ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book לדבר עם הבורא
%break
%H לדבר עם הבורא 
%break
%letter 1
1. החיים שהאדם רוצה שיהיה לו קשר עם הבורא, בין בבחינת 
תפלה, שהוא מבקש ממנו, שיתן לו איזה דבר, או שנותן תודה לה', 
על מה שכבר נתן לו, סוף כל סוף הוא מדבר אז להבורא. 
%break
מזה הקשר שמדבר להבורא, זה מביא לו חיים, אם הוא מחשיב את 
השיחה שיש לו עם הבורא, והוא ממשיך חיים, מזה שלא חסר לו אז 
שום דבר.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "מהו ששמו של הקב"ה נקרא אמת" 1988)
%break
%letter 2
2. זה שיש לו זכיה לדבר אל המלך, מספיק. וזה נותן לו חיים. ומה 
שהוא מבקש משהו מהמלך, אין כוונתו שהמלך יתן לו את מבוקשו, כי 
התפלה בעצמה מספיקה לו, כאילו כבר נתן לו את מבוקשו.
%break
וכמו כן בעת שנותן תודה לה' על מה שנתן לו, אין הוא מתחשב עם 
גודל המתנה, אלא זה שיש לו עכשיו הזדמנות לדבר אל המלך, ולתת 
לו תודה, זהו כל החשיבות שלו.
%break
זאת אומרת, אין הוא מתחשב עם נתינה, מה שהבורא כבר נתן לו, או 
מה שהאדם רוצה שיתן לו, אלא כל החשיבות היא, במה שהוא 
מאמין, שהוא מדבר עכשיו עם המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "מהו ששמו של הקב"ה נקרא אמת" 1988)
%break
%letter 3
3. יש לפעמים, שהמלך הוא כל כך חשוב אצל האדם, והאדם 
משתוקק רק לדבר עם המלך. ולא מטעם, שרוצה לדבר עם המלך, 
בכדי שהמלך יתן לו משהו, הוא לא רוצה שום דבר, 
%break
אלא כל ההנאה שלו, היא בזה שיש זכיה לדבר עם המלך. אלא שאינו 
מדרך הנימוס, לכנס להמלך ושלא לבקש איזו בקשה.
%break
ואי לזאת, הוא מחפש איזו בקשה, שהמלך ימלא לו את בקשתו. היינו, 
שהוא אומר, שהוא רוצה לכנס להמלך, בשביל איזה דבר, שהמלך יתן 
לו. אבל לאמיתו של דבר, זה שאומר, שהוא רוצה, שהמלך יתן לו 
משהו, זה רק משפה ולחוץ. 
%break
אבל באמיתות הלב הוא לא רוצה שום דבר מהמלך. אלא זה שיש לו 
היכולת לדבר עם המלך, זה מספיק לו, ולא חשוב לו, אם המלך נתן 
לו משהו, או שלא נתן לו שום דבר.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד" 1987)
%break
%letter 4
4. בעת שהאדם רוצה לעמוד ולהתפלל לפני ה', אז האדם רוצה 
להרגיש כמו שהוא עומד בפני המלך, שאז האדם, כל לבו ומחשבתו 
נתונים במלך, כלומר, מחמת גדלות וחשיבות המלך, אין אז שום 
אפשרות, שיסיח דעתו מהמלך. ונמצא כאן ב' דברים:
%break
א. שאין מקום שתכנס מחשבה אחרת, מה שאינו נוגע להמלך. ואז 
הזמן, כאילו אין בעולם אלא, הוא והמלך. וזהו מחמת אימת גדלות 
המלך,
%break
ב. הוא מרגיש אז, שהוא נמצא במצב של הרגשה טובה, היות שיש לו 
זכיה לדבר עם המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו, שתולדות הצדיקים הם מעשים טובים, בעבודה" 1990)
%break
%letter 5
5. האדם צריך להאמין, שבזמן שהבורא מתגלה אליו קצת, הוא 
מתחיל להרגיש את חשיבותו של המלך, וממילא הוא נמשך ובטל כנר 
בפני אבוקה. 
