ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book יום הכיפורים ספטמבר 2022
%break
%H יום הכיפורים
%break
%H ימי סליחות וכפרת עוונות
%break
%letter 1
1. הימים של עשרת ימי תשובה נקראים ימי סליחות וכפרת עוונות. 
שהכל הוא בכדי שתהיה לו לאדם ההזדמנות להכנס שוב בעבודת ה' 
אע"פ שהיה כל כך מרוחק מהעבודה. ועיקר העבודה היא תפילה, כי 
רק על ידי תפילה האדם מסוגל לצאת מרשות הרבים ולהכנס לרשות היחיד. 
%break
כי בענין התפילה קטן וגדול שוים. ואדרבא, מי שמרגיש יותר את 
קטנותו הוא מסוגל יותר לתת תפילה אמיתית מעומקא דליבא, כי יודע 
בעצמו שאין הוא מסוגל על ידי מעשיו העצמיים להחלץ מן המיצר.
%S (הרב"ש. אגרת ל"ד)
%break
%letter 2
2. ראש השנה ויום הכיפורים למה נקרא בחינת יום טוב, אף על פי 
שהוא דין. שעיקר הדין הוא מצד השלימות שמתגלה בזמנים הללו, 
ויש חשש לחיצונים, היינו שלא יבוא לקבלה עצמית בבחינת מוחא 
וליבא, לכן צריכים להרבות בהתעוררות לתשובה. 
%break
שענין תשובה הוא השבת את רצון לקבל לרצון להשפיע, שעל ידי זה 
חוזרים ומתדבקים במקורם העליון, וזוכין לדביקות הנצחי.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ג)
%break
%letter 3
3. כל החטאים באים רק מהרצון לקבל לעצמו. נמצא, שעל מלכות 
שורה בחינת דין. לכן צריכים לעשות תשובה, בשיעור שהמלכות 
יתקרב לבחינת ז"א, הנקרא "השתוות הצורה" ובחינת "דביקות". 
%break
היינו, כמו שז"א משפיע, כמו כן גם מלכות תקבל תיקון כזה, שעל ידי 
זה שעושים תשובה, שאומרים, שמכאן ולהבא כל המעשים יהיו בעל 
מנת להשפיע, שנקרא "רחמים", כמו ז"א. 
%break
נמצא, שהתשובה גורמת, שהמלכות הנקראת "מידת הדין" לפני 
התיקון, לאחר התיקון היא נעשית רחמים, כמו ז"א.
%break
ובזה יש לפרש "שובה ישראל", היינו שהתשובה שהאדם צריך 
לעשות, הוא, שיעשה מן מלכות, הנקרא "אלקיך", שהיא מידת הדין, 
שיהיה בחינת ה', שהוא בחינת רחמים. 
%break
שעל ידי היחוד הזה נתקן כל הקלקולים שהעוונות גורמו, שתהיה 
התרחקות בין קוב"ה ושכינתה, נתקן עתה. נמצא, שעל ידי היחוד 
נתכפרו כל העוונות.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו שעל ידי יחוד קוב"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים" 1990)
%break
%letter 4
4. מטרם שהאדם הולך לבקש סליחה, צריך מקודם לתת לעצמו 
חשבון נפש על עיקר החטא. ואח"כ הוא יכול להסתכל על החטאים, 
שנגרמו על ידי עיקר החטא. 
%break
והאדם צריך לדעת, שעיקר החטא, במה שהאדם פוגם, שמסיבה זו 
נמשכו כל החטאים, הוא שאין האדם משתדל, שיהיה לו אמונה 
בקביעות. ורק אם יש לו אמונה חלקית, כבר הוא מסתפק בזה. 
%break
וזהו כמו שכתוב בהקדמה לתע"ס (אות י"ד), שאם היה לו אמונה 
בקביעות, אמונה הזו לא היתה נותנת לו לחטוא. זאת אומרת, שהוא 
מבקש סליחה מה', היות שהוא רואה הסיבה האמיתית לכל החטאים, 
היא בזה, שחסרה לו אמונה בקביעות. 
%break
אי לזאת, הוא מבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, היינו שתהיה לו 
האפשרות, שתמיד יהיה נקבע בלבו את האמונה. וממילא הוא לא 
יבוא לעשות חטאים ולפגוע בכבוד ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 36 "הכנה לסליחות מהו" 1986)
%break
%letter 5
5. כיון שאין לו ההרגשה בגדלות ה', ומשום שאין הוא יודע איך 
להעריך את הכבוד שמים, ולא לפגוע בו. 
