ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book להמליך עלינו את המלך
%break
%H להמליך עלינו את המלך 
%break
%letter 1
1. הנה ידוע ש"מלא כל הארץ כבודו", וכך צריך כל אדם להאמין, כמו 
שכתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא". 
%break
אלא שהקב"ה עשה את ההסתרה שלא יכולים לראות את זה מטעם 
כדי שיהיה מקום בחירה, ואז יש מקום אמונה - להאמין שהקב"ה 
"ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין". 
%break
ולאחר שהאדם עוסק בתורה ומצוות ומקיים את מצות הבחירה, אז 
מגלה הקב"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב"ה הוא השולט על 
העולם.
%break
נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת 
שהאדם מרגיש את הקב"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא 
שהאדם עושה את ה' למלך עליו. 
%break
כי כל זמן שהאדם לא בא לידי הרגשה כזאת, נמצא שמלכותו של ה' 
היא בהסתרה. וזה שאנו אומרים: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו 
אחד", היינו שיתגלה כבוד מלכותו עלינו.
%break
וזה כל התיקון שמוטל עלינו לעשות בעולם הזה, ועל ידי זה ממשיכים 
כל טוב בעולם, שכל ההשפעות שלמעלה נמשכות בזה שעוסקין 
בתורה ומצוות בכוונה להמשיך מלכותו יתברך עלינו.
%S (הרב"ש. אגרת ע"ו)
%break
%letter 2
2. "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה". היינו, שרק הבורא יכול 
לעזור, שיהיה לנו המלך, שנוכל לעבוד מטעם, שהוא משמש את 
המלך. וזה הוא השכר שלו. שיש לו זכיה, שהוא משמש המלך. זאת 
אומרת, שרק אז יש בידו לעשות הכל לשם שמים.
%break
כלומר, שאם אין הבורא נותן לו את הכח הזה, שירגיש, שיש לנו מלך 
גדול, אין כח בידו לעשות לשם שמים. כי הגוף טוען "מה יהיה לך, 
מזה שאתה תשפיע לה'". היינו, שכל זמן שהרצון לקבל שולט, אין 
לאדם שום עצה, כנ"ל. שיש לפעמים, שהוא תוהה על הראשונות. 
%break
היינו שאומר, שעכשיו הוא רואה, שעבד בחינם, ולא הרויח כלום, מזה 
שנתן יגיעה. ועתה הוא רואה ממש, שכל יגיעתו היתה לריק. לכן 
כשהבורא עוזר לו, ונותן לו את הרצון להשפיע, והוא מרגיש, שיש לו 
מלך גדול, זה רק הבורא יכול לתת, כנ"ל. 
%break
וזה שכתוב "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה". שרק אתה יכול 
לתת לנו, שנרגיש, שיש לנו מלך גדול, וכדאי לעבוד בשבילו, לעשות 
לו נחת רוח.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 3
3. אינו דומה היושב בביתו, כאילו עומד בפני מלך. זאת אומרת, 
שהאמונה צריך להיות, שירגיש כל היום, שהוא עומד בפני המלך. 
שאז בודאי יש לו אהבה ויראה בשלימות. וכל זמן שלא הגיע לבחינת 
אמונה כזו, לא צריך לנוח ולשקוט, 
%break
מטעם "כי זה חיינו ואורך ימינו", ושום פיצוים שבעולם לא ירצה לקבל. 
והחסרון אמונה צריך שיהא נקלע באברו, עד שהרגל נעשה טבע שני, 
בשיעור "בזוכרי בו איננו מניח לי לישון".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". רי"א. "כעומד בפני מלך")
%break
%letter 4
4. יש לפעמים, שהמלך הוא כל כך חשוב אצל האדם, והאדם 
משתוקק רק לדבר עם המלך. ולא מטעם, שרוצה לדבר עם המלך, 
בכדי שהמלך יתן לו משהו, הוא לא רוצה שום דבר, אלא כל ההנאה 
שלו, היא בזה שיש זכיה לדבר עם המלך. 
