ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תע"ס-א
%book תע"ס-א. חלק-א. שו"ת
%break
%H לוח השאלות והתשובות לפירוש המלות
%break
%letter א
א) מהו אור.
%break
%letter א
א) אור: היינו כל המקובל בעולמות בבחינת "יש מיש", שזהו כולל 
הכל, חוץ מחומר הכלים. עי' אות ב' ואות כ"ד.
%break
%letter ב
ב) מהם אור וכלי.
%break
%letter ב
ב) אור וכלי: הרצון לקבל שבנאצל נקרא כלי, והשפע שמקבל נקרא 
אור.
%break
%letter ג
ג) מהו אור עגול.
%break
%letter ג
ג) אור עגול: הוא אור שאינו עושה הבחן מדרגות.
%break
%letter ד
ד) מהו אור פשוט.
%break
%letter ד
ד) אור פשוט: הוא אור הכולל בתוכו את הכלי עד בלי להבחין בין 
האור לכלי.
%break
%letter ה
ה) מהו אור החכמה.
%break
%letter ה
ה) אור חכמה: הוא אור הנמשך לנאצל בהתפשטות א', שהיא כללות 
חיותו ועצמותו של הנאצל.
%break
%letter ו
ו) מהו אור דחסדים.
%break
%letter ו
ו) אור דחסדים: הוא אור מלביש על אור החכמה ונמשך לנאצל עם 
התגברות א'.
%break
%letter ז
ז) מהו אויר ריקני.
%break
%letter ז
ז) אויר ריקני: הוא אור דחסדים בטרם שמלביש על אור דחכמה.
%break
%letter ח
ח) מהו אחר כך.
%break
%letter ח
ח) אח"כ: היינו המסובב מכח בחינה הקודמתו, עי' אות כ'.
%break
%letter ט
ט) מהו אמצעית.
%break
%letter ט
ט) אמצעית: עי' אות ל"ט.
%break
%letter י
י) מהו אחד.
%break
%letter י
י) אחד: האור העליון המתפשט מעצמותו ית' הוא אחד ופשוט כמו 
עצמותו, וכמו שהוא בא"ס ב"ה כן הוא אפילו בעולם העשיה, בלי שינוי 
ותוספת צורה כל שהיא ח"ו, ע"כ נקרא אחד.
%break
%letter יא
יא) מהו בורא.
%break
%letter יא
יא) בורא: השם בורא מתיחד רק על החידוש דהיינו המצאת "יש 
מאין", שהיא בחינת חומר של הכלים בלבד, המוגדר בבחינת ה"רצון 
לקבל" שבכל מהות, שבהכרח לא היה זה בעצמותו ית' בטרם 
הבריאה.
%break
%letter יב
יב) מהי דבקות.
%break
%letter יב
יב) דבקות: היא השואת הצורה, המקרבת הרוחניים ומדביקתם זה 
בזה, ושינוי הצורה ומרחיקם זה מזה.
%break
%letter יג
יג) מהי השואה.
%break
%letter יג
יג) השואה: אם אין הכר של הבחן כל שהוא בין ד' המדרגות של 
הרצון לקבל, נאמר שהן בהשואה אחת.
%break
%letter יד
יד) מהי התפשטות.
%break
%letter יד
יד) התפשטות: אור היוצא מכלל מאציל ובא לבחינת נאצל מכונה 
בשם "התפשטות" האור. ובאמת האור העליון אינו מתפעל משום זה, 
בדומה למדליק נר מנר שאין הראשון חסר, אלא על שם קבלת הנאצל 
מכנים אותו כן.
%break
%letter טו
טו) מהו זך.
%break
%letter טו
טו) זך: בחינה א' שברצון לקבל נבחנת לזכה ביותר מג' הבחינות 
שלאחריה.
%break
%letter טז
טז) מהו זמן.
%break
%letter טז
טז) זמן: הוא סכום מסוים של בחינות המשתלשלות זו מזו ומסובכות 
זו בזו בסדר סיבה ומסובב, כגון ימים חדשים ושנים.
%break
%letter יז
יז) מהו חושך.
%break
%letter יז
יז) חשך: בחינה ד' שברצון, שאינה מקבלת לתוכה האור העליון מכח 
הצמצום, נבחנת לשורש החושך.
%break
%letter יח
יח) מהי חכמה.
%break
%letter יח
יח) חכמה: היא אור עצמות חיותו של הנאצל. עי' אות ה'.
%break
%letter יט
יט) מהו חלל.
%break
%letter יט
יט) חלל: בחינה ד' שברצון שנתרוקנה מאור: הנה נבחנת לחושך 
ביחס לאור. וביחס לכלי נבחנת ל"חלל", כי בחינה ד' בעצמותה לא 
נחסרה מהנאצל בסיבת הצמצום, אלא שישנה בו בבחינת חלל ריקני 
בלי אור.
