים עליהם השכינה.
("אליהו אל תתעכב מלרדת", כי תצא)
%break
%H השכינה - ערבון בתוך ישראל
%break
%letter 217
.217 כתוב, מושְׁכֵני אחריך נרוצה. וכתוב, ונתתי משכָּני בתוככם. הקב"ה נתן שכינתו בין ישראל, שתהיה רובצת עליהם, כאם על הבנים, ולהגן עליהם בכל הצדדים.
%letter 218
.218 וכל זמן שהאם הקדושה, השכינה, יושבת על ישראל, בא הקב"ה לדור עימהם, משום שהקב"ה אינו עוזב את השכינה לעולם, וכל האהבה שלמעלה היא בה.
%letter 219
.219 משום זה נתן אותה הקב"ה ערבון בתוך ישראל, שיידעו, שלא ישכח אותם, ולא יעזוב אותם לעולם, משום הערבון שבתוכם. והשכינה אומרת להקב"ה, 
%break
ערבון הייתי בתחתונים, אהיה ערבון אצלך, כדי שלא תשכח את בניי, ולעלות כנגדך, ואני ובניי אחריך נרוצה.
("ג' ריחות", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H שירת השכינה
%break
%letter 516
.516 לסוסתי ברכְבֵי פרעה דימיתיך רעייתי. כתוב, וייקח שש מאות רכב בחוּר. חכמת מצרים הייתה, שכל מה שעשו, עשו ע"פ החכמה העליונה. ופרעה היה חכם יותר מכולם. כי אין מעמידים מלך במצרים, אם לא יהיה חכם מכולם.
%letter 523
.523 מה שייך לפסוק שלמעלה האהבה והשמחה של השיר הזה? ומה רוצות כאן מרכבות פרעה?
%letter 524
.524 הכול בקשר אחד. לסוסתי ברכבי פרעה. כשהקב"ה נתן את המלכות להיות ראש על כל הגדודים והמחנות שלמטה, מאותו זמן היא משבחת תמיד ואינה שקטה. וכל המחנות שלה משבחים תמיד, ואינם שוקטים לעולם.
%letter 525
.525 ושיר האהבה הזו התחיל, כשיצאה השכינה ממצרים, וכל המחנות שלמעלה ושלמטה היו לפניה. אז התחילה אהבת השיר כלפי מעלה. וסוסי פרעה ומרכבותיו היו נוסעים אחר ישראל, והשכינה התחילה בשיר האהבה למעלה, לז"א.
%letter 526
.526 והקב"ה לא רצה באותו זמן בשירה, כמ"ש, ולא קָרַב זה אל זה כל הלילה. והוא השתיק את המלכות משיר האהבה שהתחילה.
%letter 527
.527 כלה שהיא באהבה לראות את בעלה, כשרואה אותו, מתעוררת בה האהבה ומתחילה לשבח אותו. ואם בעלה אינו רוצה השבח, ומשתיק אותה לשתוק, מהתעוררות האהבה שהתחילה, איך ישקוט ליבה ורצונה?
%letter 528
.528 כיוון שטבעו כל סוס ורכב פרעה בים, וראו ישראל כל הגבורות והניסים, שעשה להם הקב"ה, שרו ישראל בארץ שירה בשביל המלכות, וקיבל אותה הקב"ה,
%page 130
כמ"ש, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. אח"כ, כשחזרה הבאר, שרו ישראל שירה בשבילה, כמ"ש, אז ישיר ישראל את השירה הזאת. 
%break
בא יהושוע ושר שירה בשבילה. באו דבורה וברק ושרו שירה בשבילה.
("לסוסתי ברכבי פרעה", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H השתוקקות אחר השכינה
%break
%letter 538
.538 לסוסתי ברכבי פרעה. כתוב, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. כי בשעה שהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, לא היו רוצים ללכת במדבר בדרך יבֵשה בלי מים. 
%break
שהיו רגילים במצרים, שהייתה כגן עדן, כמ"ש, כגן ה' כארץ מצרים. ועתה הם הולכים במקום יבש בדרך, במקום חורבן בלי יישוב.
%letter 539
.539 מה עשה הקב"ה? שלח לפניהם את השכינה, שהייתה הולכת בכל מיני זוהר, בכל אופני השתוקקות. והיו ישראל רצים אחריה בתשוקה לראות אותה. ומשום זה היו רצים אחריה במדבר, והלכו ולא התעכבו.
%break
והקב"ה עשה להם כך, כדי שלא יתעכב קידוש השם על הים, שהוא היה רוצה להתכבד על כל עמי הארץ.
("לסוסתי ברכבי פרעה", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%page 131
%H זיווג
%break
%H הזיווג העליון
%break
%letter 68
.68 המ"ן, שמעלים הצדיקים, כדי לעשות נחת רוח ליוצרם, לתועלת העליון, נקראים דברי תורה שהתחדשו. כי הן מתחדשות ע"י הזיווג העליון. 
%break
והזו"ן מקבלים מוחין חדשים על ידיהם, עד שזוכים ע"י זה לנטוע שמיים וליסוד ארץ. ונעשים שותפים עם הקב"ה, כי מתחדשים שמיים וארץ ע"י הדברים שלהם.
("עימי אתה בשותפות", הקסה"ז)
%break
%H הנוקבא ניזונה מהזכר
%break
%letter 309
.309 הנוקבא ניזונה מהזכר. כי לנקבה אין מעצמה כלום. וגם המזונות, השפע כדי קיומה, וגם הולדת הנשמות, היא מקבלת מהזכר.
("התיקון של עולם התחתון מעולם העליון", בראשית-א)
%break
%H ז"א לא שלם אלא רק כשנכלל בנוקבא
%break
%letter 357
.357 עד הזיווג, היה הזכר אור, והנוקבא חושך. ואח"כ מתחברים זו"ן כאחד, להיות אחד. פרצוף הזכר נבנה מקו ימין, חסדים, ופרצוף הנוקבא נבנה מקו שמאל, חכמה בלי חסדים, חושך, משום שהחכמה אינה מאירה בלי לבוש החסדים.
%break
ובמה נבדלים זה מזה, שכתוב עליהם, ויבדל בין האור ובין החושך? כדי להכיר בין האור ובין החושך, נבדלות תחילה המדרגות זו מזו. ואז ניכרים המעלות והחסרונות של האור בפני עצמו, והמעלות והחסרונות של החושך בפני עצמו.
%break
כי אע"פ שיש יתרון גדול לאור כלפי החושך, אבל הוא מחוסר הארת חכמה. וכן, אע"פ שיש מעלה לחושך, שיש בו הארת חכמה, אמנם החכמה אינה מאירה בו מחוסר לבוש חסדים. וע"כ הוא חושך, בין מאור חסדים ובין מאור חכמה.
%break
ואחר שניכרו היטב המעלות והחסרונות של כל אחד בפני עצמו, אז הזדווגו, ושניהם נעשו כמו אחד. כי הזדווגו, כי צריכים זה לזה. שהרי אין האור דז"א שלם, אלא אחר שנכלל בחושך דנוקבא. 
%break
כי אז נשלם האור גם בהארת חכמה. ואין החושך של הנוקבא שלם, אלא אחר שנכלל באור. כי אז השיג החסדים ממנו, והתלבשה החכמה בחסדים, ויכולה להאיר.
%break
ואע"פ שהזדווגו ונעשו אחד, מ"מ עוד נבדלים בחינותיהם זה מזה, שהרי זה חסדים וזה חכמה. ועכ"ז, שההבדל ביניהם גדול כל כך, הם נעשו אחד ונכללים כאחד. 
%break
שהרי כתוב, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, שהמשמעות היא שנעשו אחד.
("אור הגנוז", בראשית-א)
%break
%page 132
%H זיווג ז"א ונוקבא
%break
%letter 151
.151 ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד. ויהי ערב, נמשך מצד החושך, הנוקבא. ויהי בוקר, נמשך מצד האור, ז"א. ומתוך שז"א ונוקבא משתתפים יחד בזיווג, 
%break
כתוב בהם, יום אחד, להורות, שהערב והבוקר הם כגוף אחד, ושניהם עושים את היום. כלומר, שאור היום בא מזיווג ז"א ונוקבא יחד.
%break
בכל יום כתוב, ויהי ערב ויהי בוקר. כיוון שמורה על זיווג זו"ן, שמשניהם יוצא אור היום. א"כ אחר שהכתוב הודיע זה ביום ראשון, מהו הטעם, שבכל יום כתוב, ויהי ערב ויהי בוקר?
%break
ע"כ חוזר הכתוב להודיענו זה בכל יום, כדי להורות, שאי אפשר שיארע פעם, שיהיה אור היום בלי הקדם חושך הלילה, וכן לא יארע חושך הלילה, שלא יביא אחריו אור היום. 
%break
כי לא ייפרדו זה מזה לעולם.
("ויהי ערב ויהי בוקר", בראשית-ב)
%break
%H הקב"ה ושכינתו
%break
%letter 1
.1 על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי, ביקשתיו ולא מצאתיו.
%letter 3
.3 על משכבי בלילות. אמרה כנ"י, השכינה, על משכבי התרעמתי לפניו, שביקשתיו: שיזדווג עימי לשמח אותי, מקו שמאל, ולברך אותי, מקו ימין, בשמחה שלמה, מקו האמצעי. 
%break
שמזיווג המלך, ז"א, עם כנ"י, יורשים כמה צדיקים ירושת נחלה קדושה, מוחין עליונים, וכמה ברכות נמצאות בעולם.
("על משכבי בלילות", תזריע)
%break
%H להתדבק בהקב"ה ושכינתו
%break
%letter 139
.139 זיווג בני אדם הוא בזמנים ידועים, לכוון רצונם להתדבק בהקב"ה. ובחצות לילה הקב"ה נכנס לגן עדן, להשתעשע עם הצדיקים, וכנ"י, המלכות, משבחת להקב"ה. 
%break
והיא שעת רצון להתדבק בהם, בהקב"ה ובשכינתו.
("והובא אל הכוהן", תזריע)
%break
%H הכול מתדבק כאחד
%break
%letter 31
.31 כתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. אשריהם ישראל שמתדבקים בהקב"ה, ומשום שהם מתדבקים בהקב"ה, הכול מתדבק יחד זה בזה.
%letter 32
.32 בשעה שהאדם מתקדש למטה, כמו החברים שמקדשים עצמם משבת לשבת, בזיווגם, בשעה שהזיווג העליון נמצא. כי בשעה ההיא נמצא רצון והברכה מוכנה. אז מתדבקים הכול כאחד.
("איש אימו ואביו תירָאו", קדושים)
%break
%page 133
%H כשמתדבקות הנשמות זו עם זו
%break
%letter 202
.202 הזיווג שבעולם ההוא, עושה פירות יותר מהזיווג שנעשה בעוה"ז. בזיווג שלהן, בזיווג של העולם ההוא, בתשוקה שלהן כאחד, כשמתדבקות הנשמות זו עם זו, עושות פירות. 
%break
ויוצאים מהן אורות, ונעשים נרות. והן הנשמות אל הגרים שמתגיירים. וכל אלו הנשמות שנולדות מאלו הזיווגים, נכנסות להיכל אחד.
%letter 203
.203 וכשמתגייר גר אחד, פורחת נשמה מההיכל ההוא, ונכנסת תחת כנפי השכינה. והשכינה נושקת אותה, משום שהיא תולדה של נשמות הצדיקים, ושולחת אותה לתוך אותו הגר, ושוכנת בו. 
%break
ומהזמן ההוא הוא נקרא גר צדק. כמ"ש, פרי צדיק עץ חיים. כמו עה"ח, ז"א, שמוציא נשמות, אף הצדיק, כך הוא הפרי שלו, שעושה נשמות.
("היכלות נשמות הזכרים", שלח לך)
%break
%H פתחי לי פתח
%break
%letter 129
.129 פתחי לי פֶּתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך השערים העליונים. פתחי לי אחותי, כי הפתח להיכנס אליי הוא בך. שלא ייכנסו אליי בניי אלא בך. אם את לא תפתחי פתחך, הרי אני סגור, שלא ימצאו אותי. משום זה פתחי לי. 
%break
וע"כ דוד, כשרצה להיכנס אל המלך, אמר, פּתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה, זה השער לה'. שערי צדק, המלכות, הוא פתח להיכנס אל המלך. זה השער לה', למצוא אותו ולהידבק בו. 
%break
וע"כ, פתחי לי אחותי רעייתי. כדי להזדווג עימך ולהיות בשלום עימך לעולמים.
("שני דמים, אחד של פסח ואחד של מילה", אמור)
%break
%H ה' אחד ושמו אחד
%break
%letter 32
.32 כי אדם בלי אישה הוא חצי גוף, והשכינה אינה שורה עליו. כך הקב"ה, בעת שאינו בקורבן עם השכינה ובכל ישראל, שהם אנשי מידות, האיברים שלו, אז עילת העילות, הכתר, אינו שורה שם. 
%break
וכאילו אין הקב"ה אחד, מאחר שהוא אינו עם השכינה. כי אין הקב"ה נקרא אחד, אלא כשהוא בזיווג עם השכינה.
%break
בחוץ לארץ השכינה רחוקה מבעלה. וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. משום שבחוץ לארץ אין קורבנות, זיווג הקב"ה עם השכינה. וכשהקב"ה מתחבר עם השכינה, 
%break
מתקיים הכתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ועילת העילות, הכתר, שורה עליהם.
("ייחוד הקב"ה ושכינתו", בהר)
%break
%H הקב"ה מזווג זיווגים
%break
%letter 346
.346 בכל הנשמות העתידות לבוא בעולם, כל אחת מחולקת לזכר ונקבה. וכשבאים לעוה"ז, הקב"ה מזווג זיווגים, כמ"ש, בת פלוני לפלוני.
%page 134
%letter 347
.347 מה הכוונה, במה שנאמר, שהקב"ה אמר, בת פלוני לפלוני, הרי כתוב, אין כל חדש תחת השמש? הכול כבר נעשה במעשה בראשית, והייתכן, שיהיה עניין הזיווגים דבר חדש בכל זיווג, שצריך להכריז בת פלוני לפלוני? 
%break
אלא אין כל חדש תחת השמש, כתוב. משא"כ למעלה מהשמש יש חדש. ולמה הכריז כאן, לומר בת פלוני לפלוני, והרי נאמר, שבאותה שעה שהאדם נולד לעולם, מזדמנת לו בת זוגו?
%letter 348
.348 אשריהם הצדיקים, שנשמותיהם מתעטרות לפני המלך הקדוש מטרם שבאות לעולם, להתלבש בגוף. באותה שעה שהקב"ה מוציא הנשמות לעולם, כל אלו הרוחות והנשמות כולם כלולים מזכר ונקבה, שמתחברים יחד.
%letter 349
.349 ונמסרים בידי אותו הממונה, השליח, שהופקד על עיבור בני אדם, ושמו לַילה. ובשעה שיורדים לעולם ונמסרים בידיו של אותו הממונה, הם מתפרדים זה מזה. ולפעמים אחד מקדים את חברו, לרדת להתלבש בבני אדם.
%letter 350
.350 וכשמגיעה עת הזיווג שלהם, הקב"ה, המכיר את הזכרים והנקבות של אלו הרוחות והנשמות, הוא מחבר אותם כמו שהיו בתחילה, מטרם שבאו לעולם. ומכריז עליהם, בת פלוני לפלוני.
%break
וכשמתחברים, נעשו שניהם גוף אחד ונשמה אחת. והם ימין ושמאל כראוי, שהזכר הימין של הגוף והנשמה, והנקבה חלק השמאל מהם. ומשום זה אין כל חדש תחת השמש. 
%break
שאע"פ שהקב"ה מכריז בת פלוני לפלוני, עכ"ז אין זה חידוש, אלא החזרה למה שהיו מקודם שבאו לעולם. וכיוון שאין זה ידוע אלא להקב"ה, ע"כ מכריז עליהם.
%letter 351
.351 והרי לומדים, שאין מזווגים לאדם אלא לפי מעשיו ודרכיו? ודאי, אם מעשיו ישרים, הוא זוכה להתחבר לבת זוגו, כמו שהיו מחוברים לעת צאתם מהקב"ה, מטרם שהתלבשו בגוף.
%letter 352
.352 מי שמעשיו ישרים, באיזה מקום יבקש את בת זוגו? כתוב, לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, ויישא בת תלמיד חכם. כי תלמיד חכם, הפיקדון של ריבונו נפקד בידו, וודאי ימצא אצלו בת זוגו.
%letter 353
.353 כל אלו הנשמות הבאות בגלגול הנשמות, ואין להם בת זוג, יכולים להקדים ברחמים את הזיווג שלהם, שיקדימו ויטלו בת זוגו של אדם אחר. ועל זה הֵעירו החברים ואמרו, אין נושאים נשים במועד, אבל מקדשים, שמא יקדימנו אחר ברחמים. 
%break
ומדויק אמרו על אחר, כי אותו המגולגל שאין לו בת זוג, הוא משום שירד ונעשה לבחינת אחוריים, הנבחן בעצמו לבחינת נוקבא. וע"כ אין לו בת זוג. וע"כ נקרא המגולגל הזה בשם אחר, להורות שהוא בא מאחוריים. וע"כ נוהג בו, שייטול בת זוגו של חברו.
%break
וע"כ קשים זיווגים לפני הקב"ה. כי לפי שזכר ונקבה המזדווגים, הם ב' חלקים של נשמה אחת. והיו מתחלקים כך עוד מטרם שבאו לעולם, א"כ למה קשה זיווגו של אדם לפני הקב"ה? הרי אין כאן אלא חזרה על הנעשה מכבר? 
%break
אבל לפי מה שהתבאר, שיש נשמות מגולגלות, שאין להם בת זוג, אשר מקדימים ונוטלים בת זוג של חברו ע"י רחמים. ואח"כ, אם חברו זוכה במעשיו, שיחזירו לו בת זוגו, צריך הקב"ה ליטול מזה ולתת לזה. 
%break
וזהו קשה לפניו, לדחות אחד מפני חברו. ועל הכול ודאי, כי ישרים דרכי ה'. וכל מה שעושה הקב"ה, הוא טוב וישר.
%page 135
%letter 354
.354 אלו הבאים בגלגול הנשמות ואין להם בת זוג, מאיזה מקום לוקחים את בת זוגם? פרשה של בני בנימין מוכיחה על הנשמות המגולגלות, שצריכים להקדים ברחמים וליטול מאחר את בת זוגם. ועל זה כתוב, שמא יקדימנו אחר ברחמים.
%letter 355
.355 ודאי שקשים זיווגים לפני הקב"ה, כי צריך לקחת מזה ולתת לזה. אשרי חלקם של ישראל, שהתורה מלמדת אותם דרכיו של הקב"ה, וכל הנסתרות והגנוזות הצפונות לפניו.
%letter 356
.356 תורת ה' תמימה, משום שהכול בה. אשרי חלקו של מי שעוסק בתורה ואינו נפרד ממנה, כי כל מי שנפרד מתורה אפילו שעה אחת, הוא כמו שנפרד מחיי העולם. 
%break
וכתוב, כי הוא חייךָ ואורך ימיךָ. וכתוב, אורך ימים, ושנות חיים ושלום, יוסיפו לָך.
("הקב"ה מזווג זיווגים", לך לך)
%break
%H השתוקקות
%break
%letter 204
.204 כל נשמות העולם, שהן פרי מעשיו של הקב"ה, כולן הן אחד. למעלה עוד לא ניכר בהן שהן זכר ונקבה, אלא כשיורדות לעולם כל הנשמות בבחינות זכר ונקבה, וכל נשמה היא זכר ונקבה מחוברים כאחד.
%letter 205
.205 השתוקקותה של הנקבה לזכר עושה נפש. וכן רצון השתוקקותו של הזכר לנקבה, ודבקותו בה, מוציא נפש. והיא כוללת את הנפש מהשתוקקות הנקבה, ולוקחת אותה. 
%break
ונכללת ההשתוקקות של התחתון, הנקבה, בהשתוקקות של העליון, הזכר. ונעשו ב' הנפשות רצון אחד בלי פירוד.
%letter 206
.206 ואז הנקבה כוללת הכול. שלוקחת ב' הנפשות ומתעבֶּרת מהזכר בהן. והשתוקקותם של שניהם מתדבקות ונעשו אחד. וע"כ כלול הכול זה בזה. וכאשר הנשמות יוצאות, זכר ונקבה כלולים בהן כאחד.
%letter 207
.207 אח"כ, כיוון שיורדים לעולם, נפרדות זה מזה, הזכר מהנקבה. זה פונה לעברו, וזה פונה לעברו. והקב"ה מזווג אותם אח"כ. 
%break
ולא ניתן מפתח הזיווג לאחר, אלא להקב"ה לבדו, שרק הוא יודע זיווגם, לחבר אותם כראוי, שיהיו זכר ונקבה מנשמה אחת.
("כתפוח בעצי היער", לך לך)
%break
%H זכר ונקבה
%break
%letter 208
.208 אשרי האיש הזוכה במעשיו, והולך בדרך האמת. כדי שיתחברו לו נפש בנפש, זכר בנקבה, כמו שהיו מקודם שירדו לעולם. אבל אם אינו זוכה, לא יתנו לו בת זוגו. וע"כ כתוב עליו, ופריו מתוק לחכּי. כי האיש הזה התברך בתיקון זכר ונקבה כראוי, 
%break
שיתברך ממנו העולם בפירות מתוקים, כלומר תולדות נאות, משום שהכול תלוי במעשיו של האדם, אם זכה או לא.
("כתפוח בעצי היער", לך לך)
%break
%page 136
%H אחד - זיווג השלם
%break
%letter 101
.101 איך המילה, אחד, מורה על הזיווג השלם? כמ"ש, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. אחד, זו כנ"י, המתאחדת בהקב"ה, ז"א. הזיווג של זכר ונוקבא נקרא אחד, כי במקום שהנוקבא שורה, נקרא אחד, משום שזכר בלי נקבה נקרא חצי גוף. 
%break
וחצי אינו אחד. וכשמתחברים יחד ב' חצאי גוף, נעשו גוף אחד, ואז נקראים אחד.
("איש אשר ייקח את אחותו", ויקרא)
%break
%H קנאה, תשוקה, אהבה
%break
%letter 154
.154 התעוררות הזכר לנקבה היא בעת שמקנא אותה. כשיש צדיק בעולם, אין השכינה מסתלקת ממנו, ותשוקתה היא אליו. אז מתעוררת אליה התשוקה העליונה באהבה, כתשוקת הזכר לנקבה בעת שמקנא אותה. 
%break
כמ"ש, והקימותי את בריתי איתך. שהתעוררה בי התשוקה בגללך. כמ"ש, ואת בריתי אקים את יצחק, שהוא בגלל יצחק. כמו בנוח.
%break
הנה הכול נמשך לעולם ע"י הנוקבא, בין התיקונים ובין הקלקולים, כמ"ש, ומלכותו בכל מָשָׁלָה. וכשהשפעה היא מתוקנת, היא נמשכת מזיווג זו"ן. וכשהשפעה היא מקולקלת, היא נמשכת מזיווג זו"ן דטומאה, 
%break
הנקראים אל אחר, שהוא מתדבק בנוקבא דז"א, ומושך אליו השפע דקדושה, והופך אותה לטומאה ולקלקולים. וזאת הקנאה, שז"א מקנא את הנוקבא, שאל אחר לא יתדבק בה.
%break
וכשיש צדיק בעולם, אז מתוך גודל חשק הנוקבא להשפיע לצדיק, היא מתרחקת מאל אחר, והאהבה של הז"א מתגברת עתה ביותר, להזדווג עם השכינה, להשפיע לצדיק, 
%break
כמו שאהבת גבר מתגברת על אשתו בעת שמקנא אותה, ומפחד, שלא תיסתר עם אחר. כי כן ז"א היה מפחד, שהיא לא תידבק להשפיע לאל אחר.
("והקימותי את בריתי", נוח)
%break
%H רחצתי את רגליי
%break
%letter 107
.107 בשעה שהקב"ה נועד עם המלכות, וישראל אינם כשרים להיות פתילה אליה, להאיר, שאינם ראויים להעלות מ"ן לצורך זיווג ז"א ומלכות, כתוב, פשטתי את כותונתי אֵיכָכָה אלבשנה, רחצתי את רגליי איככה אטנפם.
%break
פשטתי את כותונתי, אלו הכינויים נו"ה, הלבושים. כשמתחברים כולם הם נבחנים לכותונת של הקב"ה. וכשהוא נועד אצלה, הוא נשלל מכל הלבושים כדי להתחבר עימה. 
%break
וע"כ אמר הקב"ה, פשטתי את כותונתי, כדי להיתקן ולהיות נכון להטיב לך, ואת אינך מתוקנת כראוי. עתה, איככה אלבשנה, איך אתלבש שוב באלו הלבושים, שאינם מאירים אלא באחוריים מרחוק, שע"י זה אחזור ואסתלק ממך.
%letter 108
.108 רחצתי את רגליי, איככה אטנפם. הרי רחצתי את רגליי מהטינוף ההוא. ומהו? כי כאשר נתקנתי ונועדתי לך, העברתי צד האחר הטמא מלפני רגליי. עתה איך אחזור לשים הטינופת ההיא,
%page 137
לכסות על המקדש, מאחר שאת אינך מוכנה בתיקונייך להיתקן אליי. מכאן למדנו, כשרוח הטומאה עובר מהעולם, אז גדל הכול למעלה ולמטה. ועל זה, רחצתי את רגליי, איככה אטנפם, כמקודם לכן.
%break
כשרוצים להרחיק את הס"א ולתקן את המלכות, שתהיה ראויה לזיווג עם ז"א, צריכים לתת מוקש לס"א, כמ"ש, ונתתי חַחים בלחייךָ, שנותנים לו תחילה אחיזה בקדושה, שבזה מפילים אותו אח"כ לגמרי.
%break
ואמר, הרי רחצתי את רגליי מהטינוף ההוא. כי כאשר נתקנתי ונועדתי לך, כלומר בעת שהמלכות נתקנת להיות ראויה לזיווג, העברתי צד האחר הטמא מלפני רגליי. כלומר, שע"י זה שנתן לו תחילה אחיזה בקדושה, ע"י זה הפיל אותו אח"כ והרחיק אותו לגמרי.
%break
עתה איך יחזור לשים הטינופת ההיא, לכסות על המקדש, אם שוב תחזור ותתרחק ממנו, ויצטרך לתקן אותה שנית. 
%break
נמצא, שיהיה מוכרח לתת שוב אחיזה לס"א במקדש, כדי להפיל אותו, שהאחיזה המוקדמת הזו נבחנת לטינוף הרגליים.
("ספירת היסוד שבו'", בראשית, זוהר חדש)
%break
%H כתפוח בעצי היער
%break
%letter 317
.317 כתוב, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים. כמה חביבה כנ"י לפני הקב"ה, שהיא משבחת אותו בתפוח, ולא בדבר אחר.
%letter 318
.318 כיוון שכתוב תפוח, משבחת אותו בכל, בצבעים, בריח ובטעם. כי כמו שתפוח הוא רפואה לכל, אף הקב"ה רפואה לכל. כמו התפוח הנמצא בצבעים, שיש בו לבן אדום ירוק, אף הקב"ה נמצא בגוונים עליונים, חג"ת, לבן אדום ירוק. 
%break
כמו תפוח שיש בו ריח דק יותר מכל שאר אילנות, אף הקב"ה, כמ"ש, ריח לו כלבנון. כמו תפוח, טעים ומתוק, אף הקב"ה, כמ"ש, חכּוֹ ממתקים.
("תפוח ושושנה", אחרי מות)
%break
%page 138
%H חיבור
%break
%H עם אחד כולם כאחד
%break
%letter 368
.368 ויאמר ה', הן עם אחד ושפה אחת לכולם. משום שהם כולם כאחד בייחוד, יעשו ויצליחו במעשיהם.
("ויאמר ה', הן עם אחד", נוח)
%break
%H להתחבר כאחד בכוחו של העליון
%break
%letter 278
.278 כאשר מתחברים כולם כאחד, בכוחו של העליון, ז"א, אז נקרא, והוי"ה, שפירושו הכול בכלל אחד, ז"א ונוקבא ושבעים המלאכים שמתחתיה.
("וה' המטיר על סדום", ויירא)
%break
%H בכל מקום שאדם מתפלל, יכלול את עצמו בין הרבים
%break
%letter 284
.284 כי בכל מקום שאדם מתפלל תפילתו, יכלול את עצמו בין הרבים בתוך כלל הרבים.
%letter 285
.285 ותאמר, בתוך עַמי אנוכי יושבת. שאמרה, איני רוצה להיות מצוינת למעלה, אלא להכניס את ראשי בין הרבים, ולא לצאת מן הכלל. 
%break
וכן צריך האדם להיכלל בכלל הרבים, ולא להתייחד בפני עצמו, כדי שלא יביטו עליו המקטרגים, להזכיר את חטאיו.
("זכירה ופקידה", וייצא)
%break
%H אין אדם צריך לפרוש מן העם לעולם
%break
%letter 11
.11 ותאמר, בתוך עַמי אנוכי יושבת. מה אומרת? אלא בשעה שהדין תלוי על העולם, לא ייפרד אדם מן הכלל לבדו, ולא יצוין למעלה, ולא יידעו אותו לבדו. כי בשעה שהדין תלוי על העולם, אלו שנודעו ונרשמו לבדם, אע"פ שצדיקים הם, הם נתפסים מתחילה.
%break
וע"כ, אין אדם צריך לפרוש מן העם לעולם, כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד. ומשום זה אמרה, בתוך עמי אנוכי יושבת, ואיני רוצה להיפרד מהם, כמו שעשיתי עד היום הזה.
("ויעבור אלישע אֶל שׁוּנֵם", בשלח)
%break
%H קנה לך חבר
%break
%letter 39
.39 ומאין אנו יודעים, כי הקב"ה רוצה בו ושם משכנו בתוכו? כשאנו רואים, שרצון האדם לרדוף ולהשתדל אחר הקב"ה בליבו, בנפשו וברצונו, ודאי אנו יודעים ששם שורה השכינה.
%page 139
אז צריכים לקנות את האדם ההוא בכסף מלא, להתחבר עימו וללמוד ממנו. ועל זה לומדים, וקְנה לך חבר. 
%break
בשכר מלא צריכים לקנות אותו, כדי לזכות בשכינה השורה בו. עד כה צריכים לרדוף אחר איש צדיק ולקנות אותו.
("וייקחו לי תרומה", תרומה)
%break
%H להימצא בחיבור אחד בצדיק
%break
%letter 43
.43 ובשעה שישראל באים לבית הכנסת ומתפללים תפילתם, כשמגיעים לברכת גָאל ישראל, ומקרבים גאולה לתפילה, ואינם מפסיקים באמצע, שבזה גורמים שיסוד, 
%break
שנקרא גאולה, יתקרב אל המלכות, שנקראת תפילה, אז הצבע הלבן, נצח, עולה על ראש החדר, המלכות, ונעשה לו כתר.
%letter 44
.44 וכרוז יוצא ואומר, אשריכם עם קדוש שעושים טוב, שגורמים ייחוד היסוד, שנקרא טוב, לפני הקב"ה. כמ"ש, והטוֹב בעיניך עשיתי. שקירב גאולה לתפילה, 
%break
שבשעה ההיא שמגיעים לתהילות לאל עליון, שאז עולה הצבע ההוא, נצח, על ראש החדר, מתעורר הצדיק הזה, יסוד דז"א, להתחבר במקום שצריך, באהבה, בחביבות, בשמחה וברצון.
%break
וכל האיברים, כל הספירות, מתחברים בחשק אחד אלו באלו, עליונים בתחתונים. וכל הנרות, כל המדרגות, מאירים ומתלהטים, וכולם נמצאים בחיבור אחד בצדיק הזה שנקרא טוב, 
%break
כמ"ש, אמרו צדיק כי טוב. וזה מחבר את כולם בחיבור אחד. אז הכול בלחש למעלה ולמטה, בנשיקין של רצון, והדבר נמצא בחיבור של החדר, כלומר בחיבוק.
("שלושה צבעים בתוך שלהבת", תרומה)
%break
%H אחדות ושמחה
%break
%letter 36
.36 אכלו רֵעים שְׁתו ושכרו דודים. אלו הם ו"ק דז"א. שתו ושכרו מהיין המרווה הכול, מהארת החכמה. כל אלו שלמטה, המלאכים והנשמות שבבריאה, כיוון שו"ק דז"א מתברכים, כולם שלמטה מתברכים.
%letter 37
.37 אכלו רעים, למעלה. שתו ושכרו דודים, למטה. למעלה זה מקום עליון, שהם באחדות ובשמחה, שאינם מתפרדים זה מזה לעולם, כלומר או"א עילאין הנקראים רֵעים, כמ"ש, ונהר יוצא מעֵדן. ועדן שהוא אבא, 
%break
ונהר שהוא אמא, אינם נפרדים לעולם, ולעולם הם נמצאים ברצון באחדות ובשמחה. שתו ושכרו דודים, הם אלו שלמטה הנקראים דודים, כלומר זו"ן, 
%break
המתחברים לזמנים ידועים, בשעת התפילה, ובשבתות וביו"ט, ולא מתחברים תמיד כמו או"א עילאין.
("אכלו רֵעים שְׁתו ושׁכרו דודים", ויקרא)
%break
%H שותפות וחיבור
%break
%letter 497
.497 אחר שהשלימו כל אומן ואומן את עבודתם, אמר להם הקב"ה, אומנות אחת יש לי לעשות, שתהיה בה שותפות לכולנו. התחברו כולכם יחד, לעשות בו כל אחד מחלקו. ואני אשתתף עימכם,
%page 140
לתת לו מחלק שלי. כמ"ש, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. וביארו חכמים, שאין אדם אלא ישראל. כמ"ש, ואַתן צאני צאן מַרעיתי אדם אתם, אתם אדם ולא עכו"ם. ומשום זה כתוב, ישמח ישראל בעושיו.
("נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", פינחס)
%break
%H אחד בלי פירוד
%break
%letter 209
.209 כי שֵׁם ה' אקרא. סופו של הפסוק מקשר קשר האמונה, במה שכתוב, הוא, כמ"ש, צדיק וישר הוא. כלומר, הוא הכול. הוא אחד בלי פירוד. שאם תאמר, כל אלו השמות שבפסוק, רבים הם, חזר ואמר, הוא, שכולם עולים ומתקשרים ומתאחדים באחד. 
%break
והוא הכול. הוא היה והוא הווה והוא יהיה, והוא אחד. ע"כ מתקשרים הדברים, ומתאחדים הדברים הקדושים של שם הקב"ה.
("כי שֵׁם ה' אקרא", האזינו)
%break
%H התכללות זה בזה בלי פירוד
%break
%letter 153
.153 כל הנשיקות של האהבה, אינן אלא שיהיו כלל אחד, להתכלל זה בזה בלי פירוד. ומשום זה הנשיקות האלו, בכל וכל הן, להיעשות הכול בכלל אחד: 
%break
אותיות באותיות, עולמות בעולמות, מדרגות במדרגות, אישה בבעלה, שיהיו הכול אחד.
("ח' ט' חזרו ט"ח", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H קשר אחד, חיבור אחד, וייחוד אחד
%break
%letter 363
.363 רבים כלולים בשם אלקים, והוא כולו שֵׁם אחד. כי כיוון שהשם הראשון, הוי"ה, ז"א, משך לשם האחרון, אלקים, מלכות, אז הכול הוא חיבור אחד לכל המדרגות העליונות, דז"א. 
%break
והתחתונות, דמלכות, מתקשרות זו בזו, שיהיו כולם קשר אחד, וחיבור אחד, וייחוד אחד.
("מושְׁכֵני, באותיות השם הקדוש", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H בתוך עמי אנוכי יושבת
%break
%letter 87
.87 כתוב בשׁוּנַמית, ותאמר בתוך עמי אנוכי יושבת. מכאן, שאדם צריך להכניס ראשו לתוך רבים, ולא יהיה נרשם לבדו.
("וילך איש מבית לחם", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%page 141
%H כיוון שנתחבר יחד בשמחה שלנו
%break
%letter 290
.290 נגילה ונשמחה בָּך, נזכירה דודיך מיַין. כיוון שנתחבר יחד בשמחה שלנו, ניתֵן חלק לכל אחד מהשמחה שלנו, ונרווה אותם, כמ"ש, יזכור כל מנחותיך. 
%break
מיַין, מהשמחה שלנו מצד היין, הארת החכמה, המשמח הכול.
("כ"ב אותיות ומנצפ"ך", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%page 142
%H טוב ורע
%break
%H לצפות לאור
%break
%letter 54
.54 מי מכם אשר הפך חושך לאור, והמר יטעם לו כמתוק, עוד מטרם שבא לכאן, בעודו בחיים בעוה"ז. מי מכם, אשר בכל יום מצפה לאור, המאיר בשעה שהמלך פוקד את האיילה, שאז מתגדל כבוד המלך, ונקרא מלך על כל מלכי העולם. 
%break
ומי שאינו מצפה לזה בכל יום בעודו בעוה"ז, אין לו חלק כאן.
("החיזיון של רבי חייא", הקסה"ז)
%break
%H הרע והעונש הופכים לטובות ולזכויות
%break
%letter 138
.138 מכוח הנהגת שכר ועונש עצמה, הכין ה', שסוף כל סוף אנו זוכים על ידה לגמה"ת. שכל בני אדם ישיגו הכלים של הקבלה המתוקנים, ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרם, בשיעור הכתוב, כל פעל ה' למענהו. כמו שנבראו מתחילתם. 
%break
ואז יתגלה הזיווג הגדול דעתיק יומין, ואנו באים לידי תשובה מאהבה, וכל הזדונות ייהפכו לזכויות, וכל הרעות לטובות גדולות.
%break
ואז תתגלה השגחתו הפרטית בעולם כולו, שכולם יראו, כי הוא לבדו עשה ועושה ויעשה כל אלו המעשים והפעולות שמקודם לכן. כי עתה, אחר שכבר נהפכו הרע והעונש לטובות ולזכויות, 
%break
תינתן האפשרות להשיג פועלם. כי כבר מתאימים הם למעשה ידיו. כי עתה ישבחו ויברכו אותו, על אלו הרעות והעונשים המדומים בשעתם.
("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%H ייסורים מתקבצים ונעשים לאור גדול
%break
%letter 141
.141 עד כאן דיברנו מהעונשים והייסורים הנוראים ביותר, שהם הפירוד מאמונת ה'. והזוהר אומר, כי גם העונשים והייסורים משאר דברי העולם, מהעבירות הפרטיות, ומייסורי הגיהינום, והייסורים הגופניים, וכדומה, הממלאים כל העוה"ז, 
%break
הנה גם הם מתקבצים ונכללים בזיווג הגדול הזה, כמ"ש, והיה כאשר שש ה' עליכם, להטיב אתכם ולהרבות אתכם, כן יָשיש ה' עליכם, להאביד אתכם ולהשמיד אתכם.
%break
כי כולם מתקבצים ונעשים לאור גדול, ונהפכים לששון ולחדווה רבה. ונאמר, אין אומר ואין דברים משאר דברי העולם, שהם כל ייסורי העוה"ז, שאינם נשמעים לפני המלך הקדוש, בהיהפכם לששון ולחדווה. 
%break
ואינו רוצה לשמוע אותם, שלא יתאווה לשמוע אותם, כי מתוך ההיפוך שלהם לששון ולחדווה, הרי המלך הקדוש יחזור אחריהם, ויתאווה לשמוע אותם.
%break
%page 143
כלומר, שזֵכֶר כל צער וכאב מהימים שעברו, יגרום עתה בגמה"ת חדווה ועונג רב. כמ"ש, בימים ההם ובעת ההיא יבוקש את עוון ישראל ואיננו. 
%break
כי בעת שייהפכו לזכויות, יעלו כל כך נחת רוח, עד שיבוקשו העוונות מימים שעברו, כדי להתבדח עליהם, ולא יימצאו. כלומר, שיידמה לנו, כי אינם נמצאים עוד בצורתם האמיתית, כמו שהיו בימים שעברו.
%break
ונאמר, ואינו רוצה לשמוע אותם. כלומר, שאין אומר ואין דיבור, שלא יחזור עליהם ברצון ובחשק גדול לשמוע אותם, מפאת היותם עתה כולם לאורות קדושים ונאמנים.
%break
והנה הקומה הגדולה הזו, העולה בזיווג הגדול מכל הנשמות ומכל המעשים, הטובים והרעים יחדיו שבגמה"ת, נבחנת כמו קו ועמוד אור, המאיר מסוף העולם ועד סופו. שהוא הייחוד הגדול, כמ"ש, יהיה ה' אחד ושמו אחד. 
%break
ונאמר, אלו הדברים, דברי העולם, בכל הארץ יצא קַוום. כי הקומה, היוצאת על אלו הדברים, שהם כל מיני הייסורים והעונשים, מאירה מסוף העולם ועד סופו. כלומר, בכל הארץ.
("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%H השגחת ה'
%break
%letter 138
.138 כל ההפרש, שיש בין עוה"ז שמלפני התיקון, אל גמה"ת. כי מטרם גמה"ת נקראת המלכות עצה"ד טו"ר. כי המלכות היא הנהגת ה' שבעוה"ז. 
%break
וכל עוד שהמקבלים לא באו לידי השלמה, שיוכלו לקבל שלמות הטבתו, שחשב עלינו במחשבת הבריאה, מוכרחה ההנהגה להיות בדרך טו"ר, ושכר ועונש. כי כלי קבלה שלנו, מלוכלכים עוד בקבלה עצמית, המצומצמת מאוד במידתה, וגם מפרידה אותנו מהבורא.
%break
והטבה שלמה, בשיעור הגדול שחשב עלינו, איננה, אלא בהשפעה, שהיא תענוג בלי שום גבול וצמצום. משא"כ הקבלה לעצמו, היא מוגבלת ומצומצמת מאוד, כי השביעה מכבה תכף התענוג. כמ"ש, כל פעל ה' למענהוּ. שכל הפעולות הנוהגות בעולם, לא נבראו מתחילתן, 
%break
אלא להשפיע נחת רוח אליו. ולפיכך נמצאים בני אדם משמשים בעסקי העולם, בהיפך גמור ממה שנבראו מתחילתם. שהרי הקב"ה אומר, כל העולם בשבילי נברא, כמ"ש, כל פעל ה' למענהו. וכמ"ש, כל הנקרא בשמי, לכבודי בְּרָאתיו.
%break
ואנו אומרים ההיפך ממש מקצה אל הקצה. כי אנו אומרים, כל העולם אך בשבילנו נברא. ואנו רוצים לבלוע כל טוב העולם לבטננו, להנאותינו, ולכבודנו. ולפיכך, אין פלא, מה שאין אנו ראויים עוד לקבל הטבתו השלמה. וע"כ מוטעמת לנו השגחתו בטו"ר, 
%break
בהנהגת שכר ועונש. כי זה תלוי בזה, ששכר ועונש מסובב מטו"ר. כי כיוון שאנו משתמשים בכלי הקבלה בהיפך ממה שנבראו, אנו מרגישים בהכרח בפעולות שבהנהגה, שהם רע בעדנו.
%break
כי חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגוֹ כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. 
%break
וע"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם.
%break
הרי שהרגשת טו"ר בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת ה'.
%break
%page 144
אמנם מכוח הנהגת שכר ועונש עצמה, הכין ה', שסוף כל סוף אנו זוכים על ידה לגמה"ת. שכל בני אדם ישיגו הכלים של הקבלה המתוקנים, ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרם, בשיעור הכתוב, כל פעל ה' למענהו. 
%break
כמו שנבראו מתחילתם. ואז יתגלה הזיווג הגדול דעתיק יומין, ואנו באים לידי תשובה מאהבה, וכל הזדונות ייהפכו לזכויות, וכל הרעות לטובות גדולות.
%break
ואז תתגלה השגחתו הפרטית בעולם כולו, שכולם יראו, כי הוא לבדו עשה ועושה ויעשה כל אלו המעשים והפעולות שמקודם לכן. כי עתה, אחר שכבר נהפכו הרע והעונש לטובות ולזכויות, 
%break
תינתן האפשרות להשיג פועלם. כי כבר מתאימים הם למעשה ידיו. כי עתה ישבחו ויברכו אותו, על אלו הרעות והעונשים המדומים בשעתם.
%break
וזהו עיקר הקוטב של המאמר. כי עד עתה היו גם התיקונים נחשבים למעשה ידינו. כי ע"כ קיבלנו עליהם שכר ועונש. אמנם בזיווג הגדול של גמה"ת, יתגלה, שהן התיקונים והן העונשים, כולם הם רק מעשה ידיו. ("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%H יום ליום יביע אומֶר, ולילה ללילה יְחַווה דעת
%break
%letter 140
.140 יום ליום יביע אומֶר ולילה ללילה יחווה דעת. פירושו, יום קדוש, מאלו הימים העליונים של המלך, מספירות דז"א, הנקראות ימים, משבחים את החברים, שעסקו בתורה בליל שבועות. 
%break
ולילה ללילה, כלומר כל מדרגה השולטת בלילה, הספירות של המלכות, משבחים זה לזה, אותה הדעת, שכל אחד מקבל מחברו. וברוב שלמות הם נעשו להם חברים ואוהבים.
%break
מטרם גמה"ת, מטרם שהכשרנו את כלי הקבלה שלנו, לקבל רק ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו ולא לטובת עצמנו, נקראת המלכות בשם עצה"ד טו"ר. כי המלכות היא הנהגת העולם לפי מעשה בני אדם. וכיוון שאין אנו מוכשרים לקבל כל העונג והטוב, 
%break
שחשב ה' בעדנו במחשבת הבריאה, ע"כ מוכרחים לקבל הנהגת טו"ר מהמלכות, שהנהגה זו מכשירה אותנו סוף כל סוף, לתקן כלי הקבלה שלנו ע"מ להשפיע, ולזכות לעונג ולטוב שחשב בעדנו.
%break
והנה, הנהגת טו"ר, גורמת לנו הרבה פעמים עליות וירידות. כל אחד לפי מה שהוא. ותדע, שכל עלייה נחשבת משום זה ליום בפני עצמו. כי מסיבת הירידה הגדולה, שהייתה לו בינתיים, בהיותו תוהה על הראשונות, נמצא בעת עלייה, כקטן שנולד. 
%break
הרי שבכל עלייה, הוא כמתחיל מחדש לעבוד את ה'. וע"כ נחשבת כל עלייה ליום מיוחד. ועד"ז כל ירידה נחשבת ללילה מיוחד.
%break
כמ"ש, יום ליום יביע אומר. כי ע"י הזיווג הגדול שבגמה"ת, יזכו לתשובה מאהבה, כי יגמרו תיקון כלי הקבלה, שיהיו רק ע"מ להשפיע נחת רוח לה'. ויתגלה לנו בזיווג הזה כל הטוב והעונג הגדול של מחשבת הבריאה.
%break
ואז נראה בעליל, כי כל אלו העונשים, שהיו בימי הירידה, עד שבאנו להרהורים לתהות על הראשונות, הם היו המטהרים אותנו, וגורמים ישרים לכל האושר והטוב, שהגיע לנו בעת גמה"ת. 
%break
כי לולא אותם העונשים הנוראים, לא באנו לעולם לעונג ולטוב הזה. ואז הזדונות האלו נמצאים נהפכים לזכויות ממש.
%break
%page 145
כי כל הלילות האלו, שהם הירידות, הייסורים והעונשים, שהפסיקו דבקות ה', עד שנעשו ימים מרובים בזה אחר זה. הנה עתה, אחר שגם הלילות והחושך שבינתיים נעשו גם הם לזכויות ולמע"ט, 
%break
ולילה כיום יאיר וחשכה כאורה, שוב אין הפסקות בינתיים, ונמצאים מתחברים כל 6000 שנה ליום אחד גדול בלבד.
%break
ונמצאים כל הזיווגים, שיצאו בזה אחר זה, וגילו עליות ומדרגות נפרדות, כל אחת מחברתה, התקבצו עתה לקומת זיווג אחד גבוה ונישא, המאיר מסוף העולם עד סופו. וע"כ נעשו כולם יום אחד לה'.
%break
ונאמר, ולילה ללילה. כי כל אלו המילים והייסורים, הנקראים לילות, שבסיבתם נעשו המדרגות אחת אחת, בזה אחר זה, הנה עתה, אחר שגם הם כיום יאירו, 
%break
משום שהתקבצו כולם ונעשו לבית קיבול אחד, לדעת הגדולה הממלאת כל הארץ דעה את ה', נמצא, שכל לילה בפני עצמו היה נשאר בחשכה, אם לא היה בא עתה בקיבוץ אחד עם כל הלילות.
%break
כי כל לילה מקבל חלקו בדעת רק מתוך החיבור עם שאר הלילות. כי רק כולם יחד בקיבוץ, נעשו ראויים לקבל הדעת הגדולה הזו. 
%break
וע"כ נאמר, וברוב שלמות הם נעשו להם חברים ואוהבים, שבשלמות הגדולה שקיבלו יחד, נעשו כל הלילות לרֵעים אהובים זה לזה.
("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%H גניזת האור
%break
%letter 201
.201 אהבה שלמה, היא אהבה בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד ובהצלחת דרכיו. שיאהב את הקב"ה, שאפילו הוא לוקח ממנו את נשמתו. זוהי אהבה שלמה, שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין. וע"כ, האור של מעשה בראשית יצא, ואח"כ נגנז. 
%break
וכשנגנז, יצא דין הקשה. ונכללו ב' הצדדים, חסד ודין יחד, שיהיו שלמות, שניתן מקום להתכללות ב' הקצוות כאחת.
%break
כי עתה תצויר האפשרות לגלות שלמות אהבתו, גם בשעה שנוטל את נפשו ממנו. וניתן מקום להשלמת האהבה. 
%break
באופן, שאם לא היה נגנז, והדין הקשה לא היה נגלה, הייתה אהבה רבה זו חסרה מהצדיקים, ולא הייתה לה שום אפשרות לבוא פעם לכלל גילוי.
("המצווה השנייה", הקסה"ז)
%break
%H הבחירה שניתנה לאדם
%break
%letter 180
.180 אמרו לו החברים, אם כך הוא, למה כל זה? כלומר, אם כל התירוץ על בריאת האדם, הוא מפני שיכול לעשות תשובה, ויתקן את קלקולו, א"כ למה כל זה? מוטב היה, שלא לברוא החושך בנוקבא, והאדם לא יבוא לכלל חטא מלכתחילה?
%break
והשיב רבי שמעון לחברים, אם לא היה כך, שברא הקב"ה יצה"ט ויצה"ר, שהם אור וחושך, לא היו מצוות ועבירות לאדם דבריאה. אלא שהאדם נברא משניהם, מאור ומחושך.
%page 146
וע"כ אומר הכתוב, רְאֵה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע. כלומר, משום זה נוהגות באדם מצוות ועבירות, והוכנה לו הבחירה, לבחור בין טוב לרע.
%break
אמרו לו, למה כל זה? הלוא מוטב היה, שלא ייברא החושך, ולא היה לאדם לא עונש ולא שכר, מאשר שייברא, ויחטא, ויגרום לכל אלו הקלקולים הרבים שגרם בחטאו?
%letter 181
.181 אמר להם, מן הדין היה לו לברוא אותו באור ובחושך, משום שהתורה נבראה בשביל האדם, שכתוב בה עונש לרשעים ושכר לצדיקים, ולא ייתכן שיהיו שכר ועונש, אלא באדם דבריאה, הכלול מאור ומחושך, 
%break
כמ"ש, לא תוהו בְרָאָהּ, לָשֶׁבת יְצָרָהּ. שלא נברא העולם להיות בתוהו בחושך לרשעים, אלא לשֶׁבת יְצָרה, לתת שכר טוב לצדיקים.
%break
והשכר הוא השגת התורה, כמ"ש, כי מָלאה הארץ דֵעה את ה'. כי אורייתא והקב"ה הם אחד. ואם לא היה נברא האדם באור ובחושך, שייתכן בו עניין הבחירה בין טוב ורע, 
%break
ועניין שכר ועונש, לא הייתה אפשרות שיתגלה השכר הטוב הזה לצדיקים, המקובל בתורה, שנבראה בשבילו.
%break
אמרו החברים, ודאי שמענו עתה, מה שלא שמענו עוד עד היום. ועתה ברור, שלא ברא הקב"ה דבר מה, שאינו צריך לו.
("נעשה אדם", בראשית-א)
%break
%H כשהנוקבא מחוברת עם הזכר, נמשך ממנה כל טוב
%break
%letter 312
.312 אי אפשר לנוקבא שתימצא בלי זכר, להיותה אש ועשן מצד שמאל, וצריכה לחסדי הזכר. ומטעם זה היא נבחנת בבחינת זכר ונוקבא ביחד, כמ"ש, ואת הארץ.
%break
ובעת שהנוקבא בלי זכר, נמשכים ממנה כל מיני עונשים שבעולם, להיותה אש ועשן מצד שמאל. וכל תיקונה הוא, שתהיה מחוברת כאחד עם הזכר, שהוא הימין. ואז נמשך ממנה כל טוב העולמות.
("התיקון של עולם התחתון מעולם העליון", בראשית-א)
%break
%H ביטול גזרות קשות
%break
%letter 96
.96 כל המדרגות כולם צריכים זה לזה, להשלים האחד עם חברו, ולהאיר אחד בחברו, עד שכולם עולים למקום שצריך שלמות. בתחילה עולים מלמטה, להשלים המקום העליון. 
%break
ואח"כ יורדים מלמעלה למטה, להשלים התחתונים. ואז נעשית שלמות מכל הצדדים, וכולם נשלמים כראוי.
%letter 97
.97 מי שיודע הסודות הללו, ועושה השלמוּת למעלה ולמטה, הוא מתדבק בריבונו ומבטל כל הגזרות הקשות. והוא מעטר לריבונו, שממשיך ג"ר לז"א, וממשיך ברכות אל העולם.
%break
וזהו האדם, הנקרא צדיק עמוד העולם. כלומר, שהעולם עומד ומתקיים בשבילו. ותפילתו אינה חוזרת ריקם, שנענה על כל תפילותיו. 
%break
וחלקו בעוה"ב, והוא בחשבון בעלי האמונה. כלומר, שנכנס בחשבון בעלי האמונה, הנמצאים בעולם.
("שבעה היכלות של או"א דבריאה", בראשית-ב)
%break
%page 147
%H גם זו לטובה
%break
%letter 103
.103 בעניין הייסורים הגשמיים והרוחניים, שסבל מטרם שעשה תשובה, יש בהם ב' דרכים:
%break
א. כל מה שעושה הקב"ה, לטובה עושה. כי הוא רואה, שלולא המכאובים הנוראים, שסבל מכוח שהיה משוקע בטבע הקבלה לעצמו, לא היה זוכה לתשובה מעולם. 
%break
וא"כ הוא מברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. כי לולא הרעה, לא היה זוכה לטובה. ונמצא, שהכול גורם לטוב.
%break
ב. גם זו לטובה. לא זו בלבד שהרעוֹת נעשו גורמות לטובה, אלא שהרעות עצמן נהפכו ונעשו טובות, ע"י אורות גדולים מאוד, שהבורא מאיר בכל אלו הרעות, עד שנהפכו ונעשו לטובות, 
%break
הן הייסורים הגופניים, והן הייסורים הנפשיים, שהם העבירות. באופן, שהחובות נהפכו וקיבלו צורות של זכויות.
("שבעה היכלות של או"א דבריאה", בראשית-ב)
%break
%H הכוח הממונה
%break
%letter 318
.318 במה שהאדם הולך, ובאותה הדרך שמתדבק בה, כך הוא ממשיך על עצמו כוח ממונה ההולך לעומתו. אם הולך בדרך טוב, הוא ממשיך עליו כוח ממונה מצד הקדושה, המסייע לו. 
%break
ואם הולך בדרך רע, ממשיך עליו כוח רע מצד הטומאה, המזיק לו.
("ויגרש את האדם", בראשית-ב)
%break
%H ב' דרכים לאדם
%break
%letter 326
.326 כאשר האדם הולך בדרך האמת, הוא הולך לימין, וממשיך על עצמו רוח קדוש עליון מלמעלה. ורוח זה נעשה לו רצון קדוש, להתייחד למעלה ולהתדבק בקדושה העליונה, שלא תיפסק ממנו לעולם.
%letter 327
.327 כאשר אדם הולך בדרך הרע, ודרכיו נטו מדרך הישר, הוא ממשיך על עצמו רוח הטומאה שבצד שמאל. ומטמא אותו ונטמא בו, כמ"ש, ולא תיטמאו בהם, ונטְמֵתם בָּם. הבא לטמא, מטמאים אותו.
("והאדם ידע את חוה", בראשית-ב)
%break
%H חשיבות החסרונות של הכלים
%break
%letter 453
.453 האדם נברא בכל רע ושפלות. כמ"ש, עַיר פרא אדם ייוולד. וכל כליו שבגופו, החושים והמידות ומכ"ש המחשבה, משמשים לו רק רע ואפסיות כל היום. 
%break
והזוכה להידבק בו יתברך, אין ה' בורא לו כלים אחרים במקומם, שיהיו ראויים לקבל בתוכם שפע הרוחני הנצחי המיועד לו, אלא אותם הכלים השפלים, שתשמישם עד עתה היה רע ומתועב, מתהפכים ונעשים לו כלי קבלה לכל נועם ורוך הנצחי.
%break
ולא עוד, אלא כל כלי שחסרונותיו היו גדולים ביותר, נעשו עתה לחשובים ביותר. כלומר שמידת גילויָם גדולה ביותר. עד שאם היה לו איזה כלי בגופו בלי שום חיסרון, נעשה לו עתה כמו דבר מיותר שאינו משמש לו כלום.
%page 148
ודומה לכלי עץ וחרס, שככל שחסרונו, חקיקתו, גדול יותר, כן מידת קיבולו וחשיבותו גדולה יותר.
("חשבון קץ המשיח", ויירא)
%break
%H צדקה תציל ממוות
%break
%letter 166
.166 כמה מנהיג הקב"ה את כל הבריות במידת טובו, וכש"כ לאותם ההולכים בדרכיו. שאפילו בזמן שמבקש לדון העולם, הוא מסבב למי שאוהבו, שיזכה באיזה דבר מטרם שיבוא אותו הדין לעולם.
%letter 169
.169 מי שזוכה בצדקה עם בני אדם בשעה שהדין שורה בעולם, הקב"ה זוכר לו אותה צדקה שעשה, משום שבכל שעה שאדם זוכה, נכתב לו כן למעלה. 
%break
וע"כ, אפילו בשעה שהדין שורה בעולם, הקב"ה זוכר לו את הטוב שעשה, וזכה עם בני אדם, כמ"ש, וצדקה תציל ממוות.
("ויקומו משם האנשים", ויירא)
%break
%H הבא להיטהר, עוזרים לו ובזה ישים מבטחו
%break
%letter 124
.124 אלא לא יבטח אדם ויאמר, הקב"ה יצילנו, או הקב"ה יעשה לי כך וכך. אלא ישים מבטחו בהקב"ה, שיעזור לו כמו שצריך, כאשר ישתדל במצוות התורה, וישתדל ללכת בדרך האמת. 
%break
וכיוון שאדם בא להיטהר, עוזרים לו בוודאי. ובזה יבטח בהקב"ה, שהוא יעזור אותו. ויבטח בו, ולא ישים מבטחו באחר זולתו.
%break
ויעשה את ליבו כראוי, שלא יבוא בו הרהור זר. אלא כאותה מסילה, המתוקנת לעבור בה לכל מקום שצריכים, הן לימין והן לשמאל. וכך יהיה ליבו. 
%break
כלומר, שבין אם הקב"ה יעשה עימו טובה או להיפך, יהיה ליבו מוכן ומתוקן, שלא יהרהר אחר הקב"ה בשום פנים שבעולם.
("ויקרא את עשיו ויאמר, לא ידעתי יום מותי", תולדות)
%break
%H שיתוף טוב ורע
%break
%letter 47
.47 כל מה שברא הקב"ה בעולמות, היו בשיתוף מלכות, מדה"ד, עם הבינה, מדה"ר, שמשיתוף הזה נמצאים הרבה מעלות בעולם. אם שיתוף טו"ר, הנוהג בנבראים, ע"כ הוא ירבה מחלוקת בעולם.
%letter 48
.48 אמת שזה ירבה מחלוקת בעולם. כי לפי האמיתיות ששיתוף מורה על שיתוף מלכות בבינה, הרי כל המדרגות שבעולמות התחלקו על ידיה לכח"ב ותו"מ. וכן לפנים ואחוריים ולפנימיות וחיצוניות. ונמצא, שנעשה מחמתו מחלוקת בעולם.
%break
וכל מה שעשה הקב"ה, עשה כעין גוף ונשמה. הגוף ממלכות, והנשמה מבינה. וכל מה שעשה הקב"ה, שיתף זה בזה, שיתף מדה"ר בדין. והרי אין גוף למלאכים? 
%break
כך הוא. אבל אינם יכולים לפעול פעולה, עד שישתתף אור הבינה, שהוא סיוע מלמעלה ממנו. המלאכים הם חיצוניות המלכות. ואין בהם שום כוח, מטרם שמקבלים הסיוע והשיתוף מהבינה.
%page 149
כי מטרם זה אינם ראויים למוחין. כי המלכות, מטרם שנמתקה בבינה, אינה ראויה לקבל מוחין.
("שיתוף מדה"ר בדין", תולדות)
%break
%H ימין ושמאל בהנהגת העולם
%break
%letter 266
.266 הקב"ה עשה ימין ועשה שמאל, להנהיג העולם. אחד נקרא טוב, הימין, ואחד נקרא רע, השמאל, ובשניים אלו נכלל האדם ומתקרב בכל דבר לה', כמו שלמדנו, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר.
("וליוסף יוּלָד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב", מקץ)
%break
%H זמן לאור ולחושך
%break
%letter 25
.25 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים. כל מה שעשה הקב"ה למטה, שם לכל זמן, וזמן קצוב. זמן שם לאור ולחושך. זמן שם לאור שאר העמים. 
%break
חוץ מישראל, שהם שולטים עתה על העולם. וזמן שם לחושך, שהוא גלות ישראל תחת שליטתם. זמן שם הקב"ה לכל. וע"כ לכל זמן, ועת לכל חפץ.
%break
מהו, ועת לכל חפץ? זמן ועת לכל חפץ שנמצא למטה, לכל הטוב שנמצא למטה יש עת וזמן קבוע.
%letter 26
.26 מהו עת? הוא כמ"ש, עת לעשות לה' הֵפֵרו תורתך. וכתוב, ואַל יבוא בכל עת אל הקודש. והיא המדרגה הממונה על הנהגת העולם, הנוקבא. וע"כ עת, הנוקבא, ממונה לכל חפץ תחת השמיים.
("ויהי מקץ", מקץ)
%break
%H לשים בו בטחונו וכוחו
%break
%letter 7
.7 בּטחו בה' עדי עד. בכל ימיו של האדם, הוא צריך להתחזק בהקב"ה. ומי ששם בו ביטחונו וכוחו כראוי, לא יוכלו להרע לו כל בני העולם. שכל מי ששם כוחו בשם הקדוש, מתקיים בעולם.
("ואֵרָא באל שד"י, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם", וארא)
%break
%H עולם הבא
%break
%letter 187
.187 עוה"ב נקרא נועם, משום שבעת שמתעורר עוה"ב להשפיע, מתעוררים כל טוב, שמחה, אורות, וחירות העולם.
("דרכים, נתיבות, נועם ושלום", וארא)
%break
%page 150
%H התגברות הטוב
%break
%letter 81
.81 בכל מקום שנאמרים דברי תורה, הקב"ה וכנ"י, המלכות, הם שם, ומקשיבים להם. 
%break
ואז, בעץ של טו"ר, המלכות, הצד של הטוב מתגבר ומתעלה למעלה, והקב"ה וכנ"י מתעטרים בטוב והם בעליו של הטוב ההוא, ועליהם כתוב, אל תמנע טוב מבעליו.
("הזקן", משפטים)
%break
%H המשתדל לעזוב את דרך הרע
%break
%letter 41
.41 כל מי שאוחז ביד הרשע, והשתדל בו שיעזוב דרך הרע, הוא עולה בג' עליות, מה שלא עלה כך אדם אחר. גורם להכניע את הס"א, גורם שיתעלה הקב"ה בכבודו, וגורם לקיים כל העולם בקיומו למעלה ולמטה. ועל אדם זה כתוב, בריתי הייתה איתו החיים והשלום. 
%break
וזוכה לראות בנים לבניו, וזוכה בעוה"ז, וזוכה לעוה"ב. כל בעלי הדין לא יכלו לדון אותו בעוה"ז ובעוה"ב. נכנס בי"ב שערים שברקיע, ואין מי שימחה בידו.
("וייקחו לי תרומה", תרומה)
%break
%H כשבני האדם מטיבים, נכנע הדין הקשה
%break
%letter 249
.249 וכשבני העולם מטיבים מעשיהם למטה, מתבשמים הדינים ועוברים, והתעוררו הרחמים ושולטים על הרע ההוא שהתעורר מדין הקשה. וכשמתעוררים הרחמים, שמחה וניחומים נמצאים, משום ששולטים על הרע ההוא, 
%break
כמ"ש, ויינחם ה' על הרעה. ויינחם, משום שנכנע דין הקשה, והרחמים שולטים.
%letter 250
.250 בשעה שהדינים מתבשמים והרחמים שולטים, כל ספירה שָׁבה לקיומה, ומתברכות כולן יחד. וכשחוזרת כל אחת למקומה, ומתברכות כולן יחד, ואמא מתבשמת בחיבור החקיקות שחזרו לבחינתה, אז נקראת תשובה שלמה ומתכפר העולם. 
%break
כי אמא יושבת בשמחה שלמה, כמ"ש, אֵם הבנים שמֵחה. ואז היא נקראת יוה"כ, שכתוב בו, לטהר אתכם מכל חטאותיכם. ונפתחים חמישים שערים של צדדי החקיקות.
("מצד אמא יוצאות קליפות חוקרי דין וחוק", ויקרא)
%break
%H הכול נכלל זה בזה
%break
%letter 7
.7 בשעה שהקב"ה ברא את העולם, ורצה לגלות עמוקות מתוך הנסתרות, ואור מתוך החושך, היו אז כלולים זה בזה. משום זה מתוך החושך יצא אור, ומתוך הנסתר יצא והתגלה העמוק, וזה יצא מזה. ומתוך טוב יצא רע, ומן הרחמים יצא דין,
%page 151
והכול נכלל זה בזה: יצה"ט ויצה"ר, הימין והשמאל, ישראל ושאר העמים, לבן ושחור. והכול היה תלוי אחד בחברו.
%letter 8
.8 כל העולם כולו לא נראה אלא בחיבור אחד, המדובק בסבך שלו. מדה"ד ומדה"ר, מלכות ובינה, היו דבוקות ומסובכות זו בזו. וע"כ, כשנידון העולם בדין הכלול, ברחמים נידון, במלכות הכלולה בבינה. 
%break
ואם לא, לא היה יכול העולם להתקיים אפילו רגע אחד.
("הוי ארץ צלְצַל כנפיים", קדושים)
%break
%H כיתרון האור מן החושך
%break
%letter 101
.101 וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות. מן הסכלות ממש, באה תועלת לחכמה. כי אם לא הייתה נמצאת שטות בעולם, לא הייתה נודעת חכמה ודבריה. 
%break
וחוב הוא על האדם שלמד חכמה, שילמד מעט מהשטות, ויידע אותה, משום שבאה תועלת לחכמה בזכותה. כמו שיש תועלת אל האור מהחושך, שלולא החושך לא היה נודע האור, ולא הייתה באה לעולם תועלת ממנו.
%letter 102
.102 יש יתרון לחכמה, חכמה סתם, שכוללת חכמה עליונה וחכמה שבעוה"ז. חכמה שלמעלה אינה מאירה ואינה מוארת, אלא בגלל שטות, שהתעוררה ממקום אחר. ולולא שטות זו, לא היו האור והגאות הגדולה והיתֵרה, ולא הייתה נראית תועלת החכמה.
%break
ומשום השטות, האירה החכמה יותר, ומאירים לה יותר. כמ"ש, שיש יתרון לחכמה. לחכמה סתם, בין למעלה ובין למטה. מן הסכלות סתם, בין למעלה ובין למטה. כי כך הוא למטה, אם לא הייתה נמצאת שטות בעולם, לא הייתה נמצאת חכמה בעולם.
%letter 103
.103 רב המנונא סבא, כשלמדו ממנו החברים סודות החכמה, היה מסדר לפניהם פרקים של דברי שטות, כדי שתבוא תועלת לחכמה בזכותם, 
%break
כמ"ש, יָקר מחכמה מכבוד סכלות מעט. משום שהסכלות היא תיקון החכמה וכבוד החכמה. וע"כ כתוב, וליבי נוהג בחכמה ולאחוז בסכלות.
%letter 104
.104 יקר מחכמה מכבוד. הכבוד של החכמה והיופי שלה, והכבוד של מעלה, שהוא המלכות, הוא סכלות מעט. כי מעט סכלות מראה ומגלה כבוד החכמה והכבוד של מעלה, יותר מכל דרכי העולם.
%letter 105
.105 כיתרון האור מן החושך. כי תועלת האור אינה באה אלא מתוך החושך. תיקון הלבן הוא שחור. כי לולא השחור לא היה מושג הלבן. ומשום שיש שחור, מתעלה הלבן ומתכבד. 
%break
משל למתוק ולמר, שאין איש יודע טעם מתיקות, מטרם שטועם טעם מר. מי עושה לזה שיהיה טעמו מתוק? המר.
%break
כי הדברים שיש ביניהם יחס הפוך, הרי האחד מגלה את חברו. כך בלבן ושחור, ובאור וחושך, ובחולה ובריא. כי אם לא היה חולה בעולם, לא היה שום מושג לשם בריא. 
%break
כמ"ש, גם את זה לעומת זה עשה האלקים. וכמ"ש, טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תַנַח את ידך.
("יתרון לחכמה על הסכלות", תזריע)
%break
%page 152
%H המלכות נקראת עץ הדעת טוב ורע
%break
%letter 64
.64 המלכות נקראת עצה"ד טו"ר, משום שיש בה ב' נקודות:
א. נקודה דמדה"ד, מלכות דצ"א, שמחמתה אינה ראויה לקבל אור,
ב. נקודה הממותקת במדה"ר, שעל ידיה מקבלת כל האורות.
%break
ואם האדם זוכה, נעשה תיקון במלכות, לגנוז הנקודה דמדה"ד, ורק הנקודה הממותקת במדה"ר היא בגלוי. ואז היא טובה. שהאדם מקבל כל האורות על ידה. 
%break
ואם האדם אינו זוכה, אז מתגלה נקודה דמדה"ד שבמלכות, ואז כל האורות מסתלקים. והרי רע.
("הסוטָה", נשוא)
%break
%H מליץ טוב
%break
%letter 111
.111 אדם הולך בעוה"ז וחושב ששלו הוא תמיד, ויישאר בו לדורי דורות. ובעוד שהולך בעולם, נותנים אותו בכבלים, שנֶחלה ונקשר אל מיטתו. ובעוד שיושב כך, דנים אותו בחברת שאר בני הדין. אם נמצא לו מליץ טוב, הוא ניצל מהדין. 
%break
כמ"ש, אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף, להגיד לאדם יושרו, ויחוּננו ויאמר, פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. מליץ טוב, אלו הם מע"ט, העומדים לאדם בשעה שצריך להם.
%letter 112
.112 ואם לא נמצא עליו מליץ טוב, הוא מתחייב מהדין להסתלק מהעולם.
("מיתה וחיבּוט הקבר", נשוא)
%break
%H אין טוב אלא מתוך הרע
%break
%letter 86
.86 אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך. כי כאשר הצד הזה נכנע, מתעלה הקב"ה למעלה ומתגדל כבודו. ואין עבודת הקב"ה אלא מתוך החושך. ואין טוב אלא מתוך הרע. וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב אותו, אז מתעלה הקב"ה בכבודו. 
%break
וע"כ שלמות הכול היא טוב ורע יחד, ולהסתלק אח"כ אל הטוב. ואין טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע. ובטוב הזה מתעלה כבודו של הקב"ה. וזוהי עבודה שלמה.
("ובמדבר אשר ראית", תצווה)
%break
%H אין דבר שאין לו צורך
%break
%letter 136
.136 האם מותר לנו לסרס כלב? כתוב, ומָעוּך וכָתוּת ונָתוּק וכָרוּת לא תקריבו לה', ובארצכם לא תעשו. כלומר, כל שבארצכם לא תעשו, ואפילו כלב. כי כמו שהעולם צריך לזה, צריך העולם ג"כ לזה. כלומר, שאין דבר בארץ שאין לו צורך. 
%break
וע"כ למדנו שהכתוב, והנה טוב מאוד, זהו מלאך המוות, שאין לבטל אותו מהעולם, כי העולם צריך לו. 
%break
ואע"פ שכתוב במלאך המוות, והכלבים עזי נפש לא ידעו שובעה, לא טוב שיתבטלו מהעולם. הכול צריך, הן טוב והן רע.
("שעיר לעזאזל", אחרי מות)
%break
%page 153
%H חדוות הלימוד
%break
%letter 57
.57 היצה"ר נצרך לעולם, כמו הגשם שנצרך לעולם. כי אלמלא יצה"ר, לא הייתה חדוות הלימוד בעולם. אבל לא יהיה אז מנוול כמקודם לכן, לחטוא על ידו. כמ"ש, לא יָרֵעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי. הר קודשי הוא הלב, שבו משכנו של יצה"ר.
%break
לב טוב, הוא בניין של הגוף ושל הנשמה. וע"כ כתוב, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך. כי הלב הוא עיקר הכול.
("שיתוף מדה"ר בדין", תולדות)
%break
%H אני מיניתי אותם להנהיג העולם
%break
%letter 325
.325 אל תקרב הלום, שַׁל נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא. משה, מיום שנולד לא הוסר ממנו הזוהר הקדוש העליון. וכתוב בו, אל תקרב הלום. אמר לו הקב"ה, משה, עד עתה אין אתה ראוי להשתמש בכבודי, שַׁל נעליך. 
%break
ואם משה כך, שאע"פ שהיה קרוב ביראה ובקדושה, כתוב בו כך, מי שמתקרב בדרך ביזיון אל המלך, על אחת כמה וכמה.
%letter 326
.326 איש כי יקלל אלוהיו ונשא חטאו. כשהיו ישראל במצרים, היו יודעים באלו שרי העולם, הממונים על שאר העמים, וכל אחד היה לו אליל מהם בפני עצמו. כיוון שהתקשרו בקשר האמונה, והקב"ה קירב אותם לעבודתו, נפרדו מהם והתקרבו לאמונה העליונה הקדושה. 
%break
ומשום זה כתוב, איש איש כי יקלל אלוהיו, את אחד משבעים השרים. ואע"פ שעבודה זרה היא, כיוון שאני מיניתי אותם לממונים להנהיג העולם, מי שמקלל ומבזה אותם, ונשא חטאו ודאי. כי ברשותי הם עומדים והולכים ומנהיגים בני העולם.
%break
אבל, ונוקב שם ה', מות יומת. ולא כתוב, ונשא חטאו, כמו באלו שבעים שרים. 
%break
אלא מוֹת יומת. מוֹת בעוה"ז, יומת בעוה"ב. ולאלו שבעים שרים, ונשא חטאו, משום שמבזה מעשה ידיי, מבזה את משמשיי שאני ממנה. והוא אסור, אבל מיתה אינה מתחייבת בהם.
("כי יקלל אלוהיו", אמור)
%break
%H והנה טוב מאוד
%break
%letter 328
.328 ויַרְא אלקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד. וירא אלקים את כל אשר עשה, כתוב סתם, לרבות אפילו נחשים ועקרבים ויתושים, ואפילו אלו שנראים מחבלי העולם, בכולם כתוב, והנה טוב מאוד. כולם משרתי העולם, מנהיגי העולם, ובני אדם אינם יודעים.
%letter 329
.329 בעוד שהיו הולכים, ראו נחש אחד הולך לפניהם. אמר רבי שמעון, ודאי שזה הולך לעשות לנו נס. רץ הנחש הזה לפניהם, ונקשר באֶפְעֶה אחת באמצע הדרך, נלחמו אחד באחד ומתו. כשהגיעו אליהם, ראו את שניהם מוטלים בדרך. 
%break
אמר רבי שמעון, ברוך הרחמן שעשה לנו נס. כי כל מי שיסתכל באפעה, כשהוא חי, או האפעה מסתכל באדם, אינו ניצל ממנו ודאי. וכש"כ אם מתקרב אצלו. קרא עליו, לא תאוּנֶה אליך רָעה ונֶגע לא יקרב באוהלך, ובכל דבר עושה הקב"ה את השליחות שלו,
%page 154
ואין לנו לנהוג ביזיון בכל מה שעשה. וע"כ כתוב, טוב ה' לכל, ורחמיו על כל מעשיו. וכתוב, יודוּךָ ה' כל מעשיך.
("כי יקלל אלוהיו", אמור)
%break
%H הכול נצרך בעולם
%break
%letter 29
.29 כל מה שעושה הקב"ה למעלה ולמטה, הכול הוא אמת ופעולתו אמת. ואין דבר בעולם, שהאדם צריך לדחותו ולנהוג בו בביזיון, כי כולן פעולות אמת הן, והכול נצרך בעולם.
%letter 30
.30 כתוב, אם יישׁוֹך הנחש בלא לָחַש. אין הנחש נושך בני אדם, עד שלוחשים לו מלמעלה, ואומרים, לך הרוג את פלוני.
%letter 31
.31 ולפעמים כמו שעושה זה, כן מציל את האדם מדברים אחרים. ועל ידו עושה הקב"ה נס לבני אדם. והכול בידי הקב"ה תלוי, והכול הוא מעשה ידיו. 
%break
והעולם צריך להם. ואם לא היה העולם צריך להם, לא עשה אותם הקב"ה. וע"כ אין האדם צריך לנהוג בביזיון בדברי העולם. בדבריו ובמעשה הקב"ה על אחת כמה וכמה.
%letter 32
.32 ויַרְא אלקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד. וירא אלקים, זה אלקים חיים, בינה. וירא, שהסתכל להאיר להם ולהשגיח עליהם. את כל אשר עשה, הכול בכלל אחד, למעלה ולמטה. 
%break
והנה טוב, צד ימין. מאוד, צד שמאל. טוב, מלאך החיים. מאוד, מלאך המוות. והכול עניין אחד, לאלו שמסתכלים בסוד החכמה.
("וישמע יתרו", יתרו)
%break
%page 155
%H ימות המשיח
%break
%H ביאת המלך המשיח
%break
%letter 119
.119 בהיכל המלך המשיח כבר מוכנים ומזומנים כל התיקונים, הצריכים להתגלות בגמה"ת עם ביאת המלך המשיח, אף פרט קטן לא ייחסר. 
%break
ואלו הנשמות, שבהיכל המלך המשיח, הן כל אלה, שכבר זכו לגמה"ת משורש נשמתם עצמם.
("מוליך החמורים", הקסה"ז)
%break
%H שבעים קולות היולדת
%break
%letter 211
.211 אמרה נשמת משה, בזמן קודם ביאת המשיח, אלו בעלי המשנה, בעלי החכמה העליונה, בעלי קבלה, בעלי סודות התורה, השעה דחוקה להם, שאין להם ממה להתפרנס. כמ"ש, כאייל תערוג על אפיקי מים. 
%break
שבעלי החכמה הם אפיקי מים של התורה אל השכינה, כי התורה נקראת מים, ואין תורה אלא העמוד האמצעי, ז"א, קו האמצעי.
%break
כי אלו אפיקי המים, בעלי החכמה שמהם תצא תורה, שהיא מים, הם בצער ביגון בעניות. ואלו הם חבלים וצירים של היולדת, השכינה, שכתוב בה, ותָגֵל יוֹלַדְתֶךָ. ובאלו חבלים תהיה, בצער של בעלי התורה והחכמה. שצערם נבחן לחבלי לידה של השכינה.
%letter 212
.212 ובאלו חבלי לידה שצועקת בהם, מתעוררים שבעים סנהדרין למעלה. עד שיתעורר הקול שלה עד הוי"ה. ומיד, קול ה' יחולל איילות, שהם בעלי המשנה, 
%break
כמ"ש, בתולות אחריה רֵעוֹתיה מובאות לך. לכולם יהיה חיל כּיוֹלֵדה ממש, בדחק שהשעה דוחקת להם בכמה נשיכות של יצה"ר, של הנחש, הנושך אותם בכמה מיני דחקים.
%letter 213
.213 בזמן ההוא היא נפתחת להוליד את המשיח, בזכות החבלים והדחק של הצדיקים, בעלי מידות, בעלי סודות התורה, בעלי בושה וענווה, בעלי יראה ואהבה, בעלי חסד, אנשי חַיל, יראי אלקים, אנשי אמת, ושונאי בצע, שהשעה דוחקת אותם. 
%break
כמו שלומדים, דור שבן דוד בא, אנשי חַיל יסובבו מעיר לעיר ולא יחונֵנוּ. ויראי חטא יימאסו, וחכמת סופרים תסרח, ותהיה האמת נעדרת, והגפן תיתן פּריה והיין ביוקר.
%letter 214
.214 ומאלו שבעים הקולות, שנותנת כנגד שבעים מילים שיש במזמור, יַענךָ ה' ביום צרה, נפתחה רחמה, שהיא ב', בית הרחם, הכלול מב' בתים, להוליד מהם ב' משיחים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. ומביאה ראשה בין ברכיה. 
%break
הראש שלה, העמוד האמצעי, ז"א. ברכיה הם ב' שוקיים נו"ה, ב' נביאים. משם נולדים ב' המשיחים. בעת ההיא כתוב, ויחשוף יערות, שתתגלה החכמה והנחש יעבור מהעולם. כי אור החכמה מכלה כל הקליפות. ("שבעים קולות היולדת", אחרי מות)
%break
%page 156
%H התחדשות הדעת בעולם
%break
%letter 131
.131 בימות המשיח תתחדש הדעת בעולם והתורה תאיר לפני הכול. כי כתוב, כי כולם יידעו אותי למקְטַנָם ועד גדולם.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H גילוי חכמה עליונה
%break
%letter 139
.139 באלו התשבחות שבשה"ש, חכמה עליונה, שהיא קיום כל העולמות, שעתיד הקב"ה לגלות אותה לבניו, בזמן שתתעורר הדעת בעולם. 
%break
שכל אחד מישראל ישיג אז השגה בחכמה העליונה, שהיא סוד השם של הקב"ה, וזוהי טובה שאין לה הפסק כלל לעולם ולעולמי עולמים.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H בשעה שהקב"ה מתלבש בגאוּת על העמים
%break
%letter 308
.308 למה ה' תעמוד בְרָחוק, תעלים לעיתות בַּצָרה. בשעה שעוונות העולם גורמים, הקב"ה עולה למעלה למעלה, ובני אדם צועקים ומורידים דמעות, ואין מי שישגיח עליהם. 
%break
משום שהקב"ה הסתלק למעלה למעלה. ונמנעה מהם התשובה. אז כתוב, וברוב גאונךָ תהרוס קָמֶיךָ.
%letter 309
.309 בשעה שהקב"ה מתלבש בגאוּת על העמים, שיתאספו עליו, כמ"ש, יתייצבו מַלְכֵי אֶרץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל מְשׁיחוֹ. 
%break
עתידים שבעים שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם, ולעשות מלחמה על ירושלים העיר הקדושה, ולאחוז בעצות על הקב"ה, ואומרים, נקום על המגן בתחילה, ואח"כ על עמו ועל היכלו.
%letter 310
.310 אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם, כמ"ש, יושב בשמיים ישחק ה' ילעג לָמוֹ. בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם, ויכַלֶה אותם מהעולם. כמ"ש, וזאת תהיה המגפה.
%letter 311
.311 עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהֵצֵרו את ישראל וירושלים: אַנְדְריאָנוּס, לוּפינוֹס, נבוכדנצר, סַנחֵריב, וכל שאר מלכי העולם, שהחריבו ביתו. וייתן להם ממשלה כבתחילה, וייאספו עימהם שאר העמים, ויילחמו על ירושלים.
%break
ועתיד הקב"ה להיפרע מהם בגלוי סביב ירושלים. כמ"ש, וזאת תהיה המגפה, אשר ייגוֹף ה' את כל העמים, אשר צָבאוּ על ירושלים. אשר יצבאו, לא כתוב, אלא אשר צבאו, בלשון עבר, 
%break
כי סובב על אלה שכבר צבאו. אז כתוב, וברוב גאונך תהרוס קמיך. וזה כתוב, לזְמן שיבוא המשיח. ושירה זו, שירת עולם היא.
%letter 312
.312 כתוב, וברוח אפֶּיךָ נערמו מים, כלומר באותו זמן.
%page 157
ועל כך, יש זה באותו זמן, ובזמן מלך המשיח, ובזמן של גוג ומגוג. וכתוב, ניצְבוּ כמו נֵד נוזלים, הוא לזמן העוה"ב, שהוא שמחת כל העולמות.
("וברוב גאונךָ תהרוס קָמֶיךָ", בשלח)
%break
%H בני ישמעאל
%break
%letter 201
.201 400 שנים עמד הממונה של בני ישמעאל, וביקש לפני הקב"ה. אמר לו, מי שנימול יש לו חלק בשמך? אמר לו הקב"ה, כן. אמר לו, והרי ישמעאל שנימול, למה אין לו חלק בך, כמו יצחק? אמר לו, זה נימול כראוי וכתיקוניו, וזה אינו כך. 
%break
ולא עוד, אלא שאלו מתדבקים בי כראוי לשמונה ימים. ואלו רחוקים ממני עד כמה ימים. אמר לו השר הממונה, ועכ"ז, כיוון שנימול, לא יהיה לו שכר טוב על זה?
%letter 202
.202 אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם ונימול. מה עשה הקב"ה כלפי טענת השר של ישמעאל? הרחיק את בני ישמעאל מדבקות העליון, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה, בשביל המילה שבהם.
%letter 203
.203 ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה הרבה זמן, בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלמות. והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם, עד שתושלם הזכות של בני ישמעאל.
%letter 204
.204 ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם. ויתאספו בני אדום עליהם, ויערכו עימהם מלחמה, אחת על הים, ואחת על היבשה, ואחת סמוך לירושלים. וימשלו אלו על אלו. וארץ הקדושה לא תימסר לבני אדום.
%letter 205
.205 באותו זמן יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה, ויערוך עליה מלחמה שלושה חודשים. ויתאספו שם עמים, וייפלו בידיהם. עד שייאספו עליה כל בני אדום מכל קצווי העולם. ואז יתעורר הקב"ה עליהם, כמ"ש, כי זבח לה' ב בְּבוֹצְרָה. 
%break
ואח"כ כמ"ש, לאחוז בכנפות הארץ, ויינערו רשעים ממנה. ויכלה את בני ישמעאל מן הארץ, וישבר כל הכוחות שלמעלה, ולא יישאר כוח למעלה על עם העולם, ישראל, אלא כוח ישראל לבדו, כמ"ש, ה' צילךָ על יד ימינֶךָ.
%letter 206
.206 משום שהשם הקדוש הוא בימין, והתורה היא בימין, ע"כ הכול תלוי בימין. וצריכים להגביה את הימין על השמאל, כמ"ש, מימינו אש דת לָמו. ולעת"ל כתוב, הושיעה ימינך וענני. 
%break
וכתוב, כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', לעובדו שְכֶם אחד. וכתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
("ותהי שרי עקרה", וארא)
%break
%H ביאת המשיח
%break
%letter 96
.96 רבי שמעון נשא את ידיו ובכה, ואמר, אוי למי שייקָרה באותו זמן, ואשרי חלקו של מי שייקרה ויוכל להימצא באותו זמן. אוי למי שייקרה באותו זמן, משום שכאשר יבוא הקב"ה לפקוד את האיילה, השכינה,
%page 158
יסתכל מיהם העומדים עימה, ובכל אלו הנמצאים עימה, ויסתכל בכל המעשים של כל אחד, ולא יהיה נמצא צדיק, כמ"ש, ואביט ואין עוזר. וכמה צרות על צרות יהיו לישראל.
%letter 97
.97 אשרי מי שייקרה ויימצא באותו זמן, משום שאותו שיתקיים בזמן ההוא באמונה, יזכה לאור ההוא של שמחת המלך. ועל הזמן ההוא כתוב, וצְרַפתים כצְרוֹף את הכסף ובְחַנתים כבְחוֹן את הזהב.
%letter 98
.98 אחר שהצרות האלו מתעוררות על ישראל, וכל העמים ומלכיהם יתייעצו יחד עליהם, ומעוררים כמה גזרות רעות, וכולם בעצה אחת באים עליהם, ותבואנה צרות על צרות, 
%break
והאחרונה משכיחה את הראשונה, אז ייראה עמוד האש עומד מלמעלה למטה ארבעים יום. וכל העמים שבעולם יראו אותו.
%letter 99
.99 בזמן ההוא יתעורר מלך המשיח לצאת מגן העדן, ממקום שנקרא קן ציפור, ויתגלה בארץ הגליל. וביום שהמשיח ייצא לשם, יתרגז כל העולם, 
%break
וכל בני העולם יתחבאו בתוך מערות ובבקעות שבאבנים, ולא יחשבו להינצל. ועל זמן ההוא כתוב, ובאו במערות צוּרים ובמחילות עפר מפני פחד ה' ומהדַר גאונו בקוּמוֹ לַערוֹץ הארץ.
%letter 100
.100 מפני פחד ה', זהו הרוגז של כל העולם. ומהדר גאונו, זהו משיח. 
%break
בקומו לערוץ הארץ, הוא כאשר יקום המשיח, ויתגלה בארץ הגליל, משום שהוא המקום הראשון שנחרב בארץ הקודש ע"י אשור, שמשום זה יתגלה שם תחילה לכל מקום, ומשם יעורר מלחמות על כל העולם.
%letter 101
.101 ואחר ארבעים יום, שהעמוד יקום מארץ לשמיים לעיני כל העולם והמשיח יתגלה, יקום מצד מזרח כוכב אחד המלהט בכל הצבעים. 
%break
ושבעה כוכבים אחרים סובבים לכוכב ההוא. ויעשו עימו מלחמה בכל הצדדים, ג"פ ביום, עד שבעים יום. וכל בני העולם רואים.
%letter 102
.102 ואותו כוכב יעשה עימהם מלחמה בלפידי אש הלוהטים ומנוצצים לכל צד, ומכה בהם עד שבולע אותם בכל ערב. וביום חוזר ומוציא אותם. והם עושים מלחמה לעיני כל העולם. וכך בכל יום, עד שבעים יום. 
%break
לאחר שבעים יום, ייגנז הכוכב ההוא, וייגנז משיח, עד 12 חודשים. ויחזור עמוד האש כמקודם לכן. ובו ייגנז המשיח, והעמוד ההוא אינו נראה.
%letter 103
.103 לאחר 12 חודשים, יעלו את המשיח בתוך העמוד ההוא אל הרקיע, ושם יקבל כוח ועטרת המלכות. וכשיורד לארץ, ייראה שוב אותו עמוד האש, כמקודם לכן, לעיני כל העולם. ואח"כ יתגלה המשיח, וייקבצו אליו עמים רבים, ויעשה מלחמות בכל העולם.
%break
ובזמן ההוא יתעורר הקב"ה בגבורתו לכל עמי העולם, ומלך המשיח יהיה נודע בכל העולם, וכל מלכי העולם יתעוררו להתחבר יחד, לעשות עימו מלחמה.
%letter 104
.104 וכמה מפָּריצֵי ישראל יתהפכו לחזור אל הגויים, ויבואו עימהם לעשות מלחמה על מלך המשיח. אז ייחשך כל העולם 15 יום. ורבים מעם ישראל ימותו בחושך הזה. וע"כ כתוב, הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים. ("ביאת המשיח", שמות)
%break
%page 159
%H מלך המשיח - הנוקבא
%break
%letter 589
.589 מלך המשיח ייקרא עני, משום שאין לו מעצמו כלום, כי היא הנוקבא דז"א, וקוראים לה מלך המשיח. אבל זו הלבנה הקדושה למעלה, הנוקבא דז"א, שאין לה אור מעצמה, אלא מה שמקבלת מהשמש, ז"א. וע"כ נקראת עני.
%letter 590
.590 מלך המשיח, הנוקבא, ישלוט בשליטתו, יתייחד במקומו למעלה. ואז כמ"ש, הנה מלכך יבוא לך. מלכך סתם, להיותו כולל את הנוקבא למעלה ומלך המשיח למטה. אם למטה, עני הוא, בחינת הלבנה, הנוקבא העליונה, 
%break
כי מלך המשיח למטה נמשך מן הנוקבא, וע"כ נקרא עני כמוה. ואם למעלה, הנוקבא עצמה, היא עני, כי היא מראָה שאינה מאירה מעצמה, אלא מז"א, ונקראת משום זה לחם עוני.
%break
ועכ"ז, המשיח רוכב על חמור ועל עַיר, מעוזם של עמים עכו"ם, להכניעם תחתיו. ויתחזק הקב"ה, הנוקבא, במקומו למעלה, כמ"ש, הנה מלכך יבוא לך, כולל את שניהם.
("אוסרי לגפן עירה", ויחי)
%break
%H אותות המשיח
%break
%letter 476
.476 וזכרתי את בריתי יעקוב. למה יעקב עם ו'? ו', מדרגת החכמה במקום שיעקוב שורה בו, ת"ת דאצילות, קו אמצעי. והמילוי ו' שביעקוב מורה על החכמה שבפרצוף. 
%break
ת"ת ויסוד כאחד הם וו. ע"כ כתוב יעקוב עם ו', לרמז על חיבורו עם היסוד, שהוא שלמותו. פסוק זה נאמר על גלות ישראל, שיהיו נפקדים מהגלות, בו', באלף השישי, כלומר, שיעקב, בני ישראל, ייגאלו בו'.
%letter 477
.477 הפקידה בעניין הו' היא שישה רגעים וחצי עת. ו', ת"ת, בריח התיכון, המכונה בריח הדלת, המבריח בתוך הקרשים מקצה אל הקצה. ובזמן שישים שנה לבְריח הדלת באלף השישי, יקים אלקֵי השמיים פקידה לבת יעקב. 
%break
ומזמן ההוא עד שיהיה לה זכירה, יימשך שש שנים וחצי, זמן המשכת הפקידה. ומזמן ההוא יימשך שש שנים אחרים, זמן המשכת הזכירה. והם 72 שנים ומחצה.
%letter 478
.478 ב-66 שנים יתגלה מלך המשיח בארץ הגליל, והוא משיח בן יוסף. וע"כ מקום גילוי שלו ארץ הגליל, נחלת יוסף.
%break
וכאשר כוכב שבצד מזרח יבלע שבעה כוכבים שמצד צפון, ושלהבת אש שחור תהיה תלויה ברקיע שישים ימים, ומלחמות יתעוררו בעולם על צד צפון, וב' מלכים ייפלו באלו המלחמות.
%letter 479
.479 ויתחברו כל העמים על בת יעקב, לדחותה מן העולם, שעל אותו הזמן כתוב, ועת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע. הנה אז יכלו כל הנפשות מגוף, וצריכים לחזור ולהתחדש. וכמ"ש, כל הנפש הבאה ליעקב מצריימה, כל נפש שישים ושש.
%letter 480
.480 ב-73 שנים, אחר שבע שנים לגילוי משיח בן יוסף, כל מלכי העולם יתאספו לעיר הגדולה רומי, והקב"ה יעיר עליהם אש וברד ואבני אֶלגביש, ויאבדו מהעולם. ורק אותם המלכים שלא באו לרומי,
%page 160
יישארו בעולם, שיחזרו אח"כ לעשות מלחמות אחרות. ובזמן ההוא יעיר מלך המשיח בכל העולם, ויתאספו אליו כמה עמים וכמה צבאות מכל קצווי העולם. וכל בני ישראל יתאספו במקומותיהם.
%letter 481
.481 עד שנשלמו השנים והגיעו למאה שנים לאלף השישי. אז יתחבר הו' בה"ת, שישפיעו תיקוני ג' הקווים אל ה"ת, המלכות, התיקון הרביעי. ואז כתוב, והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'. ואז יהיה קיבוץ גלויות.
%break
ועתידים בני ישמעאל, שהם הראש לכל כוחות הקליפות מימין, כמו רומי לכוחות השמאל, בזמן ההוא להתעורר יחד עם כל עמי העולם שלא באו לרומי, לבוא על ירושלים למלחמה, כמ"ש, ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה. 
%break
וכתוב, יתייצבו מלכי אֶרץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. וכתוב, יושב בשמיים ישחק.
%letter 482
.482 אחר שכל כוחות הס"א הימין והשמאל יאבדו מהעולם, יתעורר ו' הקטנה, יסוד דז"א, להתחבר עם ה"ת ולחדש הנשמות הישָנות, כל אותם שהיו בגוף מעת בריאת העולם עד אז, 
%break
כדי לחדש העולם, המלכות, כמ"ש, ישמח ה' במעשיו. וכתוב, יהי כבוד ה' לעולם, כדי שתתחבר ה"ת עם ו' כראוי.
%break
ישמח ה' במעשיו, להוריד מעשיו, שהם הנשמות שהתחדשו לעולם, שתהיינה כולם בריות חדשות. ויתחברו כל העולמות כולם כאחד.
%letter 483
.483 אשריהם כל אלו, שיישארו בעולם בסוף האלף השישי, להיכנס בשבת, האלף השביעי. כי אז הוא יום אחד לה' לבדו, להזדווג עם ה"ת כראוי, וללקוט נשמות חדשות להשפיע לעולם. 
%break
כלומר, נשמות שלא היו עוד בעולם, שיהיו בעולם, ביחד עם הנשמות הישנות, שנשארו מתחילה, שהתחדשו, כמ"ש, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים, קדוש ייאמר לו כל הכתוב, לחיים בירושלים.
("אותות המשיח", ויירא)
%break
%H הדור של מלך המשיח
%break
%letter 385
.385 ויאמר ה' אל משה, הנך שוכב עם אבותיך. כל זמן שמשה היה חי בעולם, היה מוחה בידיהם של ישראל, שלא יימצאו בחטא לפני הקב"ה. 
%break
ומשום שמשה נמצא ביניהם, לא יהיה כמו הדור ההוא עד הדור שיבוא מלך המשיח, שיראו כבוד הקב"ה כמותם, שהם השיגו מה שלא השיגו דורות אחרים.
%letter 386
.386 ראתה שפחה על הים מה שלא ראתה עין יחזקאל הנביא. אם השפחות השיגו כל כך, נשותיהם של ישראל לא כש"כ, ובניהם לא כש"כ, והאנשים לא כש"כ, וסנהדרין לא כש"כ, והנשיאים לא כש"כ, ולא כש"כ הנביא העליון הנאמן משה, שהוא על כולם. 
%break
ועתה, הסוחרים שבמדבר, היו דובבים חכמה כל כך, כש"כ חכמי הדור. וכש"כ אלו, הנמצאים לפני רבי שמעון ולומדים ממנו בכל יום. ומכש"כ וכש"כ רבי שמעון עצמו, שהוא עליון על כולם.
("כל זמן שמשה קַיים", ויקרא)
%break
%page 161
%H סודות התורה מתגלים בימות המשיח
%break
%letter 387
.387 אחרי שמת משה, כתוב, וקם העם הזה וזָנה. כך אוי לעולם כשיסתלק ממנו רבי שמעון, שמעיינות החכמה ייסתמו בעולם, ויבקש אדם דבר חכמה, ולא ימצא מי שיאמר, וישגה כל העולם בתורה, ולא יימצא מי שיעורר בחכמה. 
%break
על הזמן ההוא כתוב, ואם כל עֲדת ישראל ישגו. אם ישגו בתורה, שלא יידעו דרכיה. במה זה? משום שכתוב, ונעלם דָבָר מעֵינֵי הקָהל, שלא יימצא מי שיידע לגלוֹת עמקות התורה ודרכיה. אוי לאלו הדורות, שיימצאו אז בעולם.
%letter 388
.388 עתיד הקב"ה לגלות סודות עמוקים בתורה בזמן מלך המשיח, משום שכתוב, מָלאה הארץ דֵעה את ה' כמַים לים מכַסים. 
%break
וכתוב, ולא ילַמדוּ עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור, דעו את ה', כי כולם יידעו אותי למקְטַנם ועד גדוֹלם.
("כל זמן שמשה קַיים", ויקרא)
%break
%H התגלות החכמה לכל העמים
%break
%letter 457
.457 בינתיים נפרשׁ רבי יוסי מרבי יהודה, ונכנס בתוך מערה אחת, ומצא ספר אחד, שהיה תקוע בתוך נקב שבאבן, בסוף המערה. לקח אותו ויצא עימו.
%letter 459
.459 התחילו ללמוד באותו הספר. לא הספיקו ללמוד שניים או שלושה עמודים בספר, וכבר היו מסתכלים בחכמה עליונה. כיוון שהגיעו ללמוד בנסתרות שבספר, ודיברו זה עם זה, 
%break
יצאה להבת אש ורוח סערה, היכה בידיהם ונאבד הספר מהם. בכה רבי יוסי ואמר, אולי יש בנו עוון, או שאין אנו ראויים לדעת אותו.
%letter 460
.460 כשבאו לפני רבי שמעון וסיפרו לו המעשה, אמר להם, אולי בקץ משיח שבאלו האותיות הייתם עוסקים. אמרו לו, אין אנו יודעים, כי הכול נשכח ממנו.
%break
אמר להם רבי שמעון, אין רצונו של הקב"ה בזה, שיתגלה יותר מדי לעולם. וכשיהיה קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם עתידים למצוא סודות החכמה, ולדעת בהם קיצים וחשבונות של הגאולה. 
%break
ובאותו הזמן תתגלה לכל. בזמן שכנ"י תקום מעפר, ויקים אותה הקב"ה, אז כמ"ש, אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'.
("חשבון קץ המשיח", ויירא)
%break
%page 162
%H יציאת מצרים
%break
%H גאולת ישראל ע"י נשמות גבוהות
%break
%letter 153
.153 כשיצאו ישראל ממצרים, מצד היובֵל הייתה גאולתם, שהוא בינה.
%break
וכל אלו שישים ריבּוא (600,000) של דור המדבָּר, היו מעולם העליון, בינה. ובאותה הצורה, בבינה, הלכו במדבר. ואפילו אחד מאותו הדור לא בא לארץ. 
%break
אלא הבנים שלהם, הנולדים מהם, באו לארץ, להיותם בתיקון הלבנה, הנוקבא. וכל עובדי הארץ, בחרישה ובזריעה, זה תיקון הלבנה.
%break
כי נשמות ישראל נמשכות מזו"ן. ומתוך שהנוקבא דז"א ממותקת בבינה, שנבחנת לעולם העליון, ע"כ יש לנשמות ישראל שורש גם שם בבינה. 
%break
וכדי להוציא בני ישראל מארץ מצרים, שבדרך הטבע מצד זו"ן לא היו ראויים להיגאל, המשיך הקב"ה לכל אותו הדור נשמות גבוהות מעולם העליון, מבינה, לבדה.
%break
ומכוח שורשם הגבוה הזה גאל אותם הקב"ה. כמ"ש, וּגְאָלוֹ מיד חזק ממנו. כי משורשן הישר של נשמות ישראל, 
%break
הייתה הטומאה של מצרים חזקה מקדושת ישראל, אלא שהאיר להם נשמות גבוהות מבינה וגאל אותם.
("משה ויעקב", בראשית-א)
%break
%H עניין לחם ומצה
%break
%letter 225
.225 כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים מאומה, עד שהטעים להם הקב"ה לחם מהארץ הזו, הנוקבא, הנקראת מצה. שכתוב, ארץ ממנה ייצא לחם. ואז באו ישראל לדעת ולהשיג את הקב"ה, כתינוק שאינו יודע ואינו משיג עד שטועם לחם מעוה"ז.
%break
כלומר, שלחם זה שקיבלו ישראל בפסח מנוקבא לבדה, הנקרא מצה, היא מדרגה ראשונה בהשגה, כמו התינוק המתחיל לטעום טעם לחם.
("וימצא דודאים בשדה", וייצא)
%break
%H תנאי קבלת התורה
%break
%letter 14
.14 איתי מלבנון כלה, איתי מלבנון תבואי, תשׁוּרי מראש אמָנה מראש שניר וחרמון, ממעונות אריות מהררי נמרים. פסוק זה נאמר על כנ"י, המלכות. 
%break
בשעה שיצאו ישראל ממצרים, וקרבו אל הר סיני לקבל התורה, אמר לה הקב"ה, איתי מלבנון, שפירושו, מן עדן העליון, חכמה, הנקראת לבנון, היא באה.
%break
כלה, פירושו שלמה, כלבנה זו הנשלמת מהשמש בכל האור וההתנוצצות, שהם או"י ואו"ח. איתי מלבנון תבואי, כדי שבנייך יקבלו התורה.
%page 163
כי מטרם שהמלכות מקבלת החכמה, לבנון, לא יוכלו ישראל לקבל התורה, מחמת שחסרים ג"ר.
("איתי מלבנון כלה", שמות)
%break
%H בכל אלוהי מצרים אעשה שְׁפָטים
%break
%letter 318
.318 בשעה שאמר משה, בכל אלוהי מצרים אעשה שְׁפָטים, הלך דוּמה, שרו של מצרים, 400 פרסה, מרוב פחד. אמר לו הקב"ה, גזרה נגזרה לפניי ואין להשיב אותה, 
%break
כמ"ש, יפקוד ה' על צבא המרום במרום. באותה שעה הוסרה השררה ממנו, והתמנה דומה להיות שר של גיהינום, לדון שם נפשות הרשעים.
%letter 320
.320 אלוה של מצרים שה היה. וציווה הקב"ה לעשות בו שפטים, לשרוף אותו באש. 
%break
כמ"ש, פסילי אלוהיהם תשרְפוּן באש, כדי שיהיה ריחו נודף. ועוד כתוב, ראשו על כרעיו ועל קרבו, בדרך ביזיון. ועוד, שעצמותיו מושלכים בשוק. וזאת הייתה למצרים קשה מכולן. זהו שכתוב, שפטים.
%letter 321
.321 ובאלוהיהם ממש עשה שפטים. וזהו השר שלהם לקיים הכתוב, יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכי האדמה על האדמה. וכל זה היו יודעים החכמים שבהם. וכש"כ השר שלהם. כמ"ש, הבה נתחכמה לו.
%letter 322
.322 הרבה עבודות זרות היו במצרים. ונהר נילוס היה אלוה שלהם, והוא היה בכלל אלוהיהם. ובכולם עשה ה' שפטים. אלוהיהם מוכים תחילה ואח"כ האומה. 
%break
וכן הוכו בתחילה הנילוס והעצים והאבנים, שעבדו אליהם. כמ"ש, ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים, שהיו להם אלוהות ממש.
%break
כתוב, על צבא המרום במרום, ונילוס לא היה במרום אלא בארץ. אלא לרוב מימיו של נילוס הם דומים כמו שהיה הנהר במרום. השר שלהם מוכה בתחילה ואח"כ שאר אלוהיהם.
%letter 323
.323 הכאת האומה של מצרים ממש, לא הייתה אלא בים. כמ"ש, לא נשאר בהם עַד אחד. ומקודם לכן נעשו שפטים באלוהיהם. וע"כ כתוב, הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה, שניבאו על העתיד, כפי מה שקרה להם.
%break
וכתוב, ונוסף גם הוא על שונאינו, ניבאו על מחנות המלאכים העליונים שיהיו שרויים בתוכם. וכתוב, ונלחם בנו, ניבאו על מה שכתוב, ה' יילחם לכם ואתם תַחֲרישון. 
%break
וכתוב, ועלה מן הארץ, כמ"ש, ובני ישראל יוצאים ביד רמה.
("בכל אלוהי מצרים אעשה שְׁפָטים", שמות)
%break
%H החסד שעשה הקב"ה עם ישראל
%break
%letter 1
.1 אנוכי ה' אלקיך. אני ירא לשאול. אם אשאל, אני מפחד אולי אענש. ואם לא אשאל, נבוך אני בליבי.
%letter 2
.2 זה שהקב"ה מזכיר לישראל בכל מקום, אנוכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. איזה יתרון מלמדנו בזה?
%page 164
הלוא תנאי שלם הוא, שאמר לאברהם, כי גֵר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול. א"כ למה לו להזכיר להם הדבר בכל מקום?
%letter 3
.3 כי הקב"ה התנה עם אברהם, שיוציא את ישראל מגלות מצרים, ולא שיוציא אותם מתחת שעבוד אלוהים אחרים. 
%break
כי ודאי כשישראל היו במצרים, נטמאו וטינפו את עצמם בכל מיני טומאה, עד שהיו שוכנים תחת מ"ט (49) כוחות הטומאה. והקב"ה הוציא אותם מתחת השעבוד של כל אלו הכוחות.
%letter 4
.4 ועוד, שהביא אותם במ"ט שערי בינה, שכנגד שערי טומאה. מה שלא התנה עם אברהם, אלא להוציא אותם ממצרים. והוא עשה טובו וחסדיו עימהם, להוציא אותם ממ"ט שערי טומאה, ולהכניס אותם במ"ט שערי קדושה.
%letter 5
.5 ומשום זה נמצא בתורה חמישים פעמים יציאת מצרים, להראות לכל בני העולם, החסד שעשה הקב"ה עם ישראל, שהוציא אותם מאלו כוחות הטומאה, והביא אותם לתוך כוחות הטהרה, שהם חמישים שערי בינה.
%letter 6
.6 ואנו סופרים אותם מ"ט שערי בינה מיו"ט של פסח עד חג השבועות. ואנו סופרים ימים ושבועות. כי בכל יום הוציא אותנו מכוח הטומאה והביא אותנו כנגדו לכוח הטהרה.
("למה נזכרת חמישים פעמים יציאת מצרים", יתרו, זוהר חדש)
%break
%H זיכרון יציאת מצרים
%break
%letter 121
.121 בכה רבי שמעון, הרים קולו ונאנח, אמר כבר דֶבק נמצא. אתם חושבים, במה שהתדבק הקב"ה, ושיבח את עצמו כל כך הרבה פעמים ביציאת מצרים? שכתוב, אשר הוצאתיךָ מארץ מצרים. הוציאךָ ה' אלקיך ממצרים. 
%break
ויוציאךָ ה' אלקיך משם. זָכוֹר את היום הזה, אשר יְצאתם ממצרים. ויוציאךָ בפניו בכוחו הגדול ממצרים. הוציא ה' אתכם מזה. וחמישים פעם נזכרה יציאת מצרים בתורה.
%letter 122
.122 עשרה כתרים, ספירות, יש למטה בקליפות, כעין של מעלה בקדושה. וכולם סתומים בשלוש קליפות. שהן בכור פרעה, בכור השפחה, בכור בהמה. ושלושה קשרים קשרו על ג' מדרגות אלו, שבהם עשו, שישראל לא ייצאו משעבודם לעולם.
%letter 123
.123 אשריכם אברהם יצחק ויעקב, שבזכותכם נפתחו הקשרים, והקב"ה זכר את שלושת קשרי האמונה שלכם. 
%break
כמ"ש, ויזכור אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב. את אברהם, קשר אחד של אברהם. את יצחק, הקשר השני של יצחק. ואת יעקב, הקשר השלישי השלם של יעקב.
%letter 124
.124 כל הזמנים והחגים והשבתות כולם הם זיכרון ליציאת מצרים. ועל זה עומדים כולם. ואם זה לא היה, לא הייתה השמירה של הזמנים החגים והשבתות. ומשום זה, לא כלה זיכרון מצרים מכל הזמנים והחגים והשבתות.
%break
%page 165
דין זה של יציאת מצרים הוא יסוד ושורש התורה, וכל המצוות, וכל האמונה השלמה של ישראל. ולפיכך נזכרת יציאת מצרים הרבה פעמים בתורה.
%letter 125
.125 למה לא היה הדין של מצרים ביום? כתוב, היום אתם יוצאים. וכתוב, הוציאךָ ה' אלקיך ממצרים לילה. אלא עיקר הגאולה של ישראל לא היה אלא בלילה, במלכות. שהלילה פתח קשרים ועשה נקמות, והיום הוציא אותם ביד רמה. 
%break
כמ"ש, יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים, ומצרים מְקַבְּרים את אשר היכה ה' בהם כל בכור. זה היה כדי לפרסם הנס.
%letter 126
.126 עשה הקב"ה ירושלים של מטה, המלכות, כעין ירושלים של מעלה, הבינה. ועשה החומות של העיר הקדושה ושעריה. מי שנכנס, אינו נכנס עד שיפתחו לו השערים. 
%break
מי שעולה, אינו עולה עד שיתקנו המדרגות אל החומות. מי יכול לפתוח את שערי העיר הקדושה? ומי יכול לתקן המדרגות אל החומות?
%break
זהו רבי שמעון, שהוא פותח השערים של סודות החכמה, והוא מתקן את המדרגות העליונות. וכתוב, יֵירָאה כל זכוּרךָ את פנֵי האדון ה'. מי הוא פני האדון ה'? 
%break
זהו רבי שמעון, שמי שהוא זכר מהזיכרונות, כלומר, שהוא בחינת זכר ממוחין העליונים הנקראים זיכרונות, שהם מוחין דאו"א, צריך להיראות לפניו.
%letter 127
.127 וה' היכה כל בכור. כל בכור סתם, שאינו אומר בכורי מצרים, משום שסובב גם על ד' מדרגות הקליפות שהמצרים נאחזים בהן. והכול היה כמו אלו שמתו. שנעשה במדרגות הקליפות, כמו בבכורי מצרים שמתו.
%break
אלו קושרי הקשרים, שהיו משתמשים בכשפיהם באלו הכתרים, מהם היו משתמשים בעליונים ומהם בתחתונים. ואע"פ שכולם הם תחתונים, עם זה היו משתמשים גם בעליונים. וכל ארץ מצרים הייתה מלאה כשפים, כמ"ש, כי אין בית אשר אין שָׁם מת.
%letter 128
.128 ונעשה הדין בכולם, בשעה שהתקבצו כולם בבתיהם, ולא היו מפוזרים במדבר ובשדה, אלא כולם נמצאו בבתיהם. ועשה הלילה, המלכות, את דיניו באותה שעה. 
%break
והיה מאיר הלילה כיום בתקופת תמוז, וראו כל העם את דיניו של הקב"ה. כמ"ש, ולילה כיום יאיר, כחשיכה כאוֹרה.
%letter 129
.129 ובשעה שיצאו ישראל, נמצאו כולם מתים בשווקים לעיני הכול. ורצו לקבור אותם, ולא מצאו אותם, כי הכלבים אכלו אותם. אמנם לא כולם נאכלו, אלא גם נשארו מהם, 
%break
שעליהם כתוב, ומצרַים מְקַבְּרים. וזה היה קשה להם מהכול, מצד אחד ראו את ישראל יוצאים, מצד האחר ראו את מתיהם. והכול היה כדי לפרסם את הנס, שלא היה כזה מיום שנברא העולם.
%letter 130
.130 כתוב, ליל שימורים הוא לה' להוציאם. וכתוב, הוא הלילה הזה לה' שימורים. למה כתוב ליל שימורים ולא שימור? למה כתוב בתחילה ליל, ואח"כ לילה?
%letter 131
.131 אלא כתוב, כי יהיה נַעֲרָ בתולה. נער כתוב, משום שכל זמן שלא קיבלה זכר, נקראת נער. משקיבלה זכר נקראת נערה. אף כאן, המלכות נקראת ליל, מטרם שקיבלה זכר, ז"א. 
%break
וזה שכתוב בו, ליל שימורים, בלשון רבים, שמשמע שכלול בו גם ז"א, הוא משום שהזכר, ז"א, עתיד להתחבר עימה,
%page 166
אבל עוד לא התחבר. ובשעה שהתחבר עימה זכר, כתוב, הוא הלילה הזה לה' שימורים. שימורים מורה על זכר ונקבה, ז"א ומלכות. ומשום זה כתוב, הלילה הזה.
%letter 132
.132 ובמקום שנמצאים זכר ונקבה, אין השבח אלא לזכר. וכך שיבחו ישראל בתשבחות שלהם, לזכר ולא לנקבה. כמ"ש, זה אלי ואַנוֵוהו. שאין השבח, במקום שנמצאים זכר ונקבה, אלא לזכר. 
%break
ועל זה מחכים ישראל, כמ"ש, זה ה' קיווינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. משום שעתיד לעשות להם כך. כמ"ש, כימי צאתךָ מארץ מצרים אַראנו נפלאות.
%letter 133
.133 כך עתיד הקב"ה לעשות להם. כמ"ש, שוֹמר מה מלילה, שומר מה מלֵיל. כמו ששָם שמירה וליל, אף כאן שמירה וליל. כמו ששם שמירה ולילה, אף כאן שמירה ולילה.
%letter 134
.134 ולילה נקראת משום הזכר הכלול בה. כמ"ש, אתה בוקר וגם לילה, ז"א ומלכות. כי בוקר פירושו, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר, שמידתו חסד דז"א, שנקרא בוקר. 
%break
וכתוב, ה' בוקר תשמע קולי. ג"כ בוקר ממש, ז"א במידת החסד.
("ויהי בחצי הלילה", בוא)
%break
%H שבירת שליטת מצרים
%break
%letter 161
.161 וייקחו להם איש שה לבית אבות. משום שבשעה ההיא צריכים למשוך אותו. כי בלקיחת השה נשבר כתר התחתון, שנאחזים בו כל שאר כתרים התחתונים דקליפה. 
%break
ועל זה פירש משה ואמר, משכו וקחו לכם צאן. שהוא, כמ"ש, צאן ועֶבד ושפחה, הכתרים התחתונים דקליפות. וצאן כולל כולם. והמצרים עשו אותם לאלוהים.
%letter 162
.162 אמר הקב"ה, עשו אתם מעשה למטה, שתמשכו ותיקחו צאן, ואני אשבור כוחם למעלה. וכמו שתעשו אתם לשרוף אותו באש, כמ"ש, כי אם צְלי אש, אני ג"כ למעלה אעביר אותו באש, בנהר דינור.
%letter 163
.163 למה נמשך בעשרה לחודש, ונשחט בארבעה עשר? בשה, שהוא אלוהי מצרים, נקשרו ישראל תחת שעבודו 400 שנה. ואע"פ שלא השתעבדו בהם 400 שנה, מ"מ, משום שהיו מוכנים להתקשר בהם 400 שנה, לולא דילג הקב"ה את הקץ, 
%break
נחשב כאילו השתעבדו בהם כל 400 שנים. משום זה מעכבים את השה ארבעה ימים, כשהוא קשור ברשות ישראל. ואח"כ, כמ"ש, ושָחטו אותו כל קְהל עדת ישראל בין הערבּיים.
%letter 164
.164 למה נשחט בין הערביים? משום שהוא בשעה שהדין תלוי, ובשעה שנמסר דבר זה, של גלות מצרים, ע"י אברהם, כמ"ש, ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם, 
%break
והנה אֵימה חשֵׁכה גדולה נופלת עליו. אימה, כתר אחד של הקליפה. חשכה, כתר אחר. גדולה, זו שהיא גדולה מכל הכתרים.
%break
ואע"פ שהתבאר הכתוב הזה, על שאר שעבודי ישראל, שאֵימה, זו בבל, חשכה, זו מָדָי, גדולה, זו יוון. והכול היה, שרומזים על ג' כתרים דקליפה, וכן על הגלויות. 
%break
כעין זה שנאמר בשה, שאמר הקב"ה, אתם תעשו מעשה למטה ואני אשבור כוחם למעלה. כמ"ש, כי מָחה אֶמְחֶה, אתם תעשו למטה, ואני אעשה למעלה.
%page 167
%letter 165
.165 לא יצאו ישראל ממצרים, עד שנשברו מממשלתם כל השרים שלהם למעלה. ויצאו ישראל מרשותם, ובאו לרשות הקדושה העליונה בהקב"ה, ונקשרו בו. 
%break
כמ"ש, כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם. מהו הטעם שעבדיי הם? הוא, כמ"ש אח"כ, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. שהוצאתי אותם מרשות אחרת, והבאתי אותם לרשותי.
("שה לבית אבות", בוא)
%break
%H דם הברית
%break
%letter 189
.189 כאשר בא הקב"ה למצרים, ראה הדם של הפסח, שהיה נרשם על הפתח, ודם הברית, איך היו עומדים על הפתח, כמ"ש, ולקחתם אגודת אֵזוֹב וטבלתם בדם אשר בסף, 
%break
והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות. אזוב, הוא מעביר רוחות רעות. וכל צד, כל רוח רעה, הוא מעביר בהתעוררות שלו לגאולה העליונה של ישראל.
%letter 190
.190 לזמן הבא, יבוא הקב"ה אל יצה"ר וישחט אותו. ועתה בגאולה זו של מצרים, כתוב, ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, זֵכר מהזמן הבא לגאולה העליונה ממצרים.
%letter 191
.191 על שתי המזוזות ועל המשקוף. הרשימו של אות הי' במזוזות ובמשקוף, להראות בהם הרשימו של ברית הקדוש, הי'. ונשברה העורלה מפני דם הברית, הרשום על כל. ובא דם על דם, דם הפסח על דם הברית. כשעבר המשחית, היה רואה דם והתרחק מן הבית.
%letter 192
.192 אם הקב"ה לבדו היה הורג, למה כתוב, ולא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, שמשמע שהמשחית היה הולך ולא הקב"ה? 
%break
אלא ודאי שהקב"ה היה הורג, והמשחית היה הולך למצוא עלילה על ישראל לקטרג עליהם. כיוון שראה השבירה של העורלה בב' בחינות, בדם פסח ובדם מילה, היה בורח ונפרד מהם.
%letter 193
.193 ועל שהרג הקב"ה את כל אלו הבכורים של הצד ההוא, נתן וחייב את בכורי ישראל, שיפדו את עצמם. ולא ימצא עליהם הס"א שום עלילה. ומהכול שמר אותם הקב"ה, כְאב על בנים.
%letter 194
.194 בבית אחד ייאכל, לא תוציא מן הבית מן הבשר חוּצה. מצווה זו היא לאכול את הפסח. וכתוב, על מצת ומְרוֹרים יאכלוהו. מצת כתוב בלי ו'. המצות והמרורים חייב הכתוב לאכול אותם יחד. להראות על גלות השכינה עם ישראל במרירות הזו שלהם, 
%break
כמ"ש, וימררו את חייהם בעבודה קשה. וכאשר אוכלים את הפסח, על מצות ומרורים, הוא להראות כל מה שעשו להם במצרים, בגלות ההיא ובשעבוד ההוא.
%letter 195
.195 כתוב, ועֶצם לא תשברו בו. להראות בו ביזיון, ובכל אלוהי מצרים. כי העצמות היו מושלכים בשוק, ובאו כלבים והיו גוררים אותם ממקום למקום. וזה היה קשה להם מכל. כי העצמות הם תיקון הגוף, ודומים כעין צד האחר. 
%break
כלומר, לאלוהים אחרים שלהם. וישראל השליכו אותם בשוק בדרך ביזיון. וע"כ כתוב, ועצם לא תשברו בו. אתם לא תשברו, אבל כלבים היו באים ושוברים אותם.
%letter 196
.196 המצרים היו באים ורואים העצמות, שהכלבים סוחבים ממקום למקום ושוברים אותם, והיו טומנים אותם בארץ, כדי שהכלבים לא ימצאו אותם.
%page 168
וזהו ביטול עכו"ם הגדול ביותר, מצידם. ובזה התעלה הקב"ה בכבודו, ונכנעו כל כוחות האחרים של עבודה זרה, כי אז נכנעו ביותר, כשביטול עבודה זרה נמצא מצידם עצמם, 
%break
שהטמינו עצמות אלוהיהם בעפר. וע"כ ישראל לא ביטלו אותם, כמ"ש, ועצם לא תשברו בו.
("קורבן הפסח", בוא)
%break
%H בהתעוררות ישראל אל הקב"ה מתעוררת הברית
%break
%letter 81
.81 בהתעוררות של מטה, כשהתעוררו ישראל אל הקב"ה וצעקו לפניו, כתוב, ואזכור את בריתי, ואז התעורר החשק לקשור את הכול בקשר אחד. כי כיוון שהתעורר הברית, יסוד דז"א, הנה התעורר קשר כל הספירות דז"א. 
%break
ואזכור את בריתי, פירושו, לחבר אותו במלכות. וע"כ כתוב, לכן אמור לבני ישראל, אני הוי"ה, והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. שכל הספירות התחברו בקשר אחד, לגאול את ישראל ממצרים.
("גוּרו לכם מפני חרב", וארא)
%break
%H בני חורין
%break
%letter 5
.5 אשריהם ישראל, שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, ולימד אותם דרכיו להתדבק בו, ולשמור מצוות התורה, לזכות בהם לעוה"ב. וקירב אותם בשעה שיצאו ממצרים, 
%break
כי אז הוציא אותם מרשות אחרת, והעלה אותם להתאחד בשמו, ואז נקראו בני ישראל בני חורין מכל, שלא ישבו תחת רשות אחרת, והעלה אותם להתאחד בשמו העולה על הכול, השולט על העליונים והתחתונים.
%letter 6
.6 מתוך אהבתם קרא להם, בני בכורי ישראל, כעין שלמעלה, כמו ז"א, הנקרא בכור. והרג כל בכור שלמעלה ולמטה, מס"א. וכדי להוציא אותם, התיר קשרים ואסורים של עליונים ותחתונים, שעשו המצרים, שלא יוכלו ישראל לצאת ממצרים. ועשה אותם בני חורין מכל.
%break
וע"כ לא רצה הקב"ה להוציא אותם ע"י מלאך ולא ע"י שרף, אלא הוא עצמו. ועוד, כי הוא ידע להבחין בין בכור ובין שאינו בכור, ולדעת הכול, ולהתיר אסורים. ואינם ברשות שליח אחר, אלא בידו.
("אשרי העם יודעי תרועה", בהעלותך)
%break
%H מלחמת ה' במצרים
%break
%letter 127
.127 לה' הארץ ומלואה, תֵבֵל ויושבֵי בה. לה' זה הקב"ה, ז"א. הארץ ומלואה, זו כנ"י, המלכות. וכל ההמון שלה המתחבר עימה, נקראים מלואה, כמ"ש, מלוֹא כל הארץ כבודו.
%break
%page 169
תבל ויושבי בה, זוהי ארץ שלמטה שנקראת תבל, ונאחזת בדין של מעלה, של המלכות, כמ"ש, והוא ישפוט תבל בצדק. בין ליחיד, בין לעם אחד, בין לכל העולם. מדין זה הוא נידון, מדין המלכות, שנקראת צדק.
%letter 128
.128 פרעה ינק מדין זה, עד שאבדו הוא וכל עמו. כיוון שדין זה של המלכות התעורר עליהם, הממונה ההוא, שהתמנה עליהם לשלוט, הוסר ועבר. ואז כולם שלמטה, אבדו, כמ"ש, ויסר את אופן מרכבותיו.
%break
אופן מרכבותיו, כלומר מרכבותיו של פרעה. והאופן שלהם הוא הממונה השולט עליהם. וע"כ מתו כולם בים, בים העליון, במלכות, שהתעורר עליהם, ונמחו על ידו. וע"כ טבעו בים סוף, שפירושו, סוף המדרגות, המלכות, שנמחו על ידיה.
%letter 129
.129 ויְנַהגהו בכבדות. בדרך שהאדם הולך, מוליכים אותו. בפרעה כתוב, ויכְבַּד לב פרעה, בדבר הזה הוליך אותו הקב"ה, בכבדות ממש. אמר לו הקב"ה, אתה הכבדת את ליבך, אני מוליך אותך בזה, וע"כ, וינהגהו בכבדות.
%letter 130
.130 ויאמר מצרים, אנוסה מפני בני ישראל. ויאמר מצרים, זהו הממונה שהתמנה על מצרים, השר שלהם במרום. כיוון שהעבירו אותו מממשלתו, איך היה יכול לרדוף אחרי ישראל?
%letter 131
.131 ודאי כך הוא. אבל הכתוב, ויאמר מצרים, אינו הממונה שלהם אלא מצרים של מטה. כתוב, כי ה' נלחם להם במצרים, כלומר במצרים של מעלה, בממונה שלהם. 
%break
כי כיוון שנשבר כוחם מלמעלה, נשברו כוחם וגבורתם למטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים. במצרים בדיוק, זהו כוחם של מעלה, הממונה שלהם.
%break
במקום שכתוב, מלך מצרים סתם, ולא כתוב, פרעה, הכוונה היא על השר הממונה על מצרים. 
%break
אף כאן במצרים, הוא הממונה על מצרים. וכאן שכתוב, ויאמר מצרים, אנוסה מפני בני ישראל, כלומר מצרים שלמטה, שראו שנשברו כוחם וגבורתם שלמעלה, של הממונה שלהם.
%letter 132
.132 כשמתעוררת כנ"י, המלכות, מתעוררים כל אלו האחוזים בה, וכל האחרים של מטה, כלומר כל האומות, וישראל למעלה מכולם, משום שהם לוקחים אותה בגוף האילן. 
%break
כלומר, כשהיא מחוברת בז"א, שנקרא עה"ח. ומשום זה ישראל נאחזים בה יותר מכל אוה"ע. וכשהם מתעוררים להרע לישראל, נשבר כוחם של השולטים עליהם, הממונים שלהם של מעלה.
%letter 133
.133 הממונה ההוא המושל של מצרים, הֵצֵר לישראל בכמה שעבודים. ולאחר שנשבר בתחילה, נשברו הממלכות של מטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים.
("ויָסַר את אופַן מַרְכְּבותיו", בשלח)
%break
%H וירא ישראל את היד הגדולה
%break
%letter 193
.193 ויַרְא ישראל את היד הגדולה, ויירְאו העם את ה'. פסוק זה אין ראשו קשור לסופו, ואין סופו קשור לראשו. בתחילה כתוב, וירא ישראל את היד הגדולה. ואח"כ כתוב, וייראו העם את ה'. האם וירא ישראל הוא סיבה אל וייראו העם את ה', ולפני כן לא יָראו את ה'?
%break
%page 170
אלא הזקֵן ההוא, שירד עם בניו לגלות, וסבל עליו הגלות, והכניס את בניו בגלות, הוא ממש ראה כל אלו הנקמות וכל הגבורות, שעשה הקב"ה במצרים. כמ"ש, וירא ישראל. ישראל ממש, כלומר יעקב.
%letter 194
.194 העלה הקב"ה לאותו זקן, ואמר לו, קום ראה את בניך, היוצאים מתוך עם חזק, קום ראה הגבורות, שעשיתי בשביל בניך במצרים.
%letter 195
.195 בשעה שנסעו ישראל לרדת בגלות מצרים, יראה ואֵימה חזקות נפלו עליו. אמר הקב"ה ליעקב, למה אתה מתיירא, אל תירא מרְדָה מצריימה. ממה שכתוב, אל תירא, משמע שהיה מתיירא.
%letter 196
.196 אמר לו, מתיירא אני שיְכַלו את בניי. אמר לו, אנוכי ארד עימך מצריימה. אמר לו שוב, מתיירא אני שלא אזכה להיקבר בין אבותיי ולא אראה הגאולה של בניי, והגבורות שתעשה להם. 
%break
אמר לו, ואנוכי אעלְךָ גם ע-ה. אעלך, להיקבר בקבר אבותיך. גם ע-ה, לראות הגאולה של בניך, והגבורות שאעשה להם.
%letter 197
.197 וביום ההוא, שיצאו ישראל ממצרים, העלה הקב"ה את יעקב, ואמר לו, קום ראה בגאולה של בניך, שכמה כוחות וגבורות עשיתי להם. ויעקב היה שם וראה הכול, כמ"ש, וירא ישראל את היד הגדולה.
%letter 198
.198 מכאן נשמע, שיעקב היה בעת הגאולה, כמ"ש, ויוציאךָ בפניו בכוחו הגדול ממצרים. בפניו, זה יעקב, כי הביא כל האבות שם. ויוציאך בפניו. בפניו זה אברהם, כמ"ש, וייפול אברהם על פניו.
%letter 199
.199 אברהם אמר, הַלְבֶן מאה שנה ייוולד. אמר לו הקב"ה, חייך, אתה תראה כמה המונים וכמה מחנות שיצאו ממך. בשעה שיצאו ישראל ממצרים, כל אלו השבטים וכל אלו הרבבות העלה הקב"ה אל אברהם וראה אותם, כמ"ש, ויוציאך בפניו.
%break
כל האבות הזדמנו שם בכל הגאולה ההיא, כמ"ש, ויוציאך בפניו. מהו בפניו? אלו האבות.
%letter 200
.200 ויוציאך בפניו, זהו יעקב. בכוחו, זהו יצחק. הגדול, זהו אברהם. וכן בשביל האבות מזדמנת תמיד גאולה לישראל. כמ"ש, וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. 
%break
האבות ראויים שיזכור, אבל מהו, והארץ אזכור? אלא לכלול עימהם את דוד, המלכות, הארץ, שהיא מרכבה עם האבות, חג"ת. והם מעוררים תמיד גאולה לישראל.
%letter 201
.201 וירא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים. יד אינה נקראת פחות מחמש אצבעות. הגדולה, שכלולות בה חמש אצבעות אחרות מיד השמאל, 
%break
כי בחינת ג"ר נוטלת יד ימין מהתכללות בקו שמאל. וכל אצבע עולה לחשבון גדול, והקב"ה עושה בהן ניסים וגבורות. ובזה נעקרו כל המדרגות מהשתלשלותן.
%letter 202
.202 בחמש האצבעות הראשונות, בחמש המכות הראשונות, כתוב, ויֶחזַק לב פרעה. כיוון שנשלמו אלו חמש אצבעות של יד שמאל, לא היה עוד דבר ברשות פרעה שיחזק ליבו. אז כתוב, ויְחַזֵק הוי"ה את לב פרעה.
%letter 203
.203 וירא ישראל את היד הגדולה, ויאמינו בה'. והאם עד עתה לא האמינו בה'? והרי כתוב, ויַאמֵן העם וישמעו. והרי ראו כל הגבורות, שעשה להם הקב"ה במצרים.
%page 171
אלא, ויאמינו, הוא, שהאמינו בדבר ההוא שאמר, ויאמר משה אל העם אל תירָאו, התייצבו ורְאו את ישועת ה'.
%letter 204
.204 כתוב, ויַרְא ישראל את מצרים מת. וכתוב, לא תוסיפו לראוֹתם עוד עַד עולם. הלוא מתים ראו אותם? א"כ היה צריך לכתוב, לא תוסיפו לראותם חיים עוד עד עולם.
%letter 205
.205 אלא כתוב, מן העולם ועד העולם. עולם למעלה, עולם למטה. עולם שלמעלה, משם היא ההתחלה להדליק הנרות, הבינה, שורש כל המוחין. 
%break
עולם שלמטה, שם הוא הסיום, המלכות, המסיימת כל הספירות, והוא נכלל מכולם. ומעולם שלמטה הזה, מתעוררות הגבורות לתחתונים.
%letter 206
.206 ובעוה"ז שלמטה, עושה הקב"ה אותות לישראל, ויקרו להם ניסים. וכשמתעורר עוה"ז לעשות ניסים, כל המצרים צללו בים ע"י עוה"ז, וקרה לישראל נס בעוה"ז.
%break
וע"כ כתוב, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, עד שיתעורר העולם ההוא ויהיו נמסרים בדיניו. וכיוון שנמסרו לו להיות נידונים, אז כתוב, וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.
%break
כתוב, מן העולם ועד העולם. עד העולם בדיוק, עד שיתעורר העולם שלמטה. אז כתוב, ויאמינו בה' ובמשה עבדוֹ.