%break
אלא שאינו מדרך הנימוס, לכנס להמלך ושלא לבקש איזו בקשה.
ואי לזאת, הוא מחפש איזו בקשה, שהמלך ימלא לו את בקשתו. היינו, 
שהוא אומר, שהוא רוצה לכנס להמלך, בשביל איזה דבר, שהמלך יתן 
לו. 
%break
אבל לאמיתו של דבר, זה שאומר, שהוא רוצה, שהמלך יתן לו משהו, 
זה רק משפה ולחוץ. אבל באמיתות הלב הוא לא רוצה שום דבר 
מהמלך. 
%break
אלא זה שיש לו היכולת לדבר עם המלך, זה מספיק לו, ולא חשוב לו, 
אם המלך נתן לו משהו, או שלא נתן לו שום דבר.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד" 1987)
%break
%letter 5
5. עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חמרי דלק לעבודה, הוא 
שחסר לנו חשיבות המטרה, שפירושו שאין אנו יודעים איך להעריך 
את השרות שלנו, שנדע למי אנו משפיעים. 
%break
וכן חסר לנו את הידיעה של גדלות ה', שנדע עד כמה אנו מאושרים 
בזה שיש לנו הזכיה לשמש את המלך, כי אין לנו כלום שנוכל להבין 
את גדלותו. וזה נקרא בלשון הזהר הקדוש, שכינתא בעפרא, היינו 
שענין להשפיע אליו יתברך הוא חשוב לנו כמו עפר. 
%break
וממילא אין לנו חמרי דלק לעבודה, כי בלי תענוג אין כח לעבודה. אלא 
במקום שמאיר אהבה עצמית, אז הגוף מקבל חיות מזה, אבל 
בעבודה דלהשפיע, אין הגוף מרגיש בזה טעם של תענוג, וממילא הוא 
מוכרח להיות "רובץ תחת משאו". 
%break
מה שאין כן כשמרגיש שהוא משמש מלך חשוב, לפי חשיבותו של 
המלך, בשיעור זה יש לו הנאה ותענוג שמשמש אותו. 
%break
לכן אז כבר יש לו חמרי דלק, שיתנו לו כח כל פעם שיוכל ללכת 
קדימה, משום שמרגיש שהוא משמש למלך חשוב.
%S (הרב"ש. 24. "עיקר מה שחסר לנו")
%break
%letter 6
6. אם האדם רוצה לעבוד ולקיים תורה ומצות בלי שום שכר, רק 
מטעם שהוא רוצה לשמש את המלך, אז הוא כבר זקוק לדעת גדלות 
המלך. כי שיעור עבודתו תלוי בשיעור שהוא מאמין בגדלות המלך, כי 
רק גדלות וחשיבות המלך נותן לו חומרי דלק לעבודה. 
%break
וזהו כמו שכתוב בזה"ק על פסוק "נודע בשערים בעלה". פירוש, כל 
אחד ואחד לפום מה דמשער בלביה [לפי מה שמשער בליבו]. 
%break
משמיענו בזה, שכפי מה שהאדם משער בלביה [בליבו] גדלות 
וחשיבות ה', בשיעור זה הוא מוסר עצמו לשמש את המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 7
7. אם האדם יתן תשומת לב לחשיבות של המלך, יהיה להאדם סיפוק 
מלא בזה שניתן לו לקיים תורה ומצות, עד כמה שאפשר לו. 
%break
אפילו נגיד, שיש לו זכיה לדבר עם המלך הגדול, שלא נותנים לכל 
אחד להכנס לדבר עם המלך. אלא צריכים השתדלות גדולה אצל אלו 
המקורבים אל המלך, שיתנו לו היכולת לדבר כמה מילים עם המלך. 
%break
כמה רוממות רוח היתה להאדם הזה, בו בעת שהוא רואה, שיש 
הרבה אנשים שאצלם לא די שלא נותנים להם להכנס להמלך, אלא 
לא מספרים להם שהמלך נמצא כאן בעיר, ושיש אנשים, שיש להם 
היכולת לדבר עם המלך.