%break
אי לזאת, הוא מבקש סליחה מה', שיעזור לו, שיתן לו כח לקבל על 
עצמו את עול מלכות שמים למעלה מהדעת. היינו, שיהיה לו כח 
התגברות, ולהתחזק באמונת ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 36 "הכנה לסליחות מהו" 1986)
%break
%letter 6
6. אם הוא מוכן לעשות מעשים אך ורק לתועלת ה' ולא לתועלת 
עצמו. או רק בשיעורים קטנים הוא מוכן לעשות לשם שמים. היינו, 
שחס ושלום לא יפגום באהבה עצמית, אחרת אין בכוחו לעשות שום דבר. 
%break
נמצא לפי זה, שאז הוא המקום, שיכול לראות האמת, את שיעורו 
האמיתי באמונת ה'. ומזה הוא יכול לראות כל החטאים, הנובעים הוא 
רק מסיבה זו. ועל ידי זה הוא יקבל הכנה והכשרה, בזמן שהולך 
לבקש מה', שיסלח לו על עוונותיו. 
%break
אז יוכל לשער את שיעורו האמיתי של הפגם, היינו במה שהוא פגם 
בכבודו של המלך, וידע מה לבקש מה', היינו על איזה חטאים שחטא. 
והוא צריך לתקן אותם, בכדי שלא יחטא עוד הפעם.
%S (הרב"ש. מאמר 36 "הכנה לסליחות מהו" 1986)
%break
%H חטאים ועבירות
%break
%letter 7
7. "על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע" (תפלת יום כיפור). ויש 
לשאול, הלא כל עבירות באות על ידי יצר הרע. ויש לפרש שהחטא 
הוא בזה, שאומר שיש יצר הרע. אלא "אין עוד מלבדו". כי אם האדם 
אינו ראוי, משליכים אותו מלמעלה. 
%break
וזה בא על ידי התלבשות ברצון לקבל, הנקרא יצר הרע. וזהו "כי יצר 
לב האדם רע מנעוריו", כלומר שהבורא ברא אותו כך, כי הרצון לקבל 
הוא עיקר הכלי, אלא שצריכים לתקן אותו.
%S (הרב"ש. 890. "צער השכינה - ב'")
%break
%letter 8
8. דרש ר' אלעזר בן עזריה (ויקרא טז, ל), מכל חטאתיכם לפני ה' 
תטהרו, עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר, עבירות שבין אדם 
לחבירו אין יוה"כ מכפר, עד שירצה את חבירו.
%S (תלמוד בבלי. מסכת יומא)
%break
%letter 9
9. צריכים להאמין, שיש מנהיג בעולם, וגם הוא משגיח בהשגחה של 
טוב ומטיב. ובזמן שאין להאדם אמונה כזאת, זה גורם לו כל החטאים 
שאדם עושה. כי מכח העוון הראשון של אדם הראשון, נמשך, שהאדם 
הוא בבחינת אהבה עצמית. 
%break
וממילא אין הוא מסוגל לקבל על עצמו את עול האמונה. נמצא, שהכל 
נמשך מהכשלון הראשון, שאדם הראשון נפל לבחינת אהבה עצמית.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "מהו ענין כשלון, בעבודה" 1990)
%break
%letter 10
10. בזמן שהאדם נמצא באהבה עצמית, חל עליו הצמצום וההסתר, 
שאין אור עליון יכול להאיר לו. ומשום זה אין האדם יכול להאמין בה', 
אלא למעלה מהדעת, שהרצון לקבל גורם לו בחינת כפירה. 
%break
נמצא, שהכשלון שהיה לאדם הראשון בחטא של עץ הדעת, גרם לנו, 
שאין לנו אמונה. וממילא מזה באים לכל החטאים. לכן אין עצה 
אחרת, אלא לזכות לבחינת אמונה, שיהיה להאדם הרגשת אלקות 
באופן פרטי. 
%break
שלא יהיה נצרך להכלל, שתהיה לו אמונה מבחינת הכלל ישראל. אלא 
האדם צריך לעשות תשובה בשיעור שיהיה "עד ה' אלקיך", שפירוש, 
שהוא ירגיש, שה' הוא אלקיך באופן פרטי. 