("וירא ישראל את היד הגדולה", בשלח)
%break
%H להזכיר יציאת מצרים
%break
%letter 429
.429 לאחר כוונת שמע, צריכים להזכיר יציאת מצרים, משום שהייתה השכינה בגלות. ובזמן שהיא בגלות, אין חיבור שיתחברו עולם העליון, ז"א, בעולם התחתון, המלכות. וצריכים להראות חירות של גאולה של מצרים, שהייתה בכמה אותות, בכמה ניסים, שעשה הקב"ה. 
%break
וגאולה זו צריכה להיזכר ולהיראות, שאע"פ שהייתה בגלות, עתה יש לה חירות, מהיום שנפתחו הקשרים שבמצרים. ואלו אותות וניסים שנעשו.
%letter 430
.430 וצריכים להראות החירות של המלכות, משום שהתחברה בבעלה, ז"א, וכדי להסמיך גאולה, יסוד, לתפילה, מלכות, שיהיה הכול אחד בלי פירוד, ולא להראות גירושים, לומר שהמלכות גרושה בגלות מהאיש שלה, ז"א. כמ"ש, ואישה גרושה מאישהּ לא ייקָחוּ.
%letter 431
.431 והלוא היא בגלות, ומגורשת מהאיש שלה, ז"א? אלא ודאי היא בגלות לדוּר עם ישראל. כי בכל מקום שגלו ישראל, שכינה עימהם, כדי להגן עליהם. אבל לא גורשה מז"א. והרי השכינה לא נראתה בבית ראשון ובבית שני בזמן שחטאו ישראל. 
%break
ועכ"ז לא היה נחשב זה לגלות, מכ"ש לגירושים. אלא עד שגלו ישראל, אם חטאו, הסתלקה השכינה למעלה. ואח"כ, כשגלו, לא עלתה למעלה, אלא עשתה דירתה עם ישראל. אבל גירושים לא היו מעולם.
%letter 432
.432 ומשום זה צריכים להראות גאולה, שיש בה ארבע גאולות.
%page 172
כי בשעה שיצאה השכינה מגלות מצרים, ביקשה מהקב"ה, שיגאל אותה עתה ד"פ, שהם ארבע גאולות, כנגד ארבע גלויות, כדי שתהיה בת חירות ולא תהיה עוד גרושה.
%break
וע"כ בשעה של גאולת מצרים, עמדה ונגאלה ארבע גאולות ביציאת מצרים, כלומר, עם קבלת המוחין דיציאת מצרים, נגאלה השכינה מכל ד' מלכויות, מכל הגלויות עד ביאת המשיח. באופן, שלא תהיה נחשבת עוד לגרושה מהאיש שלה, ז"א.
%break
ועתה, שהשכינה צריכה תיקון, להתחבר בבעלה, ז"א, צריכים להראות גאולת מצרים ההיא, שיש בה ארבע גאולות. ועם התעוררות המוחין דיציאת מצרים, היא מתוקנת להתחבר בבעלה, כי נעשית חירות מכל ד' מלכויות.
%letter 433
.433 וע"כ יש להזכיר בגאולה ההיא ד"פ: אמת אמת אמת אמת, עד, עזרת אבותינו. שהם כנגד ד' גאולות, שהם עזרה וסֶמך לכל ישראל. ומעזרת אבותינו והלאה, 
%break
יש ד"פ אחרות, אמת אמת אמת אמת. והם הוכפלו, כדי שתהיינה ד' גאולות אלו בקיום חזק בחותם חזק של טבעת המלך. וע"כ ד' גאולות כפולות בקיום.
%letter 434
.434 וכל ד' הגאולות הן ביציאת מצרים ההיא, כי אילו לא נמצאו אלו ד' גאולות ביציאת מצרים ההיא, לא הייתה מתחברת בתיקוניה עם ז"א, בכל פעם שתהיה גלות, שהשם הקדוש יתייחד. 
%break
וע"כ יש להזכיר גאולת מצרים תמיד, בכל הקדושות של הקב"ה. ברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים.
("להזכיר יציאת מצרים", ויקהל)
%break
%H כשושנה בין החוחים
%break
%letter 31
.31 כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות. רצה הקב"ה לעשות את ישראל כעין של מעלה, ושיהיו שושנה אחת בארץ כעין השושנה העליונה, המלכות. ושושנה המעלה ריח, ומובחרת מכל שאר שושנים שבעולם, אינה, אלא אותה שגדלה בין החוחים, וזו מריחה כראוי.
%break
וע"כ זרע שבעים זוגות, שהם שבעים נפש, והביא אותם בין החוחים, המצרים. ואלו החוחים, מיד שבאו אלו הזוגות לשם, העלו ענפים ועלים, ושלטו על העולם. ואז פרחה השושנה ביניהם.
%letter 32
.32 כיוון שרצה הקב"ה, להוציא השושנה וללקוט אותה מביניהם, אז יבשו החוחים, ונזרקו, והושחתו, ולא נחשבו כלום. בשעה שהלך ללקוט שושנה, 
%break
להוציא בנו בכורו, הלך המלך בתוך כמה צבאות, שרים ושליטים, עם דגלים פרושים, והוציא בנו בכורו בכמה גיבורים, והביא אותו להיכלו, וישב כראוי בבית המלך.
("הגלות נמשכת", כי תישא)
%break
%H פתחי לי אחותי רעייתי
%break
%letter 128
.128 כתוב, אני ישֵׁנה וליבי ער, קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי. אמרה כנ"י, אני ישנה בגלות מצרים. כי הגלות הייתה מכוח שליטת השמאל על הימין,
%page 173
ומדינים דשמאל מסתלקים המוחין של המלכות, שזו שֵׁינה. שהיו בניי בשעבוד הקשה. וליבי ער לשמור אותם שלא יכלו בגלות. קול דודי דופק, זה הקב"ה, שאמר, ואזכור את בריתי.
%letter 129
.129 פתחי לי פֶּתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך השערים העליונים. פתחי לי אחותי, כי הפתח להיכנס אליי הוא בך. שלא ייכנסו אליי בניי אלא בך. אם את לא תפתחי פתחך, הרי אני סגור, שלא ימצאו אותי. משום זה פתחי לי. 
%break
וע"כ דוד, כשרצה להיכנס אל המלך, אמר, פּתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה, זה השער לה'. 
%break
שערי צדק, המלכות, הוא פתח להיכנס אל המלך. זה השער לה', למצוא אותו ולהידבק בו. וע"כ, פתחי לי אחותי רעייתי. כדי להזדווג עימך ולהיות בשלום עימך לעולמים.
("שני דמים, אחד של פסח ואחד של מילה", אמור)
%break
%H חמץ ומצה
%break
%letter 74
.74 אלא בדומה למלך שהיה לו בן יחיד, וחלה. יום אחד היה משתוקק לאכול. אמרו, יאכל בנו של המלך רפואה זו. וטרם שיאכל אותה, לא יימצא שום מאכל ומזון אחר בבית. 
%break
עשו כך. כיוון שאכל הרפואה ההיא, אמר, מכאן והלאה יאכל כל מה שרוצה, ולא יוכל להזיק לו.
%letter 75
.75 כך, כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים העיקר והסוד של האמונה. אמר הקב"ה, יטעמו ישראל רפואה. וכל עוד שיאכלו רפואה זו, לא ייראה להם מאכל אחר, חמץ.
%break
כיוון שאכלו מצה, שהיא רפואה, לבוא ולדעת בסוד האמונה, שהיא מלכות, אמר הקב"ה, מכאן והלאה ראוי להם חמץ, ויאכלו אותו, כי אינו יכול עוד להזיק להם. וביום השבועות, נמצא לחם העליון, של ז"א, רפואה גמורה.
%letter 76
.76 וע"כ מקריבים חמץ, היצה"ר, שיישרף על המזבח ע"י הקורבנות שמקריבים על המזבח. ומקריבים שני לחם אחרים, ע"י תנופה, עימהם יחד. שני לחם אחרים, פירושו, חוץ מהקורבנות.
%break
והחמץ, היצה"ר, נשרף באש המזבח ע"י הקורבנות, ואינו יכול לשלוט ולהזיק לישראל. ומשום זה ישראל הקדושים מתדבקים בהקב"ה ביום הזה ברפואה של התורה. 
%break
ואם היו שומרים ישראל ב' מיני לחם אלו, מצה ולחם העליון של ז"א, לא היו באים בדין לעולם.
("לחם הביכורים", תצווה)
%break
%H קריעת ים סוף - כשהאיילה היולדת נותנת קולות
%break
%letter 178
.178 בשעה שישראל חנו על הים, ראו כמה המונים, כמה חיילים, וכמה מחנות מלמעלה ומלמטה, וכולם באו בקיבוץ על ישראל. התחילו ישראל בתפילה מתוך צרתם.
%letter 179
.179 בה בשעה, ראו ישראל מצוקה מכל הצדדים, הים עם גליו המתרוממים היה לפניהם, ואחריהם כל אלו הממונים וכל המחנות של מצרים, ולמעלה היו עליהם כמה מקטרגים. התחילו צועקים אל הקב"ה.
%page 174
%letter 182
.182 איילה אחת יש בארץ, והקב"ה עושה הרבה בשבילה. בשעה שהיא צועקת, הקב"ה שומע צרתה ומקבל קולה. וכשהעולם צריך רחמים על מים, היא נותנת קולות, והקב"ה שומע קולה, ואז מרחם הקב"ה על העולם. כמ"ש, כאייל תערוג על אפיקי מים.
%letter 183
.183 וכשצריכה ללדת, היא סתומה מכל הצדדים, ושמה ראשה בין בּרכיה, וצועקת ומרימה קולות. 
%break
והקב"ה מרחם עליה, ומזמין לה נחש אחד, שנושך בערוותה, ופותח אותה, וקורע לה אותו מקום, ויולדת מיד. בדבר זה לא תשאל ולא תנסה את ה'.
("וייסע ויבוא ויֵט", בשלח)
%break
%H כל אדם חייב לספר בשבח יציאת מצרים
%break
%letter 179
.179 חוב על האדם לעולם לספר בשבח יציאת מצרים. כל אדם המספר ביציאת מצרים, ושמח בסיפור ההוא בשמחה, עתיד הוא לשמוח עם השכינה לעוה"ב, שהיא שמחה מכל צד, שזהו אדם השמח באדונו, והקב"ה שמח בסיפור ההוא שלו.
%letter 180
.180 בה בשעה מקבץ הקב"ה את כל החבורה שלו, ואומר להם, לכו ושמעו הסיפור של השבח שלי שמספרים בניי, ושמחים בגאולתי. אז מתקבצים כולם ובאים ומתחברים עם ישראל, 
%break
ושומעים סיפור השבח, ששמחים בשמחת הגאולה מאדונם, ובאים ומודים להקב"ה, על כל אלו הניסים והגבורות, ומודים לו על עם הקדוש שיש לו בארץ, ששמחים בשמחת הגאולה של אדונם.
%letter 181
.181 אז מתווסף לו כוח וגבורה למעלה. וישראל בסיפור ההוא נותנים כוח לאדונם. כמלך שנוספים לו כוח וגבורה, בעת שמשבחים גבורתו ומודים לו, והכול יראים מפניו, ועולה כבודו על כולם. 
%break
ומשום זה, יש לשבח ולספר בסיפור הזה. כעין זה חובה היא על האדם, לספר תמיד לפני הקב"ה, ולפרסם הנס בכל אלו הניסים שעשה.
%letter 182
.182 ולמה היא חובה לספר את הניסים? והלוא הקב"ה יודע הכול, כל מה שהיה ויהיה לאחר מכן? ולמה הפרסום הוא לפניו, על מה שהוא עשה והוא ידע? אלא ודאי צריך האדם לפרסם הנס ולספר לפניו מכל מה שעשה, משום שאלו המילים עולות, 
%break
וכל החבורה של מעלה מתקבצים ורואים אותם, ומודים לפני הקב"ה, ועולה כבודו עליהם למעלה ולמטה.
("לספר בשבח יציאת מצרים", בוא)
%break
%H הגאולה העתידה
%break
%letter 186
.186 כתוב, כימי צאתךָ מארץ מצרים אראנו נפלאות. עתיד הקב"ה להראות גאולה לבניו, כמו אלו הימים ששלח הקב"ה להוציא ישראל ממצרים. והראה אלו המכות במצרים, והיכה אותם בשביל ישראל.
%break
מה בין גאולה שבסוף הימים, לבין גאולת מצרים? גאולת מצרים הייתה במלך אחד, ובמלכות אחת. וכאן בכל המלכים שבעולם. ואז יתכבד הקב"ה בכל העולם, ויידעו הכול ממשלתו של הקב"ה,
%page 175
וכולם יוכו במכות עליונות, כפליים, משום שימאנו כולם לשחרר את ישראל.
%letter 187
.187 ואז תתגלה ממשלתו של הקב"ה, כמ"ש, והיה ה' למלך על כל הארץ. ואז יתנדבו האומות בישראל, להביא אותם להקב"ה. כמ"ש, והֵביאו את כל אחיכם. 
%break
אז יעמדו האבות לתחייה בשמחה, לראות גאולת בניהם כבתחילה. כמ"ש, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
("אמרי נא אחותי את", תזריע)
%break
%page 176
%H יצר הרע ויצר הטוב
%break
%H שלוש הנהגות באדם
%break
%letter 46
.46 ויוֹלֶד נוח שלושה בנים. אלו שלוש הַנְהגות אשר באדם. הנהגת הנשמה, להיות לו עזר בעבודת בוראו, הנקראת שֵׁם. והנהגת התאווה והיצה"ר, המנהיג והמחמם את הגוף בדבר עבירות, הנקראת חם. 
%break
והנהגת היצה"ט, המנהיג את האדם בכל טוב, וליַפּות מעשיו בתורה וביראת השם, הנקראת יפת. וההנהגה הזו ינהיג האדם להוליך אותו בדרך חיים.
("אלה תולדות נוח", נוח, זוהר חדש)
%break
%H נחיצות ביצר הרע
%break
%letter 57
.57 היצה"ר נצרך לעולם, כמו הגשם שנצרך לעולם. כי אלמלא יצה"ר, לא הייתה חדוות הלימוד בעולם. אבל לא יהיה אז מנוול כמקודם לכן, לחטוא על ידו. כמ"ש, לא יָרֵעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי. הר קודשי הוא הלב, שבו משכנו של יצה"ר.
%break
לב טוב, הוא בניין של הגוף ושל הנשמה. וע"כ כתוב, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך. כי הלב הוא עיקר הכול.
("שיתוף מדה"ר בדין", תולדות)
%break
%H שני מלאכים יש על האדם
%break
%letter 170
.170 בּרְצוֹת ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים איתו. שני מלאכים יש לאדם, שליחים מלמעלה להתחבר עימו. אחד לימין ואחד לשמאל. והם עדים על האדם. ובכל מה שהוא עושה, הם נמצאים שם. וקוראים להם יצה"ט ויצה"ר.
%letter 171
.171 בא האדם להיטהר ולהשתדל במצוות התורה, אותו יצה"ט שמתחבר בו, כבר מתגבר על יצה"ר, והשלים עימו, והיצה"ר נהפך לעבד ליצה"ט. וכשבא האדם להיטמא, אותו יצה"ר מתחזק ומתגבר על יצה"ט.
%break
כשאותו האדם בא להיטהר, כמה התגברויות הוא צריך להתגבר, וכאשר מתגבר יצה"ט, אז, גם אויביו ישלים איתו. כי היצה"ר, שהוא אויביו, נכנע לפני יצה"ט. 
%break
כשהולך האדם במצוות התורה, אז, אויביו ישלים איתו. זהו היצה"ר וכל הבאים מצידו, ישלימו איתו.
("הברכות", תולדות)
%break
%page 177
%H שליטת יצר הרע בעולם
%break
%letter 111
.111 כשהאדם אוחז בדרכי התורה, הוא אהוב למעלה ואהוב למטה, ונעשה אהובו של הקב"ה, שהיה אהובו של הקב"ה ואהב אותו, וכאשר האדם נוטה מדרכי התורה, 
%break
אז צר כוח כה, השכינה, שנעשתה צר ואויב שלו, והוא נעשה שונא שלה. והרע ההוא, יצה"ר, שולט עליו, עד שהוא מקטרג עליו בעוה"ז ובעוה"ב.
%letter 112
.112 הרע הזה, יצה"ר, שולט על העולם בהרבה אופנים, והרבה ממשלה יש לו בעולם, והוא נחש העריץ שחטא בו אדה"ר, ובני העולם נכשלים בו, וממשיכים אותו עליהם עד שמוציא נשמתם מהם.
%letter 113
.113 כאשר היצה"ר שולט על הגוף, וכיוון ששולט על הגוף יוצאת ממנו הנשמה, כי מכיוון שהגוף נטמא הנשמה עולה ממנו. ואינו שולט להוציא נשמתו של אדם, עד שמקבל רשות. והרבה הם הבאים מצד היצה"ר ושולטים בעולם. 
%break
וכל המעשים שנעשו בעולם הם שולטים בהם, שע"י פיתויים נעשו. ויש לו ממונים ומשרתים, כולם משרתים במעשי העולם. כלומר, שמפתים בני אדם לעשות מעשים רעים.
("וייצא יעקב מבאר שבע", וייצא)
%break
%H הקליפה נבנית מחורבנה של הקדושה
%break
%letter 27
.27 כל אלו י"א התיקונים של אשת זנונים דומים לגמרי לתיקוני הנוקבא דקדושה, כי לקוחים הם ממנה, כמ"ש, אימָלְאָה החורָבָה, שאין צוֹר, מלכות דקליפה, אשת זנונים, נבנית, אלא מחורבנה של ירושלים, מלכות דקדושה. וכן להיפך. 
%break
ואין ביניהם אלא באחריתם, כי הדבוק בנוקבא דקדושה הולך ועולה מדרגה אחר מדרגה עד, ואחריתך ישגֶה מאוד, והנופל בפח אשת זנונים נמצא, ואחריתה דרכי מוות.
%break
אין צור נבנה אלא מחורבנה של ירושלים. וזה נוהג בדרך כלל ובדרך פרט בכל אדם. שבעת שעוזב את הקדושה ומתדבק בס"א, כל השפע והמדרגות שהיו לו בשורשו בבניין הקדושה, עוברות לבניין מדרגות הס"א, והיא מתמלאת מחורבן הקדושה. 
%break
גם תדע, שהאדם דבוק או בקדושה או בס"א, ואין אחת נוגעת בחברתה כחוט השערה. כשאדם פונה לרצות בדרכי הס"א, עוד בטרם שעושה מעשה, 
%break
תכף מסתלקת הקדושה, והס"א נוטלת מקומה, ויורשת כל השפע והמדרגות שהיה לו בקדושה. כמ"ש, איזהו שוטה זה, המאבד מה שנותנים לו.
("ס"מ ואשת זנונים", וייצא)
%break
%H בב' יצרים מודים להקב"ה
%break
%letter 167
.167 אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועֵדה. דוד, בסוד העליון של השם הקדוש הוי"ה, רצה להודות אל הקב"ה. אודה ה' בכל לבב, ביצה"ט וביצה"ר, שהם ב' לבבות,
%page 178
בב' היצרים השוכנים בלב, בב' צדדים ימין ושמאל.
("הפעם אודה את ה', ותקרא שמו, יהודה", וייצא)
%break
%H ביאתו של יצר הרע
%break
%letter 1
.1 בשעה שהאדם בא לעולם, מיד היצה"ר בא עימו, ומקטרג עליו תמיד, כמ"ש, לפֶּתח חטָאת רובץ. חטאת רובץ, הוא היצה"ר. לפתח, לפתח בית הרחם, כלומר, תכף עם היוולדו של האדם.
%letter 2
.2 דוד קרא את היצה"ר בשם חטאת. כמ"ש, וחַטאתי נגדי תמיד. משום שבכל יום עושה את האדם להחטיא לפני ריבונו. והיצה"ר הזה, אינו סר מהאדם מיום היוולדו עד עולם. והיצה"ט בא אל האדם מיום שבא להיטהר.
%letter 3
.3 ומתי האדם בא להיטהר? כשהוא בן 13 שנה. אז מתחבר האדם בשניהם, היצה"ט בימין והיצה"ר בשמאל. ואלו הם שני מלאכים ממונים ממש, והם נמצאים עם האדם תמיד.
%letter 4
.4 בא האדם להיטהר, נכנע היצה"ר לפניו, והימין שולט על השמאל, ושניהם, היצה"ט והיצה"ר, מתחברים לשמור את האדם בכל דרכיו שהוא הולך. כמ"ש, כי מלאכיו יצווה לָך לשמורךָ בכל דרכיך.
("וישלח יעקב מלאכים", וישלח)
%break
%H להשפיל רוחו וליבו להקב"ה
%break
%letter 16
.16 היצה"ר מקטרג תמיד על בני אדם. והיצה"ר מגביה ליבו ורצונו של אדם בגאווה. והאדם הולך אחריו מסלסל בשערו ובראשו, עד שהיצה"ר מתגאה עליו ומושך אותו לגיהינום.
%letter 17
.17 מי שאינו הולך אחר היצה"ר, ואינו מתגאה כלל, ומשפיל רוחו וליבו ורצונו אל הקב"ה, אז היצה"ר מתהפך להיות עבד לו. שאינו יכול לשלוט עליו. ולהיפך, אותו האדם שולט עליו, כמ"ש, ואתה תמשול בו.
("וישלח יעקב מלאכים", וישלח)
%break
%H יצר הרע טבוע באדם מלידתו
%break
%letter 1
.1 כמה מקטרגים יש לאדם מיום שנתן לו הקב"ה נשמה בעוה"ז. מכיוון שיצא האדם לאוויר העולם, מיד הזדמן יצה"ר להשתתף עימו, כמ"ש, לַפֶּתח חטאת רובץ, כי אז השתתף עימו היצה"ר.
%letter 2
.2 כי הבהמות, מיום שנולדו, כולן שומרות את עצמן ובורחות מאש, מכל המקומות הרעים. והאדם, כשנולד, מיד בא להשליך עצמו לתוך האש, משום שיצה"ר שורה בתוכו, ומיד מסית אותו לדרך רע.
("ויישב יעקב", ויישב)
%break
%page 179
%H טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל
%break
%letter 3
.3 כתוב, טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל, אשר לא ידע להיזהר עוד. טוב ילד, זהו יצה"ט, שהוא ילד מימים מועטים עם האדם, כי מ-13 שנים ואילך הוא עם האדם.
%letter 4
.4 ממלך, זהו יצה"ר, הנקרא מלך ושליט בעולם על בני אדם. זקן וכסיל, שמיום שהאדם נולד ויצא לאוויר העולם, הוא נמצא עם האדם.
%letter 5
.5 אשר לא ידע להיזהר עוד. לא כתוב להזהיר אלא להיזהר, משום שהוא כסיל, ועליו אמר שלמה, והכסיל בחושך הולך. כי מפסולת החושך הוא בא, ואין לו אור לעולם. אבל מי שאינו יודע להזהיר לאחרים, אינו נחשב עוד לכסיל מחמת זה.
%letter 6
.6 טוב ילד מסכן וחכם, הוא יצה"ט. טוב ילד, כמ"ש, נער הייתי גם זָקנתי. וזהו נער, ילד מסכן, שאין לו מעצמו כלום. 
%break
ונקרא נער, משום שיש לו חידוש הלבנה, שמתחדשת תמיד, והוא תמיד ילד מסכן. וחכם, משום שחכמה שורה בו.
("ויישב יעקב", ויישב)
%break
%H להישמר מהרהורים רעים
%break
%letter 223
.223 כשאדם רואה, שהרהורים רעים באים אליו, יעסוק בתורה, ואז יעברו ממנו. כשאותו צד הרע בא לפתות את האדם, ימשיך אותו אל התורה, וייפרד ממנו.
%letter 224
.224 וכאשר צד הרע הזה עומד לפני הקב"ה להשטין על העולם, על מעשים רעים שעשו, הקב"ה מרחם על העולם, ונותן עצה לבני אדם להינצל ממנו, שלא יוכל לשלוט עליהם, ולא על מעשיהם.
%break
ומהי העצה? להשתדל בתורה, ויינצלו ממנו, כמ"ש, כי נר מצווה ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר. לשמורך מאשת רע מחֶלקת לשון נוכרייה. הרי שהתורה שומרת מפני יצה"ר.
("ויהי כדַבּרה אל יוסף יום יום", ויישב)
%break
%H להגביר יצר הטוב על יצר הרע
%break
%letter 177
.177 כל זה של יוסף עם אחיו, למה נצרך להיכתב בתורה? אלא תורת אמת וכל דרכיה קדושים, ואין מילה בתורה, שאין בה סודות עליונים וקדושים, ודרכים לבני אדם להתחזק בהם.
%letter 178
.178 הקב"ה עשה לאדם, שיתחזק בתורה, וללכת בדרך האמת ולצד ימין, ולא ילך לצד שמאל. ומשום שהאנשים צריכים ללכת לצד ימין, יש להם להרבות אהבה זה עם זה, 
%break
כי אהבה היא בחינת ימין, ולא יהיה שנאה זה עם זה, בחינת שמאל, כדי שלא להחליש הימין, המקום שישראל מתדבקים בו.
%letter 179
%page 180
.179 בשביל זה, יש יצה"ט ויצה"ר. וישראל צריכים להגביר את יצה"ט על יצה"ר, ע"י מע"ט. ואם האדם נוטה לשמאל, אז מתגבר יצה"ר על יצה"ט. ומי שהיה פגום, יצה"ר השלים אותו בחטאו. כי המנוול הזה אינו נשלם, אלא ע"י החטאים של בני אדם.
%letter 180
.180 ובשביל זה, צריך האדם להיזהר, שלא יושלם היצה"ר בחטאיו. ויישמר תמיד, כי יצה"ט צריכים להשלים אותו בשלמות תמיד, ולא את יצה"ר. 
%break
ומשום זה כתוב, אל תאמר אֲשַׁלְמָה רע, כי ע"י השנאה תגביר השמאל ותשלים את יצה"ר. אלא כמ"ש, קווה אל ה' ויושע לך.
("וייקח מאיתם את שמעון", מקץ)
%break
%H שוכנים בלב וכלולים זה בזה
%break
%letter 89
.89 וידעת היום והֲשֵׁבות אל לבבך, כי הוי"ה הוא האלקים. היה צריך לומר, וידעת היום, כי ה' הוא האלקים. ולבסוף, והשבות אל לבבך. כי הידיעה, שה' הוא האלקים, מכשירה אותו להשיב אל הלב כן. 
%break
ואם כבר השיב אל ליבו, מכ"ש שיש לו ידיעה. הלוא, והשבות אל ליבך, היה צריך לומר, ולא לבבך?
%letter 90
.90 לבבך, יצה"ט ויצה"ר, השוכנים בלב, שנכללו זה בזה, והם אחד. כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר. 
%break
שיהפוך מידות הרעות של יצה"ר להיות טובות, שיעבוד עימהם את ה' ולא יחטא על ידיהם, ואז ודאי אין עוד הפרש בין יצה"ט ליצה"ר, והם אחד.
%break
ונמצא, כי הוי"ה הוא האלקים. שמדה"ד, אלקים, נכלל בהוי"ה, מדה"ר. כי נכללו זה בזה, כמו שיצה"ר ויצה"ט נכללו בלב, והוא אחד. הרי שאין לדעת, כי ה' הוא האלקים, אלא ע"י והשבות אל לבבך. 
%break
לכן הקדים הכתוב, והשבות אל לבבך, לדעת על ידו את הדבר, שה' הוא האלקים.
("וידעת היום והֲשֵׁבות אל לבבך", וארא)
%break
%H ביטול יצר הרע
%break
%letter 106
.106 מטרם שחטאו ישראל, בשעה שעמדו על הר סיני, עברה מהם זוהמת הנחש, כי אז היה ביטול יצה"ר מן העולם, ודחו אותו מהם. ואז התאחדו בעה"ח, ועלו למעלה למדרגות העליונות, ולא ירדו למטה. אז היו יודעים, והיו רואים מראות עליונות של ז"א, 
%break
והאירו עיניהם, והיו שמחים לדעת ולשמוע. ואז חגר אותם הקב"ה חגורות של אותיות השם הקדוש, שהם, כמ"ש, עֶדְיָם מהר חורב, שהנחש לא יוכל לשלוט עליהם, ולא יטמא אותם כבתחילה, כבמצרים.
("העגל", כי תישא)
%break
%H כשהאדם חושב שאין השגחה בעולם הזה
%break
%letter 81
.81 יונה שירד לאונייה, זהו הנשמה של האדם, שיורדת לעוה"ז, להיות בגופו של אדם. נקראת יונה, משום שאחר שהשתתפה בגוף, אז היא יונה בעוה"ז, שהיא מרוּמה מהגוף שמאנה אותה,
%page 181
כמ"ש, ולא תונוּ איש את עמיתו. ואז הולך האדם בעוה"ז כאונייה בים הגדול החושבת להישבר. כמ"ש, והאונייה חישבה להישבר.
%letter 82
.82 כשהאדם בעוה"ז חוטא וחושב שהוא ברח מאדונו, כי אדונו אינו משגיח בעוה"ז, אז מטיל הקב"ה רוח סערה חזקה, שזה גזרת הדין, העומדת תמיד לפני הקב"ה, ומבקשת מלפניו דין על האדם. ורוח סערה מגיעה אל האונייה, ומזכירה עוונותיו של האדם לתפוס אותו.
%letter 83
.83 כיוון שנתפס האדם ע"י סערה בבית חוליו, כתוב, ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב ויירדם. אע"פ שהאדם בבית חוליו, אין הנשמה מתעוררת לשוב לפני אדונה לפדות עוונותיו. כתוב, ויקרב אליו רב החובל. 
%break
רב החובל זהו יצה"ט, שמנהיג הכול. וכתוב, ויאמר לו, מה לך נרדם, קום קרא אל אלקיך. אין השעה לנום, כי מעלים אותך לדין על כל מה שעשית בעוה"ז, שוב מעוונותיך.
%letter 84
.84 הסתכל בדברים אלו, ושוב לאדונך. כמ"ש, מה מלאכתך ומאין תבוא, מה אַרְצְךָ וְאֵי מזֶה עַם אתה. מה מלאכתך, שעסקת בה בעוה"ז. ותתוודה עליה לפני אדונך. 
%break
הסתכל מאין באת, מטיפה סרוחה, ולא תתגאה לפניו. מה ארצך, הסתכל שאתה נברא מארץ, ולארץ תשוב. ואי מזה עם אתה, הסתכל, אם יש לך זכות אבות שתגן עליך.
("יונה שירד לאונייה", ויקהל)
%break
%H רוח הטומאה - מתוך הקדושה יוצאת שליטתו
%break
%letter 329
.329 אמר רבי שמעון, הקב"ה נותן שליטה לס"א, וצריכים להכניע את רוח הטומאה מכל הצדדים. אומַר לך סוד אחד, ולא ניתן לגלותו חוץ לאלו קדושים העליונים.
%letter 330
.330 לרוח הטומאה נתן הקב"ה שליטה, שישלוט בעולם בכמה אופנים, ויכול להזיק, ואין לנו רשות להתנהג עימו בביזיון, כי צריכים להישמר ממנו, שלא יקטרג עלינו בקדושה שלנו. 
%break
וע"כ יש לנו סוד אחד, שצריכים לתת לו מקום קטן בתוך הקדושה שלנו, כי מתוך הקדושה יוצאת שליטתו.
("שערה שבתפילין", פקודי)
%break
%H מחשבה רעה
%break
%letter 1
.1 בצד שמאל עומדת מדרגה שמצד הטומאה, שנקראת מחשבה רעה, משום שהמדרגה שעליה היא רעה.
%letter 2
.2 כאן נמצאים כל הרצונות וכל ההרהורים הרעים שבעולם. והמחשבה הרעה עומדת על כל הרצונות האלו, שהאדם ייטמא בהם. במחשבה רעה זו נמצאות כמה מדרגות טמאות, 
%break
וכולן עומדות לטמא האדם ברצונות ובהרהורים האלו של המחשבה הרעה. ואז נטמא האדם בהם, ומתדבק באותו הצד.
%letter 3
.3 ועל זה צריכים להקריב קורבן עולָה להיטהר. וכשמקריב אותו, הוא צריך להטות רצונו אל המחשבה הקדושה.
%page 182
וכשעולה עשן מהחֲלָבים ומהאֵמוּרים האלו, הוא עולה תחילה לאותה מחשבה רעה, ולוקחת את כולם וניזונה מהם, כדי שלא תתקרב אל הקודש.
%letter 4
.4 ואח"כ עולה עשן אחר דק. וכל העליונים, פרצופי הקדושה שבבי"ע, ומהם בעלי הדין, מתקבצים ונכנסים לפְנַי וְלפְנים, עד שמתאספים זה בתוך זה, עד שעולים כולם, וייכלל הכול זה עם זה, וישלימו זה על זה. וגוף מתקשר בגוף.
%letter 5
.5 אז מעטר האדם הזה את רצונו, ברצונה של המחשבה הטהורה, ואז הכוהן מצד ימין, והלוי מצד שמאל, קושרים איברים באיברים, עד שאותה מחשבה טהורה עולה בין ימין לשמאל, 
%break
ומתחברים זה עם זה, ומתקשרים זה עם זה, והיו אחד. ואז נקרא ניחוח, שהוא נחת ורצון להתחבר ולהיכנס זה בזה.
%letter 6
.6 וכשהתקשר הכול זה בזה, הוציא העוה"ב, בינה, אור רב להאיר את כולם יחד, ושמחה רבה נמצאת. וכל הפנים מאירים, והכול הוא במתיקות. 
%break
והאדם נפרד ממחשבה רעה, ומתדבק במחשבה הטהורה, עד שמתדבק הכול במחשבה הסתומה העליונה על הכול, ויהיה הכול אחד.
("קורבן עולָה", צו, זוהר חדש)
%break
%H יצר הרע נשבר מדברי תורה
%break
%letter 1
.1 כתוב, זָנח ישראל טוב, אויב ירדפוֹ. זנח ישראל טוב, זהו היצה"ט, ששלמה המלך קרא לו טוב. כמ"ש, טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל.
%break
אויב ירדפוֹ, זהו היצה"ר, אויב האדם. ששלמה המלך קרא לו שונא, שהרבה שמות יש לו, כמ"ש, אם רעֵב שונַאךָ הַאכילהו לחם. ולחם, זוהי התורה הקדושה, כמ"ש, לכו לַחֲמוּ בלַחֲמי.
%letter 2
.2 וע"כ צריך האדם לשים על היצה"ר דברי תורה, כדי שיהיה נשבר. כי אין צורר ליצה"ר, חוץ מדברי תורה. וע"כ כתוב, והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום, על לבבך, שפירושו, על שני יצריך, שני לבבות.
%letter 3
.3 למה צריך היצה"ט דברי תורה? כי היצה"ט מתעטר בדברי תורה. והיצה"ר נכנע ע"י דברי תורה.
%letter 4
.4 וע"כ כתוב, כי תצא למלחמה על אויביך, זהו היצה"ר, שאנו צריכים לצאת כנגדו עם דברי תורה, ולצרור אותו, ואז יהיה נמסר בידי האדם. כמ"ש, ונְתָנוֹ ה' אלקיך בידךָ ושביתָ שׁבְיו.
("כי תצא למלחמה על אויביך", כי תצא, זוהר חדש)
%break
%H הקב"ה נתן לאדם יצר הרע ויצר הטוב
%break
%letter 187
.187 אין אדם בעולם, שאין לו שתי אשות אלו, והן נקראות יצה"ר ויצה"ט. והקב"ה נתן אותן לבני אדם, כדי לַנְחוֹתם בהם.
("אור לו בציון ותנור לו בירושלים", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%page 183
%H בתחילה היצר הרע הוא כאורח
%break
%letter 150
.150 יצה"ר למה הוא דומה? בשעה שבא להתחבר עם האדם, הוא כברזל מטרם שמביאים אותו באש. אחר שהתחמם, חזר כולו כמו אש.
%letter 151
.151 יצה"ר, בשעה שבא להתחבר עם האדם, הוא דומה לאדם, המתקרב לפתח ורואה שאין בבית מי שיעכב בידו. נכנס לבית ונעשה שם אורח, ורואה שאין מי שיעכב בידו, שייצא משם לדרכו. 
%break
כיוון שנכנס לבית ואין מי שיעכב בידו, הוא מתמנה על הבית, ונעשה בעל הבית, עד שנמצא שכל הבית עומד ברשותו.
("בתחילה היצה"ר הוא כאורֵח", ואתחנן)
%break
%H איך יצר הרע מפתה את האדם
%break
%letter 339
.339 כתוב, לעלוקה שתי בנות הב הב. אלו הן שתי בנות של יצה"ר, שהן מעוררות את היצה"ר לשלוט בגוף. אחת היא נפש שמגודלת תמיד בגוף, ואחת היא נפש המתאווה לכל התאוות הרעות שבעוה"ז. זוהי בכירה. והראשונה היא צעירה.
%letter 340
.340 ויצה"ר תמיד מתחבר בשתי נפשות הללו, כדי לפתות לבני אדם, וכדי שיאמינו בו, ויוכל להוביל אותם למקום שזורקים בהם חיצֵי מוות ויבקיעו אותם, כמ"ש, עד יְפַלח חץ כְּבֵדוֹ.
%letter 341
.341 וזה דומה לשודדים החומסים בהרים, ומסתירים עצמם במקום איום שבהרים. ויודעים שבני אדם מונעים את עצמם ללכת במקומות אלו. מה עשו? 
%break
בחרו מהם אותו אשר יש לו לשון חדה יותר מכולם, אותו היודע לפתות אנשים, שייצא מהם ויישב בדרך הישר במקום שכל בני העולם עוברים שם.
%break
כיוון שהגיע לבני העולם, מתחיל להתחבר שם עימהם, עד שמושך אותם לרשתו ומביא אותם למקום האיום, שהשודדים שם והורגים אותם. 
%break
כך דרך היצה"ר, שמפתה את בני העולם עד שמאמינים בו, ואז מביא אותם למקום חיצי מוות.
("עמון ומואב", ויירא)
%break
%H התמודדות עם יצר הרע
%break
%letter 195
.195 לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר, וישתדל אחריו. אם הלך ממנו, טוב. ואם לא, יעסוק בתורה. כי אין דבר לשבור את היצה"ר, אלא התורה. אם הלך, טוב. ואם לא, יזכיר לו יום המיתה, כדי לשבור אותו.
%letter 196
.196 כאן יש להסתכל, הרי זהו יצה"ר וזהו מלאך המוות. הייתכן שמלאך המוות יישבר לפני יום המיתה? והרי הוא ההורג את בני האדם. ומשמע שהשמחה שלו היא להמית אנשים. שמשום זה הוא מסית אותם תמיד, כדי להמשיך אותם למיתה?
%letter 197
.197 אלא ודאי, שהאדם יזכיר לו יום המיתה, כדי לשבור הלב של האדם, כי יצה"ר אינו שורה אלא במקום שנמצא שמחת היין וגאוות רוח.
%page 184
וכשנמצא רוח שבור באדם, אז נפרד ממנו, ואינו שורה עליו. וע"כ צריך להזכיר לו יום המיתה, ויישבר גופו והוא הולך לו.
%letter 198
.198 יצה"ט צריך חדווה של תורה. ויצה"ר צריך חדווה של יין וניאוף וגאוות רוח. ומשום זה צריך האדם להרגיז אותו תמיד מאותו יום הגדול, יום הדין, יום החשבון, 
%break
שאין מה להגן על האדם, אלא מע"ט, שהוא עושה בעוה"ז, כדי שיגנו עליו בשעה ההיא.
("וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף", מקץ)
%break
%H בכל לבבך
%break
%letter 668
.668 אהבת הקב"ה, שאדם אוהב אותו, אינה מתעוררת אלא מהלב, משום שהלב הוא מקום ההתעוררות, לעורר אליו אהבה.
%letter 669
.669 בכל לבבך, פירושו בשני לבבות, שהם שני יצרים, יצה"ט ויצה"ר. כל אחד נקרא לב. זה נקרא לב טוב, וזה נקרא לב רע. משום זה כתוב, בכל לבבך. ולא כתוב, בכל ליבך, שמורה שניים, שהם יצה"ט ויצה"ר.
%letter 671
.671 איך אפשר לאדם שיאהב את הקב"ה עם יצה"ר, שהרי יצה"ר מקטרג שלא יתקרב האדם לעבודת ה', ואיך יאהב בו את הקב"ה? 
%break
אלא עבודת הקב"ה יותר חשובה, כשיצה"ר הזה נכנע אליו, והאדם שובר אותו. זוהי אהבת הקב"ה, משום שיודע לקרב את יצה"ר לעבודת הקב"ה.
%letter 672
.672 כאן הוא עניין ליודעי דין. כי כל מה שעשה הקב"ה למעלה ולמטה, הכול הוא רק כדי להראות כבודו, והכול הוא לעבודתו. כי מי ראה עבד, שיהיה מקטרג על אדונו, שבכל מה שהוא רצונו של אדונו, נעשה הוא למקטרג, שלא יעשו רצון אדונו?
%break
רצונו של הקב"ה, שיהיו בני אדם תמיד בעבודתו, וילכו בדרך האמת, כדי לזכות אותם בהרבה טובה. ואחר שרצון הקב"ה בזה, 
%break
איך יבוא עבד רע ונמצא מקטרג על רצון אדונו, ומטה בני אדם לדרך הרע, ומדיח אותם מדרך הטוב, וגורם להם שלא יעשו רצון אדוניהם, ומטה בני אדם לדרך הרע?
%letter 673
.673 אלא ודאי שעושה רצון אדונו. בדומה למלך, שהיה לו בן יחיד, והיה אוהב אותו ביותר, וציווה אותו באהבה, שלא יתקרב לאישה רעה, משום שכל מי שיתקרב אליה, הוא אינו ראוי לבוא בהיכל המלך. הבטיח לו הבן ההוא לעשות רצון אביו באהבה.
%letter 674
.674 בבית המלך בחוץ, הייתה זונה אחת, יפת מראה ויפת תואר. לימים אמר המלך, אני רוצה לראות רצון בני אליי. 
%break
קרא לאותה הזונה, ואמר לה, לכי ותפתי את בני, כדי לראות רצונו של בני אליי. הזונה הלכה אחרי בנו של המלך והתחילה לחבק אותו ולנשק אותו ולפתות אותו בכל מיני פיתויים.
%break
אם אותו הבן הוא הגון, ושומר מצוות אביו, הוא גוער בה, ואינו שומע לה, ודוחה אותה ממנו. אז שמח אביו בבנו, ומכניס אותו למחיצת היכלו, ונותן לו מתנות ומנחות וכבוד גדול. מי גרם כל הכבוד הזה לאותו הבן? אותה הזונה.
%page 185
%letter 675
.675 והזונה ההיא, האם יש לה שבח בעד זה, או לא? ודאי יש לה שבח מכל הבחינות:
%break
א. שעשתה כמצוות המלך.
ב. שגרמה לאותו הבן לכל הטובה ההיא, לכל האהבה הזו של המלך אליו.
%break
וע"כ כתוב, והנה טוב מאוד. והנה טוב, זהו מלאך החיים. מאוד, זהו מלאך המוות, יצה"ר, שהוא ודאי טוב מאוד למי שמקיים מצוות אדונו. 
%break
ואם לא היה המקטרג הזה, לא היו יורשים הצדיקים האלו אוצרות העליונים, שעתידים לנחול בעוה"ב.
("בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", תרומה)
%break
%H הר גבוה או חוט השערה
%break
%letter 240
.240 לעת"ל עתידים הצדיקים, לראות את יצה"ר כהר גבוה. ויתמהו ויאמרו, איך יכולנו לכבוש ההר הגבוה העליון הזה. ולעת"ל עתידים הרשעים, לראות את היצה"ר, דק כחוט השערה. ויתמהו ויאמרו, איך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הדק כזה. הללו בוכים והללו בוכים.
%break
והקב"ה יבעֵר אותו מן העולם, וישחט אותו לעיניהם, ולא ישלוט עוד בעולם, ויראו צדיקים וישמחו. כמ"ש, אך צדיקים יודו לשמֶךָ יישבו ישרים את פניך.
("ויהי כדַבּרה אל יוסף יום יום", ויישב)
%break
%H רכיבה על החמור
%break
%letter 485
.485 י' של שד"י, אות ברית, היא טבעת בשלשלת על צוואר השֵׁד, יצה"ר. כי שד"י, אותיות שד י', שלא יזיק לאדם. שעליו אמר דוד, הַצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, כי היצה"ר, הוא נחש, כלב, אריה, שעליו אמר דוד, יארוב בַּמסתר כאריה בסוּכּוֹ.
%break
והנביא קרא לו דוב, כמ"ש, דוב אורב הוא לי ארי במסתרים. והוא נמשל כבהמות, נמשל לכל החיות הדורסות. ונמשל לכל אדם כפי עוונותיו. שכפי העוון, כך הוא נקרא, אריה או דוב ועוד.
%letter 486
.486 יצה"ר הוא כלב, ונחש, וחמור נוער, שמרכיבים עליו הנפש. ומיד שנודע, שאותו הרוכב עליו הוא רשע, כתוב עליו, וייפול רוכבו אחור. כמ"ש, כי ייפול הנופל ממנו. 
%break
ומשום זה אמר איוב, לא נופל אנוכי מכם. והצדיק שרוכב עליו, קושר אותו בקשר של רצועות התפילין. אות תפילין, י' של שד"י, היא טבעת על צווארו. ש' שבתפילין היא שלשלת על צווארו.
%letter 487
.487 וביצה"ר רכב אליהו ועלה לשמיים. כמ"ש, ויעל אליהו בסערה השמיים. ובו, ויען ה' את איוב מן הסערה. ומשום זה לומדים על היצה"ר, איזהו גיבור? הכובש את יצרו.
%break
ויש מי שנעשה לו חמור, שאינו מְצַעֵר את רוכבו. ואלו הם המשתדלים בקל וָחומר. ומשום זה כתוב באברהם, ויחבוש את חמורו. ומשום זה כתוב על המשיח, עני ורוכב על חמור.
%break
כי היצה"ר מקבל כוחו להזיק ולהסית את האדם מקו שמאל. והרשע ע"י עוונותיו מגביר כוח השמאל על הימין,
%page 186
שנופל בזה לרשות היצה"ר, המכונה בהרבה שמות, לפי חומר החטא של האדם. ולפי המין של העוון שמחטיא לאדם, כך הוא נקרא, אריה או דוב ועוד.
%break
י' של שד"י, אות ברית, היא טבעת בשלשלת על צוואר השֵד, יצה"ר. כי היא קו האמצעי, שבו המסך דחיריק, הממעט את ג"ר דשמאל, שהן כל כוחו של יצה"ר. וצדיק השומר ברית קושר אותו, 
%break
שלא יוכל להחטיא אותו. ודומה כמו שמפיל טבעת משלשלת על צווארו, ומושל עליו. ש' שבתפילין היא שלשלת על צווארו, מורה על ג' קווים.
%break
יצה"ר הוא כלב, ונחש, וחמור נוער, שמרכיבים עליו הנפש. כי ניתן יצה"ר לכל אדם, שיכבוש אותו תחתיו וירכב עליו. וכל השלמות באה ע"י יצה"ר, אם כובש אותו, כמ"ש, בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר. ונמצא, שאם זוכה ורוכב על יצה"ר, הוא זוכה לכל.
%break
וביצה"ר רכב אליהו ועלה לשמיים. כמ"ש, ויעל אליהו בסערה השמיים, כי הסערה היא יצה"ר, שאליהו כבש אותו ורכב עליו וזכה לעלות לשמיים. 
%break
וכן כתוב, ויען ה' את איוב מן הסערה, משום שזכה לכבוש את הסערה. ומשום זה לומדים על היצה"ר, איזהו גיבור, הכובש את יצרו. כי אם כובש אותו, זוכה לכל השלמות.
%break
ויש מי שנעשה לו חמור, שאינו מצער את רוכבו. שמי שזוכה לכבוש אותו בשיעור מסוים, נעשה לו היצה"ר חמור לרכוב עליו, והיצה"ר אינו מצער אותו עוד לעולם. ואלו הם המשתדלים בְּקַל וָחומר, שעושים את המצוות הקלוֹת כמו החמוּרות. 
%break
ואז נעשה להם היצה"ר חמור, כי חומר אותיות חמור. ומשום זה כתוב באברהם, ויחבוש את חמורו. ומשום זה כתוב על המשיח, עני ורוכב על חמור. 
%break
כי זכו לכבוש את היצה"ר עד שנעשה להם חמור לרכוב עליו, להביאם אל השלמות.
("י' שזכה בה פינחס, י' של שד"י", פינחס)
%break
%page 187
%H יראה
%break
%H השער האחרון הוא השער הראשון
%break
%letter 120
.120 רבי חייא פתח, ראשית חכמה יראת ה', שכל טוב לכל עושיהם, תהילתו עומדת לעד. פסוק זה, האם לא צריך היה לומר, סוף חכמה יראת ה', כי יראת ה' היא מלכות, שהיא סוף חכמה? אלא המלכות ראשית להיכנס לתוך מדרגת החכמה העליונה. 
%break
כמ"ש, פתחו לי שערי צדק. שערי המלכות, שנקראת צדק. זה השער לה'. ודאי אם לא ייכנס בשער הזה, לא ייכנס אל המלך העליון לעולם. כי הוא עליון ונסתר וגנוז, ועשה לו שערים, אלו על אלו.
("שתי נקודות", הקסה"ז)
%break
%H יראת ה' היא השער לחכמה
%break
%letter 120
.120 נאמר על המלך העליון, כי הוא עליון ונסתר וגנוז, ועשה לו שערים, אלו על אלו. אין זה משל אלא הוא הנמשל עצמו. כי בהיותו מלך עליון ונסתר וגנוז, ואין מחשבה תופסת בו כלל, לפיכך עשה שערים רבים אלו על אלו, 
%break
אשר בסגולתם עשה האפשרות להתקרב לפניו. כמ"ש, פתחו לי שערי צדק. שהם השערים, שעשה ה', ונתן אפשרות לצדיקים, שיבואו לפניו דרך אותם השערים.
%break
ולסוף כל השערים, עשה שער אחד, בכמה מנעולים. השער, הנקרא מלכות דמלכות, שהוא נקודת הסיום של כל השערים העליונים. והשער הזה האחרון, הוא השער הראשון לחכמה עילאה. כלומר, שאי אפשר לזְכות לחכמה העליונה, 
%break
זולת אחר השגת השער הזה האחרון דווקא. כי להשגת חכמה עילאה הוא השער הראשון. ע"כ כתוב, ראשית חכמה יראת ה'. כי יראת ה' מכונה דווקא השער האחרון, שהוא הראשון לחכמת ה'.
("שתי נקודות", הקסה"ז)
%break
%H יראה - המצווה הראשונה
%break
%letter 189
.189 בראשית ברא אלקים. זו המצווה הראשונה לכולן, ומצווה זו נקראת יראת ה', הנקראת ראשית. כמ"ש, ראשית חכמה יראת ה'. וכתוב, יראת ה' ראשית דעת. משום שיראה נקרא ראשית. וזהו שער להיכנס אל האמונה. ועל מצווה זו מתקיים כל העולם.
%letter 190
.190 היראה מפורשת לשלוש בחינות. שתיים מהן, אין בהן שורש כראוי, ואחת היא שורש היראה.
יש אדם שירא מהקב"ה, בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו, או מעונש כספו,
%page 188
וע"כ הוא ירא אותו תמיד. נמצא, שהיראה, שהוא ירא מהקב"ה, לא שם אותה לשורש, כי תועלת עצמו היא השורש, והיראה היא תולדה ממנה.
%break
ויש אדם הירא מפני הקב"ה, משום שירא מעונש העולם ההוא ומעונש של הגיהינום.
שתי מיני יראות האלו, היראה מעונש עוה"ז והיראה מעונש עוה"ב, אינן עיקר היראה ושורשה.
%letter 191
.191 היראה, שהיא עיקר, שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא גדול ומושל בכל, העיקר והשורש של כל העולמות, והכול נחשב כאַין לפניו.
("מצוות התורה, המצווה הראשונה", הקסה"ז)
%break
%H אין יראה - אין אמונה
%break
%letter 445
.445 כל אדם, המתיירא מפני הקב"ה, שורה עימו האמונה כראוי. כי האדם הזה שלם בעבודת ריבונו. ומי שאין יראת ריבונו שורה בו, אין האמונה שורה בו, ואינו ראוי שיהיה לו חלק לעוה"ב.
%letter 446
.446 אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב, כי הקב"ה חפץ ביקרם. וכתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגַה הולך וָאוֹר. כאור נוגה, הוא, כאותו אור המאיר, שברא הקב"ה במעשה בראשית, 
%break
זהו האור שגנז הקב"ה לצדיקים לעוה"ב. הולך ואור, כי הוא הולך ועולה באורו תמיד, ואינו חסר לעולם.
("לכו חזו מפְעֲלות ה', אשר שם שַׁמות בארץ", בראשית-ב)
%break
%H עיקר הכוח ביראה
%break
%letter 44
.44 איוב היה ירא ביראה, וביראה ההיא היה עיקר כוחו. משום שדָבר שלמעלה, בין של הקדושה ובין של הס"א, אינו יכול האדם להמשיך רוח שלמעלה למטה ולהתקרב אליו, אלא ביראה. 
%break
שיכוון ליבו ורצונו ביראה ובשבירת הלב, ואז ימשיך למטה רוח שלמעלה, והרצון שצריך.
%letter 45
.45 ואם לא ישים ליבו ורצונו ביראה לאותו הצד, רצונו אינו יכול להתדבק בו.
("וישמע יתרו", יתרו)
%break
%H שבירה, כניעה, יראה
%break
%letter 28
.28 וישמע יתרו. הייתכן שיתרו שמע, וכל העולם לא שמעו? אלא כל העולם שמעו, ולא נשברו, וע"כ אין שמיעתם שמיעה. והוא שמע, ונשבר, ונכנע לפני הקב"ה, והתקרב ליראתו. ע"כ שמיעתו שמיעה.
("וישמע יתרו", יתרו)
%break
%page 189
%H הצדיקים תמיד ביראה
%break
%letter 308
.308 וצדיקים ככפיר יבטח. הרי הצדיקים אינם בוטחים במעשיהם כלל, ותמיד הם יראים, כאברהם, שכתוב בו, ויהי כאשר הקריב לבוא מצריימה. 
%break
כיצחק, שכתוב בו, כי ירא לאמור אשתי. כיעקב, שכתוב בו, ויירא יעקב מאוד ויֵצר לו. ואם אלו לא בטחו במעשיהם, כש"כ שאר צדיקי העולם. א"כ איך כתוב כאן, וצדיקים ככפיר יבטח?
%letter 309
.309 אלא ודאי ככפיר כתוב, כי מכל אלו שמות של האריה, לא כתוב אלא כפיר. ולא כתוב לא אריה, ולא שחל, ולא שחץ, אלא כפיר, שהוא החלש והקטן שבכולם, שאינו בוטח בכוחו, אע"פ שהוא חזק. 
%break
כך הצדיקים אינם בוטחים במעשיהם עתה, אלא ככפיר, אע"פ שיודעים שכוח מעשיהם הטובים הוא חזק, אינם בוטחים אלא ככפיר, ולא יותר.
("שיר המעלות, הבוטחים בה", תרומה)
%break
%H למה מלאך המוות טוב מאוד?
%break
%letter 432
.432 והנה טוב מאוד, זהו מלאך המוות. ולמה כאן נאמר שבגללו לא כתוב ביום השני, כי טוב? אלא סוד הסודות כאן. כי ודאי מלאך המוות הוא טוב מאוד, משום שכל בני העולם יודעים שימותו וישובו לעפר, וע"כ רבים הם החוזרים בתשובה לאדונם בגלל היראה הזו, 
%break
ויראים לחטוא מפניו. רבים היראים מפני המלך, משום שרצועה תלויה לפניהם. כמה טובה הרצועה לבני אדם, שעושה אותם טובים ואמיתיים ומתקנים דרכיהם כראוי. וע"כ, והנה טוב מאוד. מאוד ודאי.
%letter 433
.433 והנה טוב, זהו מלאך החיים. מאוד, זהו מלאך המוות, שהוא יותר חשוב. למה מלאך המוות טוב מאוד? כשברא הקב"ה את העולם, הכול היה מתוקן, עד שבא אדם, שהוא המלך של עוה"ז. 
%break
כיוון שנברא האדם, עשה אותו מתוקן בדרך האמת. כמ"ש, אשר עשה האלקים את האדם ישר, והֵמה ביקשו חשבונות רבים. עשה אותו ישר, ואח"כ חטא וגורש מגן עדן.
%letter 437
.437 וכשהגיע זמנו ללכת ולצאת מעוה"ז, אינו יוצא עד שמלאך המוות מפשיט את הלבוש והגוף הזה. כיוון שנפשט הגוף מעל הרוח ע"י מלאך המוות, הולך הרוח ומתלבש בגוף האחר שבגן העדן, שהתפשט ממנו בשעה שבא לעוה"ז.
%break
ואין שמחה לרוח זולת בגוף ההוא אשר שם. והוא שמח שהתפשט מהגוף של עוה"ז, והתלבש בלבוש אחר השלם מגן עדן, שהוא כעין עוה"ז. ובו יושב והולך ומסתכל לדעת בסודות עליונים, מה שלא יכול לדעת ולהסתכל בהיותו בעוה"ז בגוף הזה.
%letter 438
.438 וכשהנשמה מתלבשת בלבוש של עולם ההוא, כמה עידונים כמה חמודות יש לו שם. מי גרם לגוף שבגן העדן, שיתלבש בו הרוח? מי שהפשיט לו הלבושים האלו של עוה"ז, מלאך המוות. 
%break
הרי שמלאך המוות הוא טוב מאוד, והקב"ה עושה חסד עם הבריות, שאינו מפשיט האדם מלבושים שבעוה"ז,
%page 190
עד שמתקן לו לבושים אחרים, מכובדים וטובים מאלו, בגן העדן.
("והנה טוב מאוד", תרומה)
%break
%H יראה השער לה'
%break
%letter 82
.82 בתחילה צריכים להשתדל ביראה, המלכות, שהיא פתח לכל. ואח"כ בתושב"כ, ז"א, שהוא למעלה. משום שכל אדם שאינו ירא חטא, אין לו רשות להיכנס לפתח האמונה הזה, שהוא המלכות. 
%break
וכיוון שדוחים אותו מהפתח הזה, דוחים אותו מכל, כי אין לו פתח במה שייכנס לכל. כמ"ש, זה השער לה'.
%letter 83
.83 כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת. כי החכמה יושבת על כַּנָה, כמ"ש, וכנה אשר נטעה ימינֶךָ, שהוא היראה, הנקראת כבוד אל.
("ביאור המזמור השמיים מסַפרים", כי תישא, זוהר חדש)
%break
%H כדי לזכות בחכמה
%break
%letter 91
.91 ראשית חכמה יראת ה'. כדי לזכות בחכמה, ניתנה יראת ה'. כמו בכתוב, עקב ענווה יראת ה'. משום שבתחילה צריכים לירוא מפני המלכות, ואח"כ מתעלים לחכמה.
%break
ועוד, ראשית חכמה יראת ה'. זוהי יראה עליונה, בינה, ומשום שהיא ראש לתחתונים, לקחה השם של העליון. 
%break
ועל זה נקראת עטרת בשם כתר עליון הנסתר מכל, כדי לייחד הראש בסוף, ובשם אחד נכללה עם הראש.
("ביאור המזמור השמיים מסַפרים", כי תישא, זוהר חדש)
%break
%H עבודה ביראה ואהבה
%break
%letter 417
.417 אהבה שורה לאחר שזכה ביראה. כיוון ששורה יראה על ראשו של אדם, שהוא משמאל, מתעורר אח"כ אהבה, ימין, ז"א מבחינת החסד שבו. שמי שעובד מתוך אהבה, 
%break
מתדבק במקום עליון למעלה, ומתדבק בקדושה של עוה"ב, בינה, משום שעולה להתעטר ולהתדבק בצד ימין, חסד דז"א, שעליו שורה הבינה.
%letter 418
.418 עבודה מצד היראה היא מכובדת, אבל אינה עולה להתדבק למעלה בז"א. וכשעובד מאהבה, עולה ומתעטר למעלה ומתדבק בעוה"ב. 
%break
וזהו אדם המזומן לעוה"ב, אשרי חלקו. כי הוא שולט על מקום היראה, כי אין מי ששולט על מדרגת היראה אלא אהבה, הימין, הייחוד של ז"א ומלכות.
%letter 419
.419 וצריך לאותו שראוי לעוה"ב, לייחד שם הקב"ה, ולייחד איברים, זו"ן, ומדרגות עליונות, או"א,
%page 191
העליונים והתחתונים, לכלול אותם כולם, ולהכניס כולם בא"ס, לקשור קשרים. כמ"ש, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.
("ויראת מאלקיך", ויקהל)
%break
%H יראת ה' היא אוצרו
%break
%letter 51
.51 יראת ה' היא אוצרו. היא אוצרו של כל אלו המדרגות. שיראת ה', המלכות, לוקחת כל אלו הנחלים, המדרגות, ונעשית אוצר לכולם. וכשיוצאות ממנה כל אלה הצפוּנות כולן, היא מוציאה אותן בחשבון. 
%break
כמ"ש, עינייך בריכות בחשבון. כי ודאי עושה בחשבון ומוציאה אלה בריכות מים, שהן המדרגות שקיבלה לתוכה, ומשגיח להוציא הכול בחשבון.
%break
אין גילוי החכמה אלא במלכות. וע"כ נקראת המלכות אוצר. כמו אוצר, השומר ומקיים כל שנותנים לתוכו, כן המלכות מקבלת בתוכה כל הספירות והמדרגות, ומשפיעה בהן הארת חכמה, שבזה נשמרות ומתקיימות. והיא מוציאה אותן בחשבון, בהארת החכמה, 
%break
הנקראת מוחין דחשבון. ועל זה מביא ראיה מהכתוב, עינייך בריכות בחשבון. כי החכמה נקראת עיניים. חשבון הוא השפעת החכמה. בריכות הן המדרגות שמקבלת. והבריכות שבה, מוציאה בחשבון, שזה הארת החכמה מהעיניים.
%letter 52
.52 משום שבמלכות נוהג חשבון, שהוא חכמה המקיימת הכול, ע"כ נקראת אמונה, כי אמונה היא נאמנות וקיום. בספירות ובמדרגות עליונות, שהמלכות מקבלת, צריך לראות אמונה, 
%break
להאירם בחשבון, כמ"ש, יראת ה' היא אוצרו. על אחת כמה וכמה בדברי העולם, בתיקונים של המלכות עצמה, הנקראת עולם, בכלי המשכן, צריכים לחשבון ולהראות האמונה, שהיא הקיום. 
%break
וע"כ הודיע הקב"ה לכל ישראל עניין האמונה של עושי המשכן, בכל מה שעשו. כמ"ש, אלה פקודי המשכן.
("והיה אמונת עיתיך", פקודי)
%break
%H סוד ה' ליראיו
%break
%letter 262
.262 סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. סוד העליון, העומד בגניזה, אינו עומד אלא ליראיו. שהם יראים את הקב"ה תמיד, והם ראויים לאלו סודות עליונים, ושיהיו בהם אלו סודות עליונים בגניזה ובסתימה כראוי, משום שהם סודות עליונים. 
%break
אבל, ובריתו להודיעם, הסוד, שעומד בברית קודש, להודיעם, משום שהוא מקום העומד לגלות ולדעת. כי היסוד מגלה הארת החכמה במלכות. להודיעם, ע"י המלכות.
%letter 263
.263 סוד ה' ליראיו. אלו הסודות עומדים ביראה. ואלו יראי חטא, הם ביראה באלו סודות העליונים, שלא לעסוק בהם. 
%break
אבל, ובריתו להודיעם, לדעת ולפרש הדברים, משום שהם דברים העומדים לפרש אותם. כי ע"י היסוד מתפרשים הסודות, ואין פחד לעסוק בהם.
("שם מ"ב וע"ב", פקודי)
%break
%page 192
%H שלם עם אדונו
%break
%letter 52
.52 לעולם יהיה אדם זהיר באדונו, וידבק ליבו באמונה העליונה, כדי שיהיה שלם עם אדונו. כי כשיהיה שלם עם אדונו, לא יוכלו להרע לו כל בני העולם.
("וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית", בהר)
%break
%H יראת חטא קודמת לחכמה
%break
%letter 52
.52 לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. כל שיראת חֶטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת.
("יראת חטא קודמת לחכמתו", כי תצא)
%break
%H יראה ושמחה
%break
%letter 24
.24 בזמן שירושלים בשמחה, צריך האדם לשמוח, ולא בזמן הגלות. שמחו את ירושלים, כמ"ש, עבדו את ה' בשמחה. ירושלים, היא השכינה, וצריכים לעבוד ולשמח אותה.
%letter 25
.25 כתוב, עבדו את ה' בשמחה. וכתוב, עבדו את ה' ביראה, וגילו ברעדה. כשישראל שורים בארץ הקדושה, אז עובדים לפני ה' בשמחה. 
%break
וכשישראל שורים בארץ אחרת, אז צריכים לעבוד ביראה ולשמוח ברעדה. עבדו את ה' ביראה, זו כנ"י, המלכות, בזמן שהיא בגלות בין העמים.
("שמחו את ירושלים", במדבר)
%break
%H ה' אורי וישעי, ממי אירא
%break
%letter 39
.39 ה' אורי וישעי, ממי אירא, ה' מעוז חיי, ממי אפחד. כיוון שאדם הסתכל באור העליון, והקב"ה האיר עליו, אינו מתיירא מעליונים ומתחתונים. 
%break
כמ"ש, ועלייך יזרח ה', וכבודו עלייך ייראה. ה' מעוז חיי. כיוון שהקב"ה אוחז באדם, אינו מתיירא בעולם מכל בעלי דינים.
("ה' אורי וישעי", במדבר)
%break
%page 193
%H ירושלים
%break
%H בחינת ירושלים
%break
%letter 495
.495 ובזמן ההוא, שיתעוררו כל המחנות על ארץ הגליל, ילכו כולם זה לחלק אבותיו, וזה לחלק אבותיו. כמ"ש, ושבתם איש אל אחוזתו. ויכירו זה את זה. ועתיד הקב"ה להלביש לכל אחד ואחד לבושים מעשה רוֹקֵם. 
%break
ויבואו כולם וישבחו לאדונם בירושלים. ויתחברו שם המונים. וירושלים תתפשט לכל הצדדים, יותר ממה שהתפשטה בעת שהתחברו שם בשובם מהגלות.
%letter 496
.496 כיוון שיתחברו וישבחו לריבונם, הקב"ה ישמח עימהם, כמ"ש, ובאו ורנְנו במְרום ציון. ואח"כ כתוב, ונהרוּ אל טוּב ה'. כל אחד לחלק שלו ולחלק אבותיו. 
%break
ונחלתם של ישראל תהיה עד רומי הגבוהה, ושם ילמדו תורה. וכתוב, הקיצו ורַנְנו שוכני עפר. ונחלת ישראל תגיע עד רומי הגדולה, ושם ילמדו תורה, כלומר, שיכבשו אותה וישיבו אותה לקדושה.
("תחיית המתים", ויקהל)
%break
%H אין תורה - אין ירושלים
%break
%letter 85
.85 רבי חייא ורבי חזקיה היו יושבים תחת האילנות של שדה אוֹנוֹ. נמנם רבי חייא וראה את אליהו, אמר רבי חייא לאליהו, מהוכחת הדרך של אדוני, השדה מאיר, שהוא הנוקבא.
%break
אמר אליהו, עתה באתי אליך להודיע, שירושלים קרובה היא להיחרב, וכל ערי החכמים עימה, משום שירושלים הנוקבא, דין, ועומדת על דין, ונחרבת על הדין שבה. 
%break
וכבר ניתן רשות לס"מ עליה ועל גיבורי העולם, ובאתי להודיע לחכמים, אולי יאריכו השנים של ירושלים, שלא תיחרב, שהרי כל זמן שהתורה נמצאת בה, היא עומדת, משום שהתורה היא עה"ח העומד עליה.
%break
כל זמן שהתורה מתעוררת מלמטה, שבני אדם עוסקים בה, עה"ח אינו מסתלק מירושלים של מעלה. פסקה התורה למטה, שבני אדם הפסיקו מלעסוק בה, עה"ח, ז"א, מסתלק מהעולם, מהנוקבא. 
%break
שהיא נקראת עולם, וכן נקראת ירושלים. ואין הכוונה לירושלים של מטה, כי אלו החכמים כבר היו שנים רבות אחר חורבן ירושלים.
%letter 86
.86 וע"כ כל זמן שהחכמים שמחים בעסק התורה, לא יוכל להם ס"מ, כי כתוב, הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו. זהו התורה העליונה, ז"א, הנקרא קול יעקב, בעוד שהקול ההוא אינו נפסק, הדיבור שולט ומנצח. וע"כ אין צריכים להפסיק מתורה.
%letter 87
.87 הנוטה לשמאל מחריב את הנוקבא. כי כתוב, אם ה' לא ישמור עיר, שָׁווא שָׁקַד שומר. אלו שעוסקים בתורה, הדבקים בקו אמצעי, הנקרא תורה, עומד עליהם העיר הקדושה, הנוקבא, ואז הוי"ה, שהוא עמוד האמצעי,
%page 194
שומר העיר, ולא על אנשים חזקים של העולם, הדבקים בשמאל. וכתוב, אם הוי"ה, קו אמצעי, לא ישמור עיר, שווא שקד שומר, כי סופה להיחרב.
("אמר רבי חייא לאליהו", וייצא)
%break
%H שמחו את ירושלים
%break
%letter 21
.21 שמחו את ירושלים, וגילו בה כל אוהביה. כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, כי בכל מקום שדברי תורה נשמעים, הקב"ה וכל צבאותיו כולם מקשיבים לדבריו. 
%break
והקב"ה בא לדור עימו. כמ"ש, בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך ובירכתיך. ולא עוד, אלא ששונאיו נופלים לפניו.
%letter 23
.23 שמחו את ירושלים. משום ששמחה אינה נמצאת, אלא בזמן שישראל נמצאים בארץ הקדושה, ששם מתחברת אישה בבעלה, ז"א ומלכות. 
%break
ואז היא שמחת הכול, שמחה של מעלה ושל מטה. ובזמן שישראל אינם נמצאים בארץ הקדושה, אסור לאדם לשמוח ולהראות שמחה, כמ"ש, שמחו את ירושלים וגילו בה. גילו בה, בזמן שישראל נמצאים בה.
%letter 26
.26 כי בשמחה תצאו. זו כנ"י. שבכל זמן שהיא בגלות ושוכבת לעפר, אינה נקראת שמחה, עד שהקב"ה יבוא אליה ויקים אותה מהעפר, כמ"ש, התנערי מעפר, וכמ"ש, קומי אוֹרי, ויתחברו יחד. 
%break
אז היא נקראת שמחה, שמחת הכול. ואז, בשמחה תצאו. אז כמה צבאות ייצאו לקבל את המטרוניתא לשמחה של סעודת המלך.
("שמחו את ירושלים", במדבר)
%break
%H בנות ירושלים
%break
%letter 233
.233 שחורה אני ונאווה, בנות ירושלים כאוהלי קֵדר כיריעות שלמה. שחורה אני ונאווה, זוהי כנ"י, השכינה, שהיא שחורה מהגלות. ונאווה, שהיא נאווה בתורה ובמצוות ובמע"ט שישראל עושים. בנות ירושלים הן הנשמות, שעוסקות בתורה ובמצוות, 
%break
שמשום כך הן זוכות לרשת את ירושלים של מעלה, השכינה. כאוהלי קֵדר, אע"פ שהיא קודרת בגלות, עכ"ז במעשים היא כיריעות שלמה, האורות של המלך שהשלום שלו, ז"א.
("שחורה אני ונאווה", שמות)
%break
%H חומות ושערים
%break
%letter 126
.126 עשה הקב"ה ירושלים של מטה, המלכות, כעין ירושלים של מעלה, הבינה. ועשה החומות של העיר הקדושה ושעריה. מי שנכנס, אינו נכנס עד שיפתחו לו השערים. 
%break
מי שעולה, אינו עולה עד שיתקנו המדרגות אל החומות. מי יכול לפתוח את שערי העיר הקדושה? ומי יכול לתקן המדרגות אל החומות?
%break
%page 195
זהו רבי שמעון, שהוא פותח השערים של סודות החכמה, והוא מתקן את המדרגות העליונות. וכתוב, יֵירָאה כל זכוּרךָ את פנֵי האדון ה'. מי הוא פני האדון ה'? זהו רבי שמעון.
("ויהי בחצי הלילה", בוא)
%break
%H ציון
%break
%letter 175
.175 כשרצה הקב"ה לברוא את העולם התחתון, כולו כעין של מעלה עשה אותו. עשה את ירושלים אמצע של כל הארץ. ומקום אחד עליה, שנקרא ציון, יסוד, וממקום זה מתברכת. 
%break
ומהמקום הזה של ציון, התחיל העולם להיבנות, וממנו נבנה. כמ"ש, אל אלקים הוי"ה דיבר ויקרא ארץ. ממזרח שמש עד מבואו, מציון מכְלל יופי אלקים הופיע.
%break
מציון, שהיא שלמות היופי של העולם, אלקים הופיע. לא התברכה ירושלים, המלכות, אלא מציון, יסוד. וציון התברכה מלמעלה, מז"א. והכול אחד באחד מתקשר, שז"א ומלכות, אחד באחד, מתייחדים ע"י ציון. ("כמו שנעשה למטה כן נעשה למעלה", אחרי מות)
%break
%H ירושלים של מעלה ושל מטה
%break
%letter 113
.113 ירושלים, כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה, שהיא המלכות. והיא נמצאת למעלה ולמטה. באופן זה: יש ירושלים למעלה, שהיא בינה, ויש ירושלים למטה, שהיא מלכות, כי נאחזת למעלה ונאחזת למטה. ונמצאת ירושלים של מעלה אחוזה בשני צדדים, למעלה ולמטה. 
%break
וירושלים של מטה אחוזה בשני צדדים, למעלה ולמטה. וע"כ היא כפולה. ירושלים של מעלה היא בינה, וירושלים של מטה היא מלכות. ונודע שעניין שיתוף מדה"ר בדין נכללו זה בזה. 
%break
ומתוך ההתכללות הזו נעשו ד' בחינות, שיש בינה ומלכות בבינה, ויש בינה ומלכות במלכות. ונמצא שמידת המלכות היא כפולה, כי יש מלכות בבינה ויש מלכות במלכות.
("מערת המכפלה", חיי שרה)
%break
%H הגבוהה מכל העולם
%break
%letter 180
.180 אוי למי שמסתיר עצמו מלפני הקב"ה, שכתוב בו, הלוא את השמיים ואת הארץ אני מלא, נאום ה'. ולמה יונה בא לברוח מלפני הקב"ה? כמ"ש, ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'.
%letter 181
.181 אלא כתוב, יונתי בחגווי הסלע בסתר המדרגה. יונתי, היא כנ"י, השכינה. בחגווי הסלע, היא ירושלים, הגבוהה מכל העולם. כמו שהסלע גבוה וחזק מכל, אף ירושלים היא גבוהה וחזקה מכל.
%page 196
בסתר המדרגה זהו המקום שנקרא בית קודש הקודשים, שהוא הלב של כל העולם.
%letter 182
.182 כתוב על קודש הקודשים, שהוא בסתר המדרגה, משום שהשכינה הייתה מסתירה עצמה שם, כאישה שהיא צנועה לבעלה, ואינה יוצאת מביתה לחוץ. כמ"ש, אֶשתךָ כגפן פורייה בְּיַרְכְּתי ביתך.
("וילך איש מבית לוי", שמות)
%break
%H מתי תתעורר האהבה?
%break
%letter 132
.132 ביום ההוא יתחיל מלך המשיח, ויקבץ הגלות מסוף העולם עד סוף העולם, כמ"ש, אם יהיה נידַחךָ בקצה השמיים, משם יקבֶּצך ה' אלקיך ומשם ייקָחך. 
%break
מהיום ההוא, כל האותות והניסים והגבורות, שעשה הקב"ה במצרים, יעשה לישראל, כמ"ש, כימי צאתךָ מארץ מצרים אַראנו נפלאות.
%letter 133
.133 כל אלו הדברים תמצא בל"ב שבילי החכמה של השם הקדוש. וכל עוד שניסים אלו לא יתעוררו בעולם, לא יהיה נשלם השם הקדוש, ולא תתעורר האהבה, כמ"ש, השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באיילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
%break
בצבאות, זהו מלך המשיח. או באיילות השדה, אלו שאר הצבאות והמחנות שלמטה. אם תעירו ואם תעוררו את האהבה, זהו ימינו של הקב"ה, ספירת החסד, שנקראת אהבה. 
%break
עד שתחפץ, השכינה שבגלות ששוכבת לעפר, שיהיה רצון המלך בה. צדיק יהיה, מי שיזכה לאותו הדור. צדיק הוא בעוה"ז, צדיק הוא בעוה"ב.
("ביאת המשיח", שמות)
%break
%page 197
%H ישראל
%break
%H ישראל - עץ החיים
%break
%letter 198
.198 בנים, חיים ומזונות נמשכים לתחתונים רק מצד העמוד האמצעי, שנקרא בני בכורי ישראל. והוא נקרא עה"ח. הזוהר מבאר עניין בנים, חיים ומזונות. שהעמוד האמצעי, ישראל, משפיע אל השכינה בשביל התחתונים. 
%break
שהשפעות החיים אל השכינה, הם בני ישראל התחתונים, הממשיכים חייהם מהשכינה, והשפעת סודות התורה בשביל התחתונים נחשבת למזונות השכינה. 
%break
והתפילה, שהיא זיווגה עם הז"א, ממשיכה בנים, שהם נשמות, בשביל התחתונים, שבה כתוב, ותאמֶר אל יעקב, הבה לי בנים.
("תפילה לעני", בראשית-א)
%break
%H עבודת ישראל עם הקב"ה בתיקון הבריאה
%break
%letter 280
.280 נודע שהמאציל התחיל הבריאה ותיקן אותה באופן שבני ישראל יכלו לגמור אותה, כמו שלומדים, עימי אתם בשותפות, אני התחלתי הבריאה ואתם גומרים אותה.
%break
כי המאציל תיקן את המלכות רק בט"ר שבה, ותיקון של מלכות דמלכות מסר לישראל, שיתקנו אותה ע"י עבודה ושמירה של ט"ר. ולפיכך, כל עבודת ישראל מטרם גמה"ת, היא רק בט"ר של המלכות, הנבחן לבירורי רפ"ח (288) ניצוצין, שנתקנו ע"י המאציל.
%break
ומבחינה זו נבנו ב' המקדשים למעלה, ה"ר וה"ת, וכן למטה. וע"כ נבחנים שנבנו ע"י בני אדם, ע"י עבודת בני אדם, שהוטל עליהם לגמור את הבריאה. 
%break
וכיוון של"ב (32) ניצוצין אחרונים, השייכים למלכות דמלכות, עוד לא נתקנו, הרי נמצאים מהם הס"א והערב רב, המחטיאים את ישראל. ולפיכך נחרבו ב' בתי המקדש.
%break
אמנם אחר שבני ישראל יבררו כל רפ"ח ניצוצין, הנמצאים מכוח שבירת הכלים, אז יברר הקב"ה בעצמו את ל"ב ניצוצין האחרונים, שממלכות דמלכות, הנקראים ל"ב האבן, כמ"ש, והסירותי את לב האבן מבשרכם. ואז תתוקן המלכות דמלכות, הבית האחרון.
%break
וכמ"ש, אם ה' לא יבנה בית, כלומר מטרם גמה"ת, שהעבודה ניתנה לבני אדם, ועל ידיהם נבנו ב' בתי המקדש, הרי, שווא עמלו בוניו בו, כי נחרבו. אלא אחר שיגמרו בני האדם את התיקון המוטל עליהם, אז יוריד הקב"ה את ירושלים בנויה, 
%break
מלכות דמלכות, ואת ביהמ"ק בנוי, הפנימיות של המלכות דמלכות. ואז יהיה בניין עדי עד לנצחיות.
("וייבן ה' אלקים את הצלע", בראשית-א)
%break
%page 198
%H מחזיר ראשו לאחוריו
%break
%letter 234
.234 רבי חייא הגדול הלך אל רבי שמעון. וראה מסך של אש, שהיה מפסיק בבית. ורבי שמעון ותלמידיו היו מהמסך ולפְנים. תמה רבי חייא ואמר, אשמע דבר מפיו מכאן, מאחורי מסך האש.
%letter 235
.235 שמע קול של אחד מהתלמידים של רבי שמעון, שהיה אומר, בְּרח דודי ודְמה לך לצבי או לעופר האיילים. כל ההשתוקקות שהשתוקקו ישראל אל הקב"ה, היא תאוותם של ישראל, שיהיה הקב"ה לא הולך ולא מתרחק, אלא בורח כצבי או כעופר האיילים.
%letter 236
.236 אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או עופר האיילים, שבזמן שהוא בורח, הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו. ולעולם תמיד, הוא מחזיר את ראשו לאחוריו.
%break
כך אמרו ישראל, ריבונו של עולם, אם אנו גורמים שתסתלק מבינינו, יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים, שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהיה בו מקודם ועזב אותו וברח משם. 
%break
כמ"ש, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מְאסתים ולא גְעלתים לכַלותם להפר בריתי איתם.
%break
הצבי ישן בעין אחת, ובאחרת הוא ער. כך אמרו ישראל אל הקב"ה, עשה כמו הצבי, כמ"ש, הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
("בְּרח דודי", שמות)
%break
%H הקב"ה ובניו
%break
%letter 360
.360 כתוב באדם, כי בצלם אלקים עשה את האדם. וכתוב, ותְחַסרהו מעט מאלקים. אם בני אדם מכובדים במעשיהם כל כך והם נאבדים מעפר הבאר, שנאבדים ע"י הקליפות, הנאחזות בעפר המלכות, שנקראת באר, איך יבואו לשאוב שפע מהבאר? 
%break
ובָחר בעליונים, במלאכים, ובחר בישראל. לעליונים לא קרא בנים, לתחתונים קרא בנים. כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם. הוא קרא להם בנים, והם קראו לו אב, 
%break
כמ"ש, כי אתה אבינו. וכתוב, דודי לי ואני לו הרועה בשושנים. הוא בחר בי ואני בחרתי בו.
("דודי לי ואני לו הרועֶה בשושנים", שמות)
%break
%H להנהיג את הצאן
%break
%letter 371
.371 מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר. ה' רועי, הרועה שלי. כמו שהרועה מנהיג את הצאן ומוליך אותם למרעה טוב, למרעה שמן, במקום נחלי מים, 
%break
מיישר הליכתן בצדק ובמשפט, אף הקב"ה, כמ"ש, בנאות דשא ירביצני על מֵי מנוחות ינהלני, נפשי ישׁובֵב.
("ומשה היה רועה", שמות)
%break
%H הזורעים זרע
%break
%letter 67
.67 אשריכם זורעֵי על כל מים מְשַׁלחי רגל השור והחמור. אשריהם ישראל, שהקב"ה רצה בהם יותר מכל העמים וקירב אותם אליו, כמ"ש, ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה.
%page 199
וכתוב, כי חֵלק ה' עַמו יעקב חֶבל נחלתו. וישראל מתדבקים בהקב"ה, כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.
%letter 68
.68 והם צדיקים לפניו מפני שהם זורעים על כל מים, זורעים לצדקה, שמעלים מ"ן להמשיך מוחין למלכות, שתהיה נקראת צדקה. כי בלי המוחין היא נקראת צדק בלי אות ה'.
%break
ומי שזרע לצדקה, כתוב בו, כי גדול מעל השמיים חסדך. מעל השמיים, מכונה ג"כ, על כל מים. מעל השמיים זה עוה"ב, בינה, שהיא מעל ז"א, הנקרא שמיים. 
%break
וישראל זורעים זרע, שמעלים מ"ן, על כל מים, בינה, כדי להמשיך מוחין אל המלכות, שתהיה נקראת צדקה.
("מְשַׁלחי רגל השור והחמור", שמות)
%break
%H ישראל השתעבדו בכל האומות כדי שיתעלו על ידם
%break
%letter 286
.286 ישראל הם כנגד כל שאר אוה"ע. כמו ששאר העמים הם שבעים, אף ישראל הם שבעים. כמ"ש, כל הנפש לבית יעקב הבאה מצריימה שבעים. ומי שמושל על ישראל, הוא כאילו מושל על כל העולם.
%letter 287
.287 מכאן נשמע שישראל הם שבעים. כמ"ש, ובני ישראל, פָּרו, וישרצו, וירבו, ויעצמו, במאוד, מאוד. הרי כאן שבע מדרגות, וכל מדרגה כוללת עשר, הרי שבעים. 
%break
אח"ז כתוב, ויקם מלך חדש על מצרים. שמחמת שליטתו על ישראל, שהם כנגד שבעים אומות, נבחן כמלך חדש.
%letter 288
.288 השתעבדו ישראל בכל האומות, כדי שיתעלה על ידם העולם. כי הם כנגד כל העולם. וכתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. וכמו שהקב"ה הוא אחד, אף ישראל הם אחד, כמ"ש, גוי אחד בארץ. 
%break
כמו ששמו של הקב"ה הוא אחד ונפרד בשבעים שמות, אף ישראל אחד ונפרדים בשבעים.
("ישראל כנגד שאר אוה"ע", שמות)
%break
%H עתידה ארץ ישראל הקדושה להשקות העולם כולו
%break
%letter 15
.15 לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה תבל ויושבֵי בה. הארץ, זוהי ארץ הקדושה של ישראל, שעומדת להיות מושקית מה', ולהתברך ממנו מתחילה. 
%break
ואח"כ ממנה מושקה העולם כולו. תבל ויושבי בה, אלו שאר הארצות, השותים ממנו.
("ואֵרָא באל שד"י, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם", וארא)
%break
%H אתם קרויים אדם
%break
%letter 405
.405 אשריהם ישראל, שהקב"ה קרא להם אדם. כמ"ש, ואַתֵן צאני, צאן מַרעיתי, אדם אתם. וכן כתוב, אדם כי יקריב מכֶּם. מה הטעם שקרא להם אדם?
%page 200
הוא משום שכתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם. אתם, ולא שאר עמים עכו"ם. ומשום זה אדם אתם. אתם קרויים אדם, ואין עכו"ם קרויים אדם.
%letter 406
.406 כיוון שאדם מישראל נימול, נכנס בברית שכרת הקב"ה עם אברהם, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. וכתוב, חסד לאברהם. והתחיל להיכנס במקום הזה. 
%break
כיוון שזכה לקיים מצוות התורה, נכנס באדם הזה של המרכבה העליונה, ומתדבק בגוף המלך, ואז נקרא אדם.
("לא יהיה לך", יתרו)
%break
%H פנים רבים יש להקב"ה, וישראל אוחזים בפנים עליונים
%break
%letter 421
.421 הכול הוא דבר אחד, ובמדרגה אחת עולה. כמה פנים לפנים יש להקב"ה. יש פנים המאירים, פנים שאינם מאירים, פנים תחתונים, פנים רחוקים, פנים קרובים, פנים שבפְנים, פנים שבחוץ, פנים של ימין, פנים של שמאל.
%letter 422
.422 אשריהם ישראל לפני הקב"ה, שנאחזים בפנים העליונים של המלך, בפנים שהוא ושמו אחוזים בהם, והוא ושמו אחד. ושאר העמים אחוזים בפנים הרחוקים, בפנים התחתונים.
%break
ומשום זה הם רחוקים מגוף המלך.
("לא יהיה לך", יתרו)
%break
%H ישראל נקראים אדם ובהמה
%break
%letter 167
.167 הקב"ה קרא לישראל אדם, כעין של מעלה, ז"א. וקרא להם בהמה. והכול בפסוק אחד, שכתוב, ואַתן צאני צאן מַרְעיתי, אדם אתם. כי ישראל נקראים אדם ובהמה. ומשום זה, אדם ובהמה תושיע ה'.
%break
זכו, נקראים אדם, כעין של מעלה. לא זכו, נקראים בהמה. וכולם מתברכים בשעה אחת. אדם שלמעלה, ז"א, הוי"ה במילוי אותיות א' שבגי' אדם (45). ובהמה שלמטה, המלכות, הוי"ה במילוי אותיות ה', שבגי' בהמה (52). 
%break
וגם בישראל יש ב' מדרגות אדם ובהמה, אותן הנשמות הנמשכות מז"א, ואותן הנשמות הנמשכות ממלכות. וזהו, אדם ובהמה תושיע ה'.
("אָמור להם", נשוא)
%break
%H ממלכת כוהנים וגוי קדוש, עַם קדוש ואנשי קודש
%break
%letter 500
.500 אשרי ישראל, שהקב"ה רצה לכבד אותם יותר משאר בני העולם. בתחילה אמר להם, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים. לא הוסרה מהם אהבה רבה, עד שקרא להם, וגוי קדוש, שהוא יותר חשוב. לא הוסרה מהם האהבה, 
%break
עד שקרא להם, כי עַם קדוש אתה. לא הוסרה מהם האהבה, עד שקרא להם, ואנשי קודש תהיון לי, שהוא יותר חשוב מכל.
("ואנשי קודש תהיון לי", משפטים)
%break
%page 201
%H אחים אל הקב"ה
%break
%letter 510
.510 ואנשי קודש תהיון לי. האם לא מספיק לומר, קדושים תהיון לי? אלא ואנשי קודש ודאי, שלא יצאו ישראל לחירות אלא מיובֵל, בינה. 
%break
ואחר שיצאו לחירות, קיבל אותם היובל בכנפיו, ונקראים אנשים שלו, בנים שלו. וכתוב ביובל, יובל היא קודש תהיה לכם. ומשום זה כתוב, ואנשי קודש תהיון לי, אנשים שלו ממש.
%letter 511
.511 הקב"ה אמר, ואנשי קודש תהיון לי. וע"כ זכו ישראל להיקרא אחים אל הקב"ה, כמ"ש, למען אחיי ורעיי. כי ישראל הם בנים ליובל, בינה, וגם ז"א בן הבינה. 
%break
נמצא שהם אחים לז"א. ואח"כ נקראים קודש ממש, כמ"ש, קודש ישראל לה' ראשית תבואתו.
("ואנשי קודש תהיון לי", משפטים)
%break
%H משום שישראל קודש
%break
%letter 512
.512 ישראל נקראים קודש. ומשום שהם קודש, אסור לאדם לקרוא לחברו בשם של ביזיון, ולא לכנות שם לחברו, ועונשו גדול. וכש"כ בדברים אחרים. כתוב, נְצוֹר לשונך מרָע. כי בגלל לשון הרע מחלות יורדות לעולם.
%letter 513
.513 כל מי שקורא לחברו בשם שאין בו ומבזה אותו, הוא נתפס לדין על מה שאין בו.
("ואנשי קודש תהיון לי", משפטים)
%break
%H הקב"ה לקח לחלקו את ישראל
%break
%letter 1
.1 כמה אהובים הם בני ישראל לפני הקב"ה, שרצה בהם, ורצה להתדבק בהם, ולהתקשר עימהם, ועשה אותם עם יחיד בעולם. והם רצו בו והתקשרו בו. 
%break
ונתן לשאר העמים שרים מושלים עליהם, והוא לקח לחלקו את ישראל.
("מי זאת הנשקפה כמו שחר", תרומה)
%break
%H התעוררות ישראל
%break
%letter 168
.168 אין התעוררות מתעוררת למעלה עד שישראל מעוררים למטה.
%break
וע"כ לעם קדוש, המתעטרים בעטרות קדושות של נשמות, כדי לעורר מנוחה, אסור לעורר דין, אלא כולם יהיו ברצון ובאהבה רבה, שיעוררו ברכות למעלה ולמטה ביחד.
("כמו שהם", תרומה)
%break
%H ישראל ומחנות המלאכים
%break
%letter 93
.93 בשעה שישראל מסדרים בבית הכנסת סדר שירות ותשבחות, וסדר התפילה, אז מתאספים ג' מחנות של מלאכים עליונים. מחנה אחד הם המלאכים הקדושים המשבחים להקב"ה ביום.
%page 202
כי יש אחרים שמשבחים להקב"ה בלילה. ואלו הם המשבחים להקב"ה ואומרים שירות ותשבחות עם ישראל ביום.
%letter 94
.94 המחנה השני הם המלאכים הקדושים הנמצאים בכל קדושה שישראל מקדשים למטה, ותחת ממשלתם הם כל אלו המתעוררים בכל הרקיעים בתפילה של ישראל. 
%break
המחנה השלישי הן העֲלָמות העליונות, שבע רוחות של שבעה היכלות דבריאה, שמיתקנות עם המלכות. והן מתקנות את המלכות להכניס אותה לפני המלך.
%letter 95
.95 וכולם מיתקנים בסדר של ישראל שמתקנים למטה, באלו שירות ותשבחות, ובתפילה שמתפללים ישראל. כיוון שאלו ג' מחנות מזדמנים, אז ישראל פותחים בשירה ומזמרים לפני אדונם. 
%break
והמחנה האחד, הממונים לשבח לאדונם ביום, מזדמנים עימהם ומזמרים עימהם יחד באלו השבחים של דוד המלך.
("אמר שומר בא בוקר", תרומה)
%break
%H לקדש את הקדושה
%break
%letter 107
.107 שבח עליון, שאינו נמסר למלאכים העליונים בלבד, אלא ביחד עם ישראל, הוא קדוש. ברכה נמסרה להם לבדם, כמו שנמסרה לישראל, אבל קדוש לא נמסר להם לבדם, אלא עם ישראל, כי אינם מקדשים קדושה אלא עם ישראל. 
%break
ומה שכתוב, וקָרא זה אל זה ואמר, קדוש קדוש קדוש, זהו בזמן שישראל מקדשים למטה. ועד שישראל אינם מקדשים למטה, הם אינם אומרים קדושה.
("הילד", בלק)
%break
%H ישראל יודעים להתדבק במלך הקדוש
%break
%letter 83
.83 אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב, שהם יודעים להתדבק במלך הקדוש, ולעורר הכוח של מעלה, ולהמשיך קדושה של אדונם עליהם. משום זה כתוב, אשריך ישראל, מי כמוך עַם נושַׁע בה'. 
%break
וכן, ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום.
("צריך להגביה הימין על השמאל", אמור)
%break
%H להעלות קדושתו מלמטה למעלה, להוריד מקדושה שלמעלה למטה
%break
%letter 86
.86 ולא תחללו את שם קודשי ונקְדשתי בתוך בני ישראל, אני ה' מְקַדשכם.
%break
מצווה לקדש אותו בכל יום, להעלות קדושתו מלמטה למעלה, להעלות מ"ן מלמטה לעורר קדושתו למעלה, כמו שהוא קדוש למעלה. עד שתעלה קדושתו אל האבות, שהם חג"ת דז"א, ואל הבנים, שהם נה"י דז"א, המכונים בני ישראל.
%page 203
%letter 87
.87 כמו שיש קדושה למעלה מהכול, או"א עילאין, הנקראים קודש, כך יש קדושה באמצע, ז"א, וקדושה למטה, במלכות. והכול בעניין שלמטה, שהעיקר להמשיך קדושה למטה, למלכות.
%letter 90
.90 אלא ישראל מקדשים למטה, כעין המלאכים העליונים למעלה, שכתוב בהם, וקרא זה אל זה ואמר, קדוש קדוש קדוש ה' צבאות.
%letter 91
.91 והכול הוא להוריד מקדושה שלמעלה למטה אל המלכות, שכל אחד מישראל יקבל ממנה, ויקדש עצמו בקדושה הזו, ולשמור אותה, לפרוש על עצמו התפשטות הקדושה. 
%break
כמ"ש, ונקדשתי בתוך בני ישראל, בתחילה, שבני ישראל יעלו מ"ן לעורר למעלה ג' הקדושות. ואח"כ, אני ה' מְקַדשכם, שישראל מקבלים קדושה העליונה.
("ונקדשתי, בשלוש מדרגות", אמור)
%break
%H מישראל תתפשט הקדושה לכל העולם
%break
%letter 92
.92 באיזה מקום יקדש אדם את עצמו בקדושה, לכלול עצמו בה? כשהאדם מגיע לכתוב, ה' צבאות, הנזכר אחר קדוש השלישי, נו"ה, שבו עניין, אני ה' מְקַדשכם. ואנו לאחר ג"פ קדוש אומרים, ה' צבאות בלבד, שאין אנו מכלילים עצמנו שם.
%break
ואח"כ כשהאדם מגיע אל הכתוב, מלוֹא כל הארץ כבודו, שאז נמשכת הקדושה למלכות, אז יכלול את עצמו בקדושה, להתקדש למטה, בתוך הכבוד ההוא שלמטה, המלכות. כמ"ש, ונקדש בכבודי. ואח"כ יעשה בדרך פרט, בתחילה יכלול את עצמו במלכות, 
%break
בכבוד שלמטה, בכתוב, מלוא כל הארץ כבודו, שכולל כל הארץ וכל האומות. ואח"כ יעשה המשכת הקדושה בדרך פרט, לישראל בלבד. שיתקדש הכול ומישראל תתפשט הקדושה לכל העולם.
("ונקדשתי, בשלוש מדרגות", אמור)
%break
%H להתקדש בקדושות עליונות
%break
%letter 118
.118 אשרי חלקם של ישראל, שמתקדשים בקדושות עליונות, משום שהם דבקים למעלה, כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.
("אמר שומר בא בוקר", תרומה)
%break
%H להיות אחד כראוי
%break
%letter 39
.39 מתוך בני ישראל, משום שהכול אינו נקרא אחד, להיות אחד כראוי, אלא, מתוך בני ישראל. כי בני ישראל עומדים למטה, לפתוח דרכים ולהאיר שבילים ולהדליק הנרות, 
%break
שהם הספירות העליונות, ולקרב הכול מלמטה למעלה, שיהיה הכול אחד. ומשום זה כתוב, ואתם הדבקים בה'.
("ואתה הַקרֵב אליך", תצווה)
%break
%page 204
%H ישראל מביאים למלכות אור בחשאי
%break
%letter 56
.56 השמיים מסַפרים כבוד אל. שמיים, הקב"ה, ז"א. מספרים, שמאירים, למקום שנקרא כבוד אל. כבוד אל, בת אברהם, המלכות. אל, זהו אברהם, חסד.
%break
מספרים, הוא כמ"ש, אז ראהּ ויְסַפְּרהּ. ויספרה, כמ"ש, מְקום ספיר אבניה, לשון הארה. והשמיים האלו, ז"א, מתקנים אותה בכל התיקונים, לכבוד האל, המלכות.
%letter 57
.57 וע"כ ישראל למטה, מביאים אל המלכות אור בחשאי, ממעיין שלמעלה, מז"א, ואומרים, בשכמל"ו.
%letter 58
.58 והמקום שנקרא שמיים מעיד בהם. וע"כ, האותיות ע' וד' מהפסוק, שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד, הן גדולות, להיות עדות. 
%break
השמיים, כמ"ש, הַעידותי בכם היום את השמיים. זהו יעקב, ז"א, מקום השמיים. והמלכות מעידה, כמ"ש, ואת הארץ. וכתוב, כְּיָרֵח ייכּוֹן עולם ועֵד בשַׁחַק נאמן. והירח היא המלכות.
%letter 59
.59 וכשישראל בשלמות, עדות שלמה מעידים בהם, הקב"ה וכנ"י, ז"א ומלכות. בזמן ההוא נמשך הטל שלמעלה, השפע, ממקומו של עתיק, הכתר. וזה כשז"א ומלכות בייחוד. 
%break
כמ"ש, שראשי נמלא טל. טל הוא בחשבון הוי"ה אח"ד (39), הקב"ה וכנ"י. כי בשעה ההיא ראויים ישראל לטל.
("ביאור המזמור השמיים מסַפרים", כי תישא, זוהר חדש)
%break
%H ישראל נחלת הקב"ה
%break
%letter 393
.393 הקב"ה בחר בישראל לנחלתו ולגורלו, והקריבם אליו. עשה מהם מדרגות ידועות בעוה"ז, האבות, כעין של מעלה, לשכלל כל העולמות כאחד, למעלה ולמטה. 
%break
כמ"ש, השמיים כיסאי והארץ הדום רגליי, לשכלל למעלה ולמטה להיות אחד.
("ויקם משה את המשכן", פקודי)
%break
%H ישראל - עם אחד בייחוד קדוש
%break
%letter 337
.337 ישראל הקדושים, שהם עם אחד בייחוד קדוש, הקב"ה נותן להם עצה להינצל מהכול.
("שערה שבתפילין", פקודי)
%break
%H שבֶת אחים גם יחד - ישראל והקב"ה אחוזים זה בזה
%break
%letter 99
.99 הנה מה טוב ומה נעים שבֶת אחים גם יחד. אשריהם ישראל, שלא נתן אותם הקב"ה לשר או לשליח, אלא ישראל אחוזים בו, והוא אחוז בהם. ומאהבתם, קרא להם הקב"ה, עבדים.
%page 205
כמ"ש, כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם. אח"כ קרא להם בנים, כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם. אח"כ קרא להם אחים, כמ"ש, למען אחיי ורֵעיי. ומשום שקרא להם אחים, רצה לשים שכינתו בהם ולא יסור מהם. אז כתוב, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.
%letter 100/1
100/1. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, הוא כמ"ש, ואיש אשר ייקח את אחותו, חסד הוא. ואיש, זה הקב"ה. אשר ייקח את אחותו, זו כנ"י. וכל כך למה? כי חסד הוא. וע"כ, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, הקב"ה וכנ"י. גם, לרבות ישראל שלמטה.
%break
בשעה שכנ"י באחדות, בזיווג פב"פ עם הקב"ה, ישראל שלמטה שורים בשמחה בהקב"ה. ומשום זה כתוב, גם יחד. גם יחד בא לרבות צדיק, יסוד, בכנ"י, שהם זיווג אחד. וע"כ אומר, גם יחד, כי יחד הוא מלשון אחד. ("הנה מה טוב ומה נעים", ויקרא)
%break
%H עתיד הקב"ה לטהר את ישראל
%break
%letter 117
.117 עתיד הקב"ה לטהר את ישראל. במה יטהר אותם? במה שכתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים, וטְהַרתם. 
%break
שהם מֵימי החסד המלבישים וכוללים את הארת השמאל, שמשם באה הטהרה. וכיוון שנטהרים הם מתקדשים, שמתדבקים בקדושת ז"א, שבו המוחין דאו"א, הנקראים קודש.
%break
וישראל שמתדבקים בהקב"ה, נקראים קודש. שכתוב, קוֹדש ישראל לה', ראשית תבואתו. וכתוב, ואנשי קודש תהיון לי. אשריהם ישראל, שהקב"ה אומר עליהם, והְייתם קדושים כי קדוש אני ה'. 
%break
משום שכתוב, ובו תדבָּק, וכתוב, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל יְדָעוּם הללויה.
("ונטמֵתם בם", שמיני)
%break
%H אהבת הקב"ה לישראל
%break
%letter 145
.145 אשריהם ישראל שדבקים בהקב"ה, והקב"ה אוהב אותם, כמ"ש, אהבתי אתכם אמר ה'. ומתוך אהבתו הכניס אותם לארץ הקדושה, להשרות שכינתו ביניהם, ולדור עימהם, ושיימצאו ישראל קדושים מכל בני העולם. ("נגעי בתים", תזריע)
%break
%H ישראל חלקו ונחלתו של הקב"ה
%break
%letter 115
.115 אשרי חלקם של ישראל יותר מכל העמים עכו"ם, שהקב"ה רצה לטהר אותם ולרחם עליהם, שהם חלקו ונחלתו. כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עַמו, יעקב חֶבֶל נַחלָתו. וכתוב, ירכיבהו על בָּמותֵי אָרץ. 
%break
שהם נאחזים למעלה, בז"א. וע"כ אהבת הקב"ה מתדבקת בהם, כמ"ש, אהבְתי אתכם אמר ה'.
%break
ומתוך אהבה יתרה שאוהב אותם, נתן להם יום אחד בשנה, לטהר אותם ולזכות אותם מכל עוונותיהם. כמ"ש, כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. כדי שיהיו זכאים בעוה"ז ובעוה"ב, ולא יימצא בהם חטא.
%page 206
וע"כ ביום הזה מתעטרים ישראל, ושולטים על כל חוקרי הדין ועל כל הרוחות.
("ונתן אהרון על שני השעירים גורלות", אחרי מות)
%break
%H כל עמי העולם לא רצה בהם הקב"ה, אלא בישראל בלבד
%break
%letter 20
.20 כל עמי העולם לא רצה בהם הקב"ה, אלא בישראל בלבד. ועשה אותם עַם יחיד בעולם. וקרא להם גוי אחד כשמו. והעטיר אותם בכמה עטרות ובכמה מצוות להתעטר בהן.
("הוי ארץ צלְצַל כנפיים", קדושים)
%break
%H יבוא אחד וישתדל באחד
%break
%letter 22
.22 יבוא אחד וישתדל באחד. הקב"ה, שהוא אחד, ישתדל באחד, שהוא ישראל. כי אין המלך משתדל אלא במה שראוי לו. ומשום זה כתוב, והוא באחד ומי יְשיבֶנו. שאין הקב"ה שורה ואינו נמצא אלא באחד. 
%break
והוא באחד, כמי שנתקן בקדושה עליונה להיות אחד, בישראל, אז הוא שורה באחד, ולא בעם אחר.
("הוי ארץ צלְצַל כנפיים", קדושים)
%break
%H קדושים תהיו
%break
%letter 25
.25 ואלו נקראים בנים של הקב"ה. ומשום זה כתוב, קדושים תהיו כי קדוש אני ה'. אשריהם ישראל שלא העמידו דבר זה במקום אחר, שלא רצו שום דבר בעד קדושתם, 
%break
אלא להידבק בו ממש, בו ולא באחר. וע"כ, קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלקיכם.
("הוי ארץ צלְצַל כנפיים", קדושים)
%break
%H ישראל עולים מעפר הארץ לכוכבי השמיים
%break
%letter 70
.70 ישראל עולים מלמטה למעלה, כמ"ש, והיה זרעךָ כעפר הארץ. וכתוב, והרביתי את זרעךָ ככוכבי השמיים. ונמצאו עולים מעפר הארץ לכוכבי השמיים. 
%break
ואח"כ עולים על הכול, ומתדבקים במקום עליון על הכול. כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם.
("כל אות של השם, השלמות של כל השם", אמור)
%break
%H במה נבדלים בני אדם מסוס ומפרד
%break
%letter 138
.138 רואה אני אותם בני העולם, שאינם מסתכלים ואינם יודעים בכבוד אדונם. כתוב בישראל, אשר הבדלתי אתכם מן העמים, להיות לי. וכתוב, והתקדשתם והייתם קדוֹשים, כי קדוש אני ה'.
%page 207
ואם הם מתרחקים מהקב"ה, איפה היא הקדושה שלהם, הרי רצונם מתרחק ממנו? והכתוב מכריז ואומר, אל תהיו כסוס כפרד אין הָבין. כי במה נבדלים בני אדם מסוס ומפרד? 
%break
רק בקדושה שלהם, להימצא שלמים ומצוינים מכל.
("והובא אל הכוהן", תזריע)
%break
%H ישראל נבדלים מהעמים
%break
%letter 36
.36 אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב, שעליהם כתוב, ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. כמה נבדלים הם ישראל בקדושה מכל, לשמש להקב"ה. כמ"ש, והתקדשתם והייתם קדוֹשים כי אני ה' אלקיכם.
("ולא יחלל זרעו בעמיו", אמור)
%break
%H בכל מקום שגלו ישראל, השכינה גלתה עימהם
%break
%letter 37
.37 לה' הישועה, על עמך ברכתך סלה. אשריהם ישראל שבכל מקום שגלו, השכינה גלתה עימהם. א"כ, כשייצאו ישראל מהגלות, וגם השכינה תצא מהגלות, למי תהיה הגאולה, לישראל או להקב"ה? אלא, לה' הישועה ודאי. מתי? 
%break
בעת שעל עמך ברכתך סלה, בשעה שהקב"ה משגיח בברכות על ישראל, להוציא אותם מהגלות ולהטיב להם. אז לה' הישועה ודאי. כי השכינה תצא מהגלות. 
%break
וע"כ, הקב"ה ישוב עם ישראל מהגלות. כמ"ש, ושב ה' אלקיך את שְׁבוּתך וריחמך. כי וְשָׁב, משמע שהוא ג"כ ישוב עם ישראל מהגלות.
("ולא יחלל זרעו בעמיו", אמור)
%break
%H עתיד הקב"ה להשלים את ישראל
%break
%letter 50
.50 עתיד הקב"ה להשלים את ישראל, שיימצאו שלמים בכל, שלא יהיו בהם בעלי מום כלל. משום שיהיה תיקון העולם בעת התחייה, כמו אלו הכלים והלבושים של האדם, שהם תיקון הגוף, וע"כ ישלים אותם.
%letter 51
.51 כשיתעוררו מעפר בתחיית המתים, כמו שנכנסו לקבר, כך יקומו. אם פיסחים או עיוורים נכנסו, פיסחים ועיוורים יקומו. שיקומו, באותו הלבוש, הגוף, שלא יאמרו שאחֵר התעורר לתחייה. 
%break
ואח"כ הקב"ה ירפא אותם, ויימצאו לפניו שלמים. ואז יהיה העולם שלם בכל. ואז כתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
("איש אשר יהיה בו מום", אמור)
%break
%page 208
%H משׁכָּני בתוככם
%break
%letter 30
.30 משל לאדם שהיה אוהב את חברו. אמר לו, ודאי באהבה עליונה שיש לי אליך אני רוצה לדור עימך. אמר חברו, איך אדע שתדור אצלי. הלך ולקח כל חמדת ביתו והביא אצלו, אמר, הרי משכוני אצלך, שלא אפרד ממך לעולם.
%letter 31
.31 כך הקב"ה רצה לדור בישראל. לקח החמדה שלו, השכינה, והוריד אותה לישראל. אמר להם, ישראל, והרי המשכון שלי אצלכם, כדי שלא אפרד מכם לעולם. 
%break
ואע"פ שהקב"ה התרחק מאיתנו, המשכון עזב בידינו, כי השכינה עימנו בגלות, ואנו שומרים את החמדה שלו, וכשהוא יבקש את המשכון שלו, יבוא לדור אצלנו.
%break
משום זה כתוב, ונתתי משכני בתוככם. משכון אתן בידכם, כדי שאדור עימכם. ואע"פ שישראל עתה בגלות, המשכון של הקב"ה אצלם, ולא עזבו אותו לעולם.
("ונתתי משכני בתוככם", בחוקותיי)
%break
%H העולם נברא בשביל ישראל
%break
%letter 83
.83 אשריהם ישראל מכל העמים שבעולם, שהקב"ה רצה בהם, וקרא שמו בהם, והתפאר בהם, כי העולם לא נברא אלא בשביל ישראל, שיעסקו בתורה. משום שאחד באחד מתקשר, ז"א ומלכות. וישראל למטה בעוה"ז הם הקיום שלו, 
%break
שע"י מעשיהם הטובים מעלים מ"ן לזיווגם. והם קיום כל שאר העמים, שבזכות ישראל מתקיימים, וזהו בזמן שעושים רצונו של אדונם.
("האדם בעולם כעין של מעלה", שלח לך)
%break
%H הלב כוחו ועוזו של האדם
%break
%letter 84
.84 כשברא הקב"ה את האדם בעולם, תיקן אותו כעין של מעלה. ונתן כוחו ועוזו באמצע גופו, ששם שורה הלב, כוח כל הגוף, ומשם ניזון כל הגוף. 
%break
והלב נאחז ומתחזק במקום עליון שלמעלה, במוח שבראש השורה למעלה, וזה נקשר בזה.
("האדם בעולם כעין של מעלה", שלח לך)
%break
%H ישראל לב כל העולם
%break
%letter 152
.152 ישראל עשה אותם הקב"ה, לב של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל. 
%break
וגם ירושלים היא כך בין שאר הארצות, כמו לב בין האיברים. וע"כ היא באמצעו של כל העולם, כמו לב שהוא באמצע האיברים.
%letter 153
.153 וישראל מונהגים בתוך שאר העמים, כמו הלב בתוך האיברים. הלב הוא רך וחלש והוא קיום של כל האיברים, וכל האיברים אינם יודעים מצער וצרה ויגון כלל, אלא הלב, שבו הקיום ובו התבונה.
%page 209
שאר האיברים, אין הצער והיגון קרבים אליהם כלל, כי אין בהם קיום, ואינם יודעים כלום.
%break
כל שאר האיברים אינם קרובים אל המלך, שהוא החכמה והתבונה, השורים במוח, אלא הלב. ושאר איברים רחוקים ממנו, ואינם יודעים ממנו כלל. כך ישראל קרובים אל המלך הקדוש, ושאר העמים רחוקים ממנו. ("למה ישראל בצער יותר משאר העמים", פינחס)
%break
%H ישראל הם אחים ורעים
%break
%letter 107
.107 כתוב, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שבת אחים, התחברות האח, ז"א, בצדק, מלכות. גם, הוא לרבות את ישראל, שהם המרכבה לייחוד הזה. 
%break
משום זה אמרה לו, איכה תרעה, איכה תרביץ. איכה תרעה את עצמך. איכה תרביץ את העדרים האלו של יעקב. שמן ששון מחבֵרך, אלו הם האבות העליונים, שהתחברו בך בתחילה.
%letter 108
.108 ישראל שהם אחים ורֵעים לז"א, מושכים אותו שמן ששון על ראשיהם בתפילתם. שמן ששון, אלו הם י"ב נהרות אפרסמון הטהור המאירים בה, מי"ב בחינות שבז"א. 
%break
ואז שמחה בעולמות, רצון בעולמות, והכעס מסתלק מהעולם.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H מתנות עליונות לשבטי ישראל
%break
%letter 14
.14 כָּרוּהָ נדיבי העם בּמְחוקק במשענותם. כלומר, שע"י משה, המְחוקֵק, התחברה המלכות בי"ב שבטים, שהם בניה, השורים סביב לה. 
%break
כשישראל עוסקים בתורה, שניתנה ע"י המְחוקֵק, אז י"ב עמודים שלמעלה, י"ב השבטים העליונים, סומכים את השכינה. וע"כ כתוב, במשענותם, כי המלכות נשענת עליהם.
%letter 15
.15 י"ב שערים יש לבאר הקדושה הזו, לעיר הקדושה ירושלים, המלכות, ומהשערים האלו יוצאות לעולם י"ב מתנות עליונות: טובה שמחה ברכה שלום עזרה כפרה תורה חכמה חיים רצון עושר כבוד. וכל שבט מי"ב השבטים ינק לו מתנה עליונה.
%letter 16
.16 וכתוב, באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם, וממדבר מַתָנה. מדבר, דיבורי התורה, מהמדבר הזה באה להם מתנה עליונה, באותו זמן שאינם פוסקים מלסמוך אותה, ע"י עסק התורה. ("שירת הבאר", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H הברית העליונה
%break
%letter 60
.60 ועל זה כתוב, וייאנחו בני ישראל מן העבודה. כשראו את העבודה הקשה, עד שהייתה נזכרת להם הברית העליונה, ואמא עילאה, בינה, התעוררה ברחמים על בניה. כמ"ש, ותעל שוועתם אל האלקים, זוהי אמא עילאה, שכל החירות בידיה,
%page 210
ופתחה לישראל הפתחים העליונים, חמישים שערים, והוציאה אותם משם. ואמא תחתונה, מלכות, התמלאה רחמים עליהם. ומשה יצא לעולם, ממונה, ואב, לרעות את ישראל בתורה.
("בחבלי אדם אֶמְשְׁכֵם בעבותות אהבה", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H לרוץ ולשוב בתורה
%break
%letter 319
.319 כשהיו ישראל שומעים קול תורה ותפילה ממזרח, היו רצים למזרח, ולמערב כך, וכן לדרום ולצפון. 
%break
אמר הקב"ה למלאכי השרת, אלו הרצים לתפילה של מצווה, ורצים לשמוע השיעור בשבת, ורצים לעשות רצוני וחוזרים בתשובה, קבלו אותם בהיכל של מראֵה זו, בהיכל נו"ה.
%break
כי בסימנים אלו, שרצים לתורה ומצוות, ושבים בתשובה, רצוא ושוב, הם חברים עימכם. כי הם רצים ושבים בתורה, כמו החיות, שהם רָצוֹא וָשוֹב, בדיבור הלָכה, והם רשומים עימכם, הכניסו אותם בהיכל הזה.
("ורגליהם רגל ישרה", פינחס)
%break
%H שמחת ישראל עם הקב"ה
%break
%letter 118
.118 כמה אהובים ישראל לפני הקב"ה, שהשמחה שלהם והתשבחות שלהם אינם אלא בו. כי כל שמחה של ישראל, שאינם משתפים בה את הקב"ה, אינה שמחה.
("ישמח ישראל בעושיו", פינחס)
%break
%H קריאת שמע
%break
%letter 142
.142 כתוב, והאֵם רובצת על האפרוחים. ישראל מצפצפים אליה בכמה צפצופים של התפילות, והיא אינה רוצה לרדת אליהם, להאיר מלמעלה למטה, שאינה רוצה לשנות מקטנוּת, שרובצת ומאירה רק מלמטה למעלה.
%break
מה עושים ישראל? לוקחים עימהם האם, השכינה, וקושרים אותה בקשר של תפילין וכשמגיעים לק"ש, קוראים בניה בשש מילות הייחוד, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, שהם חג"ת נה"י דז"א מגדלוּת.
%break
והם יורדים אל אימם, השכינה, וקושרים אותם עימה בייחוד בשכמל"ו. וזהו שכתוב, מוֹעדֵי ה' אשר תקראו אותם, שתקראו הו"ק דגדלות דז"א, שיאירו בשכינה, שאז תאיר את החסדים מלמעלה למטה. 
%break
שזוהי עונתה, זמן הזיווג שלה. כמ"ש, הם מועדיי. אשר תקראו אותם במועדיי, בעונה שלי.
("עשרה שופרות", כי תצא)
%break
%H רוצה הקב"ה בישראל
%break
%letter 1
.1 אשריהם ישראל, שהקב"ה רצה בהם. ומשום שרצה בהם, קרא להם, בנים בכורים קדושים, אחים. כביכול, ירד לָדוּר עימהם. כמ"ש, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ורצה לתקן אותם כעין של מעלה, והשכין עליהם שבעה ענני כבוד, ושכינתו הולכת לפניהם. (וילך)
%break
%page 211
%H ישראל חלקו של הקב"ה
%break
%letter 9
.9 אשרי חלקם של ישראל מכל העמים עכו"ם, כי כל שאר העמים ניתנו לשרים ממונים שישלטו עליהם. וישראל הקדושים, אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב, שלא נתן אותם הקב"ה לא למלאך ולא לשליט אחר, אלא הוא אחז אותם לחלקו. 
%break
כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עַמו. וכתוב, כי יעקב בחר לו יה.
("תפוח ושושנה", האזינו)
%break
%H בכל מקום שישראל שורים, נמצא עימהם הקב"ה
%break
%letter 240
.240 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה מנהיג אותם, שכך כתוב עליהם, כי יעקב בחר לו יה, ישראל לסגולתו. וכתוב, כי לא ייטוש ה' את עמו, בעבור שמו הגדול, משום שזה בזה התדבקו. כי ישראל התדבקו בשמו הגדול. 
%break
וע"כ לא יעזוב אותם הקב"ה. שבכל מקום שהם שורים, נמצא הקב"ה עימהם.
("כנשר יעיר קינו", האזינו)
%break
%H התעלות ישראל
%break
%letter 99
.99 פתח רבי שמעון ואמר, שיר השירים אשר לשלמה. כמה פעמים הוכיח הקב"ה לישראל להחזיר אותם בתשובה אליו, שילכו בדרך הישר, כדי להתעלות ביניהם. כי כשישראל הם זכאים, והולכים בדרך הישר, כביכול, התעלות היא להקב"ה עימהם, מכל אוה"ע. 
%break
כי כשישראל הם זכאים, והולכים בדרך הישר, מעלה אותה הקב"ה על כל בני העולם, וכולם מודים ומשבחים לו.
%break
ולא הם בלבד, אלא אפילו העליונים למעלה, כולם מודים לו משום ישראל. ולא זה בלבד, אלא הוא מתעלה בכבודו ממש, בגלל ישראל. ולא זה בלבד, אלא אפילו ישראל ממש, מתעלים בכבודו של הקב"ה, למעלה ולמטה.
%letter 100
.100 בשעה שישראל כשרים, כיסא הכבוד שלמעלה, מלכות, מתעלה למעלה למעלה, בכמה שמחות, בכמה אהבה, ומתחברים העולמות, ז"א ומלכות, בשמחה. 
%break
וכולם מתברכים מעומק הנחלים, בינה, וכל העולמות מושקים ומתברכים ומתקדשים בכמה ברכות, בכמה קדושות, והקב"ה שמח עימהם בשמחה בשלמות.
("הלוך ילך ובָכה", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H בחירת הקב"ה בישראל
%break
%letter 80
.80 החכמים פתחו הפסוק הזה, וזְכור את בוראך בימי בְּחוּרותיך, עד אשר לא יבואו ימי הרעה. פסוק זה ביארו אותו בישראל כשהיו בארץ הקדושה. וזכור את בוראך. 
%break
תזכור כל אלו הטובות, וכל אלו האותות והניסים, שעשה לך הקב"ה בימים הראשונים כשהיית נער באמונה, כמ"ש, כי נער ישראל וָאוהֲבֵהו.
%page 212
%letter 81
.81 בימי בחורותיך, בזמן שהוא בחר בך מכל עמי העולם. עד אשר לא יבואו ימי הרעה. ימי הזקנה, ששלטו בך העמים האחרים. ופיזרו אותך בין העמים.
%letter 82
.82 בימי בחורותיך, כלומר, ימי השנה שהם ברורים לך, ושמירה עליונה עליך. והם ארבעה חודשים בשנה, אדר ניסן אייר סיוון. שבהם נס פורים, יציאת מצרים, ספירת העומר, מתן תורה. 
%break
אלו הם ימים שהקב"ה בחר בישראל, ובהם עשה עימהם ניסים. וכנ"י, המלכות, מתעטרת בבעלה, ז"א, ומתקרבת אליו.
("וזְכור את בוראך בימי בְּחוּרותיך", איכה, זוהר חדש)
%break
%page 213
%H ישראל והעמים
%break
%H ישראל נקראים גוי אחד, כי הם בייחוד ובקשר אחד
%break
%letter 355
.355 כתוב ביעקב, ויָשֶׁת לו עדרים לבדו. שבירר הפסולת מהמקדש, ושם חלקו לבדו עם כל המרכבות הראויות לו לאמונה הקדושה, המלכות. ולא שָׁתָם על צאן לָבָן, אשר שם חלק שאר העמים לבדם, שלא יתערבו עם האמונה הקדושה. 
%break
הצאן המקושרות, הם אלו המתקשרים בקשר אחד, שאינם מתערבים עם יתר העמים, ואינם מתקשרים עימהם לעולם.
%letter 356
.356 כעין זה הקטורת, שכל המרכבות הקדושות של האמונה, המלכות, מתקשרות בה, וכל האיברים, הספירות, העליונים והתחתונים, של ז"א ושל מלכות, כולם מתקשרים אלו באלו. 
%break
כי המרכבות הקדושות שלמטה היו מתקרבות ומתקשרות אלו באלו, שיהיו כולן בייחוד אחד, לעלות בייחוד למעלה, לז"א, כראוי.
%letter 357
.357 וכל המחנות של יתר העמים מתפזרים ומתחלקים זה מזה. ע"כ נקראים ישראל, גוי אחד. כי הם בייחוד ובקשר אחד. וע"כ נקראים, הצאן המקושרות, משא"כ ליתר העמים.
("הקטורת", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H פנימיות וחיצוניות
%break
%letter 191
.191 כמו שהשכינה אינה מתגלה אלא במקום הראוי לה, כן אינה נראית ואינה מתגלה אלא לאיש הראוי לה. שהרי מיום שעלה ברצונו של לוט להתהפך בחטאו, הסתלקה רוח הקודש מאברהם. 
%break
וכשלוט נפרד ממנו, מיד שרתה רוח הקודש על אברהם. כמ"ש, וה' אמר אל אברם, אחרי היפרד לוט מעימו.
%break
כי כל מדרגה נחלקת לפנימיות ולחיצוניות, שבשורשה של התחלקות זו עליית ה"ת לעיניים, ונעשה סיום חדש בסיום גו"ע, פרסא. ואח"פ יצאו לחוץ מהמדרגה. 
%break
ולפיכך הכלים שלמעלה מפרסא, שנשארו במדרגה, נקראים פנימיות, והכלים שיצאו למטה מפרסא, נקראים חיצוניות, או אחוריים.
%break
ואע"פ שבעת גדלות מוחזרים הכלים החיצוניים שלמטה מפרסא אל המדרגה, עכ"ז, כיוון שז"ת דאצילות, שהם זו"ן, אינם נשלמים אלא רק בדרך עלייה למקום שלמעלה מחזה, 
%break
שהוא השלמת התחתון בעליון, ואינם נשלמים במקומם עצמם, במקום שמחזה ולמטה, ע"כ נבחנים תמיד הכלים בינה ותו"מ שמחזה ולמטה לחיצוניות, כי לא יוכלו להתברר ולהשתלם מטרם גמה"ת, כי אז יקבלו הזו"ן השלמה דמין הב'.
%break
וזהו ההפרש מנשמת ישראל לאוה"ע. כי ישראל נמשכים מכלים דפנים, שראויים לקבל אורות שלמים גם מטרם גמה"ת. אבל אוה"ע נמשכות מכלים החיצוניים, שלא יוכלו לקבל שלמות מטרם גמה"ת.
%page 214
ועד"ז נחלקו העולמות לפנימיות ולחיצוניות. וארץ ישראל הם כלים דפנים מבחינת העולם, וחוץ לארץ הם כלים של חיצוניות.
%break
וע"כ אין שלמות בחוץ לארץ מטרם גמה"ת. כי אז כתוב, והיה ה' למלך על כל הארץ. וכן, ומָלְאָה הארץ דעה את ה'. אבל מטרם גמה"ת, אין שלמות, אלא רק בכלים דפנים מהעולם בלבד, שהם ארץ ישראל.
%break
והקב"ה לבדו שולט על ארץ ישראל. כי ארץ ישראל, להיותה מכלים דפנים, קיבלה תיקון גם בזמן הזה, כמ"ש, ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה. והשכינה מתגלה בה. 
%break
משא"כ בחוץ לארץ, כי ניתנה לשליטת ע' (70) שרים, שגם הם בחינת חיצוניות מהקדושה, שנמשכים מכלים החיצוניים, שאין להם שום שלמות מטרם גמה"ת. ולפיכך עוד לא התקיים הכתוב, והיה ה' למלך על כל הארץ, אלא בארץ ישראל לבד.
%break
ע"כ, כמו שהשכינה אינה מתגלה אלא במקום הראוי לה, בארץ ישראל, כן אינה נראית ואינה מתגלה אלא לאיש הראוי לה, שיהיה נשמר מלעורר הזיווג בחיצוניות הנוקבא, במקום שלמטה מחזה. 
%break
כי אז הוא מפריד הנוקבא מז"א, והשפע הולך לחוץ לארץ, אל ע' שרים של אוה"ע, שהם בעלי הכלים החיצוניים, המתאווים לאותו השפע.
%break
כי בשעה שחטאו ישראל, והיו מקטרים בתוך הארץ לאלוהים אחרים, שעוררו זיווג בכלים החיצוניים של הנוקבא, והמשיכו השפע מלמעלה למטה, שאז הולך השפע לאלוהים אחרים. 
%break
ואז שלטו שאר האומות, כי השפע הגיע לע' שרים שלהן. וע"כ יונקים כולם מהשכינה, שהתקרבה אליהם, כי הכלים החיצוניים של השכינה קרובים לאוה"ע, כי רק הן מקבלות מהם.
("וה' אמר אל אברם, אחרי היפרד לוט", לך לך)
%break
%H הממונים של העמים
%break
%letter 53
.53 והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. אלו הם הממונים של כל העמים, העולים והיורדים בסולם הזה. וכאשר ישראל חוטאים, נשפל הסולם, ואלו הממונים עולים. וכשישראל מטיבים מעשיהם, מתעלה הסולם, 
%break
וכל הממונים יורדים למטה, והממשלה שלהם מתבטלת. הכול תלוי בסולם הזה. כאן ראה יעקב בחלומו, הממשלה של עשיו, והממשלה של שאר כל העמים.
("נבואה, מראֶה וחלום", וייצא)
%break
%H בשעה שישראל רָעים, בני עשיו וישמעאל שולטים עליהם
%break
%letter 418
.418 כמו רימה ותולֵעה שעולים על הגוף, כך בשעה שישראל הם רָעים, אוה"ע בני עשיו וישמעאל, הנקראים רימה ותולעה, שולטים עליהם, והגוף נבקע, שייהרגו ישראל. ועל זה כתוב, אך בשרו עליו יכאב ונפשו, השכינה, עליו תאבל. 
%break
מהו, בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל? בשרו של ישראל יכאב עליהם, ונפשו על ישראל תאבל. ואז היא משתוקקת לנשמה עליונה, שנקראת נעמי, בינה.
("ותלכנה שתיהם, הם נפש וגוף", מדרש רות)
%break
%page 215
%H בשעה שישראל עוסקים בתורה, נשבר כוחן של האומות
%break
%letter 305
.305 אין דבר בעולם שישבור כוחם של עמים עכו"ם, כמו בשעה שישראל עוסקים בתורה. שכל זמן שישראל עוסקים בתורה, מתחזק הימין, ונשבר כוחם ועוזם של העמים עכו"ם. ומשום זה נקראת התורה עוז, כמ"ש, ה' עוז לעמו ייתן.
%letter 306
.306 ובשעה שישראל אינם עוסקים בתורה, מתחזק השמאל, ומתחזק כוחם של העמים עכו"ם, שיונקים מהשמאל, ושולטים על ישראל, וגוזרים עליהם גזרות שאינם יכולים לעמוד בהם. ועל זה גָלוּ בני ישראל והתפזרו בין האומות.
%letter 307
.307 כמ"ש, על מה אָבְדה הארץ, ויאמר ה', על עוֹזְבָם את תורתי. כי כל זמן שישראל עוסקים בתורה, נשבר כוחם ועוזם של כל עובדי עבודה זרה. 
%break
כמ"ש, ימינך ה' תרעץ אויב. כל זמן שקולם של ישראל נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.
("בשעה שמשה נכנס בתוך הענן", בשלח)
%break
%H רצונם של העמים לכלות את ישראל
%break
%letter 313
.313 אמר אויב, ארדוף אשיג. אמר אויב, זהו הממונה הגדול של מצרים. בשעה שניתנה לו הממשלה על ישראל, חשב לכַלות אותם תחת ממשלתו. אלא שזכר הקב"ה הָרֵי העולם, שהם האבות, שהיו מגנים עליהם. 
%break
ואין לומר שזה לבד רצה לכלותם, אלא כל אלו השרים הממונים על כל העמים עכו"ם, כשניתנו להם רשות וממשלה על ישראל, רוצים כולם לכלות ישראל תחתם.
%letter 314
.314 וע"כ אלו העמים, שהם תחת שליטתם של אלו הממונים, כולם גוזרים גזרות לכלות את ישראל. אלא הקב"ה זוכר הרי העולם, האבות, ומגן עליהם. וכשראה משה את זה, התחיל לשבח את הקב"ה. ואמר, מי כמוך באֵלים ה'. ("אמר אויב, ארדוף", בשלח)
%break
%H ישראל חול הים, והעמים גלי הים
%break
%letter 93
.93 כשהים מעלה גליו ברוגז, והגלים עולים לשטוף העולם, כשמגיעים ורואים את חול הים, מיד נשברים וחוזרים לאחוריהם, ושוקטים, ואינם יכולים לשלוט ולשטוף העולם.
%letter 94
.94 כעין זה, ישראל, חול הים. וכששאר העמים, שהם גלי הים, בעלי הרוגז, בעלי הדינים קשים, רואים שישראל מתקשרים בהקב"ה, חוזרים לאחוריהם ונשברים לפניהם, ואינם יכולים לשלוט בעולם.
("חשבון ומספר", פקודי)
%break
%page 216
%H רשומים ברושם הקדוש
%break
%letter 295
.295 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם מכל העמים עכו"ם. ומתוך אהבתו עליהם, נתן להם חוקי אמת, נטע בהם עה"ח, ז"א, והשרה השכינה ביניהם. משום שישראל רשומים ברושם קדוש בבשר שלהם, וניכרים שהם שלו, מבני היכלו.
%letter 296
.296 משום זה, כל אלו שאינם רשומים ברושם קדוש בבשר שלהם, שאינם נימולים, אינם של הקב"ה. וניכרים שכולם באים מצד הטומאה, ואסור להתחבר בהם, ולספר עימהם בדברי הקב"ה, ואסור להודיע להם דברי תורה. 
%break
משום שהתורה כולה היא שמו של הקב"ה, וכל אות שבתורה מתקשרת בשם הקדוש. וע"כ כל מי שאינו נרשם בשם הקדוש בבשרו, אסור להודיע לו דברי תורה. וכש"כ לעסוק עימו.
("ותבואו ותטמאו את ארצי", אחרי מות)
%break
%H סודות התורה לישראל
%break
%letter 300
.300 כל מי שנימול ונרשם בשם הקדוש, נותנים אותו בדברים הגלויים שבתורה, שמודיעים לו בראשי אותיות, בראשי פרקים, ונותנים עליו הזהירות החמורה של מצוות התורה. ולא יותר, עד שמתעלה במדרגה אחרת. כמ"ש, מגיד דבריו ליעקב. 
%break
אבל, חוקיו ומשפטיו לישראל, שהוא במדרגה עליונה יותר. חוקיו ומשפטיו לישראל, שהם סודות התורה, וחוקי התורה, ונסתרות התורה. שלא צריכים לגלות זה, אלא למי שהוא במדרגה עליונה יותר כראוי.
%letter 301
.301 וכמו שלישראל כך, שאין מגלים התורה, אלא למי שהוא במדרגה עליונה, לעמים עכו"ם על אחת כמה וכמה. 
%break
וכל מי שלא נימול, ונותנים לו אפילו אות קטנה שבתורה, הוא כאילו החריב העולם, ומשקר בשמו של הקב"ה. כי הכול תלוי במילה. וזה בזה נקשר, התורה נקשרת במילה.
%letter 302
.302 כתוב, וזאת התורה, אשר שם משה לפני בני ישראל. לפני בני ישראל שם, אבל לשאר העמים לא שם. משום זה כתוב, דבֵּר אל בני ישראל, וכתוב, ואֶל בני ישראל תאמר. וכן כולם רק לישראל.
("אסור ללמד תורה לשאינו נימול", אחרי מות)
%break
%H נימול, ואינו עושה מצוות התורה, הרי הוא כעובד כוכבים
%break
%letter 309
.309 אע"פ שנימול, ואינו עושה מצוות התורה, הרי הוא כעכו"ם לגמרי, ואסור ללמד אותו דברי תורה. וע"כ כתוב, מזבַּח אבנים תעשה לי, שהמילה היא מזבח אבנים ממש, שמרכך את לב האבן שלו. 
%break
וזה שנימול ואינו עושה מצוות התורה, קשיות הלב שלו עומדת במקומה, והזוהמה לא נפסקת ממנו. משום זה לא עולה בידו המילה, ואינה מועילה לו.
%page 217
%letter 310
.310 משום זה, לא עשה כן לכל גוי. גוי סתם, שכולל גם אותו שנימול ואינו עושה מצוות. ומשפטים בל ידעוּם, לעולם ולעולמי עולמים. 