%break
וכשהוא רואה שיש אנשים בעולם שלא יודעים מזה שיש בהעולם 
מלך, ורק קומץ אנשים קטן מאוד ישנו בעולם, שנתנו להם מחשבה 
ורצון להאמין שיש מלך בעולם. ואפילו אלו שכבר נתנו להם הידיעה 
מהמלך, אבל אין הם יודעים שיש יכולת לדבר עם המלך. 
%break
ולהאדם הזה, נתנו לו ידיעה משמים שהוא יכול להכנס ולדבר עם 
המלך, היינו שהוא יכול להאמין.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו מחצית השקל בעבודה - א'" 1987)
%break
%letter 8
8. החיים שהאדם רוצה שיהיה לו קשר עם הבורא, בין בבחינת 
תפלה, שהוא מבקש ממנו, שיתן לו איזה דבר, או שנותן תודה לה', 
על מה שכבר נתן לו, סוף כל סוף הוא מדבר אז להבורא. 
%break
מזה הקשר שמדבר להבורא, זה מביא לו חיים, אם הוא מחשיב את 
השיחה שיש לו עם הבורא, והוא ממשיך חיים, מזה שלא חסר לו אז 
שום דבר. 
%break
כלומר, אם ביכולתו של האדם לתת תשומת לב ולצייר בעצמו, שבאם 
היה יכול לדבר למלך בשר ודם, שכולם מחשיבים אותו, שזה יש 
בהטבע, שהאדם יכול לתת את כל מה שבידו, בכדי לדבר עם המלך, 
%break
והאדם הזה, אם הוא יכול להתחזק באמונתו, שהוא מדבר למלך מלכי 
המלכים, שלא עם כולם הוא מדבר.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "מהו ששמו של הקב"ה נקרא אמת" 1988)
%break
%letter 9
9. כבוד המלך הוא, שכולם מכירים בחשיבות המלך, וכולם רוצים 
לעבוד אותו בכל לבבם ובכל נפשם. וזהו יפה לראות איך שכולם 
עומדים ומשבחים ומדברים רק בשבח המלך, איך שהוא דואג שיהיה 
כל טוב לבני המדינה. 
%break
וזהו פירוש, "כי אין לבוא בשער המלך בלבוש שק", שהוא בגד 
מלוכלך. אלא כשבאים בשער המלך, צריכים להיות מלובשים בבגדים 
המתאימים לשבת בשער המלך. 
%break
אחרת, היינו כשהוא יושב בלבוש שק, זהו סימן שהוא לא שבע רצון 
מהמלך, אלא יושב ומתאבל על מה שחסר לו בחיים, ואין לו מנוחת 
הנפש. 
%break
נמצא, שהוא יושב ומתאבל, והוא בזיון המלך, על מה שהמלך לא 
מרחם עליו, ולא ממלא את מבוקשו.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו מחצית השקל בעבודה - א'" 1987)
%break
%letter 10
10. רק עצה אחת יש לנו, שהיא להשתדל איך להשיג גדלות ה'. זאת 
אומרת, כל מה שאנו עוסקים בתו"מ, אנו רוצים, שהשכר שלנו יהיה 
להרגיש גדלות הבורא. 
%break
וכל התפלות, שאנו מתפללים, צריכות להיות "לאקמא שכינתא 
מעפרא" [להקים שכינה מעפר], היות שהבורא נסתר מאתנו מחמת 
הצמצום שהיה, ואין אנו מסוגלים להעריך את חשיבותו וגדלותו.
%break
לכן אנו מתפללים לה', שיסיר מאתנו את הסתרתו, ושירומם קרן 
התורה. וכמו שאנו אומרים בתפלת "שמונה עשרה" דראש השנה 
"ובכן תן כבוד לעמך", שפירושו, שיתן כבוד ה' לעמך, שהם ירגישו את 
כבוד המלך.