%break
ואז יתוקן הפגם של חטא של עץ הדעת.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "מהו ענין כשלון, בעבודה" 1990)
%break
%letter 11
11. האדם גורם על ידי חטאו ירידת קדושה בקליפה. נמצא, שזה 
נבחן, שגורם בשורש נשמתו פירוד בין קוב"ה ושכינתה. זאת אומרת, 
המלכות אינה בהשתוות הצורה עם ז"א. שז"א נקרא "המשפיע", 
בחינת קוב"ה, ומלכות היא המקבלת, שהיא ההיפך מן המשפיע. 
%break
כלומר, שכל החטאים באים רק מזה שהאדם רוצה למלאות את הרצון 
לקבל לעצמו. נמצא, שגורם פירוד למעלה בשורש נשמתו, שהוא 
במלכות.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו שעל ידי יחוד קוב"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים" 1990)
%break
%letter 12
12. חטאו של אדם הוא בזה, שלא ביקש עזרה מה'. כי אם היה 
מבקש עזרה, בטח היה מקבל העזרה מה'. אלא אם האדם אומר, 
שביקש עזרה וה' לא נתן לו, על זה באה התשובה, שהאדם צריך 
להאמין, שהקב"ה הוא שומע תפלות. 
%break
כמו שכתוב "כי אתה שומע תפלות כל פה". ואם היה מאמין באמת, 
היתה תפלתו שלימה. וה' שומע תפלה שלימה, היינו שהאדם 
משתוקק בכל לבו, שה' יעזור לו.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה" 1988)
%break
%letter 13
13. "אלמלא לא חטאו ישראל, לא היה בהם אלא ספר תורה" וכו', 
שפירושו, שעל ידי זה שהרגישו שהם חוטאים, אז "ויזעקו לה'" 
שיושיע להם. וכל עזרה הוא על ידי אור תורה. נמצא, שכל חטא, 
שהרגישו, ובקשו עזרה, ניתוספו תמיד אור תורה מלמעלה. 
%break
נמצא, שהארה נתרבה להם על ידי שהרגישו חטאים, שיש בהם. מה 
שאין כן מי שאינו מרגיש חטא, אינו זקוק לעזרה מה', וממילא אין לו 
פריה ורביה בתורה, משום שאינו זקוק לתורה, שיעזור לו.
%S (הרב"ש. 664. "הרגשת החטא מרבה האור")
%break
%letter 14
14. כתוב (תהילים, קמ"ז) "הרופא לשבורי לב". ויש להבין, מהו שה' 
רופא לשבורי לב. והענין, כי ידוע שעיקר אצל האדם הוא הלב, כמאמר 
חז"ל "רחמנא ליבא בעי". ש"לב" הוא הכלי המקבל את הקדושה 
מלמעלה. 
%break
וזהו כמו שאנו לומדים בשבירת הכלים, שענינו הוא, שאם הכלי שבור, 
כל מה שנותנים בתוכו, הכל הולך לחוץ. כמו כן אם הלב שבור, היינו 
שהרצון לקבל הוא השולט על הלב, 
%break
נמצא, שלא יכול שם לכנס שפע, מסיבת שכל מה שהרצון לקבל 
מקבל, הכל יוצא להקליפות. וזה נקרא "שבירת הלב".
%S (הרב"ש. מאמר 2 "מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה" 1991)
%break
%letter 15
15. אם תפלתו אינו שגורה בפיו, שהפירוש הוא, שאין לו האמונה 
אמיתית, שה' יכול לעזור לו, ושה' שומע את כל מי שמבקש ממנו, 
ושלפניו קטן וגדול שוים, דהיינו שעונה לכולם. 
%break
נמצא, שהתפלה אינה שלימה, לכן הוא צריך לבקש סליחה על 
החטאים שלו, בזה שלא ביקש עזרה הדרושה מה'. 
%break
והגם בבחינת הפשט יש תירוצים אחרים, אבל בבחינת עבודה, 
שהאדם רוצה ללכת בדרך של השפעה ולא בבחינת קבלה, עיקר 
החטא הוא, בזה שהאדם לא מבקש מה', שיעזור לו לנצח את הרע. 
%break
ועל זה הוא מבקש סליחה. ומכאן ולהבא הוא מבקש עזרה.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה" 1988)
%break
%H תפילה
%break
%letter 16
16. זה שהקב"ה הודיעו, שיתפלל, יהיה הפירוש, שנתן לו כח 
להתפלל. זאת אומרת, אם אין הקב"ה נותן כח להתפלל, אין האדם 
מסוגל להתפלל.