%break
דבר אחר, שהם פְּשָׁטֵי התורה והמצוות, אין אנו נותנים להם, כש"כ, סודות התורה וחוקות התורה.
("אסור ללמד תורה לשאינו נימול", אחרי מות)
%break
%H ויידעו למעלה ולמטה שאין עם כעם ישראל
%break
%letter 272
.272 המצווה שלאחר זו, היא, להקריב קורבן בכל יום משבעה ימי הסוכות. וקורבן זה שיהיה חלק לכל, בשמחה של בניו, כי שבעים פרים הם כנגד שבעים שרים של אוה"ע. משום שכולם אחוזים באילן, ז"א, כי הענפים שלמטה הנמשכים משורש האילן, 
%break
כולם מתברכים בזכות האילן. ואע"פ שאין בהם תועלת, הם ג"כ מתברכים כולם. ושמחת ישראל היא באביהם של מעלה, בשורש האילן. והם נותנים חלק מהברכות לכל אלו שאר העמים, שיש להם אחיזה ושנאחזים בישראל.
%letter 273
.273 וכל אלו הקורבנות, שבעים הפרים, הם לתת מזון לממונים של שאר העמים. כי מתוך שהקב"ה אוהב את בניו, רוצה שכל השרים יהיו אוהבים שלהם. 
%break
כמ"ש, ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים איתו. שאפילו כל המקטרגים העליונים חוזרים להיות אוהבים לישראל. כשהכוחות של מעלה חוזרים להיות אוהבים לישראל, כל אלו שלמטה על אחת כמה וכמה.
%letter 274
.274 לא לשבעים השרים היו מקריבים הקורבן, אלא הכול להקב"ה עולה ונקרב, והוא מחלק מזון לכל ההמונים של הצדדים האחרים, לשרים של שבעים האומות, שייהנו באותה המתנה של בניו, ויחזרו להיות אוהבים שלהם. 
%break
ויידעו למעלה ולמטה, שאין עם כעם ישראל, שהם חלקוֹ ונחלתו של הקב"ה. ומתעלה הכבוד של הקב"ה למעלה ולמטה כראוי. וכל ההמונים העליונים פותחים ואומרים, ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. ("חג הסוכות", אמור)
%break
%H לדון דין בעולם
%break
%letter 96
.96 עמים תחתיך ייפלו, בלב אויבי המלך. המדרגה שהפילה אותם נקראת לב, והיא המלכות, שהתמנתה על מעשי העולם, ודנה אותם על שהם אויבי המלך.
%letter 97
.97 וכנגד פסוק זה, הוא הפסוק שבשה"ש, אל תראוני שאני שחרחורת, משום שהתלבשתי בדין לדון העולם. אז היא נבחנת לשחרחורת. 
%break
ואומרת לבניה הקרֵבים אליה לתוך הבית, אל תראוני שאני שחרחורת, ודאי אם עסקתם בתורה שנתתי לכם, אל תירָאו. ואם לא עסקתם תגרמו לי לנטור בשבילכם את אוה"ע שתתפזרו שם, כמ"ש, אשר בנֵי אימי ניחֲרוּ בי, שמוני נוטרה את הכרמים.
%break
ועל זה העירו, אם נגזר דין על ישראל, הרי כשחזרו בתשובה, הקב"ה מוריד אותו הדין על האומות האחרות. ואם אינם חוזרים, יורדים בין האומות. והם אוכלים אותם עצם ובשר.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%page 218
%H כל העמים ניזונים מברכות ישראל
%break
%letter 439
.439 צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו ביום חתונתו. המלך שלמה הוא ז"א, אימו היא בינה.
%break
אז היא שמחה בכל בני המלך, שהם כל אלו הבאים מצד ישראל. כי אינם מתחברים עם זיווג ז"א ומלכות, שאינם עומדים עימהם, חוץ מישראל, שהם בני הבית ומשמשים אותם, 
%break
שהם מעלים מ"ן ע"י תורתם ותפילתם המעוררים אל הזיווג. לכן, הברכות היוצאות מזיווג ז"א ומלכות הן של ישראל.
%letter 440
.440 וישראל לוקחים הכול, כל הברכות היוצאות מהארת הזיווג של ז"א ומלכות, ושולחים חלק מהן לשאר העמים, ומאותו החלק ניזונים כל שאר העמים. מבין צדדי חלקם של הממונים על שאר העמים, יוצא שביל אחד דק מאוד, 
%break
שמשם נמשך חלקם של החיצוניים ואוה"ע, ומשם מתחלק לכמה צדדים. וזה שאנו קוראים לו תמצית, היוצאת מצד הארץ הקדושה, המלכות.
%letter 441
.441 וע"כ, כל העולם שותה מתמצית של ארץ ישראל. שארץ ישראל היא מלכות. ובין למעלה ובין למטה, כל אלו שאר העמים עכו"ם, אינם ניזונים אלא מהתמצית ההיא. ואפילו הספירות התחתונות שותות מאותה התמצית. ("ותֵרֶא האתון את מלאך ה", בלק)
%break
%H ההבדל בין ישראל לאומות העולם
%break
%letter 441
.441 מזיווג ז"א ומלכות יוצאות הארות גדולות, מכוח ייחוד ג' הקווים, וישראל לוקחים הכול, משום שהם דבוקים בקו אמצעי. משא"כ אוה"ע וכל החיצוניים, הדבוקים בקו שמאל בלי ימין, אינם יכולים לקבל מהארות הזיווג הזה.
%break
וע"כ כללות הארת כל הזיווג מקבלים ישראל, להיותם דבוקים בקו האמצעי, הכולל הכול, ומשום שהם העלו מ"ן וגרמו לזיווג הזה.
("ותֵרֶא האתון את מלאך ה", בלק)
%break
%H ישראל - הקו האמצעי
%break
%letter 441
.441 כל העולם שותה מתמצית של ארץ ישראל, כי רק ישראל נבחרו מכל העולם להידבק בקו האמצעי, וע"כ הם לוקחים כל הארת הזיווג, ושאר כל העולם רק תמצית, דרך שביל דק, הנקרא משעול הכרמים. 
%break
שהוא שביל משרי שאר העמים המתברכים ממנו, כי שרי אוה"ע נקראים כרמים. ואותו שביל דק מקו שמאל, שהם מתברכים ממנו, נקרא משעול הכרמים.
("ותֵרֶא האתון את מלאך ה", בלק)
%break
%H לא יוכלו העמים לכלות את ישראל בגלות
%break
%letter 56
.56 עוד לא היה יום, מיום שנברא העולם, שהקב"ה היה צריך להיות עם ישראל, כבאותו הזמן שבלעם רצה לכלות שונאיהם של ישראל מהעולם.
%page 219
ועל זה אמר הקב"ה, בלעם רצה לכלות אתכם מהעולם, אבל אני לא אעשה כך, אלא כמ"ש, כי אעשה כָלָה בכל הגויים אשר הידחתיךָ שָׁמָה ואותך לא אעשה כָלָה.
%letter 57
.57 אילו יבואו כל עמי העולם, לא יוכלו לכלות אתכם מהעולם. לָבָן בא בתחילה ורצה לעקור את יעקב לבדו מהעולם. בא הקב"ה והגן עליו, בא פרעה ורצה לכלות אותם מהעולם. בא הקב"ה והגן עליהם, בא המן ורצה לכלות אותם מהעולם. 
%break
בא הקב"ה והשיב הכול על ראשו. וכן בכל דור ודור הקב"ה מגן תמיד על ישראל.
("אל תירא עבדי יעקב", בלק, זוהר חדש)
%break
%H אין מי שיוכל לשלוט על ישראל
%break
%letter 18
.18 מיום שנברא העולם, לא גילה הקב"ה גבורתו שתיראה בעולם, ולא שעת רצון, אלא בדרך למצרים. כמ"ש, כי אשר ראיתם את מצרים. באותה הדרך ובאותו האופן יעשה לך.
%letter 19
.19 כי לאחר שכל הצדדים האחרים מאוה"ע יתקבצו על ישראל, יחשבו ישראל שבעת ההיא יאבדו. והם יהיו נמכרים לאויביהם. כמ"ש, והתמכרתם שם. 
%break
ונמכרתם, לא כתוב, אלא, והתמכרתם, שתחשבו בלבבכם שנמכרתם, ואינו כן, כי כתוב, ואין קונה, כלומר, שאין מי שיוכל לשלוט עליכם.
%letter 20
.20 וכל זה יהיה באחרית הימים, והכול תלוי בתשובה. והכול סתום, כמ"ש, למען תשכילו את כל אשר תעשון. מי שיש לו לב, יסתכל ויידע לשוב לאדונו.
("הבטחות ונחמות שבקללות שבמשנֵה תורה", כי תבוא, זוהר חדש)
%break
%H הרופא ובנו
%break
%letter 148
.148 בדומה לרופא, שהיה לו כלי אחד מלא עם סם חיים, ושמר אותו לבנו. רצה לתת לבנו אותו הכלי של סם החיים. הרופא היה חכם, אמר, יש עבדים רעים בביתי, אם יידעו שאני נותן לבני מתנה זו, יֵרַע בעיניהם וירצו להרוג אותו.
%letter 150
.150 כך הקב"ה, רופא חכם, וידע, אם ייתן התורה לישראל בטרם שיודיע לשרי האומות, בכל יום היו רודפים את ישראל בשבילה והורגים אותם. אבל עשה, שהזמין אותם ולא רצו. והם נתנו לו מנחות ומתנות, כדי שישראל יקבלו אותה. 
%break
וכולן קיבל אותן משה, לתת לישראל. כמ"ש, עליתָ לַמרום שָׁביתָ שבי לקחתָ מתנות באדם. משום זה ירשו ישראל התורה בלא ערעור ובלא קטרוג כלל.
%letter 151
.151 עֶדיָם של בני ישראל הן המנחות והמתנות שקיבלו משרי האומות. ומשום זה לא שלט עליהם מוות, ולא ס"א, ולא די להם שקיבלו התורה בלי ערעור כלל, אלא שקיבלו גם מנחות ומתנות מכולם. ("וזָרח משעיר לָמוֹ", בלק)
%break
%page 220
%H נעשה ונשמע
%break
%letter 315
.315 בָּרכו ה' מלאכיו עושי דברו, לשמוע בקול דברו. אשריהם ישראל מכל שאר אוה"ע, שהקב"ה בחר בהם מכל שאר העמים. ועשה אותם לחלקו ולנחלתו. 
%break
וע"כ נתן להם התורה הקדושה, משום שכולם היו ברצון אחד על הר סיני, והקדימו עשיה לשמיעה. שאמרו נעשה קודם לנשמע.
%letter 316
.316 כיוון שהקדימו עשיה לשמיעה, קרא הקב"ה למלאכים. אמר להם, עד כאן הייתם לפניי יחידים בעולם, מכאן ואילך הנה בניי בארץ חברים עימכם לכל דבר, אין לכם רשות לקדש את שמי, עד שישראל יתחברו עימכם בארץ. 
%break
וכולכם יחד תהיו חברים לקדש את שמי, משום שהקדימו עשיה לשמיעה, כמו המלאכים העליונים עושים ברקיע, כמ"ש, ברכו ה' מלאכיו עושי דברו מתחילה, ואח"כ כתוב, לשמוע בקול דברו.
%letter 317
.317 ברכו ה' מלאכיו. אלו הם הצדיקים בארץ, שהם נחשבים לפני הקב"ה כמו המלאכים העליונים ברקיע, משום שהם גיבורי כוח, שמתגברים על יצרם, כגיבור המתגבר על שונאיו. לשמוע בקול דברו, שזוכים בכל יום לשמוע קול ממרום ובכל שעה שצריכים.
%letter 318
.318 מי יוכל לעמוד עימהם, עם אלו הקדושים העליונים? אשריהם היכולים לעמוד לפניהם. אשריהם היכולים להינצל מהם. השגחתו של הקב"ה עליהם בכל יום. איך אנו יכולים לעמוד לפניהם? 
%break
וע"כ כתוב, אשרי תבחר ותקרב ישכון חצֵרֶיךָ. וכתוב, אשרי אדם עוז לו בָּך.
("ברכו ה' מלאכיו", לך לך)
%break
%H דודי לי ואני לו
%break
%letter 108
.108 וכאשר הלבנה מתמלאת עם ברכות למעלה כראוי, באים ישראל ויונקים ממנה לבדם. וע"כ כתוב, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. עצרת היא אוסף. 
%break
כי כל מה שנאסף מהברכות העליונות, אינם יונקים ממנה עמים אחרים, חוץ מישראל לבדו. ומשום זה כתוב, עצרת תהיה לכם. לכם, ולא לשאר עמים. לכם, ולא לשאר ממונים.
%letter 109
.109 וע"כ ישראל מְרַצים את הקב"ה במים, שמנסכים על המזבח. כדי לתת לממונים של האומות חלק מהברכות, שיתעסקו בו ולא יתערבו אח"כ בשמחתם של ישראל, כאשר יינקו ישראל הברכות העליונות. ועל יום זה כתוב, דודי לי ואני לו. שאחר אינו מתערב עימנו.
%letter 110
.110 משל למלך, שהזמין את אוהבו לסעודה, שהוא עושה ביום מסוים, כדי שאוהב המלך יידע שהמלך רוצה בו. אמר המלך, עתה אני רוצה לשמוח עם אוהבי לבדו, 
%break
ואני מתיירא, שאני אהיה בתוך הסעודה עם אוהבי, יבואו כל אלו השוטרים הממונים, וישבו עימנו אל השולחן, לסעוד סעודת השמחה עם אוהבי ביחד.
%break
מה עשה האוהב, הוא הקדים תבשילים של ירקות ובשר שור, והקריב לאכול לפני אותם השוטרים הממונים, ואח"כ ישב המלך עם אוהבו, לאותה הסעודה העליונה מכל מעדני עולם.
%page 221
ובעוד שהוא עם המלך לבדו, שואל ממנו כל צרכיו, והוא נותן לו, והמלך שמח עם אוהבו לבדו, וזרים לא יתערבו ביניהם. כך ישראל עם הקב"ה. משום זה כתוב, ביום השמיני עצרת תהיה לכם.
("אותו היהודי", נוח)
%break
%H המקטרגים חוזרים לאהוב את ישראל
%break
%letter 273
.273 וכל אלו הקורבנות, שבעים הפרים, הם לתת מזון לממונים של שאר העמים. כי מתוך שהקב"ה אוהב את בניו, רוצה שכל השרים יהיו אוהבים שלהם. כמ"ש, ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים איתו. 
%break
שאפילו כל המקטרגים העליונים חוזרים להיות אוהבים לישראל. כשהכוחות של מעלה חוזרים להיות אוהבים לישראל, כל אלו שלמטה על אחת כמה וכמה.
("חג הסוכות", אמור)
%break
%H מעשי ישראל קובעים הכול
%break
%letter 412
.412 אילו אצרו ישראל מע"ט לפני הקב"ה, לא היו עומדים עליהם עמים עכו"ם בעולם. אבל ישראל גורמים לשאר העמים להרים את ראשם בעולם, כי אם ישראל לא היו חוטאים לפני הקב"ה, היו שאר עמים עכו"ם נכנעים לפניהם.
%letter 413
.413 אם לא היו ממשיכים ישראל במעשים רעים לצד האחר בארץ ישראל, לא היו שולטים שאר עמים עכו"ם בארץ ישראל, ולא הוגלו מן הארץ. ועל זה כתוב, כי דלוֹנוּ מאוד, שאין לנו מע"ט כראוי.
("אל תזכור לנו עוונות ראשונים", ויחי)
%break
%H בגלות, ישראל ניזונים משירַיים של האומות
%break
%letter 485
.485 ואכלת ושבעת ובירכת את ה' אלקיך. כמה מאושרים ישראל, שהקב"ה רצה בהם, וקרב אותם אליו מכל העמים, ובזכות ישראל הוא נותן מזונות ושובַע לכל העולם. 
%break
ואם לא ישראל, לא היה הקב"ה נותן מזונות לעולם. ועתה, שישראל בגלות, על אחת כמה וכמה שכל העולם מקבלים מזונות ושובע כפליים, כדי שהתמצית מהם יספיק לישראל.
%letter 486
.486 בזמן שהיו ישראל בארץ הקדושה, היה יורד להם מזון ממקום עליון, והם נתנו חלק תמצית לעמים עכו"ם, והעמים כולם ניזונו מתמצית. ועתה, שישראל בגלות, התהפך הדבר באופן אחר, שהמזון מגיע לאוה"ע, וישראל מקבלים מהם תמצית.
%letter 487
.487 משל למלך שהכין סעודה לבני ביתו, כל זמן שהם עושים רצונו, אוכלים בסעודה עם המלך, ונותנים לכלבים חלק של עצמות לגרור. בשעה שבני ביתו אינם עושים רצונו של המלך, נותן כל הסעודה לכלבים, ונותן לבני ביתו העצמות.
%page 222
%letter 488
.488 כל זמן שישראל עושים רצונו של אדונם, הנה על שולחן המלך הם אוכלים, וכל הסעודה הוכנה בשבילם, ומהשמחה שלהם הם נותנים העצמות, שהוא תמצית, לעכו"ם.
%break
וכל זמן שישראל אינם עושים רצונו של אדונם, הולכים בגלות, והסעודה ניתנה לכלבים, ולהם ניתנה התמצית. כמ"ש, ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגויים. 
%break
כי אוכלים התמצית מהתועבה שלהם, ממזונם המאוס. אוי לבן מלך, שיושב ומצפה לשולחנו של העבד, שמה שנשאר משולחנו הוא אוכל.
("ועשית שולחן", תרומה)
%break
%H כשישראל נופלים, הם גרועים יותר מכולם
%break
%letter 196
.196 מה בין ישראל לעכו"ם? ישראל, כשנמצא אדם מת, הוא מטמא לכל גוף והבית נטמא. וגוף של עכו"ם אינו מטמא לאחר, וגופו אינו טמא כשהוא מת.
%letter 197
.197 ישראל שמת, כל הקדושות של אדונו יוצאות ממנו, יוצא ממנו צלם הקדוש, ויוצא ממנו רוח הקדוש. ונשאר גופו טמא.
%letter 198
.198 אבל עכו"ם, נוכרי, עובד עבודה זרה, שבחייו טמא מכל הצדדים, הצלם שלו טמא, והרוח שלו טמא. משום שטומאות אלו שורות בתוכו, אסור להתקרב אצלו. כיוון שמת, יוצאות כל אלו הטומאות ממנו, ונשאר הגוף בלי טומאה לטמא.
%letter 199
.199 ואע"פ שהגוף שלהם טמא בין בחייהם ובין במיתתם, אבל בחייהם, שכל הטומאות נמצאות בהם, יש להם כוח לטמא אחרים. במיתתם, שיצאו כל הטומאות מהם, אינם יכולים לטמא. 
%break
וגוף של ישראל לאחר מותו יכול לטמא אחרים, משום שכל הקדושות יצאו ממנו, ושורה עליו צד האחר.
("הצלם", ויחי)
%break
%H שהות ישראל בקרב עם אחר מחזקת אותו
%break
%letter 75
.75 וַיָקָם מלך חדש על מצרים. כל העמים שבעולם וכל המלכים שבעולם, לא התחזקו בממשלתם אלא בשביל ישראל.
%break
מצרים לא היו שולטים על כל העולם, עד שבאו ישראל ונכנסו שם בגלות. אז התגברו על כל העמים שבעולם. בבל לא התחזקה על כל העמים שבעולם, אלא בשביל ישראל, שיהיו בגלות אצלם. 
%break
אדום לא התחזקו על כל העמים שבעולם, אלא בשביל ישראל, שיהיו בגלות אצלם. כי העמים האלו היו בשפלות בין שאר העמים, והיו ירודים מכולם, ובשביל ישראל התחזקו.
%letter 76
.76 מצרים היו שפלים מכל העמים. עבדים ממש נקראים. בבל היו שפלים, כמ"ש, הן ארץ כשדים זה העם לא היה. אדום היו שפלים, כמ"ש, הנה קטון נתתיך בגויים, בזוי אתה מאוד.
%letter 77
.77 וכולם אינם מקבלים כוח אלא בשביל ישראל. כי כשישראל בגלות אצלם, הם מתחזקים מיד על כל העמים שבעולם. משום שישראל לבדם הם כנגד כל העמים שבעולם.
%break
%page 223
כשנכנסו ישראל בגלות מצרים, מיד הייתה קימה למצרים, והתחזקה ממשלתם למעלה מכל העמים, כמ"ש, ויקם מלך חדש על מצרים. ויקם, 
%break
פירושו קימה הייתה להם, שהתחזק וקם אותו המלאך הממונה לממשלת מצרים, וניתן לו כוח וממשלה על כל הממונים של שאר העמים.
%break
כי בתחילה ניתנה ממשלה לאותו הממונה של מעלה, ואח"כ לעם שלו של מטה. ומשום זה כתוב, ויקם מלך חדש על מצרים. זהו הממונה שלהם, חדש היה, כי עד היום הזה לא הייתה לו ממשלה על שאר העמים, 
%break
ועתה קם למשול על כל העמים שבעולם. ואז התקיים הכתוב, תחת שלוש רגזה ארץ, תחת עֶבד כי ימלוך. כי המצרים היו עבדים.
("וַיָקָם מלך חדש", שמות)
%break
%H סיבת צערם של ישראל - לפי אומות העולם
%break
%letter 143
.143 יום אחד בא לרבי אליעזר חכם אחד גוי. אמר לו, זקן זקן.
%letter 144
.144 אתם אומרים, שאתם קרובים למלך העליון יותר מכל שאר העמים. מי שמקורב אל המלך, הוא שמח תמיד בלא צער, בלא יראה, בלא צרות. והרי אתם נמצאים תמיד בצער ובצרות וביגון יותר מכל בני העולם. 
%break
ואנו, לא קָרב אלינו צער וצרה ויגון כלל, הרי שאנו קרובים למלך העליון. ואתם רחוקים ממנו, וע"כ יש לכם צער וצרה ואבל ויגון, מה שאין לנו.
("בית שלישי לא כתוב בתורה", פינחס)
%break
%H סיבת צערם של ישראל
%break
%letter 152
.152 ודאי אנו קרובים אל מלך העליון יותר מכל שאר העמים. ודאי כך הוא, שישראל עשה אותם הקב"ה, לב של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, 
%break
כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל. וגם ירושלים היא כך בין שאר הארצות, כמו לב בין האיברים. וע"כ היא באמצעו של כל העולם, כמו לב שהוא באמצע האיברים.
%letter 153
.153 וישראל מונהגים בתוך שאר העמים, כמו הלב בתוך האיברים. הלב הוא רך וחלש והוא קיום של כל האיברים, וכל האיברים אינם יודעים מצער וצרה ויגון כלל, אלא הלב, 
%break
שבו הקיום ובו התבונה. שאר האיברים, אין הצער והיגון קרבים אליהם כלל, כי אין בהם קיום, ואינם יודעים כלום.
%break
כל שאר האיברים אינם קרובים אל המלך, שהוא החכמה והתבונה, השורים במוח, אלא הלב. ושאר איברים רחוקים ממנו, ואינם יודעים ממנו כלל. כך ישראל קרובים אל המלך הקדוש, ושאר העמים רחוקים ממנו. ("למה ישראל בצער יותר משאר העמים", פינחס)
%break
%page 224
%letter 304
%H חושך שבטו, שונא בנו
%break
.304 כתוב, חושך שבטו שונא בנו. וכתוב, אהבתי אתכם, אמר ה'. וכתוב, ואת עשיו שנאתי. שנאתי, כמ"ש, חושך שבטו שונא בנו. שנאתי אותו, וע"כ חשכתי שבט ממנו. 
%break
כש"כ תלמידי חכמים, שאינו חושך שבטו מהם, שהקב"ה אינו רוצה, שייפרדו מעה"ח אפילו רגע אחד.
("ויאמר אל עמו", שמות)
%break
%H משל המטרוניתא והפילגשים
%break
%letter 151
.151 האם כבוד הוא למלך, לז"א, שהמטרוניתא, המלכות, תלך ותעשה מלחמה, ותלך בשליחות? אלא בדומה למלך, שהזדווג במטרוניתא עליונה. ראה המלך הכבוד שלה, שהיא עולה על כל שאר המטרוניתות שבעולם.
%break
אמר, כולן נחשבות לפילגשים כלפי המטרוניתא הזו שלי. היא עולה על כולן. מה אעשה לה? אלא כל הבית שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. 
%break
והפקיד המלך בידיה כל כלי זין שלו, כל בעלי המלחמה, כל אבני יְקָר של המלך, כל אוצרות המלך. אמר, מעתה, כל מי שיבקש לדבר עימי, לא יוכל לדבר עימי, עד שיודיע אל המטרוניתא.
%letter 152
.152 כך הקב"ה מרוב החביבות והאהבה שלו לכנ"י, המלכות, הפקיד הכול ברשותה. אמר, הרי כל השאר, אינן נחשבות אצלה לכלום. אמר, שישים הֵמה מְלָכוֹת, אחת היא יונתי תמָתי. מה אעשה לה? 
%break
אלא כל הבית שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. הפקיד בידיה כל כלי זין שלו. כמ"ש, הנה מיטתו שלשלמה, שישים גיבורים סביב לה, כולם אחוזי חרב מְלוּמְדי מלחמה.
%letter 153
.153 אמר המלך, מכאן והלאה המלחמות שלי תימסרנה בידך, כלי הזין שלי ובעלי המלחמה יהיו בידך. מכאן והלאה את תהיי שומרת לי. כמ"ש, שומר ישראל, ז"א, הנקרא ישראל. מכאן והלאה, מי שצריך לי לא יוכל לדבר עימי, עד שמודיע למטרוניתא.
%break
כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. זאת היא המלכות. היא שליח המלך לכל. נמצא שהכול הוא בידיה, וזהו כבוד המטרוניתא.
("וייסע מלאך האלקים", בשלח)
%break
%H אל תיראי תולעת יעקב
%break
%letter 250
.250 כל עמי העולם עכו"ם, נתן אותם הקב"ה תחת שרים ממונים ידועים. וכולם הולכים אחר אלוהיהם. וכולם שופכי דמים ועושי מלחמה, גוזלים ומכים ומנאפים, ומעורבים בכל העושים מעשים להרע, ומתגברים תמיד בכוחם להרע.
%page 225
%letter 251
.251 וישראל, אין להם גבורה וכוח לנצח אותם, אלא רק בפיהם, בתפילה. כמו תולעת, שאין לה גבורה וכוח, אלא בפה. ובפה היא שוברת הכול, וע"כ נקראים ישראל תולעת.
%letter 252
.252 אל תיראי תולעת יעקב. אין שום ברייה בעולם, כמו התולעת הזו של טוויית המשי, שממנה יוצאים כל לבושי כבוד, תלבושת המלכים. ולאחר טווייתה זורעת זרע ומתה. 
%break
ואח"כ, מאותו זרע שנשאר ממנה, קמה לתחייה כמקודם לכן, ושוב היא חיה. כך הם ישראל, כאותה התולעת, שאע"פ שמתים, יחזרו ויחיו בעולם, כמקודם לכן.
%letter 253
.253 וכן כתוב, כחומר ביד היוצר, כן אתם בידי בית ישראל. זהו חומר של אותה זכוכית, אשר אע"פ שנשברת, חוזרת ומיתקנת, ויש לה תקנה כמקודם לכן. כך ישראל, אע"פ שמתים, חוזרים לתחייה.
%letter 254
.254 ישראל, זה עה"ח, ז"א. ומשום שבני ישראל יתדבקו בעה"ח, יהיו להם חיים, ויקומו מעפר, ויתקיימו בעולם, ויהיו לעם אחד לעבוד את הקב"ה.
("אל תיראי תולעת יעקב", וישלח)
%break
%page 226
%H מדרגה רוחנית
%break
%H התחתון נפעל מהעליון שלו
%break
%letter 168
.168 מי הוא שאמר, רְאו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עימדי? אלא זהו עילה על כל העילות. ואותו שנקרא עילת העילות, אינו למעלה מכל העילות, אלא עילה בין שאר העילות.
%break
המדרגות משתלשלות זו מזו בעילה ועלול, שכל תחתון עלול ומסובב מהעליון שלו. עילה, פירושה פועֵל. עלול, פירושו נפעל. שזה מורה, שאין כלום לתחתון, אלא מה שמקבל מהעליון שלו.
%break
והחברים ששמעו, הבינו דברי רבי שמעון, שעילה על כל העילות, מכנה רבי שמעון לפרצוף א"ק, שלמעלה מעולמות אבי"ע. ועילת העילות, מכנה רבי שמעון, לפרצוף עתיק דאצילות, שהוא עלול מא"ק, והוא עילה לכל פרצופי אבי"ע.
%break
ורבי שמעון דחה אותם, שכל אחת מאלו העילות, לא תעשה דבר, עד שמקבלת רשות מהעילה העליונה עליה. כמו שמבואר בכתוב, נעשה אדם, אשר אמא אינה יכולה לעשות משהו בלי רשות מאבא. 
%break
כן הוא בכל עילה ועלול, שכל תחתון אין לו כוח לעשות משהו, אלא א"כ מקבל את הכוח מעליון.
("אני אני הוא", בראשית-א)
%break
%H כל חידוש בא מא"ס ומשתלשל דרך המדרגות
%break
%letter 169
.169 הכתוב, נעשה אדם, ודאי סובב על שניים, שכל תחתון אמר לעליון שלמעלה ממנו, נעשה אדם. והתחתון אינו עושה משהו בלא קבלת רשות ואמירה של אותו הפרצוף העליון ממנו. 
%break
וכן העליון שלו אינו עושה משהו עד שמקבל עצה מחברו שלמעלה ממנו. באופן, שכל פרצוף מפרצופי אצילות, אמר, נעשה אדם, לעליון שלו, והעליון לעלי עליון.
%break
כי כל חידוש ואצילות באים מא"ס, ומשתלשלים דרך המדרגות, עד שבאים למקומם. ועניין ההשתלשלות נבחן כאן, שכל תחתון אומר, נעשה אדם, לעליון ממנו, בעת שמקבל ממנו נשמת אדם, להעביר אותה לתחתונים ממנו. ("אני אני הוא", בראשית-א)
%break
%H השתלשלות המדרגות בדרך סיבה ומסובב
%break
%letter 176
.176 כמה עילות, מדרגות, סתומות ואינן נודעות, אלא שהן מתלבשות ומורכבות בספירות והספירות הן מרכבות אליהן. כמו מרכבה, המגלה מציאות הרוכב בה, כן הספירות מגלות את המדרגות המלובשות בהן.
%break
%page 227
המדרגות משתלשלות ויוצאות זו מזו בדרך עילה ועלול, שכל תחתונה נפעלת מהעליונה ממנה, ומתקיימת על ידה. ויש עילות, שהן סתומות מהתחתונים, שהן ג' הפרצופים הראשונים א"א ואו"א. כי תחילת הגילוי היא מישסו"ת ואילך. 
%break
ועל אלו ג' הראשונים נאמר, כמה עילות סתומות ואינן נודעות. אלא שמתלבשות בספירות, שהן ישסו"ת וזו"ן, הנעשים מרכבה אליהם, שמתגלות בתוכם, כמו רוכב, שאינו מגולה אלא רק במרכבתו.
%break
ואלו ג' ראשונות נסתרות ממחשבות בני אדם, כמ"ש, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם. האורות מצוחצחים אלו מאלו, שכל העליון מחברו מצוחצח יותר ממנו. ואלו המקבלים, חשוכים מאלו האחרים שעליהם, שמהם הם מקבלים.
%break
כלומר, כל התחתון מחברו הוא יותר כהה ממנו. ואע"פ שכלפי התחתון נחשב לאור מצוחצח, כלפי העליון נחשב כמו חושך. כי כן הולכות המדרגות ומתמעטות אחת מחברתה. 
%break
ועילת העילות, אין אור שיוכל לעמוד בפניה, כי כל האורות חֲשֵׁכים וכבים לפניה.
("אני אני הוא", בראשית-א)
%break
%H ללא התעוררות מלמטה אין התעוררות מלמעלה
%break
.18 כל מי שבא להיטהר, עוזרים לו. שהבא ומתעורר מעצמו מלמטה, מסייעים לו מלמעלה. אבל בלי התעוררות מלמטה, אין התעוררות מלמעלה.
%break
.19 שום דבר מלמעלה אינו מתעורר, מטרם שמתעורר תחילה מלמטה, על מה שעליו יישרה הדבר שלמעלה. והוא עניין אור שחור שבנר, הנוקבא, שאינה נאחזת באור הלבן שבנר, ז"א, 
%break
מטרם שהיא מתעוררת תחילה. כיוון שהיא מתעוררת תחילה, מיד שורה עליה אור הלבן. כי התחתון מחויב להתעורר תחילה.
%break
.20 וע"כ כתוב, אלקים אַל דומי לָך, אל תֶחרש ואל תשקוט אֵל. כדי שלעולם לא ייפסק אור הלבן מהעולם. כי אלקים, הנוקבא, אור שחור. ואם לא תחרש ולא תשקוט מלהתעורר מלמטה, ייאחז בה תמיד אור הלבן למעלה, ז"א.
%break
וכן כמ"ש, המזכירים את ה', אל דומי לכם, כדי לעורר מלמטה מה שיישרה עליו ההתעוררות של מעלה. וכן, כיוון שעורר האדם התעוררות מלמטה תחילה, אז התעוררה עליו התעוררות של מעלה. ע"כ, כיוון שכתוב, ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען, 
%break
שעשו התעוררות מלמטה, מיד, ויאמר ה' אל אברם, שסייעו אותו מלמעלה. כי צריכים לדבָר גס מלמטה, שהאור יוכל להיאחז בו, והדבר הגס הזה תלוי לגמרי בתחתון.
("ויצאו איתם מאור כשדים", לך לך)
%break
%H הקב"ה מגלה להם בחלום את הסודות שלו
%break
.146 נפש האדם, בעת שעולה לישון על מיטתו, יוצאת ממנו ועולה למעלה, כמ"ש, נפשי איוויתיךָ בלילה. ואין לומר שגם שאר המדרגות, רוח ונשמה, עולים עימה למעלה. כי לא כל אחד רואה פני המלך.
%page 228
אלא הנפש עולה אל המלך ולא נשאר אז עם הגוף, אלא רק רשימה אחת, שהיא מידת החיים של הלב.
%break
.147 והנפש הולכת מהגוף ומבקשת לעלות. וכמה מדרגות על מדרגות הן לעלות. היא משוטטת ופוגשת בקליפות של אורות הטומאה. 
%break
אם היא טהורה, שלא נטמאת עם הגוף ביום, היא עולה למעלה. ואם אינה טהורה, היא נטמאת בין הקליפות הללו ומתדבקת בהן, ולא תעלה עוד.
%break
.148 ושם, בין הקליפות, מודיעים לה מאלו דברים העתידים לבוא בזמן קרוב, והנפש מתדבקת בהם. ולפעמים, שמצחקים בה, ומודיעים לה דברי שקר. וכך הולכת באותו אופן כל הלילה, עד שיֵעוֹר האדם משנתו, ואז חוזרת הנפש למקומה, לגוף. 
%break
אשריהם הצדיקים, שהקב"ה מגלה להם בחלום את הסודות שלו, כדי שישמרו עצמם מן הדין. אוי לאותם הרשעים, המטמאים עצמם ונפשם.
%break
.149 אלו שלא נטמאו ביום, כשעולים למיטתם לישון, עולה הנפש ונכנסת תחילה, בין כל אלו מדרגות הקליפות, ועולה מהן, ואינה מתדבקת בהן. ואח"כ הולכת ומשוטטת ועולה למעלה לפי מדרגתה.
%break
.150 אותה הנפש שזכתה לעלות, היא נראית אל פני המלך, ומתדבקת ברצון להיראות, בתשוקה עליונה, לראות בנועם המלך ולבקר בהיכלו. וזהו אדם, שיש לו חלק תמיד בעוה"ב.
("נפשי איוויתיךָ בלילה", לך לך)
%break
%H תשוקתו של התחתון
%break
.231 התעוררות העליון אינה, אלא ע"י התעוררות התחתון, כי התעוררות העליון בתשוקתו של התחתון תלויה.
("אלקים, אַל דומי לָך", לך לך)
%break
%H לא מתעורר מלמעלה מטרם שמתעורר מלמטה
%break
.261 ע"י התעוררות של מטה נמצאת התעוררות של מעלה, כמ"ש, אני לדודי ועליי תשוקתו. כי לא מתעורר מלמעלה מטרם שמתעורר מלמטה. 
%break
והברכות של מעלה אינן נמצאות, אלא רק במה שיש בו ממש, ולא במקום ריק, שאין בו ממש.
("אחר הדברים האלה", לך לך)
%break
%H במקום הזה אעלה ממדרגה זו למדרגה אחרת
%break
.75 הקב"ה הבטיח לו, והנה אנוכי עימך ושמרתיך. למה לא האמין, אלא אמר, אם יהיה אלקים עימָדי? אלא אמר יעקב, חלום חלמתי, והחלומות מהם שהם אמיתיים ומהם שאינם אמיתיים. ואם יתקיים,
%page 229
אז אדע שחלום אמיתי הוא. וע"כ אמר, אם יהיה אלקים עימדי, כמו שחלמתי, והיה ה' לי לאלקים. אני אהיה מושך ברכות ממעיין הנחל של הכול, בינה, למקום הזה שנקרא, אלקים.
%break
.76 ישראל שבאמצע הכול, בקו האמצעי, מקבל השפע תחילה ממקור הכול, מבינה, ולאחר שהשפע יגיע אליו, מעביר וממשיך אותו למקום, הנוקבא. שכתוב מתחילה, והיה ה' לי, שיקבל תחילה. ואח"כ כתוב, לאלקים, הנוקבא, שישפיע אח"כ לנוקבא.
%break
כמו שאלקים ישמרני ויעשה לי כל הטובות האלו, כן אני אמשיך לו ממקומי, מז"א, כל אלו הברכות, ויתחבר בו קשר הכול, היסוד. מתי? כשאהיה שלם במדרגה שלי, ת"ת, ואהיה שלם במדרגת שלום, יסוד, לתקן בית אבי, הנוקבא, 
%break
כמ"ש, ושַבתי בשלום אל בית אבי. ושבתי בשלום, היסוד, אז, והיה ה' לי לאלקים.
%break
.77 ושבתי בשלום. כי שָם, בבית אבי, בארץ הקדושה, אשתלם, והיה ה' לי לאלקים, במקום הזה אעלה ממדרגה זו למדרגה אחרת כראוי, ושם אעבוד עבודתו.
("וידַר יעקב נדר", וייצא)
%break
%H שעוונותינו לא יפגמו את הנוקבא
%break
.78 דוד ביקש תחילה על עצמו, ואח"כ ביקש על הכול. דברי עוונות גברו מֶני, אמר דוד, אני יודע בעצמי שחטאתי, אבל כמה רשעים הם בעולם, שהתגברו עליהם חטאים עוד יותר ממני. 
%break
הואיל וכך, אני מפחד ומבקש לי ולהם, פשעינו אתה תכפרם, שהיה מתיירא מריבוי החטאים של רשעי עולם.
%break
.79 בשעה שיש הרבה רשעים בעולם, הם עולים עד המקום שספרי רשעים נפתחים, הנוקבא דז"א, הנקראת ספר, הדין עומד עליו, שנפגמת בסיבת הדינים. 
%break
וע"כ היה דוד מפחד, שעוונותינו לא יפגמו את הנוקבא, וביקש עליהם כפרה. ואמר, לי ולהם אתה תכפרם.
("וידַר יעקב נדר", וייצא)
%break
%H שאהיה עובד לפניו תמיד
%break
.80 יעקב ג"כ מפחד, אולי יחטא, ובסיבת ריבוי הרשעים בעולם יגיע הפגם עד הנוקבא. 
%break
ומשום זה לא האמין בהבטחת ה' שניתנה לו. ואין לומר, שלא האמין בה', אלא שלא האמין בעצמו, ופחד, אולי יחטא, ובצירוף החטאים שבעולם יגרום החטא, שלא ישוב לביתו בשלום, והשמירה תסור ממנו. וע"כ לא האמין בעצמו.
%break
והיה ה' לי לאלקים: כאשר אשוב בשלום, אפילו רחמים אָשׁית לפניי לדין, כדי שאהיה עובד לפניו תמיד. הוי"ה רחמים, ז"א שבאור החסדים, ונוטה לימין. 
%break
והשם אלקים דין, הנוקבא, שבאור החכמה, ונוטה לשמאל. יעקב נוטה לימין יותר משמאל. ואח"כ כשחזר לארץ, השיג מדרגת ישראל, שהימין נכלל משמאל, והשיג ראש.
("וידַר יעקב נדר", וייצא)
%break
%page 230
%H העולם התחתון כעין העולם העליון
%break
.254 עשה הקב"ה את עולם התחתון, הנוקבא, כעין עולם העליון, בינה, להיותו מקבל ממנו. וכל אלו הדברים שסידרו דוד ושלמה בנו, וכל אלו נביאי אמת, כולם סידרו בעולם התחתון, כעין של מעלה, בבינה. ("עלָמות שיר", וייצא)
%break
%H הנוקבא נותנת הנשמה לבני אדם
%break
.13 הכול הוא למעלה, בבינה, כי משם, מבינה, יוצאת נשמת חיים לארץ הזו, הנוקבא. והארץ הזו מקבלת הנשמה, לתת לכל, כי נהר, ז"א, נמשך ויוצא. 
%break
הוא מקבל מבינה, ונותן ומכניס הנשמות לארץ הזו, לנוקבא. והיא מקבלת אותן ונותנת לכל בני אדם הזוכים בה.
("נר"ן", וייגש)
%break
%H מהו אדם שלם בכל
%break
.16 שלוש מדרגות, נר"ן, כלולות באלו שזכו לעבודת ריבונם. כי מתחילה יש לו נפש, והיא תיקון קדוש, שייתקנו בה בני אדם. כיוון שהאדם בא להיטהר במדרגה זו, הוא מיתקן להתעטר עם רוח. והיא מדרגה קדושה השורה על הנפש, שיתעטר בה האדם ההוא שזכה.
%break
.17 כיוון שהתעלה בנפש וברוח, ובא ונתקן בעבודת ריבונו כראוי, אז שורה עליו הנשמה, מדרגה עליונה קדושה השולטת על הכול, כדי שיתעטר במדרגה עליונה קדושה, ויהיה אז שלם בכל. 
%break
שלם מכל הצדדים, לזכות לעוה"ב, והוא אוהבו של הקב"ה, כמ"ש, להנחיל אוהביי יש. אוהביי, אלו שנשמה קדושה בהם.
("נר"ן", וייגש)
%break
%H 613 עצות
%break
.332 613 מיני עצות נותנת התורה לאדם להיות שלם עם אדונו, משום שאדונו רוצה להטיב לו בעוה"ז ובעוה"ב. וביותר, בעוה"ב. כל מה שהקב"ה משלים את האדם, מהטוב הזה שזוכה בו לעוה"ב הוא נשלם בו, משום שעוה"ב הוא של הקב"ה. ("וידבר אלקים", יתרו)
%break
%H העולם הזה כלפי העולם הבא
%break
.333 עוה"ז כלפי עוה"ב, אינו אלא כמו חדר הכניסה כלפי האולם. וכשזוכה אותו הצדיק, זוכה בשלוֹ. כתוב, ונַחלָה לא יהיה לו בקֶרב אחָיו, משום שהוי"ה הוא נחלתו.
%break
%page 231
אשרי חלקו, מי שזוכה לרשת נחלה עליונה זו, זוכה בה בעוה"ז, ובבית של עוה"ז, כך זוכה בעוה"ב, ובבית העליון הקדוש, כמ"ש, ונתתי להם בבֵיתי ובחומותיי יד ושֵׁם. אשרי חלקו של הצדיק ההוא, שמְדורו עם המלך בביתו. ("וידבר אלקים", יתרו)
%break
%H המשפיל עצמו לפני הקב"ה, הקב"ה מגביה אותו על הכול
%break
.231 דוד המלך לפעמים היה משבח את עצמו, כמ"ש, ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם. ולפעמים עשה עצמו עני, כמ"ש, כי עני ואביון אני. וכתוב, צעיר אנוכי ונבזה.
%break
.232 כשהיה עולה במדרגת השלום, ומתעלה בדין אמת, והיה שולט על שונאיו, היה משבח את עצמו. וכשראה את עצמו בצרה ושונאיו היו מצֵרים לו, אז השפיל עצמו, והיה קורא את עצמו, עני, צעיר מכל, משום שלפעמים היה מושל, ולפעמים היה בצרה משונאיו.
%break
.233 ועכ"ז היה שולט עליהם תמיד ולא יכלו לו. ודוד המלך תמיד היה משפיל עצמו אל הקב"ה, שכל מי שמשפיל עצמו לפני הקב"ה, הקב"ה מגביה אותו על הכול. ומשום זה הקב"ה רצה בדוד בעוה"ז ובעוה"ב. 
%break
דוד הוא מלך בעוה"ז, ודוד יהיה מלך לעוה"ב. וע"כ אמר, אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה.
%break
.234 בשעה שהשמש, ז"א, מחזיר פניו ואינו מאיר אל הלבנה, מלכות, עובר האור מהלבנה, ואינה מאירה. אז היא בעניות מכל הצדדים, ונחשכת, ואין לה אור כלל. 
%break
וכשהשמש חוזר כנגדה ומאיר לה, אז פניה מאירות ומתקשטת לשמש, כמו נוקבא שמתקשטת לזכר. ואז היא בממשלה בעולם.
%break
.235 דוד היה מעטר את עצמו כמו הלבנה, כי דוד הוא מלכות. לפעמים עני, ולפעמים בעשירות על הכול. ומשום זה היה אומר, צעיר אנוכי ונבזה. ועכ"ז, פיקודיך לא שכחתי. 
%break
כעין זה יש לאדם להיות נבזה בעיניו, ולהשפיל עצמו בכל, שיהיה כלי, שהקב"ה רוצה בו.
("לפעמים משבח עצמו ולפעמים משפיל", פקודי)
%break
%H היכל קודש הקודשים
%break
.752 ההיכל השביעי זהו היכל פנימי מכל ההיכלות, סתום, אין בו צורה ממש, ואין כאן גוף כלל, אלא ראש בלבד. כאן הסתום של סוד הסודות, מקום להיכנס בתוך הצינורות של מעלה, של האצילות. 
%break
כאן רוח, הכולל כל הרוחות שבכל ההיכלות. כאן רצון, הכולל כל הרצונות, להתחבר כל ההיכלות כאחד. רוח החיים מבינה בהיכל זה, שיהיה הכול תיקון אחד.
%break
.753 היכל זה נקרא בית קודש הקודשים, מקום לקבל הנשמה העליונה, בינה, הנקראת כך, לעורר אצלו עוה"ב, בינה.
%break
.754 עוה"ז, מלכות, נקראת עולם. עולם פירושו עלייה, שעולה עולם התחתון, מלכות, לעולם העליון, בינה, ומסתתרת בו ונעלמת בו, ומתגלה בסתר. שהמלכות עולה עם כל ההיכלות שקרבו אליה,
%page 232
ומסתתרות בתוך הסֵתר העליון, בינה. עולם העליון, הבינה, פירושו, שהבינה עולה ומסתתרת בתוך רצון העליון, בתוך המכוסה מכל המכוסים, שלא נודע כלל, ולא נגלה ואין מי שיודע בו, שהוא א"א.
%break
.755 הפרוכת, שהיא פרסא, שבין ההיכל השישי, קודש, לבין ההיכל השביעי, קודש הקודשים, נפרשה, ומכסה להסתיר הסתום, ההיכל השביעי. כַּפּורת נפרשה בסתרים עליונים, 
%break
על ארון העדות שבקודש הקודשים, יסוד המלכות דאצילות, המלובש בהיכל השביעי, לסתום הסתומים, שבפנימיות ארון העדות, כי הם נסתרים וסתומים.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%H כל אלו הרוחות והנשמות הקדושות היורדות לעולם
%break
.756 לפְנים מהכפורת, שהוא הארון, יש מקום סתום ונסתר וגנוז, לאסוף בתוכו שמן המשחה העליון, רוח החיים, ע"י נהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד דז"א דאצילות. הנהר נקרא מעיין של הבאר, מלכות, שמימיו אינם נפסקים לעולם. 
%break
וכשיסוד מכניס וממשיך כל משחת קודש מלמעלה, ממקום קודש הקודשים, בינה דאצילות, ההארה וההמשכה יורדת ובאה בתוך אלו הצינורות של יסוד המלכות דאצילות, והמלכות דאצילות מתמלאת משם, כמו נוקבא המתעברת ומתמלאת מזכר.
%break
אף ההיכל השביעי מיתקן לקבל האורות של היסוד דז"א דאצילות דרך המלכות דאצילות, המלובשת בה, כמו נוקבא המקבלת מהזכר. 
%break
הקבלה שמקבלת, היא כל אלו הרוחות והנשמות הקדושות היורדות לעולם, להתלבש בבני אדם, ומתעכבות שם כל זמן שנצרך, עד שיורדות ומתלבשות בבני אדם. ואחר פטירתן מעוה"ז, חוזרות להיכל השביעי.
%break
.757 ותתעכבנה בהיכל השביעי, עד שיבוא מלך המשיח, ותקבלנה סיפוקן כל אלו הנשמות, ותבואנה לאצילות למקומן. וישמח העולם כמלפנים, כמטרם מיעוט הירח וחטא עצה"ד, כמ"ש, ישמח ה' במעשיו.
%break
כי הנשמות לאחר פטירתן מעוה"ז, אינן יכולות לעלות למעלה מההיכל השביעי, כי שם הפרסא המבדילה בין אצילות לבי"ע. וע"כ הן מתעכבות בהיכל השביעי עד גמה"ת, שאז יתבטל גבול הפרסא, ואז תוכלנה לעלות לאצילות לשורשן, לבינה דאצילות. 
%break
כי אור הבינה נקרא נשמה. וע"כ כתוב אז, ישמח ה' במעשיו.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%H להתחבר כל ההיכלות כאחד
%break
.758 בהיכל הזה נמצאים תענוגים ומעדני הרוחות והשעשועים, שהקב"ה משתעשע בגן עדן. כאן תאוות כל ועונג כל, להתחבר בו כל ההיכלות כאחד, ותהיינה כולן אחד. כאן נמצא קשר הכול בייחוד אחד.
%break
.759 כשכל האיברים, כל הבחינות שבהיכלות, מתחברים באיברים העליונים של ההיכל השביעי, כל אחד כראוי לו,
%page 233
אין להם תשוקה ואין להם עונג, חוץ מהייחוד בהיכל הזה. הכול תלוי כאן. כשהתחברות שכאן מתייחדת בייחוד אחד, אז כל ההארות שבאיברים, וכל הארת הפנים, וכל החדוות, כולן מאירות ושמחות.
%break
.760 אשרי חלקו, מי שיודע לערוך סדרים ולתקן תיקוני השלמות כראוי. הוא אהובו של הקב"ה בעוה"ז ובעוה"ב. ואז כל הדינים וכל גזרות רעות מתבטלות מהעולם.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%H כל השגה נגלית בדרגה הבאה שלה
%break
.18 אין מודיעים שבחו של אדם בפניו.
%break
אין הקב"ה מגלה שבחה של המדרגה אל המשיג אותה, אלא אחר שכבר חלפה המדרגה וזכה למדרגה חדשה, אז מגלה לו שבחה ושלמותה של הראשונה. הרי שאין הקב"ה מגלה שבח המדרגה בפניה, בשעת מציאותה. ("ויקרא אל משה", ויקרא)
%break
%H תלמידי הרב הם כנגד איברי גופו של הרב
%break
.67 כמו כל הכלים של ביהמ"ק, שנקראים קודש, כך כל אלו המשמשים את תלמידי חכמים נקראים קודש. ותלמידי הרב, שהם כנגד איברי הגוף של הרב, נקראים קודש קודשים. 
%break
כי נרמז בהם, והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים.
("נר"נ של חול נר"נ של שבת", צו)
%break
%H תלמיד חכם שקול כנגד כל בעלי תורה וכל בני העולם
%break
.71 תלמיד חכם צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל בעלי תורה, וכך צריך לשקול את עצמו מצד התורה, מצד נר"נ השכליים. ומצד האיברים של הגוף, מצד נר"נ הבהמיים, צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל עמי הארץ. 
%break
כמו שהעמידו בעלי המשנה, לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו תלוי בו. וע"כ יכוון בנפשו וברוחו ונשמתו לעשות אותם קורבנות עם כל בני העולם. והקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה. ובזה, אדם ובהמה תושיע ה'. ("נר"נ של חול נר"נ של שבת", צו)
%break
%H בשעה שנמצאת הנשמה עם האדם
%break
.13 וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף זורח הוא שָׁם. בשעה שנמצאת הנשמה עם האדם בעוה"ז, אז, וזרח השמש.
%page 234
ובא השמש, הוא בזמן שאדם יוצא מעוה"ז. ואם נמצא בתשובה, אז, אל מקומו שואף זורח הוא שם. אם צדיק הוא, אז כמ"ש, ובא השמש וטָהֵר ואחַר יאכל מן הקודשים. 
%break
כלומר, בעת שבא השמש ונפטר מהעולם, הוא טהור, ואחַר יאכל מן הקודשים.
("שהוציא לשון הרע", מצורע)
%break
%H המסתירים מדרגתם מפני בני אדם
%break
.92 יונתי בחַגְוֵוי הסלע בסתר המדרגה. יונתי, כנ"י, המלכות. כמו יונה, שאינה עוזבת את בן זוגה לעולם, כך כנ"י אינה עוזבת את הקב"ה לעולם. בחגווי הסלע, אלו תלמידי חכמים, שאינם נמצאים במנוחה בעוה"ז. 
%break
וכמו שמסתירים את עצמם בחגווי הסלע מפני אויביהם, בסתר המדרגה, אלו תלמידי החכמים הצנועים, המסתירים מדרגתם מפני בני אדם, ובהם חסידים, יראי הקב"ה, שהשכינה אינה סרה מהם לעולם. אז הקב"ה תובע מכנ"י בשבילם, 
%break
ואמר, הראיני את מראייך השמיעיני את קולך, כי קולך עָרֵב ומראֵך נאוֶוה. כי אין קול נשמע למעלה, אלא הקול של אלו העוסקים בתורה.
("נשמות מטרם שתבואנה לעולם", אחרי מות)
%break
%H מי שמשפיל את עצמו בעולם הזה
%break
.210 אשרי מי שמשפיל את עצמו בעוה"ז, כמה הוא עליון בעולם ההוא. מי שקטן הוא גדול. ומי שגדול הוא קטן.
%break
לא הגדיל הקב"ה אלא למשפיל עצמו. ולא השפיל הקב"ה, אלא למגדיל עצמו. אשרי מי שמשפיל עצמו בעוה"ז, כמה הוא גדול בהתעלות בעולם ההוא.
("מי שקטן הוא גדול", שלח לך)
%break
%H דור המדבר
%break
.214 ודאי הקב"ה רוצה להשתבח בתשבחות דור המדבר. שלא היה בעולם דור עליון כדור הזה, ולא יהיה עד שיבוא מלך המשיח. ודאי, כל מה שהראה אותנו הקב"ה, לא היה אלא כדי להודיע לנו אהבת ריבונם עליהם, להודיע לנו שיש להם חלק טוב, והם בני עוה"ב. 
%break
ולעת"ל, כשיקים הקב"ה את המתים לתחייה, עתידים אלו דור המדבר, לקום לתחייה תחילה. כמ"ש, יחיו מֵתֶיך. שאלו הם דור המדבר.
("מתֵי מדבר", שלח לך)
%break
%H טוב מכולם
%break
.61 טוב מכולם מי שבא לעוה"ז, ולא נפרד מהקב"ה, ואינו בגלוי, וכל דבריו הם בצנעה. זהו זכאי חסיד, ששמר מצוות התורה וקיים אותן ועסק בתורה יומם ולילה. 
%break
זה מתאחד ונהנה במדרגה עליונה על כל שאר בני אדם, וכולם נשרפים מהסתכלות בחופה של זה. ("ייאסף אהרון אל עמיו", חוקת)
%break
%page 235
%H כל מדרגה עליונה מתלבשת בתחתונה ממנה
%break
.355 האור הראשון שברא הקב"ה, היה מאיר עד שלא יכלו העולמות לסבול אותו. מה עשה הקב"ה? עשה אור לאורו שיתלבשו זה בזה, וכן כל שאר האורות, שכל מדרגה עליונה מתלבשת במדרגה תחתונה ממנה, עד שהעולמות כולם עומדים בקיומם ויכולים לסבול.
%break
.356 ומשום זה התפשטו המדרגות והתלבשו האורות, ואלו הלבושים שהתחתון מלביש העליון נקראים כנפיים עליונות. עד שמגיעים לבוקר הזה של יוסף, והוא לוקח כל האורות העליונים, כי היסוד כולל כל האורות שלמעלה ממנו. 
%break
ומתוך שכל האורות העליונים תלויים בו, זיווֹ עולה מסוף העולם עד סוף העולם, שלמעלה, עד שהעולמות שלמטה ממנו אינם יכולים לסבול.
%break
בא דוד והתקין אותו הנר, שהוא כיסוי לאותו בוקר של יוסף, שיתכסה בו לקיים העולמות שלמטה בסדר של הנר הזה. וע"כ כתוב, בוקר אערוך לך ואצפה. 
%break
כמ"ש, ויצַפהו זהב טהור. ומשום שאותו הנר הוא של דוד, שהוא מרכבה למלכות, ותלוי בה, אמר, שהוא יהיה כיסוי על הבוקר הזה של יוסף. ("ה' בוקר תשמע קולי", בלק)
%break
%H כל מסך נבחן לפתח
%break
.12 המסכים, המבדילים בין חצאי המדרגות, בין כח"ב לבינה ולתו"מ של כל מדרגה, הם נבחנים לפתחים. כי לולא הם, לא הייתה מציאות שהתחתון יעלה לעליון, כי כל העלייה של התחתון לעליון, 
%break
אינה אלא בסיבת הבינה ותו"מ של העליון, שנפלו לתחתון והתדבקו בו, שמשום זה, בעת שחוזרים למדרגתם בעליון, לוקחים עימהם גם התחתון.
%break
וכיוון שנפילה זו נעשית ע"י המסך, שהוא חיבור המלכות בבינה, ועליית בינה וזו"ן נעשית ע"י בקיעת המסך, ע"י ירידת המלכות מהבינה, ע"כ נבחן המסך לפתח. כי בשעה שנבקע, עולה התחתון לעליון דרך שם.
%break
ולפיכך, אם המברך מכוון בברכה, במילה ברוך, להמשיך השם של מ"ב אותיות, הנה אז נפתחים ונבקעים המסכים, שהם הפתחים שבכל מדרגה, להעלות התחתון לעליון. 
%break
ואז עולה הברכה מבינה ומתו"מ שבסוף המדרגות דרך הפתחים של כל המדרגות עד שמגיעה למלכות דאצילות. ("כוונת הברכה (מראות הסולם)", עקב)
%break
%H דרגת משה
%break
.107 אמר אליהו, משה, אתה הוא אותו האדם, אתה הוא הבן של המלך והמלכה, אשר העבודה שלך אל הקב"ה, אינה אפילו כמי שעושה חסד עם קונו, אלא כבן שמחויב לאזור עצמו וכוחו לגאול את אביו ואימו,
%page 236
ומוסר עצמו למיתה עליהם. כי מי שאינו בן המלך ועושה חסד עם המלך ועם המלכה, ודאי שנחשב זה, שעושה חסד עם קונו. אבל אתה, שאתה בן מלך, הרי זה חוב עליך ולא חסד.
%break
.108 קם משה והשתטח לפני הקב"ה. בכה ואמר, כן יהי רצון שלו שיחשוב אותי כבן, שהמעשים שלי אל הקב"ה ושכינתו יהיו אצלם, כבן המשתדל בהם אחר אביו ואימו, 
%break
שאוהב אותם יותר משאוהב את עצמו ונפשו ורוחו ונשמתו. וכל מה שיש לו הוא מחשיב לאפס ולאין, כדי לעשות בהם רצון אביו ואימו ולפדות אותם בהם.
%break
ואע"פ שאני יודע שהכול הוא ברשותו ואין לי מה לתת לו, עכ"ז הרחמן רוצה את ליבו של האדם, שיהיה מוכן אל הכול. באותה שעה בא הקב"ה, נישק אותו ואמר, משה, ודאי אתה הבן שלי ושל השכינה. חכמים ומלאכים, נַשקו את הבן. 
%break
קמו כולם ונישקו אותו, וקיבלו אותו לרב ולמלך עליהם.
("המתחסד עם קונו", כי תצא)
%break
%H מדרגת משה עליונה על מדרגת הנביאים
%break
.27 שיר זכר, ז"א, שירה נוקבא, מלכות. כל הנביאים כולם כלפי משה הם כקוף בעיני בני אדם. והם אמרו שיר, כלומר, שיר השירים, מזמור שיר ליום השבת. ומשה אמר שירה. והלוא משה היה לו לומר שיר, והם שירה? אלא משה לא אמר זה לעצמו, אלא בשביל ישראל.
%break
.28 משה, נודע מכאן ודאי, שהיה במדרגה עליונה יתרה מכולם. משה עלה מלמטה למעלה והם ירדו מלמעלה למטה. משה עלה מלמטה למעלה, כמו שלומדים, מעלים בקודש ואין מורידים. 
%break
משה עלה מלמטה למעלה, שאמר שירה, שהיא תשבחה של המלכה, שמשבחת אל המלך, והתחיל במלכות. ומשה עצמו התאחד במלך.
%break
ונמצא, שהשירה שלו עלתה מלמטה למעלה. והם ירדו מלמעלה למטה, שאמרו שיר, זכר, השבח, שהמלך משבח את המלכה, והם התאחדו במלכה. ונמצא, השיר שלהם מלמעלה למטה, מז"א אל המלכות.
%break
וע"כ נודע בזה שבחו של משה, שהוא יותר מכולם. כמ"ש, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. שירת המלכה. למי? לה'.
("שיר שירה", וילך)
%break
%H מדרגה אחת פנימית מכולן
%break
.90 בעל העיניים לוקט גחלי אש ואיברי אש, ונכנסים לתוך היכל זְבוּל, היכל ששם מסתדרים כל השבחים לעלות למעלה. וע"כ כתוב, בָּנה בניתי בֵּית זְבוּל לָך. והוא היכל שיש בו 1006 מדרגות העולות בשבחי התשבחות. ובתוך כולן יש מדרגה אחת פנימית מכולן, 
%break
ששם מתבררת האהבה של השבח ההוא, בירורה של הנקודה התחתונה. וכשהתבררה מתוך כולם, עולה למעלה בשיר. ונקראת שה"ש, ועולה מכל אלו השבחים, ומתבררת מכולם.
("שיר הוא בסימן תתר"ו (1006)", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%page 237
%H מחשבת הבריאה
%break
%H בכל הסתרה יש עבודה מיוחדת
%break
.121 מחשבת הבריאה היא ליהנות לנבראיו, ואין שום הנאה מובנת לנברא, עם היותו מחויב להיות בפירוד מהבורא. ולא עוד, אלא כמו שלומדים, שמתאווה הקב"ה לדור בתחתונים.
%break
והצד השווה להבין שני עניינים אלו, המכחישים זה את זה, הוא שהעולם נברא בהפך גמור מה', מהקצה אל הקצה בכל מאה הנקודות. כי העוה"ז נברא ברצון לקבל, שהוא צורה הפוכה כלפי ה', שאין בו מרצון זה אפילו משהו. כמ"ש, ועַיר פרא אדם ייוולד.
%break
ומבחינה זו, נמצאים לנו כל ענייני ההנהגה מהשגחתו בעוה"ז, בסתירה גמורה לקוטב מחשבת הבריאה, שהיא רק ליהנות לנבראיו. כי כן הוא לפי הרצון לקבל שבנו, שהוא הטעימה ואמת המידה שלנו.
%break
וזה עניין המנעולים שעל השערים. כי כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה"ז, אע"פ שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, 
%break
ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו, וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו.
%break
כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. 
%break
כי כוחות הפירוד כולם, מחֶשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה מתוק.
%break
באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות. 
%break
כי כל כוח משמש להם עתה לשערי צדק, שדרכם יבואו לקבל מה' כל מה שחשב עליהם, ליהנות אותם במחשבת הבריאה. כמ"ש, זה השער לה', צדיקים יבואו בו.
%break
אמנם, מטרם שזוכים להפוך הרצון לקבל שבנו ע"י תורה ומצוות, לקבלה ע"מ להשפיע, נמצאים מנעולים חזקים על אותם השערים לה', כי אז יש להם תפקיד הפוך, להרחיק אותנו מה'. 
%break
ע"כ נקראים כוחות הפירוד מנעולים, כי סותמים את שערי ההתקרבות, ומרחיקים אותנו מה'.
%break
אבל אם אנו מתגברים עליהם, שלא ישפיעו עלינו, לצנן אהבתו מליבנו, הנה אז נהפכים המנעולים ונעשים פתחים, והחושך נהפך לאור, והמר למתוק. 
%break
משום שעל כל המנעולים מקבלים אנו מדרגה מיוחדת בהשגחתו, והם נעשים לפתחים, למדרגות של השגה בה'. ואלו המדרגות, שאנו מקבלים על הפתחים, נעשו להיכלות החכמה.
("שתי נקודות", הקסה"ז)
%break
%page 238
%H התענוג קיים רק בהשפעה
%break
.138 הטבה שלמה, בשיעור הגדול שחשב עלינו, איננה, אלא בהשפעה, שהיא תענוג בלי שום גבול וצמצום. משא"כ הקבלה לעצמו, היא מוגבלת ומצומצמת מאוד, כי השביעה מכבה תכף התענוג.
("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%H מידת התענוג והחשק לקבל
%break
.184 אברהם, הוא שורש החסד, שבנשמות ישראל. כי הוא תיקן השכינה הקדושה, לבחינת בית קיבול לאור החסד. וקיבלה החסדים, בעד כל נשמות ישראל, בכל מילואן. 
%break
ואם היה נשאר כן, היו כל ישראל דבקים בה' דבקות תמידית. והשכינה הקדושה הייתה בית מלכות, המלא כל טוב ועונג. ולא היה שום איש, רוצה להיפרד ממנה אפילו לרגע.
%break
אמנם כל תיקונו של אברהם, היה, שעשה בית קיבול שלם, לבלי שום אפשרות של פגם, לאור החסדים. שהעלה את השכינה הקדושה להשפעה ונחת רוח ליוצרנו. 
%break
ולא לקבל להנאת עצמנו כלום. כי זהו המידה ובית הקיבול של אור החסד. כמו שלומדים, האומר, שלי שלך ושלך שלך חסיד, שאינו דורש להנאת עצמו אף משהו.
%break
וכיוון, שכל הצמצומים וכל אחיזת הס"א, הוא רק בקבלה לעצמו, נמצא, שהסיר בזה כל חלאת הקליפות והס"א לגמרי. ונתקנה השכינה בתכלית הטהרה. אמנם, עוד לא הייתה נגמרת בזה מחשבת הבריאה. 
%break
כי מחשבת הבריאה הייתה בעיקר, ליהנות לנבראיו. אשר מידת ההנאה, תלויה ושקולה רק בשיעור החשק לקבל. שלפי גדלות החשק לקבל, כן מידת התענוג מהקבלה.
%break
וע"כ, אחר שכבר נתקנה השכינה, רק בכלי של השפעה, בלי קבלה לעצמו כלום, שהוא עניין הסתלקות מלקבל מה', ורק להשפיע אליו לבד, וא"כ לא הגיע עוד מזה, שום תיקון למחשבת הבריאה השורשית, שאינה באה אלא רק בגדלות החשק לקבל.
%break
וזהו שכתוב, אברהם הוליד את יצחק. כי אחר שיצחק מצא השכינה, בתכלית השלמות והמילוי מאור החסד, ע"י התיקונים של אברהם, הרגיש את החיסרון שיש בה. שעוד אינה ראויה, לקבל כל הכלול במחשבת הבריאה.
%break
ע"כ הלך ותיקן אותה לבית קיבול. באופן, שתהיה ראויה לקבל כל השלמות, הנרצה והכלולה במחשבת הבריאה. שעורר גם את החשק, לקבל מה', אלא רק בקבלה ע"מ להשפיע. 
%break
פירושו, שחושק מאוד לקבל, ורק מטעם שהמשפיע רוצה כן. ולולא שהמשפיע היה רוצה כן, לא היה בו שום רצון של משהו לקבל ממנו.
%break
ונודע, שקבלה ע"מ להשפיע, נחשבת להשפעה ממש. ונמצא, שאין עוד לס"א שום אחיזה, ברצון לקבלה הזו. וע"כ נתקנה על ידו השכינה הקדושה, בכל השלמות הגדולה האחרונה. 
%break
כי עתה היא ראויה, לקבל כל הנועם והרוך, מכל מה שחשב ה', ליהנות לנבראיו, בעת שעלו במחשבה לברוא אותם.
%break
%page 239
ולפיכך, נקראת עתה השכינה הקדושה, בבחינת היכל קודשו. כי עתה שוכן בה המלך, בכל הדרו ותפארתו, כמו מלך בהיכלו.
("תורה ותפילה", הקסה"ז)
%break
%H ללכת נגד טבע הבריאה
%break
.103 כל בריות העולם הן בתכלית השלמות, במידה כזו, שלא הייתה שמחה לפני הקב"ה, כיום שנבראו בו שמיים וארץ. אמנם אי אפשר לאדם לקחת חלק בשמחתו הגדולה הזו, אלא לאחר שעשה תשובה שלמה מאהבה.
%break
אבל מטרם זה, לא ישמח כלל בעצמו ובבריות העולם, אלא להיפך, שמרגיש לפניו עולם מלא צער ומכאובים, עד שאומר, ארץ ניתנה ביד רָשע, הן מכאובים גופניים, והן מכאובים נפשיים, שהם העבירות שעושה.
%break
וכל זה הגיע לו, מפני שהולך כנגד הטבע של הבריאה, כי לא נברא העולם אלא בהשפעה, לעסוק בתורה ובמע"ט, כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא להנאת עצמו, כמ"ש, כל פָּעל ה' לַמַענהו, כדי שהבריות ישפיעו לו נחת רוח.
%break
אבל בתחילה, כמ"ש, עַיר פרא אדם ייוולד, שכל עניינו הוא להנאת עצמו, ואין בו הרצון להשפיע כלל. והוא טוען, כל פעל ה' למעני ולהנאתי, שהרי רוצה לבלוע העולם ומלואו לטובתו ולתועלתו.
%break
ולפיכך הטביע הבורא ייסורים קשים ומרים בקבלה לעצמו, הטבועים באדם מעת לידתו, הן מכאובים גופניים והן מכאובים נפשיים. 
%break
באופן, שאם יעסוק בתורה ובמצוות אפילו להנאת עצמו, מ"מ ע"י המאור שבה, ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראות, שיש בטבע הקבלה לעצמו.
%break
ואז ייתן אל ליבו להבדיל את עצמו מטבע הקבלה הזו, ויתמסר לגמרי לעבוד רק להשפיע נחת רוח ליוצרו, כמ"ש, כל פעל ה' למענהו. ואז יפקח ה' את עיניו, ויראה לפניו עולם מלא מתכלית השלמות, שאין בו חיסרון כלשהו.
%break
ואז לוקח חלק בשמחה אשר בעת בריאת העולם. כי זכה, הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. 
%break
כי בכל מקום שנותן עיניו, הוא רואה רק טוב ורק שלמות, ואינו רואה במעשה הקב"ה שום חובות כלל, אלא הכול זכויות.
("שבעה היכלות של או"א דבריאה", בראשית-ב)
%break
%H כל מה שיש בעולם מהקב"ה הוא
%break
.116 אוי לרשעי עולם הללו, שאינם יודעים ואינם מסתכלים כדי להבין, שכל מה שיש בעולם מהקב"ה הוא. שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה את כל המעשים כולם שבעולם. שהוא ידע מראש מה שיהיה בסוף. 
%break
כמ"ש, מגיד מראשית אחרית. והוא צופה ועושה מעשים מראשית, כדי לחזור עליהם ולעשותם בשלמות לאחר זמן.
("ויהי כבוא אברם מצריימה", לך לך)
%break
%page 240
%H שורש וענף
%break
.304 הקב"ה גרם סיבות ומעשים בעולם כדי לעשות הכול כראוי, והכול יוצא ונמשך למטה בעולם מהעיקר והשורש שלמעלה.
("ויעל לוט מצוער", ויירא)
%break
%H הוא ושמו אחד
%break
.171 כל מי שיודע שמו לאמיתו, יודע שהוא ושמו אחד. הוא, הקב"ה, ושמו אחד, השכינה. כמ"ש, ה' אחד ושמו אחד. כלומר, השם, השכינה, והוא, ז"א, אחד.
("ענייני תחיית המתים", חיי שרה)
%break
%H מעשיו של הקב"ה
%break
.51 כל מעשי העולם בכמה ממונים תלויים, שאין לך כל עשב למטה, שאין לו ממונה למעלה, שמכה אותו ואומר לו גְדל. וכל בני העולם אינם יודעים ואינם משגיחים על שורשם, למה הם נמצאים בעולם. ואפילו שלמה המלך שהיה חכם מכל האדם, לא יכול לעמוד עליהם.
%break
.52 אשריהם שעוסקים בתורה ויודעים להסתכל ברוח החכמה. כתוב, את הכול עשה יפה בעיתו. שכל המעשים שעשה הקב"ה בעולם, בכל מעשה, יש מדרגה הממונה על המעשה ההוא בעולם, הן לטוב והן לרע. ("ויריצוהו מן הבור", מקץ)
%break
%H אבן שתייה
%break
.444 כשברא הקב"ה העולם, הנוקבא, ברא אותו על עמודים, שהם שבעה עמודי עולם חג"ת נהי"מ. ואלו העמודים לא נודע על מה הם עומדים. כמ"ש, על מה אֲדָנֶיהָ הוטבעו, או מי ירה אבן פינתה.
%break
עולם, הנוקבא, עומדת על שבעה עמודים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שמקבלת מבינה ומז"א. נוקבא מבחינתה עצמה אינה ראויה לקבל אור עליון, כי היא המלכות שהצטמצמה בעת בריאת העולם, שלא לקבל מאור העליון. 
%break
ואלו העמודים, שבעה אורות, חג"ת נהי"מ שבה, לא נודע על מה הם עומדים, כי הנוקבא לא תוכל לקבלם מחמת הצמצום שעליה.
%break
.445 העולם, הנוקבא, לא נברא עד שהקב"ה לקח אבן אחת, הנקראת אבן שתייה, וזרק אותה לתוך התהום, ונתקעה מלמעלה למטה. 
%break
וממנה נשתל העולם, הנוקבא, והיא נקודה האמצעית של יישוב העולם, ובנקודה זו עומד קודש הקודשים, ג"ר דנוקבא. כמ"ש, או מי ירה אבן פינתה. וכמ"ש, אבן בוחן פינת יקְרַת. וכתוב, אבן מָאסו הבונים הייתה לראש פינה. שכל אלו אבן שתייה.
%break
אבן שתייה, מלכות, המכונה אבן, עלתה לבינה, והשתתפה בה. וע"י עלייה זו קיבלה הכלים דאמא, י"ה דהוי"ה, וע"כ יכלה לקבל שבע ספירות חג"ת נהי"מ מאמא.
%page 241
וע"כ נקראת שתייה, כלומר שָׁת י"ה, כי אמא שהיא י"ה תיקנה אותה.
%break
ומטרם שעלתה המלכות לבינה והשיגה הכלים מבינה, שנקראת אז אבן שתייה, לא יכלה לקבל שום אור מחמת הצמצום שעליה, ולא יכלה להתקיים. והקב"ה זרק אבן שתייה, המלכות הממותקת, למקום מלכות שלה עצמה, הנקראת תהום. 
%break
ונתקעה מלמעלה למטה, כי ירדה ממקום בינה ונתקעה בתהום, המלכות שלמטה, של הנוקבא, שעל ידה היא מקבלת ג"ר, שנקרא קודש הקודשים.
%break
.446 אבן זו נבראה מאש רוח ומים, שמקבלת מג' קווים דז"א, והתקשתה מכולם, ונעשתה אבן אחת, ועומדת על התהום. ולפעמים מים נובעים ממנה ומתמלאים התהומות. 
%break
והאבן הזו עומדת לאות באמצע העולם. וזו היא האבן שהעמיד והשתיל יעקב להתפשטות ולקיום העולם. כמ"ש, וייקח יעקב אבן וירימֶהָ מצֵבה.
%break
.447 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים. והאם אבן זו שם אותה יעקב, הרי היא נבראה מתחילה, כשברא הקב"ה את העולם? אלא ששם אותה לקיום למעלה ולמטה. 
%break
וע"כ, אשר שמתי מצבה, כתוב. ומהו, אשר שמתי? הוא שכתוב, יהיה בית אלקים, ששם כאן המדור שלמעלה. כלומר, שהמשיך בה המוחין העליונים.
%break
.448 האבן הזו יש עליה שבעה עיניים כמ"ש, על אבן אחת שבעה עיניים. עיניים חכמה. וכשמתגלה החכמה מחג"ת נהי"מ דנוקבא, נקראת שבעה עיניים. 
%break
נקראת שתייה, משום שממנה נשתל העולם. שתייה אותיות שת י"ה. ששם אותה הקב"ה, בינה, י"ה, שיתברך ממנה העולם.
("ג' אשמורות", ויחי)
%break
%H תכלית כל העולם ושלמותו - האדם
%break
.10 כאשר ברא הקב"ה את העולם, עשה את העולם התחתון כעין עולם העליון, ועשה הכול זה כנגד זה, שכל פרט ופרט שבעולם התחתון יש לו שורש כנגדו בעולם העליון, והוא כבודו למעלה ולמטה.
%break
.11 וברא אדם על הכול, שהוא כולל ומשלים כל פרטי הבריאה, כמ"ש, אנוכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. אנוכי עשיתי ארץ, זה ודאי ואינו צריך להשמיענו. אלא מהו הטעם שעשיתי ארץ? 
%break
משום, שאדם עליה בראתי, שהוא קיום העולם, ושיהיה הכול שלמות אחד, שתכלית כל העולם ושלמותו, הוא האדם.
("נר"ן", וייגש)
%break
%H פעולת שורש וענף
%break
.210 כמה חשובים מעשי המלך הקדוש, כי במעשים שעושים למטה, קושרים אותם בדברים העליונים למעלה, בשורשם, כי כל דבר למטה בעוה"ז יש לו שורש למעלה בעולמות העליונים.
%page 242
וכשלוקחים אותם למטה ועושים מעשה בהם, מתעורר כנגדם מעשה שלמעלה, בשורשם שבעולמות העליונים.
%break
.212 כמ"ש, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, כדי שיעשה לי כבוד. בראתיו, כדי לייחד אותי. יצרתיו, לעשות לי מעשים טובים. אף עשיתיו, שיתעורר על ידו כוח העליון.
("ד' מינים", ויחי)
%break
%H במחשבה אחת נבראו העולמות
%break
.358 בשעה שעלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא עולמו, כל העולמות עלו במחשבה אחת, ובמחשבה זו נבראו כולם, כמ"ש, כולם בחכמה עשית. ובמחשבה זו, שהיא החכמה, נברא העוה"ז והעולם של מעלה.
%break
.359 נטה ימינו וברא העולם של מעלה, ז"א. נטה שמאלו וברא עוה"ז, מלכות. כמ"ש, אף ידי יסדה ארץ, מלכות, וימיני טיפחה שמיים, ז"א. קורא אני אליהם יעמדו יחדיו. וכולם ברגע אחד נבראו.
%break
ועשה העוה"ז כנגד העולם של מעלה. וכל מה שיש למעלה, יצא כדוגמתו למטה. שאין דבר למטה, שאין לו שורש בעולמות עליונים. וכל מה שיש למטה בארץ, יש כדוגמתו בים, והכול אחד. 
%break
ברא בעולמות העליונים המלאכים, ברא בעוה"ז בני אדם, ברא בים לווייתן.
("דודי לי ואני לו הרועֶה בשושנים", שמות)
%break
%H והנה טוב מאוד
%break
.32 ויַרְא אלקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד. וירא אלקים, זה אלקים חיים, בינה. וירא, שהסתכל להאיר להם ולהשגיח עליהם. את כל אשר עשה, הכול בכלל אחד, למעלה ולמטה. 
%break
והנה טוב, צד ימין. מאוד, צד שמאל. טוב, מלאך החיים. מאוד, מלאך המוות. והכול עניין אחד, לאלו שמסתכלים בסוד החכמה.
("וישמע יתרו", יתרו)
%break
%H ממחשבה עליונה מתקיימים עליונים ותחתונים
%break
.70 כי לא מחשבתיי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכיי. מחשבתיי, כתוב חסר ו'. מחשבה של הקב"ה ספירת החכמה, עליונה וראש הכול. כי פרצוף ז"א מתחיל מחכמה, והכתר שלו הוא מאמא. ומהמחשבה ההיא התפשטו אורחות ושבילים, להמציא השם הקדוש, 
%break
ולתקן אותו בתיקוניו כראוי. ומהמחשבה ההיא נמשך ויוצא השיקוי של גן העדן להשקות הכול. ומהמחשבה ההיא מתקיימים עליונים ותחתונים. ומהמחשבה ההיא נאצלו תושב"כ, ז"א, ותשבע"פ, המלכות. ("אם עולָה קורבנו", ויקרא)
%break
%page 243
%H יש יתרון לחכמה מן הסכלות
%break
.101 וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות. מן הסכלות ממש, באה תועלת לחכמה. כי אם לא הייתה נמצאת שטות בעולם, לא הייתה נודעת חכמה ודבריה. וחוב הוא על האדם שלמד חכמה, שילמד מעט מהשטות, ויידע אותה, 
%break
משום שבאה תועלת לחכמה בזכותה. כמו שיש תועלת אל האור מהחושך, שלולא החושך לא היה נודע האור, ולא הייתה באה לעולם תועלת ממנו.
("יתרון לחכמה על הסכלות", תזריע)
%break
%H כל מה שנמצא בעולם הזה, היה בעת הבריאה
%break
.94 כתוב, מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה. מה שהיה כבר הוא, מטרם שברא הקב"ה העוה"ז, היה בורא עולמות ומחריב אותם, שזוהי שבירת הכלים, עד שעלה ברצון של הקב"ה לברוא העוה"ז, והתייעץ עם התורה, קו האמצעי. 
%break
אז הוא נתקן בתיקוניו, והתעטר בעטרותיו, וברא העוה"ז. וכל מה שנמצא בעוה"ז, היה אז לפניו, בעת הבריאה, ונתקן לפניו.
("נשמות מטרם שתבואנה לעולם", אחרי מות)
%break
%H כל הנשמות חקוקות לפני הקב"ה מטרם שבאות לעולם
%break
.95 כל אלו מנהיגי העולם, הנמצאים בכל דור ודור, מטרם שבאו לעולם, היו נמצאים לפני הקב"ה בצורותיהם. ואפילו כל אלו נשמות בני אדם, מטרם שתבואנה לעולם, 
%break
כולן חקוקות לפניו ברקיע, באותה הצורה ממש שהן בעוה"ז. וכל מה שלומדות בעוה"ז, יודעות הכול בטרם שתבואנה לעולם. וכל זה הוא בצדיקי אמת.
%break
.96 בעת בריאת הנשמות, בעודן למעלה, מטרם שבאו לעוה"ז תחת הזמן, הן נמצאות בנצחיות שלמעלה מזמן, אשר היה הווה ויהיה משמשים שם בבת אחת כטבע הנצחיות. ונמצא, שכל המעשים שיעשו הנשמות בזה אחר זה, כשיבואו בעוה"ז, 
%break
כבר הם נמצאים שם בבת אחת. כל אלו נשמות, כולן חקוקות לפניו ברקיע, באותה הצורה ממש שהן בעוה"ז. כמעשיהן בעוה"ז. וכל מה שלומדות בעוה"ז, יודעות הכול בטרם שתבואנה לעולם, 
%break
כי כל התורה שעתידים ללמוד בעוה"ז במשך ימי שנות חייהם, כבר היא נמצאת כולה שם.
("נשמות מטרם שתבואנה לעולם", אחרי מות)
%break
%H לכל דבר ממונה בעליון
%break
.108 כשברא הקב"ה את העולם, התקין כל דבר כל אחד בצד שלו, או בימין או בשמאל, ופקד עליהם כוחות עליונים. ואין לך אפילו עשב קטן בארץ, שאין עליו כוח עליון למעלה בעולמות העליונים.
%page 244
וכל מה שעושים בכל אחד, וכל מה שכל אחד עושה, הכול הוא בהתגברות של הכוח העליון, הממונה עליו למעלה.
("כּלְאיים ושַׁעַטנז", קדושים)
%break
%H ממעמקי עליון
%break
.24 בשעה שהעמוק מכל, אבא עילאה, מאיר, הוא מאיר בנחל, באמא עילאה. והנחל נמשך בדרך יושר, ע"י קו האמצעי, ז"א, להשקות הכול, כל המדרגות שבמלכות. אז כתוב, בהעלות, משום שהכול יוצא מהעמוק מכל. 
%break
בהעלות, פירושו, שבא מהצד העליון, העמוק מכל, שנקרא מחשבה, שהוא אבא. והכול הוא דבר אחד. ואז כנ"י מתברכת והברכות נמצאות בכל העולמות.
("בהעלותךָ את הנרות", בהעלותך)
%break
%H בשלושה עולמות הקב"ה נסתר
%break
.46 כתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו. בשלושה עולמות הקב"ה נסתר. העולם הראשון, עולם העליון, הנסתר מכל, לא מסתכל בו ולא נודע בו, חוץ מאותו שגנוז בתוכו. והוא עולם ז"א דאצילות.
%break
.47 העולם השני, הקשור באותו עולם שלמעלה, שהקב"ה נודע ממנו. כמ"ש, פּתחוּ לי שערי צדק, זה השער לה'. והוא עולם המלכות דאצילות, שהיא שער לז"א.
%break
.48 העולם השלישי, עולם התחתון מהם, שנמצא בו פירוד, בי"ע, שעליהם כתוב, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים. מלאכים עליונים שורים בתוכו, והקב"ה נמצא בו ואינו נמצא. 
%break
נמצא בו עתה, וכשרוצים להסתכל ולדעת אותו, מסתלק מהם ואינו נראה, עד שכולם שואלים, איה מקום כבודו. כמ"ש, ברוך כבוד ה' ממקומו. וזהו עולם שאינו נמצא שם תמיד.
%break
.49 כעין זה כתוב, בצלם אלקים עשה את האדם. ואז יש לו שלושה עולמות. העולם הראשון, הוא אותו עולם, הנקרא עולם הפירוד, העוה"ז. והאדם נמצא בו ואינו נמצא. 
%break
כי כשרוצים להסתכל באדם, הוא מסתלק מהם ואינו נראה. שמטרם שחבריו מספיקים להסתכל בו, הוא נפטר מהעולם ואינו.
%break
.50 העולם השני, קשור בעולם העליון. זהו גן עדן הארץ. מעולם זה נודע ומושג עולם אחר.
%break
.51 העולם השלישי, עולם עליון, נסתר גנוז וסתום, אין מי שיודע אותו, כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה למְחַכֵּה לו. והכול כעין העליון. כמו שיש ג' עולמות למעלה. כמ"ש, כי בצלם אלקים עשה את האדם. ("שלושה עולמות להקב"ה", שלח לך)
%break
%page 245
%H מחשבה, רצון, קול ודיבור - הכול אחד
%break
.328 כמה חביבים הם דברי התורה. אשרי חלקו מי שעוסק בהם, ויודע ללכת בדרך אמת. והבית בהיבנותו, פירושו, כי כשעלה ברצונו של הקב"ה לעשות כבוד לכבודו, עלה רצון מתוך המחשבה להתפשט. שהבינה, רצון, יצאה מהראש דא"א, מחשבה, 
%break
והתפשטה הבינה מהמקום שהוא מחשבה סתומה, ממקום חו"ס דא"א, שהיא בלתי נודעת. כי חכמה דא"א נסתמה ואינה נודעת במדרגות האצילות עד גמה"ת. ובינה זו שיצאה מראש א"א, משמשת להשפיע חכמה, במקום חו"ס דא"א.
%break
.329 עד שהתפשטה הבינה ושרתה בתוך הגרון דא"א, מקום שהוא נובע תמיד רוח חיים. רוח פירושו קומת ו"ק. ומתוך שהבינה יצאה מראש דא"א לגרון, היא נעשתה לו"ק חסר ג"ר, וע"כ אומר, שהוא רוח חיים.
%break
ואח"כ, כאשר התפשטה המחשבה ההיא, חכמה דא"א, ושרתה במקום זה, בבינה, חזרה הבינה וקיבלה ג"ר מהחכמה דא"א, ונעשית הבינה שוב לבחינת מחשבה, הנקראת אלקים חיים.
%break
.330 המאציל רצה עוד להתפשט ולהתגלות משם, מהבינה. יצאו מהבינה אש רוח ומים כלולים יחד, ג' קווים. ויצא יעקב, איש תם, ז"א, והוא קול אחד שיצא ונשמע. מכאן נשמע, שהמחשבה, שהייתה סתומה בחשאי, הבינה, נשמעת להתגלות ע"י יעקב, ז"א.
%break
.331 עוד התפשטה המחשבה הזו להתגלות, ודפק הקול הזה והיכה בשפתיים. ואז יצא הדיבור, שהשלים הכול וגילה הכול. נשמע מכאן, שהכול הוא אותה מחשבה סתומה, שהייתה בפנימיות, והכול אחד.
("והבית בהיבנותו", נוח)
%break
%H שיתוף מידת הדין במידת הרחמים
%break
.294 עד שלא ברא הקב"ה את העולם, היה שמו סתום בו, והיה הוא ושמו הסתום בתוכו, אחד. שמו, מלכות, שמטרם הבריאה הייתה כלולה וסתומה בא"ס, בלי שום גילוי והיכר. והיה אז הוא ושמו הסתום בו אחד.
%break
ולא נגלה דבר, עד שעלה ברצונו לברוא העולם. והיה רושם ובונה עולמות, ולא היה להם קיום ונחרבו. כלומר העולמות שיצאו מהמלכות בעת צ"א, הנקראים עולמות דתוהו, שבהם הייתה שבירת הכלים, שהם חורבן עולמות הללו.
%break
ועליהם לומדים, שבתחילה נברא העולם במדה"ד, מלכות דצ"א, שנקראת מדה"ד. ראה שאין העולם מתקיים, שנחרבו, שיתף עימו מדה"ר, שהתעטף הקב"ה, בינה, בעיטוף אחד של אור, 
%break
וברא את העולם, כלומר, שהעלה אליה את המלכות, ואורה התמעט משום זה לו"ק, הנקרא אור עטוף, שאז השתתפה מדה"ד, מלכות, עם מדה"ר, בינה, שע"י זה התקיים העולם.
%break
.295 והוציא מֵאור עטוף זה ארזים עליונים גדולים, מהזוהר העליון ההוא. שאח"כ חזר והמשיך ג"ר לאור העטוף הנזכר. ושם מרכבה שלו על כ"ב (22) אותיות רשומות, שהם זו"ן.
%break
%page 246
כי אותיות אל"ה דבינה, שבעת קטנות יורדות ממנה לזו"ן, ובעת גדלות, הבינה מחזירה אותם אצלה, הן נבחנות כמו מרכבה, הנוסעת הנה והנה. 
%break
ושם מרכבה שלו על כ"ב אותיות, על זו"ן בקטנות. ואח"כ בגדלות נחקקו הזו"ן בעשרה מאמרות, שפירושם מוחין דג"ר. ואז התיישבו, שבאו על תיקונם הנרצה.
("התיקון של עולם התחתון מעולם העליון", בראשית-א)
%break
%H העולם התחתון הוא כעין העולם העליון
%break
.1 כשברא הקב"ה את העולם, חקק חקיקות של האמונה, המלכות, בתוך האורות בסודות העליונים, כלומר, שהעלה המלכות לבינה. 
%break
ונמצא, שאותה החקיקה שהייתה במלכות, חקק אותה גם בספירות העליונות של הבינה, שהוא שיתוף מדה"ר דבינה בדין דמלכות, שעשה המאציל לצורך בניין העולם.
%break
וחקק למעלה, בבינה, וחקק למטה, במלכות. והכול אחד, שב' החקיקות שחקק, היו בצורה אחת של הבינה. 
%break
ועשה את עולם התחתון, המלכות, כעין עולם העליון, בינה. ועשה אותם זה כנגד זה בשווה, כדי שיהיו שניהם אחד, ויעלו בייחוד אחד.
("שבעה היכלות שבגן עדן", בראשית-ב)
%break
%H מיתוק מידת הדין
%break
.310 כאשר רצה הקב"ה, הבינה, לברוא העולם, זו"ן, הנקראים שמיים וארץ, הסתכל בתוך המחשבה, החכמה, התורה, ורשם רשומות, והמשיך אור החכמה אל זו"ן, אל שמיים וארץ. 
%break
והעולם לא היה יכול לעמוד, שלא יכלו לקבל האור, מחמת כוח הצמצום והדין שהיה במלכות.
%break
עד שברא תשובה, שהיא היכל פנימי ועליון וסתום. עד שברא תשובה, פירושו, עד שהעלה המלכות לבינה, שאז נקראת הבינה בשם תשובה, שהתמעטה הבינה בנקודה בהיכל, שבזה התמתקה מדה"ד שבמלכות, בבינה, ונעשית ראויה לקבל אור החכמה. 
%break
לכן נאמר, והוא היכל פנימי ועליון וסתום. כי ההיכל נסתם באות י', שנכנסה באור ההיכל, והאור נעשה לאויר. 
%break
ושם בהיכל הנזכר, התרשמו והצטיירו האותיות, שהם זו"ן, בחקיקותיהם. שנעשו ראויים לקבל המוחין משם.
("רבי חייא הלך לראות את רבי אלעזר", לך לך)
%break
%page 247
%H מטרת החיים
%break
%H על מה העולם עומד
%break
.4 כמה יש להם לבני אדם להסתכל בעבודת הקב"ה. שהרי כל בני אדם אינם יודעים ואינם מסתכלים על מה העולם עומד. ועל מה עומדים הם עצמם.
("על מה עומד העולם", לך לך)
%break
%H חוסר ידיעה
%break
.146 איך בני העולם אינם מסתכלים להבין דברי תורה. ולדעת על מה הם עומדים בעולם.
("נפשי איוויתיךָ בלילה", לך לך)
%break
%H בני האדם אינם מסתכלים לדעת מטרת חייהם
%break
.76 כתוב, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו. כל בני העולם אינם רואים על מה הם נמצאים בעולם, שאינם מסתכלים לדעת לאיזה מטרה הם חיים בעולם, והימים הולכים מבלי לשוב. 
%break
וכל אלו הימים שבני אדם חיים בהם בעוה"ז, עולים ועומדים לפני הקב"ה, כי כולם נבראו ויש להם מציאות ממשית.
%break
.78 כשהאדם בעוה"ז אינו משגיח ואינו מסתכל למה הוא חי, אלא כל יום ויום חשוב אצלו כאילו הולך בריקנות, וכאשר הנשמה יוצאת מעוה"ז, אינה יודעת לאיזה דרך מעלים אותה. 
%break
כי הדרך לעלות למעלה, למקום שהארות נשמות העליונות מאירות, שהוא גן עדן, לא ניתן לכל הנשמות. כי כמו שהוא ממשיך על עצמו בעוה"ז, כך נמשכת הנשמה ללכת לאחר שיצאה ממנו.
("מי יעלה בהר ה'", ויירא)
%break
%H אם האדם נמשך אחר הקב"ה בעולם הזה
%break
.79 אם האדם נמשך אחר הקב"ה והשתוקקותו אחריו בעוה"ז, אח"כ, כשנפטר מעוה"ז, הוא נמשך ג"כ אחר הקב"ה ונותנים לו דרך לעלות למעלה, למקום שהנשמות מאירות אחר אותה המשיכה, שרצונו נמשך אחריה בכל יום בעוה"ז. ("מי יעלה בהר ה'", ויירא)
%break
%page 248
%H כל העולם עומד על התורה, והאדם על קיומה
%break
.1 כשביקש הקב"ה, ועלה ברצון לפניו, לברוא העולם, היה מסתכל בתורה וברא אותו. ובכל פעולה, שברא הקב"ה בעולם, היה מסתכל בתורה וברא אותו, וכמ"ש, ואהיה אצלו אָמוֹן ואהיה שעשועים יום יום. אל תקרא אָמוֹן אלא אומן, שהייתה כלי אומנותו.
%break
.2 כשרצה לברוא את האדם, אמרה התורה לפניו, אם יהיה נברא האדם ואח"כ יחטא, ואתה תדון אותו, למה יהיו מעשי ידיך לשווא, הרי לא יוכל לסבול את דינך. אמר לה הקב"ה, הרי בראתי תשובה מטרם שבראתי העולם. ואם יחטא, יוכל לעשות תשובה, ואמחל לו.
%break
אמר הקב"ה לעולם, בשעה שברא אותו, וברא את האדם: עולם, אתה וטבעך אינם עומדים אלא על התורה, ומשום זה בראתי בך אדם, כדי שיעסוק בתורה. 
%break
ואם לא יעסוק בתורה, הרי אני מחזירך לתוהו ובוהו. והכול הוא בשביל האדם. והתורה עומדת ומכריזה לפני בני אדם, כדי שיעסקו וישתדלו בתורה, ואין מי שיטה אוזניו.
%break
.3 כל מי שעוסק בתורה, הוא מקיים העולם ומקיים כל פעולה שבעולם על תיקונו כראוי. ואין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם.
%break
כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש. 
%break
והכול, הן האדם והן העולם, הוא כדמיון התורה, כי התורה כולה היא איברים ופרקים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר ייתקנו כולם, ייעשו לגוף אחד.
%break
.4 בתורה כל הסודות העליונים החתומים, שאין היכולת להשיג אותם. בתורה כל הדברים העליונים המגולים ואינם מגולים. כלומר, שלרוב העמקות שבהם, הם נגלים למעיין בהם, ותכף נעלמים. ושוב נגלים כרגע, וחוזרים ונעלמים. וכן חוזר חלילה תמיד לפני המעיינים בהם. 
%break
בתורה הם כל הדברים של מעלה שבעולמות העליונים ושל מטה. כל הדברים שבעוה"ז וכל הדברים שבעוה"ב הם בתורה. ואין מי שיסתכל ויידע אותם.
("ואלה תולדות יצחק", תולדות)
%break
%H אינם מסתכלים בדרכי הקב"ה
%break
.155 כמה הם כסילים בני אדם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים לדעת דרכיו של הקב"ה, כי כולם ישנים. שלא תמוש שינה מחורי עיניהם.
("בוא אל אשת אחיך ויבֵּם אותה", ויישב)
%break
%H להרבות דמות ה' בעולם
%break
.156 הקב"ה עשה את האדם כעין של מעלה, הכול בחכמה. כי אין איבר בבן אדם, שאינו עומד בחכמה העליונה, שכל איבר רומז על מדרגה מיוחדת. כי אחר שנתקן כל הגוף באיבריו כראוי, הקב"ה משתתף עימו,
%page 249
ומכניס בו נשמה קדושה, כדי ללמד האדם ללכת בדרכי התורה, ולשמור מצוותיו, כדי שיתוקן האדם כראוי, לפי הכלל, נשמת האדם תלמדנו.
%break
.157 ומשום שיש בו נשמה קדושה, הוא ראוי להוליד בנים בצלמו ובדמותו של מלך העליון בעולם, וע"כ צריך האדם להרבות את דמותו. וזה עניין, 
%break
כי היות שאותו הנהר הנמשך ויוצא, יסוד העליון, מימיו אינם נפסקים לעולם, ע"כ צריך גם האדם שלא יפסיק הנהר והמקור שלו, בעוה"ז, אלא שיוליד בנים.
%break
ותמיד בזמן שהאדם אינו מצליח בעוה"ז להוליד בנים, הקב"ה עוקר אותו מעוה"ז, ונוטע אותו שנית כבתחילה הרבה פעמים. כלומר, שמת ומתגלגל שנית לבוא בעולם הרבה פעמים, עד שמצליח להוליד בנים.
("בוא אל אשת אחיך ויבֵּם אותה", ויישב)
%break
%H אין לך עשב למטה שאין לו ממונה למעלה
%break
.51 כל מעשי העולם בכמה ממונים תלויים, שאין לך כל עשב למטה, שאין לו ממונה למעלה, שמכה אותו ואומר לו גְדל. וכל בני העולם אינם יודעים ואינם משגיחים על שורשם, למה הם נמצאים בעולם.
("ויריצוהו מן הבור", מקץ)
%break
%H תכלית בריאת האדם
%break
.212 כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, כדי שיעשה לי כבוד. בראתיו, כדי לייחד אותי. יצרתיו, לעשות לי מעשים טובים. אף עשיתיו, שיתעורר על ידו כוח העליון.
("ד' מינים", ויחי)
%break
%H להידבק במקום שאינו משתנה
%break
.237 בני אדם אינם מסתכלים ואינם יודעים ואינם משגיחים, שבשעה שהקב"ה ברא את האדם והיה מכבד אותו בכבוד גדול, במוחין עליונים, ביקש ממנו שיתדבק בו, 
%break
כדי שיהיה יחיד, ויהיה לו לב אחד, ויהיה דבוק במקום דבקות יחיד, שאינו משתנה, בז"א, שכתוב בו, אני הוי"ה לא שָניתי, ואינו מתהפך לעולם, בקשר ייחוד הכול נקשר בו.
("חבצלת ושושנה", ויחי)
%break
%H בכל יום ויום יוצא כרוז
%break
.295 החֵרשים שְׁמָעוּ והעיוורים הַביטו לראות. החרשים שמעו, אלו הם בני אדם שאינם מקשיבים לדברי תורה, ואינם פותחים אוזניהם לשמוע למצוות אדונם. 
%break
והעיוורים, שאינם מסתכלים לדעת על מה הם חיים, כי בכל יום ויום יוצא כרוז וקורא, ואין מי שישגיח עליו.
("ושכבתי עם אבותיי", ויחי)
%break
%page 250
%H לדעת את ריבונו
%break
.111 אשרי חלקו מי שמשתדל לדעת את ריבונו, אשרי הוא בעוה"ז ואשרי הוא בעוה"ב.
("אמר שומר בא בוקר", תרומה)
%break
%H כסילות האדם
%break
.294 הכסילות של בני אדם מעכבת אותם מלראות, ואינם יודעים ואינם משגיחים על מה הם נמצאים בעוה"ז, ואינם דואגים להשגיח בכבוד המלך העליון בעוה"ז, ומכ"ש להשגיח בכבוד עולם העליון, ועל מה עומד, ואיך מתפרשים הדברים. ("נר"נ", תרומה)
%break
%H שובו בנים שובבים
%break
.110 כמה יש לבן אדם להסתכל ולדעת בעבודת אדונו, כי בכל יום ויום הכרוז קורא ואומר, עד מתי פְּתָיים תאהבו פתי. שובו בנים שובבים, אֶרְפָּה מְשוּבוֹתיכם. ואין מי שיַטה אוזנו. התורה מכריזה לפניהם, ואין מי שישגיח. ("מיתה וחיבּוט הקבר", נשוא)
%break
%H ללכת בדרכי הקב"ה
%break
.632 כשהקב"ה רוצה באדם, כל צעדיו וכל דרכיו מתוקנים לפניו, והוא מתקן אותם, כל אחד כראוי, ודרכו יחפץ, אפילו בדברי העוה"ז.
%break
.633 אם האדם ישים דעתו רצונו וליבו אל המלך הקדוש, ללכת בדרכיו, שעשה בעצמו, הקב"ה רוצה בו, כאילו אותם הדרכים היו שלו ממש.
("טעמים ונקודות ואותיות", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H יש העוסקים בתורה ויש המזכים אחרים לעסוק בתורה
%break
.245 וראיתי מאלו החברים שהתקיים תלמודם בידיהם, וראיתי אותו מקום שמלך המשיח שם. 
%break
ושמעתי שמכריזים כרוז בכל יום, אשריהם החברים העוסקים בתורה, ואותם המזכים אחרים, שיוכלו לעסוק בתורה. ואותם המעבירים על מידותיהם.
("חיזיון של רבי כְּרוּסְפְּדאי", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H להרהר בליבו
%break
.741 וייטע ה' אלקים גן בעדן מקדם. כתוב, אל גינת אגוז ירדתי לראות באיבֵּי הנחל. רְאה כמה יש לאדם להרהר ולדקדק בליבו בכל יום ויום, ולפשפש במעשיו, ולדקדק בכל ענייניו, ויהרהר בליבו, 
%page 251
שלא ברא אותו הקב"ה ונתן בו נשמה עליונה ומעֲלה על שאר בריותיו, אלא כדי להרהר בעבודתו ולהידבק בו, ולא ילך אחר ההבל.
("גן בעדן", בראשית, זוהר חדש)
%break
%H קשיות הלב
%break
.140 כמה הם בני אדם קשי לב, שאינם משגיחים בדברי העולם ההוא כלום. הרע שבלב, האחוז בכל איברי הגוף, עושה להם את זה. ואמר שלמה המלך, 
%break
יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבּה היא על האדם. הרעה הזו היא כוח הרע שבלב, שרוצה לשלוט בדברי עוה"ז, ואינו משגיח בדברי העולם ההוא כלום.
("ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו", בהעלותך)
%break
%H עיניים לראות ולב להשגיח
%break
.30 כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא. אמר רבי שמעון, תָמֵה אני על בני העולם, שאין להם עיניים לראות, ולב להשגיח, ואינם יודעים, ואינם שמים ליבם להסתכל ברצון אדונם, 
%break
איך הם ישֵׁנים, ואינם קמים משנתם, בטרם שיבוא אותו היום, שחושך ואפלה יכסו עליהם, ובעל הפיקדון יתבע חשבון מהם.
%break
.31 והכרוז קורא עליהם בכל יום, ונשמתם מעידה בהם בכל יום ולילה, והתורה מרימה קולות לכל צד, ואומרת, עד מתי פְּתָאים תאהבו פתי. מי פתי יסור הנה, חסר לב אמרה לו. לכו לחמוּ בלחמי, ושתו ביין מָסָכתי. ואין מי שיטה אוזנו, ואין מי שיעורר ליבו.
%break
.32 עתידים הדורות האחרונים שיבואו, שהתורה תישכח מביניהם, וחכמי לב יתאספו למקומם, ולא יימצא מי שיסגור ויפתח בתורה. אוי לאותו הדור, 
%break
ומכאן והלאה לא יהיה כמו הדור הזה, עד הדור שיבוא המשיח, והדעת תתעורר בעולם, כמ"ש, כי כולם יידעו אותי למקטַנָם ועד גְדוֹלָם.
("כל הנחלים הולכים אל הים", אחרי מות)
%break
%H חכמה עליונה
%break
.189 כל מה שהקב"ה עושה בארץ, הכול הוא בחכמה, והכול הוא כדי להורות חכמה עליונה לבני אדם, כדי שילמדו מאותם המעשים סודות החכמה. והכול הוא כראוי להיות. 
%break
ומעשיו כולם הם דרכי התורה, משום שדרכי התורה הם דרכיו של הקב"ה. ואין לך דבר קטן, שלא יהיו בו כמה דרכים ושבילים וסודות חכמה העליונה.
("הברכות", תולדות)
%break
%page 252
%H כמה סודות בכל פעולה
%break
.190 כמה סודות התורה נמצאים בכל פעולה שכתוב בתורה, ובכל מילה יש בה חכמה ותורת אמת. וע"כ מילות התורה מילים קדושות הן, להראות מהן נפלאות. כמ"ש, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך.
("הברכות", תולדות)
%break
%H פקיחת עיניים
%break
.35 עתיד הקב"ה לפקוח עיניים, שלא היו חכמות, שיסתכלו בחכמה עליונה, ולהשיג מה שלא השיגו בעוה"ז, כדי שיכירו את ריבונם. 
%break
אשריהם הצדיקים, שיזכו לחכמה ההיא, שאין חכמה כאותה החכמה, ואין ידיעה כאותה הידיעה, ואין דבקות כאותה הדבקות.
("כותנות עור", ואתחנן)
%break
%H החכמה שהאדם צריך לדעת
%break
.482 החכמה שהאדם צריך לדעת אותה: לדעת ולהסתכל בסוד אדונו. ולדעת את עצמו, מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן ילך, ותיקון הגוף איך מיתקן, ואיך הוא עתיד לבוא בדין לפני מלך הכול.
%break
.483 ולדעת ולהסתכל בסודות הנשמה. מהי נפש זו שבו, ומאין באה, ועל מה היא באה בגוף הזה, שהוא מטיפה סרוחה, שהיום כאן ומחר בקבר.
%break
ולהסתכל בעוה"ז, ולדעת העולם שהוא נמצא בו, ועל מה ייתקן העולם. ואח"ז יסתכל בסודות העליונים של העולם העליון, לדעת את אדונו. וכל זה יסתכל האדם מתוך סודות התורה.
%break
.484 כל מי שהולך לעולם ההוא בלא ידיעת סודות התורה, אפילו יש בו הרבה מע"ט, מוציאים אותו מכל השערים של העולם ההוא.
%break
.485 הַגידה לי. הנשמה אומרת להקב"ה, אמור לי סודות החכמה העליונה, איך אתה רועה ומנהיג בעולם העליון, למד אותי סודות החכמה, שלא ידעתי ולא למדתי עד הנה. 
%break
כדי שלא אהיה בבושה בין אלו המדרגות העליונות שאני באה ביניהן. כי עד כאן עוד לא הסתכלתי בהן.
%break
.486 אם לא תדעי לך היפה בנשים. הקב"ה משיב לנשמה, אם את באת, ולא הסתכלת בחכמה מטרם שבאת לכאן, ואינך יודעת את סודות העולם העליון. צאי לך, אין את ראויה להיכנס לכאן בלי ידיעה. צאי לך בעקבי הצאן, שתתגלגלי פעם שנייה לעולם, 
%break
ותהיי יודעת בעקבי הצאן האלו, שהם בני אדם, שהאנשים דשים אותם בעקב, כלומר שמחזיקים אותם לשפלים, והם יודעים הסודות העליונים של אדונם. ובהם תדעי להסתכל ולדעת, שמהם תלמדי.
%break
%page 253
.487 ורְעי את גדייותייך. אלו הם ילדים של בית רבם, שבבית המדרש, לומדים תורה. על משכנוֹת הרועים, על אלו בתי כנסת ובתי מדרש, ששם הם לומדים חכמה עליונה. 
%break
ואע"פ שהם לא יודעים, כי ילדים הם, את תדעי ותביני מתוך דברי החכמה שהם אומרים.
("החכמה שהאדם צריך", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H יונה שירד לאונייה
%break
.81 יונה שירד לאונייה, זהו הנשמה של האדם, שיורדת לעוה"ז, להיות בגופו של אדם. נקראת יונה, משום שאחר שהשתתפה בגוף, אז היא יונה בעוה"ז, שהיא מרוּמה מהגוף שמאנה אותה, 
%break
כמ"ש, ולא תונוּ איש את עמיתו. ואז הולך האדם בעוה"ז כאונייה בים הגדול החושבת להישבר. כמ"ש, והאונייה חישבה להישבר.
%break
.82 כשהאדם בעוה"ז חוטא וחושב שהוא ברח מאדונו, כי אדונו אינו משגיח בעוה"ז, אז מטיל הקב"ה רוח סערה חזקה, שזה גזרת הדין, העומדת תמיד לפני הקב"ה, ומבקשת מלפניו דין על האדם. ורוח סערה מגיעה אל האונייה, ומזכירה עוונותיו של האדם לתפוס אותו.
%break
.83 כיוון שנתפס האדם ע"י סערה בבית חוליו, כתוב, ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב ויירדם. אע"פ שהאדם בבית חוליו, אין הנשמה מתעוררת לשוב לפני אדונה לפדות עוונותיו. כתוב, ויקרב אליו רב החובל. 
%break
רב החובל זהו יצה"ט, שמנהיג הכול. וכתוב, ויאמר לו, מה לך נרדם, קום קרא אל אלקיך. אין השעה לנום, כי מעלים אותך לדין על כל מה שעשית בעוה"ז, שוב מעוונותיך.
%break
.84 הסתכל בדברים אלו, ושוב לאדונך. כמ"ש, מה מלאכתך ומאין תבוא, מה אַרְצְךָ וְאֵי מזֶה עַם אתה. מה מלאכתך, שעסקת בה בעוה"ז. ותתוודה עליה לפני אדונך. 
%break
הסתכל מאין באת, מטיפה סרוחה, ולא תתגאה לפניו. מה ארצך, הסתכל שאתה נברא מארץ, ולארץ תשוב. ואי מזה עם אתה, הסתכל, אם יש לך זכות אבות שתגן עליך.
("יונה שירד לאונייה", ויקהל)
%break
%H אם ייסתר איש במסתרים
%break
.194 כמה הם בני אדם אטומי לב וסתומי עין, שאינם מסתכלים ואינם יודעים את כבוד ריבונם, שכתוב בו, הלוא את השמיים ואת הארץ אני מלא. איך מבקשים בני אדם להיסתר מחטאם, ואומרים, מי רואנו ומי יודענו? וכתוב, והיה בְמַחְשָׁךְ מעשיהם, לאן יסתתרו מלפניו?
%break
.195 בדומה למלך שבנה ארמון, ועשה מתחת קרקע הארמון מחבואים מבוצרים. לימים, מרדו בני הארמון במלך, והקיף אותם המלך בחֵילותיו. מה עשו? באו והסתירו עצמם בתוך המחילות המבוצרות. אמר המלך, אני עשיתי את המחבואים הללו, 
%break
ומלפניי אתם רוצים להסתתר בהם? וכמ"ש, אם ייסתר איש במסתרים, ואני לא אראנו. אני עשיתי המחילות המבוצרות. ועשיתי אור וחושך. ואתם, איך תוכלו להיסתר מפניי?
("ויבוא נוח אל התיבה", נוח)
%break
%page 254
%H אדם ובהמה
%break
.21 הטיפשים, שאינם יודעים ואינם מסתכלים בחכמה, אומרים שהעוה"ז הולך במקרה, ואין הקב"ה משגיח עליהם, אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה, ומקרה אחד להם.
%break
.22 וכששלמה הסתכל בטיפשים אלו, שאומרים זה, קרא להם בהמה, שהם עושים את עצמם בהמה ממש, במה שאומרים דברים אלו.
%break
אמרתי אני בליבי, וחשבתי להסתכל. על מה? על הדיבור של טיפשות, שאומרים, שהעולם מתנהג במקרה. שברר אותם אלקים שיהיו לבדם, ולא יתחברו עם בני אדם אחרים שיש להם אמונה.
%break
שאלו בני האמונה יראו בהם, שהם בהמה ממש, ודעתם כבהמות. ושלא יביאו דעה טיפשית זו לבני האמונה.
%break
ומהי הדעה שלהם? כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכולם. תיפח רוחם של אלו הבהמות, אלו הטיפשים, אלו מחוסרי האמונה. אוי להם ואוי לנפשם, טוב להם שלא היו באים לעולם.
%break
.23 ומה השיב להם שלמה? מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ. מי יודע, את אלו הטיפשים שאינם יודעים כבוד המלך העליון, ואינם מסתכלים בתורה. רוח בני האדם העולה היא למעלה, למקום עליון, 
%break
למקום כבוד, למקום קדוש, להיזון מאור העליון, מאור המלך הקדוש, להיות צרוּר בצרור החיים, ולהיות נמצאת לפני המלך הקדוש עולה תמימה. וזהו שכתוב, העולה היא למעלה.
%break
.24 ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ. ואינו לאותו מקום שלכל בני האדם. שכתוב בו, בצלם אלקים עשה את האדם. וכתוב, נר ה' נשמת אדם.
%break
ואיך אומרים אלו הטיפשים שאינם מבני האמונה, ורוח אחד לכל? תיפח רוחם. עליהם כתוב, יהיו כמוֹץ לפני רוח, ומלאך ה' דוחה. אלו יישארו בגיהינום באלו מדרגות תחתונות, 
%break
ולא יעלו משם לדורי דורות. עליהם כתוב, ייתַמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם, ברכי נפשי את ה' הללויה.
("מקרה בני האדם ומקרה הבהמה", שלח לך)
%break
%H בהמה מה שיש לה בסוף, יש לה בשעה שנולדה
%break
.58 אדם שנולד, לא מתמנה עליו כוח מלמעלה עד שנימול. כיוון שנימול, מתעוררת עליו התעוררות הרוח, אור הנפש שלמעלה. זכה לעסוק בתורה, מתעוררת עליו התעוררות יתרה, אור הרוח. זכה ועשה מצוות התורה, 
%break
מתעוררת עליו התעוררות יתרה, אור הנשמה. זכה ונשא אישה, וזכה והוליד בנים, ולימד אותם דרכיו של המלך הקדוש, אז הוא אדם שלם, שלם בכל. כי זכה לאור החיה. ד' מדרגות אלו הן מד' עולמות אבי"ע, ונוהגות ג"כ בכל עולם ועולם מהם.
%break
.59 אבל בהמה שנולדה, באותה שעה שנולדה, הנה אותו הכוח שיש לה בסוף, יש לה בשעה שנולדה, והוא מתמנה עליה. ומשום זה כתוב, שור או כֶשב או עז כי ייוולד.
%page 255
לא כתוב, עגל או טלה או שעיר או גדי, אלא, שור או כשב או עז. כי מה שיש לה בסוף, יש לה בשעה שנולדה.
("והיה שבעת ימים תחת אימו", אמור)
%break
%H לפדות פטר חמור - לפדות נפשו
%break
.42 כל פֶּטֶר רֶחֶם לכל בשר אשר יקריבו לה' באדם ובבהמה יהיה לָך, ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה. מצווה זו היא לפדות פטר חמוֹר. לפדות עצמו לעוה"ב. 
%break
ואם קודם שילך לעולם ההוא, לא יפדה נפשו ורוחו ונשמתו בתורה, עתיד לחזור להתגלגל בעוה"ז כבתחילה, כמ"ש, ישוב לימי עלומיו, ולקבל נפש רוח ונשמה.
("וְעָבַד הלוי", קורח)
%break
%H אדם הראשון היושב בשער גן עדן
%break
.138 כמה אטומים הם בני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה, אלא שמסתכלים בדברי העולם, ורוח החכמה נשכח מהם.
%break
.139 כי כשהאדם מסתלק מהעוה"ז, ונותן חשבון לריבונו, מכל מה שעשה בעוה"ז, בעודו נמצא ברוח ובגוף ביחד. 
%break
והוא רואה מה שרואה, עד שבא לעולם האמת, ופוגע שם באדה"ר, היושב בשער גן עדן, לראות כל אלו שומרי מצוות ריבונם, ושמֵח בהם.
("אמרתי לא אראה יה", נוח)
%break
%page 256
%H נשמות
%break
%H הסיוע שהנשמה צריכה
%break
.50 קם רבי חייא, והיה הולך ובוכה, ורבי יוסי עימו. התענה ארבעים יום מאותו היום, לראות את רבי שמעון. אמרו לו, אינך ראוי לראות אותו. בכה והתענה ארבעים יום אחרים. 
%break
הראו לו במחזה את רבי שמעון ורבי אלעזר בנו, שהיו עוסקים בדבר זה, שאמר רבי יוסי משמו של רבי שמעון. וכמה אלפים היו מקשיבים לדבריו.
%break
מתוך מצוקתו על היופי שהתבלה בעפר, התאווה מאוד לראות מדרגתו של רבי שמעון. כי החליט, שרבי שמעון לא התבלה בעפר.
%break
.51 בתוך כך, ראה כמה כנפיים גדולות ועליונות, ורבי שמעון ורבי אלעזר בנו עלו עליהן, ועלו אל הישיבה של הרקיע. וכל אלו הכנפיים, היו מחכות להם. ראה, שרבי שמעון ורבי אלעזר חוזרים ומתחדשים בזיוום, והאירו יותר מאור זיו השמש.
%break
ישיבה עילאה היא ישיבה של הקב"ה. וישיבה של רקיע היא ישיבה דמט"ט. כנפיים הם המלאכים, המסייעים לנשמות להעלותן ממדרגה למדרגה. וכשם שהנשמה צריכה לסיוע הכנפיים אל העלייה, כך צריכה לסיוע שלהם להחזרתם למקומה. 
%break
וכל אלו הכנפיים, היו מחכות להם, להחזירן. ראה אותם חוזרים מישיבה של הרקיע למקומם, לישיבה של רבי שמעון. והתחדשו בזיו אור פניהם, והאירו יותר מהאור של השמש.
("החיזיון של רבי חייא", הקסה"ז)
%break
%H כל הנשמות מתקיימות בגמר תיקונן
%break
.141 יש לדעת, שאין סדר הזמנים בנצח כמו בעוה"ז. ונמצא, שבעת שחשב ה' לברוא העולם, הרי כבר נבראו אצלו כל הנשמות עם כל התנהגותן, עד הגמר בכל השלמות הנרצה מהן, 
%break
כדי לקבל כל העונג והטוב, שחשב עליהן ליהנות אותן. כי אצלו, היהיה משמש כמו ההווה, ואין עתיד ועבר נוהגים בו.
%break
ובזה תבין מה שלומדים, הראה הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו. וכן למשה. שלכאורה תמוה, כיוון שעוד לא נבראו, איך הראה אותם? אלא נאמר, כל הנשמות וכל התנהגותן עד לגמה"ת, כבר יצאו לפניו במציאות. והן נמצאות כולן בגן העדן העליון. 
%break
ומשם הן יורדות ובאות בהתלבשות הגופים בעוה"ז, כל אחת בשעתה. ומשם הראה אותן הקב"ה לאדה"ר, ולמשה, ולכל הראויים לזה. והוא עניין ארוך ולא כל מוח יכול לסבול זה.
%break
וע"כ נאמר בזוהר, כמו שהם מתייחדים למעלה באחד, אף היא מתייחדת למטה באחד. כי קומת הזיווג הגדול שבגמה"ת,
%page 257
כמ"ש, יהיה ה' אחד ושמו אחד, הנה כבר יצאה למעלה קומה זו מכל הנשמות ומכל המעשים שבעולם, שייבראו עד גמה"ת, מבחינת נצחיותו, שכל העתיד משמש לו כהווה.
%break
ונמצא, עמוד האור הזה, המאיר מסוף העולם ועד סופו, שיאיר בגמה"ת, כבר עומד בגן העדן העליון ומאיר לפניו, כמו שיתגלה לנו בגמה"ת. אחד כנגד אחד, כי הקב"ה אחד. כי לעת גמה"ת יאירו ב' הקומות אחד כנגד אחד. ואז יהיה ה' אחד ושמו אחד.
%break
לכן נאמר, שאלו הדברים עושים קו מדרי מעלה ומדרי מטה. קו, המאיר מדרי מעלה ומדרי מטה, אחד כנגד אחד. כי אותה הקומה מאירה מדרי מעלה, שהם כל הנשמות, הנמצאות בגן העדן העליון. ומאירה מדרי מטה, 
%break
שהם כל הנשמות, אחר שעברו בפועל בהתלבשות הגוף בעוה"ז, ובאו לגמה"ת. כלומר, שאותן ב' הקומות מאירות בגמה"ת יחד. ואז מתגלה ייחודו, כמ"ש, ה' אחד ושמו אחד.
("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%H נשמת אדם הראשון
%break
.1 כי התחתונים, ששורשם מלכות, מדה"ד שהצטמצמה, שלא לקבל לתוכה את אור העליון, משום זה אינם ראויים לקבל את אור העליון, כמו שורשם, מלכות. וע"כ לא יכלו התחתונים להתקיים ולהגיע אל המטרה שבשבילה נבראו.
%break
לפיכך שיתף הקב"ה את מדה"ר, בינה, במדה"ד שבמלכות. כלומר, שהעלה המלכות לתוך הבינה, ונחקקה המלכות כמידת הבינה, שהשיגה בית קיבול לקבל אור העליון, כמו הבינה.
%break
ואחר שהשתתפה המלכות בבינה, ברא ממנה כל התחתונים. ובזה נמצאים התחתונים ראויים לקבל כל המוחין העליונים. ועשה עולם התחתון, המלכות, כמו עולם העליון, בינה. 
%break
ונעשתה המלכות ראויה לקבל אור העליון, כמו הבינה. וזה עומד כנגד זה בשווה. אשר בעת שהבינה בקטנות, נמצאת בגללה גם המלכות בקטנות.
%break
וע"כ בעת שהבינה חוזרת לגדלותה, נמצאת גם המלכות משיגה הגדלות כמותה, שנתקנו שתיהן באופן כזה, שיהיו שתיהן אחד בייחוד אחד. 
%break
ואחר שנתקנה המלכות כמו הבינה, יצאו ממנה נשמת אדה"ר וכל התחתונים, ונמצאים גם הם ראויים לקבל כל האורות שבבינה.
("שבעה היכלות שבגן עדן", בראשית-ב)
%break
%H השוואת הצורה
%break
.189 אדם שנפגם, כי לא הניח אחריו בן בעוה"ז, כשנפטר מעוה"ז, לא יוכל להתדבק בשם הקדוש. ואין מכניסים אותו בפרגוד של הקב"ה, משום שהוא פגום ואינו נשלם.
%break
והאילן שנעקר, האדם שמת בלא בן, צריכים לנטוע אותו פעם שנייה, שצריך לחזור ולהתגלגל בעולם, משום שהשם הקדוש מושלם מכל הצדדים. 
%break
וע"כ לא יוכל הפגום להתדבק בו. כי עניין הדבקות הרוחנית הוא השוואת הצורה, והפגום כלפי השלם, הוא רחוק כרחוק מזרח ממערב.
("אשר ברא אלקים לעשות", בראשית-ב)
%break
%page 258
%H נשמות הצדיקים
%break
.20 הצדיק, עושה תולדות בעולם. תולדות העולם הם נשמות הצדיקים, שהם פרי מעשיו של הקב"ה.
%break
.21 בשעה שהקב"ה מתעטר בעטרות שלו, הוא מתעטר מלמעלה ומלמטה, מלמעלה הוא מהמקום העמוק מכל, שהוא או"א. ומתעטר מלמטה, מנשמות הצדיקים. 
%break
אז נוסף חיים מלמעלה ומלמטה, ונכלל מקום המקדש מכל הצדדים. והבור התמלא, והים נשלם, ואז נותן חיים לכל.
("טוב איש חונֵן ומַלווה", נוח)
%break
%H לבושי הנשמה
%break
.142 כתוב, אמרתי לא אראה יה, יה בארץ החיים. מי הוא שיכול לראות יה? 
%break
כאשר הנשמות עולות למקום צרור החיים, הן נהנות שם מזוהר מראה המאירה, המאיר ממקום העליון על כל המקומות. ואילו לא הייתה מתלבשת הנשמה בזוהר לבוש אחר, לא הייתה יכולה להתקרב לראות אור ההוא.
%break
.143 כמו שנותנים לנשמה לבוש, שהוא הגוף, להתקיים בעוה"ז, כמו כן נותנים לנשמה לבוש זוהר העליון, להתקיים בו בעוה"ב, ולהסתכל בתוך מראה המאירה, ז"א, מתוך ארץ החיים, הנוקבא דז"א. 
%break
והכוונה בכתוב, אמרתי לא אראה יה, היא שהצדיקים זוכים להסתכל במראה המאירה, שהיא, יה בארץ החיים, באמצעות שני התיקונים:
%break
א. ע"י לבוש זוהר העליון,
%break
ב. ע"י הנוקבא דז"א, ארץ החיים.
("אמרתי לא אראה יה", נוח)
%break
%H יציאת הנשמה מהעולם הזה
%break
.94 הנשמה, בעת שיוצאת מעוה"ז, בפטירתו של אדם, אם האדם זוכה, היא נכנסת בגן עדן הארץ, שנטע הקב"ה בשביל רוחות הצדיקים בארץ, במלכות, כעין גן עדן העליון, בינה. ושם עומדים כל צדיקי עולם. ("ויעבור אברם בארץ", לך לך)
%break
%H פרי מעשיו של הקב"ה
%break
.129 ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. יסוד דז"א, היוצא מבינה שחזרה לחכמה, הנקראת עדן. וזהו העמוד שהעולם עומד עליו, והוא המשקה לגן, הנוקבא, והגן מושקה ממנו, ועושה ממנו פירות, שהם נשמות בני אדם. 
%break
וכל הפירות פורחים בעולם, הנוקבא, והן קיום העולם וקיום התורה. הפירות האלו הם נשמות הצדיקים, שהן פרי מעשיו של הקב"ה.
("ויהי כבוא אברם מצריימה", לך לך)
%break
%page 259
%H הקב"ה משתעשע עם נשמות הצדיקים
%break
.130 משום שהנשמות הן תולדות הקב"ה, בכל לילה ולילה עולות נשמות הצדיקים לגן עדן. וכשנחלק הלילה, הקב"ה בא לגן עדן להשתעשע בהן, אם בנשמות החיים, אם בנשמות הנפטרים. באלו שמשכנן בעולם האמת, 
%break
ובאלו שמשכנן בעוה"ז, בכולן הקב"ה משתעשע בחצות לילה בגן עדן. כי לא לבד נשמות הנפטרים עולות בכל לילה למ"ן, אלא אפילו נשמות החיים עולות ג"כ למ"ן ולשעשועים בכל לילה.
%break
.132 ואפילו בנשמות שבעוה"ז הוא משתעשע. משום שבחצות לילה, כל אלו צדיקי אמת מתעוררים כולם לקרוא בתורה ולהשמיע תשבחות של התורה. 
%break
והקב"ה וכל אלו הצדיקים שבתוך גן העדן, כולם מקשיבים לקולותיהם. וחוט של חסד נמשך עליהם ביום.
("הקב"ה משתעשע בנשמות הצדיקים", לך לך)
%break
%H הנשמה מנהיגה את הגוף
%break
.5 כל נשמות הצדיקים נגזרו מתחת כיסא הכבוד, להנהיג את הגוף, כאָב המנהיג את הבן. כי ללא הנשמה, לא יוכל הגוף להתנהג, ולא לדעת ולעשות רצון בוראו. הנשמה היא מורה ומלמדת האדם, ומחנכת אותו בכל דרך ישר.
%break
.6 בשעה ששולח אותה הקב"ה ממקום הקודש, מברך אותה בשבע ברכות. כמ"ש, ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ, אשר אַראך. 
%break
אברם, זוהי הנשמה, הנקראת אב רם, כי היא אב ללמד את הגוף, ורם עליו, כי ממקום רם ונישא היא באה.
("לך לך מארצך", לך לך, זוהר חדש)
%break
%H למה האדם חי?
%break
.78 כשהאדם בעוה"ז אינו משגיח ואינו מסתכל למה הוא חי, אלא כל יום ויום חשוב אצלו כאילו הולך בריקנות, וכאשר הנשמה יוצאת מעוה"ז, אינה יודעת לאיזה דרך מעלים אותה. 
%break
כי הדרך לעלות למעלה, למקום שהארות נשמות העליונות מאירות, שהוא גן עדן, לא ניתן לכל הנשמות. כי כמו שהוא ממשיך על עצמו בעוה"ז, כך נמשכת הנשמה ללכת לאחר שיצאה ממנו.
("מי יעלה בהר ה'", ויירא)
%break
%H השתוקקות אחר הקב"ה
%break
.79 אם האדם נמשך אחר הקב"ה והשתוקקותו אחריו בעוה"ז, אח"כ, כשנפטר מעוה"ז, הוא נמשך ג"כ אחר הקב"ה ונותנים לו דרך לעלות למעלה, למקום שהנשמות מאירות אחר אותה המשיכה, שרצונו נמשך אחריה בכל יום בעוה"ז. ("מי יעלה בהר ה'", ויירא)
%break
%page 260
%H האם יקומו כולם לתחיית המתים?
%break
.207 אם כל הגופים שבעולם יקומו לתחייה ויתעוררו מעפר, יש לשאול, אלו הגופים שניטעו בנשמה אחת, שנשמה אחת התגלגלה בכמה גופים, בזה אחר זה, מה יהיה מהם, אם יקומו כולם לתחיית המתים או האחרון בלבד?
%break
אלו הגופים שלא זכו במע"ט, ולא הצליחו להשלים הנשמה, הרי הם כמו שלא היו, כמו שהם עץ יבש בעולם ההוא. כן הם יהיו לעת תחיית המתים. ורק גוף אחרון, שניטע והצליח וקיבל שורשיו הרוחניים כראוי, הוא יקום לתחיית המתים.
%break
.208 ועליו כתוב, והיה כעץ שתול על מים. כי עשה פירות, כלומר מע"ט, ונטע שורשים כראוי, למעלה בעולם העליון, שמכל מצווה מתגלה כנגדה שורש רוחני למעלה. 
%break
והגוף הקודם, שלא עשה פירות ולא נטע שורשים, עליו כתוב, והיה כערער בערבה ולא ירְאה כי יבוא טוב. כי יבוא טוב, זהו תחיית המתים.
%break
.209 ויאיר אותו האור העתיד להאיר לצדיקים, שהיה גנוז לפניו מיום שנברא העולם, כמ"ש, ויַרְא אלקים את האור כי טוב. ואז עתיד הקב"ה להחיות המתים. 
%break
וכתוב, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. כי אז יתגבר הטוב בעולם. ואותו שנקרא רע, יועבר מן העולם. ואז אלו הגופים הקודמים לאחרון, יהיו כמו שלא היו.
%break
.210 עתיד הקב"ה להשפיע על אלו הגופים הקודמים לאחרון, רוחות אחרים. ואם הם זוכים בהם, שיוכלו ללכת בדרך הישר, יקומו בעולם כראוי. ואם לא, יהיו אפר תחת רגלי הצדיקים, 
%break
כמ"ש, ורבים מישֵני אדמת עפר יקיצו. והכול הוקם ונועד לפני הקב"ה. וכולם הם במניין לעת התחייה, כמ"ש, המוציא במספר צבאם.
("ענייני תחיית המתים", חיי שרה)
%break
%H כל המתים שבארץ ישראל יקומו לתחייה בתחילה
%break
.211 כל המתים שבארץ ישראל יקומו לתחייה בתחילה. כי הקב"ה יעיר עליהם רוח, ויקים אלו שבארץ ישראל. אלו שבארצות אחרות, לא כתוב בהם תחייה אלא קימה, כי רוח החיים אינו שורה, אלא בארץ הקודש של ישראל. ומשום זה כתוב רק בהם, יחיו מתיך. 
%break
ואלו שמחוץ לארץ יהיה נברא הגוף שלהם, ויקומו לתחייה גוף בלא רוח. ואח"כ יתגלגלו תחת עפר הארץ, עד שיגיעו לארץ ישראל, ושם יקבלו הנשמה. ולא ברשות אחר, בשביל שיתקיימו בעולם כראוי.
("ענייני תחיית המתים", חיי שרה)
%break
%H בעת תחיית המתים
%break
.212 בשעה שעתיד הקב"ה להחיות המתים, כל אלו הנשמות שיתעוררו לפניו, תהיינה עומדות כולן לפניו צורות צורות, באותה הצורה ממש שהיו בעוה"ז. ויוריד אותן הקב"ה אל הגופים שלהם, ויקרא להן בשמות,
%page 261
כמ"ש, לכולם בשם יקרא. וכל נשמה תיכנס למקומה בגוף, ויקומו לתחייה בעולם כראוי. ואז יהיה העולם שלם.
("ענייני תחיית המתים", חיי שרה)
%break
%H להתקיים במדרגה יותר עליונה
%break
.60 כל נשמה מנשמות שבעולם, שהתקיימו בעוה"ז, והשתדלו לדעת את ריבונם בחכמה העליונה, היא עולה ומתקיימת במדרגה עליונה למעלה מכל אלו הנשמות, שלא השיגו ולא ידעו. והן עומדות תחילה לתחייה. ("הנה ישכיל עבדי", ויישב)
%break
%H ביאת הנשמות
%break
.497 כל אלו הנשמות שהיו מיום שנברא העולם, כולן עומדות לפני הקב"ה מטרם שיורדות לעולם, באותה הצורה ממש שנראות אח"כ בעולם, ובאותו המראֶה של גוף האדם העומד בעוה"ז, כן הוא עומד למעלה.
