ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author זוהר לעם קטעים נבחרים ממאמרים
%book רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)
%break
%H קטעים נבחרים מתוך "זוהר לעם"
%break
%H רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)
%break
%H גדלות רשב"י
%break
%letter 1
1. אלו הצדיקים בעלי הזוהר ומכל שכן רבי שמעון, היו מחשבתם 
ודיבורם במעשה ממש, שכפי תכונת חידושי התורה שגילו, כן נתקנו 
והסתדרו אחריהם תכף המדרגות העליונות בפועל ממש. 
%break
כלומר, שצדיקים בונים עולמות בחידושי תורה שלהם.
%S ("זוהר לעם". בראשית-א'. מאמר "אבן הקלע", סעיף 200)
%break
%letter 2
2. כל צדיקי אמת, מטרם שיבואו לעולם, כולם מיתקנים למעלה 
ונקראים בשמות. ורבי שמעון, מיום שברא הקב"ה העולם, היה מוכן 
לפני הקב"ה ונמצא עימו, והקב"ה קרא לו בשמו. אשרי חלקו למעלה ולמטה.
%S ("זוהר לעם". אחרי מות. מאמר "נשמות מטרם שתבואנה לעולם", סעיף 99)
%break
%letter 3
3. אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי בתפילה, לקדוש העליון, שדברים 
אלו, כלומר חכמת הקבלה, יתגלו על ידי בעולם ההוא, כמו שהיו 
מכוסים בליבי.
%S ("זוהר לעם". האזינו. מאמר "שבעה רקיעים ושבעה כוכבי לכת", סעיף 16)
%break
%letter 4
4. שמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון ולא רבי שמעון. כלומר, 
שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שאבדו 
לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, 
שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.
%break
לפיכך תכף אמר לחבריו, בוודאי שזהו הקב"ה, שכתוב בו, ועתיק יומין 
יושב. שאין מדרגה גבוהה ממנו. ואמר, ועתה משמע שניתנה הרשות 
לגלות, שעתה נראה, שהשיג רשות לגלות הסוד הגבוה הזה.
%S ("זוהר לעם". בראשית-א'. מאמר "נעשה אדם", סעיף 159)
%break
%letter 5
5. רבי שמעון, המאיר בכל העולם בתורה, וכמה מאורות מאירים על 
ידו, על אחת כמה וכמה, שהוא עמוד כל העמודים.
%S ("זוהר לעם". וייצא. מאמר "הפעם אודה את ה', ותקרא שמו, יהודה", סעיף 175)
%break
%letter 6
6. עד שרבי שמעון מגיע למקום העדן של הצדיקים, עד שנשמע בכל 
הרקיעים מעלת רבי שמעון. וכל העליונים והתחתונים כולם בזמן 
אחד, תמהים ואומרים, האם זהו רבי שמעון, שהכול היה מרעיש, מי 
יכול לעמוד לפניו? 
%break
זהו רבי שמעון, שבשעה שפותח פיו להתחיל לעסוק בתורה, מאזינים 
לקולו, כל הכיסאות, וכל הרקיעים, וכל המרכבות, וכל אלו שמשבחים 
לאדונם.
%break
אין מי שיפתח לומר שירה, ואין מי שיסיים שירתו. כלומר, אותם 
שעומדים באמצע השירה, אינם גומרים שירתם, כי כולם נמצאים, 
להקשיב לקולו של רבי שמעון. עד שנשמע בכל הרקיעים של מעלה 
ושל מטה, פתחון פה.
%break
כשגמר רבי שמעון לעסוק בתורה, מי ראה שירים? מי ראה שמחה 
של המשבחים לאדונם? מי ראה הקולות ההולכים בכל הרקיעים? 
%break
ובזכות רבי שמעון, באים כל הנשמות והמלאכים, וכורעים ומשתחווים 
לפני אדונם, ומעלים ריחות הבשמים שבעדן, הארת החכמה, עד 
עתיק יומין. וכל זה בזכות רבי שמעון.
%S ("זוהר לעם". שמות. מאמר "בְּרח דודי", סעיפים 242-241)
%break
%H רשב"י במערה
%break
%letter 7
7. רבי שמעון ברח למדבר לוד, ונחבא במערה אחת, הוא ורבי אלעזר 
בנו. קרה להם נס, ויצא להם חרוב אחד ומעיין מים אחד. אכלו מאותו 
החרוב, ושתו מאותם המים. 
%break
ואליהו היה בא אליהם פעמיים בכל יום, ולימד אותם. ואיש לא ידע 
מֵהם.
%S ("זוהר לעם". כי תבוא, זוהר חדש. מאמר "הבטחות ונחמות שבקללות שבמשנֵה תורה", סעיף 1)
%break
%letter 8
8. ראה שתי ציפורים, שהיו באות ועפות על הים. הרים קולו ואמר, 
ציפורים ציפורים, הרי אתן מעופפות על הים. הראיתם את המקום, 
שבן יוחאי שם? חיכה מעט. אמר, ציפורים ציפורים, לכו והשיבו לי. 