%break
ואם הוא ממשיך להחשיב את הכרוז ששמע מן השמים, וכפי ערך 
שיש בידו להחשיב, כך מתגדלת אצלו את השאיפה לרוחניות. ומתחיל 
להרגיש, איך שהוא יצא מעולם הגשמי, ונכנס לעולם שכולו טוב.
%break
ואם הוא שוכח להחשיב את הקריאה הזו, שנקרא להמלך, ולדבר 
עמו, אלא מתחיל להנאות ולהכניס את הנאה שיש לתוך הכלי קבלה 
שלו, 
%break
ולא נזהר לתת שבח והודאה, על זה שהבורא קירב אותו אליו יתברך, 
אז תיכף דוחים אותו לחוץ מהיכל המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 25 "שיעור מעשי המצות" 1986)
%break
%letter 6
6. אם האדם יתן תשומת לב לחשיבות של המלך, יהיה להאדם סיפוק 
מלא בזה שניתן לו לקיים תורה ומצות, עד כמה שאפשר לו. אפילו 
נגיד, שיש לו זכיה לדבר עם המלך הגדול, שלא נותנים לכל אחד 
להכנס לדבר עם המלך. 
%break
אלא צריכים השתדלות גדולה אצל אלו המקורבים אל המלך, שיתנו לו 
היכולת לדבר כמה מילים עם המלך. 
%break
כמה רוממות רוח היתה להאדם הזה, בו בעת שהוא רואה, שיש 
הרבה אנשים שאצלם לא די שלא נותנים להם להכנס להמלך, אלא 
לא מספרים להם שהמלך נמצא כאן בעיר, ושיש אנשים, שיש להם 
היכולת לדבר עם המלך.
%break
וכשהוא רואה שיש אנשים בעולם שלא יודעים מזה שיש בהעולם 
מלך, ורק קומץ אנשים קטן מאוד ישנו בעולם, שנתנו להם מחשבה 
ורצון להאמין שיש מלך בעולם. ואפילו אלו שכבר נתנו להם הידיעה 
מהמלך, אבל אין הם יודעים שיש יכולת לדבר עם המלך. 
%break
ולהאדם הזה, נתנו לו ידיעה משמים שהוא יכול להכנס ולדבר עם 
המלך, היינו שהוא יכול להאמין. 
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו מחצית השקל, בעבודה - א'" 1987)
%break
%letter 7
7. יש להבין: לשם איזה צורך ערך השי"ת את כל הכבודה הזאת? 
אלא הוא כדי להעלותו למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את 
אלקיו, כמו הרגשה האנושית שכבר מוקנית לו. 
%break
וכמו שיודע ומרגיש את רצונותיו של חברו, כן ישכיל בדרכי השי"ת 
וכו', כמו שכתוב אצל משה רבינו ע"ה [עליו השלום]: "וְדִבֶּר ה' אל 
משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו". 
%break
וכל אדם יכול להיות כמשה רע"ה כנודע. ובלי ספק כלל וכלל, לכל מי 
שמסתכל על ההתפתחות שבבריאה שלפנינו, יבין ויתברר לו העונג 
הגדול של הפועל, 
%break
אשר פעולתו, הולכת ומתפתחת, עד שנקנה לו ההרגשה הנפלאה 
הזו, שיוכל לדבר ולהתעסק עם אלקיו, כאשר ידבר איש אל רעהו.
%S (בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")
%break
%letter 8
8. האדם צריך לצייר לעצמו, שאין דבר חשוב יותר בעולם מלהיות 
בהיכל המלך, לכן ע"י השתוות הצורה, כמו שאמרו חז"ל, על הדבק 
במדותיו "מהו רחום אף אתה רחום", 
%break
ובזה האדם נכנס בהיכל המלך, וזוכה כל פעם לדבר עם המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 23 "מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 9
9. שמעתי מאאמו"ר זצ"ל, שבמקום שאדם מחשב שם הוא. נמצא 
לפי זה, שאם האדם חושב, שעומד ומדבר עם המלך, הרי הוא נמצא 
במקומו, שהמלך נמצא שם. אז הוא מרגיש, כמו שכתוב "עוז וחדוה במקומו".