%break
.498 בשעה שהנשמה מוכנה לרדת בעולם, באותה צורה ממש שעומדת בעוה"ז, כן עומדת לפני הקב"ה, והקב"ה משביע אותה, שתשמור מצוות התורה, ולא תעבור על חוקי התורה.
("גולמי ראו עיניך", ויחי)
%break
%H נשמות הצדיקים מכונות בשמים
%break
.176 דודי ירד לגנו לערוגות הבושם. לגנו, זהו כנ"י, הנוקבא, משום שהיא ערוגת הבושם, להיותה כלולה מכל מיני בשמים וריחות של עוה"ב, בינה. בשעה שהקב"ה יורד לגן זה, הנוקבא, כל נשמות הצדיקים מתעטרים שם, מקבלים מוחין והארות. 
%break
כולם נותנים ריח, כמ"ש, וריח שמנייך מכל בשמים, שהם נשמות הצדיקים, המכונים בשמים. ועל שמם נקראת הנוקבא ערוגת הבושם. כל אלו נשמות הצדיקים, 
%break
שהיו בעוה"ז, וכל אלו הנשמות, העתידות לרדת לעוה"ז, כולם עומדים בגן הזה, בנוקבא.
("וילך איש מבית לוי", שמות)
%break
%H צרור החיים
%break
.179 הנשמה של האדם, שהיא נולדה מעה"ח, מז"א, מצטיירת שם למעלה באותו צרור החיים, במלכות, להתענג בנועם ה', כמ"ש, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
("וילך איש מבית לוי", שמות)
%break
%page 262
%H צריכים לעסוק בתורה ביום ובלילה
%break
.44 וצריכים לעסוק בתורה ביום ובלילה, כמ"ש, והגיתָ בו יומם ולילה. וכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה. ביום, כי הוא זמן עבודה לכל. אבל בלילה, שהוא זמן מנוחה, למה צריכים לעסוק בתורה?
%break
כדי שיהיה נמצא אצלו שֵם שלם. כמו שאין יום בלי לילה. ואינו שלם אלא זה עם זה. כך צריכה התורה להימצא עם האדם יום ולילה, ותהיה השלמות אצל האדם יום ולילה. יום הוא ז"א, ולילה הוא הנוקבא. 
%break
וכשעוסק בתורה יום ולילה, נמצא מייחד ז"א ונוקבא, שזוהי כל השלמות, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.
("וה' הולך לפניהם יומם", בשלח)
%break
%H מי שעוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך לו חוט של חסד ביום
%break
.47 כשבא הבוקר, באה כנ"י, המלכות, ומשתעשעת בהקב"ה. והוא מושיט לה שרביט החסד. ולא לה בלבד, אלא לה ולכל אלו שמשתתפים עימה. 
%break
מי שעוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך לו חוט של חסד ביום. וע"כ נקראת המלכות איילת השחר, ע"ש שמשבחת להקב"ה בלילה בשבח התורה.
("וה' הולך לפניהם יומם", בשלח)
%break
%H להשתעשע עם נשמות הצדיקים
%break
.49 כשנחלק הלילה, מתחיל המלך לקום, והמטרוניתא, המלכות, מתחילה לזמר. והמלך, ז"א, בא ודופק על שער ההיכל. ואומר, פתחי לי, אחותי רעייתי. ואז משתעשע עם נשמות הצדיקים.
%break
.50 אשרי חלקו של ההוא, שהעיר בזמן ההוא בדברי תורה. משום זה, כל בני היכל המטרוניתא, כולם צריכים לקום בזמן ההוא לשבח את המלך, וכולם משבחים לפניו. 
%break
והשבח, העולה מעוה"ז, שהוא רחוק ממנו, רצוי להקב"ה יותר מכל.
("וה' הולך לפניהם יומם", בשלח)
%break
%H כמו אב לביתו, נוהג הקב"ה בנשמה
%break
.61 ואם לבְנוֹ ייעָדֶנה כמשפט הבָּנות יַעשה לה. מהו כמשפט הבנות? בתוך הסלע החזק, עולם הבריאה, ברקיע הנסתר, העליון מכל הרקיעים אשר שׁם, יש היכל אהבה, העומד תחת קודש קודשים של הבריאה. 
%break
שׁם אוצרות נסתרות, ושׁם הן כל הנשיקין של אהבת המלך. והנשמות, שהן אהובות המלך, נכנסות לשם.
%break
.62 כיוון שהמלך נכנס בהיכל, כתוב, ויישק יעקב לרחל, ששׁם זיווג דנשיקין, והקב"ה מוצא שם את הנשמה הקדושה ההיא, מיד מקדים ונושק לה, ומחבק אותה, ומעלה אותה עימו ומשתעשע בה.
%break
%page 263
.63 כמשפט הבנות יעשה לה. כמו שהאב עושה לבתו, שחביבה לו, שנושק לה ומחבק אותה ונותן לה מתנות. כך עושה הקב"ה אל הנשמה הזכה בכל יום.
%break
.64 וכתוב, יעשה למחכֵּה לוֹ. כמו שהבת, הנשמה, השלימה העשיה בעוה"ז. כך הקב"ה משלים לה עשיה אחרת בעוה"ב.
("הזקן", משפטים)
%break
%H שמירת הנשמה
%break
.59 כמה יש לאדם להיזהר שלא יטה דרכיו בעוה"ז. שאם זכה האדם בעוה"ז, ושומר את הנשמה כראוי, הקב"ה רוצה בו, ומשתבח בו בכל יום בפמליה שלו. ואומר, ראו הבן הקדוש שיש לי בעולם ההוא. כך וכך עשה, כך וכך מעשיו מתוקנים.
%break
.60 וכשהנשמה הזאת יוצאת מעוה"ז זכּה, נקייה וברורה, הקב"ה מאיר לה בכמה אורות, בכל יום קורא עליה, זוהי הנשמה של פלוני בני, שמירה תהיה לגוף ההוא שעזבה.
("הזקן", משפטים)
%break
%H לבושי הנשמה
%break
.436 בשעה שיוצאים משם לבוא לעוה"ז, מתפשטים הרוחות מהגוף והלבוש של גן עדן, ומתלבשים בגוף ולבוש של עוה"ז, ועושים דירתם בעוה"ז, בלבוש ובגוף הזה, שהוא מהטיפה הסרוחה.
%break
.437 וכשהגיע זמנו ללכת ולצאת מעוה"ז, אינו יוצא עד שמלאך המוות מפשיט את הלבוש והגוף הזה. כיוון שנפשט הגוף מעל הרוח ע"י מלאך המוות, הולך הרוח ומתלבש בגוף האחר שבגן העדן, שהתפשט ממנו בשעה שבא לעוה"ז.
%break
ואין שמחה לרוח זולת בגוף ההוא אשר שם. והוא שמח שהתפשט מהגוף של עוה"ז, והתלבש בלבוש אחר השלם מגן עדן, שהוא כעין עוה"ז. ובו יושב והולך ומסתכל לדעת בסודות עליונים, מה שלא יכול לדעת ולהסתכל בהיותו בעוה"ז בגוף הזה.
%break
.438 וכשהנשמה מתלבשת בלבוש של עולם ההוא, כמה עידונים כמה חמודות יש לו שם. מי גרם לגוף שבגן העדן, שיתלבש בו הרוח? מי שהפשיט לו הלבושים האלו של עוה"ז, מלאך המוות. הרי שמלאך המוות הוא טוב מאוד, 
%break
והקב"ה עושה חסד עם הבריות, שאינו מפשיט האדם מלבושים שבעוה"ז, עד שמתקן לו לבושים אחרים, מכובדים וטובים מאלו, בגן העדן.
("והנה טוב מאוד", תרומה)
%break
%page 264
%H מהטל ההוא רוחצות הנשמות ונרפאות
%break
.304 האותיות הן כלל התורה, שנמשכות מז"א דאצילות, הנקרא תורה. כי נעשה מאש וממים של התורה, מאש וממים דז"א דאצילות.
%break
.305 וע"כ הם מזילים טל על כל אלו שעוסקים בתורה לשמה בעוה"ז. שאלו המילים רשומות בגן עדן, ועולות עד הרקיע שעל גן העדן, ולוקחות מאלו כ"ב האותיות אשר שם, טל, להזין הנשמה.
("הרקיעים שעל גן עדן", ויקהל)
%break
%H בפתח ההוא פורחות הנשמות
%break
.306 באמצע הרקיע הזה נמצא פתח אחד כנגד פתח ההיכל שלמעלה ביצירה, שבפתח ההוא פורחות הנשמות מגן עדן התחתון למעלה, בעמוד אחד הנעוץ בארץ של גן העדן, ומגיע עד הפתח ההוא.
%break
.307 בתוך רקיע, בפתח שבאמצע הרקיע שעל הגן, נכנסים בו ג' צבעים של אור, כלולים יחד, שהם חב"ד, ומאירים לצבעים של עמוד שעלה שם. ואז העמוד הזה נוצץ ומתלהט בכמה צבעים הלוהטים. והצדיקים, שעלו עם העמוד ההוא לרקיע, 
%break
מקבלים האורות מהרקיע דרך העמוד הזה. ובכל שעה מאירים הצדיקים מזיו העליון ההוא, שזה נוהג תמיד. אבל בכל שבת ובכל ר"ח, מתגלה השכינה ברקיע הזה יותר מבשאר הזמנים. וכל הצדיקים באים ומשתחווים אליה.
%break
.308 אשרי חלקו מי שזכה לאלו הלבושים. אלו הלבושים הם ממע"ט, שעשה האדם בעוה"ז במצוות התורה, מצוות התלויות במעשה. ובהם עומדת הנשמה בגן העדן התחתון, ומתלבשת באלו הלבושים המכובדים. ("הרקיעים שעל גן עדן", ויקהל)
%break
%H לבושים יקרים עליונים
%break
.309 כשעלתה הנשמה דרך פתח הרקיע למעלה, מזדמנים לה לבושים אחרים מכובדים עליונים, שהם נעשים ע"י מצוות התלויות ברצון ובכוונת הלב בתורה ובתפילה. 
%break
כי כשעולה הרצון ההוא למעלה, מתעטר בה מי שמתעטר. וחלק ממנו נשאר לאדם ההוא, ונעשה ממנו לבושי אור, שתתלבש בהם הנשמה לעלות למעלה.
%break
ואע"פ שאלו לבושים של הנשמה בגן העדן התחתון תלויים במעשה, אבל אלו שעולים לרקיע למעלה, אינם תלויים אלא ברצון של הרוח, כדי לעמוד בין המלאכים, רוחות קדושים. 
%break
וכך למד רבי שמעון מאליהו, הלבושים שלמטה בגן עדן הארץ תלויים במעשה. לבושים שלמעלה תלויים ברצון ובכוונת הרוח בלב.
("הרקיעים שעל גן עדן", ויקהל)
%break
%page 265
%H נהר הוא התיקון של הנשמות
%break
.314 והנהר הזה, היוצא מעדן, בגן עדן שלמטה הוא עניין לחכמים, כמ"ש, והשביע בצַחצחוֹת נפשךָ. ודבר זה מתבאר למעלה ולמטה. כי הנשמה היוצאת מעוה"ז החשוך, 
%break
היא משתוקקת לראות באור של עולם העליון, כאדם הזה המשתוקק לשתות מים בצימאונו. כך כל אחת היא צחצחות, צחה צחות, צמאה אחר צחות האורות של הגן, והרקיע, והיכלות שבגן.
%break
.315 ונהר היוצא מעדן. כל הנשמות יושבות בלבוש כבוד על נהר, ולולא לבוש, לא יכולות לסבול את האורות. ואז מתיישבות ורוות בצחות האלו, ויכולות לסבול. 
%break
ונהר הוא תיקון של הנשמות, להתיישב ולהיזון וליהנות מצחות האלו, והנשמות מיתקנות על נהר ומתיישבות בו.
%break
316-317. כמו נהר העליון, יסוד דז"א, מוציא נשמות ופורחות ממנו אל הגן, מלכות דאצילות, כך נהר שלמטה, שבגן עדן הארץ, מתקן את הנשמות, להיתקן ולהתיישב בצחות האלו. בדומה לעוה"ז החיצון, שמתיישבות הנפשות להאיר בריח של מים, 
%break
משום שבתחילה יצאו באופן זה. ומשום שהנשמות מיתקנות על נהר, הנמשך ויוצא מעדן, הן יכולות להתיישב בצחות אלו העליונות, 
%break
ולעלות למעלה בפתח שבאמצע הרקיע, ובעמוד העומד באמצע הגן, עולים למעלה דרך פתח שברקיע דגן עדן, נשמות הצדיקים.
("הרקיעים שעל גן עדן", ויקהל)
%break
%H לבושים מיוחדים
%break
.170 מע"ט של האדם, שעושה בעוה"ז, אלו המעשים מושכים אור של זיו העליון, לתקן לו לבוש לעולם ההוא, להיראות לפני הקב"ה. ובאותו הלבוש שלובש, נהנה ורואה במראה המאירה, כמ"ש, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
%break
.171 וע"כ הנשמה מתלבשת בלבושים מיוחדים בשני עולמות, שיהיה לה שלמות בכל, בעוה"ז שלמטה, ובעולם שלמעלה. וע"כ כתוב, אך צדיקים יודו לשמךָ, יישְׁבו ישרים את פניך. 
%break
אך צדיקים יודו לשמך, הוא בעוה"ז. יישבו ישרים את פניך, בעולם ההוא.
("לבושי הקודש", פקודי)
%break
%H מדרגות הגוף ומדרגות הנשמה
%break
.747 יש דברים, שהגוף נהנה מהם, ונכנסים לגוף ולא לנשמה. ויש דברים, שהנשמה נהנית מהם ולא הגוף. וע"כ המדרגות נבדלות זו מזו. אשריהם הצדיקים, שלוקחים דרך ישרה, ומונעים עצמם מהצד ההוא, ומתדבקים בצד הקדושה. ("היכל הרצון ת"ת", פקודי)
%break
%page 266
%H יום הדין העליון
%break
.5 בשעה שאדם עומד ללכת לעולם ההוא, והוא בבית חוליוֹ, באים אליו שלושה שליחים. ורואה שם מה שאדם אינו יכול לראות, כשהוא בעוה"ז. 
%break
והיום ההוא הוא יום הדין העליון, שהמלך מבקש בחזרה את הפיקדון שלו, הנשמה. אשרי האדם שמשיב הפיקדון אל המלך כמו שניתן לו, בלי קלקול.
("בשעה שאדם עומד ללכת לעולם ההוא", אמור)
%break
%H נשמות הגרים שמתגיירים
%break
.202 אם לא היית רבי שמעון, לא היה נמסר לגלוֹת. הזיווג שבעולם ההוא, עושה פירות יותר מהזיווג שנעשה בעוה"ז. בזיווג שלהן, בזיווג של העולם ההוא, בתשוקה שלהן כאחד, כשמתדבקות הנשמות זו עם זו, עושות פירות. 
%break
ויוצאים מהן אורות, ונעשים נרות. והן הנשמות אל הגרים שמתגיירים. וכל אלו הנשמות שנולדות מאלו הזיווגים, נכנסות להיכל אחד.
%break
.203 וכשמתגייר גר אחד, פורחת נשמה מההיכל ההוא, ונכנסת תחת כנפי השכינה. והשכינה נושקת אותה, משום שהיא תולדה של נשמות הצדיקים, ושולחת אותה לתוך אותו הגר, ושוכנת בו. ומהזמן ההוא הוא נקרא גר צדק. 
%break
כמ"ש, פרי צדיק עץ חיים. כמו עה"ח, ז"א, שמוציא נשמות, אף הצדיק, כך הוא הפרי שלו, שעושה נשמות.
("היכלות נשמות הזכרים", שלח לך)
%break
%H פדיון נפש רוח נשמה
%break
.42 ואם קודם שילך לעולם ההוא, לא יפדה נפשו ורוחו ונשמתו בתורה, עתיד לחזור להתגלגל בעוה"ז כבתחילה, כמ"ש, ישוב לימי עלומיו, ולקבל נפש רוח ונשמה.
("וְעָבַד הלוי", קורח)
%break
%H הנשמה נבראה על שם פעולותיה
%break
.858 הא"ס נקרא חכם בכל מיני חכמות, ומבין בכל מיני תבונות, וחסיד בכל מיני חסדים, וגיבור בכל מיני גבורות, ויועץ בכל מיני עצות, וצדיק בכל מיני צדקות, ומלך בכל מיני מלכויות, עד א"ס ועד אין חֵקר.
%break
ובכל אלו המדרגות, באחד נקרא רחמן, ובאחד נקרא דיין. וכך בכמה מדרגות עד א"ס. א"כ האם יש בו שינוי בין רחמן ובין דיין? קודם שברא העולם הוא נקרא בכל המדרגות ע"ש הבריות שהיו עתידות להיברא. 
%break
ואם לא ע"ש בריות העולם, למה נקרא רחום דיין, שעל מי ירחם? אלא שנקרא כן ע"ש הבריות העתידות. אבל בו עצמו אין שינוי.
%break
.859 משום זה, כל השמות הם כינויים שלו ע"ש מַעֲשיו. כעין זה ברא נשמה בצורה שלו, הנקראת ע"ש פעולותיה, שבכל איבר של הגוף, הנקרא עולם קטן.
%page 267
כמו שריבון העולם נוהג בכל ברייה ובכל דור כפי מעשיו, כך הנשמה, כפי מעשיו של כל איבר. איבר שעושה בו מצווה, נקרא נשמה לחמלה וחסד וחן ורחמים, הנפעלים בגופו. 
%break
ובאיבר שעושה בו עבירה, נקרא נשמה לדין וחֵמה וכעס, הנפעלים בגופו. אבל מחוץ לגוף, למי יהיה חמלה או אכזריות, מחמת מעשי הגוף?
("ביאורי השמות הקדושים והכינויים", פינחס)
%break
%H נשמות זכר ונקבה
%break
.37 כתוב, ומפרי העץ אשר בתוך הגן. זהו מקום שרוחות בני אדם גנוזים שם. המקום שנקרא אוצר הנשמות. והוא אצל הקב"ה. ואמר להם, לא תשתדלו לדעת איך הרוחות מתפרדים מהזיווג המכובד שלי.
%break
הנשמות נולדות מזיווג ז"א ומלכות, וע"כ יש זכרים ונקבות בנשמות. ואור זכר מושפע מלמעלה למטה, בג"ר. ואור נקבה מושפע רק מלמטה למעלה, בו"ק.
%break
וע"כ הצטווה האדה"ר שלא יסתכל ביציאת הנשמות מהמלכות, שהן העץ אשר בתוך הגן, כי אולי יתדבק בנשמות זכרים, וימשיך גם הוא הארת החכמה מאותו הזיווג מלמעלה למטה באור זכר.
%break
כי המשכת החכמה מלמעלה למטה היא שמאל בלי ימין, וגורם לפירוד הז"א, הקו האמצעי, מהמלכות, שהמלכות תישאר בשמאל בלי ימין.
%break
.38 כתוב, אישה כי תזריע וילדה זכר. ולא כלול מזכר ומנקבה, כמו בנשמות, שבהן כל נשמה כלולה מזכר ומנקבה. וזהו כפי דרך העולם, שבעוה"ז אין הזכרים והנקבות מתחברים, כמו שיצאו למעלה, בנשמות היוצאות מזו"ן, שיוצאים זוגות זוגות, זכר ונקבה ביחד.
%break
.39 ע"כ אין יוצאים זוגות בעוה"ז, משום שאדה"ר והזיווג שלו חטאו לפני הקב"ה, וע"כ, כשהנשמות יוצאות מלמעלה ויורדות לעוה"ז, מתפרדים הזכר מהנקבה, עד שיהיה הרצון לפני הקב"ה לחזור ולחבר אותן יחד. ("ומפרי העץ", כי תבוא, זוהר חדש)
%break
%H הנשמה אחוזה בהקב"ה
%break
.110 מסתכל הייתי כל ימיי בפסוק שכתוב, בה' תתהלל נפשי, ישמעו ענווים וישמָחו. ועתה מתקיים כל הכתוב. בה' תתהלל נפשי. כי נשמתי אחוזה בו, בו לוהטת, בו מתדבקת ומשתדלת, ובהשתדלות הזו תעלה למקומה. ישמעו ענווים וישמחו. 
%break
כל אלו הצדיקים, וכל בני הישיבה הקדושה, והצדיקים שבאו עתה עם השכינה, כולם שומעים דבריי ושמחים. משום זה כתוב, גַדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו.
("האידרא זוטא קדישא", האזינו)
%break
%page 268
%H למדני סודות החכמה שלא ידעתי ולא למדתי
%break
.485 הַגידה לי. הנשמה אומרת להקב"ה, אמור לי סודות החכמה העליונה, איך אתה רועה ומנהיג בעולם העליון, למד אותי סודות החכמה, שלא ידעתי ולא למדתי עד הנה. 
%break
כדי שלא אהיה בבושה בין אלו המדרגות העליונות שאני באה ביניהן. כי עד כאן עוד לא הסתכלתי בהן.
%break
.486 אם לא תדעי לך היפה בנשים. הקב"ה משיב לנשמה, אם את באת, ולא הסתכלת בחכמה מטרם שבאת לכאן, ואינך יודעת את סודות העולם העליון. צאי לך, אין את ראויה להיכנס לכאן בלי ידיעה. צאי לך בעקבי הצאן, שתתגלגלי פעם שנייה לעולם, 
%break
ותהיי יודעת בעקבי הצאן האלו, שהם בני אדם, שהאנשים דשים אותם בעקב, כלומר שמחזיקים אותם לשפלים, והם יודעים הסודות העליונים של אדונם. ובהם תדעי להסתכל ולדעת, שמהם תלמדי.
("החכמה שהאדם צריך לדעת אותה", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H נשמת אדם הראשון
%break
.32 כמה הם האנשים אטומים, שאינם יודעים ואינם מסתכלים על מה הם נמצאים בעולם. שהרי הקב"ה, כשברא את העולם, עשה את האדם בצלמו, והתקין אותו בתיקוניו, כדי שיעסוק בתורה וילך בדרכיו.
%break
.33 כי כשנברא אדה"ר, הוא נתקן מעפר ביהמ"ק שלמטה, ממלכות הממותקת בבינה. וד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ, התחברו במקום ההוא, בביהמ"ק, במלכות הממותקת בבינה. ואלו ד' רוחות העולם התחברו בד' צדדים, 
%break
שהם יסודות העולם, אש רוח מים ועפר, פנימיות חו"ג תו"מ. והתחברו ד' רוחות העולם בד' יסודות העולם, ותיקן הקב"ה מהם גוף אחד בתיקון העליון, בינה, שהמלכות שבו הייתה ממותקת בבינה.
%break
ונמצא, שהגוף הזה התחבר משני עולמות, מעוה"ז התחתון, מלכות, ומעולם העליון, בינה. והוא עניין ב' נקודות שהתחברו יחד.
("ד' יסודות אש רוח מים עפר", וארא)
%break
%H היה, הווה ויהיה - בבת אחת
%break
.94 כתוב, מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה. מה שהיה כבר הוא, מטרם שברא הקב"ה העוה"ז, היה בורא עולמות ומחריב אותם, שזוהי שבירת הכלים, עד שעלה ברצון של הקב"ה לברוא העוה"ז, והתייעץ עם התורה, קו האמצעי. 
%break
אז הוא נתקן בתיקוניו, והתעטר בעטרותיו, וברא העוה"ז. וכל מה שנמצא בעוה"ז, היה אז לפניו בעת הבריאה, ונתקן לפניו.
%break
.95 כל אלו מנהיגי העולם, הנמצאים בכל דור ודור, מטרם שבאו לעולם, היו נמצאים לפני הקב"ה בצורותיהם. ואפילו כל אלו נשמות בני אדם, מטרם שתבואנה לעולם, כולן חקוקות לפניו ברקיע,
%page 269
באותה הצורה ממש שהן בעוה"ז. וכל מה שלומדות בעוה"ז, יודעות הכול בטרם שתבואנה לעולם. וכל זה הוא בצדיקי אמת.
%break
.96 וכל אלו שאינם נמצאים צדיקים בעוה"ז, אפילו שם למעלה, מטרם שבאו לעולם, מתרחקים מלפני הקב"ה, ונכנסים בנקב תהום הגדול, ודוחקים את השעה, ויורדים לעולם. והנשמה שלהם, כמו שהיא קְשת עורף בעוה"ז, כך הייתה מטרם שבאה לעולם. 
%break
ואותו החלק הקדוש שנתן להם הקב"ה מצד הקדושה, זורקים אותו, והולכים ומשוטטים, ונטמאים בנקב ההוא של התהום הגדול, ולוקחים חלקם משם, ודוחקים את השעה, ויורדים לעולם. 
%break
אם זכה אח"כ וחזר בתשובה לפני ריבונו, הוא לוקח החלק ההוא שלו ממש, חלק הקדושה שהשליך למעלה. כמ"ש, מה שהיה כבר הוא, ואשר להיות כבר היה.
%break
כי בעת בריאת הנשמות, בעודן למעלה, מטרם שבאו לעוה"ז תחת הזמן, הן נמצאות בנצחיות שלמעלה מזמן, אשר היה הווה ויהיה משמשים שם בבת אחת כטבע הנצחיות. ונמצא, שכל המעשים שיעשו הנשמות בזה אחר זה, כשיבואו בעוה"ז, 
%break
כבר הם נמצאים שם בבת אחת. כל אלו נשמות, כולן חקוקות לפניו ברקיע, באותה הצורה ממש שהן בעוה"ז. כמעשיהן בעוה"ז. 
%break
וכל מה שלומדות בעוה"ז, יודעות הכול בטרם שתבואנה לעולם, כי כל התורה שעתידים ללמוד בעוה"ז במשך ימי שנות חייהם, כבר היא נמצאת כולה שם.
%break
וכל אלו שאינם נמצאים צדיקים בעוה"ז, אפילו שם למעלה, מטרם שבאו לעולם, מתרחקים מלפני הקב"ה, וכל מעשיהם הרעים כבר מצוירים בנשמתם. וכמו שעתידים להשליך חלק הקדושה בעוה"ז, כך גם שם, אותו החלק הקדוש שנתן להם הקב"ה מצד הקדושה, 
%break
זורקים אותו. ואם עתידים בעוה"ז לחטוא ולעשות תשובה, בזה אחר זה, מצויר זה למעלה בבת אחת כטבע הנצחיות. אם זכה אח"כ וחזר בתשובה לפני ריבונו, הוא לוקח אותו החלק שלו ממש, שגם זה כבר מצויר שם.
%break
ויש הפרש בין הנשמה העתידה להיות בצדיק, ובין העתידה להיות ברשע. כי העתידה להיות בצדיק, נמצאת כבר שם בכל קדושתה. וע"כ אינה רוצה לבוא לעוה"ז, לחומר הגוף המזוהם, אלא בגזֵרת הקב"ה. 
%break
אבל אותה הנשמה העתידה להיות ברשע, היא דוחקת את השעה לבוא להתלבש בגוף המזוהם, כי היא חושקת לזוהמה.
("נשמות מטרם שתבואנה לעולם", אחרי מות)
%break
%H הנשמה כלולה מהקב"ה ומהשכינה שלו
%break
.590 מיום שיורש האדם הנשמה, הכלולה מהקב"ה ומשכינתו, מהשעה ההיא נקרא בן. כמו שאמר דוד בספר תהילים, אֲסַפְּרה אל חוק, ה' אמר אליי, בני אתה, אני היום יְלדְתיך. שזה נוהג בכל אדם בשעה שמשיג הנשמה. ("מנורה שקלים החודש", תרומה)
%break
%H אחת היא יונתי תמתי
%break
.141 כתוב בשה"ש, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא הנשמה. מהי שבשה"ש, אנו קוראים הנשמה בלשון נקבה, יונתי תמתי, ובתורה, קוראים לה בלשון זכר, אברהם?
%break
%page 270
.142 בתורה נקרא הנשמה בלשון זכר, כלפי הגוף. מפני שהגוף בערך הנשמה, הוא כערך אישה כלפי זכר. וכן הנשמה כלפי מדרגה עליונה ממנה, היא כנקבה בפני הזכר. וכל אחד יורש מעלתו לפי העניין. וע"כ בשה"ש, כשהמלך שהשלום שלו, 
%break
מדבר על הנשמה, שהוא מדרגה עליונה ממנה, ע"כ נחשבת לו כמו נקבה, וקורא לה בלשון נקבה, יונתי תמתי. אבל בתורה מדובר בנשמה לפי עצמה, ע"כ קורא לה בלשון זכר, אברהם.
("עדן מנטף על הגן", חיי שרה)
%break
%H נשמה ואהבה
%break
.744 הרי עליונות הן הנשמות מב' צדדים, מז"א ומנוקבא, ובאים מפנימיותם, וא"כ למה יורדות לעוה"ז, ולמה מסתלקות ממנו? זה דומה למלך שנולד לו בן, ושלח אותו לכפר אחד לגדלו. 
%break
ולגדל אותו עד שיגדל, וילמדו אותו דרכי היכל המלך. שמע המלך שבנו גדל, מתוך אהבתו אל בנו שלח את אימו, והביאה אותו להיכלו, ושמח עם בנו.
%break
.745 כך הקב"ה הוליד בן עם אימו, שהיא הנשמה העליונה הקדושה, שהן תולדות זו"ן, שלח אותו לכפר, לעוה"ז, שיתגדל בו וילמדו אותו דרכי היכל המלך. כיוון שהמלך ידע שבנו גדל בכפר הזה, והגיעה העת להביאו להיכלו, 
%break
מתוך אהבתו, שולח אימו, ומביאה אותו להיכלו. הנשמה אינה מסתלקת מעוה"ז, עד שבאה אימו בשבילה, ומביאה אותו בהיכל המלך, ויושבת שם לעולם.
%break
.746 ועכ"ז, דרך העולם היא, שבני הכפר בוכים על פרידת בן המלך מהם. חכם אחד היה שם, אמר להם, על מה אתם בוכים, האם אינו בן המלך, שאינו ראוי שידור ביניכם יותר, אלא בהיכל אביו? 
%break
כך משה, שהיה חכם, ראה בני הכפר, שהם בוכים, ע"כ אמר, בנים אתם לה' אלקיכם, לא תתגודדו ולא תשימו קורְחָה בין עיניכם למת.
%break
.747 אילו היו יודעים זה כל הצדיקים, היו שמחים בהגיע להם היום להסתלק מעוה"ז. האם אין זה כבוד עליון, שהמטרוניתא באה בשבילם להוליכם להיכל המלך, שישמח בהם המלך בכל יום. כי הקב"ה אינו משתעשע אלא בנשמות הצדיקים.
%break
.748 התעוררות האהבה של כנ"י, הנוקבא, אל הקב"ה, ז"א, נשמות הצדיקים למטה מעוררים אותה, משום שהם באים מצד המלך, ז"א, מצד הזכר. הרי התעוררות זו מגיעה לנוקבא מצד הזכר, ומתעוררת האהבה.
%break
נמצא, שהזכר מעורר החביבות והאהבה לנוקבא. ואז הנוקבא מתקשרת באהבה אל הזכר. ומיושבת השאלה, שאין זה שבח אל הנוקבא לרדוף אחר הזכר. ועתה מבואר, שנשמות הצדיקים, דכורין, מעוררים בה אהבה הזאת לז"א.
%break
.749 כעין זה תשוקת הנוקבא, לירות מים תחתונים נגד מים עליונים, אינה אלא בנשמות הצדיקים. אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב, שעליהם עומדים עליונים ותחתונים.
%page 271
וע"כ, צדיק יסוד עולם, שאפשר לפרשו על צדיק העליון, יסוד דז"א, ואפשר לפרשו על נשמות הצדיקים. ושניהם אמת.
%break
.750 והסוד של כל זה הוא, צדיק. הוא יסוד שלמעלה, יסוד דז"א, והוא יסוד למטה בנוקבא ובנשמות הצדיקים. וכנ"י, הנוקבא, נכללת מהצדיק של מעלה ומלמטה.
%break
צדיק מצד זה שהוא יסוד דז"א, וצדיק מצד זה שהוא נשמת הצדיק שלמטה, יורשים את הנוקבא. 
%break
כמ"ש, צדיקים יירשו אָרץ, הנוקבא. הצדיק, יסוד דז"א, יורש הארץ הזו, הנוקבא, ומשפיע לה ברכות בכל יום, ונותן לה תענוגים ומעדנים בהמשכה עליונה מבינה, שמושך אליה.
("שלוש נשמות", ויחי)
%break
%H בני אדם ומלאכים
%break
.219 בשעה שנשמות קדושות באות מלמעלה למטה, וצדיקי העולם ממשיכים אותן מהמלך ומהמלכה, מזיווג זו"ן, מועטות הן שזוכות, שבאותה שעה שיורדת לעולם, נמצאת עומדת ומשמשת לפני המלך. ורצון המלך הוא להסתכל בה. ואח"כ יורדת לעולם. 
%break
בשעה שהקב"ה נשב רוח בכל נשמה ובכל מלאך שבשמיים, כל הצבאות נעשו ונגמרו בקיומם. כמ"ש, בּדבַר ה' שמיים נעשו וברוח פיו כל צבאם. ומהנשמות, יש שמתעכבות ועומדות לפני הקב"ה, עד שהקב"ה מוריד אותן למטה.
%break
.220 מיום שנברא העולם, עומדות נשמות הצדיקים הגדולים לפני הקב"ה, ומתעכבות לפניו. והקב"ה מסתכל בהן, עד שמגיע הזמן להוריד אותן בארץ, שיתלבשו בגוף. 
%break
והן שולטות למעלה ולמטה. כמ"ש באליהו, חי ה' אלקי ישראל אשר עָמדתי לפניו. עמדתי, פירושו, מטרם שירד לעוה"ז. אח"כ חזר למקומו לשמיים ועלה לחדרו.
%break
ונשמות אחרות אינן עולות למקומן עד שימותו. משום שלא עמדו מקודם לכן לפני הקב"ה באותה המעלה, כמו חנוך ואליהו, שזכו לעלות למקומם בעודם בחיים. ומשום זה נעשה אליהו שליח ומלאך למעלה. וכן חנוך. ואלו הם שהתדבקו במלך יותר ממלאך.
%break
.221 כל הרוחות הקדושים שלמעלה, המלאכים, עושים שליחות של הקב"ה. וכולם באים ממקום אחד. ונשמות הצדיקים באות משתי מדרגות הכלולות באחד. 
%break
וע"כ עולות יותר ממלאכים, ומדרגותיהן יותר ממלאכים. וכל אלו שהיו חבויים שם, ירדו ועלו בחייהם, כמו חנוך, שלא נמצאה בו מיתה.
%break
שתי נקודות כלולות במלכות, מנעולא ומפתחא. וכל האורות נמשכים רק במפתחא. ונקודת המנעולא גנוזה בה. וע"כ נקראת המלכות עצה"ד טו"ר. כי האנשים, שנמשכים ממלכות, אם זכה ואינו חוטא, הרי טוב. שנקודת המנעולא אינה מתגלה, וזוכה לכל האורות. 
%break
ואם לא זכה, הרי רע, שמתגלה עליו נקודת המנעולא, ואז מסתלקים תכף כל האורות. ומטעם זה באה המיתה על כל אדם, כי השטן, מלאך המוות, מעורר על האדם את נקודת המנעולא, ואור החיים מסתלק בסיבתה.
%break
ויש מַעֲלה במלאכים שאין בבני אדם. המלאכים נמשכים מנקודה דמפתחא בלבד, ואין בהם שום חלק ממנעולא, וע"כ הם אינם מתים. משא"כ בני אדם, שכיוון שכלולים ג"כ מנקודה דמנעולא,
%page 272
הם מתים בגלל זה. ויש מעלה בבני אדם שאין במלאכים, כי המלאכים, עליהם לא מוטל התיקון, כי המפתחא אינו צריך שום תיקון, להיותו מבחינת בינה, וכל עיקרו לא בא אלא לתקן המנעולא. 
%break
וע"כ הם עומדים תמיד במדרגה אחת כמו שנבראו, ואין עליות ומדרגות נוהגות בהם. משא"כ בני אדם, הכלולים ממנעולא, עליהם מוטל כל התיקון. וע"כ כשזוכים, עולים בעליות ומשיגים מדרגות, שאין זה במלאכים.
%break
ויש נשמות גדולות, שמנעולא גנוזה בהן ביותר עד שאינה ראויה להתגלות לעולם, והם אינם מתים. כמו חנוך, שלא נמצאה בו מיתה.
("נפש ורוח", אחרי מות)
%break
%H 125,000 מדרגות לנשמות הצדיקים
%break
.222 125,000 דרגות לנשמות הצדיקים עלו ברצון הקב"ה מטרם שנברא העולם. שהקב"ה מזמן אותן בעוה"ז, בכל דור ודור. ועולות ומעופפות בעולם, ומתקשרות בצרור החיים, המלכות. 
%break
ועתיד הקב"ה לחדש בהן את העולם, כמ"ש, כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפניי.
("נפש ורוח", אחרי מות)
%break
%H לעורר רחמים על אלו הנשמות שגורשו
%break
.46 לֶעני ולגֵר תעזוב אותם, לעמוד האמצעי, ז"א.
%break
כי עמוד האמצעי כשהוא מחוץ למקומו, בגלות, נקרא גר. ומשום זה אמר משה, אני, שהמדרגה שלי היא עמוד האמצעי, קראתי לעצמי גר בגלות הראשונה. כמ"ש, גֵר הייתי בארץ נוכרייה, שז"א רובץ בגלות בשביל ישראל.
%break
.47 הרי מצוות לקט ופאה היו מקיימים ישראל בארץ ישראל, שאז היה הקב"ה במקומו ולא גר. ולמה כתוב, לעני ולגר תעזוב אותם? כדי לעורר רחמים על אלו הנשמות שגורשו ממקומן, כי אדם שהוא מחוץ למקומו נקרא גר. 
%break
כש"כ הנשמות, שהולכות ערומות מהעולם ההוא ובאות לעוה"ז. עליהן כתוב, כציפור נודדת מן קינה, זוהי הנשמה, שהשכינה אינה זזה ממנה.
%break
כן איש נודד ממקומו, זה הקב"ה, שהוא נע ונד ממקומו, מעוה"ב, בינה. ונודד אחר השכינה, שהיא עם הנשמה בעוה"ז, עד שנשלמו הימים, שהתחייבה הנשמה ללכת מחוץ למקומה.
%break
והוא שומר אותה, עד שיחזיר אותה למקומה. ונשבע שהוא לא יחזור למקומו עד שיחזיר אותה למקומה. וע"כ מי שחוזר בתשובה, ומחזיר נשמתו למקומה, הוא כמי שמחזיר הקב"ה ושכינתו למקומם.
%break
וזהו סוד הגאולה, כמ"ש, היום אם בקולו תשמָעו. ולפיכך, גם כשישראל בארץ ישראל, נקרא הקב"ה גר, בגלל נשמות ערומות אלו, שלא נעשה להן לבוש מתורה וממצוות,
%page 273
שיוכלו לבוא למקומן בעולם ההוא. ותפילת ערבית מעוררת רחמים עליהן, שישובו למקומן. ואז גם הקב"ה חוזר למקומו, לבינה.
%break
.48 אמרו בעלי המשנה של ישיבה עליונה של הקב"ה, ושל ישיבה תחתונה של מט"ט, משה, אנו שליחים של ריבון העולם אליך, אשרי חלקך שאתה בעל תשובה, 
%break
ושקול כנגד שישים ריבוא (600,000) מישראל, ואתה החזרת הקב"ה ושכינתו למקומם למעלה ולמטה. ובזכותך ייגאלו ישראל ויחזרו למקומם.
%break
ואין כוח לב' משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, לגאול את ישראל, חוץ ממך. ובגללך הם מתעכבים, לגאול את ישראל. השלם דברים מכובדים אלו, שעליהם כתוב, הנחמדים מזהב ומפז רב, ומתוקים מדבש ונופת צופים. ("ביומו תיתן שכרו", כי תצא)
%break
%page 274
%H ספר הזוהר
%break
%H בעזרת הזוהר נצא מהגלות
%break
.89 כעין זה יעשה לנסות ישראל בגאולה האחרונה. כמ"ש, יתבררו ויתלבנו וייצָרפו רבּים, שהם מצד הטוב, ועומדים בניסיון. והרשיעו רשעים, מצד הרע. ויתקיים בהם הכתוב, ואל אדמת ישראל לא יבואו, והורג אותם.
%break
.90 והמשכילים יבינו. כי הם מצד הבינה, עה"ח, עליהם כתוב, והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, בחיבור הזה של רבי שמעון, ספר הזוהר, מזוהר של אמא עילאה, שנקראת תשובה. 
%break
אלו לא צריכים ניסיון. ומשום שעתידים ישראל לטעום מעה"ח, שהוא ספר הזוהר, ייצאו בו מהגלות ברחמים.
("הסוטָה", נשוא)
%break
%H המשתדלים בספר הזוהר
%break
.88 והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הם בעלי קבלה. אלו הם המשתדלים בזוהר הזה, הנקרא ספר הזוהר.
("העורב והיונה", בהעלותך)
%break
%H ספר הזוהר - תיבת נוח
%break
.88 והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הם בעלי קבלה. אלו הם המשתדלים בזוהר הזה, הנקרא ספר הזוהר. שהוא כתֵיבת נוח, שמתקבצים בה שניים מעיר ושבע ממלכות, ולפעמים אחד מעיר ושניים ממשפחה, 
%break
שבהם מתקיים הכתוב, כל הבן היילוד היְאוֹרה תשליכוהו. סוד התורה נקרא בן. היילוד, פירושו המושג. היאורה, זהו אור התורה. תשליכוהו, כמו תשכילוהו, שכל סוד הנולד לך, 
%break
תשכיל אותו לאור התורה ולנשמתה. וזהו האור של ספר הזוהר הזה. והכול הוא בסיבתך.
("העורב והיונה", בהעלותך)
%break
%H האור של ספר הזוהר
%break
.88 כל הבן היילוד היְאוֹרה תשליכוהו. סוד התורה נקרא בן. היילוד, פירושו המושג. היאורה, זהו אור התורה. תשליכוהו, כמו תשכילוהו, שכל סוד הנולד לך, תשכיל אותו לאור התורה ולנשמתה. וזהו האור של ספר הזוהר הזה. ("העורב והיונה", בהעלותך)
%break
%page 275
%H הסודות שנגלו לחכמי זוהר
%break
.159 הסודות שנגלו לחכמי הזוהר, היו ע"י השגות האורות של המדרגות העליונות, בדרך השראה. ויש בהם פנים ואחוריים, שפירושם העלם וגילוי. ולפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של בחינת האחוריים שלה. 
%break
והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג.
("נעשה אדם", בראשית-א)
%break
%H בעלי הזוהר - מחשבותם ודיבורם במעשה ממש
%break
.200 אלו הצדיקים בעלי הזוהר ומכ"ש רבי שמעון, היו מחשבתם ודיבורם במעשה ממש, שכפי תכונת חידושי התורה שגילו, כן נתקנו והסתדרו אחריהם תכף המדרגות העליונות בפועל ממש. כלומר, שצדיקים בונים עולמות בחידושי תורה שלהם.
%break
וכיוון שרבי שמעון הכין עצמו כאן, להילחם עם הנחש הקדמוני ולהכניע אותו, ע"י ייחוד אבן הקלע, ולפתוח פתח בשביל באי עולם, שיידעו גם הם, איך להכניע את הנחש. ונודע, שאין אדם יכול לתקן במקום שאינו שם. 
%break
והיה רבי שמעון צריך להימצא בעת ההיא במקום מציאותו של הנחש, כדי שיוכל להכניע אותו, וכדי להיות בטוח, שלא יסתכן בהיותו במקום השפל הזה. לכן ביקש סיוע מאליהו, ממט"ט ומבעלי הישיבה של מעלה ושל מטה. ("אבן הקלע", בראשית-א)
%break
%page 276
%H עליות וירידות בדרך
%break
%H התגברות על כוחות הפירוד
%break
.121 מטרם שזוכים להפוך הרצון לקבל שבנו ע"י תורה ומצוות, לקבלה ע"מ להשפיע, נמצאים מנעולים חזקים על אותם השערים לה', כי אז יש להם תפקיד הפוך, להרחיק אותנו מה'. 
%break
ע"כ נקראים כוחות הפירוד מנעולים, כי סותמים את שערי ההתקרבות, ומרחיקים אותנו מה'.
%break
אבל אם אנו מתגברים עליהם, שלא ישפיעו עלינו, לצנן אהבתו מליבנו, הנה אז נהפכים המנעולים ונעשים פתחים, והחושך נהפך לאור, והמר למתוק. משום שעל כל המנעולים מקבלים אנו מדרגה מיוחדת בהשגחתו, 
%break
והם נעשים לפתחים, למדרגות של השגה בה'. ואלו המדרגות, שאנו מקבלים על הפתחים, נעשו להיכלות החכמה.
("שתי נקודות", הקסה"ז)
%break
%H עלייה נחשבת ליום מיוחד
%break
.140 מטרם גמה"ת, מטרם שהכשרנו את כלי הקבלה שלנו, לקבל רק ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו ולא לטובת עצמנו, נקראת המלכות בשם עצה"ד טו"ר. כי המלכות היא הנהגת העולם לפי מעשה בני אדם. וכיוון שאין אנו מוכשרים לקבל כל העונג והטוב, 
%break
שחשב ה' בעדנו במחשבת הבריאה, ע"כ מוכרחים לקבל הנהגת טו"ר מהמלכות, שהנהגה זו מכשירה אותנו סוף כל סוף, לתקן כלי הקבלה שלנו ע"מ להשפיע, ולזכות לעונג ולטוב שחשב בעדנו.
%break
כי הרגשתנו טו"ר מסבבת ג"כ שכר ועונש. כי הרגשת הרע גורמת פירוד מאמונת ה'. ונמצא, שאם האדם מתאמץ בעת הרגשתו הרעה, שלא לפגום אמונתו מחמת זה, ויוכל לשמור התורה והמצוות בשלמות, הרי הוא מקבל שכר. 
%break
ואם חלילה אינו עומד בניסיון ומקבל פירוד, הוא מתמלא בהרהורים רעים.
%break
ונודע, כי על הרהורים אלו לומדים, שהקב"ה מעניש עליהם כמו על מעשה, שעל זה כתוב, למען תְפוֹש את בית ישראל בליבם. גם נודע, שצדְקַת הצדיק לא תצילנו ביום פּשְׁעוֹ. אכן זה רק בתוהה על הראשונות.
%break
אמנם לפעמים מתגברים ההרהורים על האדם, עד שתוהה על ריבוי המע"ט שעשה, ואומר, מה בצע, כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות. כי אז נעשה רשע גמור, שהרי הוא תוהה על הראשונות. והוא מאבד כל המע"ט שעשה בהרהור רע זה. 
%break
כמ"ש, צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. ועכ"ז מועילה תשובה. אבל אז נחשב כמתחיל לעבוד ה' מחדש, כקטן שנולד, שכל צדקתו מימים שעברו, חלפה ואינה.
%break
והנה, הנהגת טו"ר, גורמת לנו הרבה פעמים עליות וירידות. כל אחד לפי מה שהוא. ותדע, שכל עלייה נחשבת משום זה ליום בפני עצמו. כי מסיבת הירידה הגדולה, שהייתה לו בינתיים,
%page 277
בהיותו תוהה על הראשונות, נמצא בעת עלייה, כקטן שנולד. הרי שבכל עלייה, הוא כמתחיל מחדש לעבוד את ה'. וע"כ נחשבת כל עלייה ליום מיוחד. ועד"ז כל ירידה נחשבת ללילה מיוחד.
%break
כמ"ש, יום ליום יביע אומר. יום קדוש מאלו הימים העליונים של המלך. כלומר, בכל עלייה, שהייתה לאדם, שהתדבק אז בימים העליונים של הקב"ה, משבחים את החברים ואומרים כל אחד לחברו אותו הדבר שאמר. 
%break
כי ע"י הזיווג הגדול שבגמה"ת, יזכו לתשובה מאהבה, כי יגמרו תיקון כלי הקבלה, שיהיו רק ע"מ להשפיע נחת רוח לה'. ויתגלה לנו בזיווג הזה כל הטוב והעונג הגדול של מחשבת הבריאה.
%break
ואז נראה בעליל, כי כל אלו העונשים, שהיו בימי הירידה, עד שבאנו להרהורים לתהות על הראשונות, הם היו המטהרים אותנו, וגורמים ישרים לכל האושר והטוב, שהגיע לנו בעת גמה"ת. 
%break
כי לולא אותם העונשים הנוראים, לא באנו לעולם לעונג ולטוב הזה. ואז הזדונות האלו נמצאים נהפכים לזכויות ממש.
%break
ויום ליום יביע אומר. שכל עלייה שמטרם גמה"ת, היא יום אחד מאלו הימים העליונים של המלך, המשבחים את החברים. ונמצא עתה, שהוא חוזר ומתגלה בכל הַדְרַת שלמותו, השייכת לאותו יום, 
%break
ומשבח חברים המחזיקים את התורה, עם אותו דבר שאמר כל אחד לחברים, שהוא שווא עבוד אלקים, ומה בצע, כי שמרנו משמרתו, שהביאם אז לעונשים גדולים.
%break
כי עתה נהפכו לזכויות, שהרי כל שלמותו ואושרו של אותו יום, לא היו יכולים להתגלות עתה, באותו פאר והדר, לולא העונשים ההם. 
%break
וע"כ נחשבו דוברי המילים ההן, ליראי ה' ולחושבי שמו, כמו מע"ט אמיתיים. וע"כ נאמר גם עליהם, וחמלתי עליהם, כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו.
%break
ונאמר, יום ליום יביע אותו אומר, ומשבח אותו. כי כל הלילות האלו, שהם הירידות, הייסורים והעונשים, שהפסיקו דבקות ה', עד שנעשו ימים מרובים בזה אחר זה. 
%break
הנה עתה, אחר שגם הלילות והחושך שבינתיים נעשו גם הם לזכויות ולמע"ט, ולילה כיום יאיר וחשכה כאורה, שוב אין הפסקות בינתיים, ונמצאים מתחברים כל 6000 שנה ליום אחד גדול בלבד.
%break
ונמצאים כל הזיווגים, שיצאו בזה אחר זה, וגילו עליות ומדרגות נפרדות, כל אחת מחברתה, התקבצו עתה לקומת זיווג אחד גבוה ונישא, המאיר מסוף העולם עד סופו. 
%break
וכתוב, יום ליום יביע אומר. כי המילה שהפסיקה בין יום ליום, נעשית עתה לשבח גדול, ומשבח אותו, כי נעשה לזכות. וע"כ נעשו כולם יום אחד לה'.
("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%H שמעון מן השוק
%break
.159 בכתוב, ויאמר אלקים, נעשה אדם, יש סוד, שאינו נגלה אלא ליראיו. פתח אותו זקן הזקנים ואמר, שמעון שמעון, מי הוא שאמר, נעשה אדם, וכתוב בו, ויאמר אלקים, מי הוא כאן השם אלקים הזה? 
%break
וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון, ולא רבי שמעון, אמר לחבריו, בוודאי שזהו הקב"ה, שכתוב בו, ועתיק יומין יושב. הרי עתה השעה לפתוח בסוד הזה, כי כאן יש סוד, שלא ניתנה רשות לגלות אותו, ועתה משמע שניתנה הרשות לגלות.
%break
%page 278
כי נודע, שהסודות שנגלו לחכמי הזוהר, היו ע"י השגות האורות של המדרגות העליונות, בדרך השראה. ויש בהם פנים ואחוריים, שפירושם העלם וגילוי. ולפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של בחינת האחוריים שלה. 
%break
והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג.
%break
כמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.
%break
לפיכך תכף אמר לחבריו, בוודאי שזהו הקב"ה, שכתוב בו, ועתיק יומין יושב. שאין מדרגה גבוהה ממנו.
("נעשה אדם", בראשית-א)
%break
%H העומד בניסיון הוא אהובו ובחירו של הקב"ה
%break
.21 אדה"ר נכנס בניסיון, שהנחש התגרה בו, ולא נשמר והתפתה וחטא באשת זנונים, שהוא הנחש הקדמוני. נוח נכנס בניסיון, ולא נשמר והתפתה אחר אשת זנונים, וחטא. 
%break
אברהם נכנס שם ויצא, שכתוב, ויירד אברם מצריימה, וכתוב, ויעַל אברם ממצרים. יצחק נכנס שם ויצא, שכתוב, וילך יצחק אל אבימלך, וכתוב, ויעל משם באר שבע.
%break
.22 יעקב, כיוון שנכנס במדרגת האמונה, אור הנשמה, הכרעת הארת הימין, הוצרך להביא מתנה לצד ההוא, גם להשליט את הארת השמאל, מדרגת חיה, שזהו רק ע"י ניסיון, כי כל מי שניצל משם, שעמד בניסיון, הוא אהובו ובחירו של הקב"ה. 
%break
כמ"ש, וייצא יעקב מבאר שבע, שהוא האמונה, קו הימין, וילך חרנה, צד שמאל, ששם נאחזת אשת זנונים, אישה מְנָאֶפת.
%break
ואמנם יש הרבה חילוקים באלו חמישה הניסיונות: עצה"ד, יין המשכר, מצרים, פלשתים, חרן, שהתנסו בהם אדה"ר, נוח, אברהם, יצחק, יעקב, מ"מ שורשם אחד הוא, המשכת החכמה מלמעלה למטה, הנקרא אשת זנונים. ("זוהר המראה המאירה", וייצא)
%break
%H בבוקר ובערב
%break
.414 כל אדם הבא לעבוד את הקב"ה, בבוקר ובערב צריך לעבוד את הקב"ה.
("עבדו את ה' ביראה", ויחי)
%break
%H בשעה שמתרחקים, חוזרים מיד אל המקום שעזבו
%break
.224 כמו אייל וצבי, בשעה שמתרחקים, חוזרים מיד אל המקום שעזבו, כך הקב"ה, אע"פ שהסתלק למעלה בא"ס, מיד חוזר למקומו, משום שישראל למטה מתאחדים בו, ואינם עוזבים אותו,
%page 279
להישכח ולהתרחק מהם. ועל זה כתוב, איילותי לעזרתי חושה.
%break
.225 ומשום זה צריכים להתאחד בהקב"ה, ולאחוז בו, כמי שמושך מלמעלה למטה, שלא יהיה איש נעזב ממנו אפילו שעה אחת.
("ואתה ה' אל תרחק", תרומה)
%break
%H הקב"ה מקדים שלום ממרחק
%break
.144 מים קרים על נפש עייפה. זוהי התורה, שכל מי שזכה לעסוק בתורה ומרווה נפשו ממנה, כתוב, ושמועה טובה מארץ מרחק. הקב"ה מכריז עליו כמה טובות להטיב לו בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, ושמועה טובה. מאיזה מקום היא טובה? 
%break
מארץ מרחק, ממקום שהקב"ה היה רחוק ממנו בתחילה, שהיה עימו בשנאה בתחילה. כמ"ש, וארץ מתקוממה לו. מהמקום הזה מקדימים לו שלום. 
%break
וזהו שכתוב, מארץ מרחק. וכתוב, מרחוק ה' נראה לי, ואהבַת עולם אהבתיךְ, על כן מְשכתיךְ חסד.
("מים קרים על נפש עייפה", אחרי מות)
%break
%H כיתרון האור מתוך החושך
%break
.105 כיתרון האור מן החושך. כי תועלת האור אינה באה אלא מתוך החושך. תיקון הלבן הוא שחור. כי לולא השחור לא היה מושג הלבן. ומשום שיש שחור, מתעלה הלבן ומתכבד. 
%break
משל למתוק ולמר, שאין איש יודע טעם מתיקות, מטרם שטועם טעם מר. מי עושה לזה שיהיה טעמו מתוק? המר.
%break
כי הדברים שיש ביניהם יחס הפוך, הרי האחד מגלה את חברו. כך בלבן ושחור, ובאור וחושך, ובחולה ובריא. כי אם לא היה חולה בעולם, לא היה שום מושג לשם בריא. 
%break
כמ"ש, גם את זה לעומת זה עשה האלקים. וכמ"ש, טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תַנַח את ידך.
("יתרון לחכמה על הסכלות", תזריע)
%break
%H ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד
%break
.119 ויקרא אלקים לאור יום, זהו אברהם, אור היום, קו ימין, ואור שלו, אור החסדים, הולך ומתחזק בתיקון היום. וע"כ כתוב, ואברהם זקן בא בימים, באורות החסדים המאירים. והוא זקן, כמ"ש, הולך וָאוֹר עד נכון היום. ומשום זה כתוב עליו, ויקרא אלקים לאור יום.
%break
.120 ולחושך קרא לילה. זהו יצחק, שהוא חושך, והולך ומחשיך, כדי לקבל הלילה בתוכו. ע"כ, כשנעשה זקן, כתוב, ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות, כי חשך לגמרי. כך הוא ודאי, שהוא צריך להיות חושך לגמרי, ולהתדבק במדרגתו כראוי.
%break
%page 280
יום הוא ז"א, ולילה היא הנוקבא. ומשורשם נבחן ז"א שכולו מקו ימין, והנוקבא נבחנת כולה מקו שמאל. ונודע, שקו שמאל הוא חכמה בלי חסדים, שאינה יכולה להאיר בלי התכללות מחסדים. וע"כ נבחן אז לחושך. 
%break
גם קו שמאל הוא במחלוקת עם קו הימין, ואינו רוצה בשום פנים להיכלל מחסדים, עד שבא קו אמצעי, קומת החסדים היוצאת על מסך דחיריק, הממעט לקו שמאל. ואז הוא מכריע ביניהם. והחכמה מתלבשת בחסדים. 
%break
ואז היא מאירה בשלמות. ונבחן ז"א, שנכלל מקו ימין הכלול משמאל, והנוקבא, מקו שמאל הנכלל מימין, ומתייחדים זה בזה. כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.
("ותכְהֶינָה עיניו מֵראות", תולדות)
%break
%page 281
%H עניים ועשירים
%break
%H צדקה לעני - א
%break
.20 אוי להם לבני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בכבוד אדונם. כי מי עושה השם הקדוש בכל יום? מי שנותן צדקה לעניים.
("ונתתי גשמיכם בעיתם", בחוקותיי)
%break
%H צדקה לעני - ב
%break
.21 העני אחוז בדין, וכל מאכלו בדין, במקום שנקרא צדק, מלכות. כמ"ש, תפילה לעני כי יעטוף. זוהי תפילה של יד, המלכות. כשאינה בזיווג עם ז"א, היא ענייה ונקראת צדק. 
%break
ומי שנותן צדקה לעני, עושה למעלה את השם הקדוש שלם כראוי, כלומר, שמחבר אותה עם ז"א המשפיע לה הכול.
%break
משום שצדקה היא עה"ח, ז"א. וצדקה נותנת ומשפיעה לצדק, המלכות. וכשנותנת לצדק, אז מתחבר זה בזה, ז"א במלכות, והשם הקדוש נמצא שלם.
%break
מי שעושה התעוררות זו של מטה, שנותן צדקה, הוא כאילו עשה את השם הקדוש בשלמות. כעין שעושה למטה, כך מתעורר למעלה. כמ"ש, אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. עושה צדקה, זהו הקב"ה. כביכול הוא עשה אותו.
%break
.22 עני מקומו מלכות, שאיננה בזיווג עם ז"א, משום שהעני אין לו משלו כלום, אלא מה שנותנים לו. וכך הלבנה, המלכות, אין לה אור משלה, אלא מה שנותן לה השמש, ז"א.
%break
.23 עני נחשב כמת, משום שאותו מקום גורם לו, כי במקום מיתה הוא מצוי. כי המלכות היא עצה"ד טו"ר, שאם זוכה הרי טוב וחיים, ואם אינו זוכה הרי רע ומוות. ומשום זה נקרא מת.
%break
ואותו שמרחם עליו, הוא נותן לו צדקה, וגורם שעה"ח שנקרא צדקה, שורה על עצה"ד שהוא עץ המוות, כמ"ש, וצדקה תציל ממוות. ונמצא, כמו שהאדם עושה למטה, שמחייה את העני שנקרא מת, 
%break
כך הוא עושה למעלה ממש, שמשרה עה"ח על עץ המוות. אשרי חלקו שזכה לעשות השם הקדוש למעלה, לייחד אותה עם ז"א. משום זה עולה צדקה על הכול.
("צדקה לעני", בחוקותיי)
%break
%H הַפְרשת תרומה, מעשר וחלה
%break
.119 על ג' חטאי העולם, תרומה מַעשר וחַלָה, שאינם מפרישים, בא רעב לעולם. וכל החטאים האלו אינם נמצאים אלא בעשירים, משום שליבם גבוה עליהם, ואינם נמצאים בעניים.
%page 282
ומה הדין, שהקב"ה ממית את העניים, ומשאיר את העשירים? הרי רק העניים מתים מרעב ולא העשירים. ומעתה יוסיפו העשירים לחטוא לפניו, כיוון שאינם נפגעים.
%break
אלא שכשרוצה הקב"ה להיפרע מהרשעים ולאבד אותם מהעולם, אז נותן להם שלום בעוה"ז, וממלא להם הכול.
%break
.120 כל בני העולם אינם נמצאים קרובים אל המלך העליון, כמו אלו הכלים שהוא משתמש בהם. והם, כמ"ש, לב נשבר ונדכֶּה אלקים לא תבזה. וכתוב, ואֶת דַכָּא ושְׁפל רוח. אלו הם כלי המלך. וכשנמצאת בצוֹרת בעולם, ורעב, והדין מתחזק על העניים, 
%break
אז הם בוכים וצועקים לפני המלך, והקב"ה מקרב אותם יותר מכל אדם. כמ"ש, כי לא בָזָה ולא שיקַץ עֱנוּת עני. ואז הקב"ה פוקד, על מה בא הרעב לעולם. אוי להם לאלו הרשעים שגרמו את זה.
%break
.121 כשמתעורר המלך להשגיח בעולם, על קול צעקתם של העניים, הרחמן יצילנו מהם ומעלבונם, אז כתוב, שָׁמוֹע אשמע צעקתו. שמוע אשמע, כתוב פעמיים. אחד, הוא להשגיח בקולם. ואחד, הוא להיפרע מאלו שגרמו להם את זה. 
%break
כמ"ש, ושמעתי כי חנוּן אני וחרה אפי. וע"כ, בשעה שהרעב נמצא בעולם, אוי להם לאלו העשירים הרשעים מחמת קול צעקתם של העניים לפני הקב"ה.
("אם עולָה קורבנו", ויקרא)
%break
%H חילקתי כל רכושי לעניים
%break
.128 שכל מי שמקריב קורבן ברצון הלב, הקב"ה מזדמן כנגדו.
%break
.129 קורבנו של העני חשוב לפני הקב"ה. כי הוא מקריב לפניו ב' קורבנות: אחד חֶלבו ודמו, ואחד הקורבן שמקריב, שהרי אין לו לאכול, והוא מביא קורבן. ובשעה ההיא מכריזים ואומרים, כי לא בָזָה ולא שׁיקַץ עֱנוּת עני, משום שקורבן עני משובח מכל.
%break
והרי קורבן העני שרציתי להביא, גרם לי להיות בחלקו של הקב"ה, גרם לי להיות בחלקה של התורה. משום זה חילקתי כל רכושי לעניים. כי קורבנם גרמו לי כל כך.
%break
.130 ולהקריב לפני הקב"ה רצון ליבו ורוחו ונפשו, שזה חביב עליו יותר מכל.
%break
.131 אשרי חלקם של הצדיקים, שמקריבים בכל יום לפני הקב"ה את עצמם ואת נפשם. ואני רוצה להקריב הקורבן הזה, כי זה רוצה הקב"ה מהאדם בעוה"ז.
("אם עולָה קורבנו", ויקרא)
%break
%H לא תלין פעולת שכיר
%break
.84 לא תעשוק את רעך ולא תגזול, לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר. כמ"ש, ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו השמש, כי עני הוא, ואליו הוא נושא את נפשו. לא תבוא עליו השמש, היזהר, שלא תיאסף בגללו מהעולם,
%page 283
מטרם שיגיע זמנך להיאסף. כמ"ש, עד אשר לא תחשך השמש, שרומז על פטירת אדם מהעולם. מכאן, מי שממלא נפש העני, הנה אפילו כשמגיעים ימיו להסתלק מהעולם, הקב"ה ממלא את נפשו ונותן לו יותר חיים.
%break
.85 לא תלין פעולת שכיר. מי שלוקח שכרו של העני, כאילו לוקח את נפשו ונפש אנשי ביתו. הוא המעיט את נפשם, הקב"ה ממעט ימיו, וממעט נפשו מהעולם. כי כל ההבלים, שיצאו מפיו של העני כל אותו היום, כולם עולים לפני הקב"ה ועומדים לפניו. 
%break
ואח"כ עולות נפשו ונפשם של אנשי ביתו, ועומדות באלו הבלים של פיו, שתובעים דין לפני הקב"ה. ואז, אפילו נגזר על אותו האדם כמה ימים וכמה טוב, כולם נעקרים ממנו ומסתלקים ממנו.
%break
.86 ולא עוד אלא שנפשו אינה עולה למעלה. הרחמן יצילנו מהם ומעלבונם. אפילו עשיר הוא, אסור להלין שכרו. ואליו הוא נושא את נפשו, אפילו מכל אדם. וכש"כ עני. 
%break
רב המנונא, כשהשכיר היה מסתלק מעבודתו, היה נותן לו שכרו, ואומר, קח את נפשך שהפקדת בידי, קח פיקדונך.
("לא תלין פעולת שכיר", קדושים)
%break
%page 284
%H ערב רב
%break
%H הערב רב מעכבים את ישראל בגלות יותר מהאומות
%break
.377 הערב רב הם שאור שבעיסה, שהתערבו בישראל כמו שאור בעיסה. ואוה"ע דומות למוֹץ. הערב רב מעכבים את ישראל בגלות, יותר מהאומות עכו"ם. 
%break
כמו שביארו חכמים, מי מעכב? שאור שבעיסה מעכב. כי הערב רב דבקים בישראל כשאור בעיסה. אבל אוה"ע אינם אלא כַּמוץ, אשר תידפֶנו רוח.
("טחול ומרה", פינחס)
%break
%H התרחקות מפנימיות התורה
%break
.100 וערב רב, הם כמ"ש, ויַרְא העם וינועו ויעמדו מרחוק. כך יהיו רחוקים מהגאולה, ויראו את תלמידי החכמים והעם הקדוש בכל הכבוד הזה. והם יהיו רחוקים מהם. ואם ירצו להתחבר עימהם, כתוב, לא תיגע בו יד, כי סָקוֹל ייסקל או יָרה ייָרה.
%break
בזמן ההוא יתקיים בישראל הכתוב, ה' בדד ינחנו ואין עימו אל נכר. ואין מקבלים גֵרים לימות המשיח. וכתוב, ורשעים בחושך יידָמו. אלו הם ערב רב. ומשום זה אמר הנביא עליהם, ואל אדמת ישראל לא יבואו.
%break
.101 אמר אליהו למשה, השעה לעלות למעלה ולהביא הגאולה השלמה, אמור אתה עליי בשבועה, כלומר שתשביעני למהר הגאולה. כי בשבילך אני רוצה לעלות. 
%break
כי נתן לי הקב"ה רשות, להתגלות לך בבית האסורים שלך, בקבורה שלך, ולעשות עימך טוב, כי אתה מחוֹלָל מעוונות העם. שהוא ביניהם כמו בבית האסורים, כמ"ש, והוא מחוֹלָל מפשעינו.
%break
.102 אמר לו משה, בשבועה עליך בשם הוי"ה, שלא תאחר הגאולה בכל יכולתך, כי אני נמצא בצער רב. כי עליי כתוב, וייפן כה וכה וירא כי אין איש, עוזר לי. להוציא אותי מהצער הזה, מהקבורה הזו, שכתוב עליי, וייתן את רשעים קברוֹ. 
%break
ואינם מכירים אותי, ואני נחשב בעיניהם, בין הערב רב הרשעים, ככלב מת שסרח ביניהם, כי חכמת סופרים תסרח ביניהם בכל עיר ועיר, ובכל מקום שישראל מפוזרים ביניהם בין המלוכות.
%break
ונעשו הערב רב רועים על ישראל, שהם צאן הקב"ה, שכתוב עליהם, ואַתן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם. ואין להם יכולת לעשות טוב עם תלמידי חכמים.
%break
כי משה רבנו, הוא התורה והדעת הפנימית, שלא תתגלה אלא בגאולה השלמה, ועד אז כתוב עליו, והוא מחולל מפשעינו. כי התורה, משה, התחללה ונעשתה חלולה, כי נעלמה הפנימיות שבה, ולא נשארה לנו אלא רק החיצוניות.
%break
%page 285
ואני נחשב בעיניהם, בין הערב רב הרשעים, ככלב מת שסרח. כלומר, שהם מתרחקים מפנימיות התורה, כמו שמתרחקים מסירחון. שעליה נאמר, וחכמת סופרים תסרח.
%break
.103 ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. והערב רב מחרימים אותם ביניהם. ובמקומות רבים אין נותנים להם אלא רק דבר קצוב, באופן שלא תהיה תקומה לנפילה שלהם, ואפילו חיי שעה. וכל החכמים ואנשי חיל ויראי חטא, 
%break
נמצאים בצער בדוחק וביגון, ונחשבים ככלבים. כמ"ש, בני ציון היקרים המסולאים בפז, איכה נחשבו לנבלֵי חֶרש בראש כל חוצות. שאינם מוצאים אכסניה ביניהם.
%break
.104 ואלו הערב רב, הם עשירים, בשלווה, בשמחה, בלי צער, ובלי יגון כלל, גזלנים בעלי שוחד, שהם דיינים ראשי העם. כי מלאה הארץ חמס מפניהם, עליהם כתוב, היו צריהָ לראש. 
%break
אמר משה לאליהו, בשבועה עליך, פעם שנייה, בחי ה' צבאות אלקי ישראל יושב הכרובים, שכל אלו הדברים לא ייפלו מפיך ובכל יכולתך תאמר אותם לפני הקב"ה, ולהראות הדוחק שלהם.
("ערב רב", נשוא)
%break
%H בהמה ואדם
%break
.94 ובזמן ששולט עה"ח, נכנע האילן של טו"ר, ולא יהיה לעמי הארץ, אלא מה שייתנו להם תלמידי חכמים, ונכנעים תחתיהם עמי הארץ, כמו שלא היו בעולם.
%break
.95 וכך, איסור והיתר, טומאה וטהרה, לא יעברו מעמי הארץ, כי מצידם אין בין הגלות לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד. כי הם אינם טועמים מעה"ח, שיתגלה לימות המשיח. 
%break
והם צריכים משנָה באיסור והיתר, בטומאה וטהרה. אלא שיהיו מבוזים לפני תלמיד חכם, כמו חושך לפני אור. כי הערב רב, הם עמי הארץ שהם חושך, ולא נקראו ישראל, אלא עבדים מכורים לישראל, משום שהם כבהמות.
%break
.96 וישראל נקראים אדם. ויש בישראל בהמה ואדם, כמ"ש, ואַתן צאני צאן מַרְעיתי, אדם אתם. ואתן צאני צאן מרעיתי, אלו הם עמי הארץ, שהם טובים מצד הטוב. אדם אתם, תלמידי חכמים.
%break
.97 לוּ עמי שומע לי ישראל. כתוב עמי וכתוב ישראל. עמי, הם עמֵי הארץ. ישראל, הם תלמידי חכמים. ועליהם כתוב, ובני ישראל יוצאים ביד רמה.
%break
.98 כמו שחילק אותם הקב"ה בהר סיני, כך יחלק אותם בגאולה אחרונה. כי בישראל כתוב, וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. וחמושים, פירושו מצד עה"ח, ז"א, חמישים שנה של יובֵל, בינה, שז"א מקבל אותם מבינה.
%break
וכתוב בהם, הֵמה יעלו בהר. וכתוב, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. וכתוב עליהם, ואשא אתכם על כנפי נשרים, שהם ענני כבוד, ואביא אתכם אליי. וכן, ובני ישראל יוצאים ביד רמה. כך יוציא את תלמידי החכמים בכל הכבוד הזה.
%break
.99 וכמ"ש בעמי הארץ מצד הטוב, ויתייצבו בתחתית ההר, כך יהיו בגאולה האחרונה, תחת תלמידי החכמים, כעבד שהולך לרגלי הסוס של אדונו. וכמו שנאמר להם בתחתית ההר,
%page 286
אם תקבלו את התורה מוטב, ואם לאו, שָׁם תהיה קבורתכם. כך ייאמר להם בגאולה האחרונה, אם תקבלו עליכם תלמיד חכם ביציאה מהגלות, כמו אדם הרוכב על סוס, ועבד המשמש לו, מוטב. ואם לא, שָׁם, בגלות, תהיה קבורתכם. ("עה"ח ועצה"ד", נשוא)
%break
%H חמישה מינים בערב רב
%break
.224 ה' מינים בערב רב: נפילים, גיבורים, ענקים, רפאים, עמלקים. ובסיבתם נפלה ה' קטנה ממקומה, מבינה, כמ"ש, זה לעומת זה עשה האלקים. 
%break
וכמו שיש חמש בחינות כח"ב תו"מ בקדושה, כן יש כנגדן בקליפות. והם חמישה מינים שבערב רב, שראשי תיבות שלהם נג"ע ר"ע, או ענ"ג ר"ע.
%break
כי ע"י הרע מתהפך ענ"ג להיות נֶג"ע, והנֶגע נעשה ענג. ואלו חמישה מינים דערב רב, מעורבים בישראל ומחטיאים אותם. ומשום זה נופלת ה' קטנה ממקומה, ממיתוקה בבינה.
%break
בלעם ובלק היו מבחינת עמלק, כי אם ניקח את האותיות ע"ם מהשם בלעם, ואותיות ל"ק מהשם בלק, תישארנה האותיות בב"ל. ב"ל מבלעם, ב' מבלק. ונמצא, אשר ב' הקליפות עמלק ובבל, מרומזות בשמות בלעם ובלק. 
%break
משמיענו, אשר עמלק ראש דקליפות וכתר כמו קליפת בב"ל, שכתוב עליה בדניאל, ראשה של זהב טוב. כי לולא היו שניהם מבחינות שוות, לא היו יכולים להתדבק בחיבור אחד בבלעם ובבלק.
%break
.225 ואלו שנשארו במבול מאלה שכתוב עליהם, ויימַח את כל היקום, ואלו שנשארו מקליפת עמלק בגלות הרביעית, גלות אֱדום, הם ראשים בעולם בכוח רב. משום שקליפה זו היא ראש וכתר דקליפות. והם נעשים כלי חמס לישראל. 
%break
ועליהם כתוב במבול, כי מָלאה הארץ חמס. אלו הם העמלקים, המין הראשון מחמשת המינים דערב רב. והם כתר דקליפות.
%break
.226 על הנפילים דערב רב כתוב, ויראו בני האלקים את בנות האדם כי טובות הֵנה. ואלו הם המין השני מהערב רב, חכמה דקליפות, והם מהנפילים של מעלה, 
%break
שנמשכים מעזא ומעזאל, שהיו מלאכי מעלה, והפיל אותם הקב"ה משמיים, וע"כ נקראים נפילים. ואלו נפילים דערב רב נמשכים מהם.
%break
כשרצה הקב"ה לעשות האדם, שאמר למלאכים, נעשה אדם בצלמנו, רצה לעשות אותו ראש על כל מלאכי מעלה, שיהיה הממונה על כל המלאכים. והם יהיו פקידים תחת שליטתו, כמ"ש ביוסף, ויַפקֵד פקידים על הארץ.
%break
.227 וע"כ רצו המלאכים לקטרג עליו, ואמרו להקב"ה, מה אֱנוֹש כי תזכרנו, הלוא הוא עתיד לחטוא לפניך, ולמה אתה משפיל אותנו תחתיו? 
%break
אמר להם הקב"ה, אם אתם הייתם למטה בארץ כמו האדם, הייתם חוטאים יותר ממנו. מיד, ויראו בני האלקים את בנות האדם, כי טובות הנה, וחשקו בהן. והפיל אותם הקב"ה למטה בשלשלאות.
%break
.228 אלו בני האלקים הם עזא ועזאל, שהנשמות של הערב רב מהמין השני נמשכות מהם, שהם נפילים. משום שהפילו עצמם מקדושתם, לזנות אחרי נשים שהן טובות.
%page 287
ומשום זה, גם הקב"ה הפיל אותם הערב רב מעוה"ב, שלא יהיה להם חלק שם. ונתן להם שכרם בעוה"ז, כמ"ש, ומְשלֵם לשונאיו אל פניו להאבידו, כדי לאבד אותם מהעוה"ב. וזה המין השני דערב רב, הנפילים, חכמה דקליפות.
%break
.229 הגיבורים, הם המין השלישי של הערב רב, שהתערב בישראל. עליהם כתוב, הֵמה הגיבורים אשר מעולם אנשי השֵׁם. והם נמשכים מצד אלו שכתוב עליהם, הבה נבנה לנו עיר, ונעשה לנו שֵׁם. כלומר, מצד דור הפְּלָגָה.
%break
המין הזה דערב רב בונים בתי הכנסיות והמדרשות, ונותנים בהם ספר תורה ועטרה על ראשו. והוא כנגד הכתוב, עיר ומגדל וראשו בשמיים. בונים בתי הכנסיות והמדרשות, הוא כנגד עיר. ונותנים בהם ספר תורה, הוא כנגד מגדל. 
%break
ועטרה על ראשו, כנגד ראשו בשמיים. ואינם מתכוונים לשם ה', אלא לעשות לעצמם שֵׁם, כמ"ש, ונעשה לנו שֵׁם.
%break
ובני הס"א מתגברים על ישראל, שהתברכו להיות כעפר הארץ, וגוזלים אותם, והעבודה נשברת ונחרבת, כלומר, בתי הכנסיות והמדרשות שעשו. 
%break
ועליהם נכתב, והמים גברו מאוד מאוד על הארץ. והקליפות והס"א, הנקראות מים, החריבו את הארץ בהתגברותן. וזה המין השלישי של הערב רב, שהם הגיבורים, והם כנגד בינה דקליפה.
%break
.230 הרְפאים, הם המין הרביעי של הערב רב, שהתערב בישראל. אם יראו שְׁעֵת צרה לישראל, מניחים אותם ונפרדים מהם. ואפילו יש להם כוח להציל אותם, אינם רוצים להציל אותם, 
%break
והם נרפים מהתורה, ומתרחקים ממנה, ומכל אלו העוסקים בתורה. לעשות טובה לעובדי עבודה זרה. כלומר, שמתרחקים מהתורה ומישראל, בשביל טובת עובדי עבודה זרה.
%break
עליהם נכתב, רפאים בל יקומו. כלומר, שלא יקומו לתחיית המתים. בעת שתבוא פקודה לישראל, וייוושעו מצרתם, כתוב עליהם, וַתְאבֵּד כל זֵכר לָמו. 
%break
כי להיותם תולדות החושך, אובדים בהכרח עם ביאת האור לישראל. וזה המין הרביעי של הערב רב, שהם הרפאים, והם כנגד ז"א דקליפה.
%break
.231 ענקים, הם המין החמישי של הערב רב. שהם מזלזלים באלו שכתוב בהם, וענקים לגַרגְרותֶיךָ, כלומר בישראל מקיימי התורה. וכתוב, רפאים ייחשבו אף הם כענקים. כי רפאים וענקים שקולים זה כזה. אלו הם שמחזירים את העולם לתוהו ובוהו. 
%break
והעניין הוא, שחָרב ביהמ"ק, וכתוב עליו, והארץ הייתה תוהו ובוהו. כי ביהמ"ק הוא עיקר העולם ויישוב העולם. וע"כ נחשב כאילו כל הארץ הייתה תוהו ובוהו.
%break
וב' מיני ערב רב הללו, שהתערבו בישראל, גורמים חורבן ביהמ"ק. תכף כשיבוא האור לישראל, שהוא הקב"ה, יימחו מהעולם ויאבדו. אבל גאולת ישראל אינה תלויה במְחייָתם, 
%break
אלא רק במחיית עמלק, עד שימחה אותו, שבו היא השבועה, כמ"ש, כי יד על כֵּס יה, מלחמה לה' בעמלק מדור דור.
("ה' מינים דערב רב", בראשית-א)
%break
%page 288
%H עבודה זרה
%break
.39 ואלו שפחות נוכריות הן מצד סם המוות, שהן כנגד השכינה, שהן נוקבא של ס"מ, אשר השפחה הייתה למטרוניתא, כלומר שפחה יורשת את גבירתה. 
%break
וס"מ והנוקבא שלו, שהוא אל אחר, עבדים היו אל הקב"ה, ואח"כ עשו עצמם אלוהות. והקב"ה עתיד להעביר אותם מהעולם ולמחות אותם.
%break
.40 אם בני אדם עושים אותם אלוהות, ולא מרצון עצמם, למה נענשו להעביר אותם מהעולם? אלא כשהיו דור המבול ודור הפְּלָגָה יודעים בהם, והיו מקטירים להם ומשתחווים להם, ובכוח ההוא שהיו מקטירים להם ומשתחווים להם, 
%break
היו יורדים אליהם ועשו רצונם, והיו מדברים באלו הצורות שעשו, הרי נעשו אלוהות ועבודת כוכבים ומזלות. ומשום זה עמד הקב"ה להעביר אותם ולמחות אותם מהעולם, את הצלמים שלהם שהיו עובדים אליהם, וקלטו מהם רוחות וצלמים.
%break
.41 וכשיש ערב רב בעולם, יורדים ס"מ ונוקבא באלו הצלמים להתגשם בהם. וע"כ הקב"ה יעביר אותם מהעולם, כמ"ש, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. האם בזמן הגלות האחרונה אין עבודה זרה, משום שבני אדם אינם יודעים בהם? 
%break
אלו היודעים שם בערב רב, נמצאים מכעיסים הקב"ה ושכינתו, וישראל שביניהם. והערב רב מצליחים בהם, לקיים מה שכתוב, ומשלֵם לשונאיו אֶל פניו להאבידו.
%break
.42 קמו כל התַנָאים והאמוראים ובירכו את משה, ואמרו לו, סיני סיני, מי יכול לדבר לפניך, שאתה בצורת אדונך, שבזמן שדיבר בהר סיני, שתקו כל החיות שבמלאכים, וכל החיות שבכיסא, והעליונים והתחתונים, ולא נמצא דיבור אחר אלא שלו. 
%break
ומשום שאתה בנו בצורה שלו, צריכים כל בעלי הישיבה לשמוע דברים ממך. אל תיתן שתיקה לדבריך.
("ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", כי תצא)
%break
%page 289
%H צדיקים ורשעים
%break
%H השגת המלכות
%break
.7 ואלו המשיגים את המלכות שבהיכלות, הם הצדיקים, אשר לא החליפו את כבוד ריבונם באלוהים אחרים, שהם משיגים את המלכות, כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה. 
%break
כי עניין האמונה, המלכות, הוא שהמשיג אותה זוכה להתדבק בריבונו, ולירוא ממנו תמיד, ולא יסור לימין ולשמאל.
("שבעה היכלות שבגן עדן", בראשית-ב)
%break
%H הקב"ה גוזר והצדיק מבטל
%break
.140 מי שיודע לקשור הייחוד הזה, אשרי חלקו. הוא אהוב למעלה ואהוב למטה. הקב"ה גוזר והוא מבטל. והאם יעלה על הדעת, שהצדיק יקטרג על רצון ריבונו, כי יבטל רצונו של הקב"ה?
%break
אלא כשהצדיק קושר קשרים ויודע לייחד ייחודים, ומאירים כל פנים, ונמצאת כל השלמות, והכול מתברך כראוי, הרי כל הדינים עוברים ומתבטלים, ולא נמצא שום דין בעולם. אשרי חלקו בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
והפירוש, שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל, הוא ע"י ריבוי אורות, שהצדיק ממשיך ע"י הייחודים שעושה, שהאורות ההם מבטלים את הגזרות והדינים מהעולם.
%break
כל מה שנאמר בצדיק, הוא מה שפועל למטה בעוה"ז. וע"כ כתוב בו, וצדיק יסוד עולם. כי הצדיק הוא קיום העולם.
("שבעה היכלות של או"א דבריאה", בראשית-ב)
%break
%H הרשעים, מעשי ידיו של הקב"ה
%break
.400 כשהקב"ה עושה דין ברשעי עולם, אע"פ שהם חוטאים לפני הקב"ה, ומכעיסים אותו כל היום, אינו רוצה להאביד אותם מהעולם. וכשמסתכל במעשיהם, מתנחם עליהם, על שהם מעשה ידיו, ומאריך אפו להם בעולם.
%break
.401 ומשום שהם מעשה ידיו, מקבל נחמה ומתנחם עליהם, ומרחם עליהם. וכשמבקש לעשות בהם דין, נעצב כביכול. כי משום שהם מעשה ידיו, נעצב עליהם.
("ויתעצב אל ליבו", בראשית-ב)
%break
%H המשבח ריבונו
%break
.304 אשרי חלקם של הצדיקים, שהקב"ה רצה בכבודם, וגילה להם נסתרות העליונים של החכמה. עליהם כתוב, סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם.
%break
%page 290
.305 ה' אלקיי, אתה ארוממך, אודה שמך כי עשית פלא, עצות מרחוק אמונה אומן. כמה יש להם לבני אדם להסתכל בכבודו של הקב"ה, ולשבח לכבודו. משום שכל מי שיודע לשבח לריבונו כראוי, הקב"ה עושה לו רצונו. ולא עוד, אלא שמרבה ברכות למעלה ולמטה.
%break
.306 וע"כ, מי שיודע לשבח לריבונו, ולייחד את שמו, חביב הוא למעלה, ונחמד למטה, והקב"ה משתבח בו, ועליו כתוב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאָר.
("שלושה אלה בני נוח", נוח)
%break
%H בשוב רשע מדרכו
%break
.78 שבועה נשבע הקב"ה שאינו חפץ במיתתם של רשעים, כמ"ש, חי אני נאום ה' אלקים, אם אחפוץ בְּמות הרָשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וְחָיָה. וְחָיָה בשני עולמות, העוה"ז והעוה"ב.
%break
.79 אשרי הבנים, שאומרים להם כך, והָשיבוּ וחְיוּ. שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל. כי הוא אינו חפץ במיתתם של רשעים, אלא שיחזרו בתשובה למען יחיו.
("אם אחפוץ במות המת", נוח, זוהר חדש)
%break
%H הדבק בה' חי
%break
.451 ואתם צדיקי אמת קדושים עליונים בני המלך הקדוש, אינכם יונקים מאותו הצד של מט"ט, אלא מאותו מקום קדוש שלמעלה, מהנוקבא דז"א, הנקראת ארץ החיים. עליכם כתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. ("מאמרים לברית מילה", לך לך)
%break
%H קטרוג יצר הרע
%break
.15 הצדיקים, מה הם עושים? אם בא להיטהר, אפילו יצה"ר הבא לקטרג עליו, נשמתו מסייעת לו. כמ"ש, ויאמר אברם אל לוט, שזה הנשמה אומרת ליצה"ר, אַל נא תהי מריבה ביני ובינֶךָ.
("לך לך מארצך", לך לך, זוהר חדש)
%break
%H היודעים את ריבונם, נכנסים לשערים עליונים
%break
.123 כמה מקומות מתוקנים יש לו להקב"ה בעולם ההוא. ובכולם יש בתי דירה לצדיקים, לכל אחד לפי מדרגתו כראוי לו.
%break
.136 אשריהם הצדיקים, שצפוּן להם הרבה טוב לעולם ההוא. ואין מקום פנימי כל כך לכל אלו הצדיקים, כמו אותם היודעים סוד ריבונם, ויודעים להידבק בו בכל יום.
%page 291
על אלו כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה למְחַכה לו.
%break
.137 למחכה לו, מה פירושו? הדוחקים להבין דבר חכמה, ומחכים לה להבין בירורו של הדבר, ולדעת את ריבונם, אלו הם שריבונם משתבח בהם בכל יום, 
%break
אלו הם הבאים בין העליונים הקדושים, ואלו נכנסים בכל השערים העליונים, ואין מי שימחה בידיהם. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב.
("כמה מקומות יש לצדיקים", חיי שרה)
%break
%H בכל יום ויום צריך האדם לחזור בתשובה
%break
.144 אמרו חכמים, שוב יום אחד לפני מיתתך, כי בכל יום ויום צריך האדם לחזור בתשובה ולמסור רוחו אליו, שייצא באחד. כמ"ש, בידךָ אפקיד רוחי.
("שריפת קודשים", צו)
%break
%H בעלי תשובה
%break
.121 אשריהם בעלי תשובה שבשעה אחת, ביום אחד, ברגע אחד, הם קרבים אל הקב"ה. מה שלא היה כן אפילו לצדיקים גמורים, שהם התקרבו אל הקב"ה בכמה שנים. 
%break
אברהם לא נכנס באלו הימים העליונים, עד שהיה זקן. וכן דוד, כמ"ש, והמלך דוד זקן בא בימים. אבל בעל תשובה, מיד נכנס ומתדבק בהקב"ה.
%break
.122 במקום שבעלי תשובה עומדים בו, באותו העולם, אין לצדיקים גמורים רשות לעמוד בו. משום שהם קרובים אל המלך יותר מכולם. והם מושכים השפע מלמעלה עם יותר כוונת הלב, ועם כוח גדול ביותר להתקרב אל המלך. ("ואברהם זקן בא בימים", חיי שרה)
%break
%H עתיד הקב"ה לשמוח עם הצדיקים
%break
.39 עתיד הקב"ה לשמוח באותו זמן עם הצדיקים, להשרות שכינתו עימהם, והכול ישמחו באותה שמחה, כמ"ש, ישמח ה' במעשיו. עתידים הצדיקים באותו זמן לברוא עולמות ולהחיות מתים.
%break
והרי כתוב, שאין כל חדש תחת השמש? אלא בעוד שהרשעים בעולם וירבו, כל העולם אינו בקיום. וכשהצדיקים בעולם, אז העולם מתקיים. ועתידים להחיות מתים, כמ"ש, עוד יישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים.
%break
.40 באותו זמן ישיגו הצדיקים דעת שלמה.
("סעודת הצדיקים לעת"ל", תולדות)
%break
%page 292
%H עתידים הצדיקים להשיג את הקב"ה בליבם
%break
.40 ביום שישמח ה' במעשיו, עתידים הצדיקים להשיג את הקב"ה בליבם, ותתרבה אז החכמה בליבם, כמו שהיו רואים אותו בעין.
("סעודת הצדיקים לעת"ל", תולדות)
%break
%H סעודה לצדיקים
%break
.41 עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים לעת"ל, כמ"ש, ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו. וזהו ניזונים. וזהו נהנים. הצדיקים שלא זכו כל כך, נהנים מאותו זיו, שלא ישיגו כל כך. אבל הצדיקים שזכו, ניזונים, עד שישיגו השגה שלמה. ("סעודת הצדיקים לעת"ל", תולדות)
%break
%H שלמות ורצון ותשוקה אל הקב"ה, ע"י נשמות הצדיקים
%break
.730 שימֵני כחוֹתָם על ליבך, רשָפיהָ רשׁפֵּי אש. אין לכנ"י, הנוקבא, שלמות ורצון ותשוקה אל הקב"ה, 
%break
אלא ע"י נשמות הצדיקים, שהם מעוררים נביעת המים התחתונים בנוקבא, נגד המים העליונים דז"א, שמעלים מ"ן לנוקבא, שבשעה ההיא שלמות הרצון והתשוקה הן בדבקות אחד לעשות פירות.
%break
.731 אחר שהתדבקו זו"ן זה בזה, והיא קיבלה תשוקה לז"א, היא אומרת, שימני כחותם על ליבך. דרכו של חותם, כיוון שהתדבק במקום אחד, אע"פ שהוסר משם, הרי נשאר רשימתו באותו מקום, ואינה סרה ממנו, וכל הרשימה וכל הצורה שלו נשארו שם.
%break
כך אמרה כנ"י, הנוקבא, הנה התדבקתי בך. אע"פ שאסור ממך ואלך בגלות, שימני כחותם על ליבך, כדי שתישאר כל צורתי בך, כאותו חותם המשאיר כל צורתו באותו מקום שהתדבק בו.
("שימֵני כחוֹתָם על ליבך", ויחי)
%break
%H היא מעוררת את האהבה ורודפת אחריו
%break
.739 בכל מקום הזכר רודף אחר הנוקבא, ומעורר אליה האהבה. וכאן יוצא, שהיא מעוררת האהבה ורודפת אחריו, כמ"ש, שימני כחותם על ליבך. 
%break
ודרך העולם, שאין זה שבח אל הנוקבא לרדוף אחר הזכר. אלא בהכרח דבר סתום הוא, ודבר עליון צפוּן באוצרות המלך.
("שימֵני כחוֹתָם על ליבך", ויחי)
%break
%page 293
%H רשע וטוב לו, צדיק ורע לו
%break
.86 הקב"ה אינו דן את האדם כפי מעשיו הרעים, שהוא עושה תמיד. כי אם היה עושה כך, לא היה העולם יכול להתקיים. אלא הקב"ה מאריך אפו עם הצדיקים ועם הרשעים. ועם הרשעים מאריך אפו עוד יותר מצדיקים, כדי שישובו בתשובה שלמה, 
%break
שיתקיימו בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, כי אם בשוב רשע מדרכו, וחיה בעוה"ז ובעוה"ב. משום זה מאריך אפו להם תמיד. או מטעם, שייצא מהם בעולם גזע טוב, כמו שיצא אברהם מתרח, שהוציא גזע ושורש טוב בעולם.
%break
.87 אבל הקב"ה מדקדק תמיד עם הצדיקים בכל מעשיהם שעושים, משום שיודע, שלא יטו לימין או לשמאל. 
%break
וע"כ הוא מנסה אותם. ולא בשביל עצמו הקב"ה מנסה אותם, שהרי יודע יצרם וכוח אמונתם, ואינו צריך לנסות אותם. אלא שמנסה אותם, כדי להרים ראשם בזכות הניסיונות.
("אמר שומר בא בוקר", תרומה)
%break
%H הקב"ה רוצה בנשמה ולא בגוף
%break
.89 ה' צדיק יבחן. מהו הטעם? משום שכאשר הקב"ה חפץ בצדיקים, רוצה בנשמה ולא בגוף. כי הנשמה דומה לנשמה העליונה, השכינה. והגוף אינו ראוי להתאחד למעלה עם השכינה. 
%break
ואע"פ שצורת הגוף היא בסוד העליון, שנמשך מהשכינה, מלכות, מ"מ אינו ראוי להתאחד עימה.
%break
.90 בשעה שהקב"ה חפץ בנשמתו של אדם להאיר אותה, הוא מכה את הגוף, כדי שתשלוט הנשמה. כי כל עוד שהנשמה עם הגוף הם שווים, אין הנשמה יכולה לשלוט. וכשהגוף נשבר, הנשמה שולטת.
("אמר שומר בא בוקר", תרומה)
%break
%H המדרגה, שכל הנשמות תלויות בה, המלכות
%break
.90 ה' צדיק יבחן, פירושו, שמחזק אותו.
%break
.91 ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו. המדרגה, שכל הנשמות תלויות בה, המלכות, שנאה נפשו של אותו רשע, כי אינו רוצה אותה להתדבק בה, בעוה"ז, ואינו רוצה אותה בעוה"ב. נפש ה' שנאה רשע ואוהב חמס. 
%break
ומשום זה כתוב, ה' צדיק יבחן, כי אהב אותו.
("אמר שומר בא בוקר", תרומה)
%break
%page 294
%H הכול הולך אחר המחשבה וההרהור
%break
.176 בנֵי עליון, קדושים עליונים, ברוכי העולם בעלי מוח האגוז, הֵיאספו לדעת, כי ציפור יורדת בכל יום, מתעוררת בגן, שלהבת אש בכנפיה. בידה ג' מניפות, יָעים, חדות כחרב, מַפתחות האוצרות ביד ימינה.
%break
זוהר מזמין רק אותם האנשים, שזכו אל המדרגות חו"ב תו"מ: בני עליון, בינה. קדושים עליונים, חכמה. ברוכים דעולם, ת"ת. 
%break
מוח האגוז, מלכות. ואומר להם, היאספו לדעת ולהשכיל בכרוז של הציפור, שמכריזה בכל יום בגן עדן. כי הם ראויים להבין דבריה, ולא אחרים, שעוד לא זכו לאלו המדרגות.
%break
.177 קוראת בכוח לצדיקים שבגן עדן, מי מכם שפניו מאירים, שזכה לחכמה, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו, שנכנס ויצא והתחזק בעה"ח, שזכה לג' קווים: נכנס בקו ימין, ויצא בקו שמאל, והתחזק בעה"ח, קו אמצעי. הגיע בענפיו, חג"ת נה"י דז"א, ונאחז בשורשיו, ג"ר דז"א. 
%break
אוכל מפירותיו המתוקים מדבש, הארת החכמה שבנוקבא דז"א, שזה פרי מתוק שלו. הנותן חיים לנפש ורפואה לעצמו, הגוף שלו. ומכריזה ואומרת, מי הוא הזוכה לכל זה?
%break
.178 מי שנשמר מהרהור רע, מהרהור המשקר בעה"ח, מהרהור המטַמא את הנהר והנחל, מקורו של ישראל, מהרהור הנותן מוות לנפש ושבירה לעצמו, אין לו קיום כלל.
%break
.181 הרהור טוב העולה למעלה, נאחז בעה"ח, קו אמצעי, ומחזיק בענפיו ואוכל מפירותיו. כל הקדושות וכל הברכות יוצאות ממנו, ונוחל חיים לנפשו ורפואה לעצמו. עליו כתוב, והיה כעץ שתוּל על מים ועל יוּבַל ישלח שורשיו.
%break
.182 כל דברי העולם הולכים אחר המחשבה וההרהור. כמ"ש, והתקדשתם והייתם קדושים. משום שכל הקדושות שבעולם הוא מוציא וממשיך עם הרהור טוב.
("ההרהור שלו היה ברחל", וייצא)
%break
%H אוי לרשעים שאינם מעריכים את התורה
%break
.341 אוי לרשעי עולם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים בדברי תורה, וכשהם מסתכלים בה, הנה משום שאין בהם תבונה, דברי תורה דומים בעיניהם, כאילו הכול היה דברים ריקים ואין בהם תועלת. 
%break
והכול הוא משום שהם ריקים מדעת ומתבונה, כי כל הדברים שבתורה כולם הם דברים עליונים ומכובדים. ובכל דבר שכתוב בה, יקרה היא מפנינים. וכל חפצים לא ישתוו לה.
%break
.342 וכל הטיפשים אטומי הלב, כשרואים דברי תורה, לא די להם שאינם יודעים, אלא עוד שאומרים, שהדברים נשחתים, דברים שאין בהם תועלת. אוי להם, כאשר ידרוש מהם הקב"ה על כלימתה של התורה, וייענשו בעונש הראוי למורד בריבונו.
%break
.343 כתוב בתורה, כי לא דבר ריק הוא. ואם הוא ריק, אך מכם הוא ריק. כי התורה כולה מלאה מכל האבנים הטובות, והמרגליות היקרות, מכל טוב שבעולם.
("המקלות", וייצא)
%break
%page 295
%H כשיתחכם האדם בתורה, התועלת שלו היא
%break
.344 שלמה המלך אמר, אם חָכַמתָ, חָכַמתָ לָך. כי כשיתחכם האדם בתורה, התועלת שלו היא, ולא של התורה, כי בתורה אינו יכול להוסיף אפילו אות אחת. 
%break
ולַצְתָ לבדך תישא, כי לא ייגרע כלום, משום זה, מהשבח של תורה. והליצנות שלו לבדו היא, ונשאר בה, לאבדו מעוה"ז ומעוה"ב.
("המקלות", וייצא)
%break
%H דרכו של אדם צדיק
%break
.8 ע"כ הקדים עצמו היצה"ר להתחבר עם האדם מיום שנולד בו, כדי שיאמין לו. וכשיבוא אח"כ היצה"ט, אין האדם יכול להאמין לו, ודבריו דומים עליו למשא. 
%break
כעין זה רשע ערום, הוא מי שמקדים עצמו לטעון דבריו לפני הדיין, מטרם שיבוא חברו, בעל הדין. כמ"ש, צדיק הראשון בריבו, ובא רעהו וחקרוֹ.
%break
.10 וע"כ, כל דיין, המקבל דבריו של בעל דין, מטרם שיבוא חברו, דומה כאילו מקבל עליו אל אחר להאמין בו. אלא, כמ"ש, ובא רעהו וחקרו, כלומר, אחר שיבוא רעהו, אז ישמע טענותיו.
%break
וזהו דרכו של אדם צדיק.
("ויישב יעקב", ויישב)
%break
%H צדיק ורע לו, צדיק וטוב לו
%break
.10 צדיק הוא מי שלא האמין לאותו רשע ערום, יצה"ר, משום שהקדים טענותיו מטרם שיבוא חברו, יצה"ט. שמקיים הכתוב, ובא רעהו וחקרו. ובדבר זה אנשים נכשלים מלזכות לעוה"ב.
%break
.11 אבל צדיק, שיָרֵא את ריבונו, כמה רעות הוא סובל בעוה"ז, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם היצה"ר. והקב"ה מציל אותו מכולם. כמ"ש, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'. לא כתוב, רבות רעות לצדיק, אלא, רבות רעות צדיק. 
%break
שהסובל רבות רעות הוא צדיק, משום שהקב"ה חפץ בו. כי הרעות שסובל, מרחיקות אותו מיצה"ר. ומשום זה הקב"ה חפץ באדם ההוא, ומציל אותו מכולם, בעוה"ז ובעוה"ב. אשרי חלקו.
("ויישב יעקב", ויישב)
%break
%H המתקרב לתורה נקרא טוב
%break
.9 כשהאדם מתקרב לתורה, הנקראת טוב, כמ"ש, טוב לי תורת פיךָ, אז מתקרב אל הקב"ה, הנקרא טוב. ואז מתקרב להיות צדיק, הנקרא טוב.
%break
וכשהוא צדיק, שורה עליו השכינה, ומלמדת אותו סודות עליונים בתורה, משום שהשכינה אינה מזדווגת אלא בטוב, שהוא צדיק. וצדיק וצדק, שצדק הוא השכינה, הולכים יחד.
("מכירת יוסף", ויישב, זוהר חדש)
%break
%page 296
%H הצדיקים עושים שלום למעלה
%break
.32 רוצה ה' את יראיו, את המייחלים לחסדו. כמה חפץ הקב"ה בצדיקים, משום שהצדיקים עושים שלום למעלה, באו"א, ועושים שלום למטה, בזו"ן, ומביאים את הכלה לבעלה. ומשום זה חפץ הקב"ה באלו המתייראים אותו ועושים רצונו.
%break
כי ע"י המ"ן שהם מעלים לזו"ן, מעלים גם זו"ן מ"ן לאו"א, ונעשה זיווג למעלה באו"א ולמטה בזו"ן. 
%break
והכלה, הנוקבא, הם מביאים לבעלה, ז"א, להזדווג. ומשום זה הקב"ה, ז"א, חפץ בהם. כי זולתם לא היה שלום, זיווג, לא למעלה באו"א, ולא למטה בזו"ן.
("ויריצוהו מן הבור", מקץ)
%break
%H רוצה ה' את יראיו
%break
.33 המייחלים לחסדו הם העוסקים בתורה בלילה ומשתתפים עם השכינה, וכשהגיע הבוקר הם מייחלים לחסדו.
%break
בזמן שהאדם עוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירוֹ עימי. יומם יצווה ה' חסדו, משום שבלילה שירו עימי.
%break
ע"כ כתוב, רוצה ה' את יראיו, ולא כתוב, ביראיו. שלא לבד שחפץ בהם עצמם, אלא, כמי שמַפנה את רצונו לאחר, וחפץ להתפייס עימו. כי, רוצה, הוא גם לשון ריצוי ופיוס. 
%break
וע"כ כתוב, רוצה ה' את יראיו, כלומר, שמְרצה ומפייס אותם. ולא כתוב, ביראיו, שהיה משמע שחפץ בהם עצמם, ולא היה משמע, שגם מרצה ומפייס אותם.
("ויריצוהו מן הבור", מקץ)
%break
%H רצון הלב
%break
.53 את הכול עשה יפה בעיתו, גם את העולם נתן בליבם. שכל העולם וכל מעשי העולם, אינם נקשרים בקדושה, אלא ברצון הלב, כשעולה ברצון האדם. כמ"ש, וידעת היום והשֵבותָ אל לבבך. אשריהם הצדיקים, שממשיכים ברצון ליבם מע"ט, להטיב לעצמם ולכל העולם. 
%break
והם יודעים להתדבק בעת שלום, בעת שיש זיווג העליון, שנקרא שלום. ובכוח הצדקה שעושים למטה, הם מעלים מ"ן, והם ממשיכים לאותה המדרגה שנקראת כל, יסוד, להאיר בעיתו, בנוקבא.
%break
.54 אוי להם לרשעים שאינם יודעים עת שלום של המעשה, ואינם משגיחים לעשות מעשיהם בעולם על תיקון הנצרך לעולם, ולתקן המעשה במדרגה הראויה לו, שאינם מעלים מ"ן ע"י מעשיהם לזיווג עליון, שהוא עת שלום. ("ויריצוהו מן הבור", מקץ)
%break
%page 297
%H לעולם לא יפתח אדם פיו לרע
%break
.57 לעולם אל יפתח אדם פיו לרע, כי הוא אינו יודע מי מקבל הדבר, וכשאדם אינו יודע, הוא נכשל בה. והצדיקים כשפותחים פיהם, כולם שלום.
("ויריצוהו מן הבור", מקץ)
%break
%H צדיק וצדק
%break
.408 כשהברכות נמשכות מלמעלה מהעומק הזה, מבינה, מקבל אותן כולן שמיים, ז"א, וממנו נמשכות למטה עד שמגיעות לצדיקים, צדיק וצדק, ברית העולם, הנוקבא. 
%break
וממנה מתברכים כל הצבאות וכל המחנות למיניהם, שהם התחתונים שבבי"ע.
("המלאך הגואל", ויחי)
%break
%H כרוז לחזור למוטב
%break
.78 שלושים יום טרם שבא כוח לעם בארץ, או מטרם שבא משבר לעם בארץ, מכריזים דבר זה בעולם. ולפעמים נמסר הדבר בפי הילד. ולפעמים לאנשים האלו שאין בהם דעת. ולפעמים נמסר הדבר בפי העופות והם מכריזים בעולם, ואין מי שיקשיב אליהם. 
%break
וכשהעם צדיקים, נמסר הדבר ההוא אל הראשים צדיקי העולם, כדי שיודיעו לעם וישובו לאדונם.
("וַיָקָם מלך חדש", שמות)
%break
%H הקב"ה משתעשע עם הצדיקים
%break
.98 בחצות לילה, רבי חייא ורבי יוסי ראו איילה אחת, שעברה לפניהם והייתה צועקת, והרימה קולות. שמעו קול אחד המכריז ואומר, נֵעוֹרים קומו, ישֵנים התעוררו. 
%break
עולמות, היכונו לפני אדוניכם. כי אדוניכם יוצא לגן עדן, שהוא היכלו, המלכות, להשתעשע עם הצדיקים.
%break
.99 אמר רבי חייא, עתה חצות לילה ממש. וקול זה ששמענו, יוצא ומחלחל האיילה של מעלה, המלכות, ושל מטה. כמ"ש, קול ה' יחוֹלֵל אַיילוֹת. אשרי חלקנו, שזכינו לשמוע את זה.
%break
.100 בשעה שהקב"ה נגלה על הגן, מתאסף כל הגן, כל הצדיקים שבגן, ואינו נפרד מעדן, החכמה. ומהעדן הזה יוצאים מעיינות, הארת החכמה, לכמה אורחות ושבילים להשגת הצדיקים. 
%break
והגן הזה נקרא צרור החיים, ששם מתעדנים הצדיקים מהארת עוה"ב. ובשעה ההיא הקב"ה מתגלה אליהם.
("ויהי בחצי הלילה", בוא)
%break
%page 298
%H רחמי הקב"ה על הרשעים
%break
.231 אם על רשעים מגיעים רחמיו, כש"כ על צדיקים. אלא מי צריך רפואה? אלו שהם בעלי כאבים. ומיהם בעלי כאבים? אלו הם הרשעים. והם הצריכים רפואה ורחמים, שהקב"ה מרחם עליהם, שלא ייעזבו ממנו, והוא אינו מסתלק מהם, וישובו לפניו בתשובה. 
%break
כשהקב"ה מקרב, מקרב בימין. וכשהוא דוחה, דוחה בשמאל. ובשעה שדוחה, הימין מקרב. מצד זה דוחה, ומצד זה מקרב. והקב"ה אינו עוזב רחמיו מהם.
("הזקן", משפטים)
%break
%H ההולך ברע בלא תועלת
%break
.232 כתוב, וילך שובָב בדרך ליבו. וכתוב אחריו, דרכיו ראיתי ואֶרפָּאֵהו ואַנחֵהו ואשלֵם ניחומים לו ולאבליו. 
%break
אע"פ שהרשעים עושים בזדון והולכים בדרך ליבם, ואחרים עושים בהם התראה, ואינם רוצים להקשיב להם, עכ"ז, בשעה שחוזרים בתשובה ולוקחים הדרך הטובה של תשובה, הרי רפואה מוכנה לפניהם.
%break
.233 האם מדבר הכתוב על חיים או על מתים? כי תחילת הכתוב אינו סופו, וסופו אינו כתחילתו. תחילת הכתוב מראה על חיים, שכתוב, וילך שובב. 
%break
וסופו מראה על מתים, שכתוב, ואשלם ניחומים לו ולאבליו. אלא מדבר, בעוד שאדם בחיים, וכך הוא, וילך שובב בדרך ליבו, משום שיצה"ר שבו חזק ומתגבר בו. וע"כ הולך שובב ואינו רוצה לשוב בתשובה.
%break
.234 הקב"ה רואה דרכיו, שהולך ברע בלא תועלת. אומר הקב"ה, אני צריך לאחוז אותו בידו. שכתוב, דרכיו ראיתי, שהולך בחושך, אני רוצה לתת לו רפואה כמ"ש, וארפאהו. הקב"ה מביא בליבו דרך התשובה והרפואה לנשמתו. 
%break
ואנחהו, הוא כמ"ש, לֵך נְחֵה את העם. הקב"ה מנהיג אותו בדרך הישר, כמי שאוחז בידו של אחר ומוציא אותו מתוך החושך.
("הזקן", משפטים)
%break
%H רשע נקרא מת, בעל תשובה נקרא חי
%break
.235 ואשלם ניחומים לו ולאבליו. הרי נראה שמת הוא? כן ודאי שהוא מת ועומד בחיים, שכיוון שהוא רשע, נקרא מת. 
%break
מהו, ואשלם ניחומים לו ולאבליו? אלא הקב"ה עושה חסד עם בני אדם, שכיוון שנכנס לשנת 13 והלאה, נותן עימו שני מלאכים, ששומרים אותו מימינו ומשמאלו.
%break
.236 כשהאדם הולך בדרך הישר, הם שמחים בו, ומחזקים אותו בשמחה, ומכריזים לפניו, תנו כבוד לצורתו של המלך. וכשהולך בדרך עקום, הם מתאבלים עליו ועוברים ממנו. כיוון שהחזיק בו הקב"ה, והנהיג אותו בדרך הישר, אז כתוב, ואשלם ניחומים לו ולאבליו.
%break
%page 299
ואשלם ניחומים לו, בתחילה, שהוא מתנחם על מה שעשה בתחילה, ועל מה שעשה עתה, וחוזר בתשובה. 
%break
ואח"כ, ולאבליו, שהם המלאכים, שהיו מתאבלים עליו כשעברו ממנו, ועתה שחזרו אליו, הרי ניחומים לכל הצדדים, הן שמתנחם על מעשיו והן שמתנחם על צרותיו ואבלו.
%break
.237 ועתה הוא חי ודאי. חי בכל הצדדים, אוחז בעה"ח. ולכן נקרא בעל תשובה. כי כנ"י, המלכות, נקראת ג"כ תשובה. כי תשובה היא אותיות תשוב ו' לגבי ה'. ו' היא עה"ח, ז"א, ה' היא המלכות. וע"כ נקראת המלכות תשובה. 
%break
והוא נקרא בעל תשובה, בעלה של המלכות, שמשפיע לה. ע"כ אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במקום שבעלי תשובה עומדים.
("הזקן", משפטים)
%break
%H צורת הצדיק
%break
.49 אמר רבי שמעון, אני מעיד עליי שמיים וארץ, שבשעה ההיא מוסרים לו צורת הצדיק ההיא, כי אין צדיק בעוה"ז, שאין צורתו חקוקה למעלה תחת ידו של הממונה הזה. 
%break
ומוסרים בידו של הצדיק שבעים מפתחות, שכל אוצרות אדונו בהם, שזה ז"ת דחכמה, אז המלך מברך לצורת צדיק, בכל הברכות שבירך את אברהם, כשעשה נפשות הרשעים, כמ"ש, את הנפש אשר עשו בחרן.
%break
.50 והקב"ה רמז לד' מחנות מלאכים עליונים, ולוקחים הצורה ההיא והולכים עימה, והוא נכנס לשבעים עולמות גנוזים, שלא זכה בהם אדם אחר זולתו, כי אלו הגנוזים הם לאותם שעושים נפשות הרשעים. 
%break
ואם בני אדם היו יודעים כמה תועלת וזכות זוכים בגללם כשמזכים אותם בתשובה, היו הולכים אחריהם ורודפים אותם, כמי שרודף אחר החיים.
("שלושה צבעים בתוך שלהבת", תרומה)
%break
%H הצדיקים הם פני השכינה
%break
.680 כשהאדם רואה את הצדיקים או הכשרים שבדור, ופוגש בהם, ודאי הם פני השכינה. ונקראים פני השכינה, משום שהשכינה מסתתרת בתוכם. השכינה בהם בסתר, והם בגלוי. משום שהקרבים אל השכינה נקראים פנים שלה. ומי הם הקרבים אליה? 
%break
הם אלו שהיא מיתקנת עימהם, להיראות אל מלך העליון, ז"א. הם המעלים מ"ן לייחד הקב"ה ושכינתו.
("הצדיקים הם פני השכינה", תרומה)
%break
%H אשרי הצדיקים היודעים סודות התורה
%break
.120 אשריהם הצדיקים היודעים סודות התורה ומתדבקים בתורה, ומקיימים הפסוק שכתוב, והגית בו יומם ולילה. ובגללה יזכו לחיי עוה"ב. כמ"ש, כי הוא חייך ואורך ימיך.
("העגל", כי תישא)
%break
%page 300
%H נחת רוח
%break
.22 אין נחת להקב"ה, עד שנכנס לגן עדן להשתעשע עם נשמות הצדיקים.
%break
.23 וכל אלו נשמות הצדיקים, פותחים ואומרים, שאו שערים ראשיכם ויבוא מלך הכבוד. מי זה מלך הכבוד, ה' עיזוז וגיבור. 
%break
ובשעה שנשמות הצדיקים, שהם בארץ, חוזרות לגופיהם, אז מחזקים אותן כל אלו המלאכים, ואומרים, הנה בָּרכו את ה', כל עבדי ה'.
("שלוש אשמורות", ויקהל)
%break
%H דמות כמראה אדם
%break
.443 דמות כמראה אדם. כתוב, דמות, ולמה כתוב עוד, כמראה? אלא, דמות אדם, הוא סוד עליון בכבוד עליון, ז"א בהוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' אדם (45), שהוא צורת אדם, היושב על הכיסא, מלכות. וזה שהתווסף כמראה, לכלול אלו צורות שבדברי החכמה, 
%break
המכונות ראייה או מראה, שהחכמה נקראת כך. והם סודות החכמה, העולים ומתעטרים למעלה בז"א. ואח"כ הם עומדים בצורת אדם, בצורה שהצדיקים מעטרים אותם. ובכולם משתעשע הקב"ה בעטרותיו. ("וממעל לרקיע", ויקהל)
%break
%H עתידים הצדיקים להראות פניהם לפני כל העולם
%break
.444 ואתם חברים, הרי הקב"ה משתעשע עתה באלו המילים המתעטרות בדרך ההיא, שאמרתם. והרי קיימתם צורת אדם לפני אדונכם בצורותיכם הקדושות. כי אני, בשעה שראיתי אתכם והסתכלתי בצורתכם, 
%break
ראיתי בכם שאתם רשומים באדם, וידעתי שהצורה שלכם מזומנת למעלה. וכך עתידים הצדיקים לעת"ל להיות ניכר לעיני כל, ולהראות צורת פניהם הקדושה לפני כל העולם. כמ"ש, כל רואיהם יכירום. כי הם זרע בירך ה'.
%break
.445 בתוך כך ראה רבי שמעון את רבי יוסי, שהיה מהרהר בדברי העולם. אמר לו, יוסי, קום השלם צורתך, כי אות אחת חסרה בך. שמשום שהרהר בדברי העולם, קרא לו יוסי, ולא רבי יוסי. 
%break
קם רבי יוסי, ושמח בדברי תורה, וקם לפניו. הסתכל בו רבי שמעון, אמר לו, רבי יוסי, עתה, שלם אתה לפני עתיק יומין, וצורתך שלמה.
("וממעל לרקיע", ויקהל)
%break
%H הצדיקים נקראים כלי ה'
%break
.455 כתוב, וצָמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים.
וצמית, לשון נקי. שאם חשקך להתדבק באדם לקיים זרע בעולם, והלכת אל הכלים, אלו הם הצדיקים, שנקראים כלי ה',
%page 301
כמ"ש, היבָּרוּ נושאי כלי ה', שעתידים הצדיקים, שיביאו אותם כל העולם מתנה למלך המשיח. והם כלי ה', כלים שהקב"ה נהנה מהם. אלו הם כלים שבורים, שבורים הם בעוה"ז, כדי לקיים התורה. 
%break
והשימוש שהקב"ה משתמש בהם, אינו משתמש אלא מתוך כלים ההם. וכאשר תתדבק בהם, אז כתוב, ושתית.
("עינייך בשדה אשר יקצוֹרוּן", ויקהל)
%break
%H ההיכל השישי
%break
.702 ההיכל השישי עומד על כל ההיכלות התחתונים. בהיכל זה יש מאה אחרים, העומדים מחוץ להיכל, הנקראים יתדות, כמו אלו האחרים. והם מאה לצד ימין, ומאה אחרים לצד שמאל.
%break
.703 ב' ממונים עליונים יש בצד ימין, וב' ממונים אחרים לצד שמאל. בימין מלכיאל שְׁמַעְיָהאל. בשמאל מסַרְסָניה צַפְצָפיָה. אלו הם יתדות עליונים מימין ומשמאל.
%break
.704 הם עומדים ומזומנים בעולם. בזמן שמגיע זמנו של הצדיק להסתלק מהעולם, וניתנה רשות לס"א, אז אלו הארבעה עומדים להזדמן שם, כדי שתצא נשמתו בנשיקה, 
%break
ולא תצטער בשליטת הס"א. אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב, שריבונם מקדים עליהם שליטתם של הארבעה, שיהיו נשמרים בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
.705 מההיכל הזה מתחילים כל הסודות וכל המדרגות העליונות והתחתונות להתחבר. כדי שיימצא הכול, למעלה ולמטה, בשלמות, שיהיה הכול אחד וחיבור אחד, לייחד השם הקדוש כראוי ולהשתלם, שתאיר שפע העליון בתחתון, והארות הנרות יאירו כאחד, 
%break
שלא יסורו זה מזה. ואז מושפע ונמשך מי שנמשך, שלא נודע ולא נגלה, כדי שיתקרב ויתייחד זה עם זה, להיות הכול בייחוד השלם כראוי.
("היכל הרצון ת"ת", פקודי)
%break
%H לדעת את דרכי הקב"ה
%break
.706 אשרי חלקו של מי שיודע בסודות ריבונו, לדעת אותו כראוי, שהם אוכלים החלק שלהם בעוה"ז ובעוה"ב. על זה כתוב, הנה עבדיי יאכֵלו. 
%break
אשריהם הצדיקים, שעוסקים בתורה יום ולילה, משום שהם יודעים דרכי הקב"ה, ויודעים לייחד ייחוד הקדוש כראוי. כי כל היודע לייחד השם הקדוש בשלמות כראוי, אשרי הוא בעוה"ז ובעוה"ב.
("היכל הרצון ת"ת", פקודי)
%break
%H הצדיקים - מרכבה קדושה להגן על העולם
%break
.42 זכוֹר רחמיך ה' וחסדיך, כי מעולם הֵמה. זכור רחמיך, זה יעקב. וחסדיך, זה אברהם. כי מעולם המה, שמעולם לקח אותם הקב"ה, והעלה אותם למעלה, ועשה מהם מרכבה קדושה להגן על העולם.
%page 302
ומשום שהם מהעולם, הוא זוכר אותם, להגן ולרחם על העולם. כעין זה לוקח הקב"ה צדיקים מהעולם, ומעלה אותם למעלה, להגן על העולם.
("ויהי ביום השמיני", שמיני)
%break
%H הקב"ה רוצה בכבוד הצדיקים
%break
.391 אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב, שהקב"ה רוצה בכבודם, ומגלה להם סודות עליונים של שמו הקדוש, שלא גילה למלאכים העליונים הקדושים. 
%break
וע"כ יכול משה להתעטר בין המלאכים הקדושים, וכולם לא יכלו להתקרב אליו כאש שורפת וגחלי אש, משום שהזכיר השמות הקדושים, שהמלאכים לא ידעו אותם.
("השם הקדוש נחקק בבחינות ידועות", אחרי מות)
%break
%H קדושת צדיקים
%break
.255 אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. אשר כולם קדושים. הגוף שלהם קדוש, הנפש שלהם קדושה, הרוח שלהם קדוש, הנשמה שלהם קודש קודשים.
("נר"ן", אחרי מות)
%break
%H בשעה שהעולם צריך רחמים
%break
.258 שלושה מדורים עשה הקב"ה לצדיקים, לנר"ן שלהם אחר פטירתם. אחד, לנפשות הצדיקים, שלא הסתלקו מהעוה"ז, ונמצאות בעוה"ז. כי נפש הנפטר אינה מסתלקת מהעוה"ז, וכשהעולם צריך רחמים, ואלו בני האדם החיים יושבים בצער, 
%break
הן מתפללות תפילה עליהם, והולכות ומודיעות הדבר לישֵׁני חברון, האבות, והן מתעוררות ועולות לגן עדן הארץ, ששם רוחות הצדיקים מתלבשים בעטרות של אור, ומתייעצות בהם, וגוזרות גזרה, והקב"ה עושה רצונן, ומרחם על העולם.
%break
.259 ואלו נפשות הצדיקים נמצאות בעוה"ז להגן על בני האדם החיים. וזו נקראת נפש. וזו אינה מסתלקת מהעוה"ז, ונמצאת בעוה"ז להסתכל ולדעת ולהגן על הדור. 
%break
המתים יודעים בצער העולם, ועונשם של הרשעים בארץ הוא בנפש הזאת, כמ"ש, ונכרתה הנפש ההיא מעמיה.
%break
.260 המדור השני הוא גן עדן שבארץ. בו עשה הקב"ה מדורים עליונים מכובדים, שהם כעין העוה"ז וכעין עולם העליון. כלומר, שכלולים ממלכות ומבינה. כי גן הוא מלכות, ועדן הוא בינה. וההיכלות הם ג"כ בשני אופנים, כמו המדורים, שאין להם חשבון. 
%break
ואילנות ועשבים וריחות עולים בכל יום. ובמקום ההוא שורה הרוח של אלו הצדיקים, והוא המדור שהרוח ההוא שורה בו. וכל רוח ורוח מתלבש בלבוש כבוד, כעין העוה"ז, וכעין עולם העליון.
%break
.261 המדור השלישי הוא המדור העליון הקדוש, הנקרא צרור החיים, גן העדן העליון. שם מתעדנת המדרגה העליונה הקדושה, שנקראת נשמה, שזו מתדבקת להתענג בעדן העליון.
%page 303
עליה כתוב, אז תתענַג על ה' והרכבתיך על בָּמותֵי ארץ. שגן העדן העליון נקרא במותי ארץ.
%break
.262 בשעה שהעולם צריך לרחמים, הנפש של הצדיקים הזכאים, שנמצאת בעולם להגן עליו, עולה והולכת ומשוטטת בעולם ומודיעה לרוח, והרוח עולה ומתעטר ומודיע לנשמה, והנשמה להקב"ה. 
%break
ואז מרחם הקב"ה על העולם. ואז יורד מלמעלה למטה, הנשמה מודיעה לרוח, והרוח מודיע לנפש.
%break
.264 ובשעה שהעולם צריך רחמים, והחיים הולכים ומודיעים לנפשות הצדיקים, ובוכים על קבריהם, והם ראויים להודיע להם, משום ששמים הרצון שלהם להתדבק נפש בנפש. אז מתעוררות נפשות הצדיקים, ומתאספות והולכות ומשוטטות לישני חברון, 
%break
ומודיעות להם צער העולם. וכולן עולות לפתח גן העדן ומודיעות לרוח, ואלו הרוחות המתעטרים בגן עדן, מלאכים עליונים הולכים ביניהם, וכולם מודיעים לנשמה, והנשמה מודיעה להקב"ה. 
%break
וכולם מבקשים רחמים על החיים. והקב"ה מרחם בשבילם על העולם.
("נר"ן", אחרי מות)
%break
%H צדיקים הזוכים לאור העתיק
%break
.411 לעת מצוא, בשעה שנוזלים ונמשכים הנהרות, שהם אורות הבינה, והאבות, חג"ת, מקבלים, והכול מתברכים. שעל זה יתפלל כל חסיד. רק לשטף מים רבים. שטף מים רבים, זהו עומק המעיינות והנהרות, שהוא עתיקא קדישא, 
%break
שמשם נמשכים האורות והמעיינות לבינה. שמי יזכה לו, ומי יזכה להתקרב ולעלות שם. זהו שכתוב בו, רק לשטף מים רבים, אליו לא יגיעו. כי אינם זוכים ואינם יכולים לקבל מעתיקא.
%break
.412 כתוב, אחת שָׁאלתי מאת ה' אותה אבקש, שׁבְתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה'. אשריהם הצדיקים, שכמה אוצרות עליונים צפוּנים להם בעולם ההוא, בבינה, שהקב"ה משתעשע בהם באלו העולמות, שעליהם ביקש דוד, לחזות בנועם ה', 
%break
בהארת עתיקא הנמשכת בבינה. רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, מורה על אורות דעתיקא, שאי אפשר להשיג. אלא שיש צדיקים, שזוכים גם לזה. מכאן נשמע, שיש צדיקים שזוכים לאור עתיקא, כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתךָ, יעשה למחכה לו. 
%break
יעשה, רומז על עתיקא, מטעם שחיים נמשכים ממזל, מדיקנא דעתיקא. הרי שיכולים לקבל ולמשוך שפע גם מעתיקא קדישא.
("השלך על ה' יְהבְךָ", אחרי מות)
%break
%H התקדשות בקדושת המלך
%break
.4 אשריהם הצדיקים, העוסקים בתורה ויודעים דרכי הקב"ה, ומקדשים עצמם בקדושת המלך, ונמצאים קדושים בכל. ומשום זה מושכים רוח דקדושה מלמעלה.
%page 304
ובניהם כולם צדיקי אמת, ונקראים בני המלך, בנים קדושים.
("קדוֹשים תהיו", קדושים)
%break
%H אנשי ביתו של המלך
%break
.30 כתוב, טרף נתן ליראיו, יזכור לעולם בריתו. טרף נתן ליראיו, אלו הם הצדיקים, יראי הקב"ה. כי כל מי שירא אותו, נקרא מאנשי ביתו של המלך. ועליו כתוב, אשרי איש ירא את ה'.
("טרף נתן ליראיו", אמור)
%break
%H צדיק אחד עליון
%break
.32 מי שמשתדל בתורה להשתתף עימה בלילה, זוכה לטרף הזה, כמ"ש, יזכור לעולם בריתו. כי התורה נקראת ברית. ולא עוד, אלא שצדיק אחד עליון יש להקב"ה, יסוד דז"א, והאיש הזה משתתף עימו להשפיע למלכות. ויורשים שניהם את כנ"י. 
%break
כמ"ש, צדיקים יירשו אָרץ. הצדיק העוסק בתורה בלילה, והצדיק העליון, יירשו המלכות, ארץ.
("טרף נתן ליראיו", אמור)
%break
%H גילוי פנים בפנים ועין בעין
%break
.329 אשריהם הצדיקים, שהתגלו להם כל אלו הדברים הקדושים הנאמרים ברוח הקודש העליון, רוח, שכל הקדושים העליונים נכללו בו. שהם דברים שעליונים ותחתונים מקשיבים להם. אשרי לכם, היושבים על כיסא הדין, קוצרי השדה, 
%break
אשר תדעו דברים אלו ותסתכלו בהם, ותדעו את אדוניכם פב"פ, עין בעין. ובדברים אלו תזכו לעוה"ב. כמ"ש, וידעתָ היום והשֵׁבותָ אל לבבך כי הוי"ה הוא האלקים. הוי"ה, עתיק יומין, הוא האלקים, ז"א, והכול הוא אחד. ("האידרא רבא קדישא", נשוא)
%break
%H בעולם הזה כולם שווים
%break
.42 כיוון שידע הקב"ה, שאדם עתיד לחטוא לפניו, ושיגזור עליו מיתה, למה ברא אותו? והרי התורה הייתה אלפיים שנה קודם שנברא העולם, לפני חטאו של אדה"ר. וכתוב בתורה, אדם כי ימות באוהל. איש כי ימות. וַיָמָת. ויחי, פלוני, וימת. 
%break
מה רצה הקב"ה מהאדם בעוה"ז, שאפילו אם עוסק בתורה יומם ולילה, ימות. ואם אינו עוסק בתורה, ימות. ודרך אחת לכולם, חוץ ממה שהחוטא נפרד מהעולם ההוא. אבל בעוה"ז כולם שווים, כמ"ש, כטוב כחוטא. ("קודם שנברא העולם, איך כתוב וַיָמָת", שלח לך)
%break
%page 305
%H לא נמצא פירוד בבני אמונה
%break
.62 אלו שהם בני אמונה, שמחים בדברים, והדברים מתברכים בתוכם, ומסתכלים שהם שורש אחד ועיקר אחד, ולא נמצא בהם פירוד.
%break
אלו שאינם נמצאים בני אמונה, ואינם לומדים תורה לשמה, עושים האמונה, המלכות, בפירוד מז"א, כי פוגמים בזיווג ז"א ומלכות, שהם תושב"כ ותשבע"פ, משום שאינם מאמינים, שהם עיקר אחד ושורש אחד. ("המרגלים", שלח לך)
%break
%H צדיקים קשורים בצרור החיים
%break
.57 צדיקים, הזוכים להתקשר בצרור החיים, ביסוד דז"א, זוכים לראות בכבוד המלך העליון הקדוש, כמ"ש, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. 
%break
והמדור שלהם יותר עליון מכל המלאכים הקדושים ומכל מדרגותיהם, כי מקום עליון זה, אין העליונים והתחתונים זוכים לראות אותו. כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, שהוא עדן העליון.
("ייאסף אהרון אל עמיו", חוקת)
%break
%H צדיקים מבטלים גזרות
%break
.68 אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. ואע"פ שהם במקום אחר, בעולם אחר עליון, זכותם עומדת בעוה"ז לדורי דורות. ובשעה שישראל חוזרים בתשובה לפני הקב"ה, וגזרה נגזרת עליהם, אז קורא הקב"ה את הצדיקים העומדים לפניו למעלה, ומודיע להם. 
%break
והם מבטלים הגזרה ההיא, והקב"ה מרחם על ישראל. אשריהם הצדיקים, שעליהם כתוב, ונָחֲךָ ה' תמיד.
("ייאסף אהרון אל עמיו", חוקת)
%break
%H עניין חשיבות החברה
%break
.91 אדם היושב בעיר שיושבים בה אנשים רעים, ואינו יכול לקיים מצוות התורה, ואינו מצליח בתורה, הוא עושה שינוי מקום ועוקר עצמו משם, ומשתרש במקום שיושבים בו אנשים טובים בעלי תורה, 
%break
בעלי מצוות. כי התורה נקראת עץ. כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. ואדם הוא עץ, כמ"ש, כי האדם עץ השדה, והמצוות שבתורה, דומות לפירות.
%break
וכתוב בו, רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא, אותו תשחית וכָרָתָּ. אותו תשחית מעוה"ז, וכָרָתָּ מעוה"ב. 
%break
ומשום זה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום, שיש שם רשעים, שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצוות, וייטע את עצמו במקום אחר בין צדיקים. ויצליח בתורה ומצוות.
("כי רוח עברה בו ואיננו", פינחס)
%break
%page 306
%H דרכם של צדיקים
%break
.123 ההולך בדרך, צריך להיות עימו מי שידבר עימו בדברי תורה. וכך דרכם של צדיקים, הולך ואור, הולך ועימו דברי תורה, כמ"ש, ותורה אור. 
%break
עד נכון היום, עד שתשתתף עימו השכינה, ולא תזוז ממנו. כי בכל מקום שיש דברי תורה, השכינה שם. כמ"ש, בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך ובירכתיך.
("ויהי בימי שְׁפוט השופטים", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H לא נמצא מי שחיזק את ליבו לפני הקב"ה, כפרעה
%break
.186 לא נמצא מי שחיזק את ליבו לפני הקב"ה, כפרעה. אמנם סיחוֹן ועוֹג חיזקו ג"כ את ליבם. אך הם חיזקו את ליבם כנגד ישראל, אבל כנגד הקב"ה לא חיזקו את ליבם, כמו שחיזק פרעה את רוחו כנגדו, שהיה רואה גבורותיו ולא היה שב.
%break
.187 פרעה היה חכם יותר מכל מכשפיו. ובכל אלו הכתרים ובכל אלו הידיעות של הס"א הסתכל. ובכל הצד שלהם לא ראה שתהיה גאולה לישראל, ולא הייתה תלויה באחד מהכתרים שלהם.
%break
ועוד, כי בכל הכוחות העליונים של הס"א קשרו קשר על ישראל, שלא יוכלו לצאת מתחת ידיהם. ופרעה לא חשב, שיש קשר אחר של אמונה, השולט על כל הכוחות של הס"א. וע"כ היה מחזק את ליבו.
%break
.188 לא חיזק פרעה את ליבו אלא על השם הוי"ה. כי כשהיה אומר משה, כה אמר הוי"ה, חיזק את ליבו. כי בכל החכמה שלו לא מצא שהשם הזה ישלוט בארץ, וע"כ אמר פרעה, מי הוי"ה אשר אשמע בקולו? 
%break
ואח"כ, כשחשב לשוב, אמר, הוי"ה הצדיק. אח"כ אמר, חטאתי להוי"ה. הפֶּה הזה שאמר, מי הוי"ה, אמר, חטאתי להוי"ה.
("וירא ישראל את היד הגדולה", בשלח)
%break
%H הצדיקים נתפסים בעוונות הרשעים
%break
.189 אמר איוב, אחת היא על כן אמרתי, תם ורשע הוא מכַלֶה. אחת היא, כמ"ש, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאימהּ, המלכות. ובזו דן הקב"ה דיניו למטה, ודן דיניו למעלה בכל.
