ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book להיות בשמחה פברואר 2023
%break
%H להיות בשמחה
%break
%letter 1
1. השכינה אינה שורה, אלא במקום שלם, ולא במקום חסר, ולא 
במקום פגום, ולא במקום עצב, אלא במקום נכון, במקום שמחה.
%S ("זוהר לעם". "ויחי". מאמר "ויחי יעקב", סעיף 116)
%break
%letter 2
2. הנה השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים: אם המעשים 
הם של קדושה, אז מתגלה על ידי זה שמחה. אבל צריכים לדעת, 
שיש גם כן בחינת קליפה. 
%break
ובכדי לדעת, אם זה קדושה, הבירור הוא ב"דעת", שבקדושה יש 
דעת, מה שאין כן בס"א אין דעת, כי "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי 
[אל אחר נסתרס ואינו עושה פירות]". 
%break
לכן, כשמגיע לו שמחה, הוא צריך לעיין בדברי תורה, בכדי שיתגלה לו 
דעת התורה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ח. "השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים")
%break
%letter 3
3. השמחה הוא בחינת הארה עליונה, שמתגלה על ידי מ"ן, שהוא 
מעשים טובים. והשם ית' דן את האדם "באשר הוא שם". דהיינו, 
שאם האדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים לנצחיות, תיכף על זה 
שורה הארה עליונה, שהיא גם כן בחינת נצחיות. 
%break
ואפילו שגלוי וידוע לפניו, שתיכף יפול האדם ממדרגתו, מכל מקום דן 
אותו "באשר הוא שם". היינו, אם אדם החליט עכשיו בדעתו, שמקבל 
עליו עול מלכות שמים לנצחיות, נבחן זה לשלימות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ח. "השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים")
%break
%letter 4
4. האדם צריך לשמוח בזה שיש לו חסרון על רוחניות, מה שאין כן 
שאר אנשים, אין להם בכלל שום ענין עם רוחניות. 
%break
וכשהאדם מחשיב את דבר זה, אף על פי שאין זה דבר חשוב אצלו, 
והאדם כן מחשיב זה, והוא משתדל לתת תודה לה' על זה, זה גורם 
לו שיקבל חשיבות על רוחניות, ומזה האדם יכול להיות בשמחה, וע"י 
זה האדם יכול לזכות לדביקות, 
%break
מטעם כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, "כי ברוך מתדבק בברוך", היינו זה 
שהאדם בשמחה ונותן תודה לה', שאז האדם מרגיש, שהוא מרגיש, 
שה' ברך אותו בזה שנתן לו להרגיש קצת משהו קדושה, 
%break
אז "ברוך מתדבק בברוך", וע"י השלימות הזו האדם יכול לבוא 
לדביקות אמיתי.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהו, כי אני הכבדתי את ליבו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 5
5. העובד ה', היינו מי שכוונתו בעל מנת להשפיע, צריך להיות 
בשמחה בזה, שמשמש את המלך. ואם אין לו שמחה בזמן העבודה 
הזאת, סימן שחסר לו בהערכת גדלות המלך. לכן אם רואה שאין לו 
שמחה, אז צריך לתקן, היינו שיחשוב בגדלות המלך. 
%break
ואם מכל מקום הוא לא מרגיש, יש לו להתפלל לה', שה' יפתח עיניו 
וליבו, שירגיש את גדלות ה'. וכאן מתפתחות ב' הבחינות:
%break
א. בזה שאין לו הרגשת גדלות המלך צריך להצטער.
%break
ב. צריך להיות בשמחה בזה שכל הצער מהחסרונות על רוחניות, ולא 
כמו שאר אנשים, שכל חסרונות, שמהם מצטערים, הם רק על על 
מנת לקבל.
%break
וצריך לדעת, מי הוא שנתן לו לאדם את הידיעה הזאת, שצריך 
להצטער על רוחניות. ומזה הוא צריך להיות שמח, שה' שלח לו 
מחשבות של חסרון רוחני, שזה בעצמו נקרא ישועת ה'. ולכן הוא צריך לשמוח.
%S (הרב"ש. 42. "עבדו ה' בשמחה")
%break
%letter 6
6. העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו 
ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, 
כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. 