%break
נמצא לפי זה, שגם זה שהאדם מתפלל לה', שימחול לו על חטאיו, גם 
זה בא מצד ה', שה' נותן לו כח ורצון להתפלל. נמצא כנ"ל, שהכל 
עושה ה'. 
%break
כלומר, אפילו זה שהאדם מתפלל לה', שימחול לו על חטאיו, גם על 
זה רמזו כנ"ל "אין קדוש כה'" מטעם "כי אין בלתך", שיהיה לו כח של 
קדושה. אלא הכל בא מה'.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהו, 'אין קדוש כה' כי אין בלתך', בעבודה" 1990)
%break
%letter 17
17. מאחר שמשמים אינם נותנים חצי דבר לכן מוכרח האדם 
להתפלל לה' שיתן לו עזרה שלמה. זאת אומרת שהאדם בזמן 
תפילתו שאז הוא מסדר מה שבליבו, כי תפילה היא עבודה שבלב, 
%break
מוכרח האדם אז להחליט בעצמו שרוצה שה' יתן לו רצון להבטל אליו 
מכל וכל, היינו לא להשאיר תחת רשותו שום רצון אלא שכל הרצונות 
שבו יהיו רק לעשות כבוד שמים. 
%break
וכשהחליט בלבו על ביטול שלם, אז הוא מבקש לה' שיעזור לו שיוציא 
זה מכח אל הפועל - בבחינת כח. זאת אומרת הגם שבבחינת כח 
המחשבה והרצון הוא רואה שאין הגוף מסכים לזה שיהיה מבטל כל 
רצונותיו לה' ולא לטובת עצמו, 
%break
אז הוא צריך להתפלל לה' שיעזור לו שירצה להבטל אליו עם כל 
הרצונות ולא להשאיר לעצמו שום בחינת רצון. וזה נקרא תפילה שלמה.
%S (הרב"ש. אגרת ס"ה)
%break
%letter 18
18. יש ג' תנאים בתפילה:
א. להאמין, שהוא יכול להושיע לו, אף על פי שיש לו תנאים הכי 
הגרועים מכל בני דורו, מכל מקום "היד ה' תקצר מלהושיע לו". שאם 
לא כן, הרי, חס ושלום, "אין בעל הבית יכול להציל את כליו".
%break
ב. שכבר אין לו שום עצה. שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות, כבר 
עשה, ולא העלתה רפואה למכתו.
%break
ג. שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו. שענין תפילה הוא אבודה 
שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה. שבטח, 
שאין דומה למי שחסר לו מותרות, או למי שיצא פסק דינו למות, וחסר 
רק הוצאה לפועל. 
%break
והוא כבר כבול בכבלי ברזל, והוא עומד ומתחנן לבקש על נפשו. 
שבטח לא ינום, ולא ישן, ולא מסיח דעת, אף רגע מלהתפלל על נפשו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ר"ט. "ג' תנאים בתפילה")
%break
%letter 19
19. אנו מבקשים שה' יתן לנו את הכח, שאנו נוכל לעשות את כל 
מעשינו בשבילך, היינו לתועלת ה'. אם לא, היינו אם אין אתה תעזור 
לנו, אז יהיו כל מעשינו רק לתועלת עצמנו. 
%break
וזהו הפירוש, אם לא, כלומר, שאם אין תעזור לנו, תהיו כל מעשינו רק 
למעננו, לתועלת עצמינו, כי אין לנו כח התגברות על הרצון לקבל 
שלנו. לכן תעזור לנו, שנוכל לעבוד בשבילך. לכן אתה מוכרח לעזור 
לנו. 
%break
וזה נקרא, עשה למענך, היינו שתעשה עשיה זו, שתיתן לנו את הכח 
של רצון להשפיע. אחרת, היינו, אם לא, אנחנו אבודים. זאת אומרת, 
שאנחנו נשאר ברצון לקבל לתועלת עצמנו.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה" 1991)
%break
%letter 20
20. בכדי לצאת מהטבע שהבורא ברא, אין האדם מסוגל לצאת, כי ה' 
ברא את הטבע הזה. אי לזאת, אין עצה אחרת, אלא לבקש מה', 
שהוא יתן לו טבע שני, שהוא הרצון להשפיע. וכל הבחירה שאנו 
מתייחסים להאדם, היא רק בבחינת התפלה, 
%break
היינו שהאדם יבקש מה', שהוא יעזור לו, שיתן לו את הטבע השני. 