%break
%letter כ
כ) מהם טרם ואח"כ.
%break
%letter כ
כ) טרם ואח"כ: כשמדברים מיחסי סיבה ומסובב של הנאצלים, 
מבטאים הסיבה במלה "טרם", ואת מסובב הסיבה ההיא מבטאים 
במלה אח"כ. עי' אות ט"ז.
%break
%letter כא
כא) מהם יחיד ומיוחד.
%break
%letter כא
כא) יחיד ומיוחד: "יחיד" מורה על האור העליון, אשר מאיר ושולט בכל 
ריבוי המדרגות המשונות זו מזו עד כדי להפכן ולהשוותן לצורתו 
היחידה. "מיוחד" מורה על גמר שליטתו זאת, כלומר, אחר שכבר 
השווה והחזיר את צורתן לבחינת יחיד כמוהו. עי' אות יו"ד.
%break
%letter כב
כב) מהו יחוד.
%break
%letter כב
כב) יחוד: ב' בחינות משונות שהשוו צורתן זו לזו, נמצאות מתיחדות 
לבחינה אחת. עי' אות י"ב.
%break
%letter כג
כג) מהם ימין ושמאל.
%break
%letter כג
כג) ימין ושמאל: מדרגה תחתונה עולה לפעמים לקומה שוה עם 
העליונה ממנה בעת שהעליונה צריכה אליה להשלמתה עצמה, אז 
נבחנת התחתונה לבחי' שמאל והעליונה לבחינת ימין.
%break
%letter כד
כד) מהו יוצר.
%break
%letter כד
כד) יוצר: השם "יוצר" מתיחד על השפעת האור לעולמות, שזה כולל 
כל המציאות חוץ מהחומר של הכלים. ע' לעיל אות י"א ואות א'.
%break
%letter כה
כה) מהו כלי.
%break
%letter כה
כה) כלי: הרצון לקבל שבנאצל הוא הכלי שלו.
%break
%letter כו
כו) מהו למעלה.
%break
%letter כו
כו) למעלה: השואת הצורה של התחתון אל העליון היא עליה 
"למעלה".
%break
%letter כז
כז) מהו מאציל.
%break
%letter כז
כז) מאציל: כל סיבה נקראת "מאציל" אל המדרגה המסובבת ממנה. 
והשם מאציל כולל את המשכת האור וגם הכלי המקבל לאור.
%break
%letter כח
כח) מהי מחצבת הנשמה.
%break
%letter כח
כח) מחצבת הנשמה: בחינת הרצון לקבל שהוטבעה בנשמות, היא 
המבדילה אותן ו"חוצבת" אותן מן האור העליון, כי שינוי הצורה הוא 
המבדיל ברוחניים (כנ"ל אות י"ב). וענין דבר מחצבת הנשמה, היא 
בחינת מעבר שבין עולם האצילות לעולם הבריאה, שיתבאר במקומו.
%break
%letter כט
כט) מהו מטה.
%break
%letter כט
כט) מטה: הפחות במעלה מחברו נבחן שהוא למטה מחברו.
%break
%letter ל
ל) מהו מיוחד.
%break
%letter ל
ל) מיוחד: עי' לעיל במלה יחיד.
%break
%letter לא
לא) מהי מלכות דא"ס.
%break
%letter לא
לא) מלכות דא"ס: היא בחינת הרצון לקבל הנמצא בהכרח שם.
%break
%letter לב
לב) מהו מלמעלה למטה.
%break
%letter לב
לב) ממעלה למטה: היינו מבחינה א' עד בחינה ד': כי בחינה ד' 
שנשארה בלי אור נבחנת למטה מכל המדרגות, וכל שהרצון לקבל 
שלו קלוש יותר נבחן ליותר עליון עד שבחינה א' נבחנת שהיא למעלה 
מכולם.
%break
%letter לג
לג) מהו ממלא.
%break
%letter לג
לג) ממלא: שאין שם בחינת חסרון כל שהוא, ולא יצוייר להוסיף שם 
משהו לשלימות.
%break
%letter לד
לד) מהו מעלה מטה.
%break
%letter לד
לד) מעלה מטה: החשוב ביותר נבחן לבחינת "מעלה", והגרוע 
לבחינת "מטה".
%break
%letter לה
לה) מהו מקום.
%break
%letter לה
לה) מקום: הרצון לקבל שבנאצל הוא ה"מקום" אל כל השפע והאור 
שבו.
%break
%letter לו
לו) מהו מרובע.
%break
%letter לו
לו) מרובע: המדרגה הכוללת בתוכה כל ד' הבחינות שברצון.
%break
%letter לז
לז) מהו משולש.
%break
%letter לז
לז) משולש: הוא מדרגה שבה רק ג' הבחינות הראשונות של הרצון.
%break
%letter לח
לח) מהו נוגע