ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים מ
%book מלוא כל הארץ כבודו
%break
%H מלוא כל הארץ כבודו 
%break
%letter 1
1. עיקר עבודת האדם היא רק לבוא לידי הרגשת מציאות ה', היינו 
שירגיש את מציאות ה', ש"מלא כל הארץ כבודו". וזה יהיה כל 
עבודתו, היינו שכל המרץ שהוא נותן בעבודה, היא בכדי להגיע לזה 
ולא לשום דברים אחרים. ולא יתבלבל, שהוא צריך להשיג משהו. 
%break
אלא רק דבר אחד חסר להאדם, היינו בחינת אמונה בה', ולא לחשוב 
על שום דבר, כלומר שכל השכר שהוא רוצה תמורת עבודתו, צריך 
שיהיה שיזכה לאמונת ה'. 
%S ("בעל הסולם". "שמעתי". ד'. "מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה")
%break
%letter 2
2. כתוב, "מלא כל הארץ כבודו", כמו כן כתוב בזהר הקדוש, ש"לית 
אתר פנוי מנך" ["אין מקום פנוי ממנו"], מה פירושו, הלא היה צמצום, 
ששם אין האור מאיר. אם כן כבר יש מקום פנוי, כמו שכתוב שעל ידי 
הצמצום נעשה מקום פנוי.
%break
אלא שיש לפרש, שכל הצמצומים, מה שאנו מדברים, הם רק כלפי 
התחתונים. מה שאין כן לגבי הבורא אין שום מקום פנוי מיניה [ממנו], 
אלא "מלא כל הארץ כבודו". ומה בא זה ללמדינו.
%break
שהאדם צריך לדעת, שבזמן הירידה, שהאדם חושב, ששם אין אלקות 
המחיה את העולם, הוא טועה. אלא שהוא צריך להאמין, שגם שם 
בתוך ההסתר, נמצא אלקות, כלומר שהאלקות עשה את ההסתר, 
בכדי שיהיה לו צורך לקבל גלוי. 
%break
ואם האדם אינו מאמין בזה, הוא בורח מהמערכה.
%S (הרב"ש. 827. "האלקות עשה את ההסתר")
%break
%letter 3
3. הגם שאנו אומרים בכל יום בהתפלה "מלוא כל הארץ כבודו", מכל 
מקום אין לנו הרגשה בזה, אלא אנו צריכים להאמין למעלה מהדעת שכך הוא. 
%break
והסיבה היא, כי אף על פי שאין בהאור שום השתנות, מטעם "אין 
העדר ברוחניות", מכל מקום מצד הכלים יש שינויים, והכלים הם 
מגבילים את האור. כי בהכלים מבחינים את גדלות השפע, מה שהם 
מתפעלים מהשפע. 
%break
ואם אין לו (לאדם) כלים, שיוכלו להיות בחינת לבוש להאור, אז לא 
ניכר שום אור במציאות, כפי הכלל "אין אור בלי כלי", היינו שאנו 
צריכים לדעת דבר אחד, שאנו יכולים לדבר ממה שמושג לנו בהרגשתינו.
%S (הרב"ש. מאמר 23 "ענין יראה ושמחה" 1986)
%break
%letter 4
4. בזמן שהאדם בא לדרגה שרוצה רק להשפיע לה', אז עובר ממנו 
הצמצום, ורואה את העולם שהוא מלא כל הארץ כבודו. ואז הוא רואה 
שכל זה נגלה לעיניו בכדי שיהנה מזה. 
%break
לכן אחר שהשיג את דרגת השפעה, היינו שהשיג את המדרגה שכל 
רצונו הוא רק להשפיע נחת רוח לה', אז האדם ממלא את עצמו מכל 
התענוגים מה שעיניו רואות, כנ"ל בביאור "מלא כל הארץ כבודו".
%S (הרב"ש. 295. "כל מקדש שביעי - א'")
%break
%letter 5
5. הגם שאנו אומרים בכל יום, "מלא כל הארץ כבודו" מכל מקום 
שורה על זה בחינת הסתר, שאנו צריכים להאמין בזה, אולם כל זמן 
שהאדם לא תיקן מעשיו בע"מ להשפיע, לא מרגישים את זה. 