%S (הרב"ש. מאמר 19 "ענין שמחה" 1986)
%break
%letter 10
10. האדם צריך לצייר לעצמו, איך האדם היה במצב רוח מרומם, אם 
איזה גדול הדור, שכל העולם משבחים אותו, והאדם הגדול הזה נתן 
לו רשות לדבר אליו, ובאיזה מצב רוח מרומם היה אז, 
%break
כי בזמן שהיה לו התענוג הזה, שהוא יכול לדבר עמו, לא היה מרגיש 
שחסר לו משהו בעולם. שהתענוג שהאדם מרגיש בשיעור יותר 
מהרגיל משכיח מהאדם את כל דאגותיו, וכל גופו מסור להתענוג 
שהוא מקבל עכשיו. 
%break
זאת אומרת, אם בשעת קבלת התענוג, יש לו מקום בראשו לחשוב 
על משהו חוץ מהתענוג שהוא מקבל עכשיו, זהו סימן שאין התענוג 
הזה שהוא מקבל עכשיו בשלימות.
%break
לכן בזמן שהאדם מצייר לעצמו שהבורא נתן לו רשות לדבר עמו, לא 
חשוב מה שהוא מדבר, אלא החשיבות, שיש לו הזדמנות לדבר עם 
הבורא, מזה האדם צריך לקבל שמחה ותענוג שיש לו זכיה כזו. 
%break
נמצא, שעבודת הימין היא, שהאדם צריך להאמין שהוא מדבר עם 
הבורא, ולא חסר לו עתה שום דבר.
%S (הרב"ש. מאמר 35 "מהו ענין מרגלים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 11
11. כשהאדם מישב א"ע [את עצמו] ומרגיש מצבו הדל, ונתעורר 
לשוב אל ה', ושופך תפילותיו בגעגועים גדולים להדבק בה', הריהו 
חושב כל התפילות האלה, וכל ההתעוררות הזו, לכוח עצמו, 
%break
ונמצא יושב ומצפה לישועת ה' קטנה או גדולה, ובהאריך הענן ואינו 
רואה שום הסברת פנים ביותר מן השי"ת. 
%break
נמצא ח"ו נופל ליאוש, כי לא יחפוץ בו ה', היות שאחר מספר גדול של 
הגעגועים האלו, לא פנה אליו ולא כלום ח"ו.
%break
וע"כ אומר הכתוב: "דרשו ה' בהמצאו", כלומר, בשעה שהשי"ת 
ממציא את עצמו אליכם לדרישה, אז בהכרח שתדרשו אותו ג"כ, 
שדרך האיש להקדים, כלומר, שהשי"ת מקדים א"ע [את עצמו] ליתן 
לכם לב לדרוש אותו.
%break
וכשתדע את זה בטח תתחזק מצדך כמה שתוכל לדרוש ביתר שאת 
וביתר תעצומות. כי המלך קורא אותך.
%break
וכה"א [וכן הוא אומר]: "קראהו בהיותו קרוב", כלומר, בשעה שתקראו 
אל ה' שיקרב אתכם אליו ית', תדעו, שכבר קרוב הוא אליכם, דאי לאו 
הכי [שאם לא כך], ודאי שלא הייתם קוראים לו, 
%break
וזה ג"כ שיעור הכתוב "טרם יקְרָאו ואני אענה", דהיינו כנ"ל, כי אם 
אתם קוראים אליו ית', הלא כבר פנה אליכם, ליתן לכם ההתעוררות 
לקרוא אותו.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 12
12. אאמו"ר זצ"ל אמר על זה, הנה כתוב "והיה טרם יקְרָאו ואני 
אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע". 
%break
והוא זצ"ל פירש, שזה שהאדם מרגיש חסרונו, ומתפלל לה', שה' 
יעזור לו, אין הסיבה שהאדם מרגיש חסרונו, זה נותן לו מקום 
להתפלל, אלא הסיבה היא, היות שהוא מצא חן בעיני ה', וה' רוצה 
לקרבו.
%break
אז ה' שולח לו את הרגשת חסרונו, וקורא אותו שיתחבר אליו. זאת 
אומרת, שה' מקרבו, בזה שה' נותן לו רצון, שהוא יפנה לה', ושידבר 
לה'. נמצא, שכבר יש לו עניית התפלה מטרם שהוא התפלל. היינו, 
שה' קרבו אליו, בזה שהוא נתן לו מקום, שידבר לה'. 