%break
.190 כשהקב"ה מעורר דיניו, דן דיניו בכתר, שהוא המלכות, כתוב, תם ורשע הוא מכלה, משום שהצדיקים נתפסים בעוונות הרשעים, כמ"ש, ויאמר ה' למלאך המשחית בעם רב. 
%break
שפירושו, קח הרב שבהם. וע"כ אמר איוב דבר זה, תם ורשע הוא מכלה. ולא פירש איוב, שהכוונה על הצדיקים, הנתפסים בעוונות הרשעים.
%break
%page 307
אחת היא, זו כנ"י בגלות מצרים, שבשבילה הרג הקב"ה במצרים ועשה בהם נקמות. כמ"ש, תם ורשע הוא מכלה. שהרי גם תמימים היו שם, שלא שעבדו את ישראל, ונהרגו יחד עם הרשעים שבהם.
%break
.191 איוב לא נלקה אלא בזמן שיצאו ישראל ממצרים. אמר איוב, א"כ כל הפנים שווים, תם ורשע הוא מכלה. פרעה התקיף את ישראל, ואמר, מי ה' אשר אשמע בקולו. ואני לא התקפתי אותם, ולא עשיתי כלום, תם ורשע הוא מכלה. 
%break
כמ"ש, היָרֵא את דבר ה' מעבדֵי פרעה, זהו איוב. כי היה בזמן יציאת מצרים.
("וירא ישראל את היד הגדולה", בשלח)
%break
%H לרדוף אחר הצדיק
%break
.38 וייקחו לי תרומה מאת כל איש. ממי שנקרא איש, שהתגבר על יצרו. וכתוב, אשר יידבנוּ ליבו. שירצה בו הקב"ה. כמ"ש, לךָ אָמר ליבי. צוּר לבבי. וטוֹב לב. וייטַב ליבו. כולם הלב של הקב"ה, הרצון שלו. אף כאן, אשר יידבנו ליבו, הוא הלב של הקב"ה. 
%break
לכן כתוב, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו, תיקחו את תרומתי. ממנו תיקחו את תרומתי, כי שם נמצא הקב"ה, ששורה בו. ולא במקום אחר.
%break
.39 ומאין אנו יודעים, כי הקב"ה רוצה בו ושם משכנו בתוכו? כשאנו רואים, שרצון האדם לרדוף ולהשתדל אחר הקב"ה בליבו, בנפשו וברצונו, ודאי אנו יודעים ששם שורה השכינה. אז צריכים לקנות את האדם ההוא בכסף מלא, להתחבר עימו וללמוד ממנו. 
%break
ועל זה לומדים, וקְנה לך חבר. בשכר מלא צריכים לקנות אותו, כדי לזכות בשכינה השורה בו. עד כה צריכים לרדוף אחר איש צדיק ולקנות אותו.
("וייקחו לי תרומה", תרומה)
%break
%H הצדיק חייב לקנות את הרשע
%break
.40 אף כך הצדיק ההוא צריך לרדוף אחר הרשע, ולקנות אותו בשכר מלא, כדי שיעביר ממנו הזוהמה ההיא, ולהכניע הס"א. ויעשה אותו, כי נחשב לו כאילו הוא ברא אותו. 
%break
וזהו שבח, שיתעלה בו כבוד הקב"ה יותר משבח אחר. וההתעלות הזו היא יתֵרה מכל, משום שהיא גרמה להכניע הס"א, ולהעלות כבוד הקב"ה.
%break
.41 כל מי שאוחז ביד הרשע, והשתדל בו שיעזוב דרך הרע, הוא עולה בג' עליות, מה שלא עלה כך אדם אחר. גורם להכניע את הס"א, גורם שיתעלה הקב"ה בכבודו, וגורם לקיים כל העולם בקיומו למעלה ולמטה. ועל אדם זה כתוב, בריתי הייתה איתו החיים והשלום. 
%break
וזוכה לראות בנים לבניו, וזוכה בעוה"ז, וזוכה לעוה"ב. כל בעלי הדין לא יכלו לדון אותו בעוה"ז ובעוה"ב. נכנס בי"ב שערים שברקיע, ואין מי שימחה בידו.
("וייקחו לי תרומה", תרומה)
%break
%H צדיק ורע לו, רשע וטוב לו
%break
.438 צדיק, יצה"ט שופטו. רשע, יצה"ר שופטו. בינוני, זה וזה שופטו. מי שהוא מעה"ח, שנמשך מז"א, אין לו דין כלל, אין לו יצה"ר. וזהו צדיק גמור, וזהו צדיק וטוב לו. ואין טוב אלא תורה,
%page 308
כמ"ש, כי לֶקח טוֹב נתתי לכם, תורתי אל תעזוֹבוּ. וצדיק ורע לו, הוא מעצה"ד טו"ר, המלכות. ונקרא צדיק, למרות שרע לו, שהוא היצה"ר, אלא משום שיצה"ט שולט עליו, נקרא צדיק ורע לו, שרע הוא תחת רשותו.
%break
.439 רשע וטוב לו. התורה נקראת טוב. נקרא רשע, משום שעלה להיות ראש ביצה"ר שלו, והטוב הוא תחת רשותו, כעבד תחת רבו. ואע"פ שרשע מכתיר את הצדיק, וצדיק גמור יכול להעניש אותו, כתוב, גם עֲנוש לצדיק לא טוב, 
%break
כי משום הטוב ההוא שהוא תחת רגליו של הרשע, אין להעניש אותו, אולי יחזור בתשובה ויתגבר על יצרו, והיצה"ר יהיה עפר תחת רגליו.
("מדְבַר שֶקֶר תרחק", משפטים)
%break
%H רשע, צדיק, שכינה
%break
.440 שמצד הרשע וטוב לו, השכינה שוכבת, כמ''ש, ותְגַל מַרְגְלותיו ותשכב. זהו שכתוב, ושׁפחה כי תירש גבירתה. שפחה היא נקבה של יצה"ר. יצה"ר הוא זכר, עליו כתוב, וכבודי לאחֵר לא אֶתן. וכתוב, והזָר הקָרֵב יומת. כי יצה"ר נקרא אחר ונקרא זר.
%break
.442 ומצד הצדיק ורע לו, השכינה היא עטרה על ראש האדם, והשפחה, היצה"ר, נכנעת תחת גבירתה. ומצד הצדיק הגמור, אין זָר ואין יצה"ר. ומצד הרשע הגמור, אין לו חלק בשכינה, כי אין חלק לאדם בשכינה, אלא מצד הטוב. ("מדְבַר שֶקֶר תרחק", משפטים)
%break
%H מחלותיהם של צדיקים
%break
.110 בני העולם, הם איברים זה עם זה. בשעה שרוצה הקב"ה לתת רפואה לעולם, הוא מכה לצדיק אחד שביניהם, במחלות ובנגעים, ובזכותו נותן רפואה לכל. מאין לנו זה? 
%break
כתוב, והוא מחוֹלָל מפשעינו מדוכָּא מעוונותינו, מוּסר שלומנו עליו ובַחֲבורתו נרפָּא לנו. ובחבורתו, הקזת דם, כמי שמקיז דם מזרוע, שבחבורה ההיא נרפא לנו, רפואה היא לנו לכל איברי הגוף.
%break
.111 ולעולם אינו מכה את הצדיק, אלא כדי לתת רפואה לדור ולכפר על עוונותיהם. כי נוח לס"א יותר מהכול, שהדין שולט על הצדיק, כי אז אינו מחשיב את כל העולם, ואינו משגיח בהם, מרוב שמחה ששולט על הצדיק. 
%break
והצדיק המתייסר על הדור, זוכה לממשלה עליונה בעוה"ז ובעוה"ב. ואם יש צדיק וטוב לו, זהו משום שהקב"ה אינו דואג לכפר על העולם.
%break
.112 אם שני הצדיקים, שהאחד, צדיק ורע לו, והשני, צדיק וטוב לו, לא היו בזמן אחד, יפה. שע"כ, צדיק וטוב לו, משום שהקב"ה אינו דואג לכפר על העולם. 
%break
וצדיק ורע לו, משום שהקב"ה דואג לכפר על העולם. אבל מה אם יש שני צדיקים בזמן אחד, שלזה יש מחלות ונגעים, ולזה יש כל טוב שבעולם?
%break
בצדיק אחד מהם או שניים די על כפרת הדור. שהקב"ה אינו צריך להכות כולם, כמו שלא צריכים להכות ולהקיז דם אלא מזרוע אחת, כדי לתת רפואה לכל איברי הגוף, אף כאן בצדיק אחד די.
%break
%page 309
.113 ואם המחלה התקיפה את כל האיברים, אז צריכים להקיז דם משתי הזרועות. אף כך, אם התרבו עוונות כבדים על העולם, אז כל הצדיקים מוכים, כדי לתת רפואה לכל הדור. 
%break
אבל בזמן שאינם מרובים כל כך, אז רק צדיק אחד מוכה, ושאר הצדיקים הם בשלום, כי העולם אינו צריך שיהיו מוכים כולם. ואם נרפא העם, נרפאים ג"כ הצדיקים.
%break
ולפעמים נמצאים הצדיקים במחלות בכל ימיהם, כדי להגן על הדור, בזמן שהעוונות כבדים יותר. מתו הצדיקים, הרי נרפא הכול, והתכפר.
("הדופק של אותו החולה בגלות אדום", פינחס)
%break
%H אהובו של המלך
%break
.86 מכאן והלאה, אם תבקשו בקשו, אם תבקשו בקשותיכם בתפילה לפני המלך, בקשו, התפללו ובקשו בקשותיכם ושובו אל אדוניכם. בואו, כמי שמזמין לקבל את בניו ולרחם עליהם. 
%break
אף כן, הקב"ה, בוקר וגם לילה קורא ואומר, בואו. אשריהם העם הקדוש, שאדונם מבקש אותם וקורא להם לקרב אותם אליו.
%break
.87 אז העם הקדוש צריכים להתחבר ולבוא לבית הכנסת. וכל מי שמקדים תחילה מתחבר עם השכינה בחיבור אחד. הראשון הנמצא בבית הכנסת אשרי חלקו, שהוא עומד במדרגת צדיק אל השכינה. כמ"ש, ומשחריי ימצאונני. זה עולֶה במעלה עליונה.
%break
והרי לומדים, שבשעה שהקב"ה בא לבית הכנסת ואינו מוצא שם עשרה, מיד כועס. א"כ איך ייתכן, שהאחד ההוא שהקדים, התחבר בשכינה ונמצא במדרגת צדיק?
%break
.88 אלא, בדומה למלך, ששלח לכל בני העיר, שיימצאו עימו ביום פלוני ובמקום פלוני. עד שבני העיר הכינו את עצמם, הקדים אחד ובא למקום ההוא. 
%break
בין כך ובין כך בא המלך, ומצא שם האדם ההוא שהקדים. אמר לו המלך, פלוני, בני העיר איפה הם? אמר לו, אדוני, אני הקדמתי את עצמי מהם, והרי הם באים אחריי לפקודת המלך.
%break
אז היה טוב בעיני המלך, וישב שם עימו, ודיבר עימו, ונעשה אהובו של המלך. בין כך ובין כך באו כל העם והתרצה המלך עימהם, ושלח אותם לשלום. 
%break
אבל אם אלו בני העיר לא היו באים, ואחד לא הקדים לדבר לפני המלך, ולהיראות בשבילם, ולומר שכולם באים, מיד היה כועס ונרגז המלך.
%break
.89 אף כאן, כיוון שאחד הקדים ונמצא בבית הכנסת, והשכינה באה ומוצאת אותו, אז נחשב כאילו כולם נמצאים שם, כי זה מחכה עליהם שם. מיד מתחברת השכינה עימו, ויושבים בחיבור אחד, ועושה היכרות עימו, ומושיבה אותו במדרגת צדיק.
%break
ואם אחד לא הקדים ולא נמצא שם, כתוב, מדוע באתי ואין איש? ואין עשרה, אינו כתוב, אלא, ואין איש. כלומר, אחד, שיתחבר עימי להיות אצלי. כמ"ש, איש האלקים, שפירושו להיות במדרגת צדיק.
("אמר שומר בא בוקר", תרומה)
%break
%page 310
%H קו אמצעי
%break
%H להשתעשע עם הצדיקים
%break
.4 והכול עומד על התורה, כי כשישראל עוסקים בתורה, שמעלים מ"ן לזו"ן וממשיכים את הקו האמצעי שהוא התורה, מתקיים העולם. והעולם עומד על רוח, על קו האמצעי. ומכאן ולהלן מבאר, איך גם בני אדם עומדים ומתקיימים רק על קו אמצעי.
%break
.5 בשעה שמתעוררת חצות לילה, והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, כמ"ש, אז ירננו עצי יער מלפני ה', כי בא.
%break
הלילה, נוקבא מבחינת שליטתה עצמה, שעיקרה הארת קו שמאל, מהארת החכמה הנמשכת מנקודת השורוק שבאמא. ואין החכמה מאירה אלא מחזה ולמטה, 
%break
כי מחזה ולמעלה של כל פרצוף שולטת המנעולא, ואין הארת החכמה יכולה להתגלות שם. וזו התחלקות הלילה לב' חצאים, כי נקודת חצות הלילה היא נקודת החזה.
%break
וחצות לילה הראשונה היא מחזה ולמעלה של הנוקבא, ומשום ששם שולטת המנעולא, ע"כ היא דינים. וחצות לילה השנייה היא מחזה ולמטה של הנוקבא, ששם שולטת מלכות הממותקת בבינה, מפתחא. וע"כ מתגלה שם הארת החכמה שבנוקבא, 
%break
שזה כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה. גם מבחינה זו נקראת הנוקבא גן עדן. כי מחזה ולמטה, שאין שם בחינת עצמה, מלכות דמדה"ד, ע"כ כולה נמתקת ונעשית כמו אמא, הנקראת עדן, בחזרתה של בינה לחכמה. וע"כ נקראת גן עדן.
%break
בשעה שמתעוררת חצות לילה, הנוקבא, שמתעוררת לקבל המתקת הבינה, שתאיר מחזה ולמטה שבה, שזה גן עדן, והקב"ה נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, כלומר שהצדיקים מעלים מ"ן וממשיכים שם הארת קו אמצעי, שהוא הקב"ה המאיר בגן עדן. 
%break
כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, כמ"ש, אז ירננו עצי יער. עצי היער הם אילני סרק, שאינם עושים פירות. ומטרם ביאת הקב"ה, נבחנים ספירות הנוקבא כמו עצי היער, שאין בהם פירות. 
%break
ואחר שהארת הקב"ה נכנסת שם ע"י הצדיקים, אז ירננו עצי היער מלפני הוי"ה, כי בא. והם עושים פירות.
%break
.6 וכרוז יוצא וקורא בכוח ואומר, לכם גיבורים הקדושים, למי שבכם, שהכניס רוח באוזניו לשמוע, ועיניו פקוחות לראות, וליבו פתוח לדעת. ומכוח הכרוז הזה מתעוררים הצדיקים לקום משנתם, ולעסוק בתורה, וממשיכים את הקו האמצעי. ("על מה עומד העולם", לך לך)
%break
%H הכרוז יוצא וקורא בכוח
%break
.9 בשעה ההיא, בחצות, התעוררה שלהבת מצד צפון, ומכה בד' רוחות העולם. כי אז מתפשטת הארת השמאל בעולם, שהיא דין, ויורדת ומגיעה בין כנפי התרנגול, גבריאל. ואותה השלהבת התעוררה בו,
%page 311
והוא קורא. וזה הכרוז שיוצא וקורא בכוח, ואין מי שיתעורר לקול הקריאה, זולת אותם צדיקי אמת, הקמים אז ועוסקים בתורה, וממשיכים קו אמצעי. 
%break
ואז הקב"ה וכל אלו הצדיקים שבתוך גן עדן, מקשיבים לקולם, כמ"ש, היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולֵך, השמיעיני.
("על מה עומד העולם", לך לך)
%break
%H להתקיים ע"י קו אמצעי
%break
.9 כל קיומם של בני אדם הוא על קו אמצעי, הנמשך ע"י עסק התורה. ולולא קו אמצעי, אין להם קיום כלל.
("על מה עומד העולם", לך לך)
%break
%H להכריע בין הקווים
%break
.118 אשרי שומרי משפט, השומרים אמונתו של הקב"ה. כי הקב"ה נקרא משפט, וצריך האדם לשמור עצמו, שלא יסור לדרך אחר, אלא שיהיה שומר משפט. משום שהקב"ה הוא משפט, שכל דרכיו משפט.
%break
השם משפט מורה על הכרעת דברים, הבאה אחר שמיעת ב' צדדים, ההפוכים זה לזה. כמו שופט, אחר ששמע היטב כל הטענות של שני הצדדים הרבים, הוא נותן את הכרעתו, ואומר, פלוני, אתה זכאי, ופלוני, אתה חייב. והכרעה זו נקראת משפט. 
%break
וזה קו האמצעי, שמכריע בין שני הקווים ימין ושמאל ההופכיים זה לזה, באופן, שיאירו שניהם לצד הקדושה. וע"ש הכרעתו זו, הוא נקרא משפט.
("וייצא יעקב מבאר שבע", וייצא)
%break
%H בחכמה יָסד אָרץ
%break
.41 הוי"ה בחכמה יָסד אָרץ. כשברא הקב"ה את העולם, ראה שאינו יכול להתקיים. כי העולם נברא בשליטת קו שמאל, חכמה בלי חסדים, ואין החכמה מאירה בלי חסדים, וע"כ לא יכול להתקיים. עד שברא את התורה, קו האמצעי. ז"א, הנקרא תורה, 
%break
שהכליל ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה. ונכללה החכמה בחסדים, ואז האירה החכמה. אשר ממנה, מקו אמצעי, יוצאים כל ההנהגות העליונים והתחתונים, ובה מתקיימים העליונים והתחתונים. וזהו שכתוב, הוי"ה, ז"א, קו אמצעי, בחכמה יסד ארץ.
%break
יסד הארץ בחכמה, כי הלביש החכמה בחסדים, והתקיימה הארת החכמה בעולם. ובחכמה מתקיימים כל קיומי העולם והכול יוצאים ממנה. כמ"ש, כולם בחכמה עשית.
("שישים נשימות", וייגש)
%break
%H השׁבעתי אתכם בנות ירושלים
%break
.676 השׁבעתי אתכם בנות ירושלים, אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו, שחולת אהבה אני. מי הוא קרוב יותר אל המלך מכנ"י, הנוקבא? והיא אומרת להם, אם תמצאו את דודי, מה תגידו לו?
%page 312
אלא, בנות ירושלים, הן נשמות הצדיקים, שהן קרובות אל המלך תמיד, ומודיעות אל המלך בכל יום שלומה של המטרוניתא, הנוקבא.
%break
.677 בשעה שהנשמה יורדת לעולם, כנ"י, הנוקבא, באה עליה בשבועה, שתגיד למלך ותודיע לו את אהבתה אליו, בשביל להתרצות עימו.
%break
כי ז"א קו ימין, הנוקבא קו שמאל. וב' הקווים ימין ושמאל במחלוקת. וכמו שזו"ן עולים למ"ן לב' קווי הבינה, ישסו"ת, ועושים שלום ביניהם בקו אמצעי, היוצא על מסך דחיריק, כן נשמות הצדיקים עולים למ"ן לזו"ן, ונעשות להם קו אמצעי, ועושות שלום ביניהם.
%break
וע"כ נאמר, שהנוקבא משׁביעה את הנשמות להגיד ולהודיע למלך, ז"א, את אהבתה, בשביל להתרצות עימו, שיעלו למ"ן ויהיו לקו אמצעי, העושה שלום בין ב' קווים ימין ושמאל, ז"א ונוקבא.
("השׁבעתי אתכם בנות ירושלים", ויחי)
%break
%H החיוב על האדם
%break
.678 ובמה מודיעות הנשמות אהבת הנוקבא אל המלך? החיוב הוא על האדם, לייחד את השם הקדוש, הנוקבא, בז"א, בפה בלב ובנפש. ולהתקשר כולו בזו"ן, שיעלה למ"ן אליהם, כשלהבת הקשורה בגחלת. ובאותו הייחוד שעושה גורם, 
%break
שיתרצה המלך עם המלכה, ומודיע אל המלך את אהבתה אותו. שעם עליית הנשמה למ"ן לז"א, נעשית קו אמצעי ביניהם, ועושה שלום ומייחדת אותם זה עם זה.
("השׁבעתי אתכם בנות ירושלים", ויחי)
%break
%H ממונה אחד
%break
 .160למנצח על איילת השחר. כי כשהאיר פני המזרח וחשכת הלילה התפשטה, יש ממונה אחד לצד מזרח, קו אמצעי, שמושך חוט אחד של אור מצד דרום, קו ימין, 
%break
עד שבא ויוצא השמש, ובוקע באלו חלוני הרקיע, ומאיר העולם. ואותו החוט, שמושך מצד דרום, מעביר את חשכת הלילה.
%break
כשהנוקבא בשמאל בלבד, אין החכמה שבה יכולה להאיר, מפאת החיסרון של החסדים. ונמשך ממנה חשכת הלילה. ואז מתגבר הקו האמצעי, בכוח המסך דחיריק שבו, 
%break
ומושך חוט אחד של אור החסדים מצד דרום, ימין. עד שמתלבשת החכמה שבנוקבא בחסדים, שאור השמש, הקו האמצעי, משפיע לה בעת שליטתו, ביום. ואז נשלמת הנוקבא בזיווג של יום.
("איילת השחר", שמות)
%break
%H קיום וקשר של הכול
%break
.1 בּטחו בה' עדי עד, כי בְּיָה הוי"ה צוּר עולמים. בּטחו בה', שכל בני העולם צריכים להתחזק בהקב"ה ולהיות ביטחונם בו.
%break
%page 313
.2 א"כ, מהו עדי עד? אלא צריך שיהיה כוחו של האדם במקום שהוא קיום וקשר של הכול, והוא נקרא עד, ז"א. ועַד הזה הוא מקום המייחד לצד זה ולצד זה, קו האמצעי, 
%break
המייחד צד ימין וצד שמאל זה בזה, להתקיים ולהתקשר, שיתקיימו שני הקווים, ותתקשר הארתם זה בזה קשר בל יימוט.
("ואֵרָא באל שד"י, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם", וארא)
%break
%H סוד הייחוד של ג' קווים
%break
.241 ה' אלקינו ה', הם אחד. כי ה' הוא אבא וקו ימין. אלקינו אמא וקו שמאל. ה', ז"א, קו האמצעי, המכריע בין או"א. וכיוון שהם ג' קווים, הרי גם הם אינם מאירים זה בלי זה אלא בבת אחת.
%break
.242 וזהו קול, שעושה האדם בייחוד, לשים כוונתו בייחוד כל המדרגות, מא"ס עד סוף הכול. בייחוד הקול הזה, שהוא עושה באלו ג' הקווים, שהם אחד. וזהו הייחוד שבכל יום, שמתגלה ברוח הקודש.
("התפילין", בוא)
%break
%H הסתכלות בדרך ישר
%break
.246 בשעה שהקב"ה משגיח בעולם, ורואה מעשיהם של בני אדם למטה שהם כשרים, מתגלה עתיקא קדישא, כתר, בז"א, ת"ת, ומסתכלים כל הפנים דז"א, בפנים סתומים דעתיקא, ומתברכים כולם, משום שמסתכלים אלו באלו בדרך ישר, 
%break
בקו אמצעי, שאינו נוטה לימין ולא לשמאל. כמ"ש, ישר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ, שפניהם דעתיקא וז"א מסתכלים אלו באלו בדרך ישר, בקו אמצעי. ואז מתברכים כולם, 
%break
ומשקים זה לזה עד שמתברכים כל העולמות, ונמצאים כל העולמות כאחד. ואז נקרא ה' אחד ושמו אחד.
("הקב"ה גוזר וצדיק מבטל", ויקרא)
%break
%H שלמות התיקון של קו אמצעי
%break
.123 אשריהם ישראל, שהקב"ה נתן להם תורת אמת, תורת האמונה, ואהב אותם מכל שאר העמים עכו"ם, כמ"ש, אהבתי אתכם אמר ה'.
%break
הזוהר מבאר ג' בחינות:
%break
א. שליטתו של קו האמצעי, המקיים ב' הקווים ימין ושמאל, ועושה שלום ביניהם, ע"י שמסדר הארת הימין מלמעלה למטה, והארת השמאל מלמטה למעלה. 
%break
והעונש הגדול של הפוגם בסדר קו האמצעי, שמושך הארת השמאל מלמעלה למטה. שזה היה החטא של אכילת עצה"ד.
%break
ב. גודל הפגם של המחבר דינים דנוקבא ודינים דדכורא אלו באלו, שלא בדרך התיקון דקו אמצעי, שאז התווספו דינים דדכורא על דינים דנוקבא, והחורבן גדול.
%break
%page 314
ג. חיבור ב' מיני דינים אלו זה בזה על דרך שלמות התיקון של קו האמצעי, שאז מתבטלים הדינים של שניהם והשלמוּת של ב' הקווים ימין ושמאל מתגלה כראוי.
("כּלְאיים ושַׁעַטנז", קדושים)
%break
%H מעשה מרכבה
%break
.777 ומי שמרכיב מין במינו ויודע לקשור קשר בקשרו, היכל בהיכלו, מדרגה במדרגתו, יש לו חלק בעוה"ב. זהו שלמות הכול. וכשנשלם השמאל בימין, והזכר בנקבה, וכן ההיכלות, 
%break
ונעשה הכול מעשה אחד מין במינו, אז היוצא מהשלמות הזו, נקרא מעשה מרכבה. שמרכבה היא מלשון מרכיב ומורכב.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%H מעשה של שלמות הכול
%break
.778 וייצר ה' אלקים את האדם. כתוב שֵם מלא, הוי"ה אלקים. שאדם הוא מעשה היוצא מהמרכבה הוי"ה אלקים, שהרכיב זה בזה, מין במינו, מעשה של שלמות הכול, שהימין נשלם ע"י השמאל, והשמאל נשלם ע"י הימין. וכן עד"ז זכר ונקבה. 
%break
וכשנשלמו זה בזה, אז נקראו ז"א ומלכות הוי"ה אלקים, שם מלא. אשרי מי שיודע לקשור קשרי האמונה ולייחד הייחוד כראוי.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%H אור שנגלה מתוך החושך
%break
.145 הקב"ה מגלה עמוקות ונסתרות. כל העמוקות הסתומים העליונים הוא מגלה אותם. קו אמצעי, המגלה העמוקות שבב' הקווים דבינה. 
%break
וגילה אותם, משום שידע מה בחושך דשמאל, ששם שקע אור החכמה, מטעם חוסר חסדים. ואם לא היה החושך, לא היה אח"כ מתגלה האור ע"י קו האמצעי.
%break
והוא יודע מה בחושך, שכלל אותו בקו ימין. ומשום זה גילה עמוקות ונסתרות, שאם לא החושך דשמאל, לא היו נגלות עמוקות ונסתרות. האור שנגלה מתוך החושך הוא חכמה.
%break
.146 מתוך החושך שבמדבר, נגלה לנו אור הזה. הרחמן, יַשְׁרה אור בעוה"ז ובעוה"ב.
("יָדע מה בחושך", תצווה)
%break
%H לחם ויין
%break
.138 לך אֱכול בשמחה לחמך, וּשְׁתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלקים את מעשיך. מה ראה שלמה, שאמר פסוק זה?
%break
.139 שלמה, כל דבריו בחכמה היו. לך אכול בשמחה לחמך, פירושו שבשעה שהאדם הולך בדרכיו של הקב"ה, הקב"ה מקרב אותו ונותן לו שלווה ומנוחה.
%page 315
אז, הלחם והיין שאוכל ושותה, הוא בשמחת הלב, משום שהקב"ה רוצה במעשיו.
%break
.140 איפה החכמה בפסוק הזה?
%break
.141 שלמה הזהיר את בני אדם, לעטר את כנ"י, המלכות, בשמחה, בצד ימין, אור דחסדים. והוא לחם, כי לחם רומז על אור החסדים. ואח"כ יתעטר ביין, צד שמאל, הארת החכמה שבשמאל דבינה, 
%break
כדי שאמונת כל, המלכות, תימצא בשמחה שלמה בימין ובשמאל, וכשתהיה בין שניהם, אז כל הברכות שורות בעולם.
%break
כי זוהי תכלית השלמות של המלכות, שהארת השמאל, חכמה, תתלבש באור החסדים שבימין, שאז מאירים בה שניהם, לחם ויין. וזהו שרוצה הקב"ה במעשיהם של בני אדם.
("ויהיו דם", וארא)
%break
%H חשיבותו של המלח
%break
.666 ולא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך, על כל קורבנך תקריב מלח. למה מלח חשוב כל כך? משום שהוא ממרֵק ומבשם את המר להטעים אותו. כי מלח דינים, אשר במסך דחיריק, שעליו יוצא קו אמצעי, המייחד ימין ושמאל, 
%break
והוא ממרק ומבשם וממתיק הדינים דשמאל, שהם מרים, עם החסדים שבקו ימין. ואם לא היה מלח, לא היה נמשך קו אמצעי, ולא היה יכול העולם לסבול את המרירות. כמ"ש, כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל.
%break
משפט, ת"ת, קו אמצעי שמחזה ולמעלה, שהדינים שבמסך שבו נקראים מלח. צדק, דינים המרים שבמלכות. כשהמשפט, מלח, הוא לארץ, הנוקבא, אז צדק למדו, שיוכלו לקבל המרירות שבצדק. וכמ"ש, צדק ומשפט מכון כיסאך, שהצדק נשלם ע"י המשפט, המלח.
%break
.667 ומלח הוא ברית, יסוד, קו אמצעי, שמחזה ולמטה, שהעולם, הנוקבא, מתקיים עליו. כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. 
%break
ומשום שעליו יוצא הקו האמצעי, יסוד, נקרא המלח ברית אלקיך, כי היסוד ברית, וקוראים אנו ים המלח, שהים, הנוקבא, נקראת ע"ש המלח הממתק אותו.
%break
.668 כמ"ש, כי צדיק ה' צדקות אָהֵב. זהו מלח, יסוד, בים, במלכות. כי צדיק הוא יסוד, צדקות הוא מלכות. ומי שמפריד אותם, גורם לעצמו מיתה. 
%break
וע"כ כתוב, לא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך. שלא תפריד את היסוד, מלח, מעל המנחה, הנוקבא. וזה בלא זה אינם הולכים.
("זבולון לחוף ימים ישכון", ויחי)
%break
%H גלי הים
%break
.217 אתה מושל בגאוּת הים, בשוֹא גליו אתה תשַבחֵם. בשעה שהים קופץ בגליו, והתהומות עולים ויורדים, הקב"ה שולח חוט אחד של חסד מצד הימין, ומושך בחזרה את גלגליו, וכעסו שכך, ואין מי שישיג אותו.
%break
%page 316
כשנוקבא מקבלת חכמה, נקראת ים. כשנוקבא מקבלת מקו שמאל בלבד, שהיא שפע החכמה בלי חסדים, אז מתרוממים גלי הים. שהוראתם לשון גילוי, כי רומז שמימי החכמה עולים ומתגלים וניתנים להשגה. 
%break
אמנם אין הים יכול לקבל חכמה בלי חסדים. וע"כ הגלים חוזרים ויורדים. כי עולים להתגלות, ומיד יורדים ונעלמים מהשגה, מחוסר חסדים.
%break
ונבחן משום זה שהים זועף, שמתאמץ להעלות מימיו בכוח גדול. וכן חוזר ויורד בכוח גדול. וחוזר חלילה בלי הפסק. וזה נמשך עד שבא קו אמצעי, וממשיך קו הימין, החסד, ומלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין. 
%break
ואז חוזרים הגלים למקומם וזעפו של הים נשקט. כי עתה מאירים החכמה והחסדים יחדיו בכל תיקוניהם בשלמות הנרצה.
("ויזכור אלקים את נוח", נוח)
%break
%H מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
%break
.735 רשָפיהָ רשפי אש שלהבת יה. שלהבת יה, זהו שלהבת השורף ויוצא מתוך השופר, יסוד אמא, הנקראת י"ה, שהתעורר ושורף. קו שמאל דאמא, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. זהו שורף שלהבת האהבה של כנ"י, השכינה, אל הקב"ה.
%break
.736 משום זה כתוב, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. כי כשבא הימין, מים, חסד, עוד מוסיף שריפת האהבה, ואינו מכבה שלהבת השמאל. כמ"ש, וימינו תחבקני.
%break
כי בעת הארת החכמה שבקו שמאל דאמא אל הנוקבא, הוא אש שורף, להיותו בלי חסדים. וכשבא קו הימין בחסדים שלו, המכונים מים, להשקיט את השריפה, 
%break
אינו מכבה בזה את הארת החכמה, אלא אדרבה, הוא מוסיף ומשלים את הארתה, כי מלביש החכמה בחסדים, והחכמה מאירה בכל השלמות.
%break
.739 בכל מקום הזכר רודף אחר הנוקבא, ומעורר אליה האהבה. וכאן יוצא, שהיא מעוררת האהבה ורודפת אחריו, כמ"ש, שימני כחותם על ליבך. 
%break
ודרך העולם, שאין זה שבח אל הנוקבא לרדוף אחר הזכר. אלא בהכרח דבר סתום הוא, ודבר עליון צפוּן באוצרות המלך.
("שימֵני כחוֹתָם על ליבך", ויחי)
%break
%H תפילה הנכללת בג' קווים
%break
.45 תפילה של רבים עולה לפני הקב"ה, והקב"ה מתעטר באותה התפילה. משום שהיא עולה בכמה אופנים, כי אחד שואל חסדים, והשני גבורות, והשלישי רחמים. ונכללת מכמה צדדים, מצד ימין משמאל ומאמצע. 
%break
כי חסדים נמשכים מצד ימין, וגבורות מצד שמאל, ורחמים מהצד האמצעי. ומשום שנכללת מכמה אופנים וצדדים, נעשית עטרה ומונחת על ראש צדיק חי העולמים, יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא, וממנה לכל הציבור.
%break
אבל תפילת יחיד אינה כלולה מכל הצדדים, והיא אינה אלא באופן אחד, או שמבקש חסדים, או גבורות, או רחמים.
%page 317
וע"כ תפילת יחיד אינה מתוקנת להתקבל כמו תפילת הרבים. כי אינה נכללת בכל ג' הקווים, כמו תפילת הרבים.
("תפילותיהם של הצדיקים", וישלח)
%break
%H אישה כי תזריע וילדה זכר
%break
.25 הכול באים זכר ונקבה כלולים יחד, ואח"כ מתחלקים, ובאים בזכר בפני עצמו, ובנקבה בפני עצמה. אבל כתוב, וילדה זכר, שזכר ונקבה כלולים יחד מצד ימין, בחינת זכר.
%break
וכתוב, ואם נקבה תלד, שכלולים יחד נקבה וזכר מצד שמאל, בחינת נקבה. וצד שמאל שולט ביותר על צד ימין, והזכר שבימין נכנע, שאינו שולט. ואז הזכר ההוא, שיוצא מהנוקבא, המלכות, מצד שמאל שלה, כל דרכיו כנקבה, וע"כ נקרא נקבה. 
%break
אבל זכר היוצא מצד ימין של המלכות, הוא השולט, והנקבה היוצאת עימו נכנעת, כי צד שמאל אינו שולט, וע"כ כתוב עליו, וילדה זכר.
("וילדה זכר", תזריע)
%break
%H דוד ובת שבע
%break
.315 בת שבע, של דוד המלך הייתה, מיום שנברא העולם. א"כ, למה נתן אותה הקב"ה לאוריה החיתי מקודם לכן?
%break
.316 כך דרכיו של הקב"ה, אע"פ שהאישה מזומנת לאדם להיות שלו, מקדים אותו אחר ונושא אותה, מקודם שהגיע זמנו של זה. 
%break
כיוון שהגיע זמנו, נדחה זה שנשא אותה מפני זה השני, שבא אח"כ, ומסתלק מהעולם. וקשה הדבר לפני הקב"ה להעביר אותו מהעולם, מפני השני, לפני זמנו.
%break
.317 למה בת שבע ניתנה מקודם לאוריה החיתי? למה ניתנה ארץ הקודש לכנען מקודם שבאו ישראל? כי הכול הוא דבר אחד. כי בת שבע וכן ארץ ישראל הן הנוקבא. ותחילת בניין הנוקבא הוא במוחין דהארת השמאל. ואח"כ נבנית במוחין דפנים מכל ג' הקווים.
%break
אוריה הוא המוחין דחכמה בלי חסדים, הארת השמאל. ובחינת דוד המלך היא המוחין דפנים מג' הקווים. ולפיכך, אע"פ שבת שבע בת זוגו של דוד הייתה, אמנם כדי שתוכל לקבל המוחין דפנים מדוד, הייתה מוכרחה להינשא מקודם לאוריה, 
%break
כדי לקבל ממנו המוחין דאחוריים מהארת השמאל. כי אי אפשר לה לקבל מוחין דפנים, מטרם שקיבלה המוחין דאחוריים, שהם המוחין דהארת השמאל. שהארת קו שמאל מוכרח לנוקבא מטרם שמקבלת מג' הקווים. ("בת שבע ואוריה", נוח)
%break
%H קול גלגל המתגלגל
%break
.507 קול גלגל המתגלגל מלמטה למעלה. מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות. קול נעימוּת עולה ויורד, הולך ומשוטט בעולם. קול שופר נמשך בעומקי המדרגות, ומסובב הגלגל סביב.
%break
%page 318
המוחין יוצאים בג' מקומות בזה אחר זה, המכונים ג' נקודות חולם שורוק חיריק, שהם ג' קווים ימין שמאל אמצע, וכן מאירים ע"י גלגול בג' מקומות, שהולכים ומתגלגלים בהם, בזה אחר זה. ולפיכך מכונה דרך הארתם בשם גלגול.
%break
ג' הנקודות הללו כלולות זו מזו. ע"כ יש ג' נקודות בחולם, קו ימין. ג' נקודות בשורוק, קו שמאל. ג' נקודות בחיריק, קו אמצעי. נמצא שיש גלגול בכל אחד מג' הקווים. וכאן הזוהר מדבר מג' הקווים שבחיריק, קו אמצעי, שהוא ז"א, הנקרא קול. ע"כ מכנה אותם ג' קולות.
%break
קול גלגל המתגלגל מלמטה למעלה, הגלגול מקו ימין לקו שמאל. והרי הארת השמאל אינו מאיר אלא רק מלמטה למעלה, וע"כ נאמר, מתגלגל מלמטה למעלה. אלא שמטרם שקו השמאל מתחבר עם הימין נמצאים הארותיו סגורות, שאינו יכול להאיר בלי חסדים. 
%break
ואח"כ מתגלגל קו השמאל לקו הימין, שאז קול נעימות עולה ויורד, שהוא שפע הנעימות והחסדים המתגלים מקו ימין, והוא מאיר גם מלמעלה למטה, ע"כ נאמר, הולך ומשוטט בעולם.
%break
ואח"כ מתגלגל מקו ימין לקו אמצעי. ז"א, קו אמצעי, הנקרא קול שופר, נמשך ויוצא על מסך דחיריק, שהוא דינים, בעומק הדינים, והוא עיקר המשלים ומגלה את הארת ג' הקווים, 
%break
ועיקר המסובב את הגלגל סביב, ומייחד ג' הקווים זה בזה.
("קול גלגל המתגלגל", ויחי)
%break
%H הגלגל המסובב
%break
.508 יושבים ב' מניפות, כוחות הממונים להעניש ולתת שכר, הנמשכים מימין ומשמאל, בשני צבעים נכללים זה בזה, לבן ואדום, שניהם מסובבים גלגל למעלה, כשמסובב לימין הלבן עולה, וכשמסובב לשמאל האדום יורד. והגלגל מתגלגל תמיד ואינו שוקט.
%break
הם מסובבים הגלגל, ג' הקווים, לפי מעשה התחתונים. אם הם צדיקים, אז מסובב הכוח שבימין את הגלגל, ואז עולה הלבן, החסדים, לתת שכר לצדיקים. אם הם רשעים, כוח שמשמאל מסובב את הגלגל, והאדום, הדין, יורד ומעניש את הרשעים.
%break
.509 שתי ציפורים, חו"ב דנוקבא, עולות כשמצפצפות, אחת לצד דרום, חכמה, ואחת לצד צפון, בינה, ופורחות באוויר, שמאירות בו"ק דחו"ב, שו"ק מכונים אוויר.
%break
הצפצוף של הציפורים, הנוקבא, וקול נעימוּת של הגלגל, ז"א, מתחברים יחד, ואז, מזמור שיר ליום השבת. שאז בעת זיווגם מאירים האורות, המפורטים במזמור שיר ליום השבת. 
%break
וכל הברכות, החכמה, נמשכות בלחש ומתלבשות בנעימות של הגלגל, קו ימין דז"א, חסדים. מתוך האהבה של קול שופר, קו האמצעי דז"א.
%break
הקו האמצעי, קול שופר, מייחד ב' הקווים. ומטרם שהחכמה מתלבשת בחסדים אינה מאירה. ונבחן שנמשכת בלחש, ואינה נשמעת. ואח"כ כשמתלבשות בנעימות הגלגל, הן נשמעות.
%break
.510 כדי לקבל אלו הברכות, כדי שהחכמה תתלבש בחסדים, יורדות הברכות, החכמה, מלמעלה למטה, ונגנזו יחד בתוך עומק הבאר, הנוקבא, שאינה יכולה להאיר בלי חסדים.
%break
%page 319
מעיין הבאר אינו פוסק מלהיות בלחש, שאינו מאיר, עד שמתמלא אותו הגלגל המסובב, קו אמצעי, עיקר המסובב את הגלגל. 
%break
וכשהקו האמצעי, הגלגל המסובב, ממשיך ומתמלא בחסד, אז מתלבשת החכמה בחסדים דקו אמצעי ומאירה בשלמות, ואינה עוד בלחש.
("קול גלגל המתגלגל", ויחי)
%break
%H אלפיים עולמות האירו
%break
.511 אלו ב' מניפות מגלגלים. האחד שמימין, שמגלגל ג' הקווים תחת שליטת ימין, קרא בכוח ואמר, הארת האורות שעולים ויורדים, כי להיותו ימין, הארתו יורדת מלמעלה למטה. אלפיים עולמות, חו"ב המכונים אלפים, הנמשכים מב' הקווים ימין ושמאל, האירו. 
%break
העולם האמצעי שבתוכם, דעת הנמשך מקו האמצעי, האר מאור של אדונך. כל אלו בעלי העיניים, הראויים להשיג חכמה, הסתכלו ופתחו עיניכם ותזכו לאור הזה, לעידון הזה.
%break
אלו הן הברכות הנמשכות מלמעלה. מי שזכה, עולה הגלגל ומתגלגל לימין, שמביא הארות ג' הקווים בשליטת הימין, ומוריד וממשיך לאותו שזכה, ומתעדן מאלו ברכות העליונות המאירות. אשריהם אלו שזכו בהן.
%break
.512 וכשאינו זוכה, הגלגל מתגלגל, ומניפה שבצד שמאל מגלגל אותו, מביא הארת הקווים בשליטת השמאל, ומוריד האור למטה, ממשיך הארת השמאל מלמעלה למטה, וממשיך בזה דין על אותו שלא זכה, וקול יוצא. אוי לרשעים שלא זכו, 
%break
משמאל יוצא אש שלהבת, שדולק ושורה על ראש הרשעים. אשריהם ההולכים בדרך אמת בעוה"ז, לזכות באותו אור העליון, הברכות של הצחצחות, כמ"ש, והשביע בצחצחות נפשך.
("קול גלגל המתגלגל", ויחי)
%break
%H איילת השחר
%break
.691 כאַיָיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלקים. אע"פ שיש בפסוק זה לשון זכר ולשון נקבה, הכול אחד, כי אייל נקרא בלשון זכר, ונקרא בלשון נקבה. 
%break
כמ"ש, כאייל תערוג, אשר תערוג לשון נקבה. ולא כתוב, יערוג, בלשון זכר, כי הכול אחד, המלכות. אלא במצב הא', כשהיא עם ז"א, במצב שני המאורות הגדולים, היא נקראת אייל. ובמצב הב', אחר שהתמעטה, נקראת איילה.
%break
.692 איילת השחר זוהי חיה אחת רחמנית, המלכות, שאין בכל חיות העולם רחמנית כמוה. כי כאשר השעה דוחקת אותה, והיא צריכה למזון בעדה, ובעד כל החיות, שהן כל צבאות בי"ע, 
%break
היא הולכת למרחוק, לדרך רחוקה, ובאה ומוליכה מזון. ואינה רוצה לאכול, עד שבאה וחוזרת למקומה. כדי שיתקבצו אצלה שאר החיות, ותחלק להם מאותו המזון.
%break
%page 320
וכשבאה, מתקבצים אליה כל שאר החיות, והיא עומדת באמצע, ומחלקת לכל אחת. כמ"ש, ותקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה. וממה שהיא מחלקת להן, היא שבעה, כאילו אכלה יותר מאכל מכולן.
%break
.693 וכשיבוא הבוקר, הנקרא שחר, יבואו לה חֶבְלֵי הגלות. ומשום זה היא נקראת איילת השחר. ע"ש שחרות שבבוקר, שאז חבלים לה כיולדת. כמ"ש, כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה.
%break
.694 ומחלקת להן כשהבוקר צריך לבוא, בעוד שהוא לילה, והשחרות מסתלקת להאיר. כמ"ש, ותקם בעוד לילה, ותיתן טרף לביתה. כיוון שהאיר הבוקר, כבר כולן שבעות במזון שלה.
%break
.695 אז מתעורר קול אחד באמצע הרקיע, וקורא בכוח ואומר, קרובים, היכנסו למקומכם. רחוקים, צאו. כל אחד יתאסף למקומו הראוי לו. 
%break
כיוון שהאיר השמש, כל אחד נאסף למקומו. והיא הולכת ביום ומתגלה בלילה, ומחלקת מזון בבוקר. ומשום זה נקראת איילת השחר.
%break
.696 אח"ז היא מתגברת כגיבור והולכת. ונקראת אייל, בשם זכר. הולכת שישים פרסאות מאותו המקום שיצאה משם, ונכנסת לתוך הר החושך, והולכת בתוך הר החושך. נחש אחד עקלתון מריח אחר רגליה, והולך לרגליה, והיא עולה משם אל הר האור.
%break
כיוון שהגיעה לשם, מזמין לה הקב"ה נחש אחר, ויוצא, ונלחמים זה בזה, והיא ניצלת. ומשם לוקחת מזון וחוזרת למקומה בחצות לילה. ומחצות לילה והלאה מתחילה לחלק עד שעולה שחרות הבוקר. כיוון שהאיר הבוקר, הולכת לה ואינה נראית.
%break
.697 בשעה שהעולם צריך לגשמים, מתאספות אליה כל שאר החיות, והיא עולה לראש הר גבוה, ועוטפת ראשה בין ברכיה, וצועקת צעקה אחר צעקה, והקב"ה שומע קולה, ומתמלא רחמים וחס על העולם. והיא יורדת מראש ההר, ורצה, ומסתירה את עצמה. 
%break
וכל שאר החיות רצות אחריה, ואינן מוצאות אותה. כמ"ש, כאייל תערוג על אפיקי מים. מאלו אפיקי מים שהתייבשו, והעולם צמא למים, אז תערוג.
%break
.698 בשעה שמתעברת נסתמת, וכשמגיעה שעתה ללדת, צועקת ומרימה קולות, קול אחר קול, עד שבעים קולות, כחשבון המילים של הפסוק, יַעַנךָ ה' ביום צרה, שהוא שיר של המעוברת הזו. 
%break
והקב"ה שומע אותה, ומזמין לה ישועתה. אז יוצא נחש אחד גדול מתוך הרי חושך, ובא בין ההרים, פיו מלחך בעפר, ומגיע עד האייל הזה, ובא ונושך אותה באותו מקום פעמיים.
%break
.699 בפעם הראשונה יוצא דם ממנה והנחש לוחך. בפעם השנייה יוצאים מים, ושותות כל אלו הבהמות שבהרים. והיא נפתחת ומולידה. כמ"ש, וַיַךְ את הסלע במטהו פעמיים, וַתֵשְתְ העדה ובְעירָם.
%break
.700 באותו זמן שהקב"ה חס עליה על מעשה הנחש הזה, כתוב, קול ה' יחוֹלֵל איילות ויֶחשוף יערות, ובהיכלו כולו אומר כבוד. קול ה' יחולל איילות, הם החבלים והכאבים לעורר אלו שבעים הקולות. 
%break
מיד, ויחשוף יערות, לעורר נחש, ולגלות אותה חיה ללכת ביניהם. ובהיכלו של הקב"ה, שהוא מלכות, כל אלו ההמונים שבבי"ע פותחים ואומרים, כבוד. ברוך כבוד ה' ממקומו. שהיא המלכות, הנקראת כבוד ה'.
%break
%page 321
הזוהר מבאר לנו כאן עניין אחד עמוק של המלכות.
%break
ז"א ממשלת היום, ימין, ממשלת החסדים. המלכות ממשלת הלילה, שמאל, ממשלת החכמה שבשמאל. ולפיכך המלכות ביום, שאין החכמה יכולה לשלוט, השעה דוחקת אותה ואין לה המזון שלה, אור החכמה שבשמאל. כאשר השעה דוחקת אותה, 
%break
בהמשך היום, שאין אז גילוי לאור החכמה, שהוא המזון שלה ושל צבאותיה הנמשכים ממנו. והיא צריכה למזון בעדה, ובעד כל החיות, כי צריכה להמשיך מזון שלה. היא הולכת למרחוק, לדרך רחוקה, כי אין החכמה מושפעת אלא עם דינים.
%break
וכל זמן שאינה מתלבשת בחסדים בזיווג של קו אמצעי, נמשכים ממנה דינים קשים. ודינים אלו המתגלים ע"י הופעתה, נבחנים לרחוק ולדרך רחוקה. כמ"ש, וַתֵיתַצַב אחותו מרחוק, שאחותו רומזת על חכמה. וכן, אמרתי אֶחְכָּמָה והיא רחוקה ממני.
%break
וזה היא עושה תכף בתחילת הלילה. וע"כ מתפשט אז החושך על הארץ. כי הארת החכמה שבשמאל בלי ימין הוא חושך. אבל אז נמשך המזון שלה, הארת חכמה.
%break
אז היא מביאה ומוליכה המזון, החכמה דשמאל. אבל אז בעת שממשיכה החכמה, היא קופאת מרוב הדינים שבחכמה בלי חסדים, שאינה יכולה להשפיע כלום. ואינה רוצה לאכול, עד שבאה וחוזרת למקומה. 
%break
שאין המלכות רוצה להיות בשמאל בלי ימין, במקום יציאת החכמה, שהיא דרך רחוקה, עד שתחזור למקומה, בקו אמצעי דז"א, ששם ייחוד השמאל עם הימין. שזהו מקומה התמידי, בין שתי זרועות המלך.
%break
למה היא צריכה לשוב למקומה? כדי שיתקבצו אצלה שאר החיות, ותחלק להן מאותו המזון. כי מטרם שבאה למקומה בקו האמצעי, אורותיה קפואים בה, 
%break
ואינה יכולה להשפיע כלום לשאר החיות, לצבאותיה הנמשכים ממנה. אבל כשבאה למקומה, מתקבצים אליה כל החיות, ומשפיעה להן מאור החכמה.
%break
כשבאה, מתקבצים אליה כל שאר החיות, והיא עומדת באמצע, בזיווג עם קו האמצעי, ומחלקת לכל אחת. כי כשהיא בקו אמצעי, אורותיה נפתחים ויכולה לחלק לכל אחד. 
%break
וקבלת הארת החכמה מכונה קימה. כמ"ש, ותקם בעוד לילה, שמקבלת אז חכמה, המכונה קימה. ותיתן טרף לביתה, שמשפיעה לכל צבאיה.
("איילת השחר", פינחס)
%break
%page 322
%H רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)
%break
%H שמעון מן השוק
%break
.159 בכתוב, ויאמר אלקים, נעשה אדם, יש סוד, שאינו נגלה אלא ליראיו. פתח אותו זקן הזקנים ואמר, שמעון שמעון, מי הוא שאמר, נעשה אדם, וכתוב בו, ויאמר אלקים, מי הוא כאן השם אלקים הזה? וכמו ששמע רבי שמעון, 
%break
שהיה קורא לו שמעון, ולא רבי שמעון, אמר לחבריו, בוודאי שזהו הקב"ה, שכתוב בו, ועתיק יומין יושב. הרי עתה השעה לפתוח בסוד הזה, כי כאן יש סוד, שלא ניתנה רשות לגלות אותו, ועתה משמע שניתנה הרשות לגלות.
%break
כי נודע, שהסודות שנגלו לחכמי הזוהר, היו ע"י השגות האורות של המדרגות העליונות, בדרך השראה. ויש בהם פנים ואחוריים, שפירושם העלם וגילוי. ולפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של בחינת האחוריים שלה. 
%break
והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג.
%break
כמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.
%break
לפיכך תכף אמר לחבריו, בוודאי שזהו הקב"ה, שכתוב בו, ועתיק יומין יושב. שאין מדרגה גבוהה ממנו. ואמר, ועתה משמע שניתנה הרשות לגלות, שעתה נראה, שהשיג רשות לגלות הסוד הגבוה הזה.
("נעשה אדם", בראשית-א)
%break
%H בכייתו של רבי שמעון
%break
.119 בכה רבי שמעון ואמר, אף אני יראתי מהקב"ה, ממה ששמעתי. נשא ידיו על ראשו, ואמר, והרי רב המנונא סבא אור התורה, אתם זכיתם לראותו פב"פ, ואני לא זכיתי בו. נפל על פניו, וראה אותו עוקר הרים, ומדליק נרות בהיכל המלך המשיח.
%break
אמר לו רב המנונא סבא, רבי, בעולם ההוא תהיו שכנים לראשי הישיבות לפני הקב"ה. מיום ההוא והלאה, היה קורא לרבי אלעזר בנו ולרבי אבא, פְּניאֵל. כמ"ש, כי ראיתי אלקים פנים אל פנים.
%break
שיבח את עצמו, שגם הוא משמש באותה היראה של חבקוק הנביא, ממה ששמע מהזמן שעבר, שבכתוב, שמעתי שמעך יראתי.
%break
%page 323
בהיכל המלך המשיח כבר מוכנים ומזומנים כל התיקונים, הצריכים להתגלות בגמה"ת עם ביאת המלך המשיח, אף פרט קטן לא ייחסר. ואלו הנשמות, שבהיכל המלך המשיח, הן כל אלה, שכבר זכו לגמה"ת משורש נשמתם עצמם.
%break
ולכן אמר, שראה אותו עוקר הרים, ומדליק נרות בהיכל המלך המשיח. כי רב המנונא סבא הוא בעל התיקונים הללו שבהיכל המשיח, שהוא עוקר הרים דס"א, שנדמה לצדיקים כהר גבוה. והוא מדליק נרות, מתקן את המסך החדש מבחינת הס"ג, 
%break
להעלאת מ"ן בגמה"ת. כי המ"ן נקרא מאורי האש, והוא כמ"ש, נר ה' נשמת אדם. כי אור השמש מורה על ירידת המ"ד, דוגמת אור השמש היורד אלינו מלמעלה למטה. ומאורי אש הוא או"ח, העולה מלמטה למעלה, כמו שלהבת העולה מהנר. וזה שני התיקונים:
%break
א. להעביר הס"א,
%break
ב. להעלות ולהדליק הנרות בהיכל המלך המשיח.
%break
והם בידיו של רב המנונא סבא. ואלו צדיקים גמורים, הצריכים לאלו שני התיקונים, זוכים בהם ע"י גילוי נשמת רב המנונא סבא. 
%break
ובישר לו, כי גם הוא ותלמידיו, רבי אלעזר ורבי אבא, יזכו לאחר פטירתם לשמש בהיכל המלך המשיח, ויהיו שכנים לו שם. ויהיו שם ראשי ישיבות לפני הקב"ה.
("שתי נקודות", הקסה"ז)
%break
%H הישיבה במערה
%break
.187 ראה שתי ציפורים, שהיו באות ועפות על הים. הרים קולו ואמר, ציפורים ציפורים, הרי אתן מעופפות על הים. הראיתם את המקום, שבן יוחאי שם? חיכה מעט. אמר, ציפורים ציפורים, לכו והשיבו לי. עפו והלכו. נכנסו בים והלכו להן.
%break
פירוש. כי רבי שמעון ברח מפני המלכות, שציוותה להורגו. והסתתר הוא ובנו במערה אחת, ולא ידעו איפה הוא. וע"כ יצא רבי פינחס בן יאיר לבקשו באיי הים.
%break
.188 מטרם שיצא לאונייה, והנה באו הציפורים. ובפיה של אחת מהן מכתב אחד. וכתוב בתוכו, אשר רבי שמעון יצא מהמערה עם רבי אלעזר בנו. הלך רבי פינחס אליו. 
%break
ומצא אותו שהשתנה, וגופו מלא נקבים ופצעים, מרוב הישיבה במערה. בכה עליו, ואמר, אוי שראיתיך בכך. אמר לו רבי שמעון, אשרי חלקי, שראית אותי בכך. כי אם לא ראית אותי בכך, לא הייתי כך.
%break
כי מרוב שנים שישב במערה, היה מוכרח לשבת שם בתוך החול, כדי לכסות עירומו ולעסוק בתורה. מחמת זה נוקב ונפצע בשרו.
%break
בכה עליו רבי פינחס ואמר, אוי לי, שראיתיך בכך. ענה לו רבי שמעון, אשרי חלקי, אשר ראיתני בכך. שאלמלא לא ראיתני בכך, לא הייתי בכך. 
%break
כלומר, שלא הייתי זוכה לגילוי סודות התורה. כי כל רוממות חכמתו הגדולה, זכה באותם י"ג (13) שנים, שהיה מוסתר במערה.
("יציאת רבי שמעון מהמערה", הקסה"ז)
%break
%H להכניע את הנחש הקדמוני
%break
.200 פתח רבי שמעון ואמר, האזינו העליונים והיאספו התחתונים, בעלי הישיבה של מעלה ושל מטה. אליהו, אני משביע אותך, קבל רשות מהקב"ה וְרֵד לכאן.
%page 324
כי מלחמה גדולה הזדמנה לך. חנוך מט"ט, רד לכאן, אתה וכל בעלי הישיבה שתחת ידך. כי לא לכבודי עשיתי זאת, אלא לכבוד השכינה.
%break
פירוש. אלו הצדיקים בעלי הזוהר ומכ"ש רבי שמעון, היו מחשבתם ודיבורם במעשה ממש, שכפי תכונת חידושי התורה שגילו, כן נתקנו והסתדרו אחריהם תכף המדרגות העליונות בפועל ממש. כלומר, שצדיקים בונים עולמות בחידושי תורה שלהם.
%break
וכיוון שרבי שמעון הכין עצמו כאן, להילחם עם הנחש הקדמוני ולהכניע אותו, ע"י ייחוד אבן הקלע, ולפתוח פתח בשביל באי עולם, שיידעו גם הם, איך להכניע את הנחש. ונודע, שאין אדם יכול לתקן במקום שאינו שם. 
%break
והיה רבי שמעון צריך להימצא בעת ההיא במקום מציאותו של הנחש, כדי שיוכל להכניע אותו, וכדי להיות בטוח, שלא יסתכן בהיותו במקום השפל הזה. לכן ביקש סיוע מאליהו, ממט"ט ומבעלי הישיבה של מעלה ושל מטה. ("אבן הקלע", בראשית-א)
%break
%H קריעת הרקיעים
%break
.60 אמר רבי שמעון, מצאתי בספרי הקדמונים את הסדר, איך לקשור המדרגות, שהן סודי סודות, בקשר אחד. כלומר, ביאורי שבעה היכלות. קשר, הוא ייחוד שתי מדרגות או יותר זו בזו, שיאירו יחד בהארה משותפת אל התחתונים.
%break
לפעמים צריכים לסַדר התפילה באופן הראוי, ולייחד ייחודים להמתיק ולפייס את ריבונו כראוי, לקרוע הרקיעים ולפתוח השערים והפתחים. ולא יהיה מי שימחה בידו, כלומר שלא יוכלו המקטרגים לקטרג עליו.
%break
רקיעים, פירושם סיומים דצ"ב, החוצים את המדרגות ומשאירים אותן בו"ק חסר ג"ר. וג' עולמות בי"ע יוצאים מחוץ לאצילות, ונעשו עולמות דפרודא. וכך הוא בקביעוּת, מלבד בעת שהצדיקים מעלים מ"ן, ע"י עבודה ומע"ט, וממשיכים הארת צ"א מלמעלה מטבור דא"ק.
%break
הנה אז הארה זו מורידה הרקיע ממקום בינה בחזרה למקום מלכות, כמו שהיא בצ"א. וחוזרים בינה ותו"מ דכלים למדרגתם, ומשלימים ע"ס דכלים וג"ר דאורות. וכן ג' עולמות בי"ע חוזרים ונעשים אצילות.
%break
הרי שהצדיקים בעבודתם מבטלים הגבולים דקטנות, המכונים רקיעים, וממשיכים המוחין דגדלות. ועניין זה נבחן, שהם קורעים את הרקיעים. 
%break
שהם קורעים ומבטלים את הגבולים דקטנות, המוציאים ג' עולמות בי"ע לפרודא מאצילות, ומחזירים אותם לאצילות.
("שבעה היכלות של או"א דבריאה", בראשית-ב)
%break
%H היתר לעסוק בסודות
%break
.295 רבי שמעון אמר, אילו הייתי נמצא בעולם, כאשר נתן הקב"ה ספרו של חנוך בעולם וספרו של אדם, הייתי מתאמץ שלא יהיו נמצאים בין אנשים. משום שכל החכמים לא חששו אז להסתכל בהם, וטעו,
%page 325
להוציא הדברים מפשוטם, בדברים אחרים, להוציא אותם מרשות העליון דקדושה לרשות אחר, שאינו קדוש. אבל עתה, הרי חכמי עולם יודעים דברים וסותמים אותם, שאינם מגלים הסודות, ומתגברים בעבודת ריבונם. 
%break
וע"כ עתה מותר לעסוק בסודות.
("ויהיו בני נוח היוצאים מן התיבה", נוח)
%break
%H מי יאיר אור התורה?
%break
.163 באו כל החברים ונשקו ידיו של רבי שמעון, בכו, אוי, כאשר תסתלק מהעולם, מי יאיר אור התורה. אשרי חלקם של החברים, ששמעו דברי תורה הללו מפיך.
("נר"ן", לך לך)
%break
%H קדושת רבי שמעון ותלמידיו
%break
.445 אמר רבי אבא, על רבי שמעון ותלמידיו, אשריכם בעוה"ז ובעוה"ב. כולכם קדושים. כולכם בני אלקים הקדוש. כל אחד מכם אחוז ומתקשר במלך הקדוש העליון.
("מאמרים לברית מילה", לך לך)
%break
%H המלמד תורה לאחרים
%break
.61 כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, שבזכותה זוכה האדם לחיי העוה"ב, וכל המלמד תורה לאחרים, יותר מכולם. אותם המורים תורה לאחרים ולתינוקות, שכרם כפול.
%break
.62 המלמד תורה לילדים, דירתו עם השכינה. רבי שמעון, כשבא לראות הנערים בבית רבם, היה אומר, אני הולך לראות פני השכינה.
("וישמע אברם כי נשבה אחיו", לך לך, זוהר חדש)
%break
%H הקב"ה גוזר והצדיק מבטל
%break
.1 ואברהם היֹה יהיה לגוי גדול. יהיה בגי' שלושים. יום אחד יצא רבי שמעון, וראה העולם שהוא חושך ואפל ונסתם אורו. אמר לרבי אלעזר, בוא ונראה מה רוצה הקב"ה. הלכו ומצאו מלאך אחד, שהיה דומה להר גדול, והוציא שלושים להבות אש מפיו.
%break
.2 אמר לו רבי שמעון, מה אתה רוצה לעשות? אמר לו, אני רוצה להחריב העולם, משום שלא נמצאים שלושים צדיקים בדור. כי כך גזר הקב"ה על אברהם. כמ"ש, ואברהם היֹה יהיה. יהיה בגי' שלושים.
%break
אמר לו רבי שמעון, בבקשה ממך, לך לפני הקב"ה ואמור לו, רבי שמעון נמצא בעולם, שזכותו גדולה כמו שלושים צדיקים.
%break
.3 הלך המלאך לפני הקב"ה, ואמר לו, ריבון העולם, גלוי לפניך מה שאמר לי רבי שמעון. אמר לו הקב"ה, לך החרב העולם, ואל תביט על רבי שמעון.
%break
%page 326
.4 כשבא, ראה רבי שמעון את המלאך. אמר לו, אם לא תלך להקב"ה בשליחותי, אגזור עליך, שלא תיכנס לשמיים, ותהיה במקום עזא ועזאל, שהפיל אותם ה' משמיים לארץ. 
%break
וכשתבוא לפני הקב"ה, תאמר לו, ואם אין שלושים צדיקים בעולם, יהיו עשרים. כי כך כתוב, לא אשחית בעבור העשרים.
%break
ואם אין עשרים, יהיו עשרה. כי אח"כ כתוב, לא אשחית בעבור העשרה. ואם אין עשרה, יהיו שניים, אני ובני, כי כך כתוב, על פי שני עדים יקום דבר. ואין דבר אלא העולם, כמ"ש, בּדְבר ה' שמיים נעשו. ואם אין שניים, הרי יש אחד, ואני הוא, כמ"ש, וצדיק יסוד עולם.
%break
בה בשעה יצא קול משמיים ואמר, אשרי חלקך רבי שמעון, שהקב"ה גוזר למעלה, ואתה מבטל למטה. עליך כתוב, רצון יראיו יעשה.
("ואברהם היֹה יהיה", ויירא, זוהר חדש)
%break
%H המאור של כל הארץ
%break
.174 הארץ אשר אתה שוכב עליה, לך אֶתנֶנה ולזַרעך. והאם אותו המקום בלבד הבטיח לו הקב"ה, שהיה רק ארבע או חמש אמות ולא יותר? אלא בעת ההיא קיפל הקב"ה תחתיו את כל ארץ ישראל. ונמצא אז אותו המקום, שכלל את כל הארץ. 
%break
והכלל של כל הארץ רבי שמעון, שהוא המאור של כל הארץ, שָקוּל ככל העולם.
("הפעם אודה את ה', ותקרא שמו, יהודה", וייצא)
%break
%H עמוד כל העמודים
%break
.175 הפעם אודה את ה'. יהודה בן רביעי אל הכיסא, המלכות, רגל רביעי. והוא השלים את הכיסא. וע"כ יהודה לבדו תיקון הכיסא. והוא עמוד, שכל העמודים נסמכים עליו, להיותו המשלים את הכיסא. 
%break
רבי שמעון, המאיר בכל העולם בתורה, וכמה מאורות מאירים על ידו, על אחת כמה וכמה, שהוא עמוד כל העמודים.
("הפעם אודה את ה', ותקרא שמו, יהודה", וייצא)
%break
%H בחיי לא יהיה העולם בצער
%break
.313 אמר רבי שמעון, כשאני בין החברים מבבל, הם מתאספים אליי ולומדים הדברים בגילוי, והם מכניסים אותם בתיבה חתומה מברזל קשה, הסתום מכל הצדדים, שמעלימים אותם שלא ייוודעו לאיש.
%break
.314 כמה פעמים לימדתי אותם דרכי הגן של המלך, הנוקבא, ודרכי המלך, ז"א. כמה פעמים לימדתי אותם כל אלו המדרגות של הצדיקים שבעולם ההוא. וכולם יראים לומר דברים אלו. אלא לומדים בגמגום. משום זה נקראים כבדי לשון, שמגמגם בפיו.
%break
%page 327
.315 אבל אני דן אותם לזכות, משום שיראים, כי אוויר הקדוש ורוח הקדוש סר מהם, להיותם בחוץ לארץ, והם יונקים מאוויר ומרוח של רשות אחרת מהקדושה. 
%break
ולא עוד, אלא הקשת נראה עליהם, סימן שהם בדין, וצריכים לרחמים. ואינם ראויים לקבל פני אליהו. ומכ"ש, לקבל פנים אחרות.
%break
.316 אבל זה מועיל להם, שאני נמצא בעולם, ואני סומך את העולם, כי בחיי לא יהיה העולם בצער, ולא יהיה נידון בדין של מעלה. אחריי, לא יקום דור כדור הזה. 
%break
ועתיד להיות בעולם, שלא יימצא מי שיגן עליהם, וכל פנים חצופות תימצאנה בין למעלה ובין למטה. כי גם למעלה תימצאנה פנים חצופות, שהן קטרוג הקליפות, מחמת העוונות שלמטה, והחוצפה שלהם.
%break
.317 ועתידים בני העולם שיצעקו, ולא יהיה מי שישגיח עליהם. יחפשו ראשיהם בכל רוחות העולם, למצוא איזו הצלה, ולא ישובו עם איזו רפואה לצרתם. 
%break
אבל רפואה אחת מצאתי להם בעולם: במקום שיימצאו עוסקים בתורה, ונמצא ביניהם ספר תורה, שאין בו פסול, כשיוציאו אותו, יתעוררו העליונים והתחתונים. וכש"כ, אם כתוב בו השם הקדוש כראוי להיות. ("ושכבתי עם אבותיי", ויחי)
%break
%H אחרי מותו של רבי שמעון
%break
.120 מיום שיצא רבי שמעון מן המערה, לא התכסה שום דבר מהחברים. והיו מסתכלים בסודות העליונים והתגלו בהם, כאילו ניתנו באותה שעה בהר סיני. אחר שמת רבי שמעון כתוב, וייסָכרו מעיינות תהום וארובות השמיים. 
%break
שנסתמו מעיינות החכמה. והיו החברים הוגים דברים, ולא עמדו בהם לדעת סודם.
("שני גמלים", ויחי)
%break
%H יום פטירתו של רבי שמעון
%break
.157 אין רשות להודיע לאדם כמה זמן נותר לו לחיות עוד בעוה"ז, ואין מודיעים זה לאדם. אבל בשמחה הגדולה היה רבי שמעון ביום פטירתו, ושמחה גדולה הייתה בכל העולמות, מחמת רוב הסודות שגילה אז. ("כאשר מגיע זמנו להסתלק מן העולם", ויחי)
%break
%H מי הוא רבי שמעון
%break
.241 עד שרבי שמעון מגיע למקום העדן של הצדיקים, עד שנשמע בכל הרקיעים מעלת רבי שמעון. וכל העליונים והתחתונים כולם בזמן אחד, תמהים ואומרים, האם זהו רבי שמעון, שהכול היה מרעיש, מי יכול לעמוד לפניו? 
%break
זהו רבי שמעון, שבשעה שפותח פיו להתחיל לעסוק בתורה, מאזינים לקולו, כל הכיסאות, וכל הרקיעים, וכל המרכבות, וכל אלו שמשבחים לאדונם.
%break
%page 328
.242 אין מי שיפתח לומר שירה, ואין מי שיסיים שירתו. כלומר, אותם שעומדים באמצע השירה, אינם גומרים שירתם, כי כולם נמצאים, להקשיב לקולו של רבי שמעון. עד שנשמע בכל הרקיעים של מעלה ושל מטה, פתחון פה.
%break
כשגמר רבי שמעון לעסוק בתורה, מי ראה שירים? מי ראה שמחה של המשבחים לאדונם? מי ראה הקולות ההולכים בכל הרקיעים? ובזכות רבי שמעון, 
%break
באים כל הנשמות והמלאכים, וכורעים ומשתחווים לפני אדונם, ומעלים ריחות הבשמים שבעדן, הארת החכמה, עד עתיק יומין. וכל זה בזכות רבי שמעון.
("בְּרח דודי", שמות)
%break
%H אין גזר דין קיים במקום של רבי שמעון
%break
.144 רבי יצחק היה יושב יום אחד בפתחו של רבי יהודה והיה עצוב. יצא רבי יהודה ומצא אותו בפתחו, שהיה יושב ועצוב. אמר לו, מה יום מיומיים?
%break
.145 אמר לו, באתי אליך לבקש ממך שלושה דברים. אחד, כאשר תאמר דברי תורה ותזכיר מאלו הדברים שאמרתי אני, תאמר אותם בשמי, כדי להזכיר את שמי. 
%break
ואחד, שתזַכה את בני יוסף בתורה. ואחד, שתלך לקברי כל שבעה הימים של אבלות, ותתפלל תפילתך עליי.
%break
.146 אמר לו, מאין תדע שתמות? אמר לו רבי יצחק, הנה נשמתי מסתלקת ממני בכל לילה ואינה מאירה לי בחלום כמו מתחילה. ועוד, כשאני מתפלל ומגיע למילים, שומע תפילה, אני מסתכל בצֶלם שלי שעל הכותל, ואיני רואה אותו.
%break
ואומר אני, שאמות, הואיל שעבר ממני הצלם ואינו נראה, כי כרוז יוצא ומכריז, כמ"ש, אך בצלם יתהלך איש. כל זמן שצלמו של אדם לא עבר ממנו, יתהלך איש. ורוחו מתקיים בתוכו. יצא צלמו של האדם ואינו נראה, הוא יוצא מעוה"ז.
%break
.147 אמר לו רבי יהודה, גם מכאן נשמע זה, כמ"ש, כי צל ימינו עלֵי ארץ. כל אלו הדברים שביקשת ממני, אעשה. אבל אני מבקש ממך, שבעולם ההוא תבחר מקומי אצלך, כמו שהייתי אצלך בעוה"ז. בכה רבי יצחק ואמר, בבקשה ממך, שלא תיפרד ממני כל אלו הימים.
%break
.148 הלכו אל רבי שמעון, מצאו אותו שהיה עוסק בתורה. נשא עיניו רבי שמעון, וראה את רבי יצחק, וראה שמלאך המוות רץ לפניו ורוקד לפניו. קם רבי שמעון, 
%break
אחז בידו של רבי יהודה ואמר, גוזר אני, מי שרגיל לבוא אצלי, יבוא, ומי שלא רגיל לבוא אליי, לא יבוא. נכנסו רבי יצחק ורבי יהודה. קשר בזה את מלאך המוות לחוץ, ולא יכול להיכנס.
%break
.149 הסתכל רבי שמעון וראה, שעד עתה עוד לא הגיע זמנו למות, אלא עד שמונה שעות של היום הוא זמנו. הושיבו ועסק עימו בתורה. אמר לרבי אלעזר בנו, שב בפתח, ומי שתראה, לא תדבר עימו. ואם ירצה להיכנס כאן, תישבע שבועה שלא ייכנס.
%break
.150 אמר רבי שמעון לרבי יצחק, האם ראית צורת אביך ביום הזה, או לא? כי בשעה שהאדם מסתלק מן העולם, אביו וקרוביו נמצאים שם עימו, ורואה אותם ומכירם.
%page 329
וכל אלו שיהיה משְׁכָּנו עימהם בעולם ההוא במדרגה אחת, כולם מתקבצים ונמצאים עימו, והולכים עם נשמתו, עד המקום שישכון שם. אמר רבי יצחק, עד עתה עוד לא ראיתי את צורת אבי.
%break
.151 קם רבי שמעון ואמר, ריבונו של עולם, נודע רבי יצחק אצלנו, ומאלו שבע עיניים הוא כאן, כלומר משבעת התלמידים שנשארו בחיים ביציאתם מאידרא רבא, הנה אני אוחז בו, ותן אותו לי. יצא קול ואמר, הכיסא של אדונו, הנוקבא, 
%break
קרבה לזיווג ע"י כנפיו של רבי שמעון, כלומר ע"י עבודתו והעלאת מ"ן. הנה שלך רבי יצחק, ותבוא עימו בזמן שתבוא לשבת בכיסאך, בשעה שייפטר רבי שמעון מן העולם. אמר רבי שמעון, כן אעשה, שאביא אותו עימי בשעת פטירתי מעולם.
%break
.152 בתוך כך ראה רבי אלעזר שמלאך המוות הסתלק, ואמר, אין גזר דין קיים במקום של רבי שמעון. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר, בוא הנה ואחוז ברבי יצחק, כי אני רואה שהוא מפחד. נכנס רבי אלעזר ואחז בו, ורבי שמעון החזיר פניו ועסק בתורה.
%break
.153 ישן רבי יצחק וראה את אביו. אמר לו אביו, בני, אשרי חלקך בעוה"ז ובעוה"ב. כי בין העלים של עה"ח מגן עדן אתה יושב, אילן גדול וחזק בשני העולמות הוא רבי שמעון, אשר הוא אוחז אותך בענפיו. אשרי חלקך, בני. ("ר' יצחק יושב ועצוב", ויחי)
%break
%H שרבי שמעון נאחז בז"ת מכל פרצופי האצילות
%break
.156 אין לנו השגה בג"ר, אלא בז"ת, אפילו בג"ר דע"ס דעולם העשיה. ובז"ת אפשר ליחידי סגולה להשיג אפילו בז"ת דג"ר דעולם האצילות. 
%break
והשמיענו אביו של רבי יצחק, שרבי שמעון נאחז בז"ת מכל פרצופי האצילות, ואפילו בז"ת דג"ר דאצילות.
("ר' יצחק יושב ועצוב", ויחי)
%break
%H הקב"ה גוזר והצדיק מבטל
%break
.251 ישב רבי שמעון. ורבי אלעזר בנו עומד ומפרש דברי סודות החכמה, והיו פניו מאירות כשמש, והמילים מתפזרות ומעופפות ברקיע. ישבו יומיים, שלא אכלו, ולא שתו, ולא היו יודעים אם היה יום או לילה. כשיצאו, ידעו שכבר חלפו יומיים שלא אכלו כלום.
%break
קרא על זה רבי שמעון, ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה. ומה אם אנו, שזכינו לדבקות עם ה' שעה אחת, היה כך, שחלפו עלינו באור ה' יומיים, שלא ידענו היכן אנו. 
%break
כש"כ משה, שהכתוב מעיד עליו, ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה.
%break
.252 כשרבי חייא סיפר המעשה לאביו, רבי שמעון בן גמליאל, תמה ואמר, רבי שמעון הוא אריה, ורבי אלעזר בנו אריה. ואין רבי שמעון כשאר אריות. עליו כתוב, אריה שאג מי לא יירא. ומה העולמות של מעלה מזדעזעים ממנו, כש"כ אנו.
%break
%page 330
הוא איש, שלא גזר תענית מעולם על מה ששאל והתפלל, אלא הוא גוזר והקב"ה מקיים. הקב"ה גוזר והוא מבטל. כמ"ש, מושל באדם צדיק, מושל יראת אלקים. 
%break
כי הקב"ה מושל באדם, והצדיק מושל בהקב"ה. שהוא גוזר גזרה, והצדיק מבטל אותה.
("לחם לא אכל ומים לא שתה", שמות)
%break
%H דברי רבי שמעון יאירו עד שתמלא הארץ דעת ה'
%break
.23 הרים רבי אבא ידיו על ראשו ובכה. אמר, אור התורה עולה עתה עד גובה הרקיע של הכיסא העליון. אחרי שיסתלק אדוני מן העולם, מי יאיר אור התורה? 
%break
אוי לעולם שיישאר יתום ממך. אבל הדברים של אדוני יאירו בעולם עד שיבוא מלך המשיח. ואז כתוב, ומָלְאה הארץ דֵעה את ה'.
("וישמע יתרו", יתרו)
%break
%H היושבים לפני רבי שמעון
%break
.170 עד כאן כל אלו הסודות של תולדות אדם, שהן תולדות, הנולדות בו מזמן לזמן לפי דרכיו של האדם. אשרי חלקם של אלו היושבים לפני רבי שמעון, וזכו לשמוע מפיו סודות התורה. אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב. 
%break
אמר רבי שמעון, אשריכם חברים, שכל סוד לא נעלם מכם. כמה מקומות עליונים מזומנים לכם לעוה"ב.
("ואתה תחזה בסוד קווי הידיים", יתרו)
%break
%H ללמוד תורה מרבי שמעון
%break
.421 שלמה המלך הסתכל והיה רואה, שאפילו בדור ההוא, שהיה יותר שלם מכל דורות אחרים, לא היה רצונו של מלך העליון, שיתגלה חכמה כל כך על ידו, ושיתגלה התורה שהייתה סתומה מתחילה. ובא ופתח לה פתחים. 
%break
ואע"פ שפתח, הם סתומים. חוץ מאלו החכמים שזכו ומגמגמים בהם, ואינם יודעים לפתוח בהם פה. ודור זה שרבי שמעון שורה בתוכו, רצונו של הקב"ה בשביל רבי שמעון, שיתגלו דברים סתומים על ידו.
%break
.422 אבל תמוה, איך חכמי הדור עוזבים אפילו רגע אחד מלעמוד לפני רבי שמעון ללמוד תורה, בעוד שרבי שמעון נמצא בעולם. 
%break
אבל בדור הזה לא תישכח החכמה מהעולם, אוי לדור כשהוא יסתלק, והחכמים יתמעטו, והחכמה תישכח מהעולם.
("וה' נתן חכמה לשלמה", תרומה)
%break
%H יום כזה לא יימצא בכל הדורות האחרים
%break
.311 הלכו החברים. כשהגיעו לעיר, חשך הלילה. אמר רבי שמעון, כמו שהיום הזה האיר לנו לזַכּוֹתינו לעוה"ב. אף כך, הלילה הזה יאיר לנו לזכותינו לעוה"ב, ולעטר בלילה הזה הדברים שאמרנו ביום,
%page 331
לפני עתיק יומין. כי יום שלם כזה לא יימצא בכל הדורות האחרים. אשרי חלקינו בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
.312 נכנסו לבית, לנו עד שנחלק הלילה. כיוון שנחלק הלילה, אמר רבי שמעון לחברים, עתה הוא הזמן לעטר המרכבה הקדושה למעלה בהשתדלות שלנו. 
%break
אמר לרבי יוסי, אתה, שלא נשמע דבריך בינינו ביום הזה, אתה תהיה ההתחלה להאיר הלילה, כי עתה עת רצון להאיר למעלה ולמטה.
("שיר המעלות, הבוטחים בה", תרומה)
%break
%H הדור בזמן רבי שמעון
%break
.383 בכה רבי שמעון, אמר, אני יודע ודאי שרוח הקודש העליון דופק בכם, אשרי הדור הזה, כי לא יהיה כדור הזה עד הזמן שיבוא מלך המשיח. כי התורה חוזרת ליושנה. אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. ("הנשיקין", תרומה)
%break
%H לא באנו לעולם, אלא לשמוע את הדבר המאיר
%break
.104 באו החברים ונישקו ידיו של רבי שמעון, אמרו, אם לא באנו לעולם, אלא לשמוע דבר זה, היה די לנו. בכו ואמרו, אוי לנו כשתסתלק מן העולם, מי יאיר ויגלה אורות התורה. 
%break
דבר זה הוא מאיר עד גובה הרקיע, ורשום בכיסא המלך, והקב"ה שמח עתה בדבר זה. וכמה שמחה על שמחה התווספה לפני המלך הקדוש. מי יעורר דברי חכמה בעולם כמותך?
("העגל", כי תישא)
%break
%H באור שהדליק מאירים כל בני העולם
%break
.118 אמר רבי אבא, אוי רבי שמעון, אתה בחיים ואני כבר בוכה עליך. לא עליך אני בוכה, אלא אני בוכה על החברים, ואני בוכה על העולם, שיישארו יתומים ממך, אחר פטירתך מן העולם. רבי שמעון הוא כאור הנר, הדולק למעלה ודולק למטה. 
%break
ובאור שהדליק למטה מאירים כל בני העולם. אוי לעולם כשיסתלק האור שלמטה, ויבוא בתוך האור שלמעלה. מי יאיר אור התורה לעולם.
("כוונת התפילה", ויקהל)
%break
%H סתימת מעיינות החכמה
%break
.387 אחרי שמת משה, כתוב, וקם העם הזה וזָנה. כך אוי לעולם כשיסתלק ממנו רבי שמעון, שמעיינות החכמה ייסתמו בעולם, ויבקש אדם דבר חכמה, ולא ימצא מי שיאמר, וישגה כל העולם בתורה, ולא יימצא מי שיעורר בחכמה.
%page 332
על הזמן ההוא כתוב, ואם כל עֲדת ישראל ישגו. אם ישגו בתורה, שלא יידעו דרכיה. במה זה? משום שכתוב, ונעלם דָבָר מעֵינֵי הקָהל, שלא יימצא מי שיידע לגלוֹת עמקות התורה ודרכיה. אוי לאלו הדורות, שיימצאו אז בעולם. ("כל זמן שמשה קַיים", ויקרא)
%break
%H הימצאות רבי שמעון עם הקב"ה
%break
.99 כל צדיקי אמת, מטרם שיבואו לעולם, כולם מיתקנים למעלה ונקראים בשמות. 
%break
ורבי שמעון, מיום שברא הקב"ה העולם, היה מוכן לפני הקב"ה ונמצא עימו, והקב"ה קרא לו בשמו. אשרי חלקו למעלה ולמטה. עליו כתוב, ישמח אביךָ ואימך. אביך זה הקב"ה, ואימך זו כנ"י.
("נשמות מטרם שתבואנה לעולם", אחרי מות)
%break
%H רבי שמעון ומשה
%break
.54 בא רבי שמעון ונישק ידיו של משה. אמר, ודאי אתה בן מעולם אצילות, בצורת הבן הבכור שלו, ת"ת, בן או"א עילאין, שאצילות שלו הוא בלי הפסק. לא קדם לך בן אחר, לא במחשבה ולא בדיבור ולא במעשה. 
%break
אמר משה, ואתה והחברים וראשי בעלי הישיבות, המזומנים כאן עימי, הם בלי הפסק כלל, ובלי תערובת מס"א, בבחינת עולם האצילות. נישקו כולם זה לזה, ונודעו באחווה, ובכו.
("בן בכור", קדושים)
%break
%H צדקה תציל ממוות
%break
.9 רבי שמעון אמר, כל מי שעושה צדקה, ואחוז בעה"ח, יינצל בעוה"ז ואפילו מהמוות שבעולם שביתר בני אדם, מהמוות הגשמי. וכש"כ ממוות רוחני.
("עושה צדקה בכל עת", בהר, זוהר חדש)
%break
%H תיקוני רבי שמעון וחבריו
%break
.1 אמר רבי שמעון לחברים, עד מתי נשב בקיום של עמוד אחד, בעולם התוהו, שז"ת היו בקו אחד, זה למעלה מזה. ורבי שמעון היה רוצה לגלות להם עניין המדרגות של עולם התיקון. שהם בג' עמודים, ג' קווים ימין שמאל אמצע.
%break
כתוב, עת לעשות לה', הֵפֵרו תורתך. הימים מועטים ובעל החטאים, המקטרג, דוחק. הכרוז קורא בכל יום לתשובה. וקוצרי השדה מועטים, אותם שזכו בתבואת השדה העליון, המלכות, שהם השגות סודות התורה. 
%break
ואפילו אותם שהשיגו, נמצאים בסוף הכרם, המלכות, ואינם משגיחים ואינם יודעים כראוי, לאיזה מקום הם הולכים.
%break
.2 התאספו חברים אל מקום המושב, מלובשים במגנים ובחרבות, ורמחים בידיכם, שהם יייחודים להשבית הקליפות. הזדרזו בתיקוניכם, שיזדרזו לעשות התיקונים של ג' קווים: חב"ד, חג"ת, נה"י.
%page 333
בעצה, בחכמה, בתבונה, בדעת, במראֶה, בידיים שהם חג"ת, וברגליים שהם נה"י. 
%break
הַמליכו עליכם את מי שברשותו חיים ומוות, לגזור דברי אמת, דברים שקדושים עליונים מקשיבים להם, ושמחים לשמוע ולדעת אותם. אידרא פירושו מושב, מושב הסנהדרין המזהירים העם.
%break
.3 ישב רבי שמעון ובכה. ואמר, אוי אם אגַלה, אוי אם לא אגלה. שאם לא יגלה, יאבדו חידושי התורה. ואם יגלה, אולי ישמע מי שאינו ראוי לסודות התורה. החברים שהיו שם, שתקו.
%break
קם רבי אבא ואמר לו, אם טוב לפני אדוני לגלות, הרי כתוב, סוד ה' ליראיו. והרי חברים אלו יראי הקב"ה הם, וכבר נכנסו באידרא של בית המשכן. ולמדנו שנכנסו באידרא רבא ויצאו, אבל לא כולם, כי ג' חברים נפטרו.
%break
.4 נמנו החברים לפני רבי שמעון, ונמצא רבי אלעזר בנו, ורבי אבא, ורבי יהודה, ורבי יוסי בר יעקב, ורבי יצחק, ורבי חזקיה בר רב, ורבי חייא, ורבי יוסי, ורבי ייסא. הידיים נתנו לרבי שמעון, והאצבעות זקפו למעלה. ונכנסו בשדה בין האילנות, וישבו.
%break
קם רבי שמעון והתפלל תפילתו. ישב ביניהם ואמר, כל אחד ישים ידיו בחיקו. שמו ידיהם, כל אחד בחיקו, ולקח אותם רבי שמעון. פתח ואמר, ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חָרָשׁ, ושם בסתר. וענו כולם אמן.
%break
מיד אחר שנמנו החברים לפניו, קיימו מה שהזהיר אותם, הזדרזו בתיקוניכם, ועשו תכף ומיד את הייחוד של ג' קווים, להמשיך אותם אל המלכות. ועשו מעשה למטה, כדי לעורר דוגמתו למעלה. 
%break
הידיים נתנו לרבי שמעון, כי רבי שמעון הוא הדעת, שורש קו האמצעי, וע"כ נתנו לו ידיהם, ימין ושמאל, והתייחדו ונכללו ימינם ושמאלם זה בזה, ע"י רבי שמעון, קו האמצעי. וע"י זה התעורר למעלה הייחוד של ג' קווים.
%break
ואז האצבעות, הרומזות על הארת החכמה שבאצבעות, זקפו למעלה, שיאירו רק מלמטה למעלה. כי אחר שימין ושמאל נכללים יחד ע"י קו האמצעי, אין החכמה שבשמאל מאירה אלא רק מלמטה למעלה. 
%break
ואח"ז היו צריכים להמשיך כל הארת ג' הקווים אל המלכות, ונכנסו בשדה בין האילנות, שדה תפוחים קדושים, המלכות. וישבו, להמשיך בה ו"ק דחכמה.
("האידרא רבא קדישא", נשוא)
%break
%H הסתלקות מתוך שלמות
%break
.352 בכה רבי שמעון ואמר, אם בדברים שהתגלו כאן, היו נגנזים החברים, והיו מסתלקים מהעוה"ז, טוב ויפה היה, משום שלא נגלו עוד לאחד מבני העוה"ז. חזר ואמר. אני מתחרט על דבריי, אלא שיזכו להתקיים עוד בעוה"ז. 
%break
כי גלוי לפני עתיק, כי לא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבי, ולא לכבוד החברים האלו, אלא כדי שלא יטעו בדרכיו, ולא ייכנסו בביזיון לשערי היכלו, ולא ימחו בידם, מלהיכנס. אשרי חלקי עימהם לעוה"ב.
%break
.353 מטרם שיצאו החברים מהאידרא, מתו רבי יוסי בן רבי יעקב, ורבי חזקיה, ורבי ייסא. וראו החברים, שהיו נושאים אותם המלאכים הקדושים בפרסא. ואמר רבי שמעון דבר ושככו החברים.
%page 334
צעק ואמר, אולי נגזרה גזרה עלינו להיענש, כי נגלה על ידינו, מה שלא נגלה מיום שעמד משה על הר סיני. כמ"ש, ויהי שָׁם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. מה אני כאן, אם משום זה נענשו.
%break
.354 שמע קול, אשרי אתה רבי שמעון, ואשרי חלקך, וחלק החברים החיים עימך, כי נגלה לכם מה שלא נגלה לכל צבאות מעלה. אבל כתוב, ארור האיש לפני ה', 
%break
אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו, בבכורו יְיַסדֶנה ובצעירו יציב דְלָתיהָ. וכש"כ החברים, שברצון גדול ואמיץ התדבקו נפשותיהם בשעה ההיא, שנלקחו ע"י המלאכים. אשרי חלקם, כי מתוך השלמות הסתלקו.
%break
וטעם הסתלקותם, כי בסוף האידרא הגיעו למדרגת גמה"ת, שאז מתבטלת הפרסא, וכל ההבדל שמחזה ולמטה למחזה ולמעלה מתבטל. 
%break
ולפיכך, אלו ג' החברים, שהיו נשמותיהם מחזה ולמטה, התבטלו ועלו למדרגה יותר גבוהה, שנעשו כמדרגת למעלה מחזה. ומתוך שמבחינת הכלל עוד לא הגיע הזמן לתיקון זה, ע"כ היו צריכים להסתלק מעוה"ז ולעלות למעלה.
%break
וראו החברים, שהיו נושאים אותם המלאכים הקדושים בפרסא, שהסתלקו מתוך ביטול הפרסא, ונבחן שמלאכים לקחו אותם בפרסא שהסתלקה. 
%break
אשרי חלקם, כי מתוך השלמות הסתלקו, כי השלמות שזכו אליה, ביטול הפרסא, שאחרים יזכו לזה רק בגמה"ת, היא שגרמה להסתלקותם.
%break
.355 בעוד שנגלו הדברים, התרגשו העליונים והתחתונים, וקול התעורר והכריז ב- 250 עולמות, כי דברים עתיקים התגלו למטה. 
%break
ובעוד שאלו היו מבשמים נשמותיהם באלו הדברים, יצאה נשמתם בנשיקה והתקשרה בפרסא, ולקחו אותם המלאכים העליונים, והעלו אותם למעלה.
%break
.356 אמר רבי שמעון, כמה מאושר חלקם של אלו השלושה, ואשרי חלקנו לעוה"ב בזכות זה. יצא קול שני ואמר, ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום. קמו והלכו. בכל מקום שהיו מסתכלים, עלו ריחות. 
%break
אמר רבי שמעון, משמע מזה, שהעולם מתברך בזכותנו. ופניהם של כולם היו מאירים, ובני העולם לא יכלו להסתכל בהם.
("האידרא רבא קדישא", נשוא)
%break
%H לא זזו החברים מבית רבי שמעון
%break
.357 עשרה נכנסו באידרא, ושבעה יצאו ממנו. והיה רבי שמעון שמח, ורבי אבא עצוב. יום אחד היה רבי שמעון יושב ורבי אבא עימו. אמר רבי שמעון דבר. 
%break
וראו את אלו שלושת החברים, שהיו מביאים אותם מלאכים עליונים, ומראים להם אוצרות וחדרים של מעלה, משום כבודם, והיו מכניסים אותם בהרי אפרסמון הטהור. נחה דעתו של רבי אבא.
%break
.358 מהיום ההוא לא זזו החברים מבית רבי שמעון. וכשהיה מגלה סודות, לא היו נמצאים שם אלא הם. והיה קורא להם רבי שמעון, שבעה אנו עיני ה'. כמ"ש, שבעה אלה עיני ה'. 
%break
שעלינו כתוב. אמר רבי אבא, אנו שישה נרות המאירים משביעי, מבינה, אתה הוא שביעי של כולם, כי אין קיום לשישה, חג"ת נה"י, אלא משביעי, בינה. כי הכול תלוי בשביעי.
%break
%page 335
רבי יהודה היה קורא לו שבת, שכל ששת הימים מתברכים ממנו. כמ"ש, שבת לה', קודש לה'. כמו ששבת לה' קודש, אף רבי שמעון שבת לה' קודש.
("האידרא רבא קדישא", נשוא)
%break
%H אליהו
%break
.359 אמר רבי שמעון, תמה אני על אותו חגוּר מותניים, בעל השיער, שהוא אליהו. למה לא נמצא באידרא שלנו, בזמן שהתגלו אלו הדברים הקדושים? 
%break
בתוך כך בא אליהו, ושלוש טיפות אור מאירות בפניו. אמר לו רבי שמעון, מה הטעם, לא היה נמצא אדוני במשתה היין החקוק וערוך לאדונו, ביום השמחה?
%break
.360 אמר לו אליהו, חייךָ רבי, שבעה ימים מטרם שנכנסתם לאידרא שלכם, בחרו לפני הקב"ה כל אלו שיבואו ויהיו נמצאים עימו באידרא. ואני הייתי מוכן שם, ורציתי להימצא לפניו באידרא. ואז קשרו אותי בכתפיי, ולא יכולתי ללכת.
%break
כי ביום ההוא שלח אותי הקב"ה לעשות ניסים לרב המנונא סָבָא ולחבריו, שנמסרו לארמון המלך, ועשיתי להם נס, שהפלתי בשבילם הכותל של היכל המלך, והסתבכו בקשרי הכותל ונפלו עימו, ומתו 45 שרים. 
%break
והוצאתי את רב המנונא וחבריו, והשלכתי אותם לבקעת אונו, וניצלו. וערכתי לפניהם לחם ומים, כי לא אכלו שלושה ימים. וכל אותו היום, שהייתם באידרא, לא נפרדתי מהם.
%break
.361 וכשחזרתי, מצאתי הפרסא, שלקחו אותה כל אלו העמודים, המלאכים, וג' מהחברים עליה. ושאלתי את המלאכים, ואמרו לי, שזהו חלק הקב"ה משמחת רבי שמעון וחבריו. 
%break
אשרי אתה רבי שמעון, ואשרי חלקך, וחלק החברים היושבים לפניך. כמה מדרגות נתקנו לכם לעוה"ב. כמה מאורות המאירים עתידים להאיר לכם.
("האידרא רבא קדישא", נשוא)
%break
%H ללמוד מהדברים הטובים של רבי שמעון
%break
.189 רבי זֵירא אמר לרבי אבא, הרי ראיתי פני השכינה, ומי שרואה פני השכינה, צריך ללכת ולרוץ אחריה. כמ"ש, ונֵדְעה נרדפה לדעת את ה'. וכתוב, והלכו גויים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, 
%break
כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ואני רוצה ללכת אחריך, וללמוד מאלו הדברים הטובים, שאתם טועמים בכל יום מחדרו הקדוש של רבי שמעון.
("ושמו את שמי", נשוא)
%break
%H אוי לדור שיישאר יתום מרבי שמעון
%break
.442 בכו החברים ואמרו, אוי רבי שמעון, כשתסתלק מהעולם, מי יגלה סודות סתומים עמוקים כאלו, שלא נשמעו מימי שלמה המלך עד עתה. אשרי הדור השומע דברים אלו, אשרי הדור שאתה בתוכו.
%page 336
אוי לדור שיישאר יתום ממך.
("איברים פנימיים", פינחס)
%break
%H מסירת התורה ע"י רבי שמעון
%break
.546 אמרו התלמידים, אם לא הייתה נמסרת התורה בהר סיני, אלא שאמר הקב"ה, הנה רבי שמעון, שימסור לכם התורה והסודות שלי, היה די לעולם. אוי כאשר תסתלק מהעולם. מי יאיר אז נרות התורה? הכול יהיה נחשך מהיום ההוא. 
%break
כי עד שיבוא מלך המשיח, לא יהיה דור כדור הזה שרבי שמעון שרוי בתוכו.
("הקורבנות", פינחס)
%break
%H הנס שקרה לרבי שמעון ובנו
%break
.1 רבי שמעון ברח למדבר לוד, ונחבא במערה אחת, הוא ורבי אלעזר בנו. קרה להם נס, ויצא להם חרוב אחד ומעיין מים אחד. אכלו מאותו החרוב, ושתו מאותם המים. 
%break
ואליהו היה בא אליהם פעמיים בכל יום, ולימד אותם. ואיש לא ידע מֵהם.
("הבטחות ונחמות שבקללות שבמשנֵה תורה", כי תבוא, זוהר חדש)
%break
%H מרעיש הארץ
%break
.201 כשנכנס אל המערה, שמעו קול בתוך המערה. זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות, כמה מקטרגים ברקיע נשקטים ביום הזה בשבילך, זהו רבי שמעון, שאדונו משתבח בו בכל יום. 
%break
אשרי חלקו למעלה ולמטה. כמה אוצרות עליונים שמורים לו, עליו כתוב, ואתה לֵך לקֵץ, ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין.
("האידרא זוטא קדישא", האזינו)
%break
%H אין רבי שמעון כשאר בני אדם
%break
.229 אמר רבי יצחק, כשאנו יושבים לפני רבי שמעון, נאמר הכול לפניו בגלוי. ואין אנו צריכים לכסות הדברים בשמות ובכינויים. אין רבי שמעון כשאר בני אדם, שכולם לפניו כמו שאר הנביאים כלפי משה.
("התשכח אישה עוּלה", האזינו)
%break
%H ביאור סדר חכמת הקבלה
%break
.14 רבי שמעון היה מתרעם על אותן הברייתות, המבארות סדרי חכמת הקבלה ע"פ שמות מחכמות חיצוניות, ולא ע"פ שמות שבתורה ושבשה"ש.
%break
.15 השמות החיצוניים, פשוטים אצל החברים, והדברים מובנים להם, אע"פ שהתכסו בשמות זרים.
%page 337
בימיו של שלמה המלך עמדה הלבנה במילואה, כלומר שהמלכות הייתה במילואה פב"פ עם ז"א, וע"כ התרבתה אז החכמה, ובמקומות רבים הבינו הדברים של אלו הברייתות.
%break
.16 אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי בתפילה, לקדוש העליון, שדברים אלו, כלומר חכמת הקבלה, יתגלו על ידי בעולם ההוא, כמו שהיו מכוסים בליבי. ואין אנו משתמשים באלו הדרכים של אותן הברייתות, אלא דרכי התורה אנו מחזיקים לבאר החכמה.
%break
.17 מי לך גדול בחכמה כדוד המלך וכשלמה המלך בנו, בהשגת אותה הספירה הנודעת בברייתות אלו, ספירת המלכות. והלבנה, מלכות, דוד המלך קרא לה צדק, כי שלו היא, שהיה מרכבה למלכות, כמ"ש, פּתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה. 
%break
שלמה המלך ג"כ קרא לה צדק. והיא נקראת צדק. והשמש, שנקרא בברייתות, ברית, יסוד, נקרא משפט. והם כיסא הכבוד של המלך, ז"א, כמ"ש, צדק ומשפט מְכוֹן כיסאךָ, כי צדיק וצדק, יסוד ומלכות, הם ג"כ במדרגה אחת.
%break
וע"כ כלל אותם דוד ואמר, צדק ומשפט מְכון כיסאֶךָ. שבע ספירות חג"ת נהי"מ הן תשע עם חו"ב. ואפילו באלו הברייתות שבעה רקיעים הם תשעה.
%break
.18 אמר רבי שמעון, עד מתי יקראו החברים בברייתות, הרי אנו הולכים אחר הקב"ה, ואנו יודעים הדברים שבחכמת הקבלה, ודבר זה התגלה על ידינו, מה שלא התגלה לראשונים.
%break
מכאן והלאה, כל אלו הדברים וכל אלו הברייתות, הניחו אותם לאלו שלא נכנסו ויצאו, שנכנסו בחכמה ולא יצאו ממנה, כי לא הבינו אותה. ובניהם יבואו לשאול בחכמה. וכשישאלו, יאמרו להם החברים, אוי לאותו הדור שרבי שמעון הסתלק ממנו. 
%break
אבל מכאן והלאה לא יהיה דור כדור הזה, והתורה לא תתגלה ע"י החברים.
("שבעה רקיעים ושבעה כוכבי לכת", האזינו)
%break
%H הסתרת החכמה בליבו של רבי שמעון
%break
.91 אמר רבי שמעון, לא גיליתי הכול, וכל אלו הדברים היו נסתרים בליבי עד עתה, ורציתי להסתיר אותם לעוה"ב, משום שבעוה"ב שאלה שואלים לנו בחכמה, כי חכמה ירצו ממנו. 
%break
וע"כ הסתיר דברים לעוה"ב. ועתה אני רואה, שרצון הקב"ה לגלות אותם, כדי שאכנס בלי בושה לפני ארמונותיו.
("האידרא זוטא קדישא", האזינו)
%break
%H רשות לגלות סודות
%break
.95 כל הדברים שבאידרא רבא יפים הם, וכולם דברים קדושים, דברים שאינם סרים לימין ולשמאל, כולם דברים סתומים, ומתגלים לאלו שנכנסו בחכמה ויצאו ממנה בשלמות.
%page 338
וכל הסודות כך הם, שאינם נגלים אלא לאלו שנכנסו ויצאו. ועד עתה היו מתכסים אלו הדברים שגיליתי כאן, כי הייתי ירא לגלות אותם, ועתה התגלו.
%break
וגלוי לפני עתיקא קדישא, כי לא לכבודי ולא לכבוד בית אבי עשיתי זה, אלא כדי שלא אכנס בבושה לפני היכלו עשיתי זה. כי ראיתי כי הקב"ה וכל אלו צדיקי אמת הנמצאים כאן, 
%break
כולם הסכימו על ידי לגלות אותם. כי ראיתי שכולם שמחים בשמחה זו שלי. וכולם מוזמנים בעולם ההוא אל השמחה שלי, אשרי חלקי.
%break
.96 כשרבי שמעון סיים מילה זו, הרים ידיו ובכה וצחק. כי רצה לגלות דבר אחד. אמר, כל ימיי הצטערתי בדבר זה לגלות אותו, ועתה אינם נותנים לי רשות. התחזק וישב. ושפתיו דובבות. והשתחווה ג"פ, ולא היה אדם יכול להסתכל במקומו, כש"כ בו. 
%break
אמר, פֶּה פֶּה, שזכית לכל זה, ולא יבשו מעייניך, מעיינך יוצא ואינו נפסק. עליך אנו קוראים, ונהר יוצא מעדן. וכתוב, וכמוצָא מים אשר לא יכַזבו מֵימיו.
%break
.97 עתה אני מעיד עליי, שכל הימים שעמדתי בעולם, הייתי משתוקק לראות את היום הזה, שתהיה לי בו רשות לגלות הסודות. ולא עלה בידי, חוץ מעתה, כי בעטרה זו של גילוי סודות מתעטר היום הזה. ועתה אני רוצה לגלות דברים לפני הקב"ה, 
%break
כי כל הסודות שאני מגלה מתעטרים בראשי. והיום הזה לא יתרחק מלבוא למקומו לעולם ההוא כיום אחר. כי כל היום הזה נמצא ברשותי. ולא יותר. 
%break
ועתה אני מתחיל לגלות דברים, כדי שלא אכנס בבושה לעוה"ב. והנה אני מתחיל לומר.
("האידרא זוטא קדישא", האזינו)
%break
%H חידושי התורה נמשכים משורש הנשמה
%break
.468 חידושי התורה שהצדיקים אומרים, ממשיכים אותם משורש נשמתם למעלה. רבי שמעון שורשו בדעת דז"א. ע"כ כל חידושי התורה שלו הם מז"א. אליהו שורשו במלכות, ע"כ חידושי התורה שלו ממלכות. ("שמוּני נוֹטֵרה את הכרמים", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H כל דברי רבי שמעון חקוקים למעלה
%break
.496 אמר אליהו לרבי שמעון, אשרי חלקך, שסתרי אדונך מאירים לפניך כאור השמש. ומשום זה, כל אלו הדברים שמפיך, כולם חקוקים למעלה. ואני שמח ששמעתי אותם מפיך. אשריך בעוה"ז, ואשריך בעוה"ב. 
%break
סוד הדבר הזה היה תלוי לפני המלך הקדוש, שלא התגלה לכל הצבאות שלמעלה. מי הוא שגילה אותו עתה בפסוק הזה? אתה הוא, אשרי חלקך בעוה"ז ובעוה"ב.
("מיעוט הירח", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%page 339
%H עצבונו ושמחתו של רבי שמעון
%break
.515 שמח רבי שמעון ואמר, בתחילה, מטרם שנאמרו והתגלו דברים אלו של שה"ש, בכיתי והייתי עצוב. ועתה, שהתגלו דברים אלו, אני שמח ואומר, אשרי חלקי שזכיתי למדרגות אלו, שדברים עליונים שלמעלה התגלו. ("אות ה'", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H הקב"ה גוזר ורבי שמעון מבטל
%break
.495 פעם אחת הייתה מגפה בלוד. בא רבי שמעון לעיר. אמרו לו, מה נעשה? קם רבי שמעון ועבר בעיר, וראה אנשים מתים. אמר, כל זה בעיר ואני כאן, גוזר אני שתתבטל המגפה.
%break
.496 שמעו בת קול, שהייתה אומרת, צאו מכאן, כי רבי שמעון כאן. שהקב"ה גוזר והוא מבטל. הגדלות שלו, מי יכול לעמוד בה. אם לא שהוא גדול כמשה.
("חנוך נער מט"ט", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H בעל הנרות
%break
.409 רבי יהודה היה הולך מקַפוּטקיא ללוד, לראות את רבי שמעון שהיה שם. ורבי חזקיה היה הולך עימו. אמר רבי יהודה לרבי חזקיה, למדנו, והוא יהיה פרא אדם. אבל מהו סוף הכתוב, ועל פני כל אחָיו ישכון?
%break
.410 כתוב, וזאת התורה, אשר שם משה. ששמע מרבּוֹ.
%break
.411 כתוב, כי הוא חיֶיךָ ואורך ימיך. מי שזכה בתורה ולא נפרד ממנה, זוכה לשני חיים: אחד בעוה"ז, ואחד בעוה"ב. שכתוב, חייך, לשון רבים, שהם שניים. וכל מי שנפרד ממנה, הוא כמו שנפרד מהחיים. ומי שנפרד מרבי שמעון, כאילו נפרד מכל.
%break
.412 ואם בפסוק הזה, שהוא פתח בו פתח, לא יכולנו להיכנס בו, דברי תורה הסתומים על אחת כמה וכמה. אוי לדור שרבי שמעון יסתלק ממנו. 
%break
כי כשאנו עומדים לפני רבי שמעון, מעיינות הלב פתוחים לכל עבר, והכול מתגלה. וכשנפרדנו ממנו, אין אנו יודעים כלום, וכל המעיינות סתומים.
%break
.413 כתוב, ויָאצֶל מן הרוח אשר עליו, וייתן על שבעים איש הזקֵנים. כמו הנר הזה, שמאירים ממנו כמה נרות, והוא נמצא על שלמותו, שלא נחסר ממנו כלום, מחמת שהדליקו ממנו הנרות. 
%break
כך רבי שמעון בעל הנרות, הוא מאיר לכל, והאור לא סר ממנו ונמצא על שלמותו. הלכו עד שהגיעו אצלו.
("לא יהיה לך", יתרו)
%break
%H הקב"ה גוזר וצדיק מבטל
%break
.240 ולא הייתה גזרה שנגזרה למעלה על העולם, שלא היה רבי שמעון מבטל אותה, כמ"ש, צוּר ישראל מושל באדם, צדיק מושל יראת אלקים. הקב"ה מושל באדם. ומי מושל בהקב"ה? צדיק מושל. שהקב"ה גוזר והוא מבטל.
%break
%page 340
.241 כגון רבי שמעון, שיום אחד היה יושב בפתח שער לוד. נשא עיניו וראה השמש מאיר, וסותם אורו ג"פ. בתוך כך חשך האור, ונראה בשמש, שחור וירוק. אמר לרבי אלעזר בנו, בוא אחריי בני, ונראה. כי ודאי גזרה נגזרה למעלה, והקב"ה רוצה להודיעני. 
%break
ודאי ששלושים יום תלוי למעלה הדבר ההוא שנגזר, והקב"ה אינו עושה אלא עד שמודיע לצדיקים. כמ"ש, כי לא יעשה ה' אלקים דבר, כי אם גָלָה סודו אל עבדיו הנביאים.
%break
.242 בעוד שהיו הולכים בכרם ההוא, ראו נחש אחד שהיה בא ופיו פתוח, ולוהט בארץ בעפר. רבי שמעון בא במצוקה והיכו ידיו בראש הנחש. שקַט הנחש והוריד פיו. 
%break
וראה רבי שמעון את לשונו מתנדנדת. אמר לו, נחש נחש, לך ואמור לנחש ההוא העליון, המסית והמשטין, שרבי שמעון נמצא בעולם.
%break
הכניס הנחש את ראשו לנקב עפר אחד. אמר רבי שמעון, גוזר אני, שכמו שהנחש התחתון חזר לנקב העפר, כך הנחש העליון יחזור לנקב של תהום הגדול.
%break
.243 לחש רבי שמעון בתפילה. בעוד שהיו מתפללים, שמעו קול אחד אומר, ממוני הגזרות היכנסו למקומכם, הכאות המחבלים אינן שורות בעולם, כי רבי שמעון ביטל אותן, אשריך רבי שמעון, 
%break
שאדונך רוצה בכבודך על כל בני העולם. במשה כתוב, ויְחַל משה, שמשמע שאחזה אותו מחלה, ואתה, רבי שמעון, גוזר, והקב"ה מקיים, הוא גוזר ואתה מבטל.
%break
.244 בתוך כך ראה, כי האיר השמש ועבר אותו השחור. אמר רבי שמעון, ודאי, כי העולם התבשם. נכנס לביתו ודרש, כי צדיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב ישר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ. מהו פָנֵימוֹ? 
%break
כי צדיק ה' צדקות אהב, משום שישר יחזו פנימו. פנים עליונים של בני העולם. כי צריכים לבקש מהקב"ה רחמים על כל מה שהם צריכים.
%break
.245 מהו ישר יחזו? ימי קדם, הן הספירות דעתיקא קדישא, הסתום מכל סתומים, שהוא הכתר, וימי עולם, הם הספירות דז"א, שנקראים פנֵימו. 
%break
והם רואים אלו את אלו בדרך ישר מה שצריך לראות, שפָנים דז"א רואים הפָנים דעתיקא, וכן הפנים דעתיקא רואים הפנים דז"א, בדרך ישר, מבלי להטות ימין ושמאל.
%break
.246 בשעה שהקב"ה משגיח בעולם, ורואה מעשיהם של בני אדם למטה שהם כשרים, מתגלה עתיקא קדישא, כתר, בז"א, ת"ת, ומסתכלים כל הפנים דז"א, בפנים סתומים דעתיקא, ומתברכים כולם, משום שמסתכלים אלו באלו בדרך ישר, בקו אמצעי, 
%break
שאינו נוטה לימין ולא לשמאל. כמ"ש, ישר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ, שפניהם דעתיקא וז"א מסתכלים אלו באלו בדרך ישר, בקו אמצעי. ואז מתברכים כולם, ומשקים זה לזה עד שמתברכים כל העולמות, 
%break
ונמצאים כל העולמות כאחד. ואז נקרא ה' אחד ושמו אחד.
("הקב"ה גוזר וצדיק מבטל", ויקרא)
%break
%H פתיחת האידרא זוטא
%break
.26 אמר רבי שמעון, הנה עתה שעת רצון היא. ואני רוצה לבוא בלי בושה לעוה"ב. והנה דברים קדושים, שלא גיליתי עד עתה, אני רוצה לגלות לפני השכינה, שלא יאמרו, שבחיסרון הסתלקתי מהעולם. ועד עתה היו נסתרים בליבי, כדי להיכנס בהם לעוה"ב.
%break
%page 341
.27 וכך אני מסדר אתכם: רבי אבא יכתוב, ורבי אלעזר ילמד בפה, ושאר החברים ידובבו בליבם. קם רבי אבא מאחורי כתפיו. והיה רבי אלעזר בנו יושב לפניו. אמר לו רבי שמעון, קום בני, כי אחר יישב במקום זה. קם רבי אלעזר.
%break
.28 התעטף רבי שמעון בלבושו, וישב. פתח ואמר, לא המתים יהללו יה, ולא כל יורדי דוּמה. לא המתים יהללו יה, כך הוא ודאי, שהם נקראים מתים, כי הקב"ה נקרא חי, והוא שורה בין אלו הנקראים חיים, הצדיקים, ולא עם אלו הנקראים מתים, הרשעים. 
%break
וסוף הכתוב מוכיח, שכתוב, ולא כל יורדי דומה, כל אלו היורדים למלאך דומה, שיישארו בגיהינום. אבל לא כן אלו הנקראים חיים, הצדיקים, אשר הקב"ה רוצה בכבודם.
("האידרא זוטא קדישא", האזינו)
%break
%H הופעת הקב"ה באידרא רבא
%break
.29 אמר רבי שמעון, כמה שונה שעה זו, מאידרא רבא שבפרשת נשוא, כי באידרא הזדמן הקב"ה ומרכבותיו. ועתה הרי הקב"ה כאן, שבא עם הצדיקים שבגן עדן, מה שלא קרה באידרא.
%break
והקב"ה רוצה בכבודם של הצדיקים יותר מהכבוד של עצמו, כמו בירבעם, שהיה מקטר ועובד לעבודה זרה. והקב"ה המתין לו, ולא העניש אותו. וכיוון שהושיט ידו כנגד עידו הנביא, התייבשה ידו, כמ"ש, ותיבַש ידו אשר שלח עליו. 
%break
ועל שעבד עבודה זרה לא כתוב, אלא על מה שהושיט ידו לעידו הנביא. ועתה הקב"ה רוצה בכבוד שלנו, שהצדיקים כולם שבגן עדן באו עימו.
%break
.30 אמר רבי שמעון, הרי רב המנונא סבא כאן, וסביב לו שבעים צדיקים, חקוקים בעטרות, ומאירים כל אחד מזוהר זיו עתיקא קדישא, הסתום מכל סתומים, והוא בא בשמחה לשמוע אלו הדברים שאני אומר.
%break
בעוד שהיה יושב, אמר, הרי רבי פינחס בן יאיר כאן, הַתקינו מקומו. הזדעזעו החברים שהיו שם, וקמו וישבו ביַרְכתי הבית. ורבי אלעזר ורבי אבא נשארו לפני רבי שמעון.
%break
אמר רבי שמעון, באידרא רבא נמצאנו, שכל החברים היו אומרים, ואני עימהם. עתה אני אומר לבדי וכולם יקשיבו לדבריי, עליונים ותחתונים. אשרי חלקי ביום הזה.
%break
.31 אמר, אני לדודי ועליי תשוקתו. כל הימים שהייתי קשור בעוה"ז, בקשר אחד נקשרתי בהקב"ה. ומשום זה עתה, ועליי תשוקתו. שהוא וכל המחנה שלו באו לשמוע בשמחה דברים סתומים ושבח עתיקא קדישא, 
%break
הסתום מכל סתומים, הפרוד ונבדל מכל ואינו נבדל, שהרי הכול מתדבק בו והוא מתדבק בכל, הוא הכול.
("האידרא זוטא קדישא", האזינו)
%break
%H הסתלקות רבי שמעון
%break
.196 אמר רבי אבא, לא גמר רבי שמעון לומר חיים, עד ששככו דבריו. ואני כתבתי, וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרמתי ראשי, כי האור היה גדול, ולא הייתי יכול להסתכל.
%page 342
בתוך כך הזדעזעתי, שמעתי קול הקורא ואומר, אורך ימים ושנות חיים. אח"כ שמעתי קול אחר, חיים שָׁאל ממךָ.
%break
.197 כל אותו היום לא נפסקה האש מהבית, ולא היה מי שיגיע אליו, כי לא יכלו מחמת שהאור והאש היו סובבים אותו. כל אותו היום נפלתי על הארץ וגעיתי. 
%break
אחר שהלכה האש, ראיתי את רבי שמעון, קודש הקודשים, שהסתלק מהעולם, שהתעטף ושוכב על ימינו, ופניו צוחקות.
%break
.198 קם רבי אלעזר בנו, ולקח ידיו ונשק אותן. ואני לחכתי העפר שתחת רגליו. רצו החברים לבכות, ולא יכלו לדבר. התחילו החברים בבכייה, ורבי אלעזר בנו נפל ג"פ, ולא יכול לפתוח פיו. אח"כ פתח ואמר, אבי אבי, ג' היו וחזרו להישאר אחד, 
%break
ג' גדולים היו בארץ, רבי אלעזר, ואביו רבי שמעון, וזקנו רבי פינחס בן יאיר. ועתה נשאר רבי אלעזר יתום מזקנו ומרבי שמעון אביו, ונשאר אחד בעולם.
%break
עתה, אחר שהסתלק האילן הגדול הזה, שתחתיו היו מטיילות חיות השדה, ובענפיו ידור עוף השמיים, ומזון לכל בו, נמצא עתה, שהחיות תנדודנה, ועוף השמיים, שישב בענפיו, ישתקע בנקבי ים הגדול. והחברים, במקום המזון שקיבלו ממנו, ישתו דם.
%break
.199 קם רבי חייא על רגליו ואמר, עד עתה היה רבי שמעון משגיח עלינו. עתה אין הזמן, אלא להשתדל בכבודו. קמו רבי אלעזר ורבי אבא, לקחו אותו ממקומו על מיטה העשויה כסולם, כדי להעלות אותו על מיטתו. 
%break
מי ראה את בלבול הדעת של החברים. וכל הבית היה מעלה ריחות טובים. העלו אותו על מיטתו. ולא שימשו בו אלא רבי אלעזר ורבי אבא.
%break
.200 באו מכים ובעלי מגנים מכפר ציפורי, שרצו שיקברו אותו במקומם. ובאו לקחת אותו בכוח ובמלחמה. וגירשו אותם בני מירון, וצעקו עליהם בהמוניהם, שרצו שלא ייקבר שם, אלא שייקבר אצלם. אחר שיצאה המיטה מהבית, 
%break
הייתה עולה באוויר, ואש הייתה לוהטת לפניה. שמעו קול. היכנסו ובואו והתקבצו להילולה של רבי שמעון, יבוא שלום, ינוחו על משכבותם.
%break
.201 כשנכנס אל המערה, שמעו קול בתוך המערה. זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות, כמה מקטרגים ברקיע נשקטים ביום הזה בשבילך, זהו רבי שמעון, שאדונו משתבח בו בכל יום. 
%break
אשרי חלקו למעלה ולמטה. כמה אוצרות עליונים שמורים לו, עליו כתוב, ואתה לֵך לקֵץ, ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין.
("האידרא זוטא קדישא", האזינו)
%break
%page 343
%H רצון
%break
%H להיכלל בקדושה
%break
.217 כתוב, בָּרכו ה' מלאכיו. אלו הם העוסקים בתורה, שנקראים מלאכיו בארץ. כמ"ש, ועוף יעופף על הארץ, בעוה"ז. ובעולם ההוא, עתיד הקב"ה לעשות להם כנפיים כנשרים, לשוטט בכל העולם. כמ"ש, וקוֹיֵי ה', יחליפו כוח, יעלו אֵבֶר כנשרים.
%break
כי כתוב, ברכו ה' מלאכיו, גיבורי כוח, עושי דברו, לשמוע בקול דְבָרו. כתוב, עושי, ואח"כ, לשמוע. שמדרך האדם, שלא יוכל לעשות שום שליחות, בטרם שישמע מה שהמשלֵח אומר אליו. משא"כ המלאכים, עושים את שליחותם, מטרם שישמעו ויבינו, מה שה' ציווה אותם. 
%break
כי רצון ה' שולט עליהם, ואין בהם שום דבר חוצץ, שלא יימשכו אחר רצון ה'. וע"כ הם נמשכים אחר ה', כצל הנמשך אחר האדם. ומשום זה עשייתם קדמה לשמיעתם.
%break
ואלו הם, העוסקים בתורה וממשיכים נפש קדושה, נמצא החומר שלהם, אע"פ שהוא מארץ, הוא מתהפך להיות כמלאכי מרום, ועשייתם קדמה לשמיעתם, שעושים מצוות ה' בכל השלמות, מטרם שמשיגים מה שעושים. להיותם נמשכים גם הם אחר ה', 
%break
כצל הנמשך אחר האדם. כמו, בעת שהרוח מעלה אבק לעיני האדם, הרי הוא סוגר מהר את עפעפיו, מטרם שמחשבתו תרגיש זאת. ותמצא בזה תמיד, אשר עשייתו, שהוא עצימת עיניו, מוקדמים להרגשת מחשבתו באבק המתקרב.
%break
לכן העוסקים בתורה נקראים מלאכיו בארץ. כי אע"פ שהם בארץ, נעשה גופם כמלאכי מרום, ועשייתם קדמה לשמיעתם. שאינם מרגישים בשכלם, כדי לעשות מצוות ה' בשלמות, 
%break
אלא עושים המצווה בכל שלמותה, מטרם שיספיקו להרגיש במחשבתם, מה שעושים. כדוגמת עצימת העפעפיים, המוקדם להרגשה במחשבה. ולפיכך הם נבחנים למלאכים בארץ.
%break
ועתיד הקב"ה לעשות להם כנפיים, כנשרים, לשוטט בכל העולם. כי כל עוד שהאדם לא זכה לנפש קדושה, שולטים עליו הס"א, כמ"ש, ואת נפש אויביך יְקַלְעֶנה בתוך כף הקלע. 
%break
שהולכות ומשוטטות בעולם, ואינן מוצאות מקום לנוח ולהתקשר בו. ונטמאות בצד הטמא, שהרי לא נכנס בקדושה, ולא נכלל בה.
%break
פירוש. כי אי אפשר להידבק בה' ולקיים מצוותיו כראוי, אלא רק אחר שמאמין בשמותיו של הקב"ה, שהוא טוב ומטיב לכל, ורחום וחנון. ואלו, שעוד לא זכו לנפש דקדושה, הרי גם הס"א עוד שולטת עליהם. ולכן הולכות ומשוטטות בעולם, ואינן מוצאות מקום לנוח.
%break
ובעת שמחשבותיהם משוטטות בעולם, ורואים ההנהגה של ה' בבני העולם, שלפי דעתם אינה כל כך טובה, כפי שצריכה להיות ע"פ שמותיו הקדושים, נמצאים פוגמים בשמותיו הקדושים, 
%break
ואינם מוצאים מקום מנוחה, שיוכלו להאמין בשמות ה', להתקשר בו. ולפיכך, נטמאים בתוך צד הטומאה.
%page 344
כלומר, שבאים לכפירה בה'. וכל זה הוא, שהרי לא נכנס בקדושה, ולא נכלל בה. כי לא זכה בנפש דקדושה, ואינו עושה פעולות להיכלל בקדושה.
%break
אמנם המתעסקים בתורה והמשיכו נפש קדושה, מתהפך גופם להיות כמלאכים, שזוכים להקדים עשיה לשמיעה כמוהם. 
%break
וע"כ עליהם כתוב, ועוף יעופף על הארץ. שעתיד הקב"ה לעשות להם כנפיים כנשרים, וישוטטו בכל העולם. כי הם משוטטים במחשבותיהם בכל העולם כולו, ורואים הנהגת ה'.
%break
ועכ"ז, לא לבד שאינם נכשלים בצד הטומאה, אלא שעוד מקבלים כוח להעלות מ"ן, ולהגדיל כוחם תמיד, כמ"ש, וקוֹיֵי ה', יחליפו כוח, יעלו אֵבֶר כנשרים. 
%break
כי ע"י זה מעלים אבר כנשרים, לשוטט בכל מקרי בני העולם. והם מחליפים כוח תמיד, ומעלים מ"ן בכוח אמונתם בייחוד ה', וממשיכים תמיד רוח קדושה מלמעלה.
("המצווה החמישית", הקסה"ז)
%break
%H רצון הכול
%break
.125 ההיכל השישי. כאן הוא הרוח, הנקרא חוט השָׁני, כמ"ש, כחוט השָׁני שפתותייךְ. הרוח כאן הוא הרצון, אשר כל אלו הרוחות התחתונים רצים אחריו להשיג אותו, להתדבק בו בנשיקה באהבה.
%break
.127 ההיכל הזה, היכל הרצון, להיותו רצון של הכול, מי שקושר קשרים, שמייחד ייחודים, ומעלה את ההיכלות התחתונים אל ההיכל הזה, זהו אשר יפיק רצון מה' באהבה.
("שבעה היכלות של או"א דבריאה", בראשית-ב)
%break
%H רצון אחד מיוחד
%break
.141 הכוהנים ממשיכים ימין והלוויים ממשיכים שמאל, שזה בלי זה אין שלמות. ונכנסים היכל בהיכל, רוח ברוח, עד שמתחברים כולם במקומם, כראוי להם, איבר באיבר, שעולים לאצילות לזו"ן. וכל בחינה דז"א מתחברת בבחינה שכנגדה בהיכלות. 
%break
ונשלמים זה מזה, ע"י זיווג דיסודות. ומתייחדים זה בזה עד שנעשים אחד, ע"י זיווג דנשיקין. ומאירים זה בזה ע"י החיבוק.
%break
.142 אז הנשמה העליונה מכולם באה מלמעלה ומאירה עליהם, ומאירים כל הנרות, הספירות, בשלמות כראוי. עד שאותו אור העליון מתעורר, 
%break
וכל ההיכלות נכנסים לקודש קודשים, להיכל השביעי, בזיווג דשביעי בשביעי. וההיכל השביעי מתברך ומתמלא, כמו באר מים נובעים ואינם פוסקים. וכל ההיכלות מתברכים למעלה ולמטה.
%break
.143 כאן סוד הסודות, אור שלא נודע ולא נכנס בחשבון ע"ס, הרצון שאינו נתפס לעולם, אור היחידה. כי ע"ס מתחילים מחכמה, חב"ד חג"ת נהי"מ, ואור היחידה נמתק בתוכם לפְנַי ולפְנים, והרצון ההוא אינו נודע ואינו נתפס אפילו במחשבה, לדעת אותו. 
%break
ואז כל המדרגות מתייחדות ונעשות רצון אחד עד א"ס. בעת שאור היחידה מתמתק ומתלבש לפנַי ולפנים של המדרגות, מתייחדים בהארתו כל המדרגות, ונעשו רצון אחד מיוחד עד א"ס. 
%break
והכול בשלמות מלמטה ומלמעלה, ומפנימֵי פנימיות עד שנעשו כולם אחד.
("שבעה היכלות של או"א דבריאה", בראשית-ב)
%break
%page 345
%H בלב אחד ורצון אחד
%break
.386 משום שהיו ברצון ובלב אחד, ודיברו בלשון הקודש, כתוב, לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ודין העליון לא יכול לשלוט עליהם. אנו החברים שעוסקים בתורה, ואנו בלב אחד וברצון אחד, על אחת כמה וכמה שלא ייבצר ממנו, מה שנרצה לעשות.
%break
.387 מכאן נשמע, שכל אלו בעלי המחלוקת, אין להם קיום. שהרי כל זמן שבני העולם הם אלו עם אלו ברצון אחד ובלב אחד, אע"פ שמורדים בהקב"ה, לא שלט בהם דין העליון, 
%break
כמו שאירע בדור הפְּלָגה. וכיוון שנחלקו, מיד כתוב עליהם, ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות העיר. הרי שלבעלי מחלוקת אין קיום.
%break
.388 משמע שהכול תלוי בדברי הפה. כי כיוון שהתבלבל שפתם, מיד, ויפץ ה' אותם משם. אבל לעת"ל, כתוב, כי אז אהפוך לכל העמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' לעובדו בשכם אחד. 
%break
והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
("ויאמר ה', הן עם אחד", נוח)
%break
%H כמו שרצונו נמשך בעולם הזה
%break
.78 כשהאדם בעוה"ז אינו משגיח ואינו מסתכל למה הוא חי, אלא כל יום ויום חשוב אצלו כאילו הולך בריקנות, וכאשר הנשמה יוצאת מעוה"ז, אינה יודעת לאיזה דרך מעלים אותה. 
%break
כי הדרך לעלות למעלה, למקום שהארות נשמות העליונות מאירות, שהוא גן עדן, לא ניתן לכל הנשמות. כי כמו שהוא ממשיך על עצמו בעוה"ז, כך נמשכת הנשמה ללכת לאחר שיצאה ממנו.
%break
.79 אם האדם נמשך אחר הקב"ה והשתוקקותו אחריו בעוה"ז, אח"כ, כשנפטר מעוה"ז, הוא נמשך ג"כ אחר הקב"ה ונותנים לו דרך לעלות למעלה, למקום שהנשמות מאירות אחר אותה המשיכה, שרצונו נמשך אחריה בכל יום בעוה"ז. ("מי יעלה בהר ה'", ויירא)
%break
%H מעשי העולם נקשרים ברצון הלב
%break
.53 את הכול עשה יפה בעיתו, גם את העולם נתן בליבם. שכל העולם וכל מעשי העולם, אינם נקשרים בקדושה, אלא ברצון הלב, כשעולה ברצון האדם. כמ"ש, וידעת היום והשֵבותָ אל לבבך. אשריהם הצדיקים, שממשיכים ברצון ליבם מע"ט, להטיב לעצמם ולכל העולם. 
%break
והם יודעים להתדבק בעת שלום, בעת שיש זיווג העליון, שנקרא שלום. ובכוח הצדקה שעושים למטה, הם מעלים מ"ן, והם ממשיכים לאותה המדרגה שנקראת כל, יסוד, להאיר בעיתו, בנוקבא.
("ויריצוהו מן הבור", מקץ)
%break
%page 346
%H לאסוף את השפע
%break
.27 כשנגלה הרצון, והייחוד התעטר בזו"ן כאחד, אז שני העולמות זו"ן, מתקשרים יחד, ונועדים יחד. ז"א, לפתוח האוצר ולהשפיע. הנוקבא, ללקוט ולאסוף לתוכה את השפע.
("כי הנה המלכים נועדו", וייגש)
%break
%H דבקות בהקב"ה
%break
.185 אשריהם הצדיקים, שרצונם הוא בדבקות הקב"ה תמיד. וכמו שהם דבקים בו תמיד, כן הוא דבוק בהם, ואינו עוזב אותם לעולם.
("וילך איש מבית לוי", שמות)
%break
%H רצון ליבם של הצדיקים
%break
.151 אשריהם הצדיקים, היודעים לשים רצון ליבם למלך העליון הקדוש. וכל רצון ליבם אינו לעוה"ז, ולתאווה הבטלה שלו, אלא שיודעים ומשתדלים לשים רצונם להתדבק למעלה, כדי להמשיך רצון אדונם אצלם מלמעלה למטה.
%break
.152 ומאיזה מקום לוקחים רצון של אדונם להמשיך אותו אליהם? הם לוקחים ממקום קדוש ועליון אחד, שממנו כל הרצונות הקדושים. ומי הוא? כל איש. זהו צדיק, יסוד דז"א, הנקרא כל, כמ"ש, ויתרון ארץ בכל הוא. וכתוב, על כן כל פיקודֵי כל יישרתי. 
%break
איש, כמ"ש, איש צדיק. זהו צדיק, אדון הבית, יסוד, אדון המלכות, הנקראת בית. שרצונו תמיד אל המטרוניתא, מלכות, כבעל האוהב את אשתו תמיד. יידבנו ליבו, שאוהב אותה. ליבו, המטרוניתא שלו, המלכות, שנקראת לב. יידבנו, להתדבק בו.
%break
.153 ואע"פ שיש להם אהבה גדולה זה בזה, שאינם נפרדים לעולם, עכ"ז מכל איש, יסוד, בעל הבית, בעל המטרוניתא, תיקחו את תרומתי, מלכות. מדרך העולם, אם רוצים לקחת מאדם את אשתו, הוא מקפיד ואינו עוזב אותה. 
%break
אבל הקב"ה אינו כן, שכתוב, וזאת התרומה, כנ"י, המלכות, אע"פ, שכל האהבה שלה היא אליו ואהבתו אליה, לוקחים אותה ממנו, להשרות אותה ביניהם. 
%break
ממקום עליון, שכל אהבה של אישה ובעלה שורה שם, מיסוד, תיקחו את תרומתי. אשרי חלקם של ישראל, ואשריהם כולם שזכו לזה.
("וייקחו לי תרומה", תרומה)
%break
%H לכוון הלב והרצון
%break
.245 בשעה שישראל מייחדים הייחוד בפסוק של כ"ה אותיות, שהם, שמע ישראל הוי"ה אלקינו הוי"ה אחד, ובשכמל"ו, שהם כ"ד אותיות, ויכוון כל אחד בהם,
%page 347
כל האותיות מתחברות יחד ועולים בחיבור אחד מ"ט (49) שערים, ביובֵל, בינה. כי כ"ה וכ"ד הם מ"ט. ואז צריך להעלות עד הבינה ולא יותר. ואז נפתחים מ"ט שערי בינה. והקב"ה מחשיב לאדם ההוא, כאילו קיים כל התורה, הבאה במ"ט פנים.