%break
אלא זה תלוי לפי עבודת האדם בהשגת כלים דהשפעה, בשיעור זה 
מסתלק הצמצום. ומתחיל להרגיש את מציאות ה', וזהו כל עבודתנו 
להגיע לידי השתוות הצורה, המכונה דביקות בה'.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהו האיסור לתת שלום מטרם שמברך לה', בעבודה" 1989)
%break
%letter 6
6. אנו צריכים להאמין, מלא כל הארץ כבודו, כמו שכתוב "את השמים 
ואת הארץ אני מלא". וכמו שכתוב בזהר הקדוש ובכתבי האריז"ל, 
שכל התענוג שאנו מרגישים בתענוגים הגשמיים הוא רק בחינת נהירו דקיק מאור ה'. 
%break
ומובן מאליו במקום שהאור ה' מגולה אין קץ להתענוג. נמצא לפי זה, 
כשאנו מאמינים שמלא כל הארץ כבודו, אז התענוג ממלא את כל העולם.
%break
ובדבר שכל העולם מלא, זאת אומרת שלא צריכים לחפש אחר תענוג, 
כי אין שום מציאות של מקום בעולם שלא יהיה ממולא עם תענוג, 
מובן מאליו שלא שייך ליתן יגיעה על התענוג, ולא שייך לומר בזמן 
שמקבלים את התענוג שקיבל שכר, כנ"ל. 
%break
כי על דבר שאין יגיעה, לא שייך לומר על קבלת הדבר שם של שכר.
%S (הרב"ש. 295. "כל מקדש שביעי - א'")
%break
%letter 7
7. על מה שאמרנו, שהעולם ממולא עם תענוגים מבחינת "מלא כל 
הארץ כבודו", נשאלת השאלה למה אין אנו מרגישים את האור ה' 
הממלא את העולם. על זה יש תירוץ שהקדוש ברוך הוא עשה צמצום 
והסתרה לא להרגיש את אור ה', מטעם שלא יהיה נהמא דכסופא [...].
%break
אלא בזמן שהאדם בא לידי דרגה שהוא רוצה להשפיע לה', היינו נחת 
רוח ליוצרו, ואז מתחיל לחשוב מה חסר לה', בכדי שיוכל להמציא לו, 
כי כל דאגותיו הן רק שתהיה נחת רוח להקדוש ברוך הוא, 
%break
אז הוא רואה שכל מה שברא את העולם, בכדי שיקבלו תענוגים ממנו, 
ויותר מזה לא חסר להקדוש ברוך הוא. לכן הוא ממלא אז את רצון ה' 
ומקבל את התענוגים.
%S (הרב"ש. 295. "כל מקדש שביעי - א'")
%break
%letter 8
8. אינו דומה מי שיושב בבית, למי שעומד בפני המלך. שמי שמאמין 
במציאות השם ית', ש"מלא כל הארץ כבודו", אזי הוא מלא ביראה 
ואהבה, ואינו צריך לשום הכנות והתבוננות, רק שהוא בטל להמלך 
בתכלית הביטול מצד הטבע ממש.
%break
כמו שאנו רואים בגשמיות, שמי שאוהב לחבירו אהבה אמיתית, אזי 
הוא משתוקק וחושב רק בטובת חבירו, ומונע את עצמו במה שאינו 
נצמח טובה לחבירו. והכל נעשה בלי שום חשבונות. ואינם צריכים 
מוח גדול לזה, מפני שזה טבעי. 
%break
כמו אהבת האם לבנה, שכל מגמתה לטובת בנה, ואינה צריכה שום 
הכנות ומוחין לאהוב בנה. יען שדבר טבעי אינו צריך לשכל, שיחייב 
את הדבר, אלא שנעשה מצד החושים בעצמם, שהחושים בעצמם 
עובדים במסירות נפש ממש. 
%break
שכן הוא בטבע, שמחמת אהבה לאיזה דבר, מוסרין את נפשם, עד 
שמגיעין להמטרה. וכל זמן שאינם משיגים, חייהם אינם חיים. 
%S ("בעל הסולם". "שמעתי". רי"ג. "ענין גילוי החסרון")
%break
%letter 9
9. הסתרה לבד לא נקרא הסתרה, שהסתרה נמדדת לפי הביקוש. כי 
עד כמה שהביקוש אחר הדבר הוא ביתר עוז, אז ניכר ההסתרה 
בשיעור היותר רחוק. ועל זה יובן ענין "מלא כל הארץ כבודו". אף על 
פי שאנחנו מאמינים בזה, מכל מקום הסתרה גם כן מלא בכל הארץ.
%break
ולעתיד כתוב: "ואני אהיה לה חומת אש סביב כבוד בתוכה". שענין 
"אש" היינו בחינת הסתרה. אבל מכל מקום, כבוד בתוכה, היינו 
שיתגלה אז הכבוד. והוא, שאז יהיה הביקוש כל כך גדול, אף על פי 
שיש גם אז בחינת ההסתרה. 
%break
אלא שההבדל, בזה הזמן, שיש הסתרה אבל אין ביקוש. אם כן זה 
נבחן לבחינת גלות. מה שאין כן אז, אף על פי שיהיה ההסתרה, אבל 
הביקוש גם כן יהיה. וזה העיקר רק הביקוש. 
%S ("בעל הסולם". "שמעתי". קע"ד. "ענין הסתר")
%break
%letter 10
10. מי שחושב שמרמה את חבירו, אינו אלא שמרמה להשם ית', 
משום שחוץ מגופו של האדם נמצא רק השם ית'. 
%break
כי מעיקר הבריאה, שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב"ה 
רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו ית'. אבל חוץ מזה, 
הכל הוא "מלא כל הארץ כבודו".
%break
לכן כשמשקר לחבירו, הוא משקר להבורא ית'. וכשמצער לחבירו, הוא 
מצער את הקב"ה. לכן אם האדם רגיל לדבר אמת, זה יביא לו תועלת 
לגבי הקב"ה. היינו אם הבטיח משהו להקב"ה, אז הוא ישתדל לשמור 
את הבטחתו, משום שהוא לא רגיל לשנות בדיבורו. 
%break
ועל ידי זה יזכה ל"ה' צלך". שאם האדם יקיים, מה שהוא אומר הוא 
עושה, גם הקב"ה יקיים כנגדו. "ברוך אומר ועושה". 
%S ("בעל הסולם". "שמעתי". ס"ז. "סור מרע")
%break
%letter 11
11. אם הוא מאמין בזה שהוא מדבר אל המלך, כמו שכתוב, "מלוא 
כל הארץ כבודו", איזו התפעלות מרגיש האדם, בעת שמאמין שהוא 
מדבר להמלך רק רגע אחד.
%break
וההתרגשות מזה שהוא עומד עכשיו ומדבר להמלך אפילו רגע, צריכה 
לתת סיפוק מלא, שיהיה לו חיות ושמחה כל היום. והגם שהוא לא 
רואה את המלך, אבל זהו שניתן לנו אמונה להאמין, שמלוא כל הארץ כבודו.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו מחצית השקל בעבודה - א" 1987)
%break
%letter 12
12. יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה. ויש 
אנשים שמרגישים את אור ה' גם בצירופי אותיות של דברים בטלים. 
ויש שאינם מרגישים אפילו בצירופי אותיות של תורה ותפילה, שזהו 
אור ה' מבחינת ממלא את כל המציאות. 
%break
אלא מאחר שנעשה הצמצום, שהוא סוד הסתרה, אינם מרגישים 
שהכל הוא אור ה' המתפשט. היינו השיעור שניתן להשיג לנבראים, 
שנקרא אור המתפשט לתוך הרגשת הנבראים, וחוץ מבחינת מה 
שהבורא יתברך רצה שהתחתונים ישיגו, נקרא בודאי "לית מחשבה תפיסא ביה כלל".
%break
אבל האדם צריך להאמין בהצמצום, היינו שהוא רק הסתרה לצורך 
תיקון האדם. אבל לאמיתו של דבר "מלא כל הארץ כבודו", שאין שום 
מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם.
%S (הרב"ש. 236. "מלא כל הארץ כבודו")
%break
%letter 13
13. הנה ידוע ש"מלא כל הארץ כבודו", וכך צריך כל אדם להאמין, 
כמו שכתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא". אלא שהקב"ה עשה 
את ההסתרה שלא יכולים לראות את זה מטעם כדי שיהיה מקום 
בחירה, ואז יש מקום אמונה - להאמין שהקב"ה "ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין". 
%break
ולאחר שהאדם עוסק בתורה ומצוות ומקיים את מצות הבחירה, אז 
מגלה הקב"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב"ה הוא השולט על 
העולם.
%break
נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת 
שהאדם מרגיש את הקב"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא 
שהאדם עושה את ה' למלך עליו.
%S (הרב"ש. אגרת ע"ו)
%break
%letter 14
14. אם האדם ישים את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה 
מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים. 
%break
על דרך שמובא בזהר הקדוש שהשכינה הקדושה אמרה לר' שמעון 
בר יוחאי "לית אתר לאתטמרא מינך", היינו שבכל מיני הסתרות 
שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי 
פנים של אורו יתברך. 
%break
וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שיפלות 
והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו.
%S (הרב"ש. 236. "מלא כל הארץ כבודו")
%break
%letter 15
15. כתוב "מלא כל הארץ כבודו", כמו שכתוב בזהר הקדוש, "לית 
אתר פנוי מיניה" ["אין מקום פנוי ממנו"]. וזה שלא מרגישים הוא 
מטעם שחסר לנו כלי הרגשה.
%break
כמו שאנו רואים, שמכונת הרדיו, שקולט כל הקולות שישנם בעולם, כי 
מכונת הקליטה לא עושה את הקולות, אלא שהקולות ישנם במציאות 
העולם ומטרם שהיה לנו מכונת הקליטה, לא היינו מרגישים את 
הקולות, אף על פי שהיה במציאות.
%break
כמו כן יכולים להבין ש"לית אתר פנוי מיניה", אלא למכונת הקליטה 
אנו צריכים. ומכונת הקליטה נקרא בחינת דביקות והשתוות הצורה, 
שהוא רצון להשפיע. 
%break
וכשיש לנו מכונה הזו אזי תכף נרגיש, שלית אתר פנוי מיניה, אלא 
"מלא כל הארץ כבודו".
%S (הרב"ש. 645. "ממעשיך הכרנוך")
%break
%letter 16
16. יש להבין, מדוע אין לכל אחד ואחד הרגשת אלקות, הלא הכתוב 
אומר, "את השמים ואת הארץ אני מלא", ו"מלא כל הארץ כבודו", 
ויחד עם זה לא מרגישים שום הדבר.
%break
והתירוץ הוא כנ"ל, במקום שאין המלבוש, שנקרא אור חוזר, נחשב 
האור העליון כלפי הנאצל כמו שאינו, וכיון שכל ענינו של האור חוזר 
הוא שאינו מקבל רק לפי כוונת על מנת להשפיע, 
%break
לכן כל זמן שאין האדם יצא מבחינת הקבלה לעצמו, אין לו עוד האור 
חוזר הזה, משום אף על פי ש"מלא כל הארץ כבודו", מכל מקום 
נחשב כלפי התחתון כמו שאינו.
%break
היוצא לפי זה, שאין לאדם מה לעשות, בכדי להגיע לתכלית, אלא 
שירכז את כל עבודתו על נקודה אחת, שהיא, שיוכל לעסוק את כל 
שעת הפנאי שלו רק לשם שמים. וזה פירוש "הכל בידי שמים חוץ 
מיראת שמים", שהכוונה, הכל נותן הקדוש ברוך הוא.
%break
שפירוש, האורות העליונים כבר מוכנים עבור האדם, שזה נקרא, יותר 
משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, ורק לבחינת כלי אנו צריכים. 
%break
וכלי זו נקראת לאחר הצמצום בשם "מסך ואור חוזר". וזהו המקשר 
בין העליון והתחתון, היינו, שעל ידו התחתון מתקשר עם העליון.
%S (הרב"ש. 557. "ענין אור חוזר")
%break
%letter 17
17. רק בזמן שיוצא ממקום הקבלה אפשר להשיג שמלוא כל הארץ 
כבודו, אבל מטרם שיוצאים מבחינת קבלה, יכולים רק להאמין שהוא כך.
%break
ובכדי שנוכל להרגיש את זה, נותנים עצה להאדם, לצאת ממקום 
קבלה, שהוא מקום החושך והמיתה, היינו שאין אור החיים יכול 
להתגלות, אף על פי שהוא נמצא, אבל לגבי אדם הוא מכוסה. ומי 
שבא למקום הזה הוא נעשה נפרד ממקור החיים.
%break
לכן נקרא מקום הזה "חושך ומיתה", וכל מיני פורענויות נמצאות שם, 
וזה נקרא סטרא אחרא, היינו, שהוא נגד הקדושה. 
%break
שבמקום קדושה, שנקרא מקום השפעה, ששם הוא מקום של 
השתוות הצורה, לכן במקום הזה מתגלה כל הטוב והעונג, שזהו 
מקום של ברכה וקדושה.
%S (הרב"ש. מאמר 7 "חיי שרה" 1985)
%break
%letter 18
18. האדם לא אומר לקדוש ברוך הוא, אם אתה תתן לי הרגשה 
טובה, שאני ארגיש ש"מלא כל הארץ כבודו", אני מוכן להאמין. 
%break
מה שאין כן שאין לו שום דעת ושום הרגשה של רוחניות, איננו מסוגל 
לקבל עול מלכות שמים ולשמור את התורה ומצוות. אלא כנ"ל, הוא 
צריך לקבל את מלכות שמים ללא תנאים.
%S (הרב"ש. 21. "קידוש החודש")
%break
%letter 19
19. צריך להבין מהו בהיותו קרוב, הלא "מלא כל הארץ כבודו", ונמצא 
שתמיד הוא קרוב, אם כן מהו "בהיותו", משמע שיש זמן שאינו קרוב.
%break
והענין הוא, שתמיד מחשבים את המצבים כלפי האדם המשיג 
והמרגיש, שאם אין האדם מרגיש את קרבתו יתברך אליו אזי אין יוצא 
מזה שום דבר, אלא הכל נמדד לפי הרגשת האדם. 
%break
שיכול להיות שאדם אחד ירגיש עולם מלא כל טוב, והשני שאינו 
מרגיש את טובו של העולם, אזי אין הוא יכול לומר שיש עולם טוב, 
אלא שאומר כפי הרגשתו, היינו שהוא עולם מלא יסורים. ועל זה בא 
הנביא ומזהיר: "קראוהו בהיותו קרוב". 
%break
שהוא בא ואומר: דעו לכם, זה שאתם קוראים לה' - נמשך מזה שהוא 
קרוב, זאת אומרת עכשיו יש לכם הזדמנות, אם תשימו לב אזי 
תרגישו שה' יתברך קרוב אליכם, וזהו סימן על הקירבה של ה' יתברך. 
%S ("בעל הסולם". "שמעתי". רמ"א. "קראוהו בהיותו קרוב")
%break
%letter 20
20. אנחנו צריכים לראות, שגם בהחירות הזו שזכינו, צריכים לכוון 
ולעשות הכנה הרבה, בכדי להמשיך החירות הרוחניים, הנקרא חירות 
ממלאך המוות. היינו זוכין אז לבחינת "מלא כל הארץ כבודו", הנקרא מוחין דאו"א. 
%break
פירוש, שלא רואין שום מקום ושום זמן, שלא יוכל להיות שם מלובש 
הבורא ית', שלא נוכל להגיד בזמן הזה, או במקום זו, אין הוא יכול 
להתלבש חס ושלום. אלא מלא כל הארץ כבודו. 
%S ("בעל הסולם". "שמעתי". ק"צ. "כל פעולה עושה רושם")