%break
ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו 
את הכח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף.
%break
כלומר, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק 
הוא מבקש מה', שיהא בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי 
שמשמש מלך גדול. ואין הוא מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא 
יעבוד בשמחה. 
%break
אלא הוא רוצה, שה' יתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה 
חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "הנרות הללו קודש הם" 1991)
%break
%letter 7
7. אמרו חז"ל "כל הגרגרן כועס". שפירושו מי שמשוקע בקבלה 
עצמית, הוא כועס, שהוא תמיד בחסרון, שחסר לו למלאות את הכלי 
קבלה שלו. 
%break
מה שאם כן מי שרוצה ללכת בבחינת השפעה, הוא צריך להיות תמיד 
בשמחה, היינו בכל הצורות הבאות עליו, הוא צריך להיות בשמחה 
מטעם שאין לו שום כוונה לקבלה עצמית.
%break
לכן הוא אומר, ממה נפשך, אם הוא באמת עובד בעל מנת להשפיע, 
בטח שהוא צריך להיות בשמחה בזה שהוא זכה להיות משפיע נחת 
רוח ליוצרו, ואם הוא מרגיש שעדיין אין עבודתו להשפיע, הוא גם כן 
צריך להיות בשמחה, 
%break
משום מצד עצמו האדם אומר שהוא לא רוצה שום דבר לעצמו, הוא 
שמח בזה שאין הרצון לקבל יכול להנות מעבודה זו, מזה הוא צריך לקבל שמחה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 8
8. אני שש ושמח באותם הקלקולים הגלוים, ומתגלים. אמנם כמה אני 
מתאונן ומצטער, על הקלקולים שעדיין לא נתגלו, ועתידים להתגלות, 
כי קלקול הטמון הוא באפס תקוה, ותשועה גדולה מהשמים - היא 
ההתגלות שלו, 
%break
כי זה הכלל, שאין לך נותן מה שאין בו, ואם נתגלה עכשיו, אין שום 
ספק שהיה גם מעיקרא, אלא שטמון היה, לכן שמח אני בצאתם 
מחוריהם, כי תשים עיניך בהם ויהיו גל של עצמות.
%S (בעל הסולם. אגרת ה')
%break
%letter 9
9. בזמן שאדם מרגיש שיש לו קצת התקרבות לקדושה. שיש לו 
שמחה, מזה שזכה למציאת חן בעיני הקב"ה, מוטל עליו לומר, 
%break
שעיקר השמחה שלו יהיה בזה שיש עכשיו שמחה למעלה, אצל 
השכינה הקדושה, מזה שהיה לה מקום לקרב את אבר הפרטי שלה 
אליה, ולא צריכה לשלוח את האבר הפרטי שלה החוצה.
%break
ומזה שהאדם זכה לשמח את השכינה, מזה יש לו שמחה וזהו גם כן 
על אותו החשבון הנ"ל, כי מה שיש שמחה להפרט, זהו רק חלק, מזה 
שיש שמחה להכלל כלו. 
%break
וע"י החשבונות האלו הוא מאבד את פרטיותו עצמו, ולא נלכד ברשת 
הס"א, שהוא הרצון לקבל לתועלת עצמו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". א'. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 10
10. מי שהוא רואה, שאין לו שמחה, כמו שיש לאנשים אחרים, 
הסיבה לזה היא, שהוא עומד במדרגה יותר גבוה. לכן הוא צריך 
לדעת, שה' מסבב לו ההזדמנות, שיתחיל לעסוק בתורה ועבודה. 
%break
וזה יביא לו השמחה אמיתית, שנקראת שמחה של מצוה.
%S (הרב"ש. 507. "מהו שמחה")
%break
%letter 11
11. ענין שמחה הוא העדות. היינו באם האדם מתגבר בענין אמונה, 
להאמין בהשם טוב ומטיב, שאין למעלה הימנו, אף על פי שבמצב, 
שבו הוא נמצא עכשיו אין לו במה לשמוח, היינו להיות מאושר, 
%break
ומכל מקום הוא מתחזק את עצמו ואומר, שה' יתברך משגיח עליו 
בבחינת טוב ומטיב.
%break
ואם האמונה שלו היא באמת, ממילא הדעת נותן, שהוא צריך להיות 
מאושר ולשמוח, ושיעור השמחה מעידה על מדת האמת, שיש 
באמונה שלו.
%break
ובזה יש לפרש מה שמספרים על רבי אלימלך, שהיה אומר, כשיבוא 
לעולם האמת ויאמרו לו, שיכנס לתוך הגיהנום, אזי הוא יגיד, אם זהו 
רצון ה' יתברך, אזי הוא יקפוץ. 
%break
היינו כנ"ל שזה בחינת השגחה הטוב ומטיב, ונמצא שהוא תמיד בשמחה.
%S (הרב"ש. 805. "ענין שמחה")
%break
%letter 12
12. אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא 
עצמו כמיואש מכחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה 
שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו ית'. 
%break
שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת, וכל עוד 
שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפלתו שלמה. כי היצר 
הרע מקדים עצמו, ואומר לו, שמחוייב קודם לעשות מה שבכוחו, 
ואחר כך יהיה רצוי להשי"ת. ועל ז"א: "רם ה' ושפל יראה" וכו'. 
%break
כי אחר שהאדם מתייגע בכל מיני עבודות ומתאכזב הוא בא 
לשפלות אמיתית. שיודע שהוא השפל שבאנשים, כי אין לו שום 
דבר המועיל בבנין גופו, ואז תפלתו שלמה, ונענה מידו הרחבה.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ז)
%break
%letter 13
13. לפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא 
צריך לתת שבח והודיה על זה. כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים 
להעריך את חשיבות, מה שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי 
שום כוונה. ואז הוא בא לידי הרגש רוממות ושמחת הלב. 
%break
וע"י השבח והודיה שנותן על זה, מתרחב ההרגשות ומתפעל מכל 
נקודה ונקודה של עבודת הקודש, ומכיר את העבדות של מי הוא 
עובד. ועל ידי זה הוא עולה מעלה מעלה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". כ"ו. "העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר")
%break
%letter 14
14. התורה נקראת בחינת מתנה. היינו, כי את זה שנותנים להאדם 
ללמוד ולהתפלל ולעשות מצוות, אפילו רגע אחת ביום, גם זה מתנה 
מאת ה' יתברך.
%break
כי יש כמה מיליארדים בעולם, שה' יתברך לא נתן להם את 
ההזדמנות, שיהא להם האפשרות לחשוב מה' יתברך אפילו רגע אחת בשנה. 
%break
לכן, בזמן ההתעסקות בתורה צריכים להיות בשמחה, כי רק על ידי 
שמחה זוכין להמשיך מאור התורה, ודי למבין.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ב)
%break
%letter 15
15. כתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, 
הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של 
גדלות וחשיבות של הקב"ה. 
%break
שאז כל אחד ואחד, הגוף שלו מרגיש, שכל המעשים מה שהוא רוצה 
לעשות עבור קדושה, שהוא להשפיע לה', להון תועפות יחשב לו, 
שזכה להכנס בין האנשים, שזוכים לשמש את המלך. 
%break
ואז, כל מעשה קטנה שהוא עושה, הוא מלא שמחה ותענוג, שיש לו 
עתה במה לשמש את המלך. 
%break
ולפי שיעורו, שהחברה עם מחשבותיהם בעת ההתועדות חשבו 
בגדלות ה', כל אחד לפי שיעורו גורמו לו חשיבות בגדלות ה', כן הוא 
יכול ללכת כל היום בעולם השמחה והחדוה.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)
%break
%letter 16
16. "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
%break
זהו היום פירושו זהו נקרא יום, ולא דבר אחר. ומהו בזמן שיעשה ה', 
שכל אחד ואחד יבוא לידי השגה ש"נגילה ונשמחה בו".
%break
"בו" פירוש בה', היינו בדבקות ה', שזה נקרא השתוות הצורה, שהוא 
שכל אחד ואחד יבין שאין שמחה יותר גדולה מלהשפיע נחת רוח 
ליוצרו. ולזה אנו מקוים בזמן שהכלל יבוא לדרגה זו, נקרא גמר התיקון.
%S (הרב"ש. 386. "זה היום עשה ה'")