ומשום זה, כשהאדם רוצה לעשות תשובה, הוא צריך רק לבקש מה', 
שהוא יעזור לו, היינו לצאת מאהבה עצמית לאהבת הזולת. 
%break
לכן אנו מבקשים מה', ואנו אומרים ומתפללים "השיבנו אבינו".
%S (הרב"ש. מאמר 31 "אין אדם משים עצמו רשע" 1985)
%break
%H תשובה
%break
%letter 21
21. תשובה נקרא מה שהאדם הראשון לפני החטא היה דבוק 
ונתרחק מחמת החטא. לכן כל אחד ואחד, כיון שהוא חלק של נשמת 
אדם הראשון, צריך שוב לשוב ולהתקרב להרוחניות.
%S (הרב"ש. 244. "תשובה")
%break
%letter 22
22. מהו ענין של תשובה. זאת אומרת, מה האדם צריך להשיב 
ש"תשובה" פירושה, שקבל משהו והוא צריך (להחזיר) מה שקבל? 
והענין הוא כנ"ל, היות שהאדם נולד עם טבע שהוא רצון לקבל 
לתועלת עצמו, לכן האדם רוצה לעבוד רק לתועלת האדם, 
%break
היינו שהוא רוצה שה' ימלא את הכלי קבלה שלו. ועל דבר זה האדם 
צריך לעשות תשובה, היינו לעשות הכל לשם שמים, כלומר מה שהוא 
מקבל אין הוא רוצה לקבל לתועלת עצמו, 
%break
אלא כל מה שהוא מקבל הוא בכדי לתת להבורא נחת רוח, היות 
שהבורא רוצה שהאדם יקבל, כמו שכתוב "רצונו להטיב לנבראיו".
%S (הרב"ש. מאמר 33 "מהו שהקב"ה נושא פנים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 23
23. "תשובה" הוא חזרת והשבת הדברים לשרשן ומקורן, הרומזים 
על ספירת בינה שנקראת תשובה, שבה נכללים עשר ספירות 
שנקראין "עשרת ימי תשובה", שהם שורש ומקור שמהם נשתלשל שנה. 
%break
והשנה, בכל שנה ושנה עם כל ימיה, ישובו ויחזרו למקורן לשרשן, 
בסוד הבינה. ומפני כן, אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ויום כפורים, 
יכול האדם לתקן מה שעוות כל השנה. 
%break
ובסוף עשרת ימי תשובה שהוא יום העשירי, הוא היום המקבץ והכולל 
כל ימות השנה עם תשעת ימי התשובה השייכים לו, 
%break
שהוא יום הכפורים, שהוא בינה בעצמה עם תשע ספירות התשובה 
שבה, שאליה רומז יום הכפורים, שהוא חותם ומקור לכל השנה, יום 
שביתה ומנוחה. 
%break
ועל כן כל אדם, קודם בואו לפני המקור הגדול, לראות פני האדון ה' 
צבאות, יתקן את אשר עיוות בעשרת ימי תשובה, ואם לא תיקן ח"ו, 
יתקן על כל פנים ביום כפור, כי הוא חותם לכל, והוא מקור לכל המקורות. 
%S ("תולדות אדם". כ"ד)
%break
%letter 24
24. כשהאדם עושה תשובה. ומהו התשובה. שהאדם מקבל על עצמו, 
הוא שהאדם אומר, שמהיום והלאה הוא יעשה הכל לשם שמים ולא 
לתועלת עצמו, היינו שכל המעשים יהיו בעל מנת להשפיע, שזה נקרא 
"השתוות הצורה". 
%break
נמצא, שעל ידי התשובה, הוא גורם שבשורש נשמתו, במלכות, יהיה 
גם רק להשפיע. כדוגמת ז"א שהוא המשפיע, הנקרא בחינת קוב"ה. 
וזה נקרא "יחוד קוב"ה ושכינתה". היינו, כמו שהקב"ה הוא המשפיע, 
כמו כן מלכות, הנקראת בחינת "שכינתה", היא בעל מנת להשפיע. 
%break
ממילא הקב"ה יכול להשפיע למלכות, ואז השפע נמשך למטה. נמצא, 
שעל ידי החטא נעשה פגם למעלה, שגרם פירוד. ועתה על ידי 
התשובה נתקן הפירוד, ונעשה בחינת יחוד. 