%break
ומשום זה האדם צריך להשתדל ולא לשכוח את המטרה בעת לימוד 
התורה, שיהיה תמיד לנגד עיניו, שהוא רוצה לקבל מהלימוד, 
שהלימוד ישפיע גדלות וחשיבות הבורא.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)
%break
%letter 11
11. עלינו לדעת, כי זה שניתן לנו ענין אהבת חברים, הוא ללמוד מזה 
שלא לפגום בכבוד המלך. פירוש, שאם אין לו רצון רק להשפיע נחת 
רוח להמלך, בטח הוא יפגום בכבוד המלך, שזה נקרא שמוסר קדושה 
לחיצוניים. 
%break
ומשום זה לא לזלזל בכבוד של חשיבות של עבודת אהבת חברים, כי 
ממנה האדם ילמד איך לצאת מאהבת עצמית, ולהכנס לדרך של 
אהבת הזולת. 
%break
וכישגמור את העבודה של אהבת חברים, אז הוא יכול לזכות לאהבת 
ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "בוא אל פרעה - ב'" 1986)
%break
%letter 12
12. "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של 
הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות 
וחשיבות של הקב"ה. 
%break
שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה 
לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, 
שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. 
%break
ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו 
עתה במה לשמש את המלך.
%break
ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתועדות חשבו 
בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו גורמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא 
יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדוה.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)
%break
%letter 13
13. כל הרווח שלנו הוא, שנזכה לשמש את הבורא יתברך. וזהו דבר 
חשוב מאוד, משום שזה הוא ענין של אמת, היינו שיזכה להיות דבוק 
במלך מלכי המלכים. 
%break
מה שאין כן כשכל התענוגים בנויים בזה, שכל הנאה שיש לו, הוא 
בזה שלוקח הנאה ותענוג בזה שמשמש את עצמו, 
%break
ולקבל תענוג בלבושים של קבלה שייך גם לבעלי חיים ולאו דוקא לבני 
אדם, שהוא מובחר היצורים, שיהנה מאותם לבושים שבעלי חי נהנין, 
זה לא מתאים בשבילו.
%break
אלא כל הלבושים, שהאדם רוצה לקבל הנאה, יהיה מלבושים של 
כלים דהשפעה. זאת אומרת, בלי תענוג אי אפשר לעבוד. אלא 
התענוג שלו הוא, במה שכל התענוגים שלו נמדדים, כמה שהוא יכול 
להשפיע להמלך. 
%break
היינו, אם הוא רוצה לדעת, כמה הוא מקבל הנאה מעבודתו, אל ימדוד 
כמה הוא נהנה מעבודתו, שפירושו, כמה שיש לו הנאה משימוש 
המלך. 
%break
אלא ימדוד ממעשים, היינו כמה הוא רוצה שהמלך יהנה מעבודתו. 
נמצא, שכל חשיבתו הוא ממה שהוא משמש את המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "בענין כבוד אב" 1986)
%break
%letter 14
14. בזמן שהאדם מתעסק בתורה ומצות, אז הזמן להיות בשלימות, 
כלומר, כאילו שהקב"ה קירב אותו להיות מהמשמשי המלך. 
%break
אולם אין האדם צריך לשקר לעצמו, לומר שהוא מרגיש, שהוא משמש 
את המלך, בזמן שאין לו הרגשה כזו. אם כן איך הוא יכול לתת תודה 
רבה על זה שקירב אותו, אם אין הוא מרגיש זה.
%break
אלא האדם צריך אז לומר, שאף על פי שהוא נמצא בתכלית השפלות, 
כלומר שהוא עדיין משוקע באהבה עצמית, ועדיין אינו מסוגל לעשות 
משהו למעלה מהדעת, מכל מקום ה' נתן לו מחשבה ורצון לעסוק 
בתו"מ. 
