ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-כ
%book כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו 
%break
%H כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו 
%break
%letter 1
1. אמרו חז"ל "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הֵימֶנוּ". ויש להבין, מהו 
מרמזת לנו מילת הימנו. ולפי מה שהסברנו, יהיה הפירוש הימנו, היינו 
זה שיצרו נעשה גדול, זה בא מגדלות האדם, היות שהשתדל להיות 
אדם ולא בהמה, מזה נעשה היצר גם כן גדול. 
%break
שלעולם צריך להיות "חציו חייב וחציו זכאי", כדי שיהיה בכוחו של 
אדם לנצח את הרע. ובפעם אחת אי אפשר לתקן את כל הרע. 
%break
לכן הרע מתגלה להאדם לאט לאט, כל פעם שאדם עושה איזה טוב, 
יש מקום לגלות עוד קצת רע. וחוזר חלילה, עד שהאדם מתקן את כל 
הרע שבקרבו.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "מהו שהצדיק סובל רעות" 1988)
%break
%letter 2
2. כל יום יש התגברות חדשה. שיש לפרש "יצרו של אדם מתגבר 
עליו בכל יום", שהרע נעשה אצלו בבחינת התגברות, מלשון "כמעין 
המתגבר שהרע נתווסף", משום "זה לעומת זה". כי כמו שהאדם 
מתגבר ועשה מעשה טוב, תיכף מתגבר עליו היצר הרע. 
%break
נמצא, שהצדיק סובל "רבות רעות". כלומר, שכל יום נעשה אצלו הרע 
יותר גדול, דהיינו, שלפי המעשים טובים שלו, כך מתגלה אצלו הרע.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "מהו שהצדיק סובל רעות" 1988)
%break
%letter 3
3. סדר התגברות הוא בסדר והדרגה, כדרך מי שמרגיל עצמו להרים 
משקולות. מתחיל, נגיד על דרך משל, להרים חמישים קילו, ואח"כ 
הוא מוסיף והולך, כי ע"י תרגילים הוא יכול כל פעם להוסיף. 
%break
כמו כן בעבודת ה', היינו שמשום זה לא נותנים לו טעם גדול באהבה 
עצמית בהתחלה, כי בטח לא יוכל להתגבר. אלא כל פעם מוסיפים לו 
טעם באהבה עצמית, לפי ערך עבודה שלו. 
%break
היינו לפי מה שרואים, שהוא מוכשר להתגבר, כך מוסיפים לו טעם 
של תענוג באהבה עצמית, בכדי שתהיה לו היכולת להתגבר. ובזה 
נבין מה שאמרו חז"ל (סוכה נ"ב) "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו".
%S (הרב"ש. מאמר 34 "ענין שופטים ושוטרים" 1986)
%break
%letter 4
4. נבין מה שכתוב "יכין רשע וצדיק ילבש", שהכוונה על המעשים 
טובים שהאדם עשה, שבגלל זה שעשה מעשים טובים הוא זכה לגילוי 
מלמעלה, שהראה לו את הרע שהיה נמצא אצלו, אלא שהיה אצלו 
"בגניזו", מטעם "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו". 
%break
כלומר, שלא מגלין את הרע לאדם יותר מכפי שהוא מוכשר לתקן. 
%break
זאת אומרת, שצריך להיות הטוב ורע מאוזן, אחרת, היינו אם האדם 
יראה את כל הרע שבו מטרם שיש לו טוב, אז האדם בטח יברח 
מהמערכה, ויגיד שהעבודה זו אינה בשבילו.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "מהו רשע יכין וצדיק ילבש, בעבודה" 1991)
%break
%letter 5
5. אמרו חז"ל (סוכה נ"ב) "כל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו". שענין 
"גדול" פירושו, שהוא כבר זכה לבחינת עליה ברוחניות, היינו שהוא 
כבר יכול להתגבר על שיעור מסויים של תענוג, ולקבל אותו בעל מנת 
להשפיע. 
%break
ושוב נותנים לו תענוג, שעל שיעור תענוג במידה זו עוד לא היה בכוחו 
להתגבר.