%break
וזה נקרא, שעל ידי היחוד עברו העוונות, היינו הקלקולים מה שהוא 
גרם, על ידי מעשיו נתקנו.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו שעל ידי יחוד קוב"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים" 1990)
%break
%letter 25
25. כתוב "שובה ישראל עד ה' אלקיך", זה נאמר בכדי שהאדם לא 
ירמה עצמו, לומר, אני לא רואה בעצמי שום חטא. אלא הוא יכול 
להבין, אולי מספק יש לו עבירות שצריך לתת עליהם תשובה. לכן 
אומר לנו הכתוב "שובה ישראל". 
%break
ואם אתה תשאל, עד היכן שיעור התשובה, בכדי שאני אדע בוודאות, 
שאני צריך לעשות תשובה. על זה בא הכתוב ואומר לנו "שובה ישראל 
עד ה' אלקיך". 
%break
שאם הוא רואה, שעדיין יש לו שתי רשויות, היינו שהוא רוצה, שה' יתן 
לו טוב ועונג לרשותו של אדם, הנקרא "רצון לקבל לעצמו", 
%break
אז הוא יודע בודאי, שהוא מרוחק מה', שהוא נעשה חלק נפרד מהכל. 
וצריך לעשות כל מה שבידו, בכדי לחזור למקורו ושורשו. היינו שיחזור 
למקומו, שזה נקרא "ה' אלקיך". 
%break
הכוונה, שאין יותר מרשות אחד, שהוא רשותו של הקב"ה, וזהו 
שנאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", היינו רשות אחד.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "עד כמה שיעור התשובה" 1988)
%break
%letter 26
26. "אמר רבא, יידע אדם בנפשו אם צדיק גמור הוא או לא" שענין 
התשובה נקרא שהאדם צריך לחזור למקורו. היינו היות שעיקר 
הבריאה הנקרא אדם, הוא הרצון לקבל, והבורא הוא המשפיע, 
והאדם כששב למקורו, נקרא תשובה. 
%break
ואיך היא התשובה. כמו שאומר הרמב"ם, "עד שיעיד עליו יודע 
תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד". והעדות הזה מתגלה בהאדם רק 
לאחר שעשה תשובה, אז הוא משיג את נועם העליון, היינו שה' 
יתברך משרה שכינתו עליו. 
%break
האדם ששב, היינו שזוכה לדביקות. וזה ענין "יידע אדם בנפשו", היינו 
אם רוצה לידע אם כבר עשה תשובה, יש לו הבירור, אם כבר זכה 
לנועם ה' זה סימן ששב, היינו שהוא כבר בחינת "להשפיע".
%S (הרב"ש. אגרת י"ד)
%break
%H אין לנו מלך אלא אתה
%break
%letter 27
27. כתוב "אין לנו מלך, אלא אתה". כי אין בנו כח התגברות, שנוכל 
לקבל על עצמנו. ושאתה תהיה לנו למלך. ואנחנו נעבוד לך, רק מטעם 
חשיבות המלך. 
%break
ובשבילנו לא נעשה שום עשיה, אלא רק מה שיצמח מזה נחת לך. זה 
רק אתה יכול לתת לנו, את הכח הזה, היינו הטבע השני, שהוא 
"הרצון להשפיע".
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 28
28. אומרים מקודם "אבינו מלכנו, חטאנו לפניך". כלומר, שאין האדם 
יכול לומר, אין לנו מלך אלא אתה. היינו, שרק הבורא יכול לתת הכח 
הזה. ומאיפה האדם יודע, שאין זה ביכולתו. 
%break
לכן מקודם האדם צריך לעשות כל מה שבידו, כמו שכתוב "כל אשר 
בידך ובכוחך לעשות, עשה". ואז האדם מגיע לידי מצב, שהוא מרגיש, 
איך שהוא מרוחק מה'. כלומר, שאין בידו לעשות שום דבר לטובת ה'. 
%break
אז האדם מרגיש, אף על פי שהוא מקיים תו"מ, מכל מקום הוא נקרא 
"חוטא", משום שהוא רואה, שאין הוא עובד לשם שמים. לכן האדם 
צריך לומר מקודם "אבינו מלכנו, חטאנו לפניך", אף על פי שהוא 
מקיים תו"מ. 
%break
ומכל מקום מרגיש, שהוא חוטא, בזה שאין הוא עושה שום דבר לשם 
שמים. אחר זה הוא אומר בפה מלא "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה". 
