ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-כ
%book כל מעשיך יהיו לשם שמיים
%break
%H כל מעשיך יהיו לשם שמיים
%break
%letter 1
1. מוטל על האדם לבדוק את עצמו תמיד, את מטרת עבודתו. היינו, 
שבכל מעשים שהוא עושה, אם הקב"ה יקבל מזה נחת רוח. כי הוא 
רוצה בהשתוות הצורה לה', שזה נקרא "כל מעשיך יהיו לשם שמים". 
%break
היינו, שכל מה שהאדם עושה, הוא רוצה בזה, שה' יהנה מזה, כמ"ש: 
"לעשות נחת רוח ליוצרו". ועם הרצון לקבל צריך להתנהג עמו ולומר 
לו: כבר החלטתי, ששום הנאה אני לא רוצה לקבל, מטעם שאתה 
רוצה להנות. 
%break
היות על הרצון שלך אני מוכרח להיות נפרד מה', כי שינוי צורה גורם 
פירוד וריחוק מה'.
%break
והתקוה של אדם צריך להיות, היות שהאדם לא יכול להשתחרר 
משליטת הרצון לקבל, והוא נמצא תמיד בגלל זה בעליות וירידות, לכן 
הוא מצפה לה', שיזכה שה' יאיר עיניו, ושיהיה לו כח להתגבר ולעבוד 
רק לתועלת ה'. 
%break
וזה כמ"ש: "אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש". "אותה", היינו 
השכינה הקדושה. ומבקש, שיהא "שבתי בבית ה' כל ימי חיי".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 2
2. האדם מוכרח לעבוד ולהשקיע יגיעה, ולעשות כל הסגולות, בכדי 
שיבוא לדרגת, שכל מעשיך יהיו לשם שמים. וכפי היגיעה שהכניס 
בעבודה, בשיעור הזה הוא נעשה יותר נצרך להבורא, שיעזור לו. 
%break
ואז, כשיש לו כלי, היינו צורך שה' יעזור לו, היינו שהוא לא רואה שום 
עצה, שיהיו לו האפשרות להגיע לדרגת השפעה, אז הוא הזמן, שהוא 
מקבל עזרה מלמעלה.
%S (הרב"ש. מאמר 11 "מהם הכוחות, שצריכים בעבודה" 1989)
%break
%letter 3
3. כשהאדם מתחיל ללכת על דרך, שיגיע על ידי הקיום בתו"מ 
לדביקות ה', הנקרא "שכל מעשיו יהיו לשם שמים ולא לתועלת עצמו". 
אז הזמן שהגוף מתחיל להתנגד לעבודה זו, ומביא לו מחשבות, איך 
שהעבודה זו אינה בשבילו. 
%break
מטעם, שהיות שטבע הגוף הוא לתועלת עצמו, והוא רוצה לעבוד 
עתה לתועלת ה', לכן הגוף, הנקרא "רצון לקבל", מראה לו תמיד 
שאינו כדאי לעבוד לתועלת ה'. 
%break
והיות בלי תענוג אין האדם יכול לעשות שום תנועה, שכך הוא הטבע 
של הבריאה, וזה נובע מטעם, שרצונו להטיב לנבראיו, שזהו סיבת 
הבריאה, לכן אם אין להאדם תענוג מהעבודה, הוא לא יכול לעבוד.
%break
לכן כל מה שהאדם עושה, הוא רק בכדי להנות, היינו שהוא מקבל 
תמורה עבור היגיעה שהוא נותן. לכן בשלא לשמה, היינו כשהאדם 
מאמין בשכר ועונש, יש חומרי דלק להאדם בזמן עבודה, היות שהוא 
מסתכל על השכר, מה שהוא יקבל אחר כך. 
%break
מה שאין כן כשהאדם עובד בכדי להשפיע, היינו שלא רוצה לקבל שום 
תמורה עבור היגיעה, איך הוא יכול לעבוד בלי הנאה. 
%break
ועל זה אומר הזה"ק [הזוהר הקדוש], שצריכים לעבוד מסיבת 
שהבורא הוא רב ושליט, שפירושו, מטעם גדלות ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 39 "מהו "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה" בעבודה" 1990)
%break
%letter 4
4. בגלל מה אנו צריכים לעבוד הכל לשם שמים, כמו שכתוב "כל 
מעשיך יהיו לשם שמים ולא לתועלת עצמו". הלא הבורא לא מקבל 
מזה שאנו עובדים בשבילו כלום, היות שהוא אינו בעל חסרון. אם כן 
לשם מה אנו צריכים לעבוד בעל מנת להשפיע.
%break
אלא שזהו רק לטובת הנבראים, שעל ידי זה הם ינצלו מבחינת שינוי 
צורה מהבורא, אלא שיזכו לבחינת השתוות הצורה, שזה מכונה "מה 
הוא רחום אף אתה רחום". 
%break
ולא שהוא צריך שיעבדו בשבילו חס ושלום, כאילו הוא נצרך לכבוד 
הנבראים, אלא זה שיעבדו לתועלת הבורא, הנקרא "אך ורק לשם 
שמים", מזה יצמח תועלת להנבראים, שהם יהנו. וזה נקרא, 
שהצמצום וההסתר היה בכדי להוציא לאור שלימות פעולותיו. 
%break
כלומר שהנבראים יוכלו להנות ולא ירגישו שום בושה, שזהו ענין של 
השתוות הצורה ודביקות בה'.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)
%break
%letter 5
5. כיון שהאדם רוצה ללכת בדרך האמת, היינו שכל מעשיו יהיו לשם 
שמים, הנקרא בעמ"נ להשפיע ולא לתועלת עצמו, אז הוא צריך 
להאמין, שהקב"ה יודע מה לתת לו, ומה לא לתת. 
%break
כי בכדי שהאדם לא ירמה את עצמו, ויראה כל פעם, אם הוא הולך על 
דרך להשפיע נחת רוח להקב"ה, אז הוא צריך לראות את עצמו, 
באיזה מצב שהוא נמצא, הוא צריך להיות שבע רצון.
%break
והוא צריך לבטוח בה', שבטח זה הוא רצונו יתברך, אם כן לא חשוב 
לי באיזה מצב שאני נמצא, אלא אני צריך ליתן יגיעה ותפלה, על מה 
שהאדם מבין, ויבטח בה', שהקב"ה יעזור לו לטובת האדם. ומהו 
לטובת אדם, זה הוא ה' יודע, ולא האדם. 
%break
ובזה יש יכולת להאדם, שיוכל לעשות על עצמו בקורת, על התעסקותו 
בתורה ומצות, אם כוונתו היא, משום שרצונו הוא בכדי להשפיע 
להקב"ה ולא לתועלת עצמו, היינו שאין כוונתו להיות משפיע בעמ"נ 
לקבל. 
%break
ומשום זה, בזמן שהאדם מסדר לעצמו את סדר עבודתו, והולך 
להתפלל לה', ובטח שצריך לבטוח בה', שה' מקבל תפלתו, אז הוא 
צריך לבטוח בה', היינו שמידת הבטחון הוא על דעתו של הקב"ה, ולא 
לבטוח באחר. ומי הוא האחר, הוא האדם בעצמו. 
%break
היינו, שמידת הבטחון, שה' יעזור לו, צריכה להיות כפי שהקב"ה מבין, 
ולא כפי שהאדם מבין.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "ענין בטחון" 1986)
%break
%letter 6
6. יש לדעת, כי בזמן שהאדם מתחיל ללכת בדרך, שרוצה להגיע 
לעשות הכל לשם שמים, הוא בא למצבים של עליות וירידות. 
%break
ויש לפעמים, שהאדם בא לידי ירידה כל כך גדולה, שיש לו מחשבות 
לברוח מתו"מ. כלומר, שבא לו מחשבות, שאין לו חפץ להיות ברשות 
הקדושה.
%break
אז, האדם צריך להאמין, שהדבר הוא להיפך. היינו, שהקדושה 
בורחת ממנו. והטעם הוא, כי בזמן שהאדם רוצה לפגום בקדושה, אז 
הקדושה מתקדמת ובורחת מקודם ממנו. 
%break
ואם האדם מאמין בזה, ושהוא מתגבר בזמן הבריחה, אז מה"ברח", 
נעשה "ברך", כמ"ש "ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י', "מהו, ברח דודי, בעבודה")
%break
%letter 7
7. על בחינת כוונה שייך ענין תפילה, שהאדם צריך להתפלל שמעשיו 
יהיו לשם שמים. והבחירה הזאת שייכת דווקא לאלו שרוצים ללכת 
בדרכי התורה, בבחינת דעת תורה. 
%break
מה שאין כן אלו שיש להם שייכות רק לדעת בעלי בתים, שייכים רק 
לבחינה הראשונה, היינו לחלק המעשה בלא כוונה. כי עיקר הכוונה 
היא רק להגיע לבחינת כח השפעה. 
%break
וענין קבלה והשפעה נוהגות בכל המדרגות. כי טרם תיקון המסך 
נקרא בחינת קבלה, היינו שלא לשמה. ותיקון המסך הוא סוד לשמה, 
היינו השפעה.
%S (הרב"ש. 302. "כי יעקב בחר לו י-ה")
%break
%letter 8
8. אם הוא מתחיל לעבוד לשם שמים, אז כבר יש לו צורך לגדלות 
המלך. נמצא, שאם אין הוא משתוקק לגדלות המלך, זהו סימן שהוא 
לא עובד לשם שמים. נמצא, שדוקא בזמן שרודף אחר גדולה, זהו 
סימן שהוא רוצה להגיע לידי מצב, שיוכל לומר, שכל מעשיו יהיו לשם שמים. 
%break
ואח"כ, בזמן שיש לו כבר הרגשה, שצריכים לדעת, שיש לו מלך גדול 
וחשוב, והוא רואה, שזה הוא אצלו המפריע העיקרי, מה שחסר לו, 
שיהיה לו כח להתגבר על הרצון לקבל, אז הוא בא לשלב ב', 
%break
היינו, שהוא צריך לברוח מהגדולה, אלא שהוא רוצה לעבוד לשם 
שמים בלי שום תנאים, שזה נקרא למעלה מהדעת.
%break
כלומר, אף על פי שהדעת אומרת לו, הלא אתה רואה, שאתה מאמין 
רק במלך קטן, מכל מקום האדם צריך לומר, אצלי אתה מלך גדול, 
%break
כאילו הייתי מרגיש את זה, ואני מאמין למעלה מהדעת, שאתה מלך 
גדול, כאילו הייתי מרגיש את זה.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה" 1991)
%break
%letter 9
9. מוטל על האדם לעשות כל המעשים שאפשר להיות בעולם, בכדי 
לזכות לבחינת לשם שמים. אז הוא יכול לתת תפילה מעומק הלב. ואז 
הקב"ה שומע תפילתו. 
%break
אבל האדם צריך לדעת, בעת השתדלותו להשיג את בחינת לשמה, 
שיקבל על עצמו, שהוא רוצה לעבוד כולו להשפיע על תכלית 
השלמות. היינו כולו להשפיע, ולא לקבל כלום. ורק אז הוא מתחיל 
לראות, שאין האברים מסכימים לדעה זו.
%break
ומזה הוא יכול לבוא לדעת בבירור, שאין לו עצה אחרת, אלא שישפוך 
שיחו לה', שיעזור לו, שהגוף כן יסכים לשעבד עצמו לה' בלי שום 
תנאים. היות, שהוא רואה, שאין בידו לשכנע את גופו, שיבטל את 
עצמותו לגמרי. 
%break
נמצא, שדוקא בזמן שהוא רואה, שאין מה לקוות שגופו יסכים מצד 
עצמו לעבוד לתועלת ה', אז התפלה שלו יכולה להיות מעומק הלב. 
ואז נתקבל תפלתו. ויש לדעת, שעל ידי זה שזוכים לבחינת לשמה, 
הוא ממית את היצר הרע. 
%break
כי היצר הרע הוא הרצון לקבל. ועל ידי זה שזוכין להרצון להשפיע, אז 
הוא מבטל את הרצון לקבל, שיהיה בידו מה לעשות. זה נבחן שממית 
אותו. 
%break
היות כיון שהעבירו מתפקידו, ואין לו מה לעשות, כי כבר לא 
משתמשים עמו, זה שנתבטל מפעולתו, זה נבחן שהמית אותו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ה', "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 10
10. "מתוך שלא לשמה באים לשמה". ויכולין להגיד, אם משימין לב 
ביותר, שבזמן השלא לשמה הוא הזמן יותר חשוב, מטעם שיותר קל 
ליחד את המעשה להשם ית'. 
%break
מטעם שבלשמה, אז הוא אומר, שהוא עשה את המעשה הטוב הזו, 
משום שהוא עובד ה' בתכלית, וכל מעשיו לשם שמים. נמצא, שהוא 
הבעל מעשה.
%break
מה שאין כן בזמן שעוסק שלא לשמה, אז המעשה הטוב הוא לא 
עושה לשם ה'. נמצא, שהוא לא יכול לבוא אליו ית' בטענה, שמגיע לו 
שכר. נמצא, שהשם ית' לא נעשה אצלו מחויב. 
%break
ובשביל מה עשה המעשה הטוב הזו? הוא רק מטעם שהשם ית' 
הזמין לו איזה הזדמנות, שהס"מ הזו יחייב אותו ומכריחו לעשותו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ד. "מתוך שלא לשמה באים לשמה")