%break
.246 וע"כ צריך האדם לכוון הלב והרצון בכ"ה ובכ"ד, ולהעלות אותם ברצון הלב למ"ט שערים. משום שכיוון בזה, יכוון בייחוד הזה, שמע ישראל ובשכמל"ו, שהם כלל של כל התורה כולה. 
%break
אשרי חלקו מי שמתכוון בהם, כי ודאי הוא כלל של כל התורה למעלה ולמטה. וזהו אדם השלם, זכר ונוקבא, כי שמע ישראל זכר, ובשכמל"ו נוקבא, והוא כל האמונה.
("זהב וכסף ונחושת", תרומה)
%break
%H הרצון לתשובה
%break
.440 רְאה, כמה רחמיו של הקב"ה על בריותיו, שאפילו רשע ביותר, והרהר בתשובה, ולא יכול לעשות תשובה, ומת, זה מקבל עונש בוודאי על שהלך מעולם בלי תשובה. 
%break
אח"כ הרצון ההוא ששם בליבו לעשות תשובה, אינו נעדר מלפני מלך העליון, והקב"ה מתקן מקום לרשע במדור של שאוֹל, ושם מצפצף בתשובה.
%break
כי רצון יורד מלפני הקב"ה, ושובר כל כוחות השומרים על שערי מדורי גיהינום, ומגיע למקום שהרשע שם, ודופק בו, ומעורר בו הרצון לתשובה, כמו שהיה לו מקודם בחייו. ואז מצפצף נשמה ההיא לעלות מתוך מדור השאול.
%break
.441 ואין רצון טוב, שיאבד מלפני המלך הקדוש. ומשום זה, אשרי מי שמהרהר הרהורים טובים לאדונו. ואע"פ שאינו יכול לעשות אותם, הקב"ה מחשיב לו רצונו כאילו עשה. 
%break
זהו הרצון לטוב. אבל הרצון לרע, אין הקב"ה מחשיב למעשה, חוץ מהרהורי עבודה זרה.
("והנה טוב מאוד", תרומה)
%break
%H שעת רצון
%break
.51 כשנמצאת שעת רצון לפני הקב"ה, לייחד מרכבה עליונה במרכבה תחתונה, שתהיינה כולן אחת, אז יוצא קול ממקום קדוש העליון, שמיים, ז"א, ומקהיל כל אלו הקדושים שלמטה, הצדיקים שבעוה"ז. 
%break
וכל השרים הקדושים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, וכל מחנות העליונים, המלאכים, שיהיו כולם מוכנים יחד.
%break
כמ"ש, ויקהל משה, זהו השמיים, ז"א. וכמ"ש, את כל עדת בני ישראל. אלו הם י"ב (12) המחנות העליונים הקדושים, המרכבה התחתונה, שהמלכות רוכבת עליהם, והם מעלים את המלכות לזיווג עם ז"א. ("מי עלה שמיים ויירד", ויקהל)
%break
%H רצון טוב
%break
.71 בשעה שאדם שם רצונו לעבודת ריבונו, הרצון הזה עולה תחילה על הלב, הקיום והיסוד של כל הגוף. ואח"כ עולה רצון טוב ההוא על כל איברי הגוף, והרצון של כל איברי הגוף והרצון של הלב מתחברים יחד.
%page 348
והם מושכים עליהם זוהר השכינה לשכון עימהם. והאדם ההוא, הוא חלקו של הקב"ה. כמ"ש, קחו מאיתכם תרומה. מאיתכם, זו ההמשכה, לקבל עליכם תרומה ההיא, השכינה, שיהיה האדם חלק לה'.
%break
.72 האם אין הדבר עומד ברשותו של האדם, הרי כתוב, כל נדיב ליבו יביאֶהָ את תרומת ה'? אלא, כל נדיב ליבו, כל מי שירצה ליבו ימשיך אליו את השכינה. כתוב, יביאה, אע"פ שהיא בהתעלות למעלה, יביאה ממקום העליון להמשיך אותה לשכון עימו.
%break
.73 וכשתבוא לשרות עימו, כמה ברכות וכמה עושר מביאה עימה. כמ"ש, זהב וכסף ונחושת, לא יחסר לו כל העושר שבעולם. 
%break
זהו לשאר בני העולם. אבל אתם קדושים העליונים, קחו מאיתכם תרומה לה'. שיחדשו חידושי תורה להרמת השכינה.
("כל נדיב ליבו יביאֶהָ", ויקהל)
%break
%H רצון אחד של דבקות
%break
.114 דבר זה שמעתי בין הסודות של רבי שמעון, ולא ניתנה לי רשות לגלות, חוץ מכם, חסידים העליונים. שאם בשעה שהמלכות אוחזת הנפשות והרוחות של בני האדם, ברצון אחד של הדבקות, האדם שם ליבו ורצונו לזה, 
%break
ונותן נפשו בדבקות ברצון ההוא, לכלול נפשו באותה הדבקות. אם בשעה ההיא, התקבלה מסירת נפשו, ברצון הנפשות והרוחות והנשמות שאוחזת המלכות, זהו אדם שנצרר בצרור החיים, בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
.115 ועוד, שהמלך והמטרוניתא, ת"ת ומלכות, צריכים להיכלל מכל הצדדים מלמעלה ומלמטה, ולהתעטר בנשמות בכל הצדדים, המלכות מתעטרת בנשמות מלמעלה ומתעטרת בנשמות מלמטה, מאותם שמוסרים לה נשמתם.
%break
ואם האדם מכוון ליבו ורצונו לכל זה, ומוסר לה נפשו מלמטה בדבקות וברצון, אז הקב"ה קורא לו שלום למטה, כעין שלום של מעלה, יסוד, המברך את המלכה, ומכליל אותה ומעטיר אותה מכל הצדדים.
%break
.116 אף כך האדם הזה, הקב"ה קורא לו שלום. כמ"ש, ויקרא לו ה' שלום. וכל ימיו קוראים לו כך למעלה, שלום. משום שהכליל והעטיר את המלכה מלמטה, כעין השלום הזה שלמעלה, יסוד.
%break
.117 וכשהאדם ההוא מסתלק מעוה"ז, נשמתו עולה ובוקעת בכל אלו הרקיעים, ואין מי שיעכב בידה. 
%break
והקב"ה קורא לה ואומר, יבוא שלום. והשכינה אומרת, ינוחו על משכבותם, ויפתחו לה י"ג (13) הרים של אפרסמון הטהור. ולא יהיה מי שיעכב בידה. וע"כ, אשרי מי ששם ליבו ורצונו לזה.
("כוונת התפילה", ויקהל)
%break
%H להעלות הרצון עד אין סוף
%break
.425 הכוונה של המילה, אחד, לייחד ממלכות ולמעלה הכול יחד, ולהעלות הרצון לקשור את הכול בקשר אחד, להעלות הרצון ביראה ובאהבה עד א"ס. ולא יעזוב רצון העלייה לא"ס,
%page 349
מכל אלו המדרגות והאיברים, אלא בכולם יעלה רצונו, אף אחד מהם לא יחסר, להדביק אותם, ושיהיו כולם קשר אחד, בא"ס.
%break
.426 וזהו ייחוד בתיקון.
%break
.427 ומי שרוצה לכלול כל סודות הייחוד במילה, אחד, הוא יותר טוב. וע"כ אנו מאריכים במילה, אחד, להעלות הרצון להמשיך מלמעלה למטה, ולהעלות מלמטה למעלה, שיהיה הכול אחד.
%break
.428 במילה, אחד, עניין למעלה ולמטה וד' רוחות העולם. שצריכים לייחד למעלה ולמטה, או"א וזו"ן. וד' רוחות העולם אלו הם מרכבה עליונה, חגת"ם דז"א, שלמעלה מחזה, לכלול הכול יחד, בקשר אחד, בייחוד אחד עד א"ס. ("סוד המילה שְמע", ויקהל)
%break
%H רצון כל הרצונות
%break
.647 ההיכל השישי, נקרא היכל הרצון, רצון הנקרא מוצָא פי ה', שמחה של דבקות הכול. רצון של כל הרצונות, כמ"ש, כחוט השָׁני שפתותייך, רצון של כל הנשמות, היוצאות ממוצא פי ה'.
%break
.648 בהיכל הרצון מתמלאות כל השאלות וכל הבקשות שבעולם, משום שהוא רצון כל הרצונות, כשנמצאות נשיקין, כמ"ש, ויישק יעקב לרחל. ואז כשנושקים זה לזה, אז נקרא עת רצון. 
%break
כי אז נמצאת השלמות וכל הפנים מאירים. וכשהתפילות עולות, אז עת רצון הוא להימצא. ועל זה כתוב, ואני תפילתי לךָ ה' עת רצון. שהוא חיבור בנשיקין.
%break
.649 בהיכל זה נמצאים שישה פתחים, ד' פתחים לד' רוחות העולם חו"ג תו"מ, ואחד למעלה ואחד למטה, נו"ה. 
%break
באלו הפתחים התמנה רזיאל, רוח אחד גדול, על כל הממונים בכל הפתחים, התמנה ונפקד על כל סודות עליונים, שמדברים פה אל פה, הנושקים זה לזה באהבת האהבה.
%break
.650 סודות אלו אינם עומדים לגלות, אבל כשהשערים נפתחים, אז יודעים כל ההיכלות, וכל הרוחות, וכל המחנות, אשר שערי הרצון נפתחו. ובאלו השערים אין נכנסים אלא רצונות של התפילות, רצונות של התשבחות, רצונות של הנשמות הקדושות העליונות.
%break
.651 זהו היכל של משה. בהיכל זה נאסף משה באהבה ונשק נשיקות, במיתת נשיקה. בהיכל הזה, משה ידבר והאלקים יעננו בקול.
%break
.652 כאשר התדבקו הנושקים נשיקין בנשיקין זה עם זה, על זה כתוב, יישָקני מנשיקות פּיהו. 
%break
אין נשיקין של שמחה ואהבה, אלא כשמתדבקים זה בזה, פה בפה, רוח ברוח, ומרווים זה עם זה בתפנוקי כל ובשמחה מההארה העליונה.
("היכל הרצון ת"ת", פקודי)
%break
%H רצון אחד ושלמות אחת
%break
.742 בשעה שיוסף הצדיק, יסוד, עומד לתקן את הכול, אז הוא לוקח הכול. וכשמתחבר בהיכלו, אז מתעוררים כולם לקחת חשק ורצון,
%page 350
העליונים והתחתונים, והכול ברצון אחד ובשלמות אחת, לשמח העליונים והתחתונים ברצון אחד כראוי. וכל התחתונים עומדים על קיומם על ידו. וע"כ כתוב, וצדיק יסוד עולם. כי על היסוד הזה עומד העולם. ("היכל הרצון ת"ת", פקודי)
%break
%H מחשבה, רצון, קול, דיבור
%break
.832 וכל מי שאינו יודע לסדר שבחו של אדונו, טוב לו שלא נברא. משום שצריכים שהתפילה תהיה שלמה למעלה, מתוך מחשבה, ורצון הלב, וקול, וּדְבר שפתיים. 
%break
לעשות שלמות וקשר וייחוד למעלה, כמו שהוא למעלה, וכמו שהשלמות יוצאת מלמעלה למטה, כך צריך מלמטה למעלה, לקשור הקשר כראוי.
%break
.833 הסוד הוא לחברים שילכו בדרך הישר. מחשבה רצון קול דיבור, הם ארבעה הקושרים קשרים, כנגד חו"ב תו"מ. מחשבה ורצון, חו"ב. קול ודיבור, תו"מ. 
%break
ואחר שקשרו כולם יחד קשרים, נעשו כולם מרכבה אחת, להשרות עליהם השכינה, הדיבור, וכולם נעשו אח"כ ארבעה עמודים להתעטר בהם, והשכינה נסמכת עליהם בכל אלו הקשרים העליונים.
%break
.834 המחשבה, שהיא חכמה, מוציאה ומולידה את הרצון, בינה. והרצון שיצא מהמחשבה, מוליד ומוציא קול הנשמע, ז"א. והקול הנשמע עולה לקשור קשרים מלמטה למעלה, ההיכלות התחתונים בעליונים. הקול, הקושר קשרים בין ב' הקווים שבבינה, 
%break
וממשיך ברכות מלמעלה למטה, מבינה, בלחש, נסמך ג"כ על אלו ד' עמודים, מחשבה רצון קול דיבור, חו"ב תו"מ. והסמיכה היא בסיום הקשר, בדיבור, במלכות, המקום שהכול נקשר בו יחד, ונעשו כולם אחד. כי המלכות מקבלת לתוכה את כולם.
%break
.835 אשרי האדם שקושר קשריו של אדונו ומסמיך סומכים כראוי, ומתכוון בכל אלו הדברים. אשרי הוא בעוה"ז ובעוה"ב. עד כאן השתכללו ההיכלות שבצד הקדושה.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%H רצון כל הרצונות
%break
.359 הקשר של עולה נקשר בקודש הקודשים, בינה, להאיר. הדבקות של רצון הכוהנים והלוויים והישראלים למעלה, בהקרבת הקורבן, עד לאן היא עולה?
%break
.360 דבקותם עולה עד א"ס. כי כל קשר וייחוד ושלמות הוא להצניע בצניעות את ההוא שאינו מושג ולא נודע, שרצון כל הרצונות בו, בא"ס. א"ס אינו עומד להיוודע, ולא לעשות סוף, ולא לעשות ראש, ולא כמו אַי"ן הראשון, כתר, שהוציא ראש וסוף. 
%break
ראש, נקודה עליונה, ראש הכול הסתום, העומד בתוך המחשבה, חכמה. כי החכמה יצאה מהכתר, כמ"ש, והחכמה מאַין תימצא. ועשה סוף, הנקרא סוף דבר, המלכות, סוף כל האורות. אבל שם בא"ס, אין סוף.
%break
.361 בא"ס אין רצונות, ואין אורות, ואין נרות, שהם אורות גבורה. כל הנרות והאורות שבאצילות תלויים בא"ס, להתקיים בהם.
%page 351
אבל אינו עומד להשגה. מי שידוע ואינו ידוע, ששייכת בו ידיעה ואינו ידוע, הוא רצון עליון סתום מכל, הנקרא אין, ספירת כתר. אבל בא"ס לא שייך לומר שום מילה, כי הוא אפס השגה.
%break
.362 וכשהנקודה העליונה, חכמה, ועוה"ב, בינה, מתעלים בהארתם, הם יודעים רק ריח, ו"ק דהארת החכמה, ולא ג"ר, כמי שמריח בריח ומתבשם. ואין זה בחינת נחת, הנקרא ניחוח, שהרי כתוב, ולא אריח בריח ניחוחכם. הרי שריח וניחוח הם שני דברים.
%break
כי ריח ניחוח פירושו ריח של הרצון, כל אלו הרצונות של תפילה, ורצון השירה, ורצון הכוהן, שכולם הם אדם. אז כולם נעשים רצון אחד, הנקרא ניחוח, שפירושו רצון. אז הכול נקשר ומאיר יחד כראוי.
("תורת העולָה", פקודי)
%break
%H רצון וכוונת הלב
%break
.448 ליבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם, בָּרכוּ ה'. כל הרצון וכל הלב שצריך האדם להמשיך ברכות מלמעלה למטה, כדי לייחד השם הקדוש, הוא צריך להמשיך בתפילה להקב"ה ברצון ובכוונות הלב, מנחל עמוק, בינה, כמ"ש, ממעמקים קראתיך ה', 
%break
ששָׁם עומק הכול בעמקים העליונים, שהם התחלה עליונה, שאו"א, חו"ב שבבינה, מזדווגים. אף כאן, ליבי לחוקקי ישראל, הם או"א, שהם מחוקקים, שנותנים מוחין לישראל הקדוש, ז"א, שנמשך מביניהם.
%break
.449 המתנדבים בעם. אלו הם האבות, חג"ת דז"א, הנקראים נדיבים, כמ"ש, נדיבי עמים נאסָפו עַם אלקי אברהם. כלומר האבות הנמשכים מאברהם, חסד דז"א. אז, ברכו ה', להמשיך ממנו ברכות למטה ויימצאו ברכות בכל העולם. 
%break
כי כשנמצאות בעוה"ז למטה, ברכות מלמעלה, הכול הוא בשמחה, הכול הוא בשלמות, כי אין שום אור נשלם אלא כשנמשך לעוה"ז. אשרי חלקם של ישראל, 
%break
שהקב"ה משפיע להם ברכות ומקשיב לתפילתם. ועליהם כתוב, פנָה אל תפילת העַרעָר ולא בָזָה את תפילתם.
("ליבי לחוקקי ישראל", ויקרא)
%break
%H מציאת רצון למעלה ולמטה
%break
.123 אלה הם שלוש מדרגות, ג' קווים, שצריכים להימצא תמיד על הקורבן, למצוא רצון למעלה ולמטה, ושתימצאנה ברכות בכל העולמות. הכוהן מקריב קורבן ומכוון לייחד השם הקדוש כראוי, ולעורר את הצד שלו, צד ימין, חסד. 
%break
והלוויים מכוונים בשיר לעורר הצד שלהם, צד שמאל, גבורה. ולהיכלל בצד של הכוהן. וישראל, הרועים, קו האמצעי, ת"ת, מכוונים הלב והרצון לתשובה שלמה, ונכנעים לפני המלך הקדוש, שלוקח הכול. 
%break
ומתכפרים עוונותיהם, ונמצאת שמחה בעליונים ובתחתונים.
("שלוש מדרגות שעל הקורבן", צו)
%break
%page 352
%H עיתים למציאת רצון
%break
.39 עיתים יש לפני הקב"ה למצוא רצון, ולמצוא ברכות, ולבקש בקשות. ויש עיתים, שרצון אינו נמצא, וברכות אינן באות, ודינים קשים מתעוררים בעולם, ועיתים שהדין תלוי.
%break
עיתים יש בשנה שהרצון נמצא. ועיתים יש בשנה שהדין נמצא. ועיתים יש בשנה שהדין נמצא ותלוי ומאיים על העולם, אבל אינו פועל. עיתים יש בחודש, שרצון נמצא בהן, ועיתים יש בחודש שדינים נמצאים, ותלויים על הכול.
%break
.40 עיתים יש בשבוע שרצון נמצא. ועיתים יש בשבוע שדינים נמצאים בעולם. ועיתים יש בימים שהרצון נמצא בעולם והעולם מתבשם. ועיתים יש בימים שדינים תלויים ונמצאים. ואפילו בשעה יש עיתים שונות.
%break
וע"כ כתוב, ועת לכל חֵפֶץ תחת השמיים.
("ואַל יבוא בכל עת אל הקודש", אחרי מות)
%break
%H התחזק בעצמך
%break
.36 אמר רבי שמעון למשה, משום שאתה חלש, פתחתי הפרשה באלו המצוות, כדי להיות מעט עזר לך. התחזק בעצמך, כי המחנות של הישיבות באים אליך במצווה שלאחר זו, שהיא המצווה להעמיד עליך מלך למעלה. 
%break
והקב"ה יקים אותך מלך בעליונים ובתחתונים בצורתו, משום שהחכמים שבישיבה, עליהם השכינה העליונה, בינה, והתחתונה, מלכות. שהן שתי אותיות ה' של השם הוי"ה. 
%break
והקב"ה, ו', מלך, באמצע שתי אותיות ה', ואחוז בעליונים ובתחתונים, בבינה ובמלכות. כך אתה תהיה בצורתו, בן שלו, קום בכבוד המלך.
%break
.37 קם משה ונשא ידיו למעלה, אל הכתר, ואמר, יהי הרצון שלך, עילת העילות, שאתה מתעלה מעילה לעילה, עד שאין עילה למעלה ממך. כי אתה למעלה מכל עילה. ויהי רצונך לתת לי כוח לעשות רצונך במדרגות שלך, שהם או"א, חו"ב, ואני בן שלהם. 
%break
כי משה הוא דעת, בן לחו"ב. ובייחודך שניהם אחד, ואתה השווית יראת או"א ליראה שלך, מאחר שאתה באמצע. כי חו"ב בימין ובשמאל, והכתר עליהם באמצע. 
%break
אחד ולא שניים, בלי שותפות, אע"פ שהם, או"א, אחד, ע"י שותפות שלך, אבל אתה אחד בלי שותפות של אחר. ומשום זה כתוב בך, ואין אלקים עימדי.
("איש אימו ואביו תירָאו", קדושים)
%break
%H להנהיג את המלכות לרצונם
%break
.56 בני האמונה מנהיגים את המלכות לרצונם בכל יום. שהיא מקיימת מה שהם גוזרים. בני האמונה הם אלו שמעוררים טוב, יסוד, כנגדה, ע"י שנותנים צדקה, ואינם חסים על שלהם, ויודעים שהקב"ה ייתן להם יותר. משום שהיסוד מעורר ברכות כנגדו. 
%break
ואל יאמר אדם, אם אתן זה עתה, מה אעשה למחר? אלא הקב"ה נותן לו ברכות עד בלי די.
("וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית", בהר)
%break
%page 353
%H עת רצון קדוש
%break
.7 כתוב, עושה צדקה בכל עת. האם בכל עת יכול האדם לעשות צדקה? והרי אפילו 12 שעות ביום, מי יוכל לעשות צדקה? אלא מי שעושה צדקה, בכל עת הוא עושה. 
%break
בכל עת, כמ"ש, ואַל יבוא בכל עת אל הקודש. מלכות, הנקראת עת, ויסוד, הנקרא כל. והעושה צדקה גורם ייחוד יסוד ומלכות, הנקראים, כל עת.
%break
.8 והפירוש הוא לא בכנ"י בלבד, במלכות, שהיא עת רצון הקדוש של הצדיק, שהוא יסוד, הנקרא כל. אלא אפילו בכל עת שלמטה, שהם תלמידי חכמים שבעוה"ז, 
%break
תרבה צדקה עליהם ותתעורר הצדקה בכולם, בעליונים ובתחתונים. ומשום זה ישים האדם ליבו ורצונו ויתדבק בהקב"ה.
%break
.9 רבי שמעון אמר, האם זה בלבד? אלא כל מי שעושה צדקה, ואחוז בעה"ח, יינצל בעוה"ז ואפילו מהמוות שבעולם שביתר בני אדם, מהמוות הגשמי. וכש"כ ממוות רוחני.
("עושה צדקה בכל עת", בהר, זוהר חדש)
%break
%H תלמיד חכם הוא עץ החיים ממש
%break
.10 הצדקה מעוררת בכולם עה"ח, חיים גשמיים וחיים רוחניים. והוא מקום הנותן מזון לכל העולם. תלמידי חכמים, מה הם מעשיהם? הרי הם אחוזים בצדקה, 
%break
וכל בני העולם בזכותם ניזונים ממש בהם, והם עצמם אינם יכולים להיות ניזונים ממש, כי הם עוסקים בתורה, ומי שעוסק בתורה, עוסק בעה"ח, שכל בני העולם ניזונים ממנו.
%break
ונמצא, שתלמידי חכמים מעוררים המזון בעולם והשלום, ואם המזונות מתעוררים לכל בני העולם על ידיהם, למה להם עצמם, אין המזון מתעורר?
%break
.11 אלא תלמיד חכם הוא עה"ח ממש, ז"א, שאינו ניזון אלא מהעוה"ב, בינה. והעוה"ב אינו נמצא בעוה"ז. אלא אחר שיוצא מעוה"ז ונכנס לעולם ההוא, אז ניזון מעוה"ב, ושורשיו נטועים עליו.
("למה לא מתעוררים מזונות לתלמידי חכמים", בהר, זוהר חדש)
%break
%H לעבוד אדונו ברצון וכוונת הלב
%break
.75 אשרי האדם היודע לפתות ולעבוד אדונו ברצון ובכוונת הלב. אוי לו למי שבא לפתות ריבונו בלב רחוק ולא ברצון. זה גורם לו להסתלק מהעולם לפני זמנו, בזמן שהאילן הזה מתעורר בעולם לעשות דין.
%break
.76 וע"כ צריך האדם להדביק נפשו ורצונו באדונו, ולא יבוא אליו ברצון שקר.
("כוונת התפילה", במדבר)
%break
%page 354
%H להשתדל ברצון הלב
%break
.66 אם חפֵץ בנו ה', והביא אותנו אל הארץ הזאת ונְתָנה לנו. זה אמרו בני האמונה. כיוון שאדם משתדל ברצון הלב להקב"ה, יזכה בה. 
%break
כי הקב"ה אינו רוצה ממנו אלא הלב, ושישמרו אותו הרושם הקדוש, שהוא ברית הקודש, כמ"ש, ועַמךְ כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ.
("המרגלים", שלח לך)
%break
%H לעורר את הקב"ה ע"י כוונת הלב והרצון
%break
.78 כל מי שרוצה לעורר דברים שלמעלה, בין במעשה בין בדיבור, אם המעשה ההוא או הדיבור ההוא לא נעשים כראוי, אינו מתעורר כלום. כל בני העולם הולכים לבית הכנסת לעורר דבר שלמעלה, אבל מועטים הם שיודעים לעורר.
%break
והקב"ה קרוב לכל אלו שיודעים לקרוא לו, ולעורר דבר כראוי. אבל אם אינם יודעים לקרוא לו, הוא אינו קרוב, כמ"ש, קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקרָאוהו באמת. באמת, הוא שיודעים לעורר דבר אמת כראוי. וכן בכל דבר.
%break
.81 כל מי שיודע לסדר מעשה כראוי, ולסדר דיבורים כראוי, הרי ודאי שמעוררים את הקב"ה, להמשיך דברים עליונים ישרים. ואם לא, אינו מתרצה אליהם. 
%break
וא"כ, הרי כל העולם יודעים לסדר המעשה ולסדר דיבורים. מהי החשיבות של הצדיקים, היודעים שורש הדיבור והמעשה, ויודעים לכוון הלב והרצון יותר מאלו האחרים שאינם יודעים כל כך?
%break
.82 אלא אלו שאינם יודעים שורש המעשה כל כך, אלא רק סידור בלבד ולא יותר, מושכים עליהם משיכה שלאחר כתפיו של הקב"ה, שאין תפילתם פורחת באוויר, הנקרא השגחה. כלומר, שזוהי השגחה של פנים, והם אינם ראויים אלא לבחינת מאחורי כתפיים.
%break
.83 ואלו היודעים ומכוונים הלב והרצון, מוציאים ברכות ממקום המחשבה, חכמה, ויוצאים בכל הגזעים והשורשים של המדרגות בדרך ישר כראוי, עד שמתברכים העליונים והתחתונים, והשם הקדוש העליון מתברך על ידיהם.
%break
אשרי חלקם, כי הקב"ה קרוב אליהם ומזומן כנגדם. ובשעה שקוראים לו, הוא מוכן אליהם. ובשעה שהם בצרה, הוא אצלם, הוא מכבד אותם בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, כי בי חָשק ואפַלטֵהו, אשגבֵהו כי ידע שמי. ("הבאר", חוקת)
%break
%H בכוחך לעשות רצון אדונך
%break
.134 כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשֵה. כמה יפה לאדם, בעוד שהנר דולק ושורה על ראשו, להשתדל ולעשות רצון אדונו. משום שאור הנר הוא כוח השורה עליו. ועל זה כתוב, יגְדל נא כוח ה',
%page 355
כוח השורה על ראש הצדיקים, ועל כל אלה העוסקים ברצון אדונם, השכינה. כל העונֶה, אָמֵן יְהֵא שְמֵיה רַבָּא מבורך, בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה.
%break
.135 ודאי צריך לעורר כל איבריו בכוח חזק בעבודת הקב"ה, משום שבהתעוררות החזקה שהגביר, מעורר אותו כוח הקדוש העליון, המלכות, ומתעלה בקודש ושובר כוח וחוזק הס"א. כמ"ש, כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך. כי בכוחך אתה צריך לעשות רצון אדונך.
%break
.136 כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשְאוֹל. משום שבכוח הזה יש מעשה, ההשתדלות לעסוק בעוה"ז, הנקרא מעשה, עולם המעשה, להשלים סוף המחשבה. חשבון, זהו עולם התלוי בדיבור, המלכות, 
%break
הנקראת דיבור, כי חשבון תלוי בדיבור. וע"כ כל הגימטריות והתקופות והעיבורים של העולם, הם בלבנה, המלכות. ודעת, הוא ו"ק, ז"א, התלויים במחשבה, ונקראים עולם של אותה המחשבה, בינה. 
%break
וחכמה, חכמה שהכול תלוי בה. כמ"ש, כולם בחכמה עשית.
("כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשֵה", פינחס)
%break
%H אין קרוב לפני המקום, כליבו של אדם
%break
.222 קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. כל אלו שקוראים באמת להקב"ה, הקב"ה קרוב אליהם, ומקבל אותם, ורוצה את ליבותיהם.
%break
.223 והרצון של האדם חשוב לפני הקב"ה יותר מכל הקורבנות והעולות שבכל העולם. כיוון שהאדם שם רצונו בתשובה, אין שער בכל הרקיעים שלא יהיה פתוח לפניו. 
%break
הקורבן של האדם, תלוי בלב וברצון, כמ"ש, והתוודָה אשר חָטא עליה. וכן, והתוודָה עליו. והכול תלוי בלב.
("כשברא הקב"ה אדה"ר", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H הרצון מגלה סודות עליונים
%break
.110 אשריהם המסתכלים ברצון שלהם, דברים של סודות העליונים, ללכת בדרך אמת. לזכות בעוה"ז, ולהאיר להם לעוה"ב. עליהם כתוב, והמשכילים יזהירו. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
אותם הדבקים בהקב"ה באמת, הרצון שלהם מדריך אותם, שילכו בעבודתם, כפי המתוקן למעלה בעולמות העליונים, כמ"ש, וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'. 
%break
ולפיכך כשהם מסתכלים אח"כ ברצון שלהם, הם יודעים סודות עליונים, כי הם מסתכלים בנטיות שברצון שלהם, ויודעים איך נקבעים למעלה סודות עליונים.
("ספירת היסוד שבו'", בראשית, זוהר חדש)
%break
%page 356
%H המושלים על רצון ליבם
%break
.239 מסתכל הייתי באותו העולם הנצחי, ואין העולם עומד אלא על אלו הצדיקים, המושלים על רצון ליבם כמ"ש, עדוּת בּיהוֹסֵף שמוֹ. למה זכה יוסף לאותה המעלה והמלכות? משום שכבש יצרו. כי כל הכובש את יצרו, מלכות שמיים ממתינה עליו. ("גן עדן וגיהינום", ויירא)
%break
%H על מגדל בבל ועל רצון משותף
%break
.384 כתוב, ויהי בנוסעם מקדם. מקדם פירושו, מקדמונו של עולם. וימצאו בקעה, שמצאו מציאה מסודות החכמה של הראשונים, דור המבול, שהתנערו שם. 
%break
ובחכמה זו שמצאו, השתדלו לעשות העבודה שעשו, כדי למרוד בהקב"ה. והיו אומרים בפיהם השבעות לשרים העליונים. ועשו את העבודה, את בניין העיר והמגדל.
%break
.385 ויאמר ה', הן עם אחד ושפה אחת לכולם. ומשום שהם בלב אחד וברצון אחד, ומדברים בלשון הקודש, ע"כ, ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. 
%break
ואין מי שיוכל למנוע את מעשיהם. אבל, אמר הקב"ה, מה אעשה, אני אבלבל את המדרגות של מעלה ואת הלשון שלהם למטה. ואז תימָנע העבודה שלהם.
%break
.386 משום שהיו ברצון ובלב אחד, ודיברו בלשון הקודש, כתוב, לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ודין העליון לא יכול לשלוט עליהם. 
%break
אנו החברים שעוסקים בתורה, ואנו בלב אחד וברצון אחד, על אחת כמה וכמה שלא ייבצר ממנו, מה שנרצה לעשות.
("ויאמר ה', הן עם אחד", נוח)
%break
%page 357
%H שלום
%break
%H כל מלחמות התורה הם שלום ואהבה
%break
.251 כמה יש לנו להסתכל בדברי תורה, כמה יש לנו לעיין בכל דבר, שאין דבר בתורה, שאינו נרמז בשם הקדוש העליון. ואין דבר בתורה, שאין בו כמה סודות, כמה טעמים, כמה שורשים, כמה ענפים.
%break
.252 כל מי שעורך מלחמה בתורה, זוכה להרבות שלום בסוף דבריו. כל המלחמות שבעולם הם מריבות וחורבן, וכל המלחמות של תורה הם שלום ואהבה, 
%break
כמ"ש, על כן ייאמר בספר מלחמות ה' אֶת וָהֵב בסוּפָה, כלומר, אהבה בסוֹפָהּ. שאין אהבה ושלום חוץ מזה.
("ה' איש מלחמה", בשלח)
%break
%H להרבות שלום בעולם
%break
.2 אמור אל הכוהנים בני אהרון. האם לא ידוע שהם בני אהרון? אלא בני אהרון, ולא בני לוי. כי אהרון הוא התחלה לכל כוהני העולם, כי בו בחר הקב"ה מכל, כדי לעשות שלום בעולם, משום שדרכיו של אהרון העלו אותו לזה. 
%break
כי כל ימיו של אהרון היה משתדל להרבות שלום בעולם. ומשום שדרכיו כך, העלה אותו הקב"ה לכהונה, שיכניס שלום בפמליה של מעלה. כי ע"י עבודתו, גורם זיווג הקב"ה ושכינתו, ונעשה שלום בכל העולמות. ("בני אהרון", אמור)
%break
%H המלך שהשלום שלו
%break
.307 כתוב, והמלך שלמה ברוּך. למה נקרא כך? המלך שלמה, המלך שהשלום שלו, ז"א. כי בכמה מקומות כתוב, המלך, סתם, ולא כתוב, המלך שלמה. המלך סתם, אומר על בית דוד, מלכות. המלך שלמה, על המלך שהשלום שלו, ז"א.
%break
.308 והמלך שלמה ברוך. ברוך, כי אז נביעת הברכות אינה חדלה למעלה ולמטה. ברוך, שכל הברכות נובעות משם, שיתברכו כל העולמות, ושיאירו כל האותיות, כולם בחיבור אחד, בשלמות אחת.
("ביאור הכתובים לפי א"ב של א"ת ב"ש", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום
%break
.183 דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. דרכיה דרכי נועם, הם אורחות התורה, כי מי שהולך בדרכי התורה, הקב"ה משרה עליו נעימות השכינה, שלא תעבור ממנו לעולם.
%page 358
וכל נתיבותיה שלום, הם השבילים של התורה. כי כל השבילים של התורה כולם שלום. שלום לו למעלה, שלום לו למטה, שלום לו בעוה"ז, שלום לו בעוה"ב.
%break
.184 יש סוד פנימי בפסוק הזה.
("דרכים, נתיבות, נועם ושלום", וארא)
%break
%H החולק על השלום
%break
.5 קורח הלך במחלוקת, שהיא הרחקה ודיחוי למעלה ולמטה. ומי שרוצה לדחות תיקון העולם, אובד מכל העולמות. מחלוקת היא הרחקה ודיחוי של השלום. ומי שחולק על השלום, חולק על שמו הקדוש, משום ששמו הקדוש נקרא שלום.
%break
.6 אין העולם עומד אלא על שלום. כשברא הקב"ה את העולם, לא היה יכול להתקיים, עד שבא והשרה עליהם שלום, שבת, שהוא שלום של העליונים והתחתונים. ואז התקיים העולם. וע"כ מי שחולק על השלום, יאבד מהעולם.
%break
.8 כתוב, שלום רב לאוהבי תורתך. התורה היא שלום, כמ"ש, וכל נתיבותיה שלום.
("וייקח קורח", קורח)
%break
%H אם הם בשלום, אין הדין שולט עליהם
%break
.168 כה אמר ה', אם שלֵמים וכן רבּים וכן נגוזו ועבר ועיניתיךְ לא אֲעַנֵךְ עוד. כאשר העם כולו, יש בו שלום ואין בהם בעלי מחלוקת, הקב"ה מרחם עליהם והדין אינו שולט בהם. ואע"פ שכולם עובדים עבודה זרה, אם הם בשלום, אין הדין שולט עליהם. 
%break
כמ"ש, חֲבוּר עֲצַבּים אפריים, הַנַח לו. שפירושו, אפילו אם עובדים עצבים, עבודה זרה, מ"מ אם הם בחיבור, הנח לו.
("וייקח מאיתם את שמעון", מקץ)
%break
%H צדקה היא שלום
%break
.169 צדקה היא שלום, ומי שמרבה בצדקה, מרבה שלום למעלה ומרבה שלום למטה.
("וייקח מאיתם את שמעון", מקץ)
%break
%H קרבת הצדיקים מרבה שלום בעולם
%break
.61 אשריהם הצדיקים שקרבתם זה לזה מביאה שלום בעולם, משום שיודעים לייחד הייחוד ולעשות קירבה להרבות שלום בעולם. כי יוסף ויהודה, כל עוד שלא התקרבו זה לזה, לא היה שלום.
%page 359
כיוון שהתקרבו ביחד יוסף ויהודה, אז התרבה השלום בעולם. והתווספה שמחה למעלה ולמטה בעת שהתקרבו יהודה ויוסף. וכל השבטים היו נמצאים יחד עם יוסף. והקירבה ההיא הרבתה שלום בעולם. ("ואכלת ושבעת ובירכת", וייגש)
%break
%H ההולך בדרך האמת
%break
.186 רבי אבא היה יושב בפתח שער העיר לוד. ראה אדם אחד שהיה בא ויושב על בליטה שהייתה בולטת מצד ההר, והיה עייף מהדרך, וישב וישן שם. בתוך כך ראה נחש אחד, שהיה בא אצלו, ויצא שֶׁרץ והרג את הנחש. 
%break
כשהקיץ האדם, ראה את הנחש למולו, שהיה מת. קם האדם ונפלה הבליטה שהיה יושב עליה, אל העמק שמתחתיה, כי נקרעה מההר, והאדם ניצל, כי אם היה מאחר רגע מלקום, היה נופל ביחד עם הבליטה אל העמק, והיה נהרג.
%break
.187 בא אליו רבי אבא ואמר לו, אמור לי, מה מעשיך? כי הקב"ה עשה אליך שני ניסים אלו, שהציל אותו מהנחש, ומהבליטה שנפלה, לא היו בחינם.
%break
.188 אמר לו, כל ימיי לא עשה לי אדם רעה, שלא התרציתי עימו ומחלתי לו. ועוד, אם לא יכולתי להתרצות עימו, לא עליתי על מיטתי מטרם שמחלתי לו ולכל אלו שציערו לי, 
%break
ולא נטרתי לו שנאה כל היום על אותו רע שעשה לי. ולא די לי זה, אלא עוד, שמאותו יום והלאה השתדלתי לעשות להם טובות.
%break
.189 גדולים מעשיו של זה מיוסף. כי ביוסף, עושי רעה היו אחיו, ודאי שהיה לו לרחם עליהם מחמת האחווה, אבל מה שעשה זה, שעשה כך עם כל בני אדם, הוא גדול מיוסף, ראוי הוא שהקב"ה יעשה לו נס על נס.
%break
.190 הולך בתום ילך בֶּטַח. זהו אדם שהולך בדרכי התורה. ילך בטח, שמזיקי העולם לא יוכלו להזיק לו. ומְעַקֵש דרכיו ייוודֵע. מיהו ייוודע? מי שנטה מדרך האמת, ומבקש לגבות מחברו, שרוצה לשלם לו רעה תחת רעה, 
%break
ועובר על הכתוב, לא תיקום ולא תיטור. ייוודע, שיהיה ניכר בעיני כל בעלי הדין, שלא תאבד מהם צורת אותו אדם, כדי להביא אותו למקום שיהיו נוקמים ממנו. מידה כנגד מידה, וע"כ כתוב, ייוודע.
%break
.191 אותו ההולך בדרך האמת, הקב"ה מחפה עליו, כדי שלא ייוודע ולא יהיה ניכר לבעלי הדין. 
%break
אבל מעקש דרכיו ייוודע, ויהיה ניכר להם. אשריהם האנשים, ההולכים בדרך אמת, והולכים בטח בעולם, שאינם מפחדים לא בעוה"ז ולא בעוה"ב.
("וייקח מאיתם את שמעון", מקץ)
%break
%page 360
%H שמחה
%break
%H סעודת המלך
%break
.110 משל למלך, שהזמין את אוהבו לסעודה, שהוא עושה ביום מסוים, כדי שאוהב המלך יידע שהמלך רוצה בו. 
%break
אמר המלך, עתה אני רוצה לשמוח עם אוהבי לבדו, ואני מתיירא, שאני אהיה בתוך הסעודה עם אוהבי, יבואו כל אלו השוטרים הממונים, וישבו עימנו אל השולחן, לסעוד סעודת השמחה עם אוהבי ביחד.
%break
מה עשה האוהב, הוא הקדים תבשילים של ירקות ובשר שור, והקריב לאכול לפני אותם השוטרים הממונים, ואח"כ ישב המלך עם אוהבו, לאותה הסעודה העליונה מכל מעדני עולם. 
%break
ובעוד שהוא עם המלך לבדו, שואל ממנו כל צרכיו, והוא נותן לו, והמלך שמח עם אוהבו לבדו, וזרים לא יתערבו ביניהם. כך ישראל עם הקב"ה.
("אותו היהודי", נוח)
%break
%H יציאה מהגוף
%break
.41 בשעה שנשמת הצדיק רוצה לצאת מהגוף, היא שמחה, מפני שהצדיק בטוח עם מיתתו כי יקבל את שכרו. כמ"ש, וירא וירץ לקראתם, לקבל פניהם בשמחה של שלושת המלאכים שבאו עם השכינה לקבל נשמתו. 
%break
מאיזה מקום מקבל פניהם? מפתח האוהל, כמ"ש, וישתחו ארצה, אל השכינה. כלומר, הנשמה משתחווה אל השכינה שבאה אצלה.
("כשחלה רבי אליעזר", ויירא)
%break
%H בנוקבא העצבות ובבינה שמחה
%break
.340 ועל הנוקבא כתוב, ויינָחֶם ה' ויתעצב. כי במקום זה תלויים הדינים והעיצבון. אבל בכל מה שלמעלה, בבינה, הכול הוא באור, וחיים לכל הצדדים. ואין עצבות לפני המקום, שמורה על הפנימית, בינה, שרק בה אין עצבות, 
%break
אבל החיצונית, הנוקבא, בה יש עצבות. וע"כ כתוב, עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. עבדו את ה' בשמחה, כנגד עולם העליון. בואו לפניו ברננה, כנגד עולם התחתון.
("ישבעוּ עצי ה'", וייצא)
%break
%H בדחני המלך
%break
.34 קוּמה ה' למנוחתך, אתה וארון עוזך.
%break
קומה ה' למנוחתך, כמ"ש, יקום המלך לבית המנוחה, למשכנו.
%break
%page 361
.35 משה ודוד אמרו, קומה ה'. משה אמר, קומה ה' ויָפוּצו אויביך. ודוד אמר, קומה ה' למנוחתך. משה, בעלה של מטרוניתא, ציווה לה לעשות מלחמה עם שונאיו. 
%break
דוד הזמין אותו למנוחה, הזמין את המלך והגבירה עימו. כמ"ש, קומה ה' למנוחתך, אתה, המלך, וארון עוזך, הנוקבא, בשביל שלא להפריד ביניהם.
%break
.36 כוהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו. מי שמזמין את המלך, ישנה את מעשיו, כדי לגרום שמחה אל המלך, אם דרכו של המלך היא שמשמחים אותו בדחנים מפשוטי עם, יסדר לפניו בדחנים מכובדים ושרים גדולים. ואם לא יעשה כן, לא השלים שמחת המלך.
%break
.37 דוד הזמין את המלך והגבירה למנוחה. כשאמר, קומה ה' למנוחתך, שינה את הבדחנים של המלך, שיהיו שרים מכובדים, כמ"ש, כוהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו.
%break
ואמר, וחסידיך ירננו. לווייך ירננו, היה צריך לומר, כי הלוויים הם הבדחנים של המלך. ועתה, שדוד הזמין את המלך למנוחה, עשה, שהכוהנים והחסידים יהיו הבדחנים של המלך, ולא הלוויים.
%break
.38 אמר הקב"ה לדוד: איני רוצה להטריח את הכוהנים והחסידים, שימשיכו את הארת השמאל, כי הם, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. אמר לו דוד, ריבוני, כאשר אתה בהיכלך, אתה עושה כרצונך, כמשה, ז"א, שאמר, קומה ה' ויפוצו אויביך, שזו הארת השמאל. 
%break
כשהוא בפני עצמו, שאז רק הלוויים הם בדחני המלך, ולא הכוהנים והחסידים. עתה, שהזמנתי אותך, הרי הדבר תלוי ברצוני, שהוא, להקריב אליך את אלו החשובים יותר, הכוהנים והחסידים, שיהיו לבדחנים לפניך, אע"פ שאין דרכם בזה, כי הם, כי חפץ חסד הוא.
%break
.39 מכאן למדנו, שמי שבביתו, יוכל לסדר דרכיו ומעשיו כרצונו, ואם מזמינים אותו, יעשה רצונו של מארחו, כמו שמסדר לפניו. שהרי דוד החליף הלוויים, ונתן הכוהנים במקומם, והקב"ה קיים הדבר כרצונו.
%break
.40 אמר דוד, בעבור דוד עבדך אל תָשֵׁב פני משיחך. הסדר, שסידרתי, לא ישוב עוד לאחור. לא יתבטל. אמר לו הקב"ה, חייךָ, אפילו בכלים שלי לא אשתמש, אלא בכלים שלך. 
%break
ולא זז משם הקב"ה, עד שנתן לו פיזרונות ומתנות, כמ"ש, נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה, מפרי בטנך אָשׁית לכיסא לָך.
("קוּמה ה'", וייצא)
%break
%H השכינה שורה במקום של שמחה
%break
.29 השכינה אינה שורה במקום עצבות, אלא במקום שיש בו שמחה. ואם אין בו שמחה, לא תשרה השכינה במקום ההוא.
("כי פועַל אדם ישלם לו", ויישב)
%break
%H שמחת העולמות
%break
.11 כתוב, עיני כל אליך ישַׁבֵּרו, שישברו לשמן המשחה העליון, הנוזל ממוח הסתום מכל סתומים, חו"ס דא"א, הארת ג"ר, אל כל, שהוא יסוד.
%break
%page 362
ואז כתוב, ואתה נותן להם את אוֹכְלָם בעיתוֹ, במלכות, הנקראת עת שלו. כי כל, היסוד, כשמעורר את הכּלה, כנ"י, המלכות, שנקראת, כל ה', אז הוא מרחם על העולם, וכל העולמות בשמחה ובשעשועים מהארת הג"ר.
%break
.12 ואז כתוב, פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. וזהו רצון הרצונות, היורד ממו"ס דא"א לכל, ליסוד. וכיוון שכל מתברך, מתברכים כל העולמות. כמ"ש, צדיק ה' בכל. וכמ"ש, קרוב ה' לכל.
("מכירת יוסף", ויישב, זוהר חדש)
%break
%H השמחה בגילוי הרע
%break
.55 וע"כ ניתן הכול ברצונם של בני אדם, כמ"ש, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף. 
%break
ומשום זה שאֵלו המעשים לא נעשו להיתקן במדרגתם כראוי, שיתכלל מעשה זה במדרגה זו שכנגדו, כולו בתיקון, אלא שנעשו כפי רצונו של האדם, לפי שרירות ליבו. כתוב אחריו, ידעתי כי אין טוב בם, כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו.
%break
ידעתי כי אין טוב בם, באלו המעשים שלא נעשו לכוונת התיקון כראוי. כי אם לשמוח, בכל מה שיבוא עליו, הן טובות והן רעות, ולתת הודאה להקב"ה, ולעשות טוב בחייו.
%break
למה ישמח על הרעות? כי אם המעשה שעשה גרם לו רע, מחמת המדרגה הממונה עליו, מצד שמאל, יש לו לשמוח ולהודות על הרע הזה שהגיע לו, 
%break
כי הוא גרם לעצמו את זה, משום שהלך בלא ידיעה, כציפור זו שנפלה בפח. ועתה, כיוון שכבר השיג ידיעה מחמת העונש, כבר יידע לעשות טוב בחייו. ע"כ יש לו לשמוח ולהודות על העונש.
("ויריצוהו מן הבור", מקץ)
%break
%H אדם שצוחק תמיד ושמח בשמחה
%break
.86 הצבעים שבעיניים הם ארבעה:
%break
א. הלבן שבחוץ הסובב את העין, כעין שיש בכל אדם, שאין בזה חילוק בין אדם לאדם.
ב. לפְנים ממנו הצבע השחור הסובב. ונכללו הלבן והשחור יחד, הרומזים על חו"ג, הנכללים זה בזה.
%break
ג. לפנים ממנו ירוק, הרומז על ת"ת, ונכלל בשחור.
ד. לפנים ממנו בת עין, שהיא נקודה שחורה, הרומזת על המלכות.
%break
זהו אדם שצוחק תמיד ושמח בשמחה, וחושב מחשבות לטוב. והמחשבות אינן נשלמות, משום שמעלה אותן מיד מרצונו. עוסק בדברי העולם. 
%break
וכשהוא עוסק בדברי שמיים, הוא מצליח. זה, צריכים לעודד אותו שיעסוק בתורה, כי יצליח בה.
("ואתה תחזה בסוד העיניים", יתרו)
%break
%H כשהנקודה העליונה נראית, כל העולמות בשמחה
%break
.183 הנקודה התחתונה הזו, מלכות, כשעולה ונראית, כשמקבלת חכמה, הנקראת ראייה, ומתקשטת במוחין העליונים, אז כל חדווה נמצאת למעלה ולמטה, והעולמות כולם הם בשמחה.
%page 363
ובלילה הזה של שבת, מתפשטת הנקודה הזו באורותיה, ופורשת כנפיה על העולם, וכל השליטים האחרים עוברים, ושמירה נמצאת על העולם.
%break
.184 ואז מתווסף רוח הנשמה בישראל על כל אחד ואחד, ובנשמה יתרה ההיא שוכחים כל עצב וחֵמה, ולא נמצא למעלה ולמטה אלא רק שמחה. 
%break
הרוח ההוא שירד והתווסף בבני העולם, כשיורד, הוא מתרחץ בבשמים של גן העדן, ויורד ושורה על העם הקדוש. אשריהם, כשהרוח ההוא מתעורר.
("נשמה יתרה", ויקהל)
%break
%H בזמן שהקב"ה בשלמות
%break
.286 הַגידה לי שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצהריים. אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבֵי הצאן ורְעי את גְדיוֹתייך על משכְּנות הרועים.
%break
.287 פסוקים אלו כנ"י, המלכות, אמרה אותם אל המלך הקדוש, ז"א. הגידה לי שאהבה נפשי. שאהבה נפשי, אין הפירוש שנפשי אוהבת, אלא האוהב את נפשי, כמ"ש, אֶת שאהבה נפשי ראיתם. ולמלך הקדוש נאמר: אתה, שאהבה נפשי, איכה תרעה.
%break
.288 כל זמן שכנ"י נמצאת עם הקב"ה, הקב"ה בשלמות, ורועה ברצון את עצמו ואחרים. לעצמו, שזן את עצמו מיניקת החלב של אמא עליונה, שמקבל שפע הבינה, ומאותה היניקה שינק, הוא משקה כל שאר האחרים ומניק אותם.
%break
כל זמן שכנ"י נמצאת עם הקב"ה, הקב"ה בשלמות, בשמחה, ושורות בו ברכות, ויוצאות ממנו לכל שאר האחרים, לכל העולמות. וכל זמן שכנ"י אינה נמצאת עם הקב"ה, נמנעות ממנו הברכות ומכל שאר האחרים. ("הַגידה לי שאהבה נפשי", ויקרא)
%break
%H הקרבת קורבן כראוי
%break
.129 במזבח עולה ונראה אוריאל, כמראֶה אריה גיבור הרובץ על טרפו. והיו כוהנים וישראל רואים ושמחים, שהיו יודעים, שקורבנם התקבל ברצון לפני המלך הקדוש. 
%break
ואש אחרת עליונה וקדושה ירדה מלמעלה, שהיא המלאך אוריאל, כנגד האש התחתונה שנתנו על המזבח, אז היה האדם הולך ומזדעזע לפני אדונו, ושב בתשובה שלמה.
%break
.130 בדומה למלך, שהעם שלחו לו מתנה, והייתה רצויה לפניו, אמר לעבדו, לך וקח מתנה זו שהביאו לי. כך אמר הקב"ה למלאך אוריאל, לך וקבל המתנה, שבניי הקריבו לפניי. 
%break
כמה שמחה הייתה נמצאת בכל, וכמה מתיקות הייתה נמצאת בכל, בשעה שהכוהן והלוי ואותו שהקריב הקורבן, היו מכוונים להקריב הקורבן כראוי בייחוד השלם.
("אש המזבח רובץ כאריה", צו)
%break
%page 364
%H שמחת העולמות
%break
.31 אחר כל זה, שכל העליונים והתחתונים התמלאו שפע מאו"א, כתוב, מפְּרי מעשיך תשבע הארץ, שהיא הארץ העליונה הקדושה, המלכות. וכשהיא מתברכת, כל העולמות כולם שמחים ומתברכים. וזה בשעה שהברכות נמצאות משיקוי הנחל, 
%break
המעיין, או"א, העמוק מכל. כי אין הארת החכמה שמשמאל מתגלה במלכות, שהיא השפע המיוחד לה, אלא אחר שהעליונים וכל התחתונים מתמלאים בשפע החסדים המרובים מאו"א עילאין.
("המשלֵח מַעיינים בנחלים", חוקת)
%break
%H שמחת נשמות הצדיקים
%break
.111 אין שמחה לפניו מכל המרכבות שלו, כמו השמחה של נשמות הצדיקים הקרובים לו.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H תשבחות המלכה אל המלך
%break
.112 אין שמחה לפניו, כמו בזמן שעשה שלמה את שה"ש, ושיבח תשבחות המלכה אל המלך.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H בשעה שבנה שלמה את בית המקדש
%break
.105 בשעה שבנה שלמה את ביהמ"ק, ונשלם עולם התחתון, מלכות, כעין העולם העליון, בינה, היו ישראל כולם כשרים, והתעלו בכמה מדרגות עליונות. אז התעלה כיסא הכבוד, המלכות, בשמחה, בכמה שמחות ובכמה ערכים.
%break
.106 ואז, שיר השירים אשר לשלמה, עלו בשמחה וירדו בשמחה. וכל העולמות היו בשמחה, והחיבור היה בשמחה. שיר להקב"ה, שהמלכות משוררת להקב"ה. 
%break
השירים, לעליונים ולתחתונים, לחיבור ז"א ומלכות, ע"י היסוד, המייחד אותם זה בזה. אשר לשלמה, החיבור של כל העולמות בשמחה, למלך שהשלום כולו שלו, בינה.
("הלוך ילך ובָכה", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H לעורר שמחה וחדווה
%break
.87 שה"ש הוא שבח השבחים למלך שהשלום שלו, בינה. משום שהוא המקום הצריך שמחה, שאין שם כעס ודין, כי העוה"ב, בינה, כולו שמחה, משמח את הכול. ומשום זה הוא שולח שמחה וחדווה לכל המדרגות.
%break
%page 365
.88 כמו שאת התעוררות השמחה צריכים לעורר מהעוה"ז למעלה, כך צריכים לעורר חדווה ושמחה מעולם הלבנה, המלכות, אל העולם העליון, בינה. 
%break
ומשום זה, העולמות עומדים באופן אחד, וההתעוררות אינה עולה אלא מלמטה למעלה.
("ראיתי והנה מנורת זהב, שׁבעה ושׁבעה מוּצָקות", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H אין לנו שמחה אלא בך
%break
.228 בכה רבי שמעון כמקודם ואמר, לו יהיה בידינו לגלות הסודות העליונים, שהיא שמחה לפני הקב"ה, כיוון שרצונו לגלות סודות עליונים בדור הזה.
%break
.229 כיוון שכתוב, מושְׁכני, מהו שכתוב, הֱביאני המלך חדריו? תביאני לחדריך, היה צריך לכתוב, ועל זה, נגילה ונשמחה בךְ. ולמה כתוב, הביאני?
%break
.230 אלא באותיות תלויים העליונים, התחתונים וכל העולמות. וקשר הדברים הוא קשר של שבח אל האור, שהמלכות משבחת עצמה בו, שעליו אמרה לבעלה, לקו האמצעי שבצורת הא', מושכני עימך.
%break
ואע"פ שאמרה, רוצה להשתבח לפניו, שאע"פ שנמצאת תחתיו, בשפלות, להיותה הי' התחתונה, שתחת הקו האמצעי של הא', ושוכבת תחתיו, היא אומרת לו, איני שפל כל כך, 
%break
כי אע"פ שאני אצלך כך, הביאני המלך חדריו, הנה אני בחשיבות ובחביבות אצל המלך העליון, בינה, בלא שפלות.
%break
.231 כי הביאני חדריו. באיזה מקום? בה"ר דהוי"ה, בינה. כי התפשטות של מעלה, של המלך העליון, היא ה"ר. ואותו הנכנס אליו, אני הוא. ומשום זה אני בשבח גדול ובחשיבות מכובדת, אע"פ שאצלך אני בשפלות.
%break
.232 ואני איני מתחשב בזה, אלא שאני רוצה להיות אצלך בשפלות. ואתה תשלוט עליי. וע"כ, אע"פ שאהיה אצלך יותר בשפלות, אני וצבאות נגילה ונשמחה בך. שמחה ורצון יש לנו להיות אצלך, ולא להיפרד ממך, כי כל שמחה ורצון אינם אלא בך. 
%break
כי אין שמחה ורצון לאישה אלא בבעלה, ולא באימה ובאביה. לפיכך, הביאני המלך חדריו, ולא קיבלתי שמחה ורצון אלא בך.
("הֱביאני המלך חדריו", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%H בשמחה ובאבל
%break
.318 בכל מקום שיש שמחה, יש להרבות כוחות, כדי שהס"א לא יוכל לקטרג.
%break
וכן בכל מקום שיש אבל, הס"א הוא שם, ויש להרבות כוחות, כדי שלא יוכל לקטרג, ולשבור כוחו.
("ביאור הכתובים לפי א"ב של א"ת ב"ש", שיר השירים, זוהר חדש)
%break
%page 366
%H עבדו את ה' בשמחה
%break
.109 עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. כל עבודה שאדם רוצה לעבוד להקב"ה, צריכה להיות בשמחה, ברצון הלב, כדי שתימצא עבודתו בשלמות.
("עבדו את ה' בשמחה", ויקרא)
%break
%H שמחה היא כנסת ישראל
%break
.114 שמחה היא כנ"י, מלכות. וכתוב, כי בשמחה תצאו, שעתידים ישראל לצאת מהגלות בשמחה. ומיהי? זו כנ"י, המלכות. ועל זה כתוב, עבדו את ה' בשמחה, במידת המלכות, 
%break
כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש, במידת המלכות הנקראת זאת. אף כאן, עבדו את ה', במלכות, הנקראת שמחה ונקראת זא"ת.
%break
.115 בואו לפניו ברננה. זוהי שלמות שלה. כי שמחה היא בלב, ורננה היא בפה. ובפה היא יותר שלמות. ושלמות השמחה הזו הרי נודעת והרי ידוע מהי, 
%break
שהיא תיקון האדם, שצריך להיתקן לפני אדונו, לזכות לזה. וכשזוכה לזה, אז כמ"ש, דעו כי הוי"ה הוא אלקים, שמייחד הייחוד הזה של הוי"ה הוא אלקים.
%break
והכול, ב' הפירושים, באים בדבר אחד, שצריכים אח"כ לייחד השם הקדוש כראוי, ולקשר זה בזה, שיהיה הכול אחד. וזוהי עבודת הקב"ה. אשרי חלקם של הצדיקים, העוסקים בתורה ויודעים דרכיו של הקב"ה. ("עבדו את ה' בשמחה", ויקרא)
%break
%H שמחה עליונה
%break
.94 כעין זה כתוב, עבדו את ה' בשמחה. כי שמחת האדם מושכת שמחה אחרת, העליונה. כך עולם התחתון, המלכות, כמו שמתעטרת, כך ממשיכה מלמעלה.
("תקעו בחודש שופר", תצווה)
%break
%H להיכנס בשמחה ולא בעצבות כלל
%break
.709 בכולם שביעי יותר חשוב, שהוא חסד. חוץ מהרקיע השמיני, בינה, שמנהיג כל שבעת הרקיעים ועומד על כולם. כתוב, סוֹלוּ לרוכב בערבוֹת. 
%break
ערבות זה הרקיע השביעי, ספירה ראשונה דז"א, חסד, הכוללת כל הספירות דז"א שמתחתיה. ונקרא ערבות, משום שמעורב מאש וממים יחד, מדרום מים ומצפון אש. הרוכב בערבות הוא הרקיע השמיני, בינה.
%break
.712 כתוב, ועלזו לפניו. לפניו, שהוא בינה, הרוכב בערבות. מי שנכנס לפני הרקיע הזה, צריך להיכנס בשמחה ולא בעצבות כלל, משום שהרקיע הזה גורם, ששם אינם שורים עצבות וכעס כלל, כי שם הכול בשמחה.
%break
.713 וע"כ כוהן גדול העומד לפניו, לא היה נכנס לביהמ"ק אלא רק בשמחה ולהראות שמחה, כי המקום גורם.
("סוֹלוּ לרוכב בערבוֹת", תרומה)
%break
%page 367
%H מקום שלם, מקום שמחה
%break
.116 השכינה אינה שורה, אלא במקום שלם, ולא במקום חסר, ולא במקום פגום, ולא במקום עצב, אלא במקום נכון, במקום שמחה. ומשום זה כל אלו השנים, שיוסף היה נפרד מאביו, ויעקב היה עצוב, לא שרתה עליו השכינה.
%break
.117 כתוב, עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. אין עבודת הקב"ה, אלא מתוך שמחה. אין השכינה שורה מתוך עצבות, כמ"ש, ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן. 
%break
ג"פ כתוב, מנגן, כדי לעורר הרוח ממקור השלמות, ז"א, הכולל ג' קווים, שהוא רוח השלם. וג"פ מנגן כנגד ג' קווים שלו.
("ויחי יעקב", ויחי)
%break
%H סיבתה של שמחת הלב
%break
.139 לך אכול בשמחה לחמך, פירושו שבשעה שהאדם הולך בדרכיו של הקב"ה, הקב"ה מקרב אותו ונותן לו שלווה ומנוחה. אז, הלחם והיין שאוכל ושותה, הוא בשמחת הלב, משום שהקב"ה רוצה במעשיו. ("ויהיו דם", וארא)
%break
%H לעטר את כנסת ישראל בשמחה
%break
.141 שלמה הזהיר את בני אדם, לעטר את כנ"י, המלכות, בשמחה, בצד ימין, אור דחסדים. והוא לחם, כי לחם רומז על אור החסדים. ואח"כ יתעטר ביין, צד שמאל, 
%break
הארת החכמה שבשמאל דבינה, כדי שאמונת כל, המלכות, תימצא בשמחה שלמה בימין ובשמאל, וכשתהיה בין שניהם, אז כל הברכות שורות בעולם.
("ויהיו דם", וארא)
%break
%H שכרו של המשמח את הבורא
%break
.2 כל מי שעוסק בתורה בעוה"ז, זוכה שיפתחו לו כמה שערים, כמה אורות לעולם ההוא. ע"כ בשעה שנפטר מעוה"ז, התורה מקדימה לפניו והולכת לכל שומרי השערים, 
%break
מכריזה ואומרת, פּתחו שערים ויבוא גוי צדיק, הַתקינו כיסא לפלוני עבד המלך. כי אין שמחה להקב"ה, אלא במי שעוסק בתורה.
("שמע בני מוסר אביך", פינחס)
%break
%H הביאני המלך חדריו
%break
.50 הֱביאני המלך חדריו, נגילה ונשמְחה בךְ. אם יביא אותי המלך בחדריו, נגילה ונשמחה בך, אני וכל חילותיי. 
%break
כל החילות, בשעה שכנ"י שמחה ומתברכת, כולם שמחים, והדין אינו שורה אז בעולם. וע"כ כתוב, ישמחו השמיים ותָגֵל הארץ.
("על כן עֲלָמות אהֵבוךָ", אחרי מות)
%break
%page 368
%H תורה
%break
%H התלבשות השכינה
%break
.163 ע"י העסק בתורה ומצוות לשמה, זוכים ישראל להידבק בו ממש, ושכינתו מתלבשת בהם, עד שהם עושים אותם המעשים, שהבורא עושה. שהם מחיים מתים, ומורידים גשמים, ומקיימים שמיים וארץ. ומבחינה זו, הרי הם כמוהו ממש, 
%break
כמו שאומרים, ממעשיך היכרנוך. אבל כל זה משיגים רק מאמונה שלמה ותמימה, שאינם מעלים הרהור כלל וכלל, כדי להשיג אותו בחכמתם, כדרך חכמי הגויים.
("כי בכל חכמי הגויים מֵאֵין כמוך", הקסה"ז)
%break
%H הקב"ה מקשיב לקול העוסקים בתורה
%break
.61 כמה יש לו לבן אדם לעמול בתורה יום ולילה, כי הקב"ה מקשיב לקול העוסקים בתורה. ובכל מילה, המתחדשת בתורה ע"י האדם שעמל בתורה, עושה רקיע אחד.
%break
ז"א נקרא קול, נוקבא נקראת דיבור. כשהצדיק עוסק בתורה, מעלה מ"ן לזו"ן, בקול ובדיבור של התורה שלו. 
%break
קול עולה לז"א, דיבור עולה לנוקבא. והקב"ה מקשיב לקול העוסקים בתורה, כי קול התורה עולה למ"ן לז"א, הנקרא הקב"ה. ובכל מילה, המתחדשת בתורה, ע"י האדם שעמל בתורה, עושה רקיע אחד.
%break
מילה, פירושו דיבור. וכל דיבור המתחדש בתורה של העוסק בתורה, עולה למ"ן לנוקבא, הנקרא בשם מילה ודיבור. שע"י זה נעשה רקיע אחד. רקיע, המסך, שעליו נעשה הזיווג של הקב"ה ושכינתו, שזה נעשה ע"י המ"ן, שהצדיקים מעלים בעסק תורתם.
%break
ועניין החידוש שאומר במילה של תורה, ואינו אומר חידוש בקול של תורה, הוא משום שהנוקבא צריכה לכל זיווג בניין יסודה מחדש, כי אחר כל זיווג חוזרת להיות בתולה. וע"י המ"ן של הצדיקים, מתחדש בה תמיד היסוד שלה, שהוא בית הקיבול לאורות דז"א.
%break
ולפיכך אומר, ובכל מילה המתחדשת בתורה. כי המילה, המלכות, מתחדשת ממש ע"י דבר תורה של הצדיק. כי אחר כל זיווג, חוזר ונעלם בית הקיבול שלה.
("עימי אתה בשותפות", הקסה"ז)
%break
%H הלילה שבו הכלה מתחברת בבעלה
%break
.125 יום קבלת התורה הוא עניין אחד עם גמה"ת.
%break
ונמצא, שבלילה קודם קבלת התורה, נגמרו בה כל הזיווגים שבימי הסתרה. וע"כ נבחן הלילה ההוא ללילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. שלמחרתו נועדת להיות תחת החופה עם בעלה,
%page 369
שהוא חג השבועות, שבו נגמר התיקון בחירות ממלאך המוות, שהוא הזמן, שהצדיקים, ע"י מעשיהם הטובים, עושים חופה חדשה לכלה.
("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%H השמיים והארץ נשענים על התורה
%break
.216 הקב"ה ברא את העולם וברא אותו בתורה. אשר בראשית הוא התורה, שעליה כתוב, ה' קָנָני ראשית דרכוֹ. הרי שהתורה מכנה את עצמה בשם ראשית. 
%break
ועם בראשית הזה, התורה, ברא את השמיים ואת הארץ. כלומר, שמיים וארץ עליונים, ו"ק עליונים שבבינה, מרומזים בבראשית, ברא שית (6).
%break
והוא השעין אותם בתורה. שהרי בבראשית כתוב ברית, כי בראשית אותיות ברית אש. ועליה כתוב, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. הרי ששמיים וארץ נשענים על התורה. כי שמיים וארץ תלויים בקיום הברית שבבראשית, שהוא התורה.
%break
ואֵלו השמיים, שנבראו ועומדים על התורה, כתוב בהם, השמיים שמיים לה'. והארץ, שנבראה ועומדת על התורה, היא נקראת ארץ החיים. 
%break
וכלולה משבע ארצות, שעליהן אמר דוד המלך, אתהלך לפני ה' בארצות החיים. ונקראות ארצות החיים, להורות, שהן מבינה, הנקראת אלקים חיים. כי שמיים וארץ הללו הם מבינה.
%break
.217 ואחריהם ברא שמיים וארץ על תוהו, שאין שם יסוד, שהיא ברית, שישעין אותם עליו, כלומר שמיים וארץ תחתונים, שהם זו"ן, שמטרם שנמתקה המלכות בבינה, הייתה הנוקבא בבחינת תוהו, שעליה כתוב, והארץ הייתה תוהו.
%break
משום זה רצה הקב"ה לתת התורה לאוה"ע, שזה ברית מילה ממש, שע"י התיקון של ברית מילה, היו ממתיקים את המלכות בבינה, שאז היו מתגלים להם המוחין, הנקראים תורה. אבל האומות לא רצו לקבל אותה ונשארה הארץ חרבה ויבשה.
%break
.218 וזהו שכתוב, ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד. ייקוו המים, התורה, המכונה מים. אל מקום אחד, ישראל. משום שנשמותיהם של ישראל נמשכות מאותו מקום, שכתוב עליו, ברוך כבוד ה' ממקומו. 
%break
כבוד ה', פירושו השכינה התחתונה, מלכות. ממקומו, פירושו, השכינה העליונה, בינה. הרי שהבינה נקראת מקום. וכיוון שנשמותיהם הם מבינה, הנקראת מקום, שורה עליהם ודאי השם הוי"ה. וכתוב בהם, כי חלֶק ה' עַמו. 
%break
וכמ"ש, ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד. אשר מים, פירושם תורה. ומקום אחד, פירושו ישראל, מקבלי התורה. להוציא אוה"ע, שלא רצו לקבל התורה, וע"כ נשארה הארץ חרבה ויבשה.
("בורא עולמות ומחריבן", בראשית-א)
%break
%page 370
%H תיקון ע"י המשכת אור התורה
%break
.255 וזהו שהזהיר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בעצמכם. אל תשוו את אבני שיש טהור לאבנים האחרות, שהם חיים ומוות, שמשָׁם כמ"ש, לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. 
%break
ולא עוד, אלא שתסתכנו בעצמכם, משום שהאבנים דעצה"ד טו"ר הן בפירוד, ואבני שיש טהור הן בייחוד בלי שום פירוד כלל. ואם תאמרו, הרי עה"ח הסתלק מהם בשעת חטא העגל ונפלו ונשברו, וע"כ יש פירוד ביניהם, 
%break
אז כמ"ש, דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי, שהרי למעלה אין בהם פירוד. כי אלו שנשברו, היו מאלו אבני שיש טהור, וא"כ אין בהן פירוד כמו אבני שיש טהור, ונבחנות משום זה, כמו שלא נשברו מעולם.
%break
ביאור הדברים. כי התורה מכונה מים, כמו שלומדים, אין מים אלא תורה. ומקור התורה הוא ב' לוחות העדות, שהם בינה ומלכות. וע"כ הם מכונים ב' לוחות אבנים, להיותם נובעות מים, שהיא התורה.
%break
הלוחות הראשונים קיבלו ישראל בשלמות, כמו שיהיה בגמה"ת. כמ"ש, חרות על הלוחות, אל תקרא חָרות אלא חירות, שהיו חירות ממלאך המוות, כמו שיהיה בגמה"ת. 
%break
אלא ע"י חטא העגל קלקלו התיקון, וחזרה עליהם שליטת מלאך המוות, ונשברו הלוחות, וניתנו להם לוחות שניים מבחינת חיים ומוות.
%break
וכל התיקון אינו אלא ע"י המשכת אור תורה. כי ע"י המ"ן, שמעלים ישראל ע"י קיום המצוות והמע"ט, הם גורמים זיווגים עליונים, המגלים לאט לאט את אור התורה לישראל, עד שזוכים על ידו לגמה"ת. ונגלים אז ב' לוחות האבנים, ב' אבני שיש טהור.
%break
ואין עוד שָׁם, מים מים, בפירוד. שהם, מים שבימין חיים, ומים שבשמאל מוות. כי יבולע המוות לנצח, וכולם טהורים וכולם חיים. ונמצא, שאבני שיש טהור הן תוצאה ותולדה מכל התורה, הנגלות ע"י הלוחות השניים בעניין מים מים. ("אבני שַׁישׁ טהור", בראשית-א)
%break
%H הגווילים, עליהם כתובות האותיות
%break
.183 חושך, הוא השחור שבתורה, הדיו שבאותיות שבה. אור, הוא הלבן שבתורה, הגווילים, שעליהם כתובות האותיות. וכשהאור מתלבש בחושך, כתוב על התורה, שחורה אני ונאווה. וכשהאור מסתלק משם, שהוא הלבן שבתורה, 
%break
התורה אומרת, אל תראוני שאני שחרחורת. ז"א מכונה תורה. המוחין שלו אור תורה, הלבן שבה. לבושי המוחין, החושך דאמא, כלומר אותיות אל"ה דאמא, הם השחור שבתורה. 
%break
ובעת שהמוחין דאמא מלובשים בחושך, באותיות אל"ה שבה, אומר אז הז"א, שחורה אני ונאווה. כי הלבושים הללו הם סיבת כל המוחין שלו.
%break
אמנם כשמסתלק האור מהלבושים, והלבושים חוזרים ונופלים מאמא, וכן לבושי זו"ן, אותיות אל"ה שלהם, חוזרים ונופלים לבי"ע, אז אומר הז"א, התורה, אל תראוני שאני שחרחורת.
%page 371
כי הקליפות נאחזות אז בשחור שלו, להיותו בבי"ע, וריק מאור.
זכה, נעשה לו סם חיים. כי כל המוחין של העוסק בתורה, נמשכים לו בשחור שבתורה, ונעשה השחור לבוש על הלבן.
%break
לא זכה, נעשה לו סם המוות. כי אז המוחין מסתלקים מלבושיהם, והלבושים נופלים לקליפות, ונעשים לו לסם המוות.
("נעשה אדם", בראשית-א)
%break
%H העוסק בתורה יזכה באור הגנוז
%break
.176 הקב"ה ברא את האדם בעולם, ותיקן אותו, שיהיה שלם בעבודתו, ושיתקן דרכיו, כדי שיזכה לאור העליון, שגנז הקב"ה לצדיקים. 
%break
כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה למְחכֵּה לו. עין לא ראתה אלקים זולתך, הוא האור הגנוז. יעשה למְחכֵּה לו, הם הצדיקים.
%break
.177 ובמה יזכה האדם באותו האור הגנוז? יזכה בו ע"י העסק בתורה. כי כל מי שעוסק בתורה בכל יום, יזכה שיהיה לו חלק לעוה"ב, וייחשב לו כאילו בנה עולמות. כי עם התורה נבנה העולם והשתכלל.
%break
וכתוב, ה' בחכמה יָסד ארץ, כונֵן שמיים בתבונה. בחכמה ובתבונה של התורה. וכתוב, ואהיה אצלו אָמוֹן. שהתורה הייתה אומנותו, לברוא את העולם.
%break
ברוח עשה הקב"ה את העולם, וברוח העולם מתקיים. ברוח פיהם של אותם לומדי התורה.
("ויכוּלו השמיים", בראשית-ב)
%break
%H חיזוק האמונה
%break
.222 רבי שמעון הלך לטבריה, והיו עימו רבי יוסי ורבי יהודה ורבי חייא. בינתיים ראו את רבי פינחס בא אליהם. כיוון שהתחברו יחד, ירדו מחמוריהם, וישבו תחת אילן אחד מאילני ההר. 
%break
אמר רבי פינחס, הנה ישבנו. כלומר, שמוכנים אנחנו לשמוע דברי תורה, מאלו דברים טובים שאתה אומר בכל יום, אני רוצה לשמוע.
%break
.223 פתח רבי שמעון ואמר, וילך למסעיו מנגב ועד בית אל. כתוב, וילך למסעיו, לשון רבים, היה צריך לכתוב, למסעו, בלשון יחיד. למה כתוב, למסעיו, בלשון רבים? 
%break
אלא שני מסעות: מסעו עצמו ומסע השכינה. וכל אדם צריך להימצא תמיד זכר ונקבה, כדי לחזק האמונה. ואז אין השכינה מסתלקת ממנו לעולם.
("מי שיצא לדרך", בראשית-ב)
%break
%H מוליך החמורים
%break
.536 רבי יוסי ורבי חייא היו הולכים בדרך, והיה בעל חמורים אחד מחַמר אחריהם. אמר רבי יוסי לרבי חייא, יש לנו לעסוק ולהשתדל בדברי תורה, כי הקב"ה הולך לפנינו.
%page 372
וע"כ הוא הזמן לעשות לו תיקונים, שיהיה עימנו בדרך הזו. מחמר, דרכו לדקור עם עץ את החמורים, שימהרו ללכת, לכן פירושו יהיה מוליך החמורים.
%break
.537 פתח רבי חייא ואמר, עת לעשות לה' הפֵרו תורתֶךָ. כי בכל זמן שהתורה מתקיימת בעולם ובני אדם עוסקים בה, כביכול, הקב"ה שמח במעשי ידיו, ושמח בעולמות כולם, ושמיים וארץ עומדים בקיומם.
%break
ולא עוד, אלא שהקב"ה מקהיל כל הפמליה שלו, ואומר להם, רְאו העם הקדוש שיש לי בארץ, שהתורה מתעטרת בשבילם, ראו מעשי ידיי, שאתם אמרתם עליו, מה אֱנוֹשׁ כי תזכרנו. והם, כשרואים שמחת אדונם בעמו, מיד פותחים ואומרים, ומי כעמְךָ כישראל גוי אחד בארץ.
%break
.538 ובשעה שישראל מתבטלים מתורה, כביכול, תש כוחו, שכתוב, צוּר ילָדך תֶשׁי. ואז כתוב, וכל צבא השמיים עומדים. וע"כ עת לעשות לה'. 
%break
שהצדיקים האלו שנשארו, יש להם לאזור מותניים ולעשות מע"ט, כדי שהקב"ה יתחזק בצדיקים ובמחנות ובגדודים שלו, משום שכמ"ש, הפרו תורתך, ואין בני העולם עוסקים בה כראוי.
%break
.539 מוליך החמורים, שהיה מחמר אחריהם, אמר להם, בבקשה מכם, שאלה אחת אני רוצה לדעת. אמר רבי יוסי, ודאי, הדרך מיתקנת לפנינו, שאל שאלתך. 
%break
אמר, פסוק זה, אם היה כתוב, יש לעשות או נעשה, הייתי אומר כך, אך מהו עת לעשות? ועוד, כתוב, לעשות לה', לפני ה' היה צריך לכתוב, מהו לעשות לה'?
%break
אמר רבי יוסי, בכמה אופנים הדרך מיתקנת לפנינו. אחד, שהיינו שניים, ועתה אנו שלושה, שהשכינה נכללה עימנו. ואחד, שחשבתי, שאין אתה אלא כאילן יבש, ואתה רענן כזית. ואחד שיפה שאלת. וכיוון שהתחלת הדבר, אֱמור.
%break
.540 עת לעשות לה', כי יש עת ויש עת, עת לאהוב ועת לשנוא. עת למעלה, האמונה, המלכות, שנקראת עת. וזה נקרא עת רצון. וזהו שמחויב האדם לאהוב את ה' תמיד, כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך. ועל זה, עת לאהוב, שזוהי עת, שהאדם מחויב לאהוב.
%break
.541 ויש עת אחרת, שהיא אלוהים אחרים, שהאדם מחויב לשנוא אותו, ולא ימשוך ליבו אחריו. וע"כ עת לשנוא. ומשום זה כתוב, דַבֵּר אל אהרון אחיך, ואל יבוא בכל עת אל הקודש.
%break
.542 בזמן שישראל עוסקים בתורה ובמצוות התורה, עת, האמונה הקדושה, המלכות, מיתקנת בתיקוניה, ומתקשטת בשלמות כראוי. ובזמן שישראל אינם עוסקים בתורה, כביכול, העת ההיא אינה בתיקוניה, ואינה נמצאת בשלמות, ולא באור. ואז, עת לעשות לה'.
%break
.543 מהו עת לעשות לה'? כמ"ש, אשר ברא אלקים לעשות. מהו לעשות? הוא שנשארו גופים של שדים שלא נעשו, משום שהתקדש היום, ונשארו לעשות, להיותם רוחות בלי גופים. אף כאן עת לעשות. העת נשארה בלי תיקון ובלי שלמות. 
%break
משום שהפרו תורתך, שהתבטלו ישראל למטה מדברי תורה. כי העת ההיא נמצאת כך, או שמתעלה או שיורדת בגלל ישראל. שאם עוסקים בתורה, מתעלה. ואם מתבטלים מתורה, יורדת.
%break
%page 373
.544 אמר רבי יוסי, ודאי לא לפי כבודך לחמר אחרינו. אשרי הדרך הזו, שזכינו לשמוע זה. אשרי הדור שרבי שמעון שורה בתוכו, שאפילו בין ההרים נמצא שם החכמה. ירדו רבי יוסי ורבי חייא מחמוריהם, והלכו שלושתם בדרך. ("עת לעשות לה'", תרומה)
%break
%H אינם משגיחים בדברי תורה
%break
.138 כמה אטומים הם בני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה, אלא שמסתכלים בדברי העולם, ורוח החכמה נשכח מהם.
("אמרתי לא אראה יה", נוח)
%break
%H התורה מורה לישראל
%break
.1 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם, ונתן להם התורה הקדושה והזהיר אותם, ונתן להם עצה, להישמר מהמקטרגים שלמעלה ומהמזיקים שלמטה, 
%break
כדי שלא ישלוט בהם אלא רק הקב"ה לבדו. והם יודעים לדחות מהם כל המקטרגים וכל המחבלים, כדי שיהיו חלק גורלו ונחלתו, כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עַמו, יעקב חֶבל נחלתו.
(נוח, זוהר חדש)
%break
%H מלמדת אותם דרכיו
%break
.355 אשרי חלקם של ישראל, שהתורה מלמדת אותם דרכיו של הקב"ה, וכל הנסתרות והגנוזות הצפונות לפניו.
("הקב"ה מזווג זיווגים", לך לך)
%break
%H חיי העולם בתורה
%break
.356 תורת ה' תמימה, משום שהכול בה. אשרי חלקו של מי שעוסק בתורה ואינו נפרד ממנה, כי כל מי שנפרד מתורה אפילו שעה אחת, הוא כמו שנפרד מחיי העולם. 
%break
וכתוב, כי הוא חייךָ ואורך ימיךָ. וכתוב, אורך ימים, ושנות חיים ושלום, יוסיפו לָך.
("הקב"ה מזווג זיווגים", לך לך)
%break
%H קיום העולם תלוי בתורה
%break
.278 כשברא הקב"ה את העולם, על תנאי היה, שאם יבואו ישראל ויקבלו את התורה, תתקיימו. ואם לא, הריני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. והעולם לא התקיים, עד שעמדו ישראל על הר סיני, וקיבלו התורה, ואז התקיים העולם.
%break
.279 ומהיום ההוא ואילך, הקב"ה בורא עולמות.
("היה דבר ה' אל אברם במַחזה", לך לך)
%break
%page 374
%H המלמד תורה לאחרים
%break
.61 כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, שבזכותה זוכה האדם לחיי העוה"ב, וכל המלמד תורה לאחרים, יותר מכולם.
("וישמע אברם כי נשבה אחיו", לך לך, זוהר חדש)
%break
%H המלמד תורה לילדים
%break
.62 המלמד תורה לילדים, דירתו עם השכינה. רבי שמעון, כשבא לראות הנערים בבית רבם, היה אומר, אני הולך לראות פני השכינה.
("וישמע אברם כי נשבה אחיו", לך לך, זוהר חדש)
%break
%H לפני עיוור לא תיתן מכשול
%break
.92 מי שהולך בדרך הישר בתורה, ומי שעוסק בתורה כראוי, יש לו חלק טוב תמיד לעוה"ב. כי הדיבור של תורה שמוציא מפיו, הולך ומשוטט בעולם, ועולה למעלה. וכמה מלאכים עליונים קדושים מתחברים בדיבור ההוא, ועולה בדרך ישר, 
%break
ומתעטר בעטרה קדושה, ומתרחץ בנהר של עוה"ב, בינה, הנמשך ויוצא מעדן, חכמה, ומתקבל בו, ונבלע בתוכו. והאילן העליון, ז"א, מתענג מסביב לנהר, שגורם, שז"א יקבל הארת הנהר מבינה. ואז נמשך ויוצא אור עליון, ומתעטר באדם ההוא כל היום.
%break
.93 ומי שעוסק בתורה, ואינו עוסק בה בדרך אמת ובדרך הישר, הדיבור ההוא עולה ונוטה מהדרך, ואין מי שיתחבר בו, והכול דוחים אותו לחוץ, והולך ומשוטט בעולם ואינו מוצא מקום. מי גרם לו זה? 
%break
אותו האדם שנטה מדרך הישר. כמ"ש, ולפני עיוור לא תיתן מכשול. שלא ייתן מכשול לדברי תורה שמוציא מפיו. ומשום זה כתוב, ויָרֵאתָ מאלקיך, אני ה'.
%break
.94 ומי שתשוקתו לעסוק בתורה, ואינו מוצא מי שילמד אותו, ובאהבת התורה מדבֵּר בה ומגמגם בה בגמגום, שאינו יודע, כל דיבור עולה והקב"ה שמח בדיבור ההוא, ומקבל אותו, ונוטע אותו מסביב לאותו הנחל, בינה, 
%break
ונעשים מאלו הדיבורים אילנות גדולים, אורות גדולים, ונקראים ערבי נחל. כמ"ש, באהבתה תשגֶה תמיד.
("ולפני עיוור לא תיתן מכשול", קדושים)
%break
%H חיים ועושר בתורה
%break
.1 כתוב, הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו. כמה יש לו לאדם להכשיר מעשיו לפני בוראו, ולעסוק בתורתו יומם ולילה, כי מעלת התורה היא למעלה מכל המעלות.
%break
.2 שני דברים טובים גדולים יש בתורה, חיים ועושר. כמ"ש, אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. אלו הם שלושה, כי יש ג"כ כבוד.
%page 375
אלא כבוד הוא בכלל העושר, כי מי שיש לו עושר יש לו כבוד. ובמה יזכה האדם לכל זה? בזכות התורה.
("לך לך מארצך", לך לך, זוהר חדש)
%break
%H התורה היא עץ החיים
%break
.230 כמה יש להם לבני אדם להסתכל במעשיו של הקב"ה ולעסוק בתורה יום ולילה. כי כל מי שעוסק בתורה, הקב"ה משתבח בו למעלה ומשתבח בו למטה. 
%break
כי התורה היא עה"ח לכל אלו העוסקים בה, לתת להם חיים בעוה"ז ולתת להם חיים בעוה"ב.
("ויבואו שני המלאכים סדומה", ויירא)
%break
%H להתחבר בשכינה
להתחבר בשכינה
%break
.430 כל זמן שעוסקים בתורה, השכינה באה ומתחברת. וכש"כ כשהולכים בדרך, שהשכינה מקדימה עצמה ובאה, והולכת לפני בני אדם, שזכו באמונתו של הקב"ה.
("ויעש ה' לשרה", ויירא)
%break
%H מעיין גדול
%break
.94 אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ב, שכך הוא התורה בליבם כמו מעיין גדול, שאע"פ שסותמים אותו, מרוב המים יפרצו וייפתחו מעיינות הנובעים לכל עבר.
("ארבע מאות שקל", חיי שרה)
%break
%H תורה לשמה
%break
.125 האדם צריך לעסוק בתורה לשמו של הקב"ה. השכינה נקראת שם, כי כל מי שעוסק בתורה ואינו משתדל לשמה, טוב לו שלא היה נברא. שאותה התורה שעוסק בה, תהיה כוונתו לרומם את הקב"ה, ולעשות אותו מכובד וחשוב בעולם.
%break
משמיענו פירושו של תורה לשמה, שהוא מסילות בלבבם, שיכוון בליבו, שבעסק תורתו ימשיך שפע הדעת לו ולכל העולם, כדי ששמו של הקב"ה יתגדל בעולם, 
%break
כמ"ש, כי מלאה הארץ דעה את ה'. ואז יקויָם, והיה ה' למלך על כל הארץ.
("ויקרא את עשיו ויאמר, לא ידעתי יום מותי", תולדות)
%break
%H ללמוד תורה בכל יום
%break
.147 מצווה ללמוד תורה בכל יום, שזהו האמונה העליונה, לדעת דרכיו של הקב"ה, שכל מי שעוסק בתורה, זוכה בעוה"ז וזוכה בעוה"ב, וניצל מכל הקטרוגים הרעים. משום שהתורה היא האמונה.
%page 376
ומי שעוסק בה, עוסק באמונה העליונה. והקב"ה משרה שכינתו בתוכו, שלא תסור ממנו.
%break
.148 מי שיודע דבר של תורה, צריכים לרדוף אחריו וללמוד ממנו הדבר ההוא, לקיים הכתוב, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו תיקחו את תרומתי. התורה היא עה"ח, לתת חיים לכל מי שמתגבר בתורה, מתגבר בעה"ח, כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה.
%break
.149 וכמה סודות עליונים במי שעוסק בתורה, שזוכה להתקשר בתורה העליונה, ז"א, אינו שוקט ממנה בעוה"ז, ואינו שוקט לעוה"ב, ואפילו בקבר שפתיו דובבות תורה, כמ"ש, דובב שפתֵי ישנים.
("שמע ישראל בשכמל"ו", תרומה)
%break
%H עבודת האדם בתורה ומצוות
%break
.146 כל הברכות נאמרו על גמה"ת, אחר שיבוא מלך המשיח, ולא מטרם. משום, שכל זמן שישראל עוברים על דברי התורה, לא יוכלו הברכות להתקיים. רק אחר ביאת המשיח, שיעשו תשובה ולא יחטאו יותר.
%break
.147 עניין הברכות הוא נתינת כוח לגמה"ת.
%break
ונודע, שבסיבת שבירת הכלים, נפלו ש"ך (320) ניצוצין מהקדושה אל הקליפות, שאח"כ תיקן המאציל חלק מהם. ובסיבת החטא דעצה"ד חזרו ונפלו לקליפות. וכל עבודתנו בתורה ובמצוות היא להוציא אלו ש"ך ניצוצין מהקליפות ולהחזיר אותם אל הקדושה. 
%break
והם המ"ן, שאנו מעלים, הממשיכים כל המוחין שבמשך 6000 שנות קיום העולם. וכשיתבררו כל ש"ך ניצוצין, ע"י המוחין הנמשכים מהם, אז יהיה גמה"ת.
("הברכות", תולדות)
%break
%H דרכי התורה הם דרכי הקב"ה
%break
.189 כל מה שהקב"ה עושה בארץ, הכול הוא בחכמה, והכול הוא כדי להורות חכמה עליונה לבני אדם, כדי שילמדו מאותם המעשים סודות החכמה. והכול הוא כראוי להיות. 
%break
ומעשיו כולם הם דרכי התורה, משום שדרכי התורה הם דרכיו של הקב"ה. ואין לך דבר קטן, שלא יהיו בו כמה דרכים ושבילים וסודות חכמה העליונה.
("הברכות", תולדות)
%break
%H סודות התורה
%break
.190 כמה סודות התורה נמצאים בכל פעולה שכתוב בתורה, ובכל מילה יש בה חכמה ותורת אמת. וע"כ מילות התורה מילים קדושות הן, להראות מהן נפלאות. כמ"ש, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך.
("הברכות", תולדות)
%break
%page 377
%H חירות מהמוות
%break
.109 אשרי הם ישראל, שהקב"ה נתן להם תורת אמת, לעסוק בה יום ולילה, כי כל מי שעוסק בתורה, יש לו חירות מכל דבר, חירות מהמוות, שאינו יכול לשלוט עליו. 
%break
כי כל מי שעוסק בתורה ונאחז בה, נאחז בעה"ח. ואם מרפה את עצמו מעה"ח, הרי עץ המוות שורה עליו ונאחז בו.
("וייצא יעקב מבאר שבע", וייצא)
%break
%H השכינה שומרת את האדם
%break
.110 המתרפה מתורה אז צר כוח השכינה, הנקראת כה. ואינה מגנה עליו. כי השכינה תמיד בימין, ושומרת את האדם תמיד, כשהולך בדרכי התורה. ואז היא דוחה את הרע לחוץ, שלא יתקרב אל האדם, ולא יוכל לקטרג עליו. 
%break
וכשהאדם נוטה מדרכי התורה, ומתרפה ממנה, אז צר כוח כה, השכינה, משום שאותו הרע, שמאל, שולט על האדם, ודוחה את כה, השכינה, לחוץ, עד שנעשה צר לו המקום במצור ובמצוק.
%break
.111 כשהאדם אוחז בדרכי התורה, הוא אהוב למעלה ואהוב למטה, ונעשה אהובו של הקב"ה.
("וייצא יעקב מבאר שבע", וייצא)
%break
%H ללכת בדרכי התורה ולעשות צדקה
%break
.119 כתוב, עושה צדקה בכל עת. והאם בכל עת יכול האדם לעשות צדקה? מי שהולך בדרכי התורה, ועושה צדקה עם אלו הצריכים צדקה, נבחן לעושה צדקה בכל עת, 
%break
כי כל מי שעושה צדקה עם העני, הוא מרבה צדקה, הנוקבא, למעלה ולמטה. שגורם זיווג זו"ן למעלה, ושפע ברכות למטה.
%break
.120 מי שמשתדל בצדקה, אותה צדקה שעושה, עולה למעלה, ומגיעה למעלה למקום של יעקב, למרכבה עליונה, לנוקבא. וממשיך ברכות למקום ההוא מהמעיין של כל המעיינות, מהבינה, שכל המוחין ממנה. 
%break
ומהצדקה, מהנוקבא, אחר שקיבלה ברכות מבינה, ממשיך ומרבה הברכות לכל התחתונים, ולכל המרכבות של המלאכים, ולכל הצבאות העליונים. וכולם מתברכים, והאורות מתווספים.
("וייצא יעקב מבאר שבע", וייצא)
%break
%H המתאמץ בתורה זוכה להמשיכה
%break
.361 השכינה מתקשרת עם הולכי דרכים לשמור אותם. כל מי שעוסק בדברי תורה ומתאמץ בה, זוכה להמשיך אותה, ז"א, שהוא תורה. ואז יתקשרו בהם ז"א ונוקבא, השכינה, בייחוד אחד.
("המקלות", וייצא)
%break
%page 378
%H מיעוט הרבים שניים
%break
.276 אפילו שניים יושבים ועוסקים בתורה, נותנים גדוּלה ועוז ותפארת התורה אל הקב"ה.
("זכירה ופקידה", וייצא)
%break
%H גילוי סודות ע"י התורה
%break
.25 אשריהם ישראל, שהקב"ה נתן להם התורה, לגלות להם סודות עליונים. מי שאוחז בתורה, התורה סומכת אותו ומחזיקה אותו על ירכיה, נו"ה, שלא יסור לימין ולשמאל, אלא בקו האמצעי, בתורה. 
%break
אשריהם ישראל, שהקב"ה נתן להם התורה, לגלות להם סודות עליונים. עליהם כתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.
("מקל לבְנֶה לח ולוּז ועַרמון", וייצא, זוהר חדש)
%break
%H התורה ולומדיה
%break
.40 אמר רבי, כל הדברים יכלו והתורה לא תכלה, ואין דבר חביב לפני הקב"ה, כמו התורה ולומדיה. כל העוסק בתורה בכל יום, יתחדשו לו סודות שלמעלה.
("והנה סולם מוצב ארצה", וייצא, זוהר חדש)
%break
%H ללמוד מעומקי התורה
%break
.42 סודות התורה ניתנו לחכמים, לאותם שעוסקים תמיד בתורה. כל מי שעוסק בתורה כל צורכו, מעלים את נשמתו למעלה בעת שישן בשנתו, ומלמדים אותו מעומקי התורה, וממנה דובבים ורוחשים שפתיו ביום. כמ"ש, דוֹבב שפתֵי ישֵׁנים.
%break
.43 כל העוסק בתורה לשמה, בלילה כשהוא ישן, נשמתו עולה למעלה, ומראים לה אותם הדברים העתידים להיות בעולם.
("והנה סולם מוצב ארצה", וייצא, זוהר חדש)
%break
%H סיני, שבו ניתנה התורה, זה הסולם
%break
.56 והנה סולם מוצב ארצה, זהו בית עולמים. וראשו מגיע השמיימה, כמ"ש, מכון לשׁבְתךָ פעלת ה', הרי שביהמ"ק מגיע לשמיים. איזהו ראשו? 
%break
זהו ציון, ששָׁם השכינה והכרובים וקודש הקודשים. סולם זה סיני, שבו ניתנה התורה, ושם נגלו מרכבותיו של הקב"ה. ע"כ כתוב, ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו.
("והנה סולם מוצב ארצה", וייצא, זוהר חדש)
%break
%page 379
%H המתעסק בתורה צריך חיזוק ובניין חזק
%break
.57 כל זמן שישראל היו עוסקים בתורה, ביהמ"ק היה קיים, כמ"ש, כמגדל דוד צווארך בנוי. אם מְגַדלים תורה, כמגדל דוד, אז, צווארך בנוי. צווארך זהו ביהמ"ק. כמ"ש, וייפול על צווארֵי בנימין אחיו ויֵבְך. מלמד שבכה על מקדש ראשון ועל מקדש שני.
%break
.58 מהו מגדל? כמו מגדל דוד, שהוא מגדל חזק, אף המתעסקים בתורה, צריכים חיזוק ובניין חזק. מגדל דוד, כמו דוד שהיה מתגדל בתורה יותר מכל בני דורו, כך המתעסקים בתורה, צריכים להתגדל בתורה ושלא יתבטלו ממנה.
%break
.59 כמו דוד, שהיה עוסק בתורה לילה ויומם, כך צריך האדם להתעסק בתורה לילה ויומם. ובעוד שיתעסקו בה, ויתגדלו בה, כמגדל דוד הצוואר בנוי, בניין חזק וגדול.
("והנה סולם מוצב ארצה", וייצא, זוהר חדש)
%break
%H התורה היא אחד
%break
.121 יש בדברי תורה סודות עליונים, המשונים זה מזה, והכול הוא אחד.
("ויחבקהו וייפול על צוואריו", וישלח)
%break
%H חיים עליונים לעוסקים בתורה
%break
.46 אשריהם ישראל, שהקב"ה רצה בהם, ונתן להם תורת אמת, כדי לזכות בה לחיי עולם. 
%break
כי כל מי שעוסק בתורה, הקב"ה מושך עליו חיים עליונים, ומביא אותו לחיי העוה"ב, כמ"ש, כי הוא חייךָ ואורך ימיך. וכתוב, ובדבר הזה תאריכו ימים, כי היא חיים בעוה"ז, חיים בעוה"ב.
%break
.47 כל מי שעוסק בתורה לשמה, אין מיתתו ע"י יצה"ר, מלאך המוות, משום שנאחז בעה"ח ולא הרפה ממנו.
("תפילותיהם של הצדיקים", וישלח)
%break
%H השתדלות בתורה
%break
.120 תורת ה' תמימה מְשׁיבת נפש. כמה יש להם לבני אדם, להשתדל בתורה, כי כל מי שמשתדל בתורה יהיה לו חיים בעוה"ז ובעוה"ב, והוא זוכה בשני עולמות. 
%break
ואפילו מי שמשתדל בתורה ואינו משתדל בה כראוי, הוא זוכה לשכר טוב בעוה"ז, ואין דנים אותו בעולם האמת. 
%page 380
.121 כתוב, אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. אורך ימים הוא לאותו המשתדל בתורה לשמה, שיש לו אורך ימים באותו העולם שבו אריכות ימים, בעולם הנצחי. ואלו הימים שבו הם ימים בוודאי. כלומר, שהם טובים וראויים לשמם.
%break
שם הוא ביטחון הקדושה של מעלה, כלומר שכר המקווה. שהאדם בוטח בו בעוה"ז להשתדל בתורה, כדי להיות מאושר בעולם ההוא, הנצחי. ובשמאלה עושר וכבוד, שיש לו שכר טוב ושלווה בעוה"ז.
("והבור ריק אין בו מים", ויישב)
%break
%H הרבה שערים סתומים נשברים
%break
.122 וכל מי שעוסק בתורה לשמה, בעת שנפטר מעוה"ז, התורה הולכת לפניו, ומכריזה לפניו, ומגנה עליו, שלא יתקרבו אליו בעלי הדין. כשהגוף שוכב בקבר, היא שומרת אותו.
%break
כשהנשמה הולכת להסתלק ולשוב למקומה, התורה הולכת לפני הנשמה, והרבה שערים סתומים נשברים מלפני התורה, עד שמביאה את הנשמה למקומה. 
%break
והתורה עומדת על האדם בשעה שיתעורר לתחיית המתים, בזמן שיקומו המתים של העולם. והיא מלמדת זכות עליו.
("והבור ריק אין בו מים", ויישב)
%break
%H לרומם את השכינה
%break
.251 מי שאינו מסתכל בדרכיו של הקב"ה, גורם לשכינה להשתוחח עד עפר, כמ"ש, ישפילנה ישפילה עד ארץ.
%break
.252 ומי שמשתדל בתורה ובמע"ט, גורם לכנ"י, השכינה, להרים ראשה בתוך הגלות. אשרי חלקם של המשתדלים בתורה יום ולילה.
("חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם", ויישב)
%break
%H להתחזק בעץ החיים
%break
.3 כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב"ה, ולהשתדל בתורה ימים ולילות, כדי שיידעו ויסתכלו בעבודתו. כי התורה מכריזה בכל יום לפני האדם, ואומרת, מי פתי יסור הנה.
%break
.4 וכשאדם עוסק בתורה ומתדבק בה, זוכה להתחזק בעה"ח, ז"א. כשבן אדם מתחזק בעה"ח בעוה"ז, הוא מתחזק בה לעוה"ב, וכאשר הנשמות ייצאו מעוה"ז, ייתוקנו להן מדרגות לעוה"ב.
%break
.5 בכמה מדרגות עה"ח מתחלק. וכולם אחד. כי בעה"ח יש מדרגות אלו על אלו, ענפים, עלים, קליפות, גוף האילן, שורשים. והכול הוא אילן. כעין זה כל מי שמשתדל בתורה, הוא מיתקן ומתחזק בעה"ח, בגוף האילן.
%break
.6 וכל בני ישראל מתחזקים בעה"ח, כולם נאחזים באילן ממש. אלא, מהם נאחזים בגוף שבו, מהם בענפים, מהם בעלים, מהם בשורשים. ונמצא, שכולם נאחזים בעה"ח. ואלו העוסקים בתורה,
%page 381
כולם נאחזים בגוף האילן. ומשום זה מי שעוסק בתורה, הוא נאחז בכל האילן, כי גוף האילן כולל את כולו.
("קץ שם לחושך", מקץ)
%break
%H תורת מלך עליון
%break
.56 אשריהם העוסקים בתורה, ויודעים אורחות ושבילים של תורת מלך עליון, ללכת בה בדרך האמת.
("ויריצוהו מן הבור", מקץ)
%break
%H על מה הם נמצאים בעולם
%break
.32 כמה הם האנשים אטומים, שאינם יודעים ואינם מסתכלים על מה הם נמצאים בעולם. שהרי הקב"ה, כשברא את העולם, עשה את האדם בצלמו, והתקין אותו בתיקוניו, כדי שיעסוק בתורה וילך בדרכיו.
("ד' יסודות אש רוח מים עפר", וארא)
%break
%H התורה נתיבותיה שלום
%break
.183 דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. דרכיה דרכי נועם, הם אורחות התורה, כי מי שהולך בדרכי התורה, הקב"ה משרה עליו נעימות השכינה, שלא תעבור ממנו לעולם. וכל נתיבותיה שלום, הם השבילים של התורה. 
%break
כי כל השבילים של התורה כולם שלום. שלום לו למעלה, שלום לו למטה, שלום לו בעוה"ז, שלום לו בעוה"ב.
("דרכים, נתיבות, נועם ושלום", וארא)
%break
%H העוסק בתורה, הקב"ה מקשיב לדיבוריו
%break
.43 כמה אהובה התורה לפני הקב"ה, שכל מי שעוסק בתורה, אהוב הוא למעלה, אהוב הוא למטה, והקב"ה מקשיב לדיבוריו, ואינו עוזב אותו בעוה"ז, ואינו עוזב אותו לעוה"ב.
("וה' הולך לפניהם יומם", בשלח)
%break
%H המלחמות של התורה הם שלום ואהבה
%break
.251 כמה יש לנו להסתכל בדברי תורה, כמה יש לנו לעיין בכל דבר, שאין דבר בתורה, שאינו נרמז בשם הקדוש העליון. ואין דבר בתורה, שאין בו כמה סודות, כמה טעמים, כמה שורשים, כמה ענפים.
%break
.252 כל מי שעורך מלחמה בתורה, זוכה להרבות שלום בסוף דבריו. כל המלחמות שבעולם הם מריבות וחורבן, וכל המלחמות של תורה הם שלום ואהבה.
("ה' איש מלחמה", בשלח)
%break
%page 382
%H אוצר בדרך
%break
.125 אשרי אדם מצא חכְמה. וזהו אדם, שהזמין לו הקב"ה אוצר בדרך, פני השכינה, ועל זה כתוב, ואורַח צדיקים כאור נוֹגַה.
("ויָסַר את אופַן מַרְכְּבותיו", בשלח)
%break
%H לזכות בנועם ה'
%break
.295 כתוב, דרכיה דרכי נועם. כמה טיפשים הם בני העולם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה, שהרי דברי תורה הם הדרך לזכות בנועם ה', שכתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. נועם הוא, כמ"ש, לחזות בנועם ה', שהיא בינה. 
%break
משום שהתורה ודרכיה באים מהנועם ההוא, והדרכים האלו מתפרשׁים בו. ועל זה כתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
("ימינךָ ה' נאדרי בכוח", בשלח)
%break
%H בשעה שניתנה התורה לישראל
%break
.296 בשעה שהקב"ה נתן התורה לישראל, יצא אור מהנועם ההוא, מבינה, ונעטר בו הקב"ה, ז"א, שקיבל ג"ר ממנה, המכונים עטרה. 
%break
ומהנועם ההוא הבריק הזיו של כל העולמות, הרקיעים והכתרים. על אותה שעה כתוב, צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו. המלך שלמה הוא ז"א, אימו היא בינה, עטרה היא ג"ר.
%break
.297 ובשעה שנבנה ביהמ"ק, נעטר הקב"ה בעטרה ההיא, וישב בכיסא שלו, המלכות, ונעטר בעטרותיו.
("ימינךָ ה' נאדרי בכוח", בשלח)
%break
%H דרכיו של עץ החיים
%break
.8 וישראל היו עוסקים בלימוד התורה שלמדו ממָרה, והתחבר עימהם אותו הברית הקדוש, יסוד. ונחש עקלתון, הס"א, נפרד מאותה באר המים, המלכות, שהנחש היה ממרר אותם המים, מה שעוונותיהם גרמו עד עתה.
%break
.9 אבל כיוון ששבו בתשובה לאדונם והקב"ה לימד אותם דרכיו של עה"ח, ז"א, זהו שכתוב, ויורהו ה' עץ. שזו תושב"כ, ז"א.
%break
ויַשלֵך אל המים, אלו הם תשבע"פ, המלכות. וישלך, אותיות יש לָך. יש, עוה"ב, החכמה שבעוה"ב, חכמה דבינה. כמ"ש, להנחיל אוהביי יש. לך, אמא עילאה, בינה שבעוה"ב, כי לך בגי' חמישים, חמישים שערי בינה המתדבקים בז"א.
%break
אז מתקו המים, וירד הטל העליון מעתיקא קדישא, כתר, והתמלא שדה התפוחים, המלכות.
%break
.10 מי גרם כל זה? אל"י מ"ה, התשובה של ישראל לריבונם. סם החיים, ז"א, היה חונה במים אלו, המלכות.
("מלחמת עמלק", בשלח, זוהר חדש)
%break
%page 383
%H עדות התורה על האדם
%break
.331 מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו. בכמה דרכים מעידה התורה באדם, שלא יחטא לפני אדונו. בכמה דרכים נותנת לו עצה, שלא יסור מדרכיו לימין ולשמאל. בכמה דרכים נותנת לו עצה, איך לשוב לפני אדונו, וימחל לו.
%break
.332 613 מיני עצות נותנת התורה לאדם להיות שלם עם אדונו, משום שאדונו רוצה להטיב לו בעוה"ז ובעוה"ב. וביותר, בעוה"ב. כל מה שהקב"ה משלים את האדם, מהטוב הזה שזוכה בו לעוה"ב הוא נשלם בו, משום שעוה"ב הוא של הקב"ה.
%break
.333 עוה"ז כלפי עוה"ב, אינו אלא כמו חדר הכניסה כלפי האולם. וכשזוכה אותו הצדיק, זוכה בשלוֹ. כתוב, ונַחלָה לא יהיה לו בקֶרב אחָיו, משום שהוי"ה הוא נחלתו.
%break
אשרי חלקו, מי שזוכה לרשת נחלה עליונה זו, זוכה בה בעוה"ז, ובבית של עוה"ז, כך זוכה בעוה"ב, ובבית העליון הקדוש, כמ"ש, ונתתי להם בבֵיתי ובחומותיי יד ושֵׁם. אשרי חלקו של הצדיק ההוא, שמְדורו עם המלך בביתו.
%break
.334 אשרי חלקו של הצדיק ההוא שזכה לזה, כמ"ש, אז תתענַג על ה'. על ה', הוא מקום שעליונים ותחתונים נמשכים ממנו ומשתוקקים למקום ההוא, כמ"ש, מאין יבוא עֶזרי, מהכתר, שנקרא אין.
%break
וכתוב בדניאל, ועד עתיק יומין הגיע ולפניו הקריבוהו. הכתר, שנקרא עתיק יומין. וחשקם ועינוגם של הצדיקים, להסתכל בזיו ההוא, שכל זיו יוצא ממנו, וממנו נמשכים כל הכתרים, הספירות.
("וידבר אלקים", יתרו)
%break
%H התגברות הטוב
%break
.81 בכל מקום שנאמרים דברי תורה, הקב"ה וכנ"י, המלכות, הם שם, ומקשיבים להם. ואז, בעץ של טו"ר, המלכות, הצד של הטוב מתגבר ומתעלה למעלה, והקב"ה וכנ"י מתעטרים בטוב והם בעליו של הטוב ההוא, ועליהם כתוב, אל תמנע טוב מבעליו. ("הזקן", משפטים)
%break
%H תורה מגלה ומסתתרת
%break
.93 הקב"ה, כל הדברים הסתומים שעושה, הכניס אותם בתורה הקדושה, והכול נמצא בתורה. ודבר סתום מגלה אותו התורה, ומיד מתלבשת בלבוש אחר, ומסתתרת שם, ואינה מתגלה. והחכמים, מלאים עיניים, 
%break
אע"פ שהדבר ההוא הסתתר בלבוש שלו, הם רואים אותו מתוך הלבוש. ובשעה שהתגלה הדבר ההוא, מטרם שנכנס בחזרה ללבושו, מטילים בו פקיחת עיניים. ואע"פ שנעלם מיד, אינו אובד עוד מעיניהם.
("הזקן", משפטים)
%break
%page 384
%H קוראת בכל יום באהבה אליה
%break
.97 כמה הם בני העולם בבלבול הדעת, ואינם רואים בתורה בדרך אמת, והתורה קוראת להם בכל יום באהבה אליה, ואינם רוצים להחזיר ראשם, להקשיב אליה.
%break
.98 כי בתורה יוצא דבר מנרתיקו, ונראה מעט, ומיד מסתתר. ובזמן שמתגלה מתוך הנרתיק ומסתתר מיד, אין התורה עושה זה, אלא לאלו שיודעים בה ונודעים בה.
("הזקן", משפטים)
%break
%H אינה מתגלה אלא לאוהבה
%break
.99 הדבר דומה לאהובה, יפת מראה ויפת תואר, המסתתרת בהיכלה. ויש לה אוהב, שבני אדם אינם יודעים בו, אלא הוא מסתתר. האוהב ההוא, מתוך האהבה שאוהב אותה, עובר תמיד בשער ביתה, נושא עיניו לכל צד. היא, יודעת שאוהבה סובב תמיד שער ביתה.
%break
היא פותחת פתח קטן בהיכלה, ומגלה פניה אל אהובה. ומיד חוזרת ומתכסה. כל אלו שהיו עם האוהב, לא ראו ולא הסתכלו. רק האוהב לבדו, שמֵעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה, ויודע שמשום האהבה, שהיא אוהבת אותו, מתגלה אליו רגע אחד, לעורר האהבה אליו.
%break
כך הוא דבר תורה, אינה מתגלה אלא לאוהבה. יודעת התורה שחכם לב ההוא, סובב שער ביתה בכל יום. מה עושה? גילתה פניה אליו מתוך ההיכל, ורמזה לו רמז. 
%break
ומיד חזרה למקומה, והסתתרה. כל אלו משם, לא ידעו ולא הסתכלו. אלא הוא לבדו, ומעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה. וע"כ התורה מתגלה ומתכסה והולכת באהבה אל אוהבה, לעורר עימו האהבה.
("הזקן", משפטים)
%break
%H דרכה של תורה להתגלות לאדם
%break
.100 דרך התורה כך היא. בתחילה, כשמתחילה להתגלות לאדם, רומזת אליו ברמז. אם יודע, טוב. ואם אינו יודע, שולחת אצלו וקוראת לו פתי. והתורה אמרה לאותו ששלחה אליו, אמוֹר לפתי ההוא, שיתקרב לכאן ואדבר עימו. 
%break
כמ"ש, מי פתי יסור הנה חסר לב. האדם מתקרב אצלה, מתחילה לדבר עימו מאחורי הפרוכת, שפורשת אליו דברים לפי דרכיו, עד שיסתכל מעט מעט. וזהו דְרוּש.
%break
.101 אח"כ היא מדברת עימו מאחורי סדין דק דברי חידה, וזוהי הגדה. ואחרי שנעשה רגיל אצלה, היא מתגלה אליו פב"פ, ומדברת עימו כל הסודות הסתומים, 
%break
וכל הדרכים הסתומות, שהיו חבויים בליבה מימים ראשונים. אז הוא אדם מושל, בעל תורה, אדון הבית, שהרי גילתה לו כל הסודות שלה, ולא הרחיקה ולא כיסתה ממנו כלום.
%break
.102 אמרה לו התורה, ראית דבר רמז, שרמזתי לך בתחילה, כך וכך סודות היו בו, כך וכך הוא. אז רואֶה שעל אלו מילים שבתורה, אין להוסיף ואין לגרוע מהן.
%page 385
ואז פְּשט המקרא הוא כמו שהוא, שלא להוסיף ולא לגרוע אפילו אות אחת. וע"כ בני אדם צריכים להיזהר ולרדוף אחר התורה, להיות מהאוהבים שלה.
("הזקן", משפטים)
%break
%H תורה ומצוות
%break
.460 תלמידי חכמים כולם רשומים למעלה, בכיסא, המלכות, או במלאכים, בארבע החיות הנושאות את הכיסא, או בכוכבים ובמזלות, או במידות, בספירות, שהקב"ה נודע בהם.
%break
ואלו העוסקים בתורה ובמצוות לשם הקב"ה ושכינתו, שלא ע"מ לקבל פרס, אלא כבן המחויב בכבוד אביו ואימו, זה מתקשר ונרשם בעמוד האמצעי, הקב"ה ושכינתו, כאילו היו בו אחד.
%break
ומי שיש בו תורה בלא מצווה, או מצווה בלא תורה, כביכול כאילו היו בו בפירוד, אבל בתורה ובמצווה הוא כאילן שענפיו מתפרדים לימין ולשמאל, והאילן הוא הייחוד של שניהם באמצע.
("רשומים בסימנים של הקב"ה ושכינתו", משפטים)
%break
%H התורה כולה היא השם הקדוש
%break
.542 בכמה מקומות הזהירה התורה לאדם, בכמה מקומות הקב"ה מזהיר באדם, והכול לתועלת האדם, כדי שישמור מצוות התורה, שכל מי ששומר דרכי התורה ועוסק בה, כאילו שעוסק בשם הקדוש.
%break
.543 התורה כולה היא השם של הקב"ה. ומי שעוסק בה, כאילו עוסק בשם הקדוש, משום שהתורה כולה שם אחד קדוש הוא, שם עליון, שם הכולל שאר השמות. ומי שגורע אות אחת ממנה, כאילו עשה פגם בשם הקדוש.
%break
ושם אלוהים אחרים לא תזכירו. פירושו, אל תוסיף על התורה, ואל תגרע ממנה. שעושה פגם בשם הקדוש, ומחזק את אלוהים אחרים.
%break
ושֵם אלוהים אחרים, זה מי שעוסק בספרים אחרים, שאינם מצד התורה. לא יישמע על פיךָ. שאסור אפילו להזכיר אותם וללמוד מהם טעם. וכש"כ, טעם על התורה.
("ובכל אשר אמרתי אליכם תישמרו", משפטים)
%break
%H האדם צריך להיות שפל בעולם הזה בדברי תורה
%break
.53 אז יוצא הכרוז ואומר, עליונים ותחתונים הקשיבו, מי הוא גס רוח בדברי תורה, מי הוא שכל דבריו אינם אלא רק להתגאות בדברי תורה. 
%break
משום שהאדם צריך להיות שפל בעוה"ז בדברי תורה, כי אין גֵאות בתורה אלא לעוה"ב.
("שלושה צבעים בתוך שלהבת", תרומה)
%break
%page 386
%H השבח של שיר השירים הוא כלל כל התורה
%break
.325 השבח של שירת שה"ש הוא כלל כל התורה, כלל של כל מעשי בראשית, כלל של האבות, כלל של גלות מצרים, ושל יציאת ישראל ממצרים, ושל השיר של הים, כמ"ש, אז ישיר משה, והכלל של עשרת הדיברות, וקיום של הר סיני, 
%break
וכולל מזמן שהלכו ישראל במדבר, עד שבאו לארץ, ונבנה ביהמ"ק, כלל של עיטור השם הקדוש העליון באהבה ובשמחה, כלל של גלות ישראל בין העמים והגאולה שלהם, כלל של תחיית המתים עד היום שהוא שבת לה', 
%break
היום שכולו שבת שלעת"ל, מה שהוא ומה שהיה ומה שעתיד להיות אח"כ ביום השביעי, באלף השביעי, כשיהיה שבת לה', הכול הוא בשה"ש.
("שיר השירים אשר לשלמה", תרומה)
%break
%H מצוות התורה הן חלקים ואיברים של מעלה
%break
.665 בדומה לאדם, שיש בו כמה איברים עליונים ותחתונים, אלו הפנימיים בפנים, ואלו בגלוי מבחוץ, וכולם נקראים גוף אחד, ונקרא אדם אחד בחיבור אחד. אף כך המשכן, כל האיברים הם כעין של מעלה. וכשמתחברים כולם כאחד, אז כתוב, והיה המשכן אחד.
%break
.666 מצוות התורה הן חלקים ואיברים של מעלה. וכשמתחברות כולן לאחת, אז כולן עולות למקום אחד. המשכן, הוא איברים וחלקים, כולם עולים לאדם, כעין מצוות התורה. כי מצוות התורה כולם באדם, זכר ונקבה, זו"ן. כשמתחברים יחד הם אחד, באדם, 
%break
הוי"ה במילוי אותיות א' שבגי' אדם. ומי שגורע אפילו מצווה אחת שבתורה, כאילו גורע צורת האמונה, המלכות, כי כל האיברים הם יחד באדם. ומשום זה הכול עולה בייחוד.
("ואת המשכן תעשה עשר יריעות", תרומה)
%break
%H לעסוק בתורה בשביל כסף
%break
.924 בימים הראשונים היה אדם אומר לחברו, אמור לי דבר תורה אחד וקבל מנת כסף. עתה אומר אדם לחברו, קבל מנת כסף ותהיה עוסק בתורה. 
%break
ואין מי שישגיח, ואין מי שיטה אוזניו, חוץ מאלו קדושים העליונים המועטים, שהקב"ה משתבח בהם.
("ווי העמודים", תרומה)
%break
%H בשביל מה ברא הקב"ה את העולם?
%page 387
.98 כשהקב"ה ברא את העולם, לא ברא אותו אלא כדי שיבואו ישראל ויקבלו התורה. בתורה נברא העולם ועל התורה עומד.
כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. התורה היא אריכות החיים בעוה"ז, והיא אריכות החיים בעוה"ב.
%break
.99 וכל מי שמשתדל בתורה, כאילו משתדל בהיכל הקב"ה, שהיכל העליון של הקב"ה, המלכות, הוא תורה. כלומר, תשבע"פ, המלכות. וכשהאדם עוסק בתורה, הקב"ה עומד שם ומקשיב לקולו.
("יונה שירד לאונייה", ויקהל)
%break
%H מקראות התורה
%break
.450 כתוב, עינייך בשדה אשר יקצוֹרוּן. למה צריך כאן לכתוב את זה? 
%break
כמה פסוקים הם בתורה, שנראה שאינם צריכים להיכתב, ואנו רואים שכולם הם סודות עליונים. ועוד, פסוק זה מי שרואה אותו ואינו מסתכל בו, דומה למי שלא טעם תבשיל מעולם.
("עינייך בשדה אשר יקצוֹרוּן", ויקהל)
%break
%H דרך תורה לשמה
%break
.50 והיה אמונת עיתיך, חוסן ישועות חָכְמת ודעת, יראת ה' היא אוצרו. כל אדם שעוסק בתורה בעוה"ז, וזכה לקבוע לה עיתים, צריך להיות באמונה, שהרצון שלו יתכוון להקב"ה, ז"א. שיתכוון לשם שמיים. המלכות נקראת שֵם, שתזדווג עם שמיים, ז"א.
%break
משום שהאמונה, המלכות, התכוונה להתחבר עם ז"א. כמ"ש, אמונת עיתיך, שעיתיך, העיתים לתורה, לז"א, ואמונה, המלכות, שיתחברו שניהם יחד. חוסן ישועות, לכלול חסד בדין. 
%break
כי חוסן דין, וישועות חסד. חכמת ודעת, אלו שורות זו על זו, כי החכמה מוסתרת וגנוזה, וצריכים להשרותן זו על זו, שאין החכמה מתגלה אלא ע"י הדעת.
("והיה אמונת עיתיך", פקודי)
%break
%H תורת העולָה
%break
.349 כתוב, זאת תורת העולָה, היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה. בעוה"ב, בינה, יהיה הכול אחד. העולה נקראת קודש קודשים, ע"ש הדבקות בבינה. משום זה נקראת המלכות עולה, שעולה ומתעטרת בז"א ובבינה, להיות הכול אחד בקשר אחד, בשמחה.
%break
.350 משום שעולה למעלה לז"א ולבינה, כתוב, זאת תורת העולה, שהוא זכר ונוקבא יחד. זא"ת, הנוקבא, תורת ז"א, הנקרא תורה. תושב"כ ז"א, תשבע"פ המלכות. 
%break
העולה, עולה לעוה"ב, בינה, להתקשר בתוכה. כי הבינה נקראת קודש הקודשים, ועולה היא ג"כ קודש הקודשים.
("תורת העולָה", פקודי)
%break
%page 388
%H בשעת מתן תורה לישראל
%break
.109 כתוב, עד שהמלך במְסיבּוֹ נרדי נתן ריחו. עד שהמלך במסיבו, זהו הקב"ה, בינה, כשנתן התורה לישראל ובא לסיני. כלומר, כשהבינה גילתה המוחין דיחידה דז"א, שהאירו בשעת מתן תורה לישראל. 
%break
וכמה מרכבות היו עימו. כולן מרכבות קדושות, קו שמאל. וכל הקדושות העליונות מהקדושה של התורה, קו ימין. כולם היו שם.
%break
והתורה, קו אמצעי, ניתנה בלהבות אש, והכול היה מאש. וכתובה באש לבן, מצד החסד, על אש שחור, שמצד הגבורה. כי קו אמצעי כלול מחו"ג, ימין ושמאל. 
%break
והאותיות היו פורחות ועולות באוויר, שבאוויר היו המדרגות התחתונות פורחות ועולות לעליונות.
("ואת האלף ושבע המאות וחמישה ושבעים", פקודי)
%break
%H דיברה תורה כלשון בני אדם
%break
.1 שְׁאל לך אות מעם ה' אלקיך, הַעְמק שְׁאָלה או הגבֵּהַּ למעלה. מה בין הדורות הראשונים לדורות האחרונים? הדורות הראשונים היו יודעים ומסתכלים בחכמה עליונה, ויודעים לצרף האותיות, 
%break
שניתנו למשה בסיני. ויודעים, באותיות עליונות, הנמשכות מבינה, ובאותיות תחתונות, הנמשכות ממלכות, חכמה להנהיג פעולות בעוה"ז.
%break
.10 הזוהר מבאר עניין, ויקרא אל משה. כי ודאי קריאה זו אין לה שום דמיון לקריאה גשמית, אלא, כמו שלומדים, דיברה תורה כלשון בני אדם. וא"כ צריכים להבין פירושה הפנימי של קריאה זו. וזהו, שאל לך אות מעם ה' אלקיך. אות ממש, מהאותיות של שם הוי"ה.
%break
העמק שאלה, זוהי אות ה"ת דהוי"ה, מלכות. או הגבה למעלה, זוהי אות י' דהוי"ה, חסד. הרי שהאותיות הן כלים של הע"ס, שהאורות מתפשטים בהם. 
%break
שמאותיות אלו וצירופיהן נאצלו הדיבור והקריאה של מעלה, כמו שהקריאה הגשמית יוצאת מצירופי האותיות הגשמיים.
("ויקרא אל משה", ויקרא)
%break
%H חוזקה של תורה
%break
.88 אין דבר בתורה שיהיה חלש או שבור, וכשתסתכל ותדע אותו, תמצא אותו חזק, כמ"ש, כפטיש יפוצץ סלע. ואם הוא חלש, ממך הוא. כמ"ש, כי לא דָבָר רֵיק הוא מכם. שאם הוא רֵיק, מכם הוא. וע"כ כתוב, וחָזֵק מאוד. ("קול השופר הולך וחָזֵק", ויקרא)
%break
%H להתעטר בעטרות השם הקדוש
%break
.324 אשריהם הצדיקים, שהקב"ה מלמד אותם סודות עמוקים של מעלה ושל מטה. והכול בשביל התורה. כי התורה, כל העוסק בה מתעטר בעטרות שמו הקדוש. כי התורה היא השם הקדוש,
%page 389
ומי שעוסק בה נרשם ומתעטר בשם הקדוש. ואז יודע הדרכים הסתומים והסודות העמוקים שלמעלה ושלמטה, ואינו מתיירא לעולם.
("מי שמניקה את הילד שלה", ויקרא)
%break
%H כנסת ישראל תלויה בעסק התורה
%break
.373 אין כנ"י עומדת לפני המלך, ז"א, אלא בתורה. וכל זמן שישראל שבארץ עוסקים בתורה, כנ"י שורה עימהם. כשהתבטלו מדברי תורה, אין כנ"י יכולה להימצא עימהם אפילו שעה אחת. 
%break
משום זה בשעה שכנ"י מתעוררת אל המלך בתורה של התחתונים, מתחזק כוחה, והמלך הקדוש שמח לקבל אותה.
%break
.374 וכל זמן שכנ"י באה לפני המלך, והתורה אינה נמצאת עימה, כביכול תש כוחה. אוי לאלו המחלישים כוח של מעלה. משום זה, אשריהם מי שעוסקים בתורה, 
%break
וכש"כ בשעה ההיא שצריכים להשתתף עם כנ"י, בחצות לילה, אז הקב"ה קורא עליו, ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאָר.
("איילת השחר", ויקרא)
%break
%H הקב"ה מכסה עליו והשכינה פורסת כנפיה
%break
.182 כל אדם העוסק בתורה ושפתותיו דובבות תורה, הקב"ה מכסה עליו, והשכינה פורשת עליו כנפיה. כמ"ש, ואשים דבריי בפיךָ ובצֵל יָדי כיסיתיך. ולא עוד, אלא שהוא מקיים את העולם, והקב"ה שמח עימו, כאילו ביום ההוא היה נוטע שמיים וארץ. ("ואשים דבריי בפיךָ", צו)
%break
%H מדרגה עליונה על כולם
%break
.186 אשריהם העוסקים בתורה, שהם במדרגה עליונה יתרה על כולם. מי שעוסק בתורה, אינו צריך לא לקורבנות ולא לעולות. כי התורה יותר טובה מכל, והיא קשר של אמונת כל, קשר המלכות. 
%break
וע"כ כתוב, דרכיהָ דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. וכתוב, שלום רב לאוהבי תורתךָ ואין לָמוֹ מכשול.
("הרֵיח", צו)
%break
%H התורה הקדושה היא שמחת הכול
%break
.1 בְּרון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. אשריהם ישראל, שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, שהיא שמחת הכול, שמחת הקב"ה, ומקום הטיול שלו. כמ"ש, ואהיה שעשועים יום יום. וכל התורה היא שם אחד קדוש של הקב"ה. 
%break
ובתורה נברא העולם. כמ"ש, ואהיה אצלו אָמוֹן, אל תקרא אָמוֹן, אלא אוּמָן, שהייתה כלי אומנות שלו לבריאת העולם.
("בתורה נברא האדם", שמיני)
%break
%page 390
%H בתורה נברא האדם
%break
.2 ובתורה נברא האדם. כמ"ש, ויאמר אלקים, נעשה אדם. שכתוב, נעשה, לשון רבים. אמר הקב"ה אל התורה, רוצה אני לברוא אדם. אמרה לפניו, אדם זה עתיד לחטוא ולהרגיז אותך. אם לא תאריך אפך עליו, איך יתקיים בעולם? 
%break
אמר לה, אני ואת נעמיד אותו בעולם. כי לא לחינם אני נקרא ארך אפיים.
("בתורה נברא האדם", שמיני)
%break
%H התחלת התורה באות ב'
%break
.3 תושב"כ, ז"א, ותשבע"פ, המלכות, העמידו את האדם בעולם. כמ"ש, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. כתוב בלשון רבים. ואלו צלם ודמות, שעשו שניהם את האדם. צלם בזכר, ז"א. דמות בנקבה, מלכות, מלשון דממה, שאין לה מעצמה כלום, 
%break
אלא מה שמקבלת מז"א. ונשמת אדם נולדה מזיווג ז"א ומלכות, ע"כ כתוב, בצלמנו כדמותנו. וע"כ התחלת התורה היא באות ב', שרומזת על ז"א ומלכות.
%break
.4 מפני מה האות ב' פתוחה מצד אחד וסתומה מצד אחד? בשעה שאדם בא להתחבר בתורה, הרי היא פתוחה לקבל אותו ולהשתתף עימו. ובשעה שאדם סוגר את עיניו ממנה, והולך לדרך אחר, הרי היא סתומה מהצד האחר, 
%break
כמו הב', ולומדים, אם יום תעזבני, יומיים אעזבך. ולא ימצא פתח עד שישוב ויתחבר בתורה פב"פ, ולא ימוש ממנה. וע"כ התורה פותחת, לקרוא לבני אדם ומכריזה וקוראת להם, כמ"ש, אליכם אישים אקרא.
%break
.5 ב' היא צורת שני גגות, וקו אחד המחבר אותם. גג אחד למעלה לשמיים, ז"א, גג אחד למטה לארץ, המלכות, והקב"ה, יסוד, אחוז בהם ומקבל אותם.
%break
.6 ג' אורות עליונים קדושים, ג' קווים, האחוזים יחד, הם כלל התורה, והם פותחים פתחים לכל, פותחים פתחים ומשפיעים לאמונה, מלכות, והם בית לכל. וע"כ נקראים בית, כי אלו ג' קווים שבב', הרומזים על ג' קווים דז"א, הם בית. 
%break
ומשום זה התחלת התורה היא ב', כי היא התורה, והיא רפואת העולם.
("בתורה נברא האדם", שמיני)
%break
%H מי שאינו משתדל בתורה, רחוק מהקב"ה
%break
.1 כמה יש להם לבני אדם לשמור דרכם ולירוא מפני הקב"ה, שלא יסורו מדרך הישר, ולא יעברו על דברי תורה.
%break
.2 כי כל מי שאינו עוסק בתורה, ואינו משתדל בה, נזוף הוא מהקב"ה, רחוק הוא ממנו, השכינה אינה שורה עליו. ואלו המלאכים השומרים, ההולכים עימו לשמור אותו, מסתלקים ממנו.
%page 391
ולא עוד אלא שמכריזים לפניו ואומרים, הסתלקו מסביב פלוני, שאינו דואג לכבוד אדונו. אוי לו, שעזבו אותו העליונים והתחתונים. אין לו חלק בדרך החיים.
%break
.3 וכשהוא משתדל בעבודת אדונו, ועוסק בתורה, כמה שומרים מוכנים כנגדו לשמור אותו, והשכינה שורה עליו, וכולם מכריזים לפניו ואומרים, תנו כבוד לצורת המלך, תנו כבוד לבן מלך. שמור הוא בעוה"ז ובעוה"ב, אשרי חלקו. ("למען תדעון שַׁדוּן", מצורע)
%break
%H התורה היא עץ חיים
%break
.20 עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכֶיה מאוּשר. עץ חיים, זוהי התורה, אילן עליון גדול וחזק. נקראת תורה, משום שהיא מורה ומגלה מה שהיה סתום ולא נודע. היא נקראת חיים, משום שכל החיים העליונים נכללים בה, וממנה יוצאים.
%break
למחזיקים בה, לאלו שהם אחוזים בה, שמי שאחוז בתורה אחוז בכל, אחוז למעלה ולמטה. ותומכיה מאושר, אלו המטילים מלאי, שנותנים כסף לסחורה, לכיסם של תלמידי חכמים, שיסחרו עם הכסף, ויהיו שותפים ברווח.
%break
.21 ותומכיה, זוכים שייצאו מהם בנים, הראויים להיות נביאים נאמנים.
("ותומכיה מאושר", מצורע)
%break
%H להינצל רק בעצה של תורה
%break
.368 אוי להם לבני אדם, שכולם אטומים וסתומי עיניים, ואינם יודעים, ואינם שומעים, ואינם משגיחים, איך נמצאים בעולם. והרי עצה ורפואה לפניהם ואינם מסתכלים. כי בני אדם אינם יכולים להינצל אלא רק בעצה של התורה. ("לילית ונעמה", אחרי מות)
%break
%H התורה נקראת שעשועים
%break
.206 כאַיָיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלקים. אשריהם ישראל מכל העמים, שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, והוריש להם נשמות קדושות ממקום קדוש, כדי לעשות מצוותיו ולהשתעשע בתורה. 
%break
שכל מי שמשתעשע בתורה, אינו ירא מכל. כמ"ש, לוּלֵי תורתךָ שעשועיי אז אבדתי בעוֹנְיי.