%break
וזה נקרא "טרם יקראו ואני אענה". זאת אומרת, שה' קרב את האדם 
אליו, מטרם שעלתה מחשבה במוחו של אדם, שצריכים להתפלל לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מי הוא הגורם לתפילה" 1986)
%break
%letter 13
13. "עוד הם מדברים ואני אשמע", כלומר, ששיעור השמיעה של 
הקב"ה, תלוי ממש בשיעור הגעגועים המתגלים בדיבורי התפילה; 
ובהרגיש האדם געגועים יתרים, ידע בשעת מעשה, שהשי"ת שומע 
אליו ביותר. 
%break
ומובן מעצמו, שביודע את זה, נמצא מתחזק ביותר בשפיכת לבו, כי 
אין לך זכות גדולה מזו. אשר מלכו של עולם מטה אוזן קשבת אליו; 
ודומה בערך, למה שאמרו חז"ל: "הקב"ה מתאוה לתפלתן של 
צדיקים", 
%break
כי בתאותו של השי"ת להאדם שיתקרב אצלו, נתעורר כח וגעגועים 
גדולים בהאדם לתאוב להשי"ת, כי "כמים הפנים לפנים כן לב האדם 
לאדם". 
%break
ונמצא ממש שדיבורי התפילה ושמיעת התפילה, עולים ובאים בקנה 
אחד, עד שיתקבצו לשיעור השלם וקונה הכל וכו' וז"ע "רוח אמשיך 
ואייתי רוח" וכו'. ושים לבך בדברים האלו שהם יסודות הראשונים בדרכי השי"ת.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 14
14. אחר המעשה, אמר זצ"ל, שהאדם צריך להאמין בהשגחה 
פרטית, שלא שהאדם קורא לה', אלא הקב"ה קורא לאדם, ואומר לו, 
שאני רוצה שתדבר אליך. נמצא, שלא הסיבה להתקרבות באה מצד 
האדם, אלא מצד הבורא. 
%break
ומשום זה אין להאדם לחשוב, שאין הקב"ה שומע תפלה חס ושלום. 
אלא כבר קירב אותו עוד מטרם שהאדם פנה לה', שיקרב אותו אליו. 
וזה נקרא "טרם יקראו ואני אענה".
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מי הוא הגורם לתפילה" 1986)
%break
%letter 15
15. מדוע בחר ה' בו, לתת לו קריאה, לבוא אליו להתפלל. על זה אין 
לנו תשובה. אלא שצריכים להאמין למעלה מהדעת, שכך הוא. וזה 
נקרא אצלנו בשם "הנהגה השגחה פרטית". 
%break
דהיינו, שאסור לו לאדם לומר, שאני מחכה עד שה' יתן לי התעוררות 
מלמעלה, אז תהיה לי אפשרות לעבוד בעבודת הקודש. כי הוא זצ"ל 
אמר, שעל עתיד אדם מחוייב להאמין בשכר ועונש. 
%break
היינו שהוא צריך לומר "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, 
ואם לא עכשיו אימתי".
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מי הוא הגורם לתפילה" 1986)
%break
%letter 16
16. אי אפשר לדבר דיבורי התפילה, כי אם ע"י השלום, שנתחבר עם 
כל נפשות ישראל. וע"כ עיקר התפילה, בציבור ולא ביחיד, שלא יהיה 
כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה היפך הקדושה. 
%break
רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה ונעשים בחינת אחד. וזה 
תפילה בציבור. 
%S ("ליקוטי הלכות". הלכות בית הכנסת, א')
%break
%letter 17
17. צריכים לדעת, שגם באהבת חברים יש דרגות, היינו שצריכים 
לחשוב על החיוב של אהבת חברים. כי זה יכולים לדמות לבנין, שיש 
שמה ב' קומות, וגם קומת קרקע. והמלך נמצא בקומה ב'. 
%break
ואומרים, מי שרוצה לכנס להמלך, היינו שכל מטרתו היא רק שרוצה 
לשוחח עם המלך פנים בפנים, אומרים לו, שהוא מוכרח מקודם 
לעלות לקומה א', כי אי אפשר לעלות לקומה ב' מטרם שעולים לקומה 
א'.