עפו והלכו. נכנסו בים והלכו להן.
%break
%letter פירוש
פירוש. כי רבי שמעון ברח מפני המלכות, שציוותה להורגו. והסתתר 
הוא ובנו במערה אחת, ולא ידעו איפה הוא. וע"כ יצא רבי פינחס בן 
יאיר לבקשו באיי הים.
%break
מטרם שיצא לאונייה, והנה באו הציפורים. ובפיה של אחת מהן מכתב 
אחד. וכתוב בתוכו, אשר רבי שמעון יצא מהמערה עם רבי אלעזר בנו. 
הלך רבי פינחס אליו. ומצא אותו שהשתנה, וגופו מלא נקבים ופצעים, 
מרוב הישיבה במערה. בכה עליו, ואמר, אוי שראיתיך בכך.
%break
אמר לו רבי שמעון, אשרי חלקי, שראית אותי בכך. כי אם לא ראית 
אותי בכך, לא הייתי כך.
%break
כי מרוב שנים שישב במערה, היה מוכרח לשבת שם בתוך החול, כדי 
לכסות עירומו ולעסוק בתורה. מחמת זה נוקב ונפצע בשרו.
%break
בכה עליו רבי פינחס ואמר, אוי לי, שראיתיך בכך. ענה לו רבי שמעון, 
אשרי חלקי, אשר ראיתני בכך. שאלמלא לא ראיתני בכך, לא הייתי 
בכך. כלומר, שלא הייתי זוכה לגילוי סודות התורה. 
%break
כי כל רוממות חכמתו הגדולה, זכה באותם י"ג (13) שנים, שהיה 
מוסתר במערה.
%S ("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "יציאת רבי שמעון מהמערה", סעיפים 188-187)
%break
%H רשב"י מגלה סודות התורה
%break
%letter 9
9. אשרי חלקם של אלו היושבים לפני רבי שמעון, וזכו לשמוע מפיו 
סודות התורה. אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב. 
%break
אמר רבי שמעון, אשריכם חברים, שכל סוד לא נעלם מכם. כמה 
מקומות עליונים מזומנים לכם לעוה"ב.
%S ("זוהר לעם". יתרו. מאמר "ואתה תחזה בסוד קווי הידיים", סעיף 170)
%break
%letter 10
10. רבי זֵירא אמר לרבי אבא, הרי ראיתי פני השכינה, ומי שרואה פני 
השכינה, צריך ללכת ולרוץ אחריה. 
%break
[...] ואני רוצה ללכת אחריך, וללמוד מאלו הדברים הטובים, שאתם 
טועמים בכל יום מחדרו הקדוש של רבי שמעון.
%S ("זוהר לעם". נשוא. מאמר "ושׂמו את שמי", סעיף 189)
%break
%letter 11
11. כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, שבזכותה זוכה האדם לחיי 
העוה"ב, וכל המלמד תורה לאחרים, יותר מכולם. אותם המורים 
תורה לאחרים ולתינוקות, שכרם כפול.
%break
המלמד תורה לילדים, דירתו עם השכינה. רבי שמעון, כשבא לראות 
הנערים בבית רבם, היה אומר, אני הולך לראות פני השכינה.
%S ("זוהר לעם". לך לך, זוהר חדש. מאמר "וישמע אברם כי נִשבה אחיו", סעיפים 62-61)
%break
%letter 12
12. ישב רבי שמעון ובכה. ואמר, אוי אם אגַלה, אוי אם לא אגלה. 
שאם לא יגלה, יאבדו חידושי התורה. ואם יגלה, אולי ישמע מי שאינו 
ראוי לסודות התורה. החברים שהיו שם, שתקו.
%S ("זוהר לעם". נשוא. מאמר "האידרא רבא קדישא", סעיף 3)
%break
%letter 13
13. אמר רבי שמעון, הנה עתה שעת רצון היא. ואני רוצה לבוא בלי 
בושה לעוה"ב. והנה דברים קדושים, שלא גיליתי עד עתה, אני רוצה 
לגלות לפני השכינה, שלא יאמרו, שבחיסרון הסתלקתי מהעולם. ועד 
עתה היו נסתרים בליבי, כדי להיכנס בהם לעוה"ב.
%break
וכך אני מסדר אתכם: רבי אבא יכתוב, ורבי אלעזר ילמד בפה, ושאר 
החברים ידובבו בליבם.
%S ("זוהר לעם". האזינו. מאמר "האידרא זוטא קדישא", סעיפים 27-26)
%break
%letter 14
14. מיום שיצא רבי שמעון מן המערה, לא התכסה שום דבר 
מהחברים. והיו מסתכלים בסודות העליונים והתגלו בהם, כאילו ניתנו 
באותה שעה בהר סיני. 