%break
היינו, שרק הבורא יכול לעזור, שיהיה לנו המלך, שנוכל לעבוד מטעם, 
שהוא משמש את המלך. וזה הוא השכר שלו. שיש לו זכיה, שהוא 
משמש המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 29
29. אם אין הבורא נותן לו את הכח הזה, שירגיש, שיש לנו מלך גדול, 
אין כח בידו לעשות לשם שמים. כי הגוף טוען "מה יהיה לך, מזה 
שאתה תשפיע לה'". היינו, שכל זמן שהרצון לקבל שולט, אין לאדם 
שום עצה. שיש לפעמים, שהוא תוהה על הראשונות. 
%break
היינו שאומר, שעכשיו הוא רואה, שעבד בחינם, ולא הרויח כלום, מזה 
שנתן יגיעה. ועתה הוא רואה ממש, שכל יגיעתו היתה לריק.
%break
לכן כשהבורא עוזר לו, ונותן לו את הרצון להשפיע, והוא מרגיש, שיש 
לו מלך גדול, זה רק הבורא יכול לתת. וזה שכתוב "אבינו מלכנו, אין 
לנו מלך אלא אתה". 
%break
שרק אתה יכול לתת לנו, שנרגיש, שיש לנו מלך גדול, וכדאי לעבוד 
בשבילו, לעשות לו נחת רוח.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%H שערי הדמעות
%break
%letter 30
30. כתוב "ששערי התפלה ננעלו, שערי דמעות לא ננעלו". שהפירוש 
"מתי שערי הדמעות לא ננעלו", בזמן שהאדם כבר עבר על כל 
השערים, והוא רואה, שהכל ננעלו עבורו, אז במצב כזה האדם 
מתפרץ מתוך לבו הבכיות והדמעות האלו שנתגלו אצל האדם, 
%break
לאחר שהוא ראה שכל השערים ננעלו, ואין לו שום תקוה להגיע 
להתקרבות ה'. הדמעות האלו פועלים, ששערי הדמעות לא ננעלו. 
מה שאין כן סתם דמעות, מטרם שהאדם ראה, שכל השערים ננעלו, 
אין הדמעות האלו יכולים להתקבל בשער הדמעות. 
%break
לכן נגדו כן השער הדמעות ננעלו, היות שעדיין אין לו חסרון אמיתי, 
שירצה שה' יקרב אותו, אלא הוא חושב, שגם מכוחו עצמו הוא יכול 
להתקרב לקדושה. אם כן, אין תפלתו שלימה, שיהא באמת נצרך לה', שיעזור לו.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים" 1989)
%break
%letter 31
31. הנה בעת שההסתרה גברה על האדם, והגיע לידי מצב, שאין 
הוא מרגיש שום טעם בעבודה, ואין בידו לצייר ולהרגיש בחינת אהבה 
ויראה בשום אופן, ואין הוא מסוגל לעשות שום דבר בקדושה, 
%break
אז אין לו שום עצה, רק לבכות לה', שירחם עליו ויעביר מעליו את 
המסך מעל עיניו ולבו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ח. "מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה - א'")
%break
%letter 32
32. בזמן שהאדם כבר יודע שהוא רשע בבחינת "רשעים בחייהם 
נקראים מתים", שכבר בא לידי הכרה, שזה שהוא מונח תחת שליטת 
הרצון לקבל, אם כן הוא נפרד מחיי החיים, ועל זה הוא דופק עכשיו 
ורוצה לעשות תשובה. 
%break
כלומר, שהוא רוצה עזרה, שיתנו לו מלמעלה, שתהיה לו היכולת 
לצאת מאהבה עצמית, ותהיה בידו היכולת לאהוב את ה' בכל לבבך. 
נמצא, שהוא מרגיש שהוא רשע, היות שבמקום שצריכים לאהוב את 
ה', הוא אוהב את עצמו. 
%break
נמצא, שהדפיקות שלו, מובן לנו, שהוא עושה מה שביכולתו, שה' 
יקרב אותו, ולהוציאו משליטת הרע שלו, זה נקרא "דמעות אמיתיות". 