%break
.207 שעשועיי, זוהי התורה, הנקראת שעשועים, כמ"ש, ואהי"ה שעשועים יום יום. שהקב"ה בא להשתעשע בגן עדן. להשתעשע, כדי שישמח בהם. אשריהם הצדיקים, שכתוב בהם, אז תתענַג על ה'.  כדי להתענג מאותו השיקוי של הנחל, של בינה,
%page 392
כמ"ש, ונָחֲךָ ה' תמיד והשביע בצחצחוֹת נפשך. כביכול, הקב"ה משתעשע בהם, מאותו שיקוי של הנחל, שהצדיקים מתענגים בו. וע"כ בא להשתעשע עם הצדיקים. וכל מי שעוסק בתורה, זוכה להשתעשע עם הצדיקים מאותו שיקוי הנחל, שהוא בינה.
%break
.208 כאייל תערוג על אפיקי מים, זוהי כנ"י, המלכות. כמ"ש, אֱיָילוּתי לעזרתי חוּשָׁה. אשר איילותי היא המלכות. תערוג על אפיקי מים, להיות מושקים משיקוי של מעיין הנחל, של בינה, ע"י הצדיק, יסוד. 
%break
תערוג, כמ"ש, דודי ירד לגנו לערוגות הבושם. כן נפשי תערוג אליך אלקים, להיות מושקית ממך בעוה"ז ובעוה"ב.
("כאַיָיל תערוג", אחרי מות)
%break
%H עלבונה של תורה
%break
.1 וידבר ה' אל משה לאמור, דבֵּר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם, קדוֹשים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם. כמה פעמים העידה התורה בבני אדם, כמה פעמים הרימה קולה לכל הצדדים לעורר אותם. וכולם ישנים בשנתם בעוונותיהם, 
%break
אינם מסתכלים ואינם משגיחים באיזה פנים יקומו ליום הדין העליון, כשהמלך העליון יתבע מהם עלבון התורה הצועקת כנגדם. ואינם מחזירים פניהם אליה, כי כולם פגומים בכל, שאינם יודעים האמונה של המלך העליון. אוי להם ואוי לנפשותיהם.
%break
.2 כי התורה מעידה בו ואומרת, מי פתי יסור הנה, חסַר לב אָמרה לו. חסר לב, שאין לו אמונה. כי מי שאינו עוסק בתורה, אין בו אמונה, והוא פגום בכל.
("קדוֹשים תהיו", קדושים)
%break
%H איך ימשוך נפש כְּשֵׁרָה לבְנו?
%break
.3 כי כל מי שאינו עוסק בתורה, אסור להתקרב אצלו להשתתף עימו, ולעשות עימו מסחר. 
%break
וכש"כ ללכת עימו בדרך. כי אין בו אמונה. כל אדם שהולך בדרך, ואין עימו דברי תורה, מתחייב בנפשו. כש"כ מי שמתחבר בדרך עם מי שאין בו אמונה. מפני שאינו מחשיב כבוד אדונו וכבודו שלו, שאינו חס על נפשו.
%break
.4 מי שאינו חס על נפשו, ומתחבר עם מי שאין בו אמונה, איך ימשוך נפש כשרה לבנו? ע"כ כתוב, אל תהיו כסוס כפרד, אין הָבין. אשריהם הצדיקים, העוסקים בתורה ויודעים דרכי הקב"ה, ומקדשים עצמם בקדושת המלך, ונמצאים קדושים בכל. 
%break
ומשום זה מושכים רוח דקדושה מלמעלה. ובניהם כולם צדיקי אמת, ונקראים בני המלך, בנים קדושים.
("קדוֹשים תהיו", קדושים)
%break
%page 393
%H רפואה וטהרה בתורה
%break
.11 אין האדם נטהר לעולם אלא בדברי תורה. משום זה, דברי תורה אינם מקבלים טומאה, משום שהתורה עומדת לטהר הטמאים. ורפואה נמצאת בתורה, כמ"ש, רפאוּת תהי לשׁוֹרֶךָ ושיקוי לעצמותיך. וטהרה נמצאת בתורה, 
%break
כמ"ש, יראת ה' טהורה עומדת לעד. עומדת לעד, שעומדת תמיד בטהרה זו, ואינה עוברת ממנה לעולם.
("הוי ארץ צלְצַל כנפיים", קדושים)
%break
%H קדושת התורה
%break
.13 התורה נקראת קדושה, כמ"ש, כי קדוש אני ה'. וזוהי התורה, שהיא השם הקדוש העליון. ע"כ, מי שעוסק בה, נטהר, ואח"כ מתקדש. כמ"ש, קדושים תהיו. תהיו, זו הבטחה, שע"י התורה תהיו קדושים. כמ"ש, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
%break
.14 קדושת התורה היא קדושה, העולה על כל הקדושות. וקדושת החכמה העליונה הסתומה עולה על הכול. אין תורה בלי חכמה, ואין חכמה בלי תורה. 
%break
והכול במדרגה אחת. והכול אחד. אלא התורה נמצאת בחכמה עליונה, ושם עומדת, ובה ניטעו השורשים מכל הצדדים.
("הוי ארץ צלְצַל כנפיים", קדושים)
%break
%H הכבוד של אביו ואימו
%break
.41 כתוב, תורת ה' תמימה. עליה כתוב, יקרה היא מפנינים. הרי שהתורה, ז"א, שנקראת יקרה, היא כבוד אבא. וישראל, שנקראו בנים, הם בכלל בן ובת מצד ת"ת ומלכות. 
%break
באלו בן ובת, הכבוד של אביו ואימו, שהם חו"ב, לעשות הציווי של אבא, והציווי של או"א הן מצוות עשה. והרי יש מצוּוֶה ועושה, ומשום כך זה נעשה ונשמע, שזהו כבוד של או"א, שיצווה לבנו, שיעשה כך, והוא עושה מיד בלי עיכוב כלל.
%break
.42 ועילת על כל העילות, הכתר, אני רוצה להשתדל בכבודך, לתקן מידות דאו"א, דחו"ב, לכבודך. תהיה בעזרי לסדר הכול כראוי. ואתה תסדר לי, ולכל בעלי הישיבות שלמעלה ושלמטה, ולמחנות המלאכים העליונים והתחתונים, שיהיו מתוקנים ומסודרים לכבוד שלך, 
%break
כתר, ולכבוד של או"א, חו"ב, להיות ספסל תחת רגליו, ולעשות הציווי של או"א בכל המצוות שלו, ולירוא ממנו בכל מצוות לא תעשה.
("איש אימו ואביו תירָאו", קדושים)
%break
%page 394
%H מי שאינו יודע מצוות אדונו, איך יעבוד אותו?
%break
.43 כבוד אלקים הַסְתר דָבָר, לאלו שאינם משתדלים בכבוד הזה, במצוות, הסתר דבר מהם.
%break
.44 ועליהם כתוב, וכסילים מֵרים קלון. אלו הם עמי הארץ, שאינם משתדלים בכבוד התורה. ואיך אומרים, אבינו שבשמיים, שמע קולנו, חוס ורחם עלינו, וקבל תפילתנו? 
%break
הרי הקב"ה יאמר להם, ואם אב אני איה כבודי, איה השתדלותכם בתורה ובמצוות שלי לעשות הציווי שלי, מי שאינו יודע מצוות אדונו, איך יעבוד אותו?
%break
.45 חוץ ממי ששומע מחכמים ועושה, אע"פ שאינו יודע מעצמו. וזה כנגד נעשה ונשמע, ששומע מחכמים ועושה. ועכ"ז, יש הפרש למי שאינו מקבל מאדונו, אלא משלוּחו. ומהו ההפרש בין זה לזה? משה קיבל תורה מסיני, ואח"כ מסרה ליהושוע. 
%break
וכך מי שמקבל מאחר, דומה לקבלת הלבנה והכוכבים מהשמש, שבקיבול הזה מתמלא. ומי שמקבל, אפשר שהשפע יסתלק ממנו, כמו בשמש ובלבנה, שהאור שלהם מסתלק בלילה שאין השמש מאיר אלא ביום, והלבנה רק בלילה.
%break
.46 אם האור של הלבנה הוא מהשמש, אע"פ שנאסף אורו, הוא מאיר בלבנה ובכוכבים. נמצא, שהשמש מאיר גם בלילה. מצד אחר, אנו רואים בליקוי הלבנה והשמש, 
%break
שהסתלק אורם ונשארו כגוף בלי נשמה. משום שיש אדון עליהם המחשיך מאורם. אבל עיקר האור הוא, מקום הנובע ואין הפסק לאור שלו. ואין עליו אלוה אחר שיפסיק ממנו אורו.
%break
.47 ועילת העילות, אחרי שאתה בתורה, אין הפסק למעיין של אור התורה. יהי רצון שלך, שלא תזוז מאבא ומאמא שלי, שהם תורה ומצווה, ז"א ומלכות. 
%break
ולא מבניו, שהם ישראל. וכך הוא מי שממית עצמו על התורה, שהיא יקרה, התורה מתקיימת בו ואינה נפסקת ממנו.
("איש אימו ואביו תירָאו", קדושים)
%break
%H תורה ומצוות חכמים
%break
.47 מי שממית עצמו על התורה, שהיא יקרה, התורה מתקיימת בו ואינה נפסקת ממנו. 
%break
משא"כ, מי שאינו משתדל בה, אלא אע"פ שעושה מצוות חכמים, ששומע מחכמים ועושה, הוא משמש שלהם, הוא עבד ולא בן. אלא אם הוא עבד נאמן, אדונו משליט אותו על כל אשר לו.
%break
.48 אבל מי שאינו עוסק בתורה, ואינו משמש חכמים, לשמוע מהם המצוות, לקיים נעשה ונשמע, אלא שחוטא ועובר על מצוות לא תעשה, 
%break
הוא שקול ודומה לאוה"ע עכו"ם, בניו של ס"מ ונחש, שכתוב בהם, וכסילים מֵרים קלון, שלא רצו לקבל התורה. כי כל מי שאין בו תורה אין בו כבוד, כמ"ש, כָּבוד חכמים ינחלו.
("איש אימו ואביו תירָאו", קדושים)
%break
%page 395
%H אין פירוד בין תורה ומצווה
%break
.52 וכאן אין פירוד בין תורה ומצווה, כי התורה היא כלל, והמצוות שבה הן פרטיה, והם אחד. הקב"ה אמת, תורתו תורת אמת, הוא תורתו ומצוותו, להיותם אחד. 
%break
כמו הבינה, שהיא תורתו ומצוותו של החכמה. כי התורה והמצווה העליונות הן חו"ב, שהם אחד ואינם נפרדים לעולם.
("בן יכבד אב", קדושים)
%break
%H דיבור של תורה
%break
.92 מי שהולך בדרך הישר בתורה, ומי שעוסק בתורה כראוי, יש לו חלק טוב תמיד לעוה"ב. כי הדיבור של תורה שמוציא מפיו, הולך ומשוטט בעולם, ועולה למעלה. 
%break
וכמה מלאכים עליונים קדושים מתחברים בדיבור ההוא, ועולה בדרך ישר, ומתעטר בעטרה קדושה, ומתרחץ בנהר של עוה"ב, בינה, הנמשך ויוצא מעדן, חכמה, ומתקבל בו, ונבלע בתוכו. 
%break
והאילן העליון, ז"א, מתענג מסביב לנהר, שגורם שז"א יקבל הארת הנהר מבינה, ואז נמשך ויוצא אור עליון, ומתעטר באדם ההוא כל היום.
("ולפני עיוור לא תיתן מכשול", קדושים)
%break
%H מי שתשוקתו לעסוק בתורה
%break
.94 ומי שתשוקתו לעסוק בתורה, ואינו מוצא מי שילמד אותו, ובאהבת התורה מדבֵּר בה ומגמגם בה בגמגום, שאינו יודע, כל דיבור עולה, והקב"ה שמח בדיבור ההוא, 
%break
ומקבל אותו, ונוטע אותו מסביב לאותו הנחל, בינה, ונעשים מאלו הדיבורים אילנות גדולים, אורות גדולים, ונקראים ערבי נחל. כמ"ש, באהבתה תשגֶה תמיד.
%break
.95 אשריהם היודעים דרכי התורה, ועוסקים בה בדרך הישר, שהם נוטעים אילנות החיים למעלה, שממשיכים מוחין לז"א, לעה"ח, שכולם הם רפואה לנפשו. 
%break
משום זה כתוב, תורת אמת הייתה בפיהו. האם יש תורה שאינה אמת? כן, שאם מי שלא ידע, מורֶה הוראה, היא אינה אמת. ומי שלומד דבר ממנו, לומד דבר שאינו אמת. ומשום זה כתוב, תורת אמת הייתה בפיהו.
%break
.96 עכ"ז צריך האדם ללמוד תורה מכל אדם, אפילו ממי שאינו יודע, משום שע"י זה יתעורר בתורה, ויבוא ללמוד ממי שיודע. ואח"כ יהיה נמצא שהלך בתורה בדרך אמת. 
%break
יעסוק אדם לעולם בתורה ובמצוותיה, אפילו שאינו עושה לשמה, כי מתוך שלא לשמה בא לשמה.
("ולפני עיוור לא תיתן מכשול", קדושים)
%break
%H מתוך שלא לשמה יבוא לשמה
%break
.175 ע"י שבירת הכלים דקדושה, ונפילתם לבי"ע דפרודא, נפלו עימהם ניצוצין דקדושה לקליפות. שמהם באו ענייני תענוגות ואהבות מכל המינים, לרשות הקליפות,
%page 396
שהניצוצין מעבירים אותן לקבלת האדם ולהנאתו. והם גורמים בזה לכל מיני עבירות, כמו גנבה גזלה ורציחה.
%break
אמנם יחד עם זה, נתן לנו תורה ומצוות. אשר, אפילו אם מתחיל לעסוק בהם עוד מתוך שלא לשמה, להנאתו עצמו, למלא תאוותיו השפלות, כפי כוחות שבירת הכלים, הנה סופו שיבוא על ידם לשמה. 
%break
ויזכה למטרת הבריאה, לקבל כל הנועם והטוב שבמחשבת הבריאה, כדי להשפיע לו נחת רוח.
("שמח במועדים ואינו נותן לעניים", הקסה"ז)
%break
%H מתועלת עצמו לתועלת יוצרו
%break
.175 לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אע"פ שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. כי האדם מתוך שפלותו, אי אפשר לו לעסוק תכף בהתחלה במצוות, כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו. ואי אפשר לו מטבעו לעשות איזו תנועה, אם לא לטובת עצמו. 
%break
לכן הוא מוכרח מתחילה לעסוק במצוות שלא לשמה, מתוך תועלת עצמו. אבל עכ"ז ממשיך שפע קדושה בתוך מעשי המצוות. אשר ע"י השפע שממשיך, סופו לבוא לעסוק במצוות לשמה, כדי לעשות נחת רוח ליוצרו. ("שמח במועדים ואינו נותן לעניים", הקסה"ז)
%break
%H התורה היא שמו של הקב"ה
%break
.26 אשריהם ישראל, שהקב"ה בחר בהם מכל העמים עכו"ם, ומתוך האהבה שלהם נתן להם תורת אמת, לדעת הדרך של מלך הקדוש. וכל מי שעוסק בתורה, הוא כמו שמשתדל בהקב"ה, 
%break
כי כל התורה כולה היא שמו של הקב"ה. ומשום זה, מי שעוסק בתורה, עוסק בשמו, ומי שמתרחק מהתורה, מתרחק מהקב"ה.
("לך ה' הצדקה", אמור)
%break
%H כאשר דברי תורה נשמעים
%break
.21 שמחו את ירושלים, וגילו בה כל אוהביה. כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, כי בכל מקום שדברי תורה נשמעים, הקב"ה וכל צבאותיו כולם מקשיבים לדבריו. 
%break
והקב"ה בא לדור עימו. כמ"ש, בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך ובירכתיך. ולא עוד, אלא ששונאיו נופלים לפניו.
("שמחו את ירושלים", במדבר)
%break
%H מצוות התורה
%break
.22 מצוות התורה, עליונות הן למעלה. בא אדם ועשה מצווה אחת, המצווה ההיא עומדת לפני הקב"ה ומתעטרת לפניו, ואומרת, פלוני עשה אותי, ומפלוני אני, משום שהוא עורר אותה למעלה.
%page 397
כי כמו שעורר את המצווה למטה, כך היא מתעוררת למעלה, ועושה שלום למעלה ולמטה, שגורם זיווג לז"א ולמלכות, המכונים למעלה ולמטה.
("שמחו את ירושלים", במדבר)
%break
%H הספינה
%break
.17 אשרי האדם שזכה בתורה, ללכת ולהתדבק בדרכיה. כי כשהאדם הולך בדרכי התורה, מושך עליו רוח קדוש עליון, כמ"ש, עַד יֵיעָרֶה עלינו רוח ממרום. 
%break
וכשהאדם מטֶה דרכיו מהתורה, מושך עליו רוח אחר מצד האחר, מצד הטומאה. וצד הטומאה מתעורר מצד הנקב של תהום הגדול, ששָׁם משְׁכְּנות הרוחות הרעים, המזיקים לבני האדם, והנקראים מזיקי העולם.
%break
.18 שכל מי שמתדבק בהקב"ה ועושה מצוות התורה, כביכול הוא מקיים העולמות, עולם שלמעלה ועולם שלמטה. כמ"ש, ואת מצוותיי תשמרו, ועשיתם אותם.
%break
.19 וכל מי שעובר על מצוות התורה, כביכול פוגם למעלה, פוגם למטה, פוגם את עצמו, פוגם לכל העולמות. משל ליורדי הים, השטים באונייה, קם שוטה אחד ביניהם, ורצה לנקוב את הספינה. 
%break
אמר לו חברו, למה אתה קודח? אמר לו, מה אכפת לך, הלוא תחתיי אני קודח. אמר לו, הרי שנינו טובעים בספינה ביחד.
("למעול מַעַל בה'", נשוא)
%break
%H התורה היא חיים וכל דבריה חיים
%break
.1 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם, ונתן להם תורת אמת, עה"ח, שבו יורש האדם חיים לעוה"ז וחיים לעוה"ב. שכל מי שמשתדל בתורה ואוחז בה, יש לו חיים.
%break
וכל מי שעוזב דברי תורה ונפרד מהתורה, הוא כאילו נפרד מהחיים, משום שהיא חיים וכל דבריה חיים.
("והוא כחתן יוצא מחופתו", בהעלותך)
%break
%H דברי תורה בינינו
%break
.12 רבי אלעזר ורבי יוסי ורבי יצחק היו הולכים בדרך. פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים, נשא עיניו רבי אלעזר וראה אלו ההרים הרמים, והיו חשוכים ונוראים באימה. 
%break
אמר רבי אלעזר אל החברים, אילו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא. אבל כיוון שאנו שלושה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין.
("ותָנַח התיבה בחודש השביעי", בהעלותך)
%break
%H סיפור פשוט המראה על סודות עליונים
%break
.13 כמה חביבים הם דברי תורה, שבכל מילה יש סודות עליונים, והתורה כולה נקראת עליונה. כל דבר שהיה בכלל ויצא מהכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא.
%break
%page 398
כי התורה שהיא כלל עליון, אע"פ שיוצא ממנה סיפור אחד פשוט, ודאי אינו בא להראות על הסיפור ההוא, אלא להראות דברים עליונים וסודות עליונים. ולא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. 
%break
כי הסיפור ההוא או המעשה ההוא של התורה, אע"פ שיצא מכלל התורה, לא להראות על עצמו בלבד יצא, אלא להראות על הכלל העליון של התורה כולה יצא.
("ותָנַח התיבה בחודש השביעי", בהעלותך)
%break
%H תורת אמת
%break
.14 כתוב, ותָנַח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי אררט. ודאי פסוק זה יצא מכלל התורה ובא לסיפור פשוט. כי מה אכפת לנו אם נחה בהר זה או בזה, שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום שהוא? אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כי רומז על זמן הדין.
%break
ואשריהם ישראל שניתנה להם תורה עליונה, תורת אמת. ומי שאומר, שהסיפור ההוא של התורה בא להראות על אותו סיפור בלבד, תיפח רוחו. 
%break
כי א"כ אין התורה העליונה תורת אמת. אלא ודאי, התורה הקדושה העליונה, תורת אמת היא.
("ותָנַח התיבה בחודש השביעי", בהעלותך)
%break
%H מלך בשר ודם אין כבודו לדבר דיבורי הדיוט
%break
.15 מלך בשר ודם, אין לפי כבודו לדבר דיבורי הדיוט. כש"כ לכתוב אותם. והייתכן שמלך עליון, הקב"ה, לא היו לו דברים קדושים לכתוב ולעשות מהם תורה, אלא שהוא אסף כל דברי הדיוטות, 
%break
כמו דברי עשיו, דברי הגר, דברי לבן ביעקב, דברי האתון, דברי בלעם, דברי בלק, דברי זמְרי, וקיבץ אותם וכל שאר הסיפורים הכתובים, ועשה מהם התורה?
%break
.16 א"כ למה נקראת תורת אמת, תורת ה' תמימה, עדוּת ה' נאמנה, פיקודי ה' ישרים, מצוות ה' בָּרָה, יראת ה' טהורה, משפטי ה' אמת? וכן כתוב, הנחמדים מזהב ומפז רב. אלו הם דברי תורה.
%break
אלא ודאי התורה הקדושה העליונה, היא תורת אמת, תורת ה' תמימה. וכל מילה באה להראות דברים עליונים, כי הדבר ההוא שבסיפור, אינו בא להראות על עצמו בלבד, אלא להראות על הכלל בא. ("ותָנַח התיבה בחודש השביעי", בהעלותך)
%break
%H מי יוכל לזכות בתורה?
%break
.63 כתוב, וישובו מתוּר הארץ. וישובו, שחזרו לצד הרע, וחזרו מדרך האמת, שאמרו, מה יצא לנו. עד היום לא ראינו טוב בעולם, עמלנו בתורה והבית ריק. וישבנו בין הירודים שבעם. ולעולם ההוא מי יזכה, ומי יבוא לתוכו. מוטב לנו, שלא היינו יגעים כל כך.
%break
%page 399
ויספרו לו ויאמרו, באנו אל הארץ אשר שלחתנו. הרי עמלנו ולמדנו, כדי לדעת חלק העולם ההוא, כמו שיעצת לנו. וגם זבת חלב ודבש היא, טוב הוא עולם העליון, כמו שידענו בתורה, אבל מי יכול לזכות בה.
%break
.64 אֶפס כי עז העם היושב בארץ. עז הוא העם שזכה לעולם ההוא, שלא החשיב כל העולם כלל, לעסוק בו, כדי שתהיה לו עשירות גדולה. מי הוא שיוכל לעשות כן, שיזכה בה? 
%break
ודאי, אפס כי עז העם היושב בארץ. מי שרוצה לזכות בה, צריך שיהיה עז בעשירות. כמ"ש, ועשיר יַענה עזוֹת.
והֶעָרים בצוּרות גדולות מאוד. צריך שיהיו לו בתים מלאים כל טוב, שלא יחסר בהם כלום.
%break
וגם ילידי הענק ראינו שם. שצריכים גוף חזק גיבור כארי, משום שהתורה מתישה כוחו של אדם, בעוסקו באיסור והיתר, טמא וטהור, כשר ופסול. מי יוכל לזכות בה?
%break
.65 ועוד כתוב, עמלק יושב בארץ הנגב. שאם יאמר האדם שאפילו בכל זה, יזכה להתגבר, עמלק יושב בארץ הנגב. הרי יצה"ר הקטגור, המקטרג על האדם, נמצא תמיד בגוף.
%break
והחיתי והיבוּסי והאֱמוֹרי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן. כמה מקטרגים נמצאים שם, שלא יוכל אדם להיכנס לעולם ההוא כלל. מי יזכה לו, ומי ייכנס בתוכו?
%break
בדברים אלו, ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בוא אל הארץ. משום שהוציאו שם רע עליה. כמ"ש, ויוציאו את דיבת הארץ.
%break
.66 אם חפֵץ בנו ה', והביא אותנו אל הארץ הזאת ונְתָנה לנו. זה אמרו בני האמונה. כיוון שאדם משתדל ברצון הלב להקב"ה, יזכה בה. כי הקב"ה אינו רוצה ממנו אלא הלב, 
%break
ושישמרו אותו הרושם הקדוש, שהוא ברית הקודש, כמ"ש, ועַמךְ כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ. שומרים הברית, הנקראים צדיקים.
%break
.67 אך בה' אל תמרודו. אבל צריכים שלא למרוד בתורה. כי התורה אינה צריכה עשירות, ולא כלי כסף וזהב.
%break
ואתם אל תירְאו את עם הארץ. כי גוף שבור, אם יעסוק בתורה, ימצא רפואה בכל. כמ"ש, רפאוּת תהי לשׁוֹרֶךָ, ושיקוי לעצמותיך. וכתוב, ולכל בשרו מַרפא. 
%break
וכל המקטרגים שיש על האדם, מתהפכים לו לעוזרים. והם מכריזים, פנו מקום לפלוני, עבד המלך. שמישהו לא יעכב אותו מלבוא אל המלך לשַׁמשו.
("המרגלים", שלח לך)
%break
%H תורה, האור של כל עולמות
%break
.183 כתוב, איילת אהבים ויַעֲלַת חן, דַדֶיה יְרַווּךָ בכל עת, באהבתה תשְׁגה תמיד. תורה תורה, האור של כל העולמות, כמה ימים ונחלים ומקורות ומעיינות מתפשטים ממךָ לכל הצדדים, ממך הכול, עליך עומדים העליונים והתחתונים, אור העליון ממך יוצא.
%break
%page 400
תורה תורה, מה אומר לך, איילת אהבים אתה ויעלת חן, למעלה ולמטה הם האוהבים שלך, מי יזכה לינוק ממך כראוי. תורה תורה, השעשועים של אדונך, מי יכול לגלות ולומר הנסתרות והגניזות שלך. בכה רבי שמעון והכניס ראשו בין ברכיו, ונשק את העפר.
%break
.184 בתוך כך ראה רבי שמעון כמה צורות של החברים מסביב לו. אמרו לו, אל תירא בנו של יוחאי, אל תירא מָאור הקדוש. כְּתוֹב ושמח בשמחת ריבונך.
%break
כתב כל אלו הדברים ששמע באותו לילה, ולמד אותם והגה אותם ולא שכח דבר. והנר ההוא האיר לו כל אותו הלילה עד שבא הבוקר. כשבא הבוקר, נשא עיניו וראה אור אחד, שמאיר ברקיע, השפיל עיניו למטה. 
%break
חזר כבתחילה וראה אור בכל הרקיע שהאיר, ועלתה באותו האור צורת ביהמ"ק. כלומר, שנעשה הזיווג של מלכות בז"א, בכמה ציורים. שמח רבי שמעון. וכרגע נגנז האור ההוא.
("איילת אהבים", שלח לך)
%break
%H העוסק בתורה כאילו מקריב כל הקורבנות
%break
.41 כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב"ה, כמה יש להם להסתכל בדברי תורה, שכל מי שעוסק בתורה, כאילו מקריב כל הקורבנות שבעולם לפני הקב"ה. 
%break
ולא עוד, אלא שהקב"ה מכפר לו על כל עוונותיו, ומתקינים לו כמה כיסאות לעוה"ב.
("יהושוע וכָּלֵב", שלח לך)
%break
%H כל מי שעוסק בתורה, אחוז בעץ החיים
%break
.1 הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. כמה עליונים הם דברי תורה, כמה מכובדים הם, נחמדים הם למעלה, נחמדים הם לכל. משום שהם השם הקדוש. וכל מי שמשתדל בתורה, משתדל בשם הקדוש. וניצל מכל רע, ניצל בעוה"ז וניצל בעוה"ב.
%break
כל מי שעוסק בתורה, אחוז בעה"ח. וכיוון שאחוז בעה"ח, אחוז בכל. כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאוּשר.
%break
%page 401
.2 כל מי שעוסק בתורה, יש לו חירות מכל, חירות ממוות, משום שחירות, בינה, שורה עליו ואחוז בו. אילו היו ישראל מתעטרים בתורה, היו ניצלים מכל, ולא היו נמצאים בגלות. 
%break
וכמ"ש, חרות על הלוחות, אל תקרא חָרות עם ח' קמוצה, אלא חֵירות עם ח' צרויה. כי חירות זו נמצאת בתורה.
("וייקח קורח", קורח)
%break
%H זאת חוקת התורה
%break
.1 כתוב, זאת חוקת התורה. וכתוב, וזאת התורה, אשר שם משה לפני בני ישראל. דברי תורה קדושים הם, עליונים הם, מתוקים הם, כמ"ש, הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש. 
%break
מי שעוסק בתורה, הוא כאילו עומד כל יום על הר סיני ומקבל התורה. כמ"ש, היום הזה נהיית לעם.
%break
.2 כתוב כאן, זאת חוקת התורה. וכתוב, וזאת התורה, ולא כתוב, חוקת. מה בין זה לזה? 
%break
אלא, וזאת התורה, להראות שהכול הוא בייחוד אחד, לכלול כנ"י, המלכות, בהקב"ה, ז"א, שיימצא הכול אחד. משום זה, וזאת התורה. למה יש תוספת ו' על זאת? להראות שהכול אחד בלא פירוד.
%break
וזאת, הוא כלל ופרט יחד, זכר ונוקבא יחד. כי ו' זכר, ז"א, כלל. זאת, נוקבא, המלכות, פרט. ומשום זה כתוב, וזאת התורה, שמוֹרה על ז"א ונוקבא בייחוד אחד.
("זאת חוקת התורה", חוקת)
%break
%H עצות וטובות לבני האדם
%break
.313 כמה טובים הם אורחות ושבילים של התורה, כי בכל דבר יש כמה עצות וכמה טובות לבני אדם, כמה מרגליות המאירות לכל צד. ואין דבר בתורה, שאין בו כמה נרות המאירים לכל צד. אשרי חלקו מי שמשתדל בתורה תמיד. ("כי תָצוּר אל עיר ימים רבים", בלק)
%break
%H כעץ שתול על פלגי מים
%break
.314 מי שמשתדל בתורה, כתוב בו, כי אם בתורת ה' חֶפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, והיה כעץ. למה נסמך אליו הכתוב, והיה כעץ? אלא מי שמשתדל בתורה יומם ולילה, לא יהיה כעץ יבש, אלא כמ"ש, כעץ שתוּל על פַּלגי מים.
%break
כמו אילן, יש בו שורשים, ויש בו קליפות, ויש בו מוח, ויש בו ענפים, ויש בו עלים, ויש בו פרחים, ויש בו פירות, שבעה מינים אלו עולים לשבע פעמים עשר, שהם שבעים. כי הן שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שכל אחת כלולה מעשר. 
%break
אף דברי תורה יש בהם פשט הכתוב, דרוש, רמז הרומז על חכמה, גימטריות, סודות נסתרים, סודות סתומים אלו על אלו, פסול וכשר, טמא וטהור, איסור והיתר. 
%break
מכאן והלאה מתפשטים ענפים לכל צד. והיה כעץ ודאי. ואם לא, אם אין לו כל אלו הענפים, אינו חכם בחכמה.
("כי תָצוּר אל עיר ימים רבים", בלק)
%break
%H העוסק בתורה בעולם הזה זוכה לפתיחת שערים בעולם הבא
%break
.1 וידבר ה' אל משה לאמור, פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן. כתוב, שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך. שמע בני מוסר אביך, זהו הקב"ה. ואל תיטוש תורת אימך, זוהי כנ"י. מוסר אביך, מוסר זהו התורה, שיש בה כמה תוכחות, כמה עונשים.
%break
.2 ומשום שכל מי שעוסק בתורה בעוה"ז, זוכה שיפתחו לו כמה שערים, כמה אורות לעולם ההוא. ע"כ בשעה שנפטר מעוה"ז, התורה מקדימה לפניו והולכת לכל שומרי השערים, מכריזה ואומרת,
%page 402
פּתחו שערים ויבוא גוי צדיק, הַתקינו כיסא לפלוני עבד המלך. כי אין שמחה להקב"ה, אלא במי שעוסק בתורה.
%break
כש"כ אדם, הנֵעור בלילה לעסוק בתורה. כי כל הצדיקים שבגן עדן, מקשיבים לקולו, והקב"ה נמצא ביניהם.
("שמע בני מוסר אביך", פינחס)
%break
%H תורה בלי מצוות
%break
.92 אדם בלא בנים נקרא עקר ואשתו נקראת עקרה. אף כך, תורה בלי מצוות נקראת התורה עקרה. ומשום זה, לא המדרש עיקר אלא המעשה.
("כי רוח עברה בו ואיננו", פינחס)
%break
%H חוזקה של תורה
%break
.1 כמה חזק כוח התורה, וכמה היא עליונה על הכול. כי כל מי שעוסק בתורה אינו ירא מעליונים ומתחתונים, ואינו ירא מהמקרים הרעים שבעולם, משום שהוא אחוז בעה"ח, התורה, ואוכל ממנו בכל יום.
%break
.2 כי התורה מלמדת את האדם ללכת בדרך האמת, מלמדת לו עצה איך לשוב לפני אדונו, ואפילו מוות נגזר עליו, הכול מתבטל ומסתלק ממנו, ואינו שורה עליו. וע"כ צריך לעסוק בתורה יומם ולילה, ולא יסור ממנה. 
%break
כמ"ש, והגית בו יומם ולילה. ואם מסיר ממנו התורה, או שנפרד ממנה, הוא כאילו נפרד מהחיים.
("והגית בו יומם ולילה", ואתחנן)
%break
%H כוונת העיסוק בתורה
%break
.105 לא לחינם אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלֶה אני עליו כאילו פדה אותי ואת בניי מבין העכו"ם. הרי כמה בני אדם עוסקים בתורה ובגמילות חסדים ומתפללים עם הציבור, ולמה הקב"ה ושכינתו וישראל אינם נגאלים?
%break
אלא הפירוש הוא, שיעסוק בתורה, כדי לחבר השכינה עם הקב"ה, ולא לשום כוונה אחרת. גמילות חסד, כי אין חסיד אלא המתחסד עם קונו, 
%break
שכל המצוות שעושה תהיינה כדי לגאול בזכותן את השכינה מהגלות, ולא לשום כוונה אחרת. בזה הוא עושה חסד עם הקב"ה ונקרא חסיד.
("המתחסד עם קונו", כי תצא)
%break
%H להתעטר בתורה ומצוות
%break
.452 וכְתבתָם על מזֻזות ביתך ובשעריך. מזֻזות כתוב חסר ו'. אלא אשריהם ישראל, שהם מצוינים תמיד במצוות. בשׁבְתם, ובלכתם, בשוכבם, ובקומם. כמ"ש, בשבתךָ בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך.
%break
.453 ושיהיו ישראל מעוטרים בתורה ובמצוות, כדי שידבקו תמיד בהקב"ה. כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. וכל הדבק בקונו, אינו ניזוק לעולם.
%break
%page 403
.454 ולא עוד, אלא ששני מלאכי השרת מלַווים את האדם, אחד בימינו, ואחד בשמאלו. כמ"ש, כי מלאכיו יצווה לָך לשמורךָ בכל דרכיך. ולא עוד, אלא שאם תמיד מצוי במצווה, כביכול, שהקב"ה נעשה לו שומר. כמ"ש, ה' שומרךָ.
%break
.455 מה עושה הקב"ה? לוקח מלאך ההולך בימינו, ומעמיד אותו לפניו. והוא עומד במקומו. כמ"ש, ה' צילךָ על יד ימינך. ואותו המלאך שהוא משמאלו, מעמיד אותו אחרי האדם. והקב"ה מימין ומשמאל. נמצא האדם נשמר מכל צדדיו, מי יוכל להזיק לו.
%break
.456 וע"כ, צריך שלא יהיה האדם מצוי בלא תורה ובלא מצוות, אפילו שעה אחת. בביתו הקב"ה שומר אותו מבחוץ, והאדם מבפנים.
("מצוות מזוזה", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H כל הטוב
%break
.219 גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתךָ. כמה הם שוטים בני אדם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים לעסוק בתורה. שהרי התורה הוא כל החיים, וכל החירות, וכל הטוב בעוה"ז ובעוה"ב. חיים הוא בעוה"ז, שיזכו לימים שלמים בעוה"ז, 
%break
כמ"ש, את מספר ימיך אמלא. ויזכה לימים ארוכים בעוה"ב, בשביל שהם חיים שלמים, הם חיים של שמחה, חיים בלי עצבות, חיים שהם חיים, חירות בעוה"ז, חירות מכל.
("בתורה כל החיים", חיי שרה)
%break
%H חירות ממלאך המוות
%break
.220 בדרך כלל, התורה הוא חירות ממלאך המוות, שאינו יכול לשלוט עליו.
%break
בוודאי שאם אדם היה מתדבק בעה"ח, בתורה, לא היה גורם מוות לו ולכל העולם. אלא משום שעזב את עה"ח, התורה, ואכל מעצה"ד, גרם מיתה לו ולעולם.
%break
ומשום זה כשנתן הקב"ה התורה לישראל, כתוב, חרות על הלוחות. אל תקרא חרות, אלא חירות. כי נעשו אז חירות ממלאך המוות. ואלמלא לא חטאו ישראל בעגל, ולא עזבו את עה"ח, תורה, לא היו גורמים, שיחזור המוות לעולם כמתחילה.
%break
והקב"ה אמר, אני אמרתי אלקים אתם, ובנֵי עליון כולכם. אכן כאדם תמותון. כלומר, בקבלת התורה, כיוון שחיבלתם בעצמכם, שחטאתם, אכן כאדם תמותון. וע"כ כל מי שעוסק בתורה, אינו יכול לשלוט עליו אותו נחש הרע שהחשיך העולם. ("בתורה כל החיים", חיי שרה)
%break
%page 404
%H כל מי שעוסק בתורה יש לו חירות בעולם הזה ובעולם הבא
%break
.221 אם מי שלא חטא לא ימות, למה מת משה? ודאי מת, אבל רק שאין מלאך המוות שולט בו. והוא לא מת על ידו ולא נטמא בו. וע"כ נבחן שלא מת, אלא שהתדבק בשכינה והלך לחיי העולם.
%break
.222 וכזה, נקרא חי. ומי שהתקרב לה' נקרא חי. וע"כ כל מי שעוסק בתורה, יש לו חירות מכל, חירות בעוה"ז משעבוד אוה"ע עכו"ם. וחירות בעוה"ב, כי לא ידרשו ממנו דין וחשבון כלל בעולם ההוא.
%break
.223 כמה סודות עליונים סתומים יש בתורה. כמה אוצרות נסתרים יש בה. וע"כ, כשהסתכל דוד בתורה ברוח החכמה, וידע כמה פליאות יוצאות מהתורה, פתח ואמר, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך.
("בתורה כל החיים", חיי שרה)
%break
%H המלך והאומן
%break
.635 אשריהם כל אלו העוסקים בתורה, כי כשהקב"ה ברא את העולם, הסתכל בתורה וברא את העולם. ובתורה נברא העולם, כמ"ש, ואהיה אצלו אָמוֹן. אל תקרא אמון אלא אומן, שהתורה היא אומנות העולם.
%break
.636 התורה היא אומן, בדומה למלך שרצה לעשות היכל. אם אינו לוקח לו אומן, אינו יכול לעשות היכל. כיוון שנעשה ההיכל, אינו עולה בשם האומן, אלא בשם המלך.
%break
שאומרים, אלו היכלות שעשה המלך, מטעם שהמלך נתן המחשבה באלו היכלות.
("ואהיה אצלו אָמוֹן", תרומה)
%break
%H בריאת העולם וקיום העולם
%break
.637 מטרם שנברא העולם, הקדימה התורה לעולם 2000 שנה. וכשרצה הקב"ה לברוא העולם, היה מסתכל בתורה בכל מילה, ועשה כנגדה אומנות בעולם. משום שכל הדברים והמעשים של העולמות, כולם הם בתורה. וע"כ הקב"ה הסתכל בה וברא העולם.
%break
.638 ולא שהתורה בראה את העולם, אלא הקב"ה בהסתכלותו בתורה ברא העולם.
%break
.639 מי יכול להיות אומן אצל הקב"ה? אלא הסתכלות הקב"ה הייתה באופן זה, שכתוב בתורה, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. הסתכל במילה זו וברא את השמיים. בתורה כתוב, ויאמר אלקים, יהי אור. 
%break
הסתכל במילה הזו וברא את האור. וכן בכל דבר שכתוב בתורה, הסתכל הקב"ה ועשה הדבר ההוא. וע"כ כתוב, ואהיה אצלו אמון. כעין זה נברא כל העולם.
%break
.640 כיוון שנברא העולם, כל דבר לא היה מתקיים, עד שעלה ברצון לברוא האדם, שיהיה עוסק בתורה, ובגללה התקיים העולם. עתה, כל מי שמסתכל בתורה ועוסק בה, כביכול, הוא מקיים כל העולם.
%page 405
הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, אדם מסתכל בתורה ומקיים העולם. נמצא, שהמעשה והקיום של כל העולם הוא התורה. משום זה, אשרי האדם העוסק בתורה, כי הוא מקיים את העולם.
("ואהיה אצלו אָמוֹן", תרומה)
%break
%H העוסק בתורה מקיים את העולם
%break
.2 אמר הקב"ה לעולם, בשעה שברא אותו, וברא את האדם: עולם, אתה וטבעך אינם עומדים אלא על התורה, ומשום זה בראתי בך אדם, כדי שיעסוק בתורה. 
%break
ואם לא יעסוק בתורה, הרי אני מחזירך לתוהו ובוהו. והכול הוא בשביל האדם. והתורה עומדת ומכריזה לפני בני אדם, כדי שיעסקו וישתדלו בתורה, ואין מי שיטה אוזניו.
%break
.3 כל מי שעוסק בתורה, הוא מקיים העולם ומקיים כל פעולה שבעולם על תיקונו כראוי.
("ואלה תולדות יצחק", תולדות)
%break
%H גוף אחד
%break
.3 כל מי שעוסק בתורה, הוא מקיים העולם ומקיים כל פעולה שבעולם על תיקונו כראוי. ואין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם.
%break
כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש. 
%break
והכול, הן האדם והן העולם, הוא כדמיון התורה, כי התורה כולה היא איברים ופרקים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר ייתקנו כולם, ייעשו לגוף אחד.
("ואלה תולדות יצחק", תולדות)
%break
%H כל הדברים שבעולם הזה ובעולם הבא הם בתורה
%break
.4 בתורה כל הסודות העליונים החתומים, שאין היכולת להשיג אותם. בתורה כל הדברים העליונים המגולים ואינם מגולים. כלומר, שלרוב העמקות שבהם, הם נגלים למעיין בהם, ותכף נעלמים. ושוב נגלים כרגע, וחוזרים ונעלמים. 
%break
וכן חוזר חלילה תמיד לפני המעיינים בהם. בתורה הם כל הדברים של מעלה שבעולמות העליונים ושל מטה. כל הדברים שבעוה"ז וכל הדברים שבעוה"ב הם בתורה. ואין מי שיסתכל ויידע אותם.
("ואלה תולדות יצחק", תולדות)
%break
%page 406
%H לימוד לשם שמיים
%break
.282 רבי אבא כאשר בא מבבל, היה מכריז, מי רוצה עושר ומי רוצה אריכות ימים בעוה"ב, ילך ויעסוק בתורה. היו מתאספים אליו כל העולם לעסוק בתורה.
%break
רווק, איש אחד פנוי מאישה, היה בשכונתו. יום אחד בא אליו, ואמר לו, אני רוצה ללמוד תורה, כדי שתהיה לי עשירות. אמר לו רבי אבא, הנה ודאי שתזכה ע"י התורה לעשירות. והיה יושב ועוסק בתורה.
%break
.283 לימים, אמר, רבי, אנה הוא העושר? אמר רבי אבא, משמע, שאינו עושה לשם שמיים. ונכנס לחדרו, להתיישב בדעתו, מה לעשות עימו. שמע קול אחד שהיה אומר, אל תעניש אותו, כי אדם גדול יהיה. חזר אליו, אמר לו, שב בני שב, ואני אתן לך עשירות.
%break
.284 בינתיים בא איש אחד, ובידו כלי פז. הוציאו לעיניים והבריק אורו בבית. אמר, רבי, אני רוצה לזכות בתורה. ואני בעצמי לא זכיתי להבין בתורה. 
%break
ואני מבקש, מי שיעסוק בתורה בשבילי. כי יש לי עושר רב שהניח לי אבי, שבעת שישב על שולחנו, היה מסדר עליו 13 כוסות מפז. ואני רוצה לזכות במצוות לימוד התורה, ואני נותן בעד זה עושר.
%break
.285 אמר לאותו איש הפנוי מאישה, עסוֹק בתורה, והאיש הזה ייתן לך עושר. נתן לו האיש אותו הכוס של פז. קרא עליו רבי אבא, לא יַעַרְכֶנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז. ישב ועסק בתורה, ואותו האיש היה נותן לו עושר.
%break
.286 לימים נכנסה חמדת התורה במֵעיו. יום אחד היה יושב ובוכה. מצא אותו רבו שבוכה. אמר לו, על מה אתה בוכה? השיב, ומה אני מניח בשביל זה העושר את חיי עוה"ב! 
%break
איני רוצה ללמוד עוד בשביל האיש, אלא לזכות בתורה בעד עצמי. אמר רבי אבא, עתה משמע, שכבר עושה לשם שמיים.
%break
.287 קרא לאותו האיש ואמר לו, קח העושר שלך, ותן אותו ליתומים ולעניים, ואני אתן לך חלק גדול יותר בתורה, בכל מה שאנו לומדים. החזיר לו הכוס של פז. 
%break
כי אין לך שכר טוב יותר בעולם, כמי שעוסק בתורה. ואין צריכים לתמורה בעדה. כמ"ש, לא יַעַרְכֶנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז.
("היה דבר ה' אל אברם במַחזה", לך לך)
%break
%H תורה שאינה עולה למעלה
%break
.293 כתוב, מה יתרון לאדם בכל עמלו, שיעמול תחת השמש. האם גם עמלה של תורה כך? אלא כתוב, שיעמול תחת השמש, ושונה עמלה של תורה שהיא למעלה מן השמש, שהיא מעליונים.
%break
אלא אף עמלה של תורה כך, כמ"ש, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, אם הוא עמל בתורה בשביל בני אדם, או בשביל כבוד עצמו. 
%break
כי על זה כתוב, תחת השמש. כי תורה זו אינה עולה למעלה. אפילו אם אדם יחיה אלף שנים, ביום שהסתלק מן העולם, יידמה לו כאילו חי רק יום אחד.
("ותֵרֶב חכמת שלמה", ויחי)
%break
%page 407
%H דברי תורה צריכים כוונה
%break
.275 כתוב, היכון לקראת אלקיך ישראל. וכתוב, הַסְכֵּת ושמע ישראל. כי דברי תורה צריכים כוונה, וצריכים להיתקן בגוף וברצון כאחד.
%break
.276 כי דברי תורה צריכים תיקון הגוף ותיקון הלב. ואם לא זה, היה שוכב במיטתו ומהרהר הדברים בליבו. אלא אפילו אחד היושב ועוסק בתורה, השכינה מתחברת עימו. 
%break
ואם השכינה כאן, יהיה שוכב במיטתו? ולא עוד, אלא שדברי תורה צריכים צחות, והשוכב במיטתו אין דעתו צחה.
%break
.277 ועוד, שכל איש הקם לעסוק בתורה מחצות לילה ואילך, כאשר מתעורר רוח הצפוני, הקב"ה נכנס אז להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, והוא עם כל הצדיקים שבגן, כולם מקשיבים לאלו הדברים היוצאים מפיו. 
%break
ואם הקב"ה וכל הצדיקים מתעדנים לשמוע דברי תורה בשעה זו, והוא יהיה שוכב במיטתו?
("והאבן הזאת אשר שמתי מצבה", נוח)
%break
%H התורה לא באה לספר סיפורים בפשטות
%break
.58 אוי לאותו אדם, שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות, ודברי הדיוט של עשיו ולבן וכדומה. כי א"כ, אפילו בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט, ועוד יותר יפים מהם.
%break
ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם יש ביניהם דברים מעולים יותר. א"כ נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, כאותו האופן. אלא שכל דברי התורה הם סודות עליונים.
%break
.59 העולם העליון והעולם התחתון, במשקל אחד נשקלו. ישראל למטה כנגד מלאכים עליונים למעלה. מלאכים עליונים, כתוב בהם, עושה מלאכיו רוחות. 
%break
ובשעה שיורדים למטה, מתלבשים בלבוש של העוה"ז. ואם לא היו מתלבשים בלבוש כעין העוה"ז, לא היו יכולים לעמוד בעוה"ז, והעולם לא היה סובל אותם.
%break
ואם במלאכים כך, התורה שבראה את המלאכים ואת כל העולמות, והם מתקיימים בגללה, על אחת כמה וכמה, כיוון שירדה לעוה"ז, אם לא הייתה מתלבשת באלו הלבושים שבעוה"ז, שהם הסיפורים ודברי הדיוט, לא היה יכול העולם לסבול.
%break
.60 וע"כ הסיפור הזה שבתורה הוא לבושה של התורה. מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש, ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעוה"ב. משום זה אמר דוד, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך. להביט במה שמתחת ללבושה של התורה.
%break
.61 יש לבוש הנראה לכל. ואלו הטיפשים, כשרואים אדם לבוש יפה, שנראה להם הדוּר בלבושו, אין מסתכלים יותר, ודנים אותו ע"פ לבושו ההדור. ומחשיבים את הלבוש כגוף האדם, ומחשיבים גוף האדם כמו נשמתו.
%break
.62 כעין זה היא התורה. יש לה גוף, והוא מצוות התורה, הנקראות גופי תורה. הגוף הזה מתלבש בלבושים, שהם סיפורים של עוה"ז.
%page 408
הטיפשים שבעולם, אינם מסתכלים אלא בלבוש ההוא, שהוא סיפור התורה. ואינם יודעים יותר, ואינם מסתכלים במה שיש תחת הלבוש ההוא.
%break
אלו שיודעים יותר, אינם מסתכלים בלבוש, אלא בגוף, שהוא תחת הלבוש ההוא. החכמים, עבדי המלך העליון, אותם שעמדו בהר סיני, אינם מסתכלים אלא בנשמה שבתורה, שהיא עיקר הכול, תורה ממש. ולעת"ל, עתידים להסתכל בנשמה של הנשמה שבתורה.
%break
.63 אף כך הוא למעלה, שיש לבוש, גוף, נשמה, ונשמה לנשמה. השמיים וצבאם הם הלבוש, וכנ"י, המלכות, היא הגוף המקבל הנשמה, שהיא תפארת ישראל, ז"א. וע"כ המלכות היא גוף לנשמה. כי ז"א מתלבש בה כמו נשמה בגוף.
%break
הנשמה, תפארת ישראל, היא התורה ממש, נשמת התורה, שבה מסתכלים החכמים. ונשמה לנשמה הוא עתיקא קדישא, שבו יסתכלו לעת"ל. והכול אחוז זה בזה, שעתיקא קדישא מתלבש בז"א, וז"א מתלבש במלכות, ומלכות בעולמות בי"ע וכל צבאם.
%break
.64 אוי לאלו הרשעים, האומרים שהתורה אינה יותר מסיפור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר. אשריהם הצדיקים, המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש הזה. 
%break
וע"כ צריכים להסתכל במה שיש תחת הלבוש. וע"כ כל אלו הסיפורים הם לבושים.
("פסח במועדו ופסח שני", בהעלותך)
%break
%H למי נראית התורה ריקנית
%break
.341 אוי אוי לרשעי עולם, שאינם יודעים ואינם מסתכלים בדברי תורה, וכשהם מסתכלים בה, הנה משום שאין בהם תבונה, דברי תורה דומים בעיניהם, כאילו הכול היה דברים ריקים ואין בהם תועלת. 
%break
והכול הוא משום שהם ריקים מדעת ומתבונה, כי כל הדברים שבתורה כולם הם דברים עליונים ומכובדים. ובכל דבר שכתוב בה, יקרה היא מפנינים. וכל חפצים לא ישתוו לה.
%break
.342 וכל הטיפשים אטומי הלב, כשרואים דברי תורה, לא די להם שאינם יודעים, אלא עוד שאומרים, שהדברים נשחתים, דברים שאין בהם תועלת. אוי להם, כאשר ידרוש מהם הקב"ה על כלימתה של התורה, וייענשו בעונש הראוי למורד בריבונו.
%break
.343 כתוב בתורה, כי לא דבר ריק הוא. ואם הוא ריק, אך מכם הוא ריק. כי התורה כולה מלאה מכל האבנים הטובות, והמרגליות היקרות, מכל טוב שבעולם.
%break
.344 שלמה המלך אמר, אם חָכַמתָ, חָכַמתָ לָך. כי כשיתחכם האדם בתורה, התועלת שלו היא, ולא של התורה, כי בתורה אינו יכול להוסיף אפילו אות אחת. 
%break
ולַצְתָ לבדך תישא, כי לא ייגרע כלום, משום זה, מהשבח של תורה. והליצנות שלו לבדו היא, ונשאר בה, לאבדו מעוה"ז ומעוה"ב.
("המקלות", וייצא)
%break
%page 409
%H רפואה לכל צרות העולם
%break
.317 ועתידים בני העולם שיצעקו, ולא יהיה מי שישגיח עליהם. יחפשו ראשיהם בכל רוחות העולם, למצוא איזו הצלה, ולא ישובו עם איזו רפואה לצרתם. אבל רפואה אחת מצאתי להם בעולם: במקום שיימצאו עוסקים בתורה, 
%break
ונמצא ביניהם ספר תורה, שאין בו פסול, כשיוציאו אותו, יתעוררו העליונים והתחתונים. וכש"כ, אם כתוב בו השם הקדוש כראוי להיות.
("ושכבתי עם אבותיי", ויחי)
%break
%H ספר תורה
%break
.318 אוי לדור, שנגלה ביניהם ספר תורה, שטלטלו אותו לרחובה של עיר, כדי להתפלל, ולא התעוררו עליו למעלה ולמטה. שלא התקבלה תפילתם למעלה, משום שתפילתם הייתה בלי תענית ובלי תשובה למטה. 
%break
מי יתעורר עליו להתפלל, בשעה שהעולם בצער רב, והעולם צריך לגשמים, וצריכים להגלות ביותר את ספר התורה, מחמת הדוחק שבעולם?
%break
.319 כאשר העולם בצער, ואנשים מבקשים רחמים על הקברים, כל המתים מתעוררים, לבקש בעד העולם. כי הנפש מַקדימה ומודיעה אל הרוח, שספר התורה נמצא בגלות, שהוגלה מחמת דוחק העולם, והחיים באו על הקברים, ומבקשים רחמים.
%break
.320 אז הרוח מודיע אל הנשמה, והנשמה להקב"ה. ואז מתעורר הקב"ה, ומרחם על העולם. וכל זה הוא על גלות ספר התורה ממקומו, ומשום שהחיים באו לבקש רחמים על קברי המתים.
("ושכבתי עם אבותיי", ויחי)
%break
%H מי שיעורר את הנפשות
%break
.320 אוי לדור, אם צריכים להגלות ספר תורה ממקום למקום. ואפילו מבית הכנסת לבית הכנסת כדי להתפלל, משום שלא נמצא ביניהם מי שישגיח עליהם ויתפלל עליהם. כי אין צדיק ביניהם.
%break
.327 וכאשר לא נמצא צדיק, שמכריזים עליו ביניהם, ואינו נמצא מי שיעורר את הנפשות, בצער שבעולם, אלא ספר תורה, אז העליונים והתחתונים מתעוררים עליו, להתפלל על העולם. אבל הכול צריכים להימצא בזמן ההוא בתשובה.
%break
ואם אינם נמצאים בתשובה, בעלי הדין מתעוררים עליהם, להענישם על טלטול ספר התורה. ולא רק הנפשות. ואפילו הרוח שבגן עדן מתעורר עליהם בשביל ספר תורה, לבקש רחמים.
("ושכבתי עם אבותיי", ויחי)
%break
%page 410
%H שמתעורר ספר תורה בעולם כראוי
%break
.328 כמה הם בני העולם אטומים מכל החושים, שאינם יודעים ואינם משגיחים ואינם שומעים ואינם מסתכלים בדברי העולם, ואיך הקב"ה מתמלא על העולם רחמים בכל זמן ועת, ואין מי שישגיח.
%break
.329 ג"פ ביום בא רוח אחד במערת המכפלה, ומנשב בקברי האבות, ומתרפאים כל עצמותיהם, ועומדים בקיומם. והרוח ההוא מושך טל מלמעלה מראש המלך, חב"ד דז"א, 
%break
ממקום שנמצאים אבות העליונים, מחג"ת שנעשו לחב"ד. וכשמגיע הטל מהם, מתעוררים אבות התחתונים במערה המכפלה.
%break
.330 יורד טל במדרגות ומגיע לגן עדן התחתון. מהטל ההוא מתרחצים הבשמים שבגן עדן. ואז מתעורר רוח אחד, הכלול בשני אחרים. רוח מקו אמצעי, יעקב, הכלול בב' קווים, אברהם ויצחק. 
%break
ועולה ומשוטט בין הבשמים ונכנס בפתח המערה. ואז מתעוררים האבות, הם ונשותיהם, ומבקשים רחמים על הבנים.
%break
.331 וכשהעולם נמצא בצער, ואינם נענים, משום שהאבות ישֵנים מחמת עוונות העולם, ואותו הטל, אינו מקיץ אותם, כי אינו נמשך ואינו נמצא, עד שמתעורר ספר תורה בעולם כראוי. ואז הנפש מודיעה לרוח, והרוח לנשמה, והנשמה להקב"ה.
%break
אז יושב המלך על כיסא רחמים, ומושך מעתיקא הקדוש, שהוא א"א, המשכה מטל הבדולח, מו"ס דא"א, ומגיע לראש המלך, לחב"ד דז"א, ומתברכים האבות, חג"ת דז"א, ונמשך אותו הטל לאלו הישנים, לאבות שבמערת המכפלה. 
%break
ואז מתחברים כולם להתפלל על העולם, ומרחם הקב"ה על העולם. ואין הקב"ה מרחם על העולם, עד שמודיע אל האבות, ובזכותם מתברך העולם.
("ושכבתי עם אבותיי", ויחי)
%break
%H תורה שבכתב ותורה שבעל פה
%break
.13 כל האבות העליונים שאחוזים למעלה, אברהם יצחק יעקב משה אהרון יוסף, רמוזים כולם בתושב"כ, תורת הוי"ה. כי הם ו"ק של ז"א, הנקרא הוי"ה, שעליו כתוב, תורת הוי"ה. וע"כ כולם תושב"כ.
%break
ודוד, שהוא אחוז מחוץ להם, שהוא תשבע"פ, המלכות, רמוז בדברי קבלה, בכתובים. ומשום זה נקראת המלכות קבלה, משום שמקבלת אור מתושב"כ, הנקראת צדיק, יסוד, ונקרא יוסף, ונקרא כל.
("שבעה ימים עליונים", תולדות, זוהר חדש)
%break
%page 411
%H תורה - לימוד בלילה
%break
%H בני החופה
%break
.125 רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה, בלילה, שבו הכלה, מלכות, מתחברת בבעלה. כל אותו הלילה, שלמחרתו, ביום השבועות, הכלה נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, כל החברים, שהם בני היכל הכלה, צריכים להיות עימה, ולשמוח עימה בתיקוניה, 
%break
שהיא מיתקנת בהם. כלומר, לעסוק בתורה, ומתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות המקראות, ובסודי החכמה. משום שאלו הם התיקונים שלה ותכשיטיה. והכלה ועלמותיה באה ועומדת על ראשיהם, ומיתקנת בהם, ושמחה בהם כל אותו הלילה.
%break
ולמחרת, ביום השבועות, אינה באה לחופה אלא עימהם. ואלו החברים, העוסקים כל הלילה בתורה, נקראים בני החופה. וכיוון שבאה לחופה, הקב"ה שואל עליהם, ומברך אותם, ומעטר אותם בעטרותיה של הכלה. אשרי חלקם.
%break
ביאור הדברים. יש בזה ב' פירושים, ושניהם עולים בקנה אחד:
%break
א. כי ימי הגלות נקראים לילה, כי הוא הזמן של הסתרת פניו מבני ישראל. ואז שולטים כל כוחות דפרודא על עובדי ה'. ועכ"ז, דווקא בעת ההיא, מתחברת הכלה בבעלה, ע"י תורה ומצוות של הצדיקים, הנקראים בעת ההיא, המחזיקים את התורה.
%break
וכל המדרגות הנשגבות, הנקראות סודות התורה, מתגלות על ידיהם. כי ע"כ הם נקראים עושיהם, שהם, כביכול, העושים של התורה. ונמצא, שימי הגלות נקראים הלילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. וכל החברים, שהם בני היכל הכלה, הם המחזיקים את התורה.
%break
ולאחר גמה"ת והגאולה השלמה, כמ"ש, והיה יום אחד, הוא ייוודע לה', לא יום ולא לילה, והיה לעת ערב יהיה אור. למחרתו, הכלה נועדת להיות תחת החופה עם בעלה. כי אז ישוב הב"ן להיות ס"ג, ומ"ה יהיה ע"ב. וע"כ נבחן למחרת היום ולחופה חדשה.
%break
והצדיקים בעת ההיא נקראים בני חופה, העוסקים בתורה, שאין בהם עשיה. כי אז כתוב, ומלאה הארץ דעה את ה'. והיות הצדיקים הללו, ע"י מעשיהם הטובים, 
%break
יעלו הב"ן להיות ס"ג, מכוח המשכתם היראה מזמן שעבר, נבחנים שהם עושים את החופה החדשה הזו, וע"כ נקראים בני חופה.
%break
ב. ליל שבועות נקרא הלילה, שבו הכלה מתחברת בבעלה. כי למחרתו נועדת להיות תחת החופה עם בעלה, ביום השבועות, יום קבלת התורה.
%break
אמנם זה עניין אחד עם ביאור הא'. כי ביום קבלת התורה, היה כבר בחינת גמה"ת, כמ"ש, בילע המוות לנצח, ומָחָה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים. כמ"ש, חָרות על הלוחות, אל תקרא חָרות אלא חֵירות, כי באה חירות ממלאך המוות. ("ליל הכלה", הקסה"ז)
%break
%page 412
%H להשתעשע בתורה בחצות הלילה
%break
.363 בחצות הלילה, כשתרנגולים נעורים, מתעורר צד צפון ברוח, קו שמאל בהארת השורוק, הארת חכמה בחוסר חסדים, ג"ר דרוח. קם בקיומו השרביט של צד דרום, קו הימין, חסדים, 
%break
ומזדווג באותו הרוח של קו שמאל, ונכללו זה בזה. ואז שָכְכו דיניו של קו שמאל, ונמתק בחסדים. אז מתעורר הקב"ה במנהגו להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן.
%break
.364 בשעה ההיא, אשרי חלקו של האדם הקם להשתעשע בתורה, כי הקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן מקשיבים לקולו, כמ"ש, היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך, השמיעיני.
%break
.365 ולא עוד, אלא הקב"ה מושך עליו חוט של חסד, שיהיה נשמר בעולם, כדי שהעליונים והתחתונים ישמרו אותו. כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירוֹ עימי.
%break
.366 כל מי שעוסק באותה שעה בתורה, ודאי שיש לו חלק תמידי בעוה"ב. מהו תמידי? המוחין הללו נמשכים מישסו"ת, שזיווגם נפסק ואינו תמידי. אלא בכל חצות לילה, כאשר הקב"ה מתעורר בגן עדן, כל אלו הנטיעות, הספירות, שבגן עדן, הנוקבא, 
%break
יושקו ביותר מאותו הנחל, הנקרא נחל קדומים נחל עדנים, או"א עילאין, שמימיו אינם נפסקים לעולם, שזיווג או"א לא נפסק.
%break
ומי שקם ועוסק בתורה, הנחל ההוא כאילו נשפך על ראשו, ומשקה אותו בתוך הנטיעות שבגן עדן. וע"כ יש לו חלק תמידי גם במוחין דעוה"ב, ישסו"ת, כי המוחין דאו"א כלולים בתוכם גם המוחין דישסו"ת.
%break
.367 ולא עוד, אלא, הואיל וכל הצדיקים שבתוך גן העדן מקשיבים לו, שמים לו חלק באותו שיקוי הנחל, שהם המוחין דאו"א עילאין. ונמצא שיש לו חלק תמידי לעוה"ב, שהם כלולים במוחין דאו"א.
("לילה וחצות לילה", לך לך)
%break
%H הראויים לברך את הקב"ה
%break
.14 כתוב, בָּרכו את ה' כל עבדי ה', העומדים בבית ה' בלילות. מי הם הראויים לברך את הקב"ה? כל עבדי ה'. כי אע"פ שכל אדם בעולם מישראל, כולם ראויים לברך את הקב"ה. אבל ברכות, שבשבילם יתברכו עליונים ותחתונים, מי הם המברכים אותו? 
%break
עבדי ה'. ומי הם שבּרכתם ברכה? העומדים בבית ה' בלילות. אלו הם הקמים בחצות לילה, ומתעוררים לקרוא בתורה. הם העומדים בבית ה' בלילות. 
%break
ושניהם צריכים: שיהיו עבדי ה', ושיקומו בחצות לילה. כי אז הקב"ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן.
("ואלה תולדות יצחק", תולדות)
%break
%page 413
%H חלומו של רבי אבא
%break
.44 רבי אבא ורבי יוסי ישבו ועסקו בתורה עד חצות הלילה.
.45 נרדם רבי אבא, ורבי יוסי היה יושב. ראה את רבי אבא, שפניו מתאדמים, והוא צוחק, וראה אור גדול בבית.
%break
אמר רבי יוסי, משמע מזה, שהשכינה היא כאן. השפיל עיניו, ישב שם עד שהייתה עולה השַׁחרוּת שבבוקר, והאור היה מאיר בבית. בעוד שהיה נושא את עיניו, ראה את השחר וחשך הבית.
%break
.46 התעורר רבי אבא, ופניו היו מאירים, ועיניו צוחקות. אחז בו רבי יוסי. אמר רבי אבא, אני יודע מה שאתה רוצה. חייךָ, סודות עליונים ראיתי. ובשעה שמט"ט שר הפָּנים אחז בנשמה שלי, העלה אותה לחדרים גדולים ועליונים.
%break
.47 וראיתי נשמות שאר הצדיקים עולות לשם. ושר הפנים אמר להם, אשריכם צדיקים, שבזכותכם אני נבנה בבניין קדוש של השם המכובד, שנמשכים לו אורות השם הקדוש, לענות, להשפיע, לצבאותיו של מלך העליון.
%break
וראיתי את תורתי שלמדתי, שהייתה מונחת שם תלֵי תלים, כמגדל גדול. ומשום זה שמחתי בחלקי. ועיניי היו צוחקות.
("והנה סולם מוצב ארצה", וייצא, זוהר חדש)
%break
%H והגית בו יומם ולילה
%break
.43 למנצח על איילת השחר מזמור לדוד. כמה אהובה התורה לפני הקב"ה, שכל מי שעוסק בתורה, אהוב הוא למעלה, אהוב הוא למטה, והקב"ה מקשיב לדיבוריו, ואינו עוזב אותו בעוה"ז, ואינו עוזב אותו לעוה"ב.
%break
.44 וצריכים לעסוק בתורה ביום ובלילה, כמ"ש, והגיתָ בו יומם ולילה. וכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה. ביום, כי הוא זמן עבודה לכל. אבל בלילה, שהוא זמן מנוחה, למה צריכים לעסוק בתורה?
%break
כדי שיהיה נמצא אצלו שֵם שלם. כמו שאין יום בלי לילה. ואינו שלם אלא זה עם זה. כך צריכה התורה להימצא עם האדם יום ולילה, ותהיה השלמות אצל האדם יום ולילה. 
%break
יום הוא ז"א, ולילה הוא הנוקבא. וכשעוסק בתורה יום ולילה, נמצא מייחד ז"א ונוקבא, שזוהי כל השלמות, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.
%break
.45 עיקר הלילה הוא מחצות ואילך. ואע"פ שחצי הלילה הראשון הוא בכלל הלילה, בחצות הלילה הקב"ה בא בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים אשר שם, ואז צריך האדם לקום ולעסוק בתורה.
("וה' הולך לפניהם יומם", בשלח)
%break
%page 414
%H מתנות לבני ההיכל
%break
.46 הקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן, כולם מקשיבים לקולו. כתוב, היוֹשבת בגַנים, חברים מקשיבים לקולךְ, השמיעיני. היושבת בגנים, זוהי כנ"י, המלכות. 
%break
והיא משבחת אל הקב"ה בשבח התורה, בלילה. אשרי חלקו של מי שמשתתף עימה, לשבח אל הקב"ה בשבח התורה.
%break
.47 כשבא הבוקר, באה כנ"י, המלכות, ומשתעשעת בהקב"ה. והוא מושיט לה שרביט החסד. ולא לה בלבד, אלא לה ולכל אלו שמשתתפים עימה. 
%break
מי שעוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך לו חוט של חסד ביום. וע"כ נקראת המלכות איילת השחר, ע"ש שמשבחת להקב"ה בלילה בשבח התורה.
%break
.48 בשעה שצריך להאיר הבוקר, נחשך ונשְׁחר האור, והשַׁחרוּת נמצאת. אז מתחברת אישה בבעלה, שזוהי אשמורת שלישית, כשאישה מספרת עם בעלה, כלומר זו"ן, לסַפר עימו ובאה בהיכלו.
%break
.49 אח"כ, כשצריכה השמש לבוא, הלילה מאיר ובא ולוקח את השמש. ואז כל השערים סתומים, וחמוֹרים נוערים, וכלבים נובחים. וכשנחלק הלילה, מתחיל המלך לקום, והמטרוניתא, המלכות, מתחילה לזמר. 
%break
והמלך, ז"א, בא ודופק על שער ההיכל. ואומר, פתחי לי, אחותי רעייתי. ואז משתעשע עם נשמות הצדיקים.
%break
.50 אשרי חלקו של ההוא, שהעיר בזמן ההוא בדברי תורה. משום זה, כל בני היכל המטרוניתא, כולם צריכים לקום בזמן ההוא לשבח את המלך, וכולם משבחים לפניו. והשבח, העולה מעוה"ז, שהוא רחוק ממנו, רצוי להקב"ה יותר מכל.
%break
.51 כשמסתלק הלילה ובא הבוקר, ונשחר, אז המלך והמטרוניתא בחדווה, בזיווג. ונותן מתנות לה ולכל בני ההיכל. אשרי חלקו של מי שהוא במספר בני ההיכל.
("וה' הולך לפניהם יומם", בשלח)
%break
%H בן להקב"ה
%break
.274 ימינךָ ה' נאדרי בכוח. בשעה שהבוקר, אור החסדים דז"א, מאיר, והאיילה, המלכות, עומדת בקיומה, מתמלא הצד שלה, השמאל, כי הוא מתלבש אז בחסדים, ומתמלאת הארתה. 
%break
ונכנסת במאתיים היכלות של המלך, קו ימין, שאין בו אלא כו"ח, שכל אחד מאה, והם מאתיים. והמלכות, אחר שהושלמה והתמלאה מקו שמאל, נכללת כולה בימין, שהוא מאתיים היכלות.
%break
אדם שעסק בחצות לילה בתורה, בשעה שהתעורר רוח הצפון, השמאל, והחשק של האיילה הזו להתעורר בעולם, להשפיע, הוא בא עימה לעמוד לפני המלך. ובשעה שהאיר הבוקר, מושכים עליו חוט של חסד.
%break
.275 מסתכל ברקיע, כלומר, שמקבל מרקיע, מיסוד דז"א, שורה עליו אור התבונה של דעת הקדוש. והאדם מתעטר בו, שמשיג ג"ר.
%page 415
והכול מפחדים ממנו. אז נקרא האדם הזה בן להקב"ה, בן היכל המלך, שהיא המלכות, בן לזו"ן. נכנס בכל שעריו של המלך ואין מי שימְחה בידו.
%break
.276 בשעה שקורא אל היכל המלך, כתוב עליו, קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת. באמת, כמ"ש, תיתן אמת ליעקב, שיודע לייחד את השם הקדוש בתפילתו כראוי. וזוהי עבודת המלך הקדוש.
%break
.277 ומי שיודע לייחד את השם הקדוש כראוי, מקים אומה יחידה בעולם. כמ"ש, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. וע"כ כל כוהן שאינו יודע לייחד השם הקדוש כראוי, אין עבודתו עבודה. 
%break
כי הכול תלוי בכוהן, הן העבודה העליונה, ייחוד השם, והן העבודה התחתונה, הקורבנות. והוא צריך לכוון ליבו ורצונו, כדי שיתברכו העליונים והתחתונים.
("ימינךָ ה' נאדרי בכוח", בשלח)
%break
%H בני האמונה - היודעים לייחד השם הקדוש
%break
.200 הנה בָּרכו את ה' כל עבדי ה'. שבח זה הוא לכל בני האמונה. ומיהם בני האמונה? 
%break
אלו העוסקים בתורה ויודעים לייחד השם הקדוש כראוי. והשבח של אלו בני האמונה, הוא שעומדים בחצות לילה לעסוק בתורה, ומתדבקים בכנ"י, המלכות, לשבח את הקב"ה בדברי תורה.
%break
.201 בשעה שהאדם קם בחצות לילה לעסוק בתורה, ורוח צפונית, הארת השמאל, מתעוררת בחצות לילה, איילה, המלכות, עומדת ומשבחת להקב"ה, ז"א. 
%break
ובשעה שהיא עומדת, כמה אלפים וכמה רבבות עומדים עימה בקיומם, וכולם מתחילים לשבח את המלך הקדוש.
%break
.202 אותו שזכה וקם בחצות לילה לעסוק בתורה, הקב"ה מקשיב לו. כמ"ש, היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעיני. וכל אותו ההמון של מעלה, וכל בעלי התשבחות, המזמרים לאדונם, 
%break
כולם שוקטים בשביל התשבחות של אותם העוסקים בתורה, ומכריזים ואומרים, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה'. אתם העוסקים בתורה, ברכו את ה'. אתם, שבחו למלך הקדוש. אתם, העטירו את המלך.
%break
.203 ואיילה, המלכות, מתעטרת באדם ההוא, וקמה לפני המלך, ואומרת, ראה באיזה בן באתי אליך, באיזה בן התעוררתי אליך. ומיהם שכל השבח שלהם הוא לפני המלך? העומדים בבית ה' בלילות. 
%break
אלו הם הנקראים עבדי ה', אלו הם הראויים לברך את המלך, והברכה שלהם היא ברכה. כמ"ש, שאו ידיכם קודש וברכו את ה'. אתם ראויים שהמלך הקדוש יתברך על ידיכם, והברכה שעל ידיכם היא ברכה.
("הנה בָּרכו את ה' כל עבדי ה", ויקרא)
%break
%page 416
%H המקיץ משנתו ועוסק בתורה
%break
.367 למנצח על איילת השחר מזמור לדוד. איילת השחר, זוהי כנ"י, שכתוב עליה, איילת אהבים ויעלת חן. והאם איילת השחר היא, המלכות, ולא בכל היום? אלא איילת, מאותו מקום הנקרא, איילת אהבים ויעלת חן. 
%break
והיא באה ממקום שנקרא שחר, כמ"ש, כשחר נכון מוֹצָאו, שהוא חסד. ודוד המלך אמר זה על כנ"י, שזה משמע, מה שכתוב על איילת השחר, שהיא המלכות, בעת שמתלבשת בחסד.
%break
.368 בשעה שהחשיך הלילה, הפתחים של העליונים והתחתונים נמצאים סתומים. וכל החיצוניים מתעוררים ומשוטטים בכל העולם ומחזרים על גופי בני אדם וסובבים מקומותיהם ומיטותיהם, ורואים צורת המלך הקדוש, השומר אותם, 
%break
ומפחדים להזיק, כי האנשים מתחזקים במיטותיהם בדברי השם הקדוש ונשמרים. ונשמות בני אדם עולות כל אחת כראוי לה. אשרי חלקם של הצדיקים, שנשמותיהם עולות למעלה בעת שנתם, ואינן מתעכבות במקום שאינו צריך.
%break
.369 כשנחלק הלילה, כרוז עומד ומכריז, ופותחים הפתחים. אז מתעורר רוח אחד של צד צפון, הארת חכמה שבקו השמאל, ומכה בכינורו של דוד, המלכות, ומנגן מאליו, ומשבחת את המלך, ז"א. והקב"ה משתעשע עם הצדיקים בגן העדן.
%break
.370 אשרי חלקו של מי שמקיץ משנתו בזמן ההוא ועוסק בתורה, וכל מי שקם בזמן ההוא ומשתדל בתורה, נקרא חברו של הקב"ה וכנ"י. ולא עוד, אלא שאלו נקראים אחים ורֵעים אליו, 
%break
כמ"ש, למען אחיי ורעיי אדַבְּרה נא שלום בךְ. ונקראים חברים עם מלאכים עליונים ומחנות עליונים, כמ"ש, חברים מקשיבים לקולךְ.
%break
.371 כשבא היום כרוז עומד ומכריז, והפתחים של צד דרום נפתחים, ומתעוררים הכוכבים והמזלות, ופתחי הרחמים נפתחים, והמלך יושב ומקבל תשבחות מהחברים שקמו בלילה. 
%break
אז כנ"י לוקחת אלו דברי התשבחות, ועולה אל המלך, ז"א. וכל אלו החברים שקמו בלילה, אחוזים בכנפיה של המלכות, ודברי התשבחות שלהם באים ושורים בחיק המלך. אז מצווה המלך לכתוב כל אלו הדברים.
%break
.372 ובספר כתובים כל אלו בני היכלו, הקמים בלילה, וחוט של חסד נמשך עליהם ביום, שמחוט החסד ההוא מתעטר האדם בעטרה של המלך, שהוא ג"ר, ומתייראים ממנו עליונים ותחתונים, והוא נכנס בכל שערי המלך, ואין מי שימחה בידו. 
%break
ואפילו בזמן שבעלי הדין עומדים לדון העולם, אינם דנים עליו דין, משום שהוא נרשם ברשימת המלך, שנודע שהוא מהיכל המלך. אשרי חלקם של הצדיקים העוסקים בתורה, וכש"כ בזמן שהקב"ה משתוקק לדברי תורה, בחצות לילה. ("איילת השחר", ויקרא)
%break
%page 417
%H התורה שלומדים בלילה צחה יותר
%break
.394 התורה, שלומדים אותה בלילה, היא יותר צחה מהתורה, שלומדים אותה ביום, משום שצחוּת התושב"כ היא בתשבע"פ, שהיא המלכות הנקראת לילה. 
%break
ותשבע"פ, המלכות, שולטת בלילה ומתעוררת יותר מאשר ביום. ובזמן שהמלכות שולטת, אז היא הצחות שבתורה.
("שלהבת תחת כנפי התרנגול", ויקרא)
%break
%H שלהבת תחת כנפי התרנגול
%break
.395 כשמתעורר רוח צפון ונחלק הלילה, שלהבת אחת יוצאת ומכה תחת כנפיו של התרנגול, והוא דופק בכנפיו וקורא. 
%break
והשלהבת ההיא כשמגיעה אליו ומתעוררת כנגדו, מביט בה ומזדעזע וקורא, שמביט ומסתכל בשביל כבוד אדוניו, לעשות רצונו, וקורא לבני אדם לקום ולעבוד להקב"ה.
%break
.396 וע"כ נקרא שכְוי, מלשון הבָּטה. ונקרא גֶבר, משום שמתעורר בשלהבת הגבורה, ובצד הגבורה בא לעורר בעולם. אז אלו בני האמונה עומדים, ונותנים גבורה וכוח לכנ"י, המלכות. 
%break
וזה נקרא רינה של התורה. ועל זה שקם בחצות לילה, זכה דוד במלכות, הוא ובניו לעולמים ולדורי דורות.
("שלהבת תחת כנפי התרנגול", ויקרא)
%break
%H לעסוק ברינה של תורה בלילה
%break
.397 וכשהתרנגול קורא, ובני אדם ישנים במיטותיהם ואינם מתעוררים, קורא התרנגול, מכה בכנפיו ואומר, אוי לפלוני, מגודף מאדונו, עזוב מאדונו, שלא התעורר רוחו ולא הביט לכבוד המלך.
%break
.398 כשהאיר היום, כרוז קורא עליו ואומר: ולא אמר, איה אלוהָ עושָיי, נותן זמירות בלילה, כדי לעזור לו באלו התשבחות, שיהיה הכול בעזרה אחת. המלכות נותנת זמירות בלילה, לז"א, כדי לעזור לאדם, שיתעורר גם הוא באלו התשבחות. 
%break
וכשהאדם משבח ועוסק בתורה, היא מעלה מ"ן, ועוזר את המלכות, ונמצאים שניהם בעזרה אחת.
%break
מהו עושיי? אלא בשעה שאדם קם בחצות לילה, ועוסק ברינה של תורה, כי רינה של תורה אינה נקראת אלא בלילה, כשהוא נמצא בעסק התורה. כשהאיר היום, הקב"ה וכנ"י מתקנים אותו בחוט אחד של חסד, שניצל מכל, ולהאיר אותו בין העליונים והתחתונים.
%break
.399 איה אלוה עושיי. עושה לי, היה צריך לכתוב. מהו עושיי? אלא בשעה שקם בחצות לילה ועוסק בתורה, כשהאיר היום, מתעורר אברהם בחוט של חסד שלו. 
%break
והקב"ה וכנ"י מתקנים אותו, ועושים אותו בכל יום ברייה חדשה, כמ"ש, אלוה עושיי.
("שלהבת תחת כנפי התרנגול", ויקרא)
%break
%page 418
%H העוסקים בתורה בלילה, משתתפים בשכינה ומתחברים יחד
%break
.8 כל אלו העוסקים בתורה, מתדבקים בהקב"ה, ומתעטרים בעטרות התורה, ואהובים למעלה ולמטה, והקב"ה מושיט להם ימינו, חסד. ומכ"ש אותם שעוסקים בתורה גם בלילה, 
%break
שהם משתתפים בשכינה ומתחברים יחד. וכשבא הבוקר, הקב"ה מעטר אותם בחוט אחד של חסד, שיהיו נודעים בין העליונים ובין התחתונים.
("בתורה נברא האדם", שמיני)
%break
%H לעורר רוחו לעבודת ריבונו
%break
.5 בני אדם אינם יודעים, ואינם שומעים, ואינם מסתכלים ברצון אדונם, והכרוז קורא לפניהם בכל יום. ואין מי שיקשיב לו, ואין מי שיעורר רוחו לעבודת אדונו.
%break
.6 בשעה שהחשיך הלילה והשערים נסתמים, מתעוררת הנוקבא של תהום הגדול, וכמה גדודי מזיקים נמצאים בעולם. אז מפיל הקב"ה שינה על כל בני העולם, ומפיל שינה אפילו על כל הצדיקים, 
%break
אלו שיש בהם התעוררות של חיים. והרוחות משוטטים בעולם, ומודיעים לבני אדם בחלומם, דברים, מהם שקרים ומהם דברי אמת. ובני אדם נקשרים בשנתם.
%break
.7 כשהתעורר רוח צפון ונחלק הלילה, שלהבת יוצאת ומכה תחת כנפיו של התרנגול, והוא קורא. והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים. ואז כרוז יוצא וקורא, 
%break
וכל בני העולם מתעוררים במיטתם, אלו שיש בהם התעוררות חיים, עומדים ממיטתם לעבודת ריבונם, ועוסקים בתורה ובתשבחות של הקב"ה עד שבא הבוקר.
%break
.8 כשבא הבוקר, כל הצבאות והמחנות של מעלה משבחים להקב"ה. אז כמה שערים נפתחים לכל הצדדים. והשער של אברהם, החסד, נפתח בכנ"י, המלכות, להזמין כל בני העולם ליהנות מהחסדים.
%break
.9 ומי שלא יעורר רוחו לעבודת ריבונו, באיזה פנים יקום לפני המלך, כשיעוררו עליו בדין ויתפסו אותו בשלשלת, כלומר, שיאסרו אותו להביא אותו לדין ולא תימצא לו זכות להינצל? אז כתוב, וכציפורים האחוזות בפח, כָּהם יוקָשים בני האדם. 
%break
ומטרם שיוצא האדם מעוה"ז, בכמה דינים נידונים הנפש עם הגוף, מטרם שנפרדו זה מזה. ואין מי שישגיח על זה.
("בשעה שהחשיך הלילה", מצורע)
%break
%H המלך מושיט מעצמו חוט אחד של ברכות
%break
.152 אחר שנחלק הלילה, ומתאספים כל המלאכים, הנמשכים מקו אמצעי, מתמנה עליהם ממונה אחד, ומאסֵף לכל המחנות. כמ"ש, מאסֵף לכל המחנות לצבְאותם. ושׁמו אסף, כנגד אסף שלמטה,
%page 419
המובא בתהילים. המלכות נקראת אסף, מפני שהארות כל הספירות מתאספות בה, שהיא מקבלת מכולם. והיות שהשר ההוא נמשך ממלכות, ע"כ נקרא שמו אסף.
%break
.153 עד שבא הבוקר. כיוון שבא הבוקר, קם הנער מט"ט, היונק משדי אימו, המלכות, לטהר המלאכים שבלילה, ונכנס לשמש. כשמתעורר הבוקר, אז היא שעת רצון, שהמלכה מספרת עם המלך, ז"א. 
%break
והמלך מושיט מעצמו חוט אחד של ברכות, חסדים, ופורש על המלכה ועל המתחברים עימה, שהם אותם שעוסקים בתורה בלילה, בעת שנחלק.
%break
.154 אשרי חלקו, מי שבא עם המלכה, בשעה שבאה לקבל פני המלך, ז"א, לספֵּר עימו, ונמצא עימה בשעה שהמלך מושיט ימינוֹ, אור החסדים, לקבל את המלכה.
("בעלי שירה, הֵימָן יְדוּתוּן ואסף", אחרי מות)
%break
%H להתחבר עם השכינה בעת שנחלק הלילה
%break
.155 כל אלו שעוסקים בתורה בשעה שנחלק הלילה, הם מתחברים עם השכינה. וכשבא הבוקר, והמלכה, השכינה, מתחברת עם המלך, ז"א, הם נמצאים עם המלך, והמלך פורש כנפיו על כולם. כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו, ובלילה שירוֹ עימי.
%break
.156 בשעה שבא הבוקר, האבות, חג"ת דז"א, מזדמנים עם המלכה, ומקדימים לספֵּר עימה ולהתחבר עימה. ובהם הקב"ה, ז"א, מדבֵּר עימה. והוא קורא לה, לפרוש עליה כנפיו.
("בעלי שירה, הֵימָן יְדוּתוּן ואסף", אחרי מות)
%break
%H תיקון חצות
%break
.51 דודי ירד לגנו לערוגות הבושם, לרעות בגנים וללקוט שושנים. כל השירים קודש, ושה"ש קודש קודשים. כנ"י, המלכות, משבחת להקב"ה, ואומרת לו, דודי. כמ"ש, דודי צח ואדום.
%break
.52 בשעה שיהיה חצות לילה, שלהבת אחת מתעוררת ובאה תחת כנפי התרנגול, וקורא. ובאותה שעה הקב"ה יורד אל גנו, לגן העדן העליון. 
%break
ובאותה שעה מתעורר התרנגול של מעלה, ואומר, קומו כל אלו שהשינה בחוֹרי עיניהם. הנה השעה היא, שתתחבר האיילה, המלכות, בבעלה, ז"א.
%break
אשרי אדם שיקום בחצות לילה לעסוק בתורה, שהקב"ה וכל הצדיקים מקשיבים לקולו. כמ"ש, היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעיני.
%break
.53 בשעה זו, מי שעוסק בתורה, מושפע עליו חוט אחד של חסד. ובשעה זו הקב"ה יורד לגנו, למלכות. יורד לערוגות הבושם.
%break
ערוגות הבושם, הן כמ"ש, בשמים ראש. בשמים, הארת חכמה. ראש, ג"ר. ואלו הם הצדיקים שיש להם אלו המוחין של בשמים ראש, ע"כ נקראו ערוגות הבושם.
%break
%page 420
.54 לרעות בגנים, בשני גנים, בגן עדן של מעלה, בבינה, ובגן עדן של מטה, במלכות, הנקראים העוה"ז, מלכות, והעוה"ב, בינה. ללקוט שושנים, שהם הצדיקים העוסקים בתורה, ששפתותיהם דובבות תורה. 
%break
זה שכתוב, שושנים, אל תקרא שושנים אלא שֶׁשׁוֹנים, שהם שונים תורה. שאפילו בקבר, שפתותיהם דובבות תורה. ועליהם כתוב, וללקוט שושנים, שלוקט אותם מהעוה"ז לפני זמנם. כדי שלא יחטאו.
("חצות לילה", אחרי, זוהר חדש)
%break
%H חצות הלילה היא השעה לקום לעסוק בתורה
%break
.18 מי שרוצה להתקדש ברצון אדונו, לא ישמש אלא מחצות לילה והלאה, או בחצות לילה. כי באותה שעה הקב"ה, ז"א, נמצא בגן עדן, במלכות. וקדושה עליונה מתעוררת. ואז היא השעה להתקדש. זהו לשאר בני האדם. 
%break
תלמידי חכמים, היודעים דרכי התורה, הרי בחצות לילה היא השעה להם לקום לעסוק בתורה, להתחבר בכנ"י, המלכות, ולשבח לשם הקדוש, למלכות, ולמלך הקדוש, ז"א.
("הוי ארץ צלְצַל כנפיים", קדושים)
%break
%H בית המלך
%break
.31 כל העוסק בתורה בלילה, וקם בחצות לילה, בשעה שכנ"י, המלכות, מתעוררת לתקן בית המלך, להמשיך הארת חכמה בשבילו, כמ"ש, בחכמה ייבנה בית, האיש הזה משתתף עימה. 
%break
וזה נקרא שהוא מבית המלך, ונותנים לו כל יום מתיקוני הבית האלו.
("טרף נתן ליראיו", אמור)
%break
%H המייחלים לחסדו
%break
.32 רוצה ה' את יראיו, את המייחלים לחסדו. כמה חפץ הקב"ה בצדיקים, משום שהצדיקים עושים שלום למעלה, באו"א, ועושים שלום למטה, בזו"ן, ומביאים את הכלה לבעלה. ומשום זה חפץ הקב"ה באלו המתייראים אותו ועושים רצונו.
%break
כי ע"י המ"ן שהם מעלים לזו"ן, מעלים גם זו"ן מ"ן לאו"א, ונעשה זיווג למעלה באו"א ולמטה בזו"ן. והכלה, הנוקבא, הם מביאים לבעלה, ז"א, להזדווג. ומשום זה הקב"ה, ז"א, חפץ בהם. כי זולתם לא היה שלום, זיווג, לא למעלה באו"א, ולא למטה בזו"ן.
%break
.33 המייחלים לחסדו הם העוסקים בתורה בלילה ומשתתפים עם השכינה, וכשהגיע הבוקר הם מייחלים לחסדו.
%break
בזמן שהאדם עוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו ובלילה שירוֹ עימי. יומם יצווה ה' חסדו, משום שבלילה שירו עימי.
("ויריצוהו מן הבור", מקץ)
%break
%page 421
%H אהבה רבה בלילה
%break
.217 אף רוחי בקרבי אשחרך. שאתדבק בך באהבה רבה בלילה. כי האדם צריך לקום בכל לילה, מאהבת הקב"ה, לעסוק בעבודתו עד שיתעורר הבוקר, וימשוך עליו חוט של חסד. 
%break
אשרי חלקו של אדם, שאוהב את הקב"ה באהבה זו. ואלו צדיקי אמת, שאוהבים כך את הקב"ה, העולם מתקיים בשבילם, ושולטים על כל גזרות קשות שלמעלה ושלמטה.
("נפש ורוח", אחרי מות)
%break
%H הקמים ממיטתם לעסוק בתורה
%break
.379 ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. כשהקב"ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, כל הדברים, המדרגות שבעולם התחתון, במלכות, וכל העליונים והתחתונים מתעוררים כנגדו. 
%break
וכל האילנות, המדרגות, שבגן עדן, פותחים בשבחים כנגדו. כמ"ש, אז ירננו עצי היער מלפני ה', כי בא. ואפילו העופות שבארץ, כולם דובבים שבח לפניו.
%break
אז יוצאת שלהבת ומכה בכנפיו של התרנגול, וקורא ומשבח למלך הקדוש, וקורא לבני אדם שישתדלו בתורה, ובשבח אדונם ובעבודתו. אשרי חלקם של אותם הקמים ממיטתם לעסוק בתורה.
%break
.380 כשבא הבוקר, הפתחים שבדרום, החסד, נפתחים, ושערי רפואה יוצאים לעולם, ורוח מזרח, ז"א, מתעורר, ורחמים נמצאים, וכל אלו הכוכבים והמזלות, שהם מדרגות, 
%break
הממונים תחת ממשלתו של הבוקר הזה, שהוא יסוד המאיר חסדים, כולם פותחים בשבח ובזמירות למלך העליון, כמ"ש, ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים.
%break
מה רוצים כאן בני אלקים, שהם דין, שמזמינים תרועה בבוקר הזה, זמן החסד, והרי כל הדינים עוברים בזמן שהחסד מתעורר בעולם? 
%break
אלא ויריעו כל בני אלקים, פירושו, שנשבר כוח דינים הקשים, ונשברה העוצמה שלהם. כי ויריעו פירושו, שנשברו, כמ"ש, רועָה התרועעה הארץ.
("ברון יחד כוכבי בוקר", ויקרא)
%break
%H שישים נשימות
%break
.34 דוד המלך היה נם כסוס ושנתו מועטת. וא"כ, איך היה קם בחצות לילה, הרי שיעור של שישים נשימות של שנת הסוס מעט הוא, ולא היה מקיץ אפילו בשליש לילה?
%break
.35 אלא בשעה שבא לילה, היה יושב עם כל גדולי ביתו ודן דינים, ועסק בדברי תורה. כלומר, שלא הלך לישון בתחילת הלילה, אלא סמוך לחצות לילה.
%page 422
ואח"כ היה ישן את שנתו עד חצות לילה, וקם בחצות לילה, והתעורר ועסק בעבודת ריבונו בשירות ובתשבחות.
%break
.36 כי דוד המלך חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, ודוד המלך היה שומר עצמו כל ימיו שלא יטעם טעם מיתה, משום ששינה הוא אחד משישים במיתה. ודוד, משום מקומו, שהוא חי, לא ישן אלא שישים נשימות. 
%break
כי עד שישים נשימות חסר אחת, הוא חי. משם והלאה טועם האדם טעם המוות, ושולט עליו הצד של רוח הטומאה.
%break
.37 וזה שהיה דוד המלך שומר את עצמו, שלא יטעם טעם המוות, ולא ישלוט עליו הצד של הרוח האחר, משום ששישים נשימות חסר אחת, הן של החיים שלמעלה, עד שישים נשימות הן שישים נשימות עליונות, והחיים תלויים בהן, ומכאן ולמטה הוא המוות.
%break
.38 וע"כ היה דוד המלך משער השיעור של הלילה עד חצות, כדי שיתקיים בחיים ולא ישלוט עליו טעם המוות. וכשנחצה הלילה, היה דוד מתקיים במקומו, במדרגתו, שהוא חי וקיים, כי הקיץ משנתו ואמר שירות ותשבחות. 
%break
כי כשמתעורר חצות לילה, וכתר הקדוש, הנוקבא, מתעורר, צריך שלא ימצא את דוד מתקשר במקום אחר, במקום המוות.
%break
.39 משום שכאשר נחצה הלילה והקדושה העליונה מתעוררת, ואדם הישן במיטתו אינו מתעורר, שאינו מקיץ משנתו להשגיח בכבוד ריבונו, הרי הוא מתקשר במוות, ומתדבק במקום אחר, בס"א. 
%break
וע"כ היה קם תמיד דוד המלך בחצות לילה, להשגיח בכבוד ריבונו, חי אצל חי, ולא נם בשנתו עד לטעום טעם המוות, ומשום זה היה נם כסוס, שישים נשימות ולא בשלמות, שהיו חסרות אחת.
%break
שינה, סתימת העיניים, המוחין, כמו הישֵן השוכב בעצימת העיניים בלי דעת. ושורשו נמשך משליטת הארת קו השמאל, חכמה, בעת שהיא במחלוקת עם קו הימין, חסדים, שמטעם שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים, המוחין נסתמים.
%break
והיקיצה משינה נמשכת מהקו האמצעי. כי מצב השינה נמשך עד עליית הקו האמצעי עם המסך דחיריק שבו, שהוא נקודת מנעולא, הממעט את קו השמאל ומכלילו בימין, 
%break
שהחכמה שבשמאל נכללת בחסדים שבימין. ואז נפתחים המוחין, והחכמה יכולה להאיר.
("שישים נשימות", וייגש)
%break
%H תיקון היקיצה
%break
.39 והנה הנוקבא, שנקראת לילה, מקבלת בניין ספירותיה מז"א. וע"כ נחלקת גם היא על נקודת החזה כמוהו. שמנקודת חצות לילה, מחזה ולמעלה, שש שעות הראשונות עד חצות לילה, אין שם כוח הדין והמוות מנקודת המנעולא כלל. 
%break
אלא מנקודת החזה ולמטה, שש שעות השניות, אם יש בהם תיקון היקיצה, נעשו גם הם חיים וקדושה, כמו החג"ת שלמעלה.
%break
אבל אם אין בהם תיקון היקיצה, ההכרעה שבקו אמצעי, אלא שנמשכת שליטת השמאל בלי ימין, השינה, הנה אז מתעורר כוח המוות שבמנעולא שבנקודת החזה, ונמצאים הנה"י שמחזה ולמטה, שש שעות השניות אחר חצות לילה, שהם בשליטת המוות והס"א.
%break
.46 מתוך כך ודאי הוא שאלו שישים נשימות, שש השעות שמקודם חצות לילה, הם של חיים, בין למעלה בעולמות העליונים, מחזה ולמעלה של הנוקבא, ובין למטה בעוה"ז. 
%break
ואחר נקודת החצות יש שישים נשימות אחרות, חג"ת נה"י שמחזה ולמטה, שהן כולן מצד המוות, ומדרגת המוות עליהם,
%page 423
נקודת המנעולא שבנקודת החזה, שהוא גורם כל מוות שבעולם. ואלו שישים נשימות שמחזה ולמטה, נקראות תרדמה. וכולן הן טעם המוות.
%break
.47 ומשום זה דוד המלך היה מתדבק באלו שישים נשימות של חיים, בשש השעות שמקודם חצות לילה, שלמעלה מחזה. שאין כוח הדין והמוות שבנקודת החזה יכול להגיע אליהם. ומשם והלאה לא היה ישן כלל. כמ"ש, אם אֶתן שְׁנַת לעיניי. ("שישים נשימות", וייגש)
%break
%H אנחנו חיים ואין לנו חלק בצד המוות כלום
%break
.48 דוד המלך אמר, ה' אלקי ישועתי, יום צעקְתי, בלילה נגדך. דוד המלך היה קם בחצות לילה ועסק בתורה בשירות ובתשבחות לשמחת המלך והגבירה. וזהו שמחת האמונה בארץ, משום שזהו שבח של האמונה, השכינה, הנראית בארץ.
%break
.49 כי למעלה פותחים בשמחה, שירה, כמה מלאכים עליונים בכמה אופנים, שהם משבחים בלילה בכל הצדדים, אפילו בהארת צד שמאל. כי אז שליטת הנוקבא, כמ"ש, וַתָקָם בעוד לילה. כעין זה למטה בארץ, מי שמשבח בארץ אל הקב"ה בלילה, חפץ בו הקב"ה. 
%break
וכל המלאכים הקדושים המשבחים אל הקב"ה, כולם מקשיבים לאותו המשבח אל הקב"ה בלילה בארץ. כי שירה זו היא בשלמות, להגדיל כבוד הקב"ה מלמטה, ולזמר בשמחת הייחוד.
%break
.50 דוד המלך אמר, ה' אלקי ישועתי. מתי ה' אלקי ישועתי? הוא ישועתי ביום ההוא שהקדמתי שירה בלילה אליך, כי אז הוא ישועתי ביום.
%break
.51 כי בלילה מי שמשבח לריבונו ברינה של תורה, מתחזק אז בגבורה ביום בצד ימין, חסד. שהחכמה, שקיבל בלילה מצד שמאל, מתלבש ביום בחסד מצד ימין. 
%break
כי חוט אחד של חסד יוצא מצד ימין. ואז הוא נמשך עליו ומתחזק בו. וע"כ אמר דוד, ה' אלקי ישועתי, יום צעקְתי.
%break
.52 ומשום זה אמר, לא המתים יהללו יה. לא המתים, משום שחי לחי צריך לשבחַ. ומת לחי אינו כן, שכתוב, לא המתים יהללו יה. ואנחנו נברך יה, כי אנחנו חיים, ואין לנו חלק בצד המוות כלום. דוד המלך הוא חי, וקרב לחֵי העולמים, 
%break
ומי שקרב אליו, לחי העולמים, הוא חי, כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. וכתוב, ובְנָיָהוּ בן יְהוֹיָדָע בן איש חי רב פעלים מקַבְצְאֵל.
("שישים נשימות", וייגש)
%break
%page 424
%H תיקון וגמר התיקון
%break
%H תיקון העולם
%break
.482 עתיד הקב"ה לתקן העולם, ולתקן את רוח החיים בבני אדם, באופן שיאריכו ימים לעולם. כמ"ש, כי כימֵי העץ ימי עַמי. וכתוב, בילַע המוות לָנצח.
("לא ידוֹן רוחי באדם", בראשית-א)
%break
%H תיקון המציאות
%break
.174 וזה ששאל הזוהר על הכתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה, שהמשמעות היא, שראה הקב"ה רק את כל אשר עשה במעשה בראשית, 
%break
ולא את השמיים והארץ העתידים להיתקן ע"י מע"ט של בני אדם, העתידים לעשות בכל דור. והאם אינו רואה קודם שעשה, גם מה שעתיד להיתקן בכל דור ע"י מע"ט עד גמה"ת?
%break
וזהו שמתרץ, שהכתוב, את כל, פירושו כל המע"ט העתידים להתחדש בכל דור ע"י הצדיקים. אשר עשה, כלומר, מעשה בראשית, אשר כבר עשה.
%break
כי בהיות תיקון המציאות, שנתקן ע"י הקב"ה במעשה בראשית, יסוד ושורש לתיקונים של מעשי בני אדם, נמצא לפי זה, אשר מעשי בני אדם כלולים במעשה בראשית. 
%break
וע"כ נסמכה ראיית העתיד אל ראיית מעשה בראשית שכבר עשה. כלומר, את כל, זה ראיית העתיד, אשר עשה, זה מעשה בראשית.
("ויַרְא אלקים את כל אשר עשה", בראשית-ב)
%break
%H עזר כנגדו
%break
.24 כתוב באדם, לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו. זו הנשמה, שהיא אצלו עזר להוליך אותו בדרכי קונו. וזהו שלומדים, הבא להיטהר עוזרים לו. כשהאדם הולך בדרכי קונו הרבה עוזרים לו, נשמתו עוזרת לו, 
%break
מלאכי השרת עוזרים לו, שכינתו של הקב"ה עוזרת לו. וכולם מכריזים לפניו ואומרים, בלכתךָ לא יֵיצַר צעדך ואם תרוץ לא תיכשל. נשמותיהם של צדיקים עוזרות לו.
("בארצות החיים", נוח, זוהר חדש)
%break
%page 425
%H להתקרב להקב"ה
%break
.261 ע"י התעוררות של מטה נמצאת התעוררות של מעלה, כמ"ש, אני לדודי ועליי תשוקתו. כי לא מתעורר מלמעלה מטרם שמתעורר מלמטה. והברכות של מעלה אינן נמצאות, אלא רק במה שיש בו ממש, ולא במקום ריק, שאין בו ממש.
%break
.268 כתוב, אני לדודי ועליי תשוקתו. שבתחילה, אני לדודי, ואח"כ, ועליי תשוקתו. אני לדודי, לתקן לו מקום בתחילה, בהתעוררות של מטה. ואח"כ, ועליי תשוקתו.
%break
.269 השכינה אינה נמצאת עם הרשעים. כיוון שאדם בא להיטהר, ולקרב את עצמו אל הקב"ה, אז שורה עליו השכינה. וכמ"ש, אני לדודי, בתחילה. ואח"כ, ועליי תשוקתו. כי כשבא האדם להיטהר, מטהרים אותו. ("אחר הדברים האלה", לך לך)
%break
%H הכול ברשותו של הקב"ה
%break
.327 דוד המלך אמר, כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו. מי אל, מי הוא המושל או הממונה, שיכול לעשות דבר מבלעדי ה'? אלא שעושים מה שהצטוו מאת הקב"ה, כי כולם אינם ברשותם עצמם, ואינם יכולים לעשות משהו. 
%break
ומי צור, ומי הוא תקיף, שיוכל לעשות כוח וגבורה מעצמו, מבלעדי אלקינו? אלא כולם הם ביד הקב"ה, ואינם יכולים לעשות משהו אלא רק ברשותו.
%break
.328 כי מי אל מבלעדי ה'. כי הכול הוא ברשותו של הקב"ה. ולא כמו הנראה במראה הכוכבים ומזלות, שהם מראים דבר, והקב"ה מחליפו לאופן אחר. ומי צור מבלעדי אלקינו, שאין צייר כמו הקב"ה, 
%break
שהוא צייר השלם, שעושה ומצייר צורה תוך צורה, עובּר במעי אימו, ומשלים אותה הצורה בכל תיקוניה, ומכניס בתוכה נפש עליונה, הדומה לתיקון העליון.
("כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו", לך לך)
%break
%H הקב"ה עושה תחבולות ומסבב סיבות בעולם
%break
.296 הקב"ה מסבּב סיבות בעולם, ומביא אורות משחיתים שיעשו מעשיו, ואח"כ מהפך אותם ועושה אותם באופן אחר. 
%break
כמ"ש, והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפועלם. מדרך הקב"ה להביא תחילה אורות משחיתים, העושים מעשים של חורבן, ואח"כ מהפך אותם ומתקן אותם.
%break
.297 במה מהפך אותם? הקב"ה עושה תחבולות ומסבב סיבות להפוך אותם עד שאינם כמו הקודמים. לפי פועלם של בני אדם, לפי המעשים שהם עושים, כך מהפך אותם המעשים של אורות משחיתים. 
%break
שמעשי בני אדם גורמים להפוך אותם המעשים בכל מה שהקב"ה מצווה אותם על פני תבל, שמקבלים כל מיני צורות שבעולם לפי ערך מעשיהם של בני אדם. עמון ומואב יצאו ע"י מעשה מקולקל כזה, ולבסוף יצאו מהם כל מלכי יהודה ומלך המשיח.
%break
.298 ויש שמתחילה יצאו טובים וראויים לקיום, אלא שהתקלקלו בסיבת מעשי בני אדם, ואח"כ מהפך אותם הקב"ה אם עושים תשובה.
("ויעל לוט מצוער", ויירא)
%break
%page 426
%H תיקון הגוף לקבל אור הגדלות
%break
.38 אחר שנשלמה הנוקבא, והיא רוצה להשפיע נשמות לבני אדם, אשר גופם נמשך מנוקבא מטרם תיקונה, ואינם ראויים לקבל אור הנשמה, היא חוזרת ומתמעטת לו"ק בלי ראש, 
%break
שהוא הפגם של הנחש הרע, שע"י זה נפגמות גם הנשמות שבה. ומשפיעה את הנשמות הפגומות לבני אדם, כדי שגופם יקבל את הפגם והקטנות של הנשמות.
%break
ואז נעשו הגופים מוכשרים לקבל גם את אור גדלות הנשמות. הרי שעניין הפגם הזה, אשר הנשמות פוגמות את הגופים, הוא לתיקון הגוף להכשיר אותו לקבל אור הגדלות.
%break
כי אחר שהגוף נשבר ע"י הפגם והקטנות של הנשמה, שנעשה בזה כלי לקבל גם את הגדלות של הנשמה, אז רוצה בהם הקב"ה. משא"כ בטרם שהגוף נשבר מחמת פגם הנשמה, אינו רוצה בהם הקב"ה, 
%break
כי אינו ראוי לקבל אור הנשמה, להיותו נמשך מהנוקבא מטרם תיקונה, שצ"א רוכב עליהם.
("אך אל הפרוכת לא יבוא", ויישב)
%break
%H והנה טוב מאוד
%break
.165 כתוב, ויַרְא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב, מלאך הטוב. מאוד, מלאך המוות. והקב"ה מזמין את תיקוניו לכל, עד שאפילו מלאך המוות חוזר להיות טוב מאוד.
("הזקן", משפטים)
%break
%H אם חזר בתשובה, הקב"ה מקבל אותו מיד
%break
.226 אם חזר בתשובה ותיקן אותו המקום שפגם בחייו, הוא מתקבל לפני המלך הקדוש, הוא לוקח אותו ומתקן אותו על תיקונו אח"כ. וזה נקרא בעל תשובה. כי ירש מושבו של המקום ההוא, של הנהר הנמשך ויוצא, המלכות, 
%break
כי נהר הנמשך ויוצא הוא יסוד, ומושבו הוא המלכות. ומתקן את עצמו ממה שהיה בתחילה. כיוון שנתקן ושב בתשובה, הוא עולה על תיקונו. שאין דבר בעולם ואין מפתח בעולם שלא ישבור, אותו השב בתשובה.
%break
.227 ייצא בגפו. גפו פירושו שבח והתעלות. המקום שבעלי תשובה עולים, שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם. ומשום זה, כיוון ששב בתשובה, הקב"ה מקבל אותו מיד.
("הזקן", משפטים)
%break
%H אין דבר בעולם העומד לפני התשובה
%break
.228 אין דבר בעולם העומד לפני תשובה. ואת כולם הקב"ה ודאי מקבל. ואם שב בתשובה, הרי מזומנת לו דרך החיים. ואע"פ שפגם מה שפגם, הכול נתקן, והכול חוזר על תיקונו.
%break
%page 427
כי אפילו במה שיש בו שבועה, הקב"ה מקבל אותו. מכאן, שהתשובה שוברת כמה גזרות ודינים וכמה שרשראות של ברזל, ואין מי שעומד לפני תשובה.
%break
.229 על זה כתוב, ויָצאו ורָאו בפגרֵי האנשים הפושעים בי. פשעו בי, אינו כתוב, אלא, הפושעים בי. אותם שלא רצו לשוב בתשובה ולהתנחם על מה שעשו. אבל אם התנחמו ועשו תשובה, מקבל אותם הקב"ה.
%break
.230 משום זה אדם זה, אע"פ שפָשע בו, ופגם במקום שלא צריך, ושב לפניו, הוא מקבל אותו ומרחם עליו. כי הקב"ה הוא מלא רחמים, ומתמלא רחמים על כל מעשיו. כמ"ש, ורחמיו על כל מעשיו.
%break
אפילו על בהמות ועל עופות מגיעים רחמיו. אם עליהם מגיעים רחמיו, כש"כ על בני אדם, היודעים ונודעים לשבּח לאדונם, שמגיעים עליהם רחמיו, ושורים עליהם. ועל זה אמר דוד, רחמיך רבּים ה', כמשפטיך חַיֵיני. ("הזקן", משפטים)
%break
%H לזכות את הרשעים
%break
.38 ועל זה כתוב, וייקחו לי תרומה מאת כל איש. ממי שנקרא איש, שהתגבר על יצרו. וכתוב, אשר יידבנוּ ליבו. שירצה בו הקב"ה. כמ"ש, לךָ אָמר ליבי. צוּר לבבי. וטוֹב לב. וייטַב ליבו. כולם הלב של הקב"ה, הרצון שלו. 
%break
אף כאן, אשר יידבנו ליבו, הוא הלב של הקב"ה. לכן כתוב, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו, תיקחו את תרומתי. ממנו תיקחו את תרומתי, כי שם נמצא הקב"ה, ששורה בו. ולא במקום אחר.
%break
.39 ומאין אנו יודעים, כי הקב"ה רוצה בו ושם משכנו בתוכו? כשאנו רואים, שרצון האדם לרדוף ולהשתדל אחר הקב"ה בליבו, בנפשו וברצונו, ודאי אנו יודעים ששם שורה השכינה. 
%break
אז צריכים לקנות את האדם ההוא בכסף מלא, להתחבר עימו וללמוד ממנו. ועל זה לומדים, וקְנה לך חבר. בשכר מלא צריכים לקנות אותו, כדי לזכות בשכינה השורה בו. עד כה צריכים לרדוף אחר איש צדיק ולקנות אותו.
%break
.40 אף כך הצדיק ההוא צריך לרדוף אחר הרשע, ולקנות אותו בשכר מלא, כדי שיעביר ממנו הזוהמה ההיא, ולהכניע הס"א. ויעשה אותו, כי נחשב לו כאילו הוא ברא אותו. וזהו שבח, שיתעלה בו כבוד הקב"ה יותר משבח אחר. 
%break
וההתעלות הזו היא יתֵרה מכל, משום שהיא גרמה להכניע הס"א, ולהעלות כבוד הקב"ה. ועל זה כתוב באהרון, ורבים השיב מעוון. וכתוב, בריתי הייתה איתו.
%break
.41 כל מי שאוחז ביד הרשע, והשתדל בו שיעזוב דרך הרע, הוא עולה בג' עליות, מה שלא עלה כך אדם אחר. גורם להכניע את הס"א, גורם שיתעלה הקב"ה בכבודו, וגורם לקיים כל העולם בקיומו למעלה ולמטה. ועל אדם זה כתוב, בריתי הייתה איתו החיים והשלום. 
%break
וזוכה לראות בנים לבניו, וזוכה בעוה"ז, וזוכה לעוה"ב. כל בעלי הדין לא יכלו לדון אותו בעוה"ז ובעוה"ב. נכנס בי"ב שערים שברקיע, ואין מי שימחה בידו.
("שלושה צבעים בתוך שלהבת", תרומה)
%break
%page 428
%H היו הולכים ורודפים אחרי הרשעים
%break
.46 וכרוז יוצא, וקורא, ואומר, עליונים ותחתונים העידו עדות, מי הוא שעושה נפשות ומזכה את הרשעים, שמחזיר אותם למוטב, שראוי לעטור אותו בעטרת המלכות על ראשו, שראוי לבוא עתה לפני המלך והמלכה, כי המלך והמלכה שואלים עליו.
%break
.47 אז מזדמנים שני עדים, מאלו עיני ה' המשוטטות בכל העולם, המלאכים המשגיחים על העולם, העומדים אחר הפרוכת, ומעידים עדות זו, ואומרים, הרי אנחנו עדים על פלוני בן פלוני, זה הוא שעשה נפשות למטה, 
%break
נפשות הרשעים שהיו בצד האחר. אז התכבד הקב"ה בשמחה שלמה. אשרי חלקו, שגם אביו נזכר בזכותו לטובה. כי העידו פלוני בן פלוני.
%break
.48 בה בשעה הזדמן ממונה אחד, הגזבר על צורות הצדיקים, בשימוש אותיות, בזיווג האותיות של השם, נקרא יהוֹדיעָם, שיש בו יה"ו מאותיות השם, 
%break
והוא בכתר של זיווג האותיות י"ה של השם הקדוש, בדעת. ורומז הקב"ה לממונה, ומביא צורת אדם, שעשה נפשות הרשעים ומעמיד אותו לפני המלך והמלכה.
%break
.49 אמר רבי שמעון, אני מעיד עליי שמיים וארץ, שבשעה ההיא מוסרים לו צורת הצדיק ההיא, כי אין צדיק בעוה"ז, שאין צורתו חקוקה למעלה תחת ידו של הממונה הזה. 
%break
ומוסרים בידו של הצדיק שבעים מפתחות, שכל אוצרות אדונו בהם, שזה ז"ת דחכמה, אז המלך מברך לצורת צדיק, בכל הברכות שבירך את אברהם, כשעשה נפשות הרשעים, כמ"ש, את הנפש אשר עשו בחרן.
%break
.50 והקב"ה רמז לד' מחנות מלאכים עליונים, ולוקחים הצורה ההיא והולכים עימה, והוא נכנס לשבעים עולמות גנוזים, שלא זכה בהם אדם אחר זולתו, כי אלו הגנוזים הם לאותם שעושים נפשות הרשעים. 
%break
ואם בני אדם היו יודעים כמה תועלת וזכות זוכים בגללם כשמזכים אותם בתשובה, היו הולכים אחריהם ורודפים אותם, כמי שרודף אחר החיים.
("שלושה צבעים בתוך שלהבת", תרומה)
%break
%H מי שמשתדל אחר הרשעים
%break
.51 עני מזכה בני אדם בכמה טובות, בכמה אוצרות עליונים, והוא אינו כמי שזיכה את הרשעים. מה בין זה לזה? אלא מי שמשתדל ועושה צדקה עם העני, הוא משלים חיים לנפשו, וגורם לו להתקיים וזוכה בגללו בכמה טובות בעולם ההוא. 
%break
ומי שמשתדל אחר הרשעים להחזיר אותם בתשובה, הוא משלים יותר, כי עושה לצד האחר של אלוהים אחרים שייכנע ולא ישלוט, ומעביר אותו מממשלתו, 
%break
עושה שהקב"ה מתעלה על כיסא כבודו, עושה לאותו רשע נפש אחר, אשרי חלקו.
("שלושה צבעים בתוך שלהבת", תרומה)
%break
%page 429
%H תיקון במלכות
%break
.363 וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר יידבנו ליבו. סוד הסודות ליודעי חכמה. כשעלה ברצון סתר כל הסתרים, כתר, לעשות כבוד לכבודו, השיב רוח מנקודה עליונה, חכמה, רוח חכמה, 
%break
הנמשך מלמעלה למטה, למלכות, כי החכמה מתגלה רק במלכות. ועשה שם תיקונו, כדי להתיישב בעוה"ז.
%break
ועשה שם תיקון, משום שאם לא היה עיקר ושורש של עוה"ז מתוקן במלכות, לא היה כלי להשפיע בעוה"ז כלל. ואם לא ישפיע לעוה"ז, היה העולם נאבד מיד, ולא היה יכול להתקיים אפילו רגע אחד. אבל משום שעשה תיקון במלכות, מעוה"ז, 
%break
מתמלאת המלכות מצד אחד להשפיע לעוה"ז, ומצד אחר להשפיע למלאכים העליונים. והכול ניזונים ממנה ביחד.
("מאת כל איש אשר יידבנו ליבו", תרומה)
%break
%H מעשיהם של התחתונים
%break
.89 כל הסודות וכל הקדושות היקרות, כולם תלויים בשביעי, במלכות. ושביעי העליון הוא עולם העליון, הנקרא עוה"ב, בינה. וממנה מאירים כל הנרות וכל הקדושות וכל הברכות אל המלכות.
%break
וכשהגיע הזמן לחדש הברכות והקדושות שיאירו, צריך להשגיח בכל התיקון של העולמות כולם, כדי לחדש הברכות והקדושות. וכל התיקונים לקיים כל העולמות, 
%break
עולים מן התחתונים, אם מעשיהם ישרים. ואם אינם ישרים, אז עומדת המלכות, שאינה מאירה עד שיפרידו הרשעים מן הצדיקים, ואז מתעורר הדין.
%break
.90 ומהדין ההוא מתחזק הס"א ומקטרג, כדי שייתנו לו אלו הרשעים. משום שעליו כתוב, ולכל תכלית הוא חוקר. ומכסה את הלבנה שלא תאיר. ולמה אינו מוסר את הרשעים בידי המקטרג? משום שאין חפצו של הקב"ה להאביד מעשה ידיו. ("תקעו בחודש שופר", תצווה)
%break
%H עצה שהקב"ה נתן לישראל
%break
.91 ובס"א נמצאת קליפה קשה, שאי אפשר לשבור אותה, חוץ מאשר בעצה שהקב"ה נתן לישראל, שכתוב, תקעו בחודש שופר בכֵּסֶה ליום חגנו. כדי לשבור כיסוי ההוא, שהתכסתה ממנו הלבנה, המלכות, ואינה מאירה.
%break
.92 וכשישראל מתעוררים למטה בתקיעת שופר, קול היוצא משופר, בוטש באוויר ובוקע רקיעים, עד שעולה לאבן החזק, הס"א, המכסה את הלבנה. כשהוא משגיח ומוצא התעוררות הרחמים, אז ס"א, שעלה ועומד למעלה ומכסה את הלבנה, מתבלבל.
%break
אז עומד הקול ההוא ומעביר את הדין מן המלכות. וכיוון שהתעוררו הרחמים למטה במלכות, התעורר גם למעלה שופר עליון, בינה, ומוציא קול, המוחין דז"א, רחמים.
%page 430
ונפגשים קול בקול, רחמים ברחמים. כי בהתעוררות שלמטה התעורר ג"כ למעלה.
("תקעו בחודש שופר", תצווה)
%break
%H איך התעוררות שלמטה מעוררת למעלה?
%break
.93 איך יכול הקול שלמטה או התעוררות שלמטה, לעורר כנגדו למעלה? עולם התחתון, מלכות, עומד תמיד לקבל, ונקרא אבן טובה. ועולם העליון, בינה, 
%break
נותן לו כמו שהוא עומד: אם עומד בהארת הפנים מלמטה, אז כך מאירים לו מלמעלה, ואם עומד בעצבות, נותנים לו כנגדו דין.
%break
.94 כעין זה כתוב, עבדו את ה' בשמחה. כי שמחת האדם מושכת שמחה אחרת, העליונה. כך עולם התחתון, המלכות, כמו שמתעטרת, כך ממשיכה מלמעלה.
%break
משום זה מקדימים ישראל ומעוררים קול בשופר, שהוא כלול באש במים וברוח, קו האמצעי, הכלול מג' קווים, שנעשו אחד, ועולה למעלה.
("תקעו בחודש שופר", תצווה)
%break
%H לייחד הייחוד
%break
.39 מתוך בני ישראל, משום שהכול אינו נקרא אחד, להיות אחד כראוי, אלא, מתוך בני ישראל. 
%break
כי בני ישראל עומדים למטה, לפתוח דרכים ולהאיר שבילים ולהדליק הנרות, שהם הספירות העליונות, ולקרב הכול מלמטה למעלה, שיהיה הכול אחד. ומשום זה כתוב, ואתם הדבקים בה'.
%break
.40 הכול הוא קרֵב ע"י מי שיודע לייחד הייחוד ולעבוד לאדונו. שהרי בזמן שנמצא הקורבן כראוי, אז מתקרב הכול יחד, הצדדים ימין ושמאל, 
%break
והארת הפָנים של הקב"ה נמצא בעולם בביהמ"ק. והס"א נכנע ונסתר, וצד הקדושה שולט באורה ובשמחה.
("ואתה הַקרֵב אליך", תצווה)
%break
%H מחשבה - ראש הכול
%break
.46 מי שחושב לעשות מצווה, הוא כאילו עושה אותה, משום שבמחשבתו גרם שיבוא שפע רב של ברכות מהמחשבה העליונה למקום שנקרא מצווה, למלכות. 
%break
וע"כ כאילו עשה אותה, את המלכות. כמ"ש, ועשיתם אותם. מחשבה היא ודאי ראש הכול.
("עשרת הדיברות כנגד ע"ס", כי תישא, זוהר חדש)
%break
%H התפילה היא תיקונים
%break
.409 בתפילה מיתקנים גופו ונפשו של אדם ונעשה שלם. תפילה היא תיקונים מיתקנים, שמיתקנים כאחד. והם ארבעה תיקונים:
%break
%page 431
א. תיקון עצמו להשתלם,
ב. תיקון עוה"ז,
ג. תיקון עולם העליון בכל צבאות השמיים,
%break
ד. תיקון השם הקדוש במרכבות הקדושות, ובעולמות כולם למעלה 
("ארבעה תיקונים של תפילה", ויקהל)
%break
%H כל עבודתנו לברר ניצוצי הקדושה מהקליפות
%break
.492 בשבירת הכלים, ואח"כ ע"י חטא של עצה"ד ע"י פיתוי הנחש, התפזרו ש"כ (320) ניצוצי קדושה ונפלו לקליפות. וכל העבודה שלנו בתורה ובמצוות לברר ש"כ ניצוצי קדושה אלו, ולהחזיר אותם לקדושה. ואז יהיה גמה"ת, כמ"ש, בילע המוות לנצח. 
%break
אמנם רק רפ"ח (288) ניצוצי קדושה בלבד מוטל עלינו לברר. אבל ל"ב (32) ניצוצי קדושה אחרונים, אין אנו צריכים לברר, כי עם בירור רפ"ח ניצוצין הם נבררים מאליהם.
("בעצב תלדי בנים", ויקהל)
%break
%H גמר התיקון באלף השישי, ספירת היסוד
%break
.492 והגאולה וגמה"ת יהיו באלף השישי, ספירת היסוד. כי אחר שנשלם בירור היסוד, נשלמו בירורים של רפ"ח הניצוצין, ותכף תהיה הגאולה וגמה"ת. 
%break
ואין צריך לחכות עד אלף השביעי, המלכות, לברר גם ל"ב ניצוצי המלכות. כי הם מבוררים עם הרפ"ח שבאלף השישי.
("בעצב תלדי בנים", ויקהל)
%break
%H ברכת הכוהן
%break
.80 צד ימין עומד תמיד לקיים כל העולם ולהאיר ולברך אותו. וע"כ הכוהן, צד ימין, חסד, מזדמן תמיד לברך את העם. כי מצד ימין באות כל ברכות העולם, והכוהן לוקח בראש. וע"כ התמנה הכוהן לברך למעלה ולמטה. החסד למעלה והכוהן למטה.
%break
.81 בשעה שהכוהן פורש ידיו לברך העם, אז באה השכינה ושורה עליו וממלאת את ידיו, ומגביה יד ימין למעלה על יד שמאל, כדי להעלות הימין ולהגבירו על השמאל. ואז כל המדרגות שהכוהן פורש בהן ידיו, כולן מתברכות ממקור הכול.
%break
מקור הבאר, זהו צדיק, יסוד. מקור הכול, עוה"ב, בינה, שכל הפנים, כל המוחין, מאירים משם, כי הוא המעיין והמקור של- הכול, וכל הנרות והאורות נדלקים משם.
("זהב מלמטה למעלה וכסף מלמעלה למטה", פקודי)
%break
%page 432
%H לקשור קשרי ייחוד
%break
.343 כל הצדיקים, שקושרים קשרי הייחוד, ומייחדים בכל יום הייחוד של האמונה, המלכות, שנקראת משכן, הם מעלים הכיסא, המלכות, עד שמביאים אותה אל משה, ז"א. עליהם כתוב, ויביאו את המשכן אל משה.
%break
וכיוון שהצדיקים מחברים אותה עם משה, הם מרוויחים ברכות ממקור החיים בזכות קשרי הייחוד שקושרים, כשקושרים הייחוד כראוי. כמ"ש, ויַרְא משה את כל המלאכה. כלומר ייחוד הכול, ואז, ויברך אותם משה. 
%break
שהרוויחו הברכות ממקום שמדרגת משה עומדת בו, ז"א. והם החכמים העושים את כל מלאכת הקודש, משום שיודעים לסדר מלאכת הקודש, ע"י הייחודים שעושים.
%break
.344 כל מי שמתפלל תפילה וקושר הייחוד, מסתכלים בו. אם התפילה והקשר כראוי, אז הוא מתברך תחילה ממקום שכל הברכות יוצאות. כמ"ש, והנה עשו אותה, כאשר ציווה ה' כן עשו. מיד, ויברך אותם משה. ("ויביאו את המשכן אל משה", פקודי)
%break
%H תיקון האיברים על ידי משה, שמקים את המשכן
%break
.345 משום זה כתוב, ויביאו את המשכן אל משה, ז"א, בעל הבית, שיראה בתיקון הבית, המלכות. וצריך לראות התיקונים שלה, שלא ניתנו לאחר להסתכל ולראות בה, באלו הנסתרות והסודות שלה, חוץ ממשה לבדו.
%break
.346 וע"כ, ויביאו את המשכן אל משה, את האוהל ואת כל כליו. וכשהביאו למשה הכול, הביאו לו איברים לתקנם כל אחד ואחד, ולהכניס איבר באיבר, זה בזה. 
%break
וכשרצו בעצמם לתקן זה בזה ולהכניס זה בזה, לא היה עולה בידם. וכיוון שהביאו אל משה, מיד הכול עלה בידו. וכל איבר היה עולה ונכנס במקומו. כמ"ש, ויָקֶם משה את המשכן.
%break
.347 בשעה שהתחיל משה להקים את המשכן, והתחיל להתקין תיקון האיברים, להכניסם זה בזה, אז נחלשו כל האיברים וכל התיקונים של הס"א הטמא. כשהתחיל להתחזק הצד הקדוש, נחלש הצד הטמא. 
%break
זה מתחזק וזה נחלש. כל זמן שהקדושה חזקה, נחלשים כל האיברים של צד האחר. זה מלא וזה חרב. וזהו ירושלים וצוֹר הרשעה. כשזו מלאה, נחרבת זו. וע"כ כשמתחזקת הקדושה, נחלש הס"א.
%break
.348 משום זה, ויקם משה את המשכן, כדי להתחזק מלמעלה, מז"א, כי משה מרכבה לז"א, ולא יקבל חיזוק מלמטה. וע"כ משה, שהיה מתוך המראה המאירה, ז"א, היה צריך להקים המשכן, שיאיר ממנו ולא מאחר. 
%break
שהלבנה, המלכות, צריכה להאיר מהשמש ולא מאחר. כנ"י, המלכות, צריכה לעלות למעלה ולהתדבק בשמש, ז"א.
("ויביאו את המשכן אל משה", פקודי)
%break
%page 433
%H עריכת ייחוד כראוי
%break
.786 כתוב, וידי אדם מתחת כנפיהם. רוחות וחיות ואופנים כולם בכנפיים. וידיים מתחת כנפיהם, לקבל בהן תפילות, ולקבל בעלי תשובה. 
%break
ידי אדם, פירושו, מקומות ובתי קיבול, לקבל בני אדם בתפילתם ובבקשתם, ולפתוח פתחים לקבלם, לייחד ולקשור קשרים ולעשות כרצונם.
%break
.787 ואלו המקומות ובתי קיבול, הנקראים ידי אדם, משום שהם עומדים בשביל אדם, אלו הם שמות קדושים השולטים בכל מדרגה, שבהם נכנסים בני אדם, בתפילתם ובבקשתם, בכל השערים העליונים. וע"י זה שולטים התחתונים למעלה.
%break
.788 ויאמר ה' אל משה, נטה את ידך על השמיים. ואיך יכול להרים את ידיו על השמיים? נטה, פירושו, השפל, כמ"ש, ויֵט שמיים ויֵירַד. שימשיך מלמעלה למטה. ידך, פירושו, מקומך, מקום של המדרגה שלך, שאתה שורה בה, ת"ת. 
%break
וזהו ההמשכה בשם הקדוש. וכל העליונים והתחתונים בשמות נוסעים ומתקיימים, ובהם נכנסים בני אדם להיכלות העליונים, ואין מי שימחה בידיהם. אשריהם היודעים לערוך ייחוד אדונם כראוי, וללכת בדרך האמת, כדי שלא יטעו באמונה.
%break
.789 בהיכלות אלו יש סוד עליון בתוך האמונה, המלכות דאצילות, המלובשת בהם, שנקראת אמונה. וכל החיות והמרכבות כולן שונות זו מזו, כדי לכלול אלו באלו לטוב, לתקן אותן. כמ"ש, ויְשַנֶהָ ואת נערותיה לְטוב. בשבעה היכלות אלו, היא השלמות שלמעלה, 
%break
כשנכללים ונשלמים זה מזה. ונכנסות בהם תפילות ובקשות, של מי שיודע לסדר אותן, לתקן אותן למעלה, כמ"ש, ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%H להשרות השכינה בעולם
%break
.211 כתוב, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ, שהשמיים ז"א והארץ מלכות. כי הכול כעין זה נעשה המשכן, שעשה כעין עולם התחתון, המלכות, וכעין עולם העליון, ז"א. 
%break
וכל מעשיו של הקב"ה שעשה בעוה"ז, הם כעין של מעלה. אף המשכן כך, כל מעשיו הם כמעשה וכעין עולם העליון.
%break
.212 וזה סוד כל מעשה המשכן, כולם מעשים ותיקונים שלמעלה ושלמטה, כדי להשרות השכינה בעולם, בדיירים עליונים, המלאכים, ובדיירים התחתונים, בני אדם. גן עדן התחתון, מלכות, כעין העליון, בינה. 
%break
כל הציורים וכל הצורות של העולם, כולם הם שם. וע"כ מעשה המשכן ומעשה שמיים וארץ, ז"א ומלכות, כולם הם אחד.
("ואת האלף ושבע המאות וחמישה ושבעים", פקודי)
%break
%page 434
%H תיקון המלכות באור העליון
%break
.224 והיה באחרית הימים, נָכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות. והיה באחרית הימים, כשיפקוד הקב"ה את בת יעקב, ויקים אותה מעפר, ויתחבר השמש עם הלבנה, ז"א עם מלכות. 
%break
אז, נכון יהיה הר בית ה', ירושלים שלמעלה, המלכות, שתהיה מתוקנת בתיקוניה להאיר באור העליון.
%break
כי כל אורותיה אינם מיתקנים אלא באור העליון דז"א. ובזמן ההוא יאיר עליה אור העליון, פי שבעה ממה שהיה מקודם לכן. כמ"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתיים. אור החמה ז"א, ואור הלבנה מלכות.
%break
.225 בראש ההרים, ולא בראשי ההרים, אלא אור שיהיה לה אז הוא בראש ההרים. ראש ההרים, כוהן גדול, חסד דז"א. כי חג"ת נקראים הרים, וחסד ראש שלהם. שכולו צד ימין, חסד, והוא שמתקן את הבית, מלכות, ומברך אותה להאיר פניה. ועל זה כתוב, נכון יהיה.
%break
.226 ויתקן אותה, בלבושים, שהם כעין של מעלה, כז"א. והלבושים עומדים בשש, חג"ת נה"י, הכלולים בחסד, כוהן גדול. כמ"ש, ויעשו את הכותנות שֵׁשׁ, ואת המצנפת שש, ואת פַּארֵי המגבעות שש. והבית הזה, כשיהיה מתוקן בראש ההרים, שהוא כוהן גדול, 
%break
חסד דז"א, אז מתקשר הבית ומתעלה למעלה בקיום העליון, בינה, ויאיר העולם מאור העליון שבבינה. וזהו כמ"ש, ונישא מגבעות, מכל שאר צבאות ומחנות עליונים. ואז כמ"ש, ונהרו אליו כל הגויים.
("נָכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים", פקודי)
%break
%H תיקון העולם בקול השופר
%break
.311 התפילה וקול השופר, שמוציא הצדיק בשופר, היוצא מרוחו ומנפשו, עולה למעלה. וביום ההוא עומדים ונמצאים מקטרגים למעלה. וכשעולה קול השופר, כולם נדחים מפניו, ואינם יכולים להתקיים. 
%break
אשרי חלקם של הצדיקים, שיודעים לכוון את הרצון לפני אדונם, ויודעים לתקן את העולם ביום ההוא בקול שופר. ע"כ כתוב, אשרי העם יודעי תרועה. יודעי, ולא תוקעי.
%break
.312 ביום הזה צריך העם לראות, שאדם שלם בכל, היודע דרכיו של המלך הקדוש, ויודע כבודו של המלך, שיתפלל עליהם את התפילה ביום הזה, 
%break
ושיזמן קול שופר בכל העולמות בכוונת הלב, בחכמה, ברצון, בשלמות, כדי שיסתלק הדין על ידו מהעולם.
("תקיעת שופר", ויקרא)
%break
%H אין שלם יותר מכלי שבור
%break
.46 האם ייתכן שהקב"ה שורה במקום שבור, בכלי שבור? אלא, מקום זה הוא שלם יותר מכל, משום שמשפיל עצמו, כדי שתשרה עליו גֵאות כל, גאות העליון, וזהו שלם. 
%break
אבל לא כתוב, ואת עיוור ושבור וחָרום ושרוע אשכון. אלא, ואת דכא ושפל רוח. כי מי שמשפיל עצמו, הקב"ה זוקף אותו.
("איש אשר יהיה בו מום", אמור)
%break
%page 435
%H בן ועבד
%break
.80 צריך להיות במדרגת עבד, כדי לעבוד בכל מיני עבודות בתפילה, שנקרא עבודה. כאותו עבד שהוא המלכות, שאינה שוקטת לעולם, ומשבחת ומנגנת תמיד לז"א. וכל העבודות והדברים הנעשים בכל העולמות כולם, המלכות עושה ועובדת. ומשום זה היא נקראת אדון.
%break
כי משום שהיא בבחינת עבד לעבוד ולהמשיך חיות ושפע לכל העולמות כולם, ע"כ נקראת, כמ"ש, אדון כל הארץ. והאדם המתעטר בבחינת עבד שבמלכות, להיות עבד לעבוד עבודת אדונו, 
%break
הוא עולה ומתעטר להיות במדרגה של עבד, ונקרא ג"כ אדון. כי הוא מברך בכל העבודות של עוה"ז, המלכות, ומקיים אותה. וע"כ גם הוא נקרא אדון.
%break
.81 מדרגת בן. אשרי חלקו של אותו בן, שזכה להשתדל לדעת בנסתרות אביו ובכל סודות ביתו, כבן יחיד שהשליט אותו אביו בכל נסתריו. וזהו כבוד של הבן השולט על הכול.
%break
מי שמשתדל בתורה לדעת את הקב"ה והנסתרות שלו, נקרא בן להקב"ה. ומכל צבאות השמיים אין מי שימחה בידו להיכנס אל אביו, בכל שעה שהוא צריך להיכנס. אשרי חלקו בכל העולמות. 
%break
ומשום זה, מי שמשתדל לדעת את אביו בדרך פרט בחכמה שבימין דז"א, אז נקרא בן.
%break
.82 בעבודה שאדם עובד להקב"ה, יש עבודה שאדם צריך להיכלל בה בשניהם, שיהיה עבד ובן להתעטר בהקב"ה. והיא העבודה של תפילה, שאדם צריך להיות בה עבד ובן, להיכלל בב' מדרגות עליונות אלו, בז"א ובמלכות, לעבוד ולתקן תפילה כעבד, 
%break
לעבוד עבודה של תיקון העולמות, שהיא מדרגת עבד ומלכות. ולדבוק רצונו בחכמה שבימין, להתדבק באדונו בנסתרות עליונות, במדרגת בן וז"א.
%break
.83 בן מתדבק תמיד באביו בלי פירוד כלל, אין מי שימחה בידיו. עבד עושה עבודתו של אדונו ומתקן תיקוני העולמות. מי שיהיה לו שניהם, בן ועבד, בכלל אחד, בחיבור אחד, זהו אדם המתקן כל האמונה, המלכות, בכלל אחד עם ז"א, בלא פירוד כלל, ומחבר הכול יחד.
%break
זהו אדם שהקב"ה מכריז עליו בכל אלו הצבאות והמחנות של כל העולמות והרקיעים, היזהרו בפלוני שהוא הנאמן של המלך, שכל נסתרות אדוניו בידו. אשרי הוא בעוה"ז, ואשרי הוא בעוה"ב.
%break
.84 מהיום ההוא והלאה נודע אותו אדם והוא רשום בעולמות כולם. כשהוא צריך, כל הצבאות וכל המחנות מצוּוים להיות אצלו. והקב"ה אינו צריך יותר ממנו לבדו, כי עליו עומדים כל העולמות. 
%break
וקול מתעורר ומכריז על אותו אדם, יפה הוא ליחיד, להיות אצל יחיד, הקב"ה, ולעסוק יחיד ביחיד.
("סוד העבד וסוד הבן", בהר)
%break
%H לכלול השמאל בימין
%break
.30 כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, זהו שאדם צריך לכלול השמאל בימין. וכל מה שהוא עושה, צריך שלא יהיו אלא כלולים בימין.
%break
%page 436
כל אשר תמצא ידך, זה שמאל, שנקרא יד. לעשות בכוחך, זה ימין, כמ"ש, ימינך ה' נֶאְדָרי בַּכוח. וכיוון שאדם נזהר, שכל מעשיו יהיו לצד ימין, ויכלול שמאל בימין, אז הקב"ה שורה בתוכו בעוה"ז, ויאסוף אותו אצלו לעוה"ב. ("כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשה", קורח)
%break
%H התיקון הוא רק בעולם הזה
%break
.31 ואל יאמר אדם, בשעה שאבוא אל העולם ההוא, אז אבקש מהמלך רחמים, ואשוב לפניו. אלא על זה כתוב, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשְׁאול, אחרי שיסתלק האדם מהעוה"ז.
%break
אלא אם אדם רוצה שהמלך הקדוש יאיר לו לעולם ההוא, וייתן לו חלק לעוה"ב, יעסוק בעוה"ז, לכלול מעשיו בימין, וכל מעשיו יהיו לשם הקב"ה.
("כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשה", קורח)
%break
%H לעשות חשבון בכל לילה
%break
.33 מי שיש בו מעשה טוב או שהוא מבעלי החשבון, בכל לילה, מטרם שישכב ועוד אינו ישן, צריך לעשות חשבון ממעשיו, שעשה כל אותו היום, וישוב מהם, ויבקש עליהם רחמים. וצריך לעשות חשבון באותה שעה, משום שבשעה ההיא אילן המוות שורה בעולם, 
%break
וכל בני העולם טועמים טעם המוות. ע"כ צריך האדם באותה שעה לעשות חשבון ממעשיו, ויתוודה עליהם, משום שהיא שעת המוות, ואלו נקראים בעלי חשבון.
%break
.34 וכן מי שמשתדל בדעת ובחכמה לדעת את ריבונו, לאחר פטירתו, כשיעברו אותו לראות ולהסתכל באלו הרשעים, הנידונים בגיהינום ובמדרגת שאול, וכולם צווחים מאלו המדרגות, הוא לא יישאר שם ולא יימצא ביניהם. ועל זה כתוב, אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול.
%break
אין מעשה, מי שיש בו מעשה טוב. וחשבון, מי שמבעלי החשבון. ודעת, מי שמשתדל בדעת. שכל אלו אינם בשאול. ולא יימצא אלא למעלה למעלה, במקום שכמה אורות ונרות וכמה חמודות שורים בו, והקב"ה בא להשתעשע עם שאר הצדיקים בגן עדן. 
%break
אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, אך צדיקים יודו לשמך יֵישבו ישרים את פניך.
("כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשה", קורח)
%break
%H השפעת הייחוד
%break
.62 בשעה שהאדם בא לייחד שם הקב"ה, כל צבאות השמיים, כולם עומדים בשורות להיתקן, ושיתכללו כולם באותו הייחוד, לעמוד כאחד בייחוד אחד. כולם מיתקנים בתיקונם, ע"י הייחוד הזה כראוי.
("ייחוד עליון וייחוד תחתון", ואתחנן)
%break
%page 437
%H תיקון הרצון לקבל
%break
.197 מידת התענוג היא לפי מידת הרצון לקבל. אלא שצריכים ליישר אותו, שיהיה מוגבל לקבל ע"מ להשפיע. וזה נעשה ע"י הארות הבינה. 
%break
כי הרצון לקבל ייתקן ויתיישר, שתהיה קבלה ע"מ להשפיע. ואז לא יהיה הרצון לקבל מקולקל כמו בתחילה, שבזה הוא מתרפא מכל המומים שהיו בו.
("מראש האצילות עד תחיית המתים", ואתחנן)
%break
%H התיקון היפה והנאה מכל
%break
.421 כי אין למלאכים קנאה, אלא כלפי התחתונים. כשהתחתונים הם במדרגה גבוהה, המלאכים מקנאים בהם יותר מכל. והלוא למדנו, שאין קנאה בין המלאכים? ביניהם אין קנאה, אבל על אחרים יש להם קנאה.
%break
.422 ומשום שהמלכות היא על ישראל, כאם על הבנים, אותו התיקון היפה והנאה מכל, שהוא מצד ההתכללות שלמטה, שבשבילו עלתה למעלה, אל הבינה, היא מעלימה אותו מהמחנות שמבחוץ, 
%break
כדי שלא יקנאו ולא יקטרגו על ישראל. ומשום זה, אומרת להם, אל תרְאוני שאני שחרחורת. אל תסתכלו בתיקון הזה, משום שאני שחרחורת.
%break
.423 אבל האמת היא, שבכל התיקונים שלה, אין תיקון יפה ונאה בערכו, להעלות אותו להקב"ה, חוץ מאותו התיקון שמצד התכללות של מטה. 
%break
וכל זה אומרת אל המחנות, ולא אל אוהבה. וע"כ אומרת להם, שחורה אני ונאווה.
("שחורה אני לאלו שמבחוץ ולפנימיים יישָׁקֵני", שיר השירים,
זוהר חדש)
%break
%H כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשה
%break
.134 כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשֵה. כמה יפה לאדם, בעוד שהנר דולק ושורה על ראשו, להשתדל ולעשות רצון אדונו. משום שאור הנר הוא כוח השורה עליו. 
%break
ועל זה כתוב, יגְדל נא כוח ה', כוח השורה על ראש הצדיקים, ועל כל אלה העוסקים ברצון אדונם, השכינה.
("כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך, עשֵה", פינחס)
%break
%H לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו תלוי בו
%break
.211 לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו תלוי בו, שיחזיק עצמו לבינוני, ואת כל העולם לבינוניים. ואם עשה מצווה אחת, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. 
%break
ואם עשה עבירה אחת, מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה.
("כי מלאכיו יצווה לךְ", בוא)
%break
%page 438
%H לא לדאוג לדברים אחרים, אלא להידבק בהקב"ה
%break
.350 דוד המלך היה מתדבק עצמו תמיד בהקב"ה, ולא דאג לדברים אחרים שבעולם, אלא להידבק בו בנפשו וברצונו. כמ"ש, דָבקה נפשי אחריךָ. וכיוון שהיה מתדבק בהקב"ה, היה תומך בו ולא עזב אותו. 
%break
כמ"ש, בי תמכה ימינךָ. מכאן נשמע, כשבא אדם להידבק בהקב"ה, הקב"ה אוחז בו ואינו עוזב אותו.
("המקלות", וייצא)
%break
%H להתקשר בצרור החיים
%break
.424 כתוב, תוצֵא הארץ נפש חיה. מהחלק ההוא ירש דוד המלך ונקשר בקשר העליון, וירש המלכות. ומשום זה, והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. 
%break
הנפש נקשרת ברוח, והרוח בנשמה, והנשמה בהקב"ה. שע"כ נקראים צרור החיים. אשרי חלקו, מי שיורש ירושה עליונה זו.
%break
.426 נפש, כשמתעטרת כנ"י, מלכות, מתעטרת במלך הקדוש, ז"א, ונקראת המלכות צרור החיים, משום שבה נקשר הכול. הנפש נקשרת בה מלמטה וז"א מלמעלה.
("נפש כי תמעול מַעַל", ויקרא)
%break
%H כל הימים בקשר אחד נקשרתי בהקב"ה
%break
.31 אמר, אני לדודי ועליי תשוקתו. כל הימים שהייתי קשור בעוה"ז, בקשר אחד נקשרתי בהקב"ה. ומשום זה עתה, ועליי תשוקתו. 
%break
שהוא וכל המחנה שלו באו לשמוע בשמחה דברים סתומים ושבח עתיקא קדישא, הסתום מכל סתומים, הפרוד ונבדל מכל ואינו נבדל, שהרי הכול מתדבק בו והוא מתדבק בכל, הוא הכול.
("האידרא זוטא קדישא", האזינו)
%break
%H התעוררות העליון
%break
.231 התעוררות העליון אינה, אלא ע"י התעוררות התחתון, כי התעוררות העליון בתשוקתו של התחתון תלויה.
("אלקים, אַל דומי לָך", לך לך)
%break
%H הבא להיטהר
%break
.261 ע"י התעוררות של מטה נמצאת התעוררות של מעלה, כמ"ש, אני לדודי ועליי תשוקתו. כי לא מתעורר מלמעלה מטרם שמתעורר מלמטה. והברכות של מעלה אינן נמצאות, אלא רק במה שיש בו ממש, ולא במקום ריק, שאין בו ממש.
%break
%page 439
.268 כתוב, אני לדודי ועליי תשוקתו. שבתחילה, אני לדודי, ואח"כ, ועליי תשוקתו. אני לדודי, לתקן לו מקום בתחילה, בהתעוררות של מטה. ואח"כ, ועליי תשוקתו.
%break
.269 השכינה אינה נמצאת עם הרשעים. כיוון שאדם בא להיטהר, ולקרב את עצמו אל הקב"ה, אז שורה עליו השכינה. וכמ"ש, אני לדודי, בתחילה. ואח"כ, ועליי תשוקתו. כי כשבא האדם להיטהר, מטהרים אותו. ("אחר הדברים האלה", לך לך)
%break
%H מי שמתקדש, מקדשים אותו
%break
.423 אשריהם הצדיקים, שיש להם חלק עליון בהקב"ה, בחלק הקדוש, בקדושות של המלך, משום שהם מקדשים את עצמם בקדושות אדונם. וכל מי שמתקדש, הקב"ה מקדש אותו, כמ"ש, והתקדשתם והייתם קדושים.
%break
אדם מקדש את עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה. וכשמתקדש האדם בקדושת אדונו, מלבישים אותו נשמה קדושה, שהיא ירושת הקב"ה וכנ"י, שהנשמה היא תולדה מזו"ן. 
%break
ואז יורש הכול. ואלו הם הנקראים בנים להקב"ה, כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם.
("נפש כי תמעול מַעַל", ויקרא)
%break
%H בניית המקדש
%break
.323 והבית בהיבנותו, שמשמע שנבנה מאליו, והאם שלמה וכל האומנים שהיו שם לא בנו אותו?
%break
.324 אלא כך הוא, כמ"ש, מקְשָה תיעשה המנורה. אם הוא מקשה, שפירושו שהאומנים היו מכים על הסדן במקבת, א"כ מהו תיעשה, שמשמע שהיה נעשה מאליו? 
%break
אלא ודאי הכול נעשה בביהמ"ק מאליו, בְאות ובנס. כיוון שהאומנים התחילו לעשות, המלאכה לימדה את האומנים לעשות אותה, מה שלא היו יודעים לעשות מקודם שהתחילו אותה.
%break
.325 משום שברכת הקב"ה הייתה שורה על ידיהם. וע"כ כתוב, בהיבנותו, שהוא נבנה מאליו. 
%break
כי הוא לימד את האומנים הלימוד, איך מתחילים לעשות אותו, והרשימה של אותה המלאכה לא הייתה מסתלקת מעיניהם ממש, והיו מסתכלים ברשימה ועושים, עד שנבנה כל הבית.
("והבית בהיבנותו", נוח)
%break
%H עשיית המשכן
%break
.15 בשעה שאמר הקב"ה למשה, עשֵה את המשכן, היה עומד משה בתימהון, שלא ידע מה לעשות, עד שהראה לו הקב"ה בעין, כמ"ש, וראֵה ועשֵה בתבניתם, אשר אתה מראֶה בהר.
%page 440
בתבניתם, שהראה הקב"ה למשה צורת כל דבר באותה הצורה הרוחנית שלמעלה. וכל אחת מהצורות הרוחניות שלמעלה, הייתה עושה צורתה בדומה לצורה הדמיונית הנעשית בארץ. ובזה ידע משה.
%break
.16 אשר אתה מראֶה בהר. המראָה שאינה מאירה, המלכות, הייתה מראה לו בתוכה כל האופנים והצורות הנעשים למטה.
%break
.17 אשר אתה מראה. אתה, הוא המראה שאינה מאירה, המלכות, שהראתה לו בתוכה כל אלו הצורות. והיה רואה אותם משה כל דבר על תיקונו, כמי שרואה בתוך מנורה של זכוכית, ובתוך מראה, המראה כל הצורות. 
%break
וכאשר הסתכל בהן משה, היה מתקשה בהן. כי בתוך המלכות עמד כל דבר בצורתו הרוחנית, אלא שכל צורה הייתה משווה צורתה לצורה הדמיונית שבעוה"ז במשכן.
%break
ונמצא, שבכל דבר היו נראות שתי צורות, הרוחנית והדמיונית. וע"כ התקשה בהן משה, שלא היה יודע איזו מהן לתפוס. אמר לו הקב"ה, אתה בסימניך ואני בסימניי. 
%break
שמשה יתפוס הסימנים הדמיוניים שבכל דבר, והקב"ה תופס הסימנים הרוחניים של כל דבר, ואז ישרה צורה הרוחנית על צורה הדמיונית. אז התיישב משה בכל העבודה של המשכן.
("אלה פקודי המשכן", פקודי)
%break
%H מוליך החמורים
%break
.536 רבי יוסי ורבי חייא היו הולכים בדרך, והיה בעל חמורים אחד מחַמר אחריהם. אמר רבי יוסי לרבי חייא, יש לנו לעסוק ולהשתדל בדברי תורה, כי הקב"ה הולך לפנינו. 
%break
וע"כ הוא הזמן לעשות לו תיקונים, שיהיה עימנו בדרך הזו. מחמר, דרכו לדקור עם עץ את החמורים, שימהרו ללכת, לכן פירושו יהיה מוליך החמורים.
%break
.537 פתח רבי חייא ואמר, עת לעשות לה' הפֵרו תורתֶךָ. כי בכל זמן שהתורה מתקיימת בעולם ובני אדם עוסקים בה, כביכול, הקב"ה שמח במעשי ידיו, ושמח בעולמות כולם, ושמיים וארץ עומדים בקיומם.
%break
ולא עוד, אלא שהקב"ה מקהיל כל הפמליה שלו, ואומר להם, רְאו העם הקדוש שיש לי בארץ, שהתורה מתעטרת בשבילם, ראו מעשי ידיי, שאתם אמרתם עליו, מה אֱנוֹשׁ כי תזכרנו. והם, כשרואים שמחת אדונם בעמו, מיד פותחים ואומרים, ומי כעמְךָ כישראל גוי אחד בארץ.
%break
.538 ובשעה שישראל מתבטלים מתורה, כביכול, תש כוחו, שכתוב, צוּר ילָדך תֶשׁי. ואז כתוב, וכל צבא השמיים עומדים. וע"כ עת לעשות לה'. 
%break
שהצדיקים האלו שנשארו, יש להם לאזור מותניים ולעשות מע"ט, כדי שהקב"ה יתחזק בצדיקים ובמחנות ובגדודים שלו, משום שכמ"ש, הפרו תורתך, ואין בני העולם עוסקים בה כראוי.
%break
.539 מוליך החמורים, שהיה מחמר אחריהם, אמר להם, בבקשה מכם, שאלה אחת אני רוצה לדעת. אמר רבי יוסי, ודאי, הדרך מיתקנת לפנינו, שאל שאלתך.
%page 441
אמר, פסוק זה, אם היה כתוב, יש לעשות או נעשה, הייתי אומר כך, אך מהו עת לעשות? ועוד, כתוב, לעשות לה', לפני ה' היה צריך לכתוב, מהו לעשות לה'?
%break
אמר רבי יוסי, בכמה אופנים הדרך מיתקנת לפנינו. אחד, שהיינו שניים, ועתה אנו שלושה, שהשכינה נכללה עימנו. ואחד, שחשבתי, שאין אתה אלא כאילן יבש, ואתה רענן כזית. ואחד שיפה שאלת. וכיוון שהתחלת הדבר, אֱמור.
%break
.540 עת לעשות לה', כי יש עת ויש עת, עת לאהוב ועת לשנוא. עת למעלה, האמונה, המלכות, שנקראת עת. וזה נקרא עת רצון. וזהו שמחויב האדם לאהוב את ה' תמיד, כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך. ועל זה, עת לאהוב, שזוהי עת, שהאדם מחויב לאהוב.
%break
.541 ויש עת אחרת, שהיא אלוהים אחרים, שהאדם מחויב לשנוא אותו, ולא ימשוך ליבו אחריו. וע"כ עת לשנוא. ומשום זה כתוב, דַבֵּר אל אהרון אחיך, ואל יבוא בכל עת אל הקודש.
%break
.542 בזמן שישראל עוסקים בתורה ובמצוות התורה, עת, האמונה הקדושה, המלכות, מיתקנת בתיקוניה, ומתקשטת בשלמות כראוי. ובזמן שישראל אינם עוסקים בתורה, כביכול, העת ההיא אינה בתיקוניה, ואינה נמצאת בשלמות, ולא באור. ואז, עת לעשות לה'.
%break
.543 מהו עת לעשות לה'? כמ"ש, אשר ברא אלקים לעשות. מהו לעשות? הוא שנשארו גופים של שדים שלא נעשו, משום שהתקדש היום, ונשארו לעשות, להיותם רוחות בלי גופים. אף כאן עת לעשות. העת נשארה בלי תיקון ובלי שלמות. 
%break
משום שהפרו תורתך, שהתבטלו ישראל למטה מדברי תורה. כי העת ההיא נמצאת כך, או שמתעלה או שיורדת בגלל ישראל. שאם עוסקים בתורה, מתעלה. ואם מתבטלים מתורה, יורדת.
%break
.544 אמר רבי יוסי, ודאי לא לפי כבודך לחמר אחרינו. אשרי הדרך הזו, שזכינו לשמוע זה. אשרי הדור שרבי שמעון שורה בתוכו, שאפילו בין ההרים נמצא שם החכמה. ירדו רבי יוסי ורבי חייא מחמוריהם, והלכו שלושתם בדרך. ("עת לעשות לה", תרומה)
%break
%H לפי מה שמשער בליבו
%break
.153 נודע בשערים בעלה, זהו הקב"ה, שנודע ומושג לפי מה שכל אחד משער בליבו כפי שיוכל להשיג ברוח החכמה, ולפי מה שמשער בליבו כך נודע בליבו. 
%break
ומשום זה כתוב, נודע בשערים, באלו השיעורים שכל אחד משער בליבו. אבל שיהיה נודע כראוי, אין מי שיוכל להשיג ולדעת אותו.
%break
.154 נודע בשערים בעלה. מהו שערים? כמ"ש, שאו שערים ראשיכם. ומכוח אלו השערים שהם מדרגות עליונות, בכוחם נודע הקב"ה, ואם לא היו אלו השערים לא היו יכולים להשיג בו.
("נודע בשערים בעלה", ויירא)
%break
%page 442
%H נודע ע"י המדרגות העליונות
%break
.155 אין מי שיוכל לדעת נשמתו של אדם, אלא מכוח אלו איברי הגוף ואלו המדרגות של איברי הגוף המגלות פעולות הנשמה. משום זה הנשמה נודעת ואינה נודעת, נודעת ע"י איברי הגוף, ואינה נודעת ממהותה עצמה. 
%break
כך הקב"ה נודע ואינו נודע, משום שהוא נשמה לנשמה רוח לרוח, גנוז ונעלם מכל.
%break
אבל לזוכה באלו השערים, המדרגות העליונות, שהם פתחים לנשמה, נודע לו הקב"ה. ונמצא שנודע ע"י המדרגות העליונות שהן פעולותיו, ואינו נודע מצד מהותו עצמו.
("נודע בשערים בעלה", ויירא)
%break
%H באלקיות אין שינוי, התיקונים הם רק בשביל התחתונים
%break
.297 הכלל של כל הדברים, עתיק דעתיקין וז"א, הכול אחד, בבחינת עצמותם, והכול הוא למעלה מהזמן מבחינת עצמותם. שהיה הווה ויהיה, שווים בהם, והכול הוא בהווה, והכול היה, והכול יהיה. שאין באלקיות עניין קודם ואח"כ. 
%break
וכן אין שם כלל שינוי מעשה מבחינת עצמותם, כגון מרחמים לדין. כי לא ישתנה בעתיד ולא השתנה בעבר, ואינו משתנה בהווה. אלא שנתקן בתיקונים אלו בשביל התחתונים. ונשלמה הצורה הכוללת כל הצורות, ז"א. שהיא צורת אדם, הכולל זכר ונוקבא. 
%break
הצורה הכוללת כל השמות, כי ז"א נקרא הוי"ה, שהוא שם, הכולל כל השמות. הצורה, שנראות בתוכה כל הצורות, ולא שהיא צורה ממש, אלא כעין צורה זו.
("האידרא רבא קדישא", נשוא)
%break
%H המדרגות הן רק כלפי התחתונים
%break
.299 הכול הוא אלקיות, למעלה מזמן, ממקום, ומשינוי. וכל אותם המדרגות והתיקונים, שאנו מבחינים באלקיות, הם כולם רק מיני העלמות וכיסויים כלפי התחתונים. 
%break
כי ע"ס הן עשר מיני כיסויים על עצמותו. וכן כל התמונות המדומות מזמן ממקום וממעשים, כולן אינן אלא רק מיני כיסויים על אלקותו, הנראים כך לעיני התחתונים.
%break
וכמו שהאדם אינו מתפעל ואינו משתנה במשהו מחמת הכיסויים, שהוא מתכסה בהם, כי רק חבריו מתפעלים מהעלמותו או מהתגלותו. כך אלקותו אינו משתנה ואינו מתפעל משהו, 
%break
מתוך אלו המדרגות והתיקונים והשמות, שבזמן ובמקום ובשינוי מעשה, שהתחתונים מבחינים בכיסויים שלו. אלא שיש לדעת, שכיסויים אלו משמשים ג"כ לגילויים.
%break
ולא עוד אלא לפי מידת הכיסוי, שיש בכל שם ותיקון, כך היא מידת הגילוי הנמצא בו. ומי שזוכה לקבל מידת הכיסויים כהלכתם, זוכה אח"כ שהכיסויים נעשו לו למידות גילויים. 
%break
והלומד צריך לזכור דברים אלו בזמן הלימוד, ולא ייכשל במחשבתו.
("האידרא רבא קדישא", נשוא)
%break
%page 443
%H רמ"ח (248) איברי הנשמה
%break
.8 אשרי מי שאחוז בעה"ח, ז"א, בגופו, ובאיברים שלו, שהוא נר, כל ענף וענף הוא נר מצווה, ברמ"ח (248) מצוות שלו, שהן כנגד רמ"ח איברים, כלומר, נר מצווה על כל איבר.
%break
.9 כששניהם, עה"ח ונר מצווה, ז"א ומלכות, אחוזים באותו האדם, יתקיים הכתוב, וירְא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוּכָּל. כלומר, האדם. וס"מ ונחש וכל הממונים שלו, האחוזים בגוף האדם, שהם קוצים, יישרפו. 
%break
והענפים של הסנה, והפירות שלו והעלים שלו אינם נשרפים. זה הראה הקב"ה למשה.
("ד' מיתות לס"מ", שופטים)
%break
%H שס"ה (365) גידי הנשמה
%break
.149 מבאר המוחין דימין, שז"א משפיע אל המלכות. כל בחינה שבז"א בוטשת ומשפיעה לבחינה שכנגדה במלכות, ובחינות ז"א מתחלקות ל-75 צינורות תהומות, ובהם נמשכים מים.
%break
.150 כל צינור שבז"א עולה בקולו, ומזדעזעים התהומות, המלכויות של המלכות, המקבלות מהצינורות דז"א. וכשהקול נשמע, כל תהום קורא לחברו ואומר, חלוק את מימיך ואכנס בך.
%break
.151 מבאר תיקון היסוד של המלכות, שנעשה ע"י השפעת ז"א. תחת השפעת הצינורות יש שס"ה (365) גידים, לבנים שחורים אדומים, נכללים זה בזה, ונעשו גוון אחד. גידים אלו נרקמו בי"ז (17) רשתות, וכל רשת נקראת גידים. 
%break
נרקמו זו בזו ויורדות בסוף התהום, ביסוד שבמלכות, הנקרא תהום. תחת אלו עומדות ב' רשתות במראֶה ברזל, וב' רשתות אחרות במראה נחושת.
%break
שס"ה גידים הם הארת חכמה שבשמאל דבינה, שנמשכה למלכות. נקראים גידים, משום שהם מבינה. כי כח"ב נקרא מוחא עצמות גידים.
("מ"ה (45) מיני גווני אורות", פקודי)
%break
%H שעיר לעזאזל
%break
.236 ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. א"כ הוא כבוד בשביל העזאזל, כי האם ראיתם, אשר עֶבד יפיל גורלות שווה בשווה עם אדונו? 
%break
הרי מדרך העולם, שעֶבד מקבל מה שאדוניו נותן. אבל משום שס"מ מוכן ביום ההוא לרכילות על ישראל, וכדי שלא יהיה לו פתחון פה, נותנים לו חלק בזה.
%break
.238 ולא זה בלבד, אלא בכל זמן שהמקטרג מוכן וניתנה לו רשות, צריכים לשים לפניו במה שיתעסק, ויעזוב את ישראל.
("יוה"כ", אמור)
%break
%page 444
%H תוכחה מאהבה
%break
.72 כתוב, טובה תוכַחת מגוּלָה מאהבה מסוּתָרֶת. ואם התוכחה היא מאהבה, היא מוסתרת מבני אדם. כעין זה, מי שמוכיח את חברו באהבה, צריך להסתיר דבריו מבני אדם, שחברו לא יתבייש מהם. ואם דבריו הם בגלוי לפני בני אדם, אין הם באהבה.
%break
.73 כך הקב"ה, כשהוא מוכיח את האדם, מוכיח אותו באהבה בכל. תחילה מכה אותו בגופו מבפנים. אם חזר בו, טוב. ואם לא, מכה אותו תחת מלבושיו. 
%break
ואלו נקראים ייסורים של אהבה. אם חזר בו, טוב. ואם לא, מכה אותו בגלוי, בפניו לפני כל, כדי שיסתכלו בו וידעו, שהוא חוטא, ואינו אהובו של אדונו.
("ייסורים של אהבה", תזריע)
%break
%H שנה - מחזור תיקון
%break
.193 וכשמתעורר השופר הזה, וכשבני אדם שבים מעוונותיהם, צריכים למשוך בקול שופר מלמטה, והקול ההוא עולה למעלה. אז מתעורר שופר אחר עליון, בינה, ומתעוררים הרחמים, והדין מסתלק.
%break
בכל רה"ש חוזר העולם לקדמותו, כמו שהיה ביום ד' דמעשה בראשית, שאז התמעטה המלכות. כי המלכות נקראת שנה, ו-12 חודשי השנה הם סדרי התיקון שלה מתחילתה עד גמה"ת. 
%break
ואם נשלמה השנה ולא גמרנו תיקונה, היא ניתנה לנו לתקן אותה בשנה האחרת, ואנו צריכים שוב להתחיל מראשית הווייתה, כמו שהייתה ביום ד' דמעשה בראשית. וכן בכל שנה ושנה עד גמה"ת.
("תקיעת שופר", אמור)
%break
%H המלכות המתוקנת מאירה את כל העולם כולו
%break
.185 רבי פינחס היה מצוי לפני רבי רחוּמַאי, בשפת הים של כנרת. ואדם גדול ושבע ימים היה רבי רחומאי, ועיניו כָּהו מראות. אמר לרבי פינחס, שמעתי בוודאי, שיוחאי חברנו, יש לו מרגלית, אבן טובה, בן. 
%break
והסתכלתי באור המרגלית ההיא, שהוא יוצא כהארת השמש מנרתיקה, ומאיר את כל העולם.
%break
ביאור הדברים. המלכות בכל תיקוניה, נקראת אבן טוב, ונקראת מרגלית. ואמר, שיוחאי חברנו, יש לו מרגלית, אבן טובה, בן. שכבר זכה במלכות, בכל תיקוניה וקישוטיה. 
%break
והסתכל ברוח הקודש, באור של המרגלית, שהיא מאירה כאור השמש, ביציאתה מנרתיקה, שהוא תיקון העתיד של המלכות, שתהיה אור הלבנה כאור החמה, שאז היא מאירה כל העולם כולו.
%break
והנה, אחר שאור המלכות נעשה לאור החמה, ועלה עד השמיים שיאה, הנה האירה מהשמיים עד לארץ, בעמוד אחד של אור, לכל העולם כולו. והיה מאיר והולך, עד שהספיק רבי שמעון לתקן כיסא דעתיק יומין כראוי.
%break
והרמז הוא, שכבר זכה לשני הגילויים שבגמה"ת, שהם:
%break
%page 445
א. ששת הפסוקים, מהפסוק, השמיים מספרים, ועד הפסוק, תורת ה' תמימה,
ב. וששת השמות הכתובים, מהפסוק, ואין נסתר מחמתו, עד סוף המזמור.
%break
כי הנאמר, האור עומד מן השמיים עד הארץ, ומאיר כל העולם, רומז על ששת הפסוקים. ועד שיבוא עתיק יומין, ויישב על הכיסא כראוי, רומז על ששת השמות.
("יציאת רבי שמעון מהמערה", הקסה"ז)
%break
%H אין עוד מלבדו
%break
.255 בגמה"ת, כשיתבטל הס"מ, יתגלה לכל, שהס"מ לא היה חי מעולם, אלא הייחוד היה שולט תמיד, כמ"ש, אין עוד מלבדו.
("אבני שַׁישׁ טהור", בראשית-א)
%break
%H התגלות השגחת ה' בעולם
%break
.175 הכתוב, ראו עתה כי אני אני הוא, חל על הקב"ה ושכינתו, ז"א ונוקבא שלו. אני, היא השכינה. הוא, הקב"ה, הנקרא וה"ו. שלעתיד בגמה"ת תאמר הנוקבא, ראו, כי אני וה"ו אחד. כמ"ש, והיה אור הלבנה כאור החמה, שהנוקבא שווה אל הז"א.
%break
ואין אלקים עימדי. הכוונה על אלוהים אחרים, ס"ם ונחש. כי אז יתגלה, שס"ם ונחש לא הפרידו מעולם בין הקב"ה ושכינתו. כמ"ש, על פי שניים עדים יומת המת, שחל על ס"מ, שהוא מת מתחילתו, ולא היה אלא עבד למהר פְּדוּת נפשנו.
%break
וזהו שכתוב, אני אמית ואחייה, שאני אמית בשכינתי מי שחייב, ואני אחייה בשכינתי מי שזכאי. שתתגלה השגחת ה' מלכתחילה בכל העולם כולו. ואז, כמ"ש, ייתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם. כלומר, להבדיל ממה שנדמה לנו ב-6000 שנים, 
%break
שיש הנהגה, המתנגדת לקדושה, שהם ס"ם ונחש. כמ"ש, אשר שלט האדם באדם לרע לו. אבל אז יתגלה לעין כל, אני אמית בשכינתי ואחייה בשכינתי, ואין עוד מלבדו.
("אני אני הוא", בראשית-א)
%break
%H תם ונשלם בגמר התיקון
%break
.385 בזמן שיקים הקב"ה את ביתו, המלכות, בזמן ההוא כתוב, בילע המוות לנצח. כמו שמלאך המוות בילע את בני העולם, כן יבולע מלאך המוות.
%break
.386 ולא בילע לזמן קצוב, כמו שישראל היו בגלות זמן קצוב. אלא כמ"ש, לנצח, לדורי דורות.
%break
.387 ואז יקים הקב"ה את כנ"י, המלכות, ויקים האדנים והספּים וכל תקרות הבית, בתיקונם לעולם, משום שיבולע הס"א ולא יקום עוד לעולם. ואז כתוב, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי ה' דיבר.
("ויקם משה את המשכן", פקודי)
%break
%page 446
%H הסתלקות הנחש
%break
.130 אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, ואורַח צדיקים כאור נוֹגַה. משום שלעת"ל, יסתלק הנחש שהיה שורה תחילה בנוקבא, 
%break
שהיה יונק מהמלכות, ויבוא דכורא לשרות במקומו, כמו בתחילה, בזיווג שלא נפסק, כי אין עוד מי שיפריד הזיווג. והכול יהיה שלם.
("כל פּריו קוֹדש הילולים לה'", קדושים)
%break
%H מהי שבת
%break
.32 אז התקדש אפריון בקדושות עליונות והתעטר בעטרותיו, עד שעלה בעליית עטרת המנוחה, ונקרא שֵם עליון, שם קדוש שהוא שבת. מנוחת הכול, תאוות הכול, דבקות הכול, שלמעלה ושלמטה יחד. ואז כתוב, אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון.
%break
.33 אמר רבי שמעון, מי שזכה באפריון, זכה בכל. זכה לשבת במנוחה בצל הקב"ה, כמ"ש, בצילו חימדתי וישבתי. 
%break
ועתה שאני יושב בצל המנוחה הזו, יש לנו להסתכל, שאין אנו יושבים אלא בצל הקב"ה בתוך האפריון ההוא. ויש לנו לעטר המקום הזה בעטרות עליונות, עד שיתעוררו האילנות של האפריון ההוא לבוא אלינו בצל אחר. עתה מתוקן האפריון במלכות הממותקת בבינה. 
%break
ונמצא שהצל אינו של המלכות עצמה אלא של הבינה, של עצי הלבנון. אבל בגמה"ת תיתקן המלכות עצמה, ולא תהיה צריכה למיתוק הבינה, ואז נשב בצל המלכות עצמה, נשב בצל אפריון עצמו.
("מעצי הלבנון, אלו הם שישה ימי בראשית", תרומה)
%break
%page 447
%H תפילה
%break
%H התפילה היא למען הכלל
%break
.183 התפילה, שאנו מתפללים, היא תיקון השכינה הקדושה, להמשיך לה שפע, למלאה מכל חסרונותיה. כי ע"כ, כל הבקשות הן בלשון רבים. כמו, וחוננו מאיתך דעה, הֲשׁיבֵנו אבינו לתורתך.
%break
כי התפילה היא בעד כלל ישראל, שכל שיש בשכינה הקדושה, יש בכלל ישראל. והחסר בה, חסר בכלל ישראל. 
%break
ונמצא, כשאנו מתפללים בעד כלל ישראל, אנו מתפללים לצורך השכינה הקדושה, כי היינו הך. ונמצא, שקודם התפילה, אנו צריכים להסתכל בחסרונות שבשכינה, כדי שנדע, מה שצריך לתקן בה ולמלאה. ("תורה ותפילה", הקסה"ז)
%break
%H הכול אחד בלא פירוד
%break
.211 צריך לדעת, אשר אלקים הוי"ה, הכול אחד בלא פירוד. הוי"ה הוא האלקים. וכשהאדם יידע שהכול אחד, ולא ישים פירוד, אז אפילו הצד האחר יסתלק מהעולם, ולא יהיה נמשך למטה.
%break
כי אם יתעצם האדם להעלות מ"ן, ולהעלות הזו"ן לייחדם במקום או"א כהלכתו, הנה לא לבד שלא ייאחז הס"א בשפע, אלא עוד גורם זה להעביר את הס"א, שלא תוכל לשלוט בעולם.
("המצווה הרביעית", הקסה"ז)
%break
%H עליית התפילה
%break
.95 עם עליית התפילה, נוסעים כל אלו האורות והמחנות, וקושרים קשרים, ונכללים כולם כאחד, עד שנקשר רוח של ההיכל התחתון ברוח של היכל זה, ונעשו אחד. ונכנסים כולם בתוך העמוד שבאמצע ההיכל. 
%break
ועולים בכוחו, להתכלל ברוח שבהיכל הרביעי העליון עליהם. אשרי חלקו מי שיודע סוד ריבונו, ומרים דגלו במקום שצריך.
("שבעה היכלות של או"א דבריאה", בראשית-ב)
%break
%H תפילת הצדיקים
%break
.20 ותהר רבקה אשתו. שמצד המערכת לא הייתה ראויה להריון, כי הייתה עקרה מלידה, אלא בסיבת תפילתו, חתר לו חתירה, ששינה את סדר המערכת. ואז, ותהר רבקה אשתו.
%break
%page 448
.21 עשרים שנה השתהה יצחק עם אשתו ולא ילדה. עד שהתפלל תפילתו. והוא משום שהקב"ה חפץ בתפילתם של צדיקים, בשעה שמבקשים מלפניו התפילה על מה שהם צריכים. מהו הטעם? כדי שיתגדל ויתווסף משחת קודש ע"י תפילת הצדיקים לכל מי שצריך. 
%break
כי הצדיקים בתפילתם פותחים את הצינור העליון, ואז, אפילו אותם שאינם ראויים להיענות, נענים.
("ויֶעְתַר יצחק", תולדות)
%break
%H מהי כוונה בתפילה
%break
.189 אם ישים אליו ליבו, רוחו ונשמתו אליו יאסוף. כי הרצון והמחשבה מושכים המשכה ועושים מעשה בכל מה שצריך. וע"כ בתפילה צריכים רצון והרהור לכוון בה. 
%break
וכן בכל העבודות של הקב"ה, ההרהור והמחשבה עושים מעשה ומושכים המשכה לכל מה שצריך.
("ההרהור שלו היה ברחל", וייצא)
%break
%H תפילת רבים
%break
.45 תפילה של רבים עולה לפני הקב"ה, והקב"ה מתעטר באותה התפילה. משום שהיא עולה בכמה אופנים, כי אחד שואל חסדים, והשני גבורות, והשלישי רחמים. ונכללת מכמה צדדים, מצד ימין משמאל ומאמצע. כי חסדים נמשכים מצד ימין, 
%break
וגבורות מצד שמאל, ורחמים מהצד האמצעי. ומשום שנכללת מכמה אופנים וצדדים, נעשית עטרה ומונחת על ראש צדיק חי העולמים, יסוד, המשפיע כל הישועות אל הנוקבא, וממנה לכל הציבור.
%break
אבל תפילת יחיד אינה כלולה מכל הצדדים, והיא אינה אלא באופן אחד, או שמבקש חסדים, או גבורות, או רחמים. וע"כ תפילת יחיד אינה מתוקנת להתקבל כמו תפילת הרבים. 
%break
כי אינה נכללת בכל ג' הקווים, כמו תפילת הרבים.
("תפילותיהם של הצדיקים", וישלח)
%break
%H תפילת העני
%break
.63 תפילת העני מקדימה להתקבל לפני הקב"ה מכל תפילות העולם. תפילה לעני הדבוק בעוניו, כמי שאין לו מעצמו מאומה.
%break
.65 תפילת כל אדם היא תפילה. אבל תפילת העני, היא תפילה העומדת לפני הקב"ה, שהיא שוברת שערים ופתחים, ונכנסת להתקבל לפניו. כמ"ש, ולפני ה' שיחו, כמי שמתרעם על דיניו של הקב"ה. ("תפילותיהם של הצדיקים", וישלח)
%break
%page 449
%H תפילת הצדיקים
%break
.66 תפילת הצדיקים היא שמחה לכנ"י, הנוקבא, להתעטר עם התפילה לפני הקב"ה. ומשום זה היא אהובה יותר על הקב"ה מתפילת העני. 
%break
ומשום זה הקב"ה משתוקק לתפילת הצדיקים, בשעה שצריכים להתפלל, משום שיודעים איך לרצות את ריבונם.
("תפילותיהם של הצדיקים", וישלח)
%break
%H אוהבו של המלך
%break
.253 אין דבר שיהיה אהוב לפני הקב"ה, כמו תפילתם של צדיקים. ואע"פ שרצוי לו, פעם עושה בקשתם ופעם אינו עושה.
%break
.254 פעם אחת היה העולם צריך מטר. בא רבי אליעזר וגזר ארבעים תעניות, ומטר לא בא. התפלל תפילה ולא בא מטר. בא רבי עקיבא, עמד והתפלל. אמר, משיב הרוח, ונשב רוח עז וקשה. אמר, ומוריד הגשם, ובא מטר. 
%break
חָלְשה דעתו של רבי אליעזר. הסתכל רבי עקיבא בפניו והרגיש חולשת דעתו.
%break
.255 עמד רבי עקיבא לפני העם ואמר, אמשול לכם משל, למה הדבר דומה. רבי אליעזר דומה לאוהבו של מלך, שאוהב אותו ביותר. וכשבא לפני המלך, הוא רצוי לו, ואינו רוצה לתת לו בקשתו במהרה, כדי שלא ייפרד ממנו, כי רצוי לו שידבר עימו. 
%break
ואני דומה לעבדו של המלך, שמבקש לפניו בקשה, והמלך אינו רוצה שייכנס לשערי ההיכל, ומכ"ש לדבר עימו. אמר המלך, תנו לו בקשתו מיד ולא ייכנס לכאן.
%break
כך רבי אליעזר הוא אוהבו של המלך, ואני עבד. ורוצה המלך לדבר עימו כל יום ולא ייפרד ממנו. ואני, אין המלך רוצה, שאבוא לשערי ההיכל. ע"כ נתן לי בקשתי מיד. נחה דעתו של רבי אליעזר.
("י"ב (12) הרי אפרסמון", שמות)
%break
%H התפילה היא לתיקון השכינה
%break
.164 כמה חביבים ישראל לפני הקב"ה, שאין אומה ולשון בכל אוה"ע עובדי עבודה זרה, שיהיו להם אלקים שיקבלו תפילתם, כמו שעתיד הקב"ה לקבל תפילתם ובקשתם של ישראל, 
%break
בכל שעה שצריכים לקבלת התפילה, שהם מתפללים רק בשביל המדרגה שלהם, השכינה. כלומר, בכל שעה שתפילתם היא לתיקון השכינה.
("ויעל מעליו אלקים", וישלח)
%break
%H המסתכל בתפילתו להקב"ה
%break
.209 אין לאדם להסתכל בתפילתו להקב"ה, אם ישועתו באה או לא באה, כי כאשר מסתכל בה, כמה בעלי הדין באים להסתכל במעשיו.
("ויַרְא את בנימין", מקץ)
%break
%page 450
%H מי שרוצה שהקב"ה יקבל תפילתו
%break
.211 ועץ חיים תאווה באה. מי שרוצה שהקב"ה יקבל תפילתו, יעסוק בתורה, שהיא עה"ח. ואז תאווה באה. מהי תאווה? זוהי מדרגה, שכל תפילות העולם הן בידיה, הנוקבא, 
%break
והיא מביאה אותן לפני מלך העליון, ז"א. תאווה באה, כי באה לפני מלך העליון לזיווג, כדי להשלים רצונו של האדם המתפלל, למלא בקשתו.
%break
.213 שאינה נמשכת בין אלו הממונים והמרכבות מיד ליד. אלא שהקב"ה נותן אותה מיד, משום כי כשנמשכת בין אלו הממונים והמרכבות, כמה הם בעלי הדין שניתן להם רשות לעיין ולהסתכל בדינו, מטרם שנותנים לו ישועתו. 
%break
אבל מה שיוצא מבית המלך וניתן אל האדם, בין שהוא ראוי או אינו ראוי, ניתן לו מיד. וזהו, עץ חיים תאווה באה, שפירושו, שניתן לו מיד.
("ויַרְא את בנימין", מקץ)
%break
%H מי שליבו טרוד
%break
.713 לעולם יסדר אדם שבחו של אדונו, ואח"כ יתפלל תפילתו. מי שליבו טרוד ורוצה להתפלל תפילתו, או שהוא בצרה, ואינו יכול לסדר שבחו של אדונו, מה הוא?
%break
.714 אע"פ שאינו יכול לכוון את הלב והרצון, למה יגרע סדר שבחו של ריבונו? אלא יסדר שבחו של ריבונו, אע"פ שאינו יכול לכוון, ואח"כ יתפלל תפילתו. כמ"ש, תפילה לדוד, שמעה ה' צדק, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. 
%break
בתחילה אמר, שמעה ה' צדק, משום שסידר שבח של ריבונו. ואח"כ, הקשיבה רינתי האזינה תפילתי. מי שיכול לסדר שבח של אדונו ואינו עושה, עליו כתוב, גם כי תרבו תפילה אינני שומע.
("דן ידין עמו", ויחי)
%break
%H כך עולה המ"ן ממדרגה למדרגה
%break
.715 בהתעוררות של מטה ע"י הקרבת הקורבן, מתעורר ג"כ למעלה. וכן גם בהתעוררות של מעלה אל העליון ממנו, מתעורר העליון ממנו. עד שההתעוררות מגיע למקום שצריכים שם להדליק את הנר, והוא נדלק.
%break
ונמצא שבהתעוררות העשן, העולה מקורבן שלמטה, נדלק הנר למעלה, הנוקבא. וכשנר הזה נדלק, כל הנרות האחרים נדלקים, וכל העולמות מתברכים ממנו. נמצא, שהתעוררות הקורבן הוא תיקון העולם, וברכות העולמות כולם.
%break
כי התחתונים, שבעולם עשיה, אינם יכולים להעלות מ"ן ישר לזו"ן דאצילות, אלא רק למדרגה עליונה הסמוכה לה. ואותה מדרגה מעלה ג"כ לעליונה הסמוכה לה. וכן עולה המ"ן ממדרגה למדרגה, עד שהמ"ן מגיעים לזו"ן דאצילות.
%break
%page 451
ע"כ נאמר, שבהתעוררות של מטה ע"י הקורבן שהתחתונים מקריבים בעולם עשיה, מתעורר ג"כ למעלה, שמתעוררים המדרגות שבעולם היצירה, להעלות המ"ן שקיבלו מעשיה אל עולם הבריאה. ובהתעוררות של מעלה של מדרגות הבריאה, אל העליון ממנו, 
%break
אל עולם אצילות, מתעורר העליון ממנו, עד שמגיע המ"ן אל הנוקבא, ומעלה המ"ן לז"א. והיא מאירה ממנו. להדליק את הנר, פירושו לייחד הנוקבא, שנקראת נר, בז"א, כדי שתקבל ממנו אור, שנבחן שנדלקת ממנו.
%break
.716 איך נעשה זה? התחיל עשן הקורבן לעלות, אלו צורות הקדושות הממונים על עולם העשיה, מיתקנות להתעורר להעלות מ"ן, ומתעוררות למדרגות שמעליהן בעולם היצירה, בתשוקה עליונה, כמ"ש, הכפירים שואגים לטרף. 
%break
ואלו שבעולם היצירה, מתעוררות למדרגות עליונות שעליהן בעולם הבריאה, עד שמגיע ההתעוררות למקום שצריכים להדליק את הנר, כלומר, עד שרוצה המלך, ז"א, להתחבר במטרוניתא, הנוקבא.
("דן ידין עמו", ויחי)
%break
%H התעוררות והשתוקקות של התחתון
%break
.717 מה הם מ"ן? שבהשתוקקות שלמטה, עולים מים תחתונים, מ"ן, לקבל מים עליונים, מ"ד, מהמדרגה שעליהם. כי מים תחתונים, מ"ן, אינם נובעים, זולת ע"י התעוררות ההשתוקקות של התחתונה. ואז ההשתוקקות של התחתונה והעליונה מתדבקות, 
%break
ונובעים מים תחתונים נגד מים עליונים היורדים, ונגמר הזיווג, והעולמות מתברכים, וכל הנרות דולקים, והעליונים והתחתונים נמצאים בברכות.
("דן ידין עמו", ויחי)
%break
%H ייזהר שלא לצאת יחידי בדרך
%break
.425 וכתוב, המלאך הגואל אותי מכל רע. הלוא, אשר גאל, היה צריך לומר? הגואל, משום שנמצא תמיד עם האדם ואינו סר מאדם צדיק לעולם.
%break
המלאך הגואל זהו השכינה, שהולכת עם האדם תמיד, ואינה סרה ממנו כל עוד שהאדם שומר מצוות התורה. וע"כ יהיה האדם נזהר, שלא יצא יחידי בדרך. מהו יחידי? 
%break
שצריך האדם להיזהר לשמור מצוות התורה, כדי שלא תסתלק השכינה ממנו, ויוכרח ללכת יחידי, בלי זיווג עם השכינה.
("ההר הנורא", ויחי)
%break
%H תפילת הדרך
%break
.426 כשהאדם יוצא לדרך, יסדר תפילתו לפני אדונו, כדי להמשיך עליו את השכינה. ואח"כ יצא לדרך. ונמצא זיווג השכינה, לגאול אותו בדרך, ולהצילו בכל מה שצריך.
("ההר הנורא", ויחי)
%break
%page 452
%H המוריד דמעות בתפילתו
%break
.203 כל הדברים שבעולם תלויים בתשובה ובתפילה שהאדם מתפלל להקב"ה. וכש"כ מי שמוריד דמעות בתפילתו, שאין שער שאלו הדמעות לא תבואנה בו. 
%break
כתוב, ותפתח ותראהו את הילד. ותפתח, זוהי השכינה, העומדת על ישראל כאם על הבנים. והיא פותחת תמיד בזכותם של ישראל.
%break
.204 כיוון שפתחה ותראהו את הילד, ילד שעשועים, ישראל, שחוטאים לפני מלכם תמיד, ומיד שמתחננים לפני הקב"ה, חוזרים בתשובה ובוכים לפניו, כבן הבוכה לפני אביו. 
%break
כתוב, והנה נער בוכה. כיוון שבכה, הוסרו ממנו כל הגזרות הקשות שבעולם.
("ותרד בת פרעה", שמות)
%break
%H צעקת הלב
%break
.354 צעקה, פירושה, שצועק ואינו אומר כלום, בלי דיבורים. גדולה צעקה מכולן, שצעקה היא בלב, וקרובה להקב"ה יותר מתפילה ומאנחה, כמ"ש, כי אם צָעוֹק יצעק אליי שָמוֹע אשמע צעקתו.
("אנחה שוועה צעקה", שמות)
%break
%H אנחה צעקה ושוועה
%break
.353 שלושה עניינים כאן: אנחה, שוועה, צעקה. ואינם דומים זה לזה. אנחה, שכתוב, וייאנחו בני ישראל. צעקה, שכתוב, ויצעקו. שוועה, שכתוב, ותעל שוועתם. וכל אחד מתפרש בפני עצמו. וכולם עשו ישראל.
%break
אלא צעקה ושוועה עשו ישראל, אנחה לא עשו, שזה משמע מהכתוב, וייאנחו ולא ויתאנחו, ולמעלה הייתה האנחה בשבילם.
%break
.354 צעקה ושוועה, במה הן נבדלות? אין שוועה אלא בתפילה, כמ"ש, שׁמעה תפילתי ה' ושוועתי האזינה. וכן כתוב, אליך ה' שיוַועְתי. וכן כתוב, שיוועתי אליך ותרפָּאֵני. הרי ששוועה, פירושה דיבורי תפילה.
%break
צעקה, פירושה, שצועק ואינו אומר כלום, בלי דיבורים. גדולה צעקה מכולן, שצעקה היא בלב, וקרובה להקב"ה יותר מתפילה ומאנחה, כמ"ש, כי אם צָעוֹק יצעק אליי שָמוֹע אשמע צעקתו.
%break
אנחה צעקה ושוועה, הן מחשבה קול דיבור, בינה ז"א מלכות. וע"כ צעקה שאין בה דיבור, יותר מתקבלת לה' מתפילה בדיבור. משום שהדיבור הוא בהתגלות ויש בו אחיזה למקטרגים. אבל צעקה, שאין בה התגלות אלא רק בלב הצועק, אין בה אחיזה למקטרגים. 
%break
וגם היא מתקבלת יותר מאנחה, כי מגולה רק במחשבת הנאנח, בחינת בינה, ואין התחתון ביכולת להתדבק על ידה כראוי בה'. וע"כ צעקה יותר מתקבלת.
%break
.355 בשעה שאמר הקב"ה לשמואל, ניחמתי כי המלכתי את שאול למלך. כתוב, וייחר לשמואל, ויזעק אל ה' כל הלילה. הניח הכול, אנחה ושוועה, ולקח צעקה, משום שהיא קרובה להקב"ה יותר מכולן.
%page 453
כמ"ש, ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אליי.
("אנחה שוועה צעקה", שמות)
%break
%H תפילה שלמה
%break
.356 מי שמתפלל ובוכה וצועק, עד שאינו יכול עוד לנענע בשפתיו, זוהי תפילה שלמה שהיא בלב, ולעולם אינה חוזרת ריקה, אלא שמתקבלת. גדולה צעקה, שקורעת גזר דינו של אדם מכל ימיו.
%break
.357 גדולה צעקה שמושלת על מדה"ד של מעלה. גדולה צעקה, שמושלת בעוה"ז ובעוה"ב. בשביל צעקה נוחל האדם העוה"ז והעוה"ב. כמ"ש, ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילֵם.
("אנחה שוועה צעקה", שמות)
%break
%H כל הנחלים הולכים אל הים
%break
.235 כל הנחלים הולכים אל הים. שהנחלים, השפע דז"א, הולכים אל המלכות, הים. ומשום שמקבלת אותם מלמעלה מבינה, היא נקראת תפילה, ומתקדשת מקדושתם ונקראת קדושה. 
%break
כי מוחין דבינה נקרא קדושה, ונקרא תפילה. ואז נקראת המלכות, מלכות שמיים שלמה.
("כי מלאכיו יצווה לךְ", בוא)
%break
%H המייחד השם הקדוש ללא כוונה, משליכים תפילתו
%break
.278 כל אדם שבא לייחד את השם הקדוש, ולא כיוֵון בו בלב וברצון וביראה, כדי שיתברכו בו עליונים ותחתונים, משליכים תפילתו לחוץ. והכול מכריזים עליו רע. והקב"ה קורא עליו, כי תבואו לֵרָאות פניי.
%break
.279 לראות פניי, כל אלו הפנים של המלך, הארת חכמה, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו, גנוזים בעומק אחר החושך, שהם הדינים שבקו שמאל. וכל אלו היודעים לייחד את השם הקדוש כראוי, מתבקעים כל אלו כותלי החושך, 
%break
ופני המלך נראים ומאירים לכל. וכשהם נראים ומאירים, מתברכים כולם, העליונים והתחתונים. אז נמצאות ברכות בכל העולמות. ואז כתוב, לראות פניי.
("ימינךָ ה' נאדרי בכוח", בשלח)
%break
%H שיר המעלות
%break
.408 שיר המעלות. ממעמקים קְראתיךָ ה'. למה כתוב שיר המעלות סתם, ואינו מפורש מי אמר אותו? אלא שיר המעלות, פירושו, שעתידים כל בני העולם לומר זה, כי השיר הזה עתידים לאומרו לדורות עולם. ("פרשת הַמָן", בשלח)
%break
%page 454
%H ולמה צריך להתפלל ממעמקים?
%break
.409 ממעמקים קראתיך. פירושו, כל מי שמתפלל תפילתו לפני המלך הקדוש, צריך לבקש בקשותיו ולהתפלל מעומק הלב, כדי שיימצא ליבו שלם בהקב"ה, ויכַוון ליבו ורצונו. 
%break
כמ"ש, ממעמקים קראתיך. והאם אמר דוד כך, והרי כתוב, בכל ליבי דְרשתיךָ? ופסוק זה די, להתפלל בכל לב, ולמה צריך ממעמקים?
%break
.410 אלא כל אדם שמבקש בקשתו לפני המלך, צריך שיכוון דעתו ורצונו לשורש השורשים, להמשיך ברכוֹת מעומק הבוֹר, כדי שייזלו ברכות ממעיין של כל. 
%break
שהוא המקום, שיוצא ממנו אותו הנהר, שהוא חו"ס. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן. עדן הוא חכמה. נהר היא בינה, שיצאה מחוץ לראש א"א, שהוא חו"ס.
%break
וכתוב, נהר פְּלָגָיו, ישַמְחוּ עיר האלקים. וזהו נקרא, ממעמקים. עומק כל, עומק הבור, שמעיינות יוצאים ונמשכים ממנו לברך כל. וזוהי ההתחלה להמשיך ברכות מלמעלה למטה.
("פרשת הַמָן", בשלח)
%break
%H להמשיך ברכות מהעומק של הכול
%break
.411 כשעתיקא הסתום מכל סתומים רצה לזמן ברכות לעולם, השרה הכול והכליל הכול בעומק העליון ההוא, חו"ס דא"א, מבחינת מה שהבינה יוצאת ממנו לחוץ. ומכאן שואב ונמשך נהר, בינה. שנחלים ומעיינות יוצאים ממנו, שהם המוחין. 
%break
ומושְקים הכול ממנו, שכל המוחין של זו"ן ובי"ע נמשכים משם. ומי שמתפלל תפילתו, צריך לכוון ליבו ורצונו, להמשיך ברכות מהעומק של הכול הזה, כדי שתתקבל תפילתו וייעשה רצונו.
("פרשת הַמָן", בשלח)
%break
%H פרעה הקריב את ישראל לתשובה
%break
.65 ופרעה הקריב. שהקריב כל חֵילו ורכביו לעשות מלחמה. ועוד לומדים, שפרעה הקריב את ישראל לתשובה. וע"כ כתוב, ופרעה הקריב, ולא כתוב, ופרעה קרב.
%break
.66 אין ישראל פוקדים להקב"ה בשעת נחת, אלא בשעה שצר להם, אז כולם פוקדים לו. שכולם מתפללים בתפילות ובבקשות, ושופכים לפניו תפילות. מתי? 
%break
בשעה שפקד אותם הקב"ה ברצועה שלו. אז הקב"ה עומד עליהם ברחמים, ורצוי לפניו הקול שלהם, כדי להיפרע מאויביהם, ומתמלא עליהם רחמים.
%break
.67 ישראל היו מתקרבים אל הים, והיו רואים הים לפניהם הולך וסוער, וגליו זקופים למעלה. היו יראים. נשאו עיניהם, וראו את פרעה וחֵילו, ואבני קֶלַע וחיצים. 
%break
אז כתוב, וייראו מאוד. ויצעקו בני ישראל. מי גרם לזה שהתקרבו ישראל לאביהם של מעלה? פרעה. כמ"ש, ופרעה הקריב.
("ופרעה הקריב", בשלח)
%break
%page 455
%H אם לא הקדימו האבות להתפלל על ישראל
%break
.69 התייצבו ורְאו את ישועת ה'. אין לכם לעשות מלחמה, כי הקב"ה יעשה מלחמה בשבילכם. כמ"ש, ה' יילָחֵם לכם ואתם תחֲרישון. בלילה ההוא אסף הקב"ה את הפמליה שלו, ודן דינם של ישראל. 
%break
ואם לא הקדימו האבות להתפלל על ישראל, לא היו ניצולים מן הדין.
("ופרעה הקריב", בשלח)
%break
%H התפללו ובקשו לפני אדונכם, שמבקש אתכם
%break
.86 אם תבקשו בַקשו, אם תבקשו בקשותיכם בתפילה לפני המלך, בקשו, התפללו ובקשו בקשותיכם ושובו אל אדוניכם. בואו, כמי שמזמין לקבל את בניו ולרחם עליהם. 
%break
אף כן, הקב"ה, בוקר וגם לילה קורא ואומר, בואו. אשריהם העם הקדוש, שאדונם מבקש אותם וקורא להם לקרב אותם אליו.
("אמר שומר בא בוקר", תרומה)
%break
%H מתי שערי דמעות לא ננעלים
%break
.713 כוהן גדול העומד לפניו, לא היה נכנס לביהמ"ק אלא רק בשמחה ולהראות שמחה, כי המקום גורם. ועל זה כתוב, עבדו את ה' בשמחה. כי צריך שלא להראות בה עצבות.
%break
.714 א"כ, מי שבצער ובדוחק, שאינו יכול לשמוח בליבו, ומתוך דחקו, יש לו לבקש רחמים לפני מלך העליון. וא"כ, לא יתפלל תפילתו כלל, ולא ייכנס בעצבות משהו, שהרי אינו יכול לשמח את ליבו ולהיכנס לפניו בשמחה. מהו התיקון שיש לאדם הזה?
%break
.715 אלא כל השערים ננעלים ונסגרים, ושערי דמעות אינם נסגרים. ואין דמעה, אלא מתוך צער ועצבות. וכל אלו הממונים על השערים, שוברים עיקולי הדרכים והמנעולים, ומכניסים הדמעות האלו. והתפילה ההיא נכנסת לפני המלך הקדוש.
%break
.716 אז המקום ההוא, המלכות, יש לה לחץ מהעצבות ומהלחץ של האדם ההוא, כמ"ש, בכל צרתם לא צר. וצריך לקרוא, לו צר. כי צער האדם נוגע אל השכינה.
%break
ההשתוקקות של עולם העליון, ז"א, אל המקום הזה, המלכות, כזכר שחשקו תמיד אל הנוקבא. ע"כ כשהמלך, ז"א, נכנס אל המטרוניתא, המלכות, ומוצא אותה בעצבות, 
%break
אז כל מה שהיא רוצה נמסר בידיה, והאדם ההוא או התפילה ההיא אינם חוזרים ריקם, והקב"ה מרחם עליו. אשרי חלקו של האדם ההוא, ששופך דמעות לפני הקב"ה בתפילתו.
("סוֹלוּ לרוכב בערבוֹת", תרומה)
%break
%H בשעה שתצטרך להקב"ה
%break
.560 שמחו החברים בדרך. כשהגיעו להר אחד, אמר רבי חייא למוליך החמורים, מה שמך? אמר לו, חנן. אמר לו, הקב"ה יְחוֹננך וישמע לקולך בשעה שתצטרך לו.
("מזון הנשמות", תרומה)
%break
%page 456
%H סדר תפילה
%break
.39 ישרצו המים. ישרצו תרגומו ירחשון, כשרוחשות שפתיו, כשמתנועעות שפתיו דברי תפילה בזַכּות ובנקיות הדעת. ובמים המנקים ומטהרים, רוחש, נפש חיה. 
%break
כי כשאדם רוצה לסדר תפילתו לאדונו, שפתותיו רוחשות באופן הזה מלמטה למעלה, להעלות כבוד אדונו, למקום השיקוי של הבאר העמוק של בינה.
%break
ואח"כ הולך להמשיך מלמעלה למטה, מאותו השיקוי של הנחל, בינה, לכל מדרגה ומדרגה, עד המדרגה האחרונה, מלכות, להמשיך נדבה לכל מלמעלה למטה. 
%break
ואח"כ צריך לקשור קשר בכל, שייחד כל המדרגות בא"ס, קשר הכוונה של האמונה. וייעשו כל משאלותיו, בין משאלות הציבור בין משאלות יחיד.
("פרק שלישי", ספְרָא דצניעותא)
%break
%H תפילת האדם לאדונו
%break
.40 התפילה, שיש לאדם לבקש מאדונו, מסודרת בתשעה אופנים:
א. בסדר א"ב.
ב. בהזכרת מידות הקב"ה: רחום, חנון ועוד.
%break
ג. בשמות מכובדים של הקב"ה: אהי"ה י"ה יה"ו אל אלקים הוי"ה צבאות שד"י אדנ"י.
ד. בע"ס כח"ב חג"ת נהי"מ.
ה. בהזכרת הצדיקים: האבות, הנביאים, המלכים.
%break
ו. בשירות ותשבחות, שיש בהן קבלה אמיתית.
ז. למעלה מהם, מי שיודע לתקן תיקונים לאדונו כראוי.
ח. בידיעה להעלות מלמטה למעלה.
ט. ויש מי שיודע להמשיך שפע מלמעלה למטה.
%break
.41 ובכל ט' אופני תפילה אלו, צריכים כוונה גדולה. ואם לא, עליו כתוב, ובוזַיי יֵיקָלו. ובכוונת אָמֵן צריך לכוון, שהוא כולל ב' שמות הוי"ה אדנ"י, שהם בגי' צ"א (91), וגם אמן בגי' צ"א. ושם הוי"ה, ז"א, גונז טובו וברכותיו באוצר, הנקרא היכל, שהוא אדנ"י, מלכות. 
%break
וזה מרומז בפסוק, והוי"ה בהיכל קודשו, הס מפניו כל הארץ. וגם מרומז במה שלומדים, כל טוב האדם בביתו. כי אדם בגי' מ"ה (45), שֵם הוי"ה במילוי אותיות א'. וכל טובו בביתו, אדנ"י, מלכות. כמ"ש, בכל ביתי נאמן הוא. ומתרגם, בכל מי שאיתי, במלכות.
%break
.42 ואם מכוון בכל אחד מט' אופני התפילה כראוי, זהו אדם המכבד שֵם אדונו את שמו הקדוש. ועל זה כתוב, כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו, אכבד אותו בעוה"ז לקיים ולעשות כל צרכיו. ויראו כל עמי הארץ, כי שם הוי"ה נקרא עליו, וייראו ממנו. 
%break
ובעוה"ב יזכה לעמוד במחיצת חסידים, במחלקת החסידים, אע"פ שלא קרא בתורה כל צורכו, אלא כיוון שזכה להסתכל בידיעת אדונו וכיוון בו כראוי.
%break
.43 מי שאינו יודע לייחד את השם הקדוש, ולקשור קשר האמונה, ולהמשיך למקום שצריך, ולכבד שם אדונו, טוב לו שלא נברא. וכש"כ, מי שאינו מכוון באמן. וע"כ כל מי שרוחש בשפתיו בניקיון הלב, במים המנקים, כתוב עליו, ויאמר אלקים,
%page 457
נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, בשביל אדם היודע לייחד צלם ודמות כראוי. ז"א צלם והנוקבא דמות, וירְדו בדגת הים.
("פרק שלישי", ספְרָא דצניעותא)
%break
%H סוד התפילה
%break
.107 בכל יום קורא כרוז, לכל בני העולם, בכם תלוי דבר זה, שכתוב, קחו מאיתכם תרומה לה'. ואם תאמרו, שהדבר קשה לכם, כתוב, כל נדיב ליבו יביאֶהָ.
%break
.108 מכאן הסוד לתפילה. כי אדם הירא מריבונו ומכוון ליבו ורצונו בתפילה, הוא מתקן תיקון העליון. בתחילה בשירות ובתשבחות, שאומרים המלאכים העליונים למעלה, 
%break
ובסדר ההוא של תשבחות שאומרים ישראל למטה, המלכות מקשטת עצמה ומיתקנת בתיקוניה, כאישה המתקשטת לבעלה.
("כוונת התפילה", ויקהל)
%break
%H פיו ליבו ורצונו יחד
%break
.111 ואנו, מפני מלך העליון, צריכים לעמוד על מעמדנו באימה וברעדה, כי אז מושיט לה ימינו בברכת, מגן אברהם, שהוא קו ימין. ואח"כ שמאלו ששם תחת ראשה בברכת, אתה גיבור, קו שמאל. 
%break
ואח"כ מתחבקים שניהם יחד בנשיקין בברכת, האל הקדוש, קו האמצעי. ומשם ולמעלה הן נשיקין עד שלוש הברכות האחרונות.
%break
ואלו הן שלוש הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה. וצריך האדם לשים ליבו ורצונו, ולכוון בכל אלו התיקונים והסדרים של התפילה, פיו וליבו ורצונו יחד.
("כוונת התפילה", ויקהל)
%break
%H המוסר את נפשו בדבקות, נצרר בצרור החיים
%break
.112 עתה שמלך העליון והמלכות הם בחיבור בחדווה באלו הנשיקין, מי שצריך לשאול שאלות ובקשות ישאל, כי אז הוא שעת רצון. 
%break
כיוון שביקש האדם בקשותיו מלפני המלך והמלכה ב-12 הברכות האמצעיות, אז יתקין עצמו ברצונו ובליבו לשלוש הברכות האחרונות, לעורר חדווה שבסתר.
%break
כי מאלו שלוש ברכות הוא מתברך בדבקות אחרת, בזיווג. והאדם יתקן את עצמו לצאת מפניהם ולהניח אותם בחדווה מוסתרת שבאלו שלוש ברכות. ועכ"ז צריך להיות רצונו, שהתחתונים יתברכו מאלו הברכות של החדווה המוסתרת.
%break
.113 ואז צריך ליפול על פניו, ולמסור את נפשו, בשעה שהמלכות אוחזת הנפשות והרוחות. אז היא השעה למסור נפשו בתוך אלו הנפשות שאוחזת. כי אז צרור החיים, המלכות, הוא כראוי.
%break
.114 אם בשעה שהמלכות אוחזת הנפשות והרוחות של בני האדם, ברצון אחד של הדבקות, האדם שם ליבו ורצונו לזה, ונותן נפשו בדבקות ברצון ההוא, לכלול נפשו באותה הדבקות.
%page 458
אם בשעה ההיא, התקבלה מסירת נפשו, ברצון הנפשות והרוחות והנשמות שאוחזת המלכות, זהו אדם שנצרר בצרור החיים, בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
.115 ועוד, שהמלך והמטרוניתא, ת"ת ומלכות, צריכים להיכלל מכל הצדדים מלמעלה ומלמטה, ולהתעטר בנשמות בכל הצדדים, המלכות מתעטרת בנשמות מלמעלה ומתעטרת בנשמות מלמטה, מאותם שמוסרים לה נשמתם.
%break
ואם האדם מכוון ליבו ורצונו לכל זה, ומוסר לה נפשו מלמטה בדבקות וברצון, אז הקב"ה קורא לו שלום למטה, כעין שלום של מעלה, יסוד, המברך את המלכה, ומכליל אותה ומעטיר אותה מכל הצדדים.
%break
.116 אף כך האדם הזה, הקב"ה קורא לו שלום. כמ"ש, ויקרא לו ה' שלום. וכל ימיו קוראים לו כך למעלה, שלום. משום שהכליל והעטיר את המלכה מלמטה, כעין השלום הזה שלמעלה, יסוד.
%break
.117 וכשהאדם ההוא מסתלק מעוה"ז, נשמתו עולה ובוקעת בכל אלו הרקיעים, ואין מי שיעכב בידה. והקב"ה קורא לה ואומר, יבוא שלום. והשכינה אומרת, ינוחו על משכבותם, ויפתחו לה י"ג (13) הרים של אפרסמון הטהור. 
%break
ולא יהיה מי שיעכב בידה. וע"כ, אשרי מי ששם ליבו ורצונו לזה. וע"כ כתוב, כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה' אל מלך העליון.
("כוונת התפילה", ויקהל)
%break
%H לסדר תפילה כראוי
%break
.150 אשרי חלקו של אדם, שיודע לסדר תפילתו כראוי. בתפילה זו שמתעטר בה הקב"ה, הוא מחכה, עד שיגמרו כל תפילות ישראל לעלות, ונכללות בתפילה השלמה. ואז הכול הוא בשלמות כראוי למעלה ולמטה. ("עליית התפילה", ויקהל)
%break
%H שיכור המתפלל הוא כאילו עובד עבודה זרה
%break
.93 שני עניינים הם שאינם מתיישבים יחד, יין ועבודת השמיים.
%break
.94 שיכור המתפלל הוא כאילו עובד עבודה זרה. ומנַיין זה? מֵחַנה, כמ"ש, ויַחְשבֶהָ עֵלי לשיכורה. והשיבה ואמרה, אל תיתן את אמָתך לפני בת בלייעל, לפני עבודה זרה.
%break
.95 אין אנשים שנקראים קדושים, חוץ מאלו נזירי היין. כמ"ש, כל ימי הַזירוֹ לה', קדוש יהיה.
%break
.96 אין יין שנקרא יין טוב, כמו יין של ארץ ישראל. ויותר מכולם היין של הגליל העליון. שאיש אינו יכול לשתות ממנו חצי לוג.
%break
%page 459
.97 רבי אלעזר בן רבי שמעון הלך לראות את רבי יוסי, חמיו. נתנו לו לאכול עגל משולש רך. ופתח לו חבית אחת יין. חמיו מזג והוא שתה, מזג והוא שתה. אמר לו רבי יוסי, אפשר ששמעת מאביך, כמה שיעורו של כוס, שמותר לשתות?
%break
אמר לו, השיעור של הכוס הוא כמו שהוא, וישתה כוס אחת אם המשקה חם. וכן כוס אחת, אם המשקה קר. אבל לא שיערו חכמים בכוסך שהיא קטנה, וביינך שהוא טוב, ובמעיי שהם רחבים.
("יין ושיכר אל תֵשְׁת", נוח, זוהר חדש)
%break
%H תפילת רבים ותפילת יחיד
%break
.485 הממונה הקדוש עומד על הפתח, לכל התפילות שבוקעות אווירים ורקיעים לבוא לפני המלך. אם היא תפילת רבים, הוא פותח הפתח ומכניס אותה ומתעכבת שם, עד שנעשו שם כל תפילות העולם עטרה בראש צדיק חי העולמים, יסוד.
%break
.486 ואם היא תפילת יחיד, היא עולה עד שמגיעה לפתח ההיכל, שהממונה הזה עומד בו. אם יפה התפילה להיכנס למלך הקדוש, מיד הוא פותח פתח ומכניס אותה. ואם אינה יפה, דוחה אותה לחוץ, ויורדת ומשוטטת בעולם, ועומדת ברקיע התחתון, 
%break
מאלו הרקיעים שלמטה המנהיגים בעולם. ברקיע ההוא עומד ממונה סָהֲדיאל, לוקח אלו התפילות הנדחות, הנקראות תפילות פסולות, וגונז אותן, עד שהאדם ההוא חוזר בתשובה.
%break
.487 אם חוזר בתשובה לפני אדונו כראוי, ומתפלל תפילה אחרת טובה, כשהתפילה עולה, לוקח הממונה סהדיאל את התפילה הזו הפסולה, 
%break
ומעלה אותה למעלה עד שנפגשת בתפילה הטובה, ועולות ומתערבות יחד ונכנסות לפני המלך הקדוש.
("היכל לבְנת הספיר יסוד", פקודי)
%break
%H לערוך תפילה כראוי
%break
.574 י"ב (12) גלגלים סובבים בהיכל הזה, נקראים שרפים, בשני גוונים לבן ואדום, רחמים ודין. הם העומדים להשגיח תמיד על בעלי הצער, ששאר העמים מצערים אותם ומֵצרים להם. ונקראים חלונות. כמ"ש, משגיח מן החלונות.
%break
.575 ואלו עומדים להסתכל על אלו שמתפללים תפילתם, ומקדימים לבית הכנסת, להיספר מאלו עשרה ראשונים. אז עולים השרפים וכותבים אותם למעלה, משום שעשרה ראשונים נקראים חברים אליהם. כמ"ש, חברים מקשיבים לקולךְ השמיעיני.
%break
.576 אשרי הצדיקים שיודעים לערוך תפילתם כראוי, משום שכאשר תפילה זו מתחילה לעלות, אלו המלאכים עולים עם תפילה זו, ונכנסים ברקיעים ובהיכלות, עד השער של פתח העליון, ונכנסת תפילה להתעטר לפני המלך.
%break
.577 כל אלו המתפללים תפילות, ומקדשים לאדונם ברצון שלם, תפילה זו צריכים להוציאה מן המחשבה וברצון הדיבור והרוח. אז מתקדש שמו של הקב"ה.
%page 460
וכשהתפילה מגיעה למלאכים, שהם חברים, כולם לוקחים תפילה והולכים עימה עד ההיכל הרביעי, בפתח אשר שם. ואלו המלאכים משבחים להקב"ה, בזמן שישראל מתפללים תפילות ומקדישים להקב"ה. 
%break
ביום, אלו הם הממונים שביום שהתמנו לשבח יחד עם ישראל, להיות עימהם חברים. ובלילה הם חברים באלו האחרים, האומרים שירה בלילה.
("היכל נוגה נצח", פקודי)
%break
%H חושבי שמו
%break
.824 חושבי שמו, הם החושבים ומכוונים בשמו, לייחד היכלות בהיכלות, ולקשור קשרים, ולייחד כולם בייחוד אחד. ואלו הם חושבי שמו, כמ"ש, ולחושבי שמו. אז כותבים אותו בין חושבי שמו, ומצטיין ונודע למעלה, והוא נשלם למעלה ולמטה.
%break
.825 וכל הקרב לפני אדונו, ומתפלל תפילתו ואינו משלים הייחוד, ואינו דואג על כבוד אדונו, לקשור קשרים, טוב לו שלא נברא. והקב"ה אמר, כתבו את האיש הזה, ערירי גבר לא יצלח בימיו. וזהו שכתוב, גוזֵל אביו ואימו, שהם הקב"ה ושכינתו.
%break
.827 אשרי חלקו מי שמתקדש באופן הזה בתפילה, ויקשור קשרים וייחד ייחודים, ויתכוון בכל כראוי, ולא יסור ימין ושמאל. אז תפילתו לא תשוב ריקם, הקב"ה גוזר והוא מבטל. 
%break
על זה כתוב, ישמח אביךָ ואימךָ ותָגֵל יוֹלַדְתֶךָ. ויש לו חלק בעוה"ז ובעוה"ב.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%H תחילת הבקשות
%break
.812 צריכים להתקשר בקדושת אדונו ולא ייפרד ממנו. וכשהוא מבקש, תחילת הבקשות צריך להיות, לדעת את אדונו, להראות שתשוקתו הוא אליו, שהיא בקשה ראשונה, וחננו מאיתך חכמה בינה דעת. מכאן והלאה, ייפרד מעט, וישאל בקשותיו מה שצריך לבקש.
%break
.813 וכל שאלותיו תהיינה לאחר שיסדר סדר. כעין זה כל שאלותיו תהיינה בתחנונים ובבקשות לפני אדונו, ולא ירחיק עצמו ממנו, כלומר שלא יתרעם. אשרי חלקו מי שיודע לסדר סדר זה, ללכת בדרך הישר כראוי. ("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%H תפילה שלמה
%break
.832 וכל מי שאינו יודע לסדר שבחו של אדונו, טוב לו שלא נברא. משום שצריכים שהתפילה תהיה שלמה למעלה, מתוך מחשבה, ורצון הלב, וקול, וּדְבר שפתיים. 
%break
לעשות שלמות וקשר וייחוד למעלה, כמו שהוא למעלה, וכמו שהשלמות יוצאת מלמעלה למטה, כך צריך מלמטה למעלה, לקשור הקשר כראוי.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%page 461
%H מרכבה אחת להשרות עליהם השכינה
%break
.833 הסוד הוא לחברים שילכו בדרך הישר. מחשבה רצון קול דיבור, הם ארבעה הקושרים קשרים, כנגד חו"ב תו"מ. מחשבה ורצון, חו"ב. קול ודיבור, תו"מ. 
%break
ואחר שקשרו כולם יחד קשרים, נעשו כולם מרכבה אחת, להשרות עליהם השכינה, הדיבור, וכולם נעשו אח"כ ארבעה עמודים להתעטר בהם, והשכינה נסמכת עליהם בכל אלו הקשרים העליונים.
%break
.834 המחשבה, שהיא חכמה, מוציאה ומולידה את הרצון, בינה. והרצון שיצא מהמחשבה, מוליד ומוציא קול הנשמע, ז"א. והקול הנשמע עולה לקשור קשרים מלמטה למעלה, ההיכלות התחתונים בעליונים. הקול, הקושר קשרים בין ב' הקווים שבבינה, 
%break
וממשיך ברכות מלמעלה למטה, מבינה, בלחש, נסמך ג"כ על אלו ד' עמודים, מחשבה רצון קול דיבור, חו"ב תו"מ. והסמיכה היא בסיום הקשר, בדיבור, במלכות, המקום שהכול נקשר בו יחד, ונעשו כולם אחד. כי המלכות מקבלת לתוכה את כולם.
%break
.835 אשרי האדם שקושר קשריו של אדונו ומסמיך סומכים כראוי, ומתכוון בכל אלו הדברים. אשרי הוא בעוה"ז ובעוה"ב. עד כאן השתכללו ההיכלות שבצד הקדושה.
("היכל קודש קודשים", פקודי)
%break
%H אם בוכה ומתוודה על חטאיו
%break
.338 כל אדם המכסה חטאיו ואינו מודה עליהם לפני המלך הקדוש, לבקש עליהם רחמים, לא נותנים לו לפתוח פתח תשובה, משום שהוא מכוסה ממנו. ואם הוא מפרש אותם לפני הקב"ה, הקב"ה מרחם עליו, ומתגברים הרחמים על הדין.
%break
.339 כש"כ אם הוא בוכה, כי את כל הפתחים הסתומים הוא פותח, ומתקבלת תפילתו. וע"כ, וידוי חטאיו הוא כבוד המלך, להגביר הרחמים על הדין.
("חטאתי אודיעךָ", ויקרא)
%break
%H מי שצריך למלך, מודיע למלכות תחילה
%break
.341 דוד, כל דבריו ברוח הקודש אמר אותם. ולמלכות שמיים אמר, משום שהיא שליח, מלמטה למעלה, שהיא הפתח לספירות עליונות, והאדם צריך להיכנס בה תחילה, ומלמעלה למטה, 
%break
שהשפע מהספירות העליונות היא מקבלת אותו ומשפיעה למטה. ומי שצריך למלך, מודיע לה תחילה. וע"כ, חטאתי אודיעך, זה אמר למלכות שמיים.
%break
ועווני לא כיסיתי, מצַדיקו של עולם, יסוד דז"א. אמרתי, אודה עלֵי פשעיי לה', זה המלך הקדוש, ז"א, שכל השלום שלו. והשלום שצריך האדם להביא לפניו הוא בהודאה, שיתוודה על חטאיו, כי שלָמים כך מתקרבים בהודאה, כמ"ש, על זבח תודת שלָמָיו.
%break
%page 462
וכתוב, ואתה נשאת עוון חטאתי סלה, זהו למעלה באו"א עילאין, שהם המקום שעתיקא קדישא, הכתר, שורה בו. וע"כ פסוק זה אחוז בכל, במלכות, וביסוד, ובת"ת, ובאו"א עילאין, שבהם שורה הכתר.
("חטאתי אודיעךָ", ויקרא)
%break
%H כיצד לבקש בקשה
%break
.342 מי שמבקש בקשה מהמלך, צריך לייחד את השם הקדוש ברצונו, מלמטה למעלה, ממלכות עד הכתר, ומלמעלה למטה, מכתר עד מלכות. ולקשור הכול בייחוד אחד בא"ס, בייחוד הזה יכלול בקשתו. מי הוא חכם לבקש בקשתו כמו דוד המלך, 
%break
שהיה שומר פתח המלך, שהיה מרכבה למלכות, הנקראת פתח המלך? כך הוא, וע"כ התורה מלמדת אותנו דרכי המלך הקדוש, כדי שנדע ללכת אחריו, כמ"ש, אחרי ה' אלקיכם תלכו.
("חטאתי אודיעךָ", ויקרא)
%break
%H תשובה כראוי
%break
.244 ומטרם שברא הקב"ה את העולם, ברא תשובה. אמר הקב"ה לתשובה, שהיא בינה, אני רוצה לברוא אדם בעולם, בתנאי, שאם ישובו אלייך מעוונותיהם, תהיי מוכנה לסלוח עוונותיהם ולכפר עליהם. ובכל שעה התשובה מוכנה לבני אדם. 
%break
וכשבני אדם שבים מעוונותיהם, תשובה זו, בינה, חוזרת אל הקב"ה, שמשפיעה מוחין לז"א, ומכפרת על הכול. והדינים נכנעים ומתבשמים כולם, והאדם נטהר מעוונותיו.
%break
.245 מתי נטהר האדם מעוונו? בשעה שנכנס בתשובה כראוי. בשעה ששב לפני המלך העליון, ומתפלל תפילה מעומק הלב. כמ"ש, ממעמקים קראתיך ה'.
("ממעמקים קְרָאתיך ה", אחרי מות)
%break
%H צדקה לעני
%break
.21 העני אחוז בדין, וכל מאכלו בדין, במקום שנקרא צדק, מלכות. כמ"ש, תפילה לעני כי יעטוף. זוהי תפילה של יד, המלכות. כשאינה בזיווג עם ז"א, היא ענייה ונקראת צדק. 
%break
ומי שנותן צדקה לעני, עושה למעלה את השם הקדוש שלם כראוי, כלומר, שמחבר אותה עם ז"א המשפיע לה הכול.
%break
משום שצדקה היא עה"ח, ז"א. וצדקה נותנת ומשפיעה לצדק, המלכות. וכשנותנת לצדק, אז מתחבר זה בזה, ז"א במלכות, והשם הקדוש נמצא שלם.
%break
מי שעושה התעוררות זו של מטה, שנותן צדקה, הוא כאילו עשה את השם הקדוש בשלמות. כעין שעושה למטה, כך מתעורר למעלה. עושה צדקה, זהו הקב"ה. כביכול הוא עשה אותו.
("צדקה לעני", בחוקותיי)
%break
%page 463
%H דיבור ואמירת הפה
%break
.3 אוי לו למי שבא לפתות את אדונו בלב רחוק ולא ברצון שלם. כמ"ש, ויְפַתוהו בפיהם, ובלשונם יְכַזבו לו, וליבם לא נכון עימו.
%break
.4 כי הייחוד של התפילה והברכה תלוי בדיבור ובאמירת הפה, והכול תלוי בשורש המעשה. ומי שאינו יודע שורש המעשה, אין עבודתו עבודה. 
%break
ואם פוגם המעשה של הדיבור, לא נמצא מקום שהברכה תשרה בו, ותפילתו אינה תפילה, והאדם ההוא נפגם למעלה ולמטה.
("ברכת כוהנים", נשוא, זוהר חדש)
%break
%H כוח התשובה
%break
.11 כמה כוח התשובה עליון על הכול, כי כשאדם שב לפני אדונו, מתמלאת אז באר מים חיים, המלכות, ומַעייניה יוצאים לכל הצדדים, ונמשך לכל שבט בי"ב (12) שערים, 
%break
להשקות חיות קטנות עם גדולות, שהם י"ב השבטים, הנקראים אריה זאב, חיות גדולות, וטלה וגדי, חיות קטנות.
%break
.12 ישראל כשחזרו בתשובה, אמרו שירה. ואלו שבע מדרגות שחזרו לאחוריהם, החזירו אותם עם השירה שלהם, והעלו הבאר העליונה, מלכות, למעלה, לבינה, כי ממלכות עד בינה יש שבע מדרגות. ונפרד הנחש מהעולם. 
%break
כמ"ש, אז ישיר ישראל את השירה הזאת, עֲלי באר עֱנוּ לה. כי הבאר, מלכות, עלתה למעלה למעלה, לבינה, והתחברה האם התחתונה, מלכות, בעליונה, בינה.
("ויְשַׁלַח הנחשים השרָפים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%H הביאי תפילותיהם לפניי
%break
.119 שמעי בת וראי, והטי אוזנך. שמעי, כי בך תלויה השמיעה. כי כשישראל יחזרו בתשובה לפניי, שמעי, הביאי תפילותיהם לפניי, כי הפתח של הכול בך הוא, הכול מסרתי בידך להנהיג את העולם התחתון. 
%break
וע"כ, שמעי בת וראי, משום שאת המראֶה של הכול, כי החכמה הנקראת מראה, אינה מתגלה אלא במלכות. ומשום זה, את נקראת באר לַחַי רואי. ע"כ יש לך לדרוש בכל יום במעשיהם של בני העולם, לתת לאיש כפי מעשיו.
%break
.120 כשברא הקב"ה את העולם, מסר היכלו בידי המלכה להשגיח על העולם. וכשבני העולם זכאים, התווספה שמחה למעלה.
%break
.121 והַטי אוזנך, לקבל תפילת הכול. וכן עשתה אף היא מכל התפילות, להקריב עטרה לצדיק, ליסוד. משום שכל התפילות הן להקריב עטרה לצדיק. שהן בחינות מ"ן, שהצדיק ישפיע עליהם מ"ד.
("למנצח על שושנים", חוקת, זוהר חדש)
%break
%page 464
%H דבְרי האדם כצל עובר
%break
.7 יש לנו לשים הלב לאמונת הקב"ה, שכל דבריו דברי אמת ואמונה רבה. וכיוון שאמר דבר, נעשה כולו. וזה האדם צר הלב, אם אמר שלכמה שנים, ולכמה זמן יושלם זה, הוא כך. הקב"ה, לפי ממשלתו, שכל העולמות מלאים כבודו, כש"כ שהוא כך.
%break
דבריו של אדם קטנים הם, וכל דבריו הם לפי שעה, וכך הוא עצמו, לפי שעה, כצל עובר, אבל בתשובה ובתפילה ובמע"ט ובדמעות רבות, הוא קדוש, כי הרב והעליון על כל העולם, מאיר אורו ומצמצם קדושתו אל האדם לעשות רצונו. ("סיחוֹן ועוֹג", בלק)
%break
%H תפילת העני קודמת לכל התפילות שבעולם
%break
.190 כל צבאות השמיים שואלים אלו לאלו, במה עוסק הקב"ה, במה משתדל? אומרים להם, הוא מתייחד בתשוקה בכלים שלו, בנשברי לב. 
%break
כולם אינם יודעים מה נעשה מתפילת העני, ומכל אלו התרעומות שלו, כי אין תשוקה לעני אלא כששופך דמעות בתרעומות לפני המלך הקדוש. ואין תשוקה להקב"ה, אלא כשהוא מקבל אותן, ונשפכות לפניו. וזוהי תפילה שעושה איחור ועיכוב לכל התפילות שבעולם.
%break
.191 משה התפלל תפילתו והתעכב כמה ימים בתפילה הזו, מחמת תפילת העני. דוד ראה שכל החלונות וכל שערי שמיים כולם מוכנים להיפתח לתפילת העני, 
%break
ואין בכל התפילות שבעולם, שהקב"ה מקשיב מיד, כתפילת העני.
("תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני", בלק)
%break
%H ג' תפילות
%break
.187 שלוש הן הנקראות תפילה:
%break
א. תפילה למשה איש האלקים, תפילה זו שאין כמוה באדם אחר.
ב. תפילה לדוד, תפילה זו היא תפילה שאין כמוה במלך אחר.
%break
ג. תפילה לעני, התפילה החשובה מכל אלו השלוש. תפילה זו קודמת לתפילה של משה, וקודמת לתפילה של דוד, וקודמת לכל שאר תפילות העולם.
%break
.188 משום שעני הוא שבור הלב. וכתוב, קרוב ה' לנשְׁבְּרי לב. והעני עושה תמיד ריב עם הקב"ה, והקב"ה מקשיב ושומע דבריו. כיוון שהעני התפלל תפילתו, פותח כל חלונות הרקיע, וכל שאר התפילות העולות למעלה, דוחה אותן אותו העני, שבור הלב. 
%break
כמ"ש, תפילה לעני כי יעטוף. והיה צריך לכתוב, כי יתעטף, מהו שכתוב, כי יעטוף? אלא הוא עושה איחור, שמאחֵר כל התפילות שבעולם, שאינן נכנסות עד שהתפילה שלו נכנסת. עיטוף פירושו איחור. ("תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני", בלק)
%break
%page 465
%H לשים רצונו תמיד כמו עני
%break
.192 צריך האדם המתפלל תפילתו לעשות עצמו עני, כדי שתיכנס תפילתו בכלל תפילות כל העניים, כי כל שומרי השערים אינם עוזבים כך להיכנס את כל התפילות שבעולם, כמו שעוזבים תפילת העני. כי הן נכנסות בלי רשות.
%break
ואם אדם עושה עצמו, ושם רצונו תמיד, כמו עני, תפילתו עולה ופוגשת בתפילות העניים, מתחברת בהן ועולה עימהן, ונכנסת בכלל שלהן, ומתקבלת ברצון לפני המלך הקדוש.
("תפילה למשה, תפילה לדוד, תפילה לעני", בלק)
%break
%H משכנו של הקב"ה בנשברֵי לב
%break
.414 תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. כל התפילות של ישראל הן תפילה. ותפילת העני עליונה מכולן, משום שזו עולה עד כיסא הכבוד של המלך ומתעטרת בראשו. והקב"ה משתבח בתפילה ההיא, ע"כ תפילה של עני נקראת תפילה.
%break
.415 כי יעטוף. עיטוף זה אינו עיטוף של כְּסוּת, שהרי אין לו כסות. כי יעטוף הוא ברעב. ולפני ה' ישפוך שיחו, שיצעק לפני אדונו.
%break
וזה נוח לו לפני הקב"ה, משום שהעולם מתקיים בו, בשעה שלא נמצאים מקיימי עולם אחרים בעולם. אוי למי, שעני ההוא יצעק עליו לאדונו, משום שהעני קרוב אל המלך יותר מכולם. כמ"ש, והיה כי יצעק אליי ושמעתי, כי חנוּן אני.
%break
.416 ולשאר בני העולם, לפעמים ששומע ולפעמים שאינו שומע. משום שמשכנו של הקב"ה הוא באלו הכלים השבורים. שכתוב, ואֶת דַכָּא ושְׁפַל רוח. וכתוב, קָרוב ה' לנשברֵי לב. וכתוב, לב נשבר ונדכֶּה, אלקים לא תבזֶה. ("לא יהיה לך", יתרו)
%break
%H מעלת התשובה
%break
.8 בשעה שהאדם קם בחצות לילה ממיטתו לעסוק בתורה, כרוז קורא עליו ואומר, הנה בָּרכו את ה' כל עבדי ה', העומדים בבית ה' בלילות. ובבוקר, כשהוא עומד בתפילה לפני אדונו, הכרוז ההוא קורא עליו ואומר, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה.
%break
.9 אחרי שגומר תפילתו ברצון לפני אדונו, צריך למסור נפשו ברצון הלב למלכות. וכמה עצות יש לאדם בכל דבר. ובשעה שהוא נמצא בתפילה, כל אלו המילים שהאדם מוציא מפיו בתפילה ההיא, 
%break
כולן עולות למעלה ובוקעות אווירים ורקיעים, עד שמגיעות למקום שמגיעות, ומתעטרות בראש המלך. ועושה מהן עטרה.
("חצות לילה", ואתחנן)
%break
%page 466
%H כריעה, השתחוות וזקיפה
%break
.22 יש ג' בחינות: כריעה, השתַחֲוויה, וזקיפה.
%break
א. כריעה, כריעת הברכיים וראשו זקוף, שפירושו חיסרון של ג"ר. כי כריעת הברכיים היא ביטול נה"י דכלים, והחסר נה"י דכלים חסר ג"ר דאורות, מטעם הערך ההופכי שיש מאורות לכלים. וזקיפת הראש, מורה על רצון לקבל חכמה, 
%break
שהוא כריעה, שאנו כורעים במילה ברוך, מלכות, שזה מורה שהמלכות צריכה לחכמה. כי ע"כ הראש זקוף, ומורה שהיא חסרה מחכמה. וע"כ הברכיים כפופות, שזה מורה שאין שם ג"ר.
%break
ב. השתחוויה, היא כפיפת הראש בלבד, שזה מורה שאין צריך לחכמה אלא לחסד, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא, וע"כ כופף ראשו, שהם כלים דג"ר. וזהו קו ימין דז"א, המקבל מאו"א, ואינו חפץ בחכמה אלא בחסדים. וע"כ משתחווים במילה אתה, קו ימין.
%break
ג. זקיפה, שכל ג' חלקי הגוף חב"ד חג"ת נה"י זקופים, שזה מורה שיש לו חכמה וחסדים ביחד, וע"כ ראשו זקוף וגם הברכיים זקופות. וזהו קו האמצעי, ת"ת. ע"כ זוקפים במילה הוי"ה, קו האמצעי, הכולל הכול. ("כוונת הברכה (מראות הסולם)", עקב)
%break
%H סדר השבח
%break
.34 צריך האדם לסדר שבח אדונו באותה הדרך. בתחילה, מלמטה למעלה להעלות כבוד אדונו, המלכות, למקום ששיקוי של עמקות הבאר נמשך ויוצא, כלומר למקום בינה. ואח"כ להמשיך מלמעלה למטה, משיקוי של נחל, בינה, לכל מדרגה של ז"ת, 
%break
עד המדרגה האחרונה, מלכות, כדי להמשיך ברכות לכל מלמעלה למטה. אח"כ צריכים לקשור קשר בכל, קשר של האמונה, לקשור הכול בא"ס. וזהו אדם המכבד שם אדונו, לייחד השם הקדוש. וע"כ כתוב, כי מכבדיי אכבד. כי מכבדיי בעוה"ז, אכבד בעוה"ב.
%break
.35 ובוזיי ייקלו. זהו מי שאינו יודע לייחד השם הקדוש, ולקשור קשר האמונה, ולהמשיך ברכות למקום שצריך, ולכבד שם אדונו. וכל מי שאינו יודע לכבד שם אדונו, טוב לו שלא נברא.
("כי שם ה' אקרא, הָבו גודל לאלקינו", וילך)
%break
%H מהו אמן?
%break
.37 כשישראל למטה שומרים עצמם לענות אמן ולכוון ליבם כמו שצריך, כמה פתחי ברכות פתוחים למעלה, כמה טוב נמצא בכל העולמות, כמה שמחה היא בכל. ומהו שכרם של ישראל שגרמו לזה? שכרם הוא בעוה"ז ובעוה"ב.
%break
בעוה"ז, בשעה שמֵצֵרים להם, ומתפללים תפילתם לפני אדונם, הקול מכריז בכל העולמות, פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אֱמונים.
%page 467
אל תקרא אמונים, אלא אֲמֵנים, ששומרים לענות אמן. כמו שישראל פתחו להם שערי הברכות, כך עתה פתחו שערים, ותתקבל תפילתם על אלו שמֵצרים להם.
%break
.38 זה שכרם בעוה"ז. מהו שכרם בעוה"ב? כשייצא האדם מעוה"ז, שהיה שומר לענות אמן. מהו שומר? כלומר, ששומר אותה הברכה, שאומר המברך, ומחכה לו לענות אחריה, אמן, כמו שצריך. 
%break
אז נשמתו עולה ומכריזה לפניו, פתחו שערים לפניו, כמו שהוא היה פותח שערים כל יום, כשהיה שומר אמונים, כלומר אֲמֵנים.
%break
.39 מהו אמן? אמן נקרא, המעיין של נחל הנמשך, בינה. ונקרא אמן, כמ"ש, ואהיה אצלו אָמוֹן, אל תקרא אמון אלא אמן. קיום כל המדרגות, אותו נחל הנמשך ויוצא, בינה, נקרא אמן. 
%break
כמ"ש, מן העולם עד העולם. מעולם שלמעלה, בינה, לעולם שלמטה, מלכות. אף כאן, אמן ואמן. אמן של מעלה, בינה, אמן של מטה, מלכות. אמן, פירושו קיום של כולם.
("עניית אמן", וילך)
%break
%H לקרוא למלך כראוי
%break
.210 אשרי חלקו מי שקורא אל המלך, ויודע לקרוא לו כראוי. ואם הוא קורא ואינו יודע למי קרא, הקב"ה מתרחק ממנו, כמ"ש, קרוב ה' לכל קוראיו. למי הוא קרוב? לכל אשר יקראוהו באמת. האם יש מי שיקראוהו בשקר? 
%break
זהו מי שקורא ואינו יודע למי קורא. מאין לנו? כי כתוב, לכל אשר יקראוהו באמת. מהו באמת? בחותם טבעת המלך, קו האמצעי, החותם המוחין עם המלכות, הנקראת טבעת המלך, שהיא שלמות הכול.
%break
כמ"ש, תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם. ז"א, קו האמצעי, יעקב, שהאמת ניתנה לקו האמצעי. ומשום זה כתוב, לכל אשר יקראוהו באמת. ומי שאינו יודע לקרוא לו במידת קו האמצעי, אלא שנוטה לקו שמאל או לקו ימין, הרי הקב"ה מתרחק ממנו. 
%break
אשרי חלקו של מי שנכנס בחכמה ויצא בשלמות, לדעת דרכיו של הקב"ה.
("כי שֵׁם ה' אקרא", האזינו)
%break
%H ג' מיני תשובה
%break
.228 אין לך בכל העולם שיעמדו לפני הקב"ה, אלא התשובה והתפילה של האדם. ג' מיני תשובה הם, תפילה, שָׁוְועה, דמעה, וכולם כתובים בכתוב הזה, שׁמעָה תפילתי ה' ושוועתי האזינה, אֶל דמעתי אַל תֶחרש.
%break
.229 כל השלוש חשובות לפני הקב"ה, ומכולן אין חשובה בהן כמו הדמעה. כי בדמעות מתעוררים והולכים הלב והרצון וכל הגוף, ובי"ג (13) שערים באים לפני הקב"ה.
%break
.230 תפילה כתוב בה שמיעה, שכתוב, שׁמעה תפילתי ה'. שוועה כתוב בה, ושוועתי האזינה. דמעה אינה כאלו, אלא יותר מכולן, שכתוב, אל דמעתי אל תחרש.
%break
%page 468
.231 תפילה, לפעמים שהאדם מתפלל תפילתו והקב"ה שומע, אבל אינו רוצה לעשות בקשתו, והוא שותק אליו, ואינו משגיח עליו, שהרי לא כתוב בה אלא שמיעה בלבד.
%break
.232 שוועה יותר חשובה מתפילה, שצועק ברצון הלב לפני אדונו. ומשום ששם רצונו יותר, כתוב בה, האזינה. כמי שמטה אוזנו אל הדובר. ועכ"ז שותק, ואינו רוצה לעשות רצונו. אבל דמעה היא בלב וברצון כל הגוף, ומשום זה כתוב בה, אל דמעתי אל תחרש.
%break
.233 אין כל הדמעות באות לפני המלך. דמעות של כעס ודמעות של מוסֵר דין על חברו, אינן באות לפני המלך. אלא הדמעות של תפילה ותשובה, והמתפללים תפילה מתוך צרתם, כולן בוקעות רקיעים ופותחות שערים, ובאות לפני המלך.
%break
.234 ביום שנחרב ביהמ"ק, כל השערים ננעלו ושערי דמעות לא ננעלו. כתוב בחזקיהו, שמעתי את תפילתךָ ראיתי את דמעתך. ראייה ממש מתוך הדמעות.
%break
.235 ולעת"ל, כתוב, ומָחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים. יש דמעות לטוב, ויש דמעות לרע. לטוב, שהן של היצה"ט. 
%break
לרע, שהן של היצה"ר. על דמעות שבצרה ודמעות התפילה, כתוב, בבכי יבואו ובתחנונים אובילֵם.
("תפילה שָׁוְועה דמעה", מדרש רות, זוהר חדש)
%break
%H שערי דמעות
%break
.489 למעלה מפתח ההיכל, יש פתח אחר שהקב"ה חפר אותו מדינים דמפתחא, כמ"ש, באר חפרוהָ שרים. ונפתח ג"פ ביום, שמאירים בו ג' קווים, ואינו נסגר, ועומד פתוח לאלו בעלי תשובה, ששפכו דמעות בתפילתם לפני אדונם. 
%break
וכל השערים והפתחים נסגרים, עד שנכנסים ברשות, חוץ משערים אלו, הנקראים שערי דמעות, שפתוחים ואינם צריכים רשות.
%break
כי הפתח הראשון, הוא כמ"ש, לפתח חטאת רובץ, ושם נמצאת המלכות דמנעולא, רבבה. ומבחינה זו תשובה אינה מועילה, להיותה מידת הדין הקשה. אבל הקב"ה חפר למעלה ממנו פתח שני, המפתחא, מלכות הממותקת בבינה. ומשם מועילה תשובה.
%break
.490 וכשתפילה זו שבדמעות עולה למעלה באלו השערים, מזדמן האופַן ההוא, מלאך מהמלכות, הנקרא אופן, העומד על 600 חיות גדולות, ושמו ירחמיאל. לוקח תפילה שבדמעות, התפילה נכנסת ומתקשרת למעלה, והדמעות נשארו כאן. 
%break
ורשומות בפתח, שהקב"ה חפר אותו. התפילה בדמעות מעלה מ"ן לתיקון המפתחא, להעלות המלכות לבינה. וע"כ התפילה מתקבלת, והדמעות נשארו חרותות על הפתח, הגורמות שם מיתוק המלכות בבינה. ("היכל לבְנת הספיר יסוד", פקודי)
%break
%page 469
%H תפילת רבים
%break
.514 כל תפילות העולם, תפילות רבים, הן תפילות. אבל תפילת יחיד, אינה נכנסת לפני המלך הקדוש, אלא בכוח חזק. כי מטרם שהתפילה נכנסת להתעטר במקומה, משגיח בה הקב"ה, ומסתכל בה, ומסתכל בעוונותיו ובזכותו של אותו אדם, 
%break
מה שאינו עושה כן בתפילת רבים, שכמה הן התפילות שאינן מהצדיקים, ונכנסות כולן לפני הקב"ה, ואינו משגיח בעוונותיהם.
%break
.515 פנה אל תפילת הערער. שהופך התפילה ומסתכל בה מכל צד, ומסתכל באיזה רצון נעשתה התפילה, ומי הוא האדם שהתפלל התפילה הזו, ומה הם מעשיו. 
%break
לפיכך צריך האדם, שיתפלל תפילתו בציבור, משום שלא בזה את תפילתם, אע"פ שאינם כולם בכוונה וברצון הלב. וכמ"ש, פנה אל תפילת הערער, שרק לתפילת יחיד פונה להסתכל בה, אבל את תפילת רבים לא בזה, אע"פ שאינם רצויים.
%break
.516 פנה אל תפילת הערער. שמקבל תפילתו, אלא שזה יחיד שנכלל ברבים. ע"כ תפילתו כתפילת רבים. ומי הוא יחיד שנכלל ברבים? יעקב, שכלול בב' צדדים, ימין ושמאל, אברהם ויצחק, וקרא אל בניו, והתפלל תפילתו עליהם.
%break
ומי היא התפילה, המתקבלת בשלמות למעלה? היא התפילה, שלא יכלו בני ישראל בגלות. שכל תפילה, שהיא בעד השכינה, היא מתקבלת בשלמות. 
%break
וכשישראל בגלות, שכינה עימהם, ע"כ נחשב התפילה כמו בעד השכינה, ומתקבלת בשלמות.
("היאספו ואגידה לכם", ויחי)
%break
%H בתוך עמי אנוכי יושבת
%break
.284 בכל מקום שאדם מתפלל תפילתו, יכלול את עצמו בין הרבים בתוך כלל הרבים. כמ"ש בשונמית, כשאמר לה אלישע, היֵש לדבּר לָך אל המלך או אל שר הצבא. האם יש לדבר לך אל המלך? כי אותו יום היה יו"ט של רה"ש, 
%break
ואותו יום שמלכות הרקיע שולט לדון את העולם. והקב"ה נקרא באותו זמן מלך המשפט. ומשום זה אמר לה, היש לדבר לך אל המלך, שקרא את הקב"ה בשם מלך.
%break
.285 ותאמר, בתוך עַמי אנוכי יושבת. שאמרה, איני רוצה להיות מצוינת למעלה, אלא להכניס את ראשי בין הרבים, ולא לצאת מן הכלל. 
%break
וכן צריך האדם להיכלל בכלל הרבים, ולא להתייחד בפני עצמו, כדי שלא יביטו עליו המקטרגים, להזכיר את חטאיו.
("זכירה ופקידה", וייצא)
%break
%H כמות ואיכות
%break
.692 ברוב עַם הַדְרַת מלך ובאפס לאום מחיתת רזון.
%break
.694 בזמן שהקב"ה בא לבית הכנסת, וכל העם באים יחד, ומתפללים ומודים ומשבחים להקב"ה, אז הדרת מלך הוא, שהוא הקב"ה, שמיתקן ביופי ותיקון לעלות למעלה, לאו"א.
%break
%page 470
.695 כשהקב"ה מקדים לבית הכנסת, והעם לא באו להתפלל ולשבח להקב"ה, אז כל הממשלה שלמעלה, וכל אלו הממונים ומחנות העליונים, כולם נשברו מההתעלות ההיא שלהם, שמיתקנים בתיקוני מלך, הקב"ה.
%break
.696 הטעם, שהם נשברים מההתעלות שלהם, הוא משום שבשעה שישראל למטה מסדרים תפילותיהם ובקשותיהם, ומשבחים למלך העליון, כל אלו המחנות העליונים מסדרים שבחים ומיתקנים בתיקון הקדוש. 
%break
משום שהמחנות העליונים כולם הם חברים עם ישראל למטה, לשבח את הקב"ה ביחד, כדי שהתעלות הקב"ה תהיה למעלה ולמטה ביחד.
%break
.697 וכשהמלאכים מזדמנים להיות חברים עם ישראל, לשבח ביחד להקב"ה, וישראל למטה אינם באים לסדר תפילותיהם ובקשותיהם, ולשבח לאדונם, כל המחנות הקדושים שבממשלה העליונה נשברים מתיקוניהם.
%break
כי אינם מתעלים בהתעלות, שאינם יכולים לשבח לאדונם, משום ששבחים של הקב"ה צריכים להיות ביחד למעלה ולמטה, עליונים ותחתונים בשעה אחת. וע"כ כתוב, מחיתת רזון. ולא מחיתת מלך, כי נוגע רק למחנות המלאכים ולא למלך עצמו.
%break
.698 ואפילו שלא הרבו לבוא לבית הכנסת אלא עשרה, באלו העשרה מזדמנים המחנות העליונים, להיות עימהם חברים לשבח להקב"ה. כי כל תיקוני מלך הם בעשרה. וע"כ די בעשרה.
("ברוב עַם הַדְרַת מלך", תרומה)
%break
%H כשיש עשרה ביחד באה קדושה עליונה
%break
.105 כתוב, מדוע באתי ואין איש. כמה אהובים ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שהם שורים הקב"ה נמצא ביניהם, משום שאינו מסיר מהם האהבה שלו. 
%break
כמ"ש, ועשו לי מקדש ושָׁכנתי בתוכם. ועשו לי מקדש, סתם מקדש, כי כל בית כנסת שבעולם נקרא מקדש. ושכנתי בתוכם, כי השכינה מקדימה לבית הכנסת.
%break
.106 אשרי האדם, הנמצא מהעשרה הראשונים בבית הכנסת, משום שבהם נשלמה העדה, שאינה פחות מעשרה. והם מתקדשים תחילה בשכינה. וצריכים שיהיו נמצאים עשרה בבית הכנסת בבת אחת, ולא יבואו קצתם קצתם, כדי שלא תתעכב שלמות האיברים. 
%break
כי כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב"ה, והתקין לו כל האיברים ביחד.
%break
.107 כיוון שנשלמו כל איבריו של האדם בזמן ההוא, נתקן כל איבר בפני עצמו כראוי. כעין זה, כיוון שהשכינה הקדימה לבית הכנסת, צריכים שיימצאו שם עשרה ביחד, 
%break
ואז נשלם, כי אין עדה פחות מעשרה, שהם כנגד ע"ס המלכות. וכל עוד שאין שם עשרה ביחד, אף אחד מהם אינו נשלם.
%break
%page 471
ואח"כ מיתקן תיקון כל העדה, כמ"ש, ברוב עַם הדרַת מלך. וע"כ העם, הבא אחר העשרה הראשונים, כולם תיקון הגוף הוא, כלומר תיקון העדה. כי ריבוי העם מגדיל כבוד המלך.
%break
.108 וכשהשכינה מקדימה ובאה, ובני אדם עוד לא באו עשרה ביחד כראוי, הקב"ה קורא, מדוע באתי ואין איש. ואין איש, שהאיברים לא נתקנו, ולא נשלם הגוף, הנקרא עדה. כי כשהגוף לא נשלם, אין איש, שגם האיברים הפרטיים שכבר באו, אינם נשלמים.
%break
בשעה שהגוף נשלם למטה, שיש עשרה ביחד, באה קדושה עליונה ונכנסת בגוף ההוא, ונעשה התחתון כעין ע"ס של מעלה ממש. אז כולם צריכים, שלא יפתחו פיהם לדבֵּר בדברי העולם, 
%break
משום שישראל נמצאים עתה בשלמות העליון, ומתקדשים בקדושה העליונה.
("מדוע באתי ואין איש", נשוא)
%break
%H כל מסך נבחן לפתח
%break
.12 המסכים, המבדילים בין חצאי המדרגות, בין כח"ב לבינה ולתו"מ של כל מדרגה, הם נבחנים לפתחים. כי לולא הם, לא הייתה מציאות שהתחתון יעלה לעליון, כי כל העלייה של התחתון לעליון, 
%break
אינה אלא בסיבת הבינה ותו"מ של העליון, שנפלו לתחתון והתדבקו בו, שמשום זה, בעת שחוזרים למדרגתם בעליון, לוקחים עימהם גם התחתון.
%break
וכיוון שנפילה זו נעשית ע"י המסך, שהוא חיבור המלכות בבינה, ועליית בינה וזו"ן נעשית ע"י בקיעת המסך, ע"י ירידת המלכות מהבינה, ע"כ נבחן המסך לפתח. כי בשעה שנבקע, עולה התחתון לעליון דרך שם.
%break
ולפיכך, אם המברך מכוון בברכה, במילה ברוך, להמשיך השם של מ"ב אותיות, הנה אז נפתחים ונבקעים המסכים, שהם הפתחים שבכל מדרגה, להעלות התחתון לעליון. 
%break
ואז עולה הברכה מבינה ומתו"מ שבסוף המדרגות דרך הפתחים של כל המדרגות עד שמגיעה למלכות דאצילות.
("כוונת הברכה (מראות הסולם)", עקב)
%break
%H תפילתו של אדם בוקעת רקיעים
%break
.121 ויאמר לי, עבדי אתה, ישראל אשר בךָ אתפאָר. המדובר כאן הוא בתפילה, שהאדם צריך להתפלל לפני הקב"ה, שהיא עבודה אחת גדולה ומכובדת מעבודות אדונו. 
%break
יש עבודת הקב"ה העומדת במעשה הגוף, כלומר, המצוות התלויות במעשה. ויש עבודת הקב"ה, עבודה פנימית יותר, שהיא עיקר הכול, כלומר, מצוות התלויות בדיבור וברצון הלב.
%break
.123 תפילתו של אדם היא עבודת הרוח, עבודה מבחינה ב', התלויה בדיבור. והיא עומדת בסודות עליונים. ובני אדם אינם יודעים, שתפילתו של אדם בוקעת אווירים ובוקעת רקיעים, פותחת פתחים ועולה למעלה. ("עליית התפילה", ויקהל)
%break
%page 472
%H ממונים מחכים לדיבור של התפילה
%break
.128 ואלו הממונים העומדים באוויר, התמנו לד' רוחות העולם. לצד מזרח התמנה ממונה אחד, העומד באוויר בצד ההוא, ששמו גְזַרְדיא. ועימו שרים ממונים אחרים, שהם מחכים לדיבור של התפילה, שעולה באוויר בצד ההוא. והממונה ההוא לוקח אותה.
%break
.129 אם היא דיבור כראוי, כל אלו השרים נושקים לדיבור ההוא, ועולים עימו עד אוויר של הרקיע למעלה, ששם ממונים שרים אחרים. בשעה שנושקים לדיבור ההוא, פותחים ואומרים, אשריכם ישראל, שאתם יודעים לעטר לאדונכם בעטרות קדושות. 
%break
אשרי הפה, שהדיבור של העטרה הזו יצא ממנו.
("עליית התפילה", ויקהל)
%break
%H איך תיתכן קפיצה מתחתית כל המדרגות עד עולם האצילות
%break
.131 והנה דיבורי התפילה, הם חלקי נפשו של האדם, נפשו ממש המלובשת בגוף, כמ"ש, נפשי יצאה בְדַבְּרוֹ. ולפי זה יש לתמוה, כיוון שהתפילה היא נפש של האדם שבעוה"ז, ו"ק דנפש ממלכות דמלכות שבמלכות שבעולם עשיה, 
%break
איך אפשר שתעלה דרך כל המדרגות שבג' עולמות בי"ע, ותגיע עד למלכות דאצילות, לשמש שם מ"ן וקו אמצעי, לייחד אותה עם ז"א דאצילות? 
%break
הלוא נודע, ששום מדרגה אינה יכולה להתעלות למעלה ממדרגתה, מכ"ש קפיצה גדולה כל כך מתחתית כל המדרגות עד עולם האצילות?
%break
והתבארה השאלה, איך התפילה יכולה לעלות מתחתית העשיה עד האצילות, אם שום מדרגה אינה יכולה להתנשא למעלה ממדרגתה. כי כיוון שהתדבקה באוויר הראשון, שנפל ממלכות דעשיה לעוה"ז, הרי האוויר הזה נשא אותה לרקיע של המלכות, 
%break
והאוויר דיסוד דעשיה לרקיע דיסוד, וכן הלאה. באופן, שהאווירים, שהתפילה עלתה והתדבקה בהם, הם נשאו אותה והעלו אותה עד למלכות דאצילות, כמ"ש, ורוח ה' יישאך.
("עליית התפילה", ויקהל)
%break
%H בעת שאליהו רצה לעוף השמיימה
%break
.131 בעת שאליהו רצה לעוף השמיימה, עלתה המלכות של כל מדרגה לבינה של אותה המדרגה, ובינה ותו"מ נפלו למדרגה שמתחתיה, וביניהם הופרס רקיע. ונמצא שכל מדרגה הוכפלה:
%break
א. מדרגת עצמה,
ב. בינה ותו"מ דעליונה, שנפלו והתלבשו בה.
%break
וזה נעשה בכל מדרגה מאבי"ע, עד שבינה ותו"מ דמלכות דעשיה נפלו ויצאו ממלכות לעוה"ז, והמלכות דעשיה הסתיימה על הרקיע שלה, שהוא הסיום החדש במקום בינה. וגם הוכפלה, מחמת שבינה ותו"מ דיסוד דעשיה,
%page 473
נפלו והתלבשו במדרגתה. ועד"ז יסוד דעשיה מסתיים ברקיע שלו. ויש בו גם בינה ותו"מ דהוד דעשיה. ועד"ז נצח דעשיה הוכפלה, עד בינה דאצילות.
%break
וע"כ אליהו עלה והתדבק בבינה ותו"מ שנפלו ממלכות דעשיה לעוה"ז, והשתווה אליהם והלביש אותם עד שנעשו כמדרגתו. ואז פעל השֵם בן י"ב, שחזר והוריד המלכות ממקום בינה דמלכות דעשיה למקומה בסיום ע"ס שלה, 
%break
ועלו בינה ותו"מ למדרגתם כבתחילה למעלה מרקיע המלכות. וכיוון שאליהו היה דבוק באוויר הזה, בינה ותו"מ שעלו, נמצא שהעלה עימו גם את אליהו למעלה מרקיע של המלכות, מטעם ההשתוות.
%break
וכיוון שעלה למעלה מהרקיע של המלכות דעשיה, הרי פגע שם את האוויר של היסוד דעשיה, הבינה ותו"מ של היסוד שנפלו שם. ואז התדבק באוויר הזה והתלבש בו, להיותו עימו כבר במדרגה אחת. ואח"כ פעל השם בן י"ב, 
%break
שהוריד המלכות מבינה דיסוד דעשיה למקומה בסיום ע"ס דיסוד דעשיה. ואז עלו בינה ותו"מ, האוויר דיסוד, למעלה מרקיע דיסוד. וכיוון שאליהו היה כבר דבוק באוויר הזה, נמצא שגם אליהו עלה עימו למעלה מרקיע דיסוד דעשיה, מטעם ההשתוות.
%break
וכיוון שעלה למעלה מרקיע דיסוד דעשיה, פגש שם האוויר דהוד דעשיה, בינה ותו"מ דהוד דעשיה שנפלו שם. ואז התדבק באוויר הזה והתלבש בו, להיותו עימו במקום אחד. וע"כ אח"כ שפעל השם בן י"ב והחזיר המלכות בסיום ע"ס דהוד דעשיה. 
%break
והאוויר, בינה ותו"מ שלו, חזרו למעלה מרקיע דהוד דעשיה. ולקחו עימהם גם את אליהו, שהיה דבוק בהם, והעלו אותו לרקיע דהוד דעשיה, מטעם ההשתוות.
%break
וכן עד"ז העלה אותו האוויר של כל מדרגה למדרגה העליונה ממנה, עד סיום מדרגות דעשיה, ומשם למלכות דיצירה, ומשם לכל המדרגות של היצירה והבריאה, עד שעלה לשמיים, שהוא ז"א דאצילות. ולכן אמר עובדיה לאליהו, ורוח ה' יישאך. 
%break
כי רוח ה', בינה ותו"מ דעליון, המכונים רוח או אוויר, שנפלו למקום מדרגת התחתון, הרוח הזה, ממש נשא אותו ממדרגה למדרגה, דרך כל פרטי המדרגות, מתחתית עשיה עד האצילות.
("עליית התפילה", ויקהל)
%break
%H עליית התפילה
%break
.131 הסדר של ד' אווירים הוא מלמטה למעלה: מערב, מזרח, צפון, ודרום. שהם: מלכות, ת"ת הכולל נה"י, גבורה, חסד.
%break
ואין הממונים מעלים התפילה מאוויר לאוויר ואח"כ מרקיע לרקיע, כמו שמסודר לכאורה בזוהר, אלא האווירים מעלים התפילה לרקיעים, כל אוויר לרקיע שלו.
%break
ואלו האותיות פורחות ועולות עם הדיבור ההוא. ואותו הממונה, שהמפתחות של האוויר בידו, וכל הממונים האחרים, כולם עולים עימו עד הרקיע. ושם נמסר ביד ממונה אחר, להעלות אותו למעלה. באופן, שתחילה עולה התפילה אל האוויר של המלכות דעשיה, 
%break
לבינה ותו"מ שנפלו ממלכות דעשיה לעוה"ז, שהיא כמו התפילה בעצמה. והיות שהאוויר הזה בשווה עם התפילה, ע"כ התדבקו זה בזה כמדרגה אחת.
%break
ואז הממונה זְבוּליאל אשר שם, מעורר השם בן י"ב, שמוריד המלכות מבינה דעשיה למקומה, שאז חוזר האוויר למדרגתו, ועולה למעלה מרקיע דעשיה.
%page 474
וכיוון שהאוויר כבר השתווה למדרגת התפילה, הוא לוקח עימו גם התפילה למעלה מרקיע דמלכות דעשיה.
%break
וכיוון שהתפילה כבר באה לרקיע דעשיה, הרי פוגשת שם האוויר דיסוד דעשיה שנפל שם. גם פוגשת שם בממונה גזרדיא, השולט באוויר של מזרח, ת"ת, הכולל גם את היסוד, משום שכולל נה"י. והממונה הזה מעורר השם בן י"ב ומוריד המלכות מבינה דיסוד
%break
לסיום שלו, ואז עולה האוויר דיסוד למדרגתו, לרקיע דיסוד. ומחמת שכבר השתווה עם התפילה במדרגה אחת, הוא לוקח גם את התפילה, ומעלה אותה עימו ביחד למעלה מרקיע דיסוד. ועד"ז באוויר וברקיע דנו"ה, ובאוויר וברקיע דת"ת.
%break
וכיוון שהתפילה עלתה לרקיע דת"ת, היא פוגשת שם האוויר של הצפון, בינה ותו"מ דגבורה דעשיה שנפל שם. ומשתווה עם האוויר הזה במדרגה אחת. ואז הממונה פְּתַחְיָה, השולט בצפון, 
%break
מעורר השם בן י"ב ומוריד המלכות מבינה למקומה, והאוויר חוזר ועולה לרקיע דגבורה, ולוקח עימו ביחד גם התפילה, שהשתווה עימה במדרגה אחת בשעת הנפילה.
%break
וכיוון שהתפילה היא ברקיע דגבורה, היא פוגשת שם האוויר של דרום, בינה ותו"מ דחסד דעשיה שנפל שם, והיא מתדבקת עם האוויר הזה. 
%break
ואז הממונה פְּסַגְניָה, השולט על האוויר של דרום, חסד דעשיה, מעורר השם בן י"ב ומוריד המלכות מבינה דחסד דעשיה למקומה, והאוויר של דרום חוזר ועולה למדרגתו לרקיע השישי, חסד דעשיה, הנקרא דרום.
%break
וכיוון שהתפילה היא ברקיע השישי, פוגשת שם האוויר, שנפל מהרקיע השביעי, בינה הכוללת ג"ר, והיא מתדבקת באוויר הזה. וכשהשם בן י"ב מוריד המלכות מבינה דרקיע השביעי למקומה, חוזר האוויר למדרגתו לרקיע השביעי, ולוקח עימו גם התפילה, 
%break
הדבוקה עימו מעת הנפילה. וכיוון שהיא ברקיע השביעי, היא פוגשת ומתדבקת באוויר, שנפל ממלכות דיצירה.
%break
ואז לוקח אותה סנדלפון, הממונה הכללי על כל העשיה, ומעורר השם בן י"ב, שמוריד המלכות ממלכות דיצירה למקומה, 
%break
ועולה האוויר וחוזר למדרגתו לרקיע דמלכות דיצירה, ולוקח עימו גם התפילה, ומעלה אותה לרקיע דמלכות דיצירה. ועד"ז בכל שבעה ההיכלות של היצירה והבריאה עד האצילות.
%break
והתבארה השאלה, איך התפילה יכולה לעלות מתחתית העשיה עד האצילות, אם שום מדרגה אינה יכולה להתנשא למעלה ממדרגתה. כי כיוון שהתדבקה באוויר הראשון, שנפל ממלכות דעשיה לעוה"ז, הרי האוויר הזה נשא אותה לרקיע של המלכות, 
%break
והאוויר דיסוד דעשיה לרקיע דיסוד, וכן הלאה. באופן, שהאווירים, שהתפילה עלתה והתדבקה בהם, הם נשאו אותה והעלו אותה עד למלכות דאצילות, כמ"ש, ורוח ה' יישאך.
("עליית התפילה", ויקהל)
%break
%H ברוך שמו של ריבון העולם
%break
.225 ברוך שמו של ריבון העולם. ברוך כתרך ומקומך. יהי רצונך עם עמך ישראל לעולם, שגאולת ימינך תראה לעמך בבית מקדשך, ולהשפיע לנו ממיטב אורך, ולקבל תפילותינו ברחמים.
%page 475
יהי רצון מלפניך, שתאריך לנו חיים בטוב, ושאני עבדך יהיה נפקד בין הצדיקים, לרחם עליי, ולשמור אותי ואת כל אשר לי, ואשר לעמך ישראל.
%break
אתה, הוא הזָן את הכול ומפרנס את הכול. אתה, הוא השולט על הכול. אתה, הוא השולט על מלכים, והמלכות שלך הוא. אני עבד הקב"ה, שאני משתחווה לפניו ומלפני כבוד תורתו בכל עת ועת. לא על אדם אני בוטח, ולא על בני אלקים אני סומך, 
%break
אלא על אלקים שבשמיים, שהוא אלקים אמת, ותורתו אמת, ונביאיו אמת, ומרבה לעשות חסד ואמת. בו אני בוטח, ולשמו הקדוש והנכבד אני אומר תשבחות.
%break
יהי רצון מלפניך, שתפתח ליבי בתורתך, ותיתן לי בנים זכרים עושי רצונך, ותמלא משאלות ליבי, ולב כל עמך ישראל, לטוב, לחיים, ולשלום. אמן.
("סוד ספר התורה", ויקהל)
%break
%page 476
%H תפיסת המציאות
%break
%H במעשה בראשית נברא שורש העתיד לבוא
%break
.174 וירא אלקים את כל אשר עשה. והאם לא ראה קודם שעשה? כי כתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה, שמשמע שראה רק לאחר שעשה. 
%break
אלא הכול ראה הקב"ה, הן מה שכבר עשה והן קודם שנעשה, אלא הכתוב בא לרבות, שראה כל הדורות העתידים, וכל מה שיתחדש בעולם בכל דור ודור, עוד מטרם שיבואו לעולם.
%break
הכתוב, אשר עשה, הוא כל מעשה בראשית, כי במעשה בראשית נברא היסוד והשורש לכל מה שיבוא ויתחדש בעולם. וע"כ ראה הקב"ה עוד מקודם שהיה, ושם את הכול במעשה בראשית.
%break
מתוך שמעשי בראשית הם יסוד ושורש לכל העת"ל, ע"כ כלל הקב"ה בהם, לראות את כל העת"ל בעולם בכל הדורות. כי הכתוב, ולאמוֹר לציון, עַמי אתה, פירושו, עימי אתם בשותפות, אני התחלתי העולמות, ואתם גומרים אותם. 
%break
כי ה' תיקן כל המציאות, באופן שיוכלו בני אדם לגמור התיקון. וכיוון שגמה"ת נשאר לבני אדם, א"כ הם שותפים בבריאה. ולפיכך יש ב' בחינות שמיים וארץ:
%break
א. מה שכבר תיקן המאציל, והוא הנקרא מעשה בראשית.
ב. השמיים והארץ החדשים, שיתגלו אחר גמה"ת, כמ"ש, השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה.
("ויַרְא אלקים את כל אשר עשה", בראשית-ב)
%break
%H אין הזוהר מדבר ממקרים גשמיים
%break
.139 אין הזוהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות. וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות, שהם למעלה ממקום ומזמן.
("צדיק עליון צדיק תחתון", וייצא)
%break
%H צורה דמיונית וצורה רוחנית
%break
.17 אשר אתה מראה. אתה, הוא המראה שאינה מאירה, המלכות, שהראתה לו בתוכה כל אלו הצורות. והיה רואה אותם משה כל דבר על תיקונו, כמי שרואה בתוך מנורה של זכוכית, ובתוך מראה, המראה כל הצורות. 
%break
וכאשר הסתכל בהן משה, היה מתקשה בהן. כי בתוך המלכות עמד כל דבר בצורתו הרוחנית, אלא שכל צורה הייתה משווה צורתה לצורה הדמיונית שבעוה"ז במשכן.
%break
%page 477
ונמצא, שבכל דבר היו נראות שתי צורות, הרוחנית והדמיונית. וע"כ התקשה בהן משה, שלא היה יודע איזו מהן לתפוס. אמר לו הקב"ה, אתה בסימניך ואני בסימניי. שמשה יתפוס הסימנים הדמיוניים שבכל דבר, 
%break
והקב"ה תופס הסימנים הרוחניים של כל דבר, ואז ישרה צורה הרוחנית על צורה הדמיונית. אז התיישב משה בכל העבודה של המשכן.
("אלה פקודי המשכן", פקודי)
%break
%H אלקיות היא למעלה מהזמן
%break
.297 הכלל של כל הדברים, עתיק דעתיקין וז"א, הכול אחד, בבחינת עצמותם, והכול הוא למעלה מהזמן מבחינת עצמותם. שהיה הווה ויהיה, שווים בהם, והכול הוא בהווה, והכול היה, והכול יהיה. שאין באלקיות עניין קודם ואח"כ. 
%break
וכן אין שם כלל שינוי מעשה מבחינת עצמותם, כגון מרחמים לדין. כי לא ישתנה בעתיד ולא השתנה בעבר, ואינו משתנה בהווה. אלא שנתקן בתיקונים אלו בשביל התחתונים. ונשלמה הצורה הכוללת כל הצורות, ז"א. שהיא צורת אדם, הכולל זכר ונוקבא. 
%break
הצורה הכוללת כל השמות, כי ז"א נקרא הוי"ה, שהוא שם, הכולל כל השמות. הצורה, שנראות בתוכה כל הצורות, ולא שהיא צורה ממש, אלא כעין צורה זו.
("האידרא רבא קדישא", נשוא)
%break
%H המדרגות הן רק כלפי התחתונים
%break
.299 הכול הוא אלקיות, למעלה מזמן, ממקום, ומשינוי. וכל אותם המדרגות והתיקונים, שאנו מבחינים באלקיות, הם כולם רק מיני העלמות וכיסויים כלפי התחתונים. כי ע"ס הן עשר מיני כיסויים על עצמותו. וכן כל התמונות המדומות מזמן ממקום וממעשים, 
%break
כולן אינן אלא רק מיני כיסויים על אלקותו, הנראים כך לעיני התחתונים. וכמו שהאדם אינו מתפעל ואינו משתנה במשהו מחמת הכיסויים, שהוא מתכסה בהם, כי רק חבריו מתפעלים מהעלמותו או מהתגלותו. 
%break
כך אלקותו אינו משתנה ואינו מתפעל משהו, מתוך אלו המדרגות והתיקונים והשמות, שבזמן ובמקום ובשינוי מעשה, שהתחתונים מבחינים בכיסויים שלו. אלא שיש לדעת, שכיסויים אלו משמשים ג"כ לגילויים.
%break
ולא עוד אלא לפי מידת הכיסוי, שיש בכל שם ותיקון, כך היא מידת הגילוי הנמצא בו. ומי שזוכה לקבל מידת הכיסויים כהלכתם, 
%break
זוכה אח"כ שהכיסויים נעשו לו למידות גילויים. והלומד צריך לזכור דברים אלו בזמן הלימוד, ולא ייכשל במחשבתו.
("האידרא רבא קדישא", נשוא)
%break