%break
וזה בטח, שכל אחד ואחד מבין שזה נכון. אבל יש סיבה לזה שצריכים 
לעלות לקומה א' שנקרא תיקונים, היינו שע"י זה שהאדם יעלה לקומה 
א', שם הוא יכול ללמוד, איך שיכולים לדבר עם המלך פנים בפנים. 
%break
ויהא ביכולתו לבקש מהמלך מה שליבו חפץ.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "בא אל פרעה - ב'" 1986)
%break
%letter 18
18. על כל הדברים שהוא עושה, הכל יהיה על הכוונה, שרוצה להנות 
את הבורא. וניתנה לו זכיה גדולה מן השמים, שתהיה לו היכולת 
לדבר עם הקב"ה [...]. 
%break
והאדם צריך לצייר לעצמו, אם היו נותנים לו לכנס להאדם החשוב 
בעיר, שלא לכולם נותנים לכנס, איזו הרגשה היתה לו, כשהוא נכנס 
אליו ומדבר עמו. או שהיו נותנים לכנס לאדם החשוב במדינה. איזו 
הרגש של שמחה היתה לו. 
%break
וכמו כן, אם יעשה ציור, אם היו נותנים לו לכנס לדבר עם אדם החשוב 
בעולם, שהוא מדבר רק עם יחידי סגולה, איזו הרגש של שמחה היתה 
לו, איזה מצב רוח מרומם היה לו אז, שהחשיבות הגדולה הזו, שנתנו 
לו, ואין לאנשים אחרים הזדמנות כזו. 
%break
ואנו רואים בעולמנו הגשמי, שזה נותן סיפוק וקורת רוח בחיים.
%S (הרב"ש. מאמר 25 "שיעור מעשי המצות" 1986)
%break
%letter 19
19. האדם, כשהוא מדבר דיבורי תורה, ומתפלל לה', או כשעושה 
ברכה, הוא צריך לעשות ציורים, שהוא מדבר לאיש מכובד ולמלך 
העולם. והלואי שזה יעזור לו. 
%break
היינו, אחרי כל הציורים, עוד אינו דומה בזמן כשהוא מדבר בגשמיות 
לאיזה איש מכובד, איזו הרגשה הוא מקבל אז, היינו שמרגיש זה 
החשיבות בלי שום עבודה. 
%break
מה שאין כן ברוחניות, הוא צריך לתת יגיעה עם כל מיני ציורים, עד 
שמרגיש קצת חשיבות, בזה שהוא מדבר להבורא.
%break
אבל הדבר הוא פשוט מאוד. כי בגשמיות הוא רואה, איך שהאנשים 
מחשיבים אותו. לכן אותו החשיבות שיש בהכלל, גם הפרט מושפע 
מהם. 
%break
ומקבל על עצמו לשמש אותו, מטעם חשיבות שקבל מהכלל, על אותו 
אדם.
%S (הרב"ש. מאמר 25 "שיעור מעשי המצות" 1986)
%break
%letter 20
20. תכף בבוקר, בקומו משנתו יקדש הרגע הראשון בדביקותו ית', 
וישפוך לבו להשי"ת, שישמרהו כל הכ"ד שעות שבמעל"ע (שבמעת 
לעת), שלא יעבור במוחו דבר בטל, ולא ידומה לו זאת לנמנע, או 
למעלה מן הטבע, כי תמונת הטבע העושה המחיצה של ברזל וכו'. 
%break
וראוי לאדם לבטל מחיצות הטבע המוחשות לו. אלא מתחילה יאמין 
שאין מחיצות הטבע מפסיק אליו ית' ח"ו, ואחר כך יתפלל בכל לבו, 
אפילו על דבר שהוא למעלה מרצון טבעו.
%break
והבן את זה תמיד, גם כן בכל שעה שיהיו עוברים ושבים עליו צורות 
שאינם של קדושה, ויופסק כרגע, תכף בזוכרו, יראה לשפוך לבבו, 
%break
שמכאן ולהלאה, יציל אותו השי"ת מהפסק מדבקותו, בכל יכולתו, 
ולאט לאט יתרצה לבו לה', ויחשוק להדבק בו באמת. וחפץ ה' בידו יצליח.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ח)