%break
וכשזוכה להתגבר על זה התענוג, ונעשה שוב גדול, היינו שבא 
לגדלות, הנקרא "עליה", שוב נותנים לו מדרגה יותר גבוהה. וכנגדה 
הוא אף פעם לא התגבר עליה. לכן הוא רואה, שעכשיו הוא יותר רע. 
היינו נגד מדרגה זו הוא לא יכול להתגבר. 
%break
וגם עתה הולך אותו סדר, שהוא מבקש, שה' יתן לו כח מלמעלה, 
שיהיה בידו להתגבר גם על מידת רצון לקבל הגדול הזה. וזה נקרא, 
שהתחתון עולה לעליון לבקש כח המסך.
%S (הרב"ש. מאמר 29 "מהו "התורה מתשת כוחו של אדם" בעבודה" 1990)
%break
%letter 6
6. ובזה תבין קושית העולם שמקשים על הפסוק: "בא אל פרעה כי 
אני הכבדתי את לבו" - נמצא לפי זה שהקב"ה לקח ממנו את הבחירה 
על ידי זה שהכביד את לבו?
%break
ולפי מה שפרשתי אזי יוצא להיפך: כי על ידי זה שהקב"ה הכביד את 
לבו יש לו מקום לעשות עוד פעם את הענין של בחירה. כי בזמן 
שפרעה אמר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים", נמצא שכבר הכריע 
לכף זכות והוא כולו טוב וכבר אין לו עוד מה לעשות. 
%break
לכן כנגד הטוב שלו הוצרך הקב"ה להגדיל את היצר הרע, כמו שאמרו 
רז"ל: "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו", לכן כשהקב"ה הכביד את 
לבו אזי כבר היה לו עוד פעם מקום לעשות בחירה.
%S (הרב"ש. אגרת ל"ט)
%break
%letter 7
7. בענין הכרעה כולם שווים. היינו השקל, שאדם שוקל מעשיו, 
ומחשבותיו, ורצונות - הם תמיד רק מחצית, משום כמאמר חז"ל "כל 
הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (סוכה נ"ב).
%break
כי בכדי שיהיה בחירה, צריכים להיות משקל שווה, כי בזמן שב' כפות 
המאזנים שווים, אז שייך לומר, שיש בידו להכריע. מה שאין כן, אם 
יש רוב ומיעוט, לא שייך לומר להכריע. 
%break
וזה על דרך שאמרו חז"ל "לעולם יראה אדם את עצמו חציו חייב וחציו 
זכאי" (קידושין דף מ'). כי רק אז שייך לומר הכרעה.
%break
וזה ענין דווקא "מחצית השקל", שזה בא ללמדנו, כי תמיד יש לאדם 
רק מחצית, משום כשיש לו מיעוט טוב, אז יש לו מיעוט רע, וכשיש לו 
הרבה טוב, אז יש לו כנגדן הרבה רע, שזה ענין "זה לעומת זה עשה אלקים".
%S (הרב"ש. 578. "מחצית השקל - ב'")
%break
%letter 8
8. לפי גודל הטוב כך נותנים לו שיעור מהרע. נמצא לפי הכלל "כל 
הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו", נמצא שתמיד הטוב והרע הם 
במשקל אחד. נמצא לפי זה, שענין הכרת הרע לא ניכר אלא לפי ערך 
שאדם השיג טוב, בשיעור הזה מתגלה אצלו הרע.
%break
נמצא לפי זה, שמי שיש לו רק קצת טוב, ממילא אין לו אלא קצת רע, 
כי אחרת לא יהיה מאוזן ולא יהיה בידו לעשות בחירה, כי הרע יהיה 
יותר מהטוב. לכן אין מגלים לאדם את הרע שבקרבו, אלא לפי הטוב 
שיש לו. נמצא אז, שתמיד האדם במצב של חציה טוב וחציה רע.
%break
נמצא, שע"י ירידות ועליות מתתקן הרע לאט לאט. ועל האדם תמיד 
לזכור ולהאמין מה שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו". אלא 
שהאדם צריך לתת אתערותא דלתתא.
%S (הרב"ש. מאמר 32 "מהו ששמן נקרא מעשים טובים, בעבודה" 1989)