%break
וגם נתן לו קצת כח, שיוכל להתגבר על בחינת מרגלים, מה שמדברים 
אליו, ונוקרים את ראשו בטענותיהם, ומכל מקום הוא יש לו קצת 
אחיזה ברוחניות.
%break
אז האדם צריך לתת תשומת לב על זה, ולהאמין, שה' מטפל עמו, 
ומדריכו ללכת בהמסלול המוביל להיכל המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 15
15. הזהר הקדוש שואל, הלא כתיב "קרוב ה' לנשברי לב". העובד ה', 
היינו מי שכוונתו בעל מנת להשפיע, צריך להיות בשמחה בזה, 
שמשמש את המלך. ואם אין לו שמחה בזמן העבודה הזאת, סימן 
שחסר לו בהערכת גדלות המלך. 
%break
לכן אם רואה שאין לו שמחה, אז צריך לתקן, היינו שיחשוב בגדלות 
המלך. ואם מכל מקום הוא לא מרגיש, יש לו להתפלל לה', שה' יפתח 
עיניו וליבו, שירגיש את גדלות ה'.
%break
וכאן מתפתחות ב' הבחינות: א. בזה שאין לו הרגשת גדלות המלך 
צריך להצטער.
%break
%letter ב
ב. צריך להיות בשמחה בזה שכל הצער מהחסרונות על רוחניות, ולא 
כמו שאר אנשים, שכל חסרונות, שמהם מצטערים, הם רק על על 
מנת לקבל.
%break
וצריך לדעת, מי הוא שנתן לו לאדם את הידיעה הזאת, שצריך 
להצטער על רוחניות. 
%break
ומזה הוא צריך להיות שמח, שה' שלח לו מחשבות של חסרון רוחני, 
שזה בעצמו נקרא ישועת ה'. ולכן הוא צריך לשמוח.
%S (הרב"ש. 42. "עבדו ה' בשמחה")
%break
%letter 16
16. העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו 
ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, 
כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. 
%break
ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו 
את הכח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף.
%break
כלומר, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק 
הוא מבקש מה', שיהא בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי 
שמשמש מלך גדול. ואין הוא מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא 
יעבוד בשמחה. 
%break
אלא הוא רוצה, שה' יתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה 
חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "הנרות הללו קודש הם" 1991)
%break
%letter 17
17. משל: אדם ההולך באם הדרך, ורואה גן נחמד למראה, ושומע 
קול קורא מכוון אליו מהמלך אשר מתהלך בתוך הגן. 
%break
מרוב התפעלות עבר בקפיצה אחת את הגדר והנה הוא בתוך הגן. 
ומתוך התרגשותו וזריזותו לא הרגיש שהוא הולך לפני המלך, והמלך 
נמצא בסמוך אליו ומטייל מאחוריו.
%break
וכך הוא הולך ומודה ומשבח את המלך בכל כוחו בכוונה להכין את 
עצמו לקבל פני המלך. והוא אינו מרגיש כלל שהמלך מצוי לידו. 
%break
ולפתע הוא מחזיר פניו ורואה את המלך נמצא לידו. כמובן שלשעתו, 
גדלה השמחה מאד. והתחיל לטייל אחרי המלך, בהלול ושבח כפי 
כוחו, כי המלך מלפניו והוא אחרי המלך.
%break
וכה הולכים ומטיילים, עד מקום הפתח. ונמצא האדם יוצא מהפתח, 
ושב אל מקומו כבתחילה, והמלך נשאר בגן ונועל הפתח. וכשמסתכל 
האדם שכבר נפרד הוא. ואין המלך עמו, הוא מתחיל לבקש פתח הגן 
לעומת שיצא, באופן שהמלך יהיה מלפניו. 
%break
אבל אין פתח כזה כלל. אלא לעומת שבא בפעם הראשונה באופן 
שהוא מקדים את המלך. והמלך היה מאחוריו מבלי שירגיש בזה. כן 
צריך להיות גם עתה. אבל צריך שיהיה אומן גדול לזה.
%S (בעל הסולם. אגרת מ"ב)