עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author קטעים נבחרים א-כ %book כל המתגאה, אומר לו הקב"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד %break %H כל המתגאה, אומר לו הקב"ה, %H אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד %break %letter 1 1. "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד". כי ענין תשובה, היינו לחזור למקורו, להבטל אליו. כי בזה שהאדם חושב תמיד כך שיתרבה כבוד שמים, והוא בעצמו בטל לאלוקות, נמצא כי זה נקרא תשובה, שחוזר למקורו. %break מה שאין כן מי שהוא בעל גאה, היינו שלא רוצה לבטל אליו, נמצא שהוא לא רוצה להיות במדור אחד עם הקדוש ברוך הוא, כי הוא רוצה דווקא ברשות בפני עצמו. %break וזה נקרא שתי רשויות: רשות הקדוש ברוך הוא, ורשות עצמו. לכן "כל המתגאה, כאילו עובד עבודה זרה", מטעם ב' רשויות. %break היוצא, כי זה שהקדוש ברוך הוא אומר, אין אני והוא יכולים להיות במדור אחד, הוא מטעם, שהקדוש ברוך הוא אומר לאדם, שזה בלתי אפשרי, אם אין אתה רוצה להבטל אלי. %S (הרב"ש. 811. "חוזר למקורו") %break %letter 2 2. אמרו חז"ל: "כל המתגאה, אומר הקב"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד". וזה הוא מטעם שעושה ב' רשויות. %break מה שאין כן כשהוא בבחינת אין, והוא מבטל את עצמו להשורש, היינו שכל כוונתו הוא רק להשפיע, דוגמת השורש, נמצא שאין כאן רק רשות אחד, היינו רשותו של הקב"ה. וכל מה שהוא מקבל בעולם, הוא רק בכדי להשפיע לה'. %break וזה פירוש מה שאמר: "כל העולם כולו לא נברא אלא בשבילי, ואני לשמש את קוני", לכן אני מוכרח לקבל כל המדרגות שישנו בעולם, מטעם כדי שאוכל להשפיע הכל לה', הנקרא "לשמש את קוני". %S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ז, "מהו, שהס"א נקראת, מלכותא בלי תגא") %break %letter 3 3. "כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה". כי ענין גאוה הוא שהאדם לא מרגיש את שיפלותו, היינו שזהו חשיבות גדולה לאדם בזה שהוא משמש להבורא ולא שמשמש את עצמו. %break כי האדם הוא בריאה שפלה שלא כדאי לדאוג בשבילה, וללכת כל שנות חיו רק במטרה לשמש ולהנאות את עצמו, שזה נקרא לשמש את האדם. %break אבל לשמש את בוראו, היינו להרגיש את הכדאיות לשמש ולהנות להבורא, שעל זה יתן את כל רצונו ומחשבתו, אין יכול, מטעם שהוא לא מרגיש את עצמו לאדם השפל. %break אלא שהאדם מרגיש את עצמו שיותר חשוב לשמש את עצמו מלשמש את הבורא. זה נקרא שהאדם הוא בעל גאוה. %break וזה נקרא עובד עבודה זרה, משום שהוא לא יכול להיות עובד ה', אלא עובד את עצמו, היינו עבודה שזרה לנו. %S (הרב"ש. 319. "כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה") %break %letter 4 4. כשהיצר הרע אומר לאדם "בשביל מה אתה כל כך מאריך בתפלה ובתורה, וכדומה, הלא לא כוונתך לשם שמים. בשלמא שאר אנשים, שמאריכים בתורה ובתפלה, הוא משום שכוונתם לשם שמים. מה שאין כן אתה". %break אז צריכים לענות לו "להיפך, אני כן עובד לשם שמים. ואני לא רוצה לשמוע בקולך". וזה מטעם, שהוא רוצה להפריע לו בעבודה, היינו שלא לעסוק בתורה ומצות. %break ואח"כ הוא בא וטוען "אתה צדיק, שכל כוונתך הוא לשם שמים, ואין אתה דומה לשאר אנשים". אז האדם צריך לומר לו "להיפך, אני כל עסקי הוא שלא לשם שמים. ואני יודע, שכל מה שאתה טוען, זהו לא לטובתי". %break והוא מטעם, שהוא רוצה להכשילו בעבירה של גאוה, שהוא דבר רע יותר מכל דבר, כמו שאמרו חז"ל "כל המתגאה, אומר הקב"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד". %break אי לזאת, אין אדם יכול לקבוע אצלו באיזו דרך ללכת, אם בדרך שפלות או גדלות. והכל הוא לפי הענין. %S (הרב"ש. מאמר 24 "ג' זמנים בעבודה" 1985) %break %letter 5 5. כשהאדם מכניע את עצמו ועובד למעלה מהדעת, זה נקרא שפלות, היינו שמשפיל את הדעת שלו, ואומר, שדעתו אינה שווה כלום, דהיינו, שדעתו של אדם מחייבת, %break אם ה' נותן לו כל צרכיו, מה שהרצון לקבל מבין שמגיע לו, אז הוא יכול לאהוב את ה', מסיבת שהוא ממלא לו כל צרכיו, לכן הוא אוהב אותו. %break ואם לא, אין הוא יכול להשפיל עצמו, ולומר שדעתו לא שווה כלום, אלא האדם מתרחק אז מה', ואומר, שאינו כדאי לעבוד את ה', אם אין ה' ממלא את רצונו. %break נמצא, שזה נקרא בעל גאווה, מטעם שהוא רוצה להבין את דרכיו של הבורא, במה הוא נקרא טוב ומיטיב, אם אין הגוף מקבל מה שהוא דורש. ועל בעל גאווה זו אומר הקב"ה "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד". %break מה שאין כן אם הוא משפיל עצמו, ואומר, שאין בידי להבין את דרכי ה', ואומר מה שהדעת שלו מחייבת, אינו שווה כלום, %break אלא שהוא הולך למעלה מהדעת, זה נקרא שפלות, ועליו נאמר "רם ה' ושפל יראה". והוא זוכה שה' מקרב אותו אליו. %S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה" 1991) %break %letter 6 6. אסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו [...]. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו, כמ''ש, "כל המתגאה אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", %break כי לא יצוייר לך יוצא מהכלל, בלא לבוש גאות, ואוי לו שגורם חורבן לנפשו. [...] וגם בזמן עבודה כשהאדם מתפלל ביחידות, על כורחו יוצא מהכלל ומחריב לנפשו. %S (בעל הסולם. "לא עת האסף המקנה") %break %letter 7 7. בשיעור שהולך בדרך האמת הוא נעשה שפל ממילא. לכן מי שמתגאה זהו סימן שעוד לא זכה לראות את האמת, ובודאי אין לך שיפלות גדולה מזו, כיון שמונח ראשו ורובו תחת שליטת השקר. %break ויש שמתחכמים להתגאות בזה שהם רואים את האמת. היינו אף על פי שהוא רואה בעצמו, שהוא כולו מסור לשליטת הרע, ואין בכחו לעשות שום דבר לשם שמים, ורואים שיש להם רע יותר מבני דורו, ומכל מקום הם מתגאים בזה, שאומרים שיש לנו מעלה שאנו רואים את האמת. %break מה שאם כן אנשים אחרים לא רואים את האמת, איך שהם מונחים תחת שליטת הרע. %break וששים ושמחים הם בעבודה דתורה ומצוות, אף על פי שבאמת זה שלא לשם שמים, מה שאם כן אני רואה את האמת, לכן הם מתגאים בזה. ואין להם שום שיפלות. %S (הרב"ש. אגרת ט') %break %letter 8 8. כשאדם עוסק בתורה ומצוות והתורה ומצוות מביאים אותו לשלמות, נמצא שהוא מכסה את החסרון, מה שתורה ומצוות צריך להביא לו. אלא אדרבה, הוא מחזיק את עצמו לאדם שלם. %break נמצא שאין לו מקום שתוכל להתמלאות. על זה נאמר, "כל המתגאה, אומר הקדוש ברוך הוא, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", משום שלא נותן מקום. %break וזה ענין "מתוך שלא לשמה באים לשמה". אבל בזמן שהוא בבחינת שלא לשמה, ומחזיק את עצמו לאיש השלם, אין מקום שנוכל לעזור לו לשמה, כי אין לו שום חסרון. %S (הרב"ש. 716. "ענין גאוה") %break %letter 9 9. אפילו שהאדם נעשה לצדיק גדול, אין זאת אומרת שהאדם נעשה גדול, אלא ה' יתברך נעשה גדול אצל הצדיק. לכן בזמן שהאדם מתגאה, אז אומר לו ה' יתברך, אם לגדולים אני צריך, יש לי למעלה יותר גדולים. %S (הרב"ש. 798. "מעלת הקטן") %break %letter 10 10. מי שאינו הולך אחר היצה"ר, ואינו מתגאה כלל, ומשפיל רוחו וליבו ורצונו אל הקב"ה, אז היצה"ר מתהפך להיות עבד לו. שאינו יכול לשלוט עליו. ולהיפך, אותו האדם שולט עליו, כמ"ש, ואתה תמשול בו. %S ("זוהר לעם". וישלח. מאמר "וישלח יעקב מלאכים", סעיף 17)
שמור ספר
בדוק
בטל