%break
אחר שמת רבי שמעון כתוב, ויִיסָכרו מעיינות תהום וארובות השמיים. 
שנסתמו מעיינות החכמה. והיו החברים הוגים דברים, ולא עמדו בהם 
לדעת סודם.
%S ("זוהר לעם". ויחי. מאמר "שני גמלים", סעיף 120)
%break
%letter 15
15. כתוב, כי הוא חיֶיךָ ואורך ימיך. מי שזכה בתורה ולא נפרד ממנה, 
זוכה לשני חיים: אחד בעוה"ז, ואחד בעוה"ב. שכתוב, חייך, לשון 
רבים, שהם שניים. וכל מי שנפרד ממנה, הוא כמו שנפרד מהחיים. 
ומי שנפרד מרבי שמעון, כאילו נפרד מכל.
%break
ואם בפסוק הזה, שהוא פתח בו פתח, לא יכולנו להיכנס בו, דברי 
תורה הסתומים על אחת כמה וכמה. אוי לדור שרבי שמעון יסתלק 
ממנו. 
%break
כי כשאנו עומדים לפני רבי שמעון, מעיינות הלב פתוחים לכל עבר, 
והכול מתגלה. וכשנפרדנו ממנו, אין אנו יודעים כלום, וכל המעיינות 
סתומים.
%S ("זוהר לעם". יתרו. מאמר "לא יהיה לך", סעיפים 412-411)
%break
%H הסתלקות רשב"י
%break
%letter 16
16. אמר רבי אבא, אוי רבי שמעון, אתה בחיים ואני כבר בוכה עליך. 
לא עליך אני בוכה, אלא אני בוכה על החברים, ואני בוכה על העולם, 
שיישארו יתומים ממך, אחר פטירתך מן העולם. 
%break
רבי שמעון הוא כאור הנר, הדולק למעלה ודולק למטה. ובאור 
שהדליק למטה מאירים כל בני העולם. אוי לעולם כשיסתלק האור 
שלמטה, ויבוא בתוך האור שלמעלה. מי יאיר אור התורה לעולם.
%S ("זוהר לעם". ויקהל. מאמר "כוונת התפילה", סעיף 118)
%break
%letter 17
17. אמר רבי אבא, לא גמר רבי שמעון לומר חיים, עד ששככו דבריו. 
ואני כתבתי, וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרמתי ראשי, כי 
האור היה גדול, ולא הייתי יכול להסתכל. 
%break
בתוך כך הזדעזעתי, שמעתי קול הקורא ואומר, אורך ימים ושנות 
חיים. אח"כ שמעתי קול אחר, חיים שָׁאל ממךָ.
%break
כל אותו היום לא נפסקה האש מהבית, ולא היה מי שיגיע אליו, כי לא 
יכלו מחמת שהאור והאש היו סובבים אותו. כל אותו היום נפלתי על 
הארץ וגעיתי. 
%break
אחר שהלכה האש, ראיתי את רבי שמעון, קודש הקודשים, שהסתלק 
מהעולם, שהתעטף ושוכב על ימינו, ופניו צוחקות.
%S ("זוהר לעם". האזינו. מאמר "האידרא זוטא קדישא", סעיפים 197-196)
%break
%letter 18
18. אין רשות להודיע לאדם כמה זמן נותר לו לחיות עוד בעוה"ז, ואין 
מודיעים זה לאדם. אבל בשמחה הגדולה היה רבי שמעון ביום 
פטירתו, ושמחה גדולה הייתה בכל העולמות, מחמת רוב הסודות שגילה אז.
%S ("זוהר לעם". ויחי. מאמר "כאשר מגיע זמנו להסתלק מן העולם", סעיף 157)
%break
%letter 19
19. אוי לעולם כשיסתלק ממנו רבי שמעון, שמעיינות החכמה ייסתמו 
בעולם, ויבקש אדם דבר חכמה, ולא ימצא מי שיאמר, ויִשגה כל 
העולם בתורה, ולא יימצא מי שיעורר בחכמה.
%S ("זוהר לעם". ויקרא. מאמר "כל זמן שמשה קַיים", סעיף 387)
%break
%letter 20
20. באו החברים ונישקו ידיו של רבי שמעון, אמרו, אם לא באנו 
לעולם, אלא לשמוע דבר זה, היה די לנו. בכו ואמרו, אוי לנו 
כשתסתלק מן העולם, מי יאיר ויגלה אורות התורה. 
%break
דבר זה הוא מאיר עד גובה הרקיע, ורשום בכיסא המלך, והקב"ה 
שמח עתה בדבר זה. וכמה שמחה על שמחה התווספה לפני המלך 
הקדוש. מי יעורר דברי חכמה בעולם כמותך?
%S ("זוהר לעם". כי תישא. מאמר "העגל", סעיף 104)