ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book התנאים לחיבור בעשירייה
%break
%H התנאים לחיבור בעשירייה
%break
%H מטרת החברה
%break
%letter 1
1. אנחנו מתאספים כאן, ליסד חברה, שכל אחד מאתנו נלך ברוח 
הזה "להשפיע לה'". ובכדי להגיע להשפיע לה', מוכרחים מקודם 
להתחיל להשפיע להאדם, שזה נקרא "אהבת הזולת".
%break
ואהבת הזולת לא יכולה להיות, אלא בביטול עצמו. שכל אחד ואחד 
צריך להיות בשפלות מצד אחד. 
%break
ומצד השני אנו צריכים להתגאות, בזה שהבורא נתן לנו את 
ההזדמנות, שנוכל לכנס לתוך חברה, שלכל אחד מאתנו יש לו רק 
מטרה אחת "שהשכינה תשרה בינינו".
%S (הרב"ש. מאמר 1, חלק א', "מטרת החברה - א'" 1984)
%break
%letter 2
2. צריכים לזכור שהחברה נתיסדה על בסיס של אהבת הזולת; היינו 
שכל אחד ואחד יקבל מהחברה אהבת הזולת, ושנאת עצמותו. ובזה 
שרואה שחבירו משתדל בביטול את עצמותו, ובאהבת הזולת, זה 
גורם שכל אחד יהיה נכלל מכוונת חבירו. 
%break
נמצא, שאם החברה מבוסס למשל על עשרה חברים, אז כל אחד 
יהיה נכלל מעשרה כוחות, שעוסקים בביטול עצמיותו ושנאה לעצמו, 
ולאהבת הזולת.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "בענין אהבת חברים" 1984)
%break
%H גדלות הבורא
%break
%letter 3
3. עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חומרי דלק לעבודה, 
הוא שחסר לנו חשיבות המטרה, שפירושו שאין אנו יודעים איך 
להעריך את השירות שלנו, שנדע למי אנו משפיעים. 
%break
וכן חסר לנו את הידיעה של גדלות ה', שנדע עד כמה אנו מאושרים 
בזה שיש לנו הזכייה לשמש את המלך, כי אין לנו כלום שנוכל להבין 
את גדלותו. [...] מה שאין כן כשמרגיש שהוא משמש מלך חשוב, לפי 
חשיבותו של המלך, בשיעור זה יש לו הנאה ותענוג שמשמש אותו. 
%break
לכן אז כבר יש לו חומרי דלק, שיתנו לו כוח כל פעם שיוכל ללכת 
קדימה, משום שמרגיש שהוא משמש למלך חשוב.
%S (הרב"ש. 24. "עיקר מה שחסר לנו")
%break
%letter 4
4. לפי מה שכתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר 
גדול, הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה 
של גדלות וחשיבות של הקב"ה. 
%break
שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה 
לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, 
שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. 
%break
ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו 
עתה במה לשמש את המלך.
%break
ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתועדות חשבו 
בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו גורמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא 
יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדוה.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)
%break
%H ביטול לחברים
%break
%letter 5
5. העצה לזה, שהאדם יוכל להגדיל את כוחו בהכלל שלו "ואהבת 
לרעך". והוא על ידי אהבת חברים. אם כל אחד נכלל ובטל לחבירו, 
הרי אז נעשה גוש אחד, שכל חלקי הקטנים, שרוצים באהבת הזולת, 
מחבר לכח כלל, שנכלל מהרבה חלקים. 
%break
וכשיש לו כח גדול, אז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת. ואז 
הוא יכול להגיע לאהבת ה'. אבל זה בתנאי שכל אחד מתבטל להשני. 
%break
מה שאין כן כשהוא נפרד מחבירו, אין הוא יכול לקבל מחבירו את 
חלקו, מה שהוא צריך לקבל. אלא, שכל אחד צריך לומר, שהוא אפס 
נגד חבירו.
%S (הרב"ש. מאמר 7 "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך" 1984)
%break
%letter 6
6. כל מה שהאדם נותן להקב"ה עצות, נראה כאילו שהוא מציג 
תנאים לה', כאדם בעל עמדה, וכאדם בעל שכל. וזה הוא חוצפה 
להאדם, שיציג תנאים לה', ולומר, אם תיתן לי למשל טעם בעבודה, 
אני יכול לעבוד בשבילך, אחרת אני לא מסוגל. 
%break
אלא האדם צריך לומר, אני רוצה להתבטל ולהיכנע ללא תנאים. אלא 
תן לי כח, שבאמת אני אוכל לצאת מאהבה עצמית, ולאהוב את ה' 
"בכל לבבך".