%break
וזהו, "פתח לנו שער בעת נעילת שער". היינו היות שרואה, שכל 
השערים הם סגירות, ואז הוא מתחיל לדפוק.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים" 1989)
%break
%letter 33
33. כשהאדם מתפלל לה', ואומר "אתה מוכרח לעזור לי, כי אני יותר 
גרוע מכולם, מסיבת שאני מרגיש, שהרצון לקבל שולט בלבי, ובגלל 
זה אין שום דבר שבקדושה יכול לכנס בתוך לבי, ואיני רוצה שום 
מותרות, 
%break
אלא פשוט שאני אוכל לעשות משהו לשם שמים, ואין לי שום אפשרות 
לזה, לכן רק אתה יכול להושיע לי". ובזה יש לפרש מה שכתוב 
(תהילים, ל"ד) "קרוב ה' לנשברי לב". פירוש, אלו אנשים, שמבקשים 
מה', שיעזור להם, שהלב שלהם לא יהיה שבור, אלא שיהיה שלם. 
%break
וזה אפשר להיות רק אם האדם זכה לרצון להשפיע. לכן הוא מבקש 
מה', שיתן לו את הרצון להשפיע. כי הוא רואה, שלא חסר לו שום 
דבר בעולם, אלא שתהיה בידו יכולת לעשות מעשים לשם שמים. 
%break
נמצא, שהוא מבקש רק קרבת ה'. ויש כלל "מידה כנגד מידה". לכן ה' 
מקרב אותו. וזה שכתוב "קרוב ה' לנשברי לב".
%S (הרב"ש. מאמר 2 "מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה" 1991)
%break
%letter 34
34. ענין הבכיה הוא דבר חשוב וגדול. וזה כמו שאמרו חז"ל: "כל 
השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות". ועל זה מקשין העולם, אם שערי 
הדמעות לא ננעלו, בשביל מה צריכים בכלל שערים? ואמר, שזה 
דומה לאדם, המבקש מחבירו איזה דבר נחוץ. 
%break
ודבר זה נוגע עד לבבו, והוא מבקש ומתחנן לפניו בכל לשון של תפלה 
ובקשה. וחבירו אין שם לב לכל זה. ובעת שהוא רואה, שאין כבר 
מקום לתת תפלה ובקשה, אז האדם מרים את קולו בבכיה, ועל זה 
אמרו: "כל השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות". 
%break
כלומר, מתי שערי דמעות לא ננעלו, דוקא בזמן שכל השערים ננעלו, 
אז יש מקום לשערי דמעות, ואז רואים שהם לא ננעלו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ח. "מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה")
%break
%letter 35
35. "שערי הדמעות לא ננעלו". "שערי" מלשון סערות, שזה ענין 
התגברות. "דמעות" מלשון המדמע, היינו שיש עירוב של רצוניות 
אחרות, ורק באמצע הרצוניות יש שם לרגע קט רצון של התגברות 
לאהבה ויראת שמים. 
%break
"לא ננעלו", אלא שהרגע הזו מצטרף לחשבון גדול, וכשהחשבון 
מתמלא אז גם האדם מתחיל להרגיש את ההלבשה הרוחנית. 
%break
וזה ענין חשיבות של הדמעות, היינו אפילו שהוא נמצא בשפל המצב, 
היינו שיש לו רצוניות שפלים, ומכל מקום יש באמצע כח התגברות, 
שמנקודת לבבו חושק וכוסף לה', אזי הכח הזה חשוב מאד.
%S (הרב"ש. אגרת י"ד)
%break
%H תפילת הנעילה
%break
%letter 36
36. כתוב (בתפלת נעילה) "ורוצה אתה בתשובת רשעים, ואין אתה 
חפץ במיתתם, אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה". 
%break
פירוש, שבזמן שהאדם עושה מעשים טובים, היינו שהוא רוצה להגיע 
לדביקות ה', אז מגלין לו מלמעלה את הרע שיש בו, ומגיע לדרגת 
רשע, כנ"ל. 
%break
אז האדם רוצה לברוח מהמערכה, ואומר שהעבודה זו אינו בשבילו, 
מטעם שהאדם רואה כל פעם את האמת, איך שהרצון לקבל מצד 
הטבע הוא אינו מסוגל להסכים שהאדם יזרוק אותו ולקבל במקומו את 
הרצון להשפיע. 
%break
ומי גילה לו את המצב הזה, שהוא רשע, הלא ה' גילה לו את זה. 
ונשאלת השאלה, לשם מה גילה לו ה'. וכי בכדי שימות רשע. הלא אין 
הבורא רוצה במות רשע. 
%break
אלא בשביל מה גילה לו שהוא רשע, זהו רק בכדי "שיעשה תשובה". 
זהו שכתוב "כי אם בשובו מדרכו וחיה".
%S (הרב"ש. מאמר 3 "מהו, רשע יכין וצדיק ילבש, בעבודה" 1991)