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)
%break
%H אהבת חברים
%break
%letter 7
7. הנה כבר הגיע הזמן שנתחיל ללכת קדימה לקראת מטרתנו 
הקדושה כמו גבורים אנשי חיל. והדרך הסלולה המובילה למטרה היא 
כמו שידוע - אהבת חברים, שעל ידה עוברים לאהבת ה'. וענין אהבה 
הוא ע"י "וקנה לך חבר", היינו, על ידי מעשים בזה קונה את לבו של חברו. 
%break
כי אפילו שרואה שלבו של חברו הוא כמו אבן, מכל מקום אין זה 
תירוץ, ואם הוא מרגיש שהוא מתאים להיות לו חבר לעבודה אזי הוא 
צריך לקנות לו על ידי מעשים.
%S (הרב"ש. אגרת מ')
%break
%letter 8
8. עניין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה 
יכולים להגיע לאהבת ה', הוא עניין הפוך מה שמקובל באהבת 
חברים. 
%break
שפירושו, שעניין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. 
אלא, שאני צריך לאהוב את החברים.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%H התכללות אחד מהשני
%break
%letter 9
9. צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדיעה אחת, 
שצריכים להגיע לזה. אז מכל היחידים נעשה כח גדול אחד, שיכול 
להילחם עם עצמו, מטעם שכל אחד כלול מכולם. נמצא, שכל אחד 
הוא מיוסד על רצון גדול, שהוא רוצה להגיע להמטרה. 
%break
ובכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את 
עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חבירו ולא 
חסרונו. 
%break
אבל מי שחושב, שהוא קצת גבוה מהחברים, כבר הוא לא יכול 
להתאחד עמהם.
%S (הרב"ש. מאמר 1, חלק ב', "מטרת החברה - ב'" 1984)
%break
%letter 10
10. ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל 
אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף 
אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק 
כלל. 
%break
והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא 
פסק. וכל מקום שתתן עיניך בו, יתברך, וכולם יתברכו בגינך, משום 
שיהיו מברכים אותך בקביעות.
%S (בעל הסולם. אגרת ד')
%break
%H בחירה בסביבה טובה
%break
%letter 11
11. המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי 
הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו 
הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו 
לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. 
%break
וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר".
%S (בעל הסולם. "החרות")
%break
%letter 12
12. אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם 
מוכרח לינוק מתוך הסביבה שלו. ואין לו שום עצה, אלא דרך תורה 
ויגיעה רבה. 
%break
לכן, אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה, אזי הוא מרויח זמן ויגיעה, 
יען שהוא נמשך לפי הסביבה שלו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". רכ"ה. "להגביה את עצמו")
%break
%H ביטחון בדרך
%break
%letter 13
13. הנה אמונה, ובכלל זה בטחון, נותן לנו, שקודם כל צריכים להאמין 
על המטרה, שהוא להטיב לנבראיו. 
%break
כמו כן צריכים להאמין על בטחון שיכול להבטיח לעצמו, שגם הוא יכול 
להגיע להמטרה, זאת אומרת שמטרת הבריאה הוא לאו דוקא 
לאנשים יחידי סגולה, אלא שהמטרת הבריאה, שייכת לכל הנבראים, 
בלי יוצא מהכלל. 
%break
ולאו דוקא אנשים בעלי כשרונות, וגבורי כח, היינו שיש להם כח 
התגברות אמיצי לב, וכדומה, אלא שזה שייכת לכל הנבראים.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "אהבת חברים - ב'" 1984)
%break
%letter 14
14. כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, 
ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר 
לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא 
להחברה, הוא היה מאוכזב מֵעניין התקדמות בעבודת ה'. 
%break
מה שאין כן עכשיו, החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקווה, שהשיג 
ע"י החברה ביטחון וכוח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע 
לשלמות.
%break
וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש 
אותו, אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש 
אין ואפס. 
%break
והכול קיבל מכוח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל להכניס 
מצב של עידוד וקיום אוויר חדש בהחברה.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%H כוח התגברות
%break
%letter 15
15. הכל זוכין רק על ידי התגברות הנקרא כוחות, וכל כח וכח 
שהאדם מוציא מצטרפין לחשבון גדול. 
%break
היינו אפילו שהאדם מתגבר באיזה פעם ובא לו מחשבה זרה, וטוען 
הלא אני כבר בדוק ומנוסה שעוד מעט לא יהיה לי את החשק הזה 
לעבודה, ומה אני ארויח אם אתן עכשיו מעט התגברות. 
%break
ואז הוא צריך לענות, שפרוטה ופרוטה מצטרפות לחשבון גדול, היינו 
לחשבון הכללי, בין לשורש נשמתו, ובין לכלל כולו.
%S (הרב"ש. אגרת י"ד)
%break
%letter 16
16. אם הוא אין לו כל כח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין 
אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן 
בעיניו, הוא גם כן לוקח כח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, 
%break
אף על פי שהוא מכח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכח 
התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא 
מקבל כוחות חדשים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". צ"ט. "רשע או צדיק לא קאמר")
%break
%H קנאה בחברים
%break
%letter 17
17. יש להאדם תכונות, מה שההורים מורישים להילדים, ויש לו 
תכונות, מה שהוא רכש מהחברה. שזה הוא קנין חדש. 
%break
וזה בא לו רק מכח חיבור עם החברה, וע"י הקנאה שיש בו על 
החברים, בזמן שהוא רואה, שיש להם תכונות יותר יפות, ממה שיש 
לו, זה נותן לו תנופה, שירכוש מהם את מידותיהם הטובות, שיש 
להם, ולו אין, והוא מקנא בהם.
%break
נמצא, שהוא מרויח מהחברה תכונות חדשות, מה שהוא מסגל 
לעצמו, מכח מה שהוא רואה, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה 
ממנו, והוא מקנא בהם. 
%break
זוהי הסיבה שיכול עכשיו להיות יותר גדול, מבאם שלא היה לו חברה, 
כי קונה ע"י החברה כוחות חדשים.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "ענין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 18
18. בזמן שהוא רואה מעלות בהחברים, אז שייך לומר, שילמד 
ממעשיהם. אבל בו בזמן שהוא רואה, שהוא יותר מוכשר מהם, אם כן 
כבר אין מה שיוכל לקבל מהחברים.
%break
ולכן אמרו, בזמן שהיצר הרע בה ומראה לו את שפלות החברים, הוא 
צריך ללכת למעלה מהדעת. אבל בטח שיותר טוב ויותר הצלחה 
היתה, אם הוא היה יכול לראות בתוך הדעת, שהחברים עומדים 
במדרגה יותר גבוהה ממנו. 
%break
וזה יכולים להבין את התפלה, שסדר לנו רבי אלימלך זצ"ל, וזה לשונו 
"ותצילנו מקנאת איש מרעהו, ולא יעלה קנאת אדם על ליבנו, ולא 
קנאתנו על אחרים. 
%break
אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם".
%S (הרב"ש. מאמר 21 "ענין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%H סבלנות ועקשנות
%break
%letter 19
19. צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה', אף אם יעבור עליו מה. וזכור 
דבר זה היטב, כי תצטרך לזה מאד, כשתתחיל קצת בעבודת ה'. כי 
צריך עקשנות גדול מאד, להיות חזק ואמיץ, לאחוז עצמו, לעמוד על 
עמדו, אף אם מפילין אותו בכל פעם, ואל יניח עצמו ליפול לגמרי ח"ו. 
%break
כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים, וכיוצא בזה, צריכים בהכרח, 
לעבור בהם, קודם שנכנסין בשערי הקדושה, וגם הצדיקים האמיתיים 
עברו בכל זה. 
%break
ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר, שלא 
לפחד כלל.
%S (ליקוטי מוהר"ן. מהדורא בתרא סימן מח)
%break
%letter 20
20. ורק הגבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את 
השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תיכף לקבל פני המלך, שמינה כל 
אחד על משמרתו המתאימה לו.
%break
וכמובן, שמאז ואילך, לא היו להם עוד עסקים עם השומרים הללו, 
שהסיתו והדיחו אותם ומררו את חייהם כמה ימים ושנים, בהלוך ושוב 
על הפתח, כי זכו לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות". אות קל"ג)
%break
%H שמחה
%break
%letter 21
21. מי שרוצה ללכת בבחינת השפעה, הוא צריך להיות תמיד 
בשמחה, היינו בכל הצורות הבאות עליו הוא צריך להיות בשמחה 
מטעם שאין לו שום כוונה לקבלה עצמית.
%break
לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, 
בטח שהוא צריך להיות בשמחה בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת 
רוח ליוצרו, ואם הוא מרגיש שעדיין אין עבודתו להשפיע, הוא גם כן 
צריך להיות בשמחה, 
%break
משום מצד עצמו האדם אומר שהוא לא רוצה שום דבר לעצמו, הוא 
שמח בזה שאין הרצון לקבל יכול להנות מעבודה זו, מזה הוא צריך 
לקבל שמחה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 22
22. אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלוים, ומתגלים. אמנם כמה 
אני מתאונן ומצטער, על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים 
להתגלות, כי קלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמים 
- היא ההתגלות שלו, 
%break
כי זה הכלל, שאין לך נותן מה שאין בו, ואם נתגלה עכשיו, אין שום 
ספק שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה, לכן שמח אני בצאתם 
מחוריהם, כי תשים עיניך בהם ויהיו גל של עצמות.
%S (בעל הסולם. אגרת ה')
%break
%H תפילה
%break
%letter 23
23. אין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין 
היגיעה והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו 
ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים 
לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך.
%break
ואין לטעון על זה, אם כן, אני מחליט מראש בלבי שאינני ראוי לכלום, 
וכל הטרחא והיגיעה למה לי? אמנם חוק הוא בטבע, שאין חכם כבעל 
הנסיון, ובטרם שאדם מנסה בפועל לעשות כל מה שבכוחו, אינו 
מוכשר בשום אופן לבוא לשפלות האמיתי, בשיעור האמיתי כאמור.
%break
ולכן אנו מחויבים להתיגעות בקדושה וטהרה, כמ"ש: "כל אשר תמצא 
ידך לעשות בכוחך עשה וכו'".
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ז)
%break
%letter 24
24. התפלה צריכה להיות תפלה שלמה. היינו, מעומק הלב, שפירושו, 
שהאדם יודע מאה אחוז, שאין מי בעולם שיכול לעזור לו, אלא ה' 
בעצמו. ואיך האדם יודע זאת, שאין מי שיעזור לו, אלא הקב"ה בכבודו 
ובעצמו. 
%break
הידיעה הזאת האדם יכול להשיג דוקא אם הוא השקיע כל הכוחות 
מה שיש ברשותו, ולא עזר לו. לכן מוטל על האדם לעשות כל 
המעשים שאפשר להיות בעולם, בכדי לזכות לבחינת לשם שמים. 
%break
אז הוא יכול לתת תפילה מעומק הלב. ואז הקב"ה שומע תפילתו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%H שבח והודיה
%break
%letter 25
25. האדם צריך לשמוח בזה שיש לו חסרון על רוחניות, מה שאם כן 
שאר אנשים, אין להם בכלל שום ענין עם רוחניות.
%break
וכשהאדם מחשיב את דבר זה, אף על פי שאין זה דבר חשוב אצלו, 
והאדם כן מחשיב זה, והוא משתדל לתת תודה לה' על זה, זה גורם 
לו שיקבל חשיבות על רוחניות, ומזה האדם יכול להיות בשמחה, וע"י 
זה האדם יכול לזכות לדביקות, 
%break
מטעם כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, "כי ברוך מתדבק בברוך", היינו זה 
שהאדם בשמחה ונותן תודה לה', שאז האדם מרגיש, שהוא מרגיש, 
שה' ברך אותו בזה שנתן לו להרגיש קצת משהו קדושה, 
%break
אז "ברוך מתדבק בברוך", וע"י השלימות הזו האדם יכול לבוא 
לדביקות אמיתי.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהו, כי אני הכבדתי את ליבו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 26
26. יש הרבה אנשים בעולם, שלא ניתן להם הכח לעבוד עבודת 
הקודש אפילו בתכלית הפשיטות, אפילו שלא בכוונה ושלא לשמה, 
אפילו שלא לשמה דשלא לשמה, אפילו הכנה דהכנה של התלבשות 
דקדושה - והוא כן זכה, 
%break
שניתן לו רצון ומחשבה, שעל כל פנים יעבוד עבודת הקודש לפרקים, 
אפילו בתכלית הפשיטות שאפשר להיות - ואם הוא יכול להעריך את 
חשיבות שבדבר, ולפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, 
בשיעור הזה הוא צריך לתת שבח והודיה על זה.
%break
כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים להעריך את חשיבות, מה 
שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה. ואז הוא בא 
לידי הרגש רוממות ושמחת הלב. 
%break
וע"י השבח והודיה שנותן על זה, מתרחב ההרגשות ומתפעל מכל 
נקודה ונקודה של עבודת הקודש, ומכיר את העבדות של מי הוא 
עובד. ועל ידי זה הוא עולה מעלה מעלה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". כ"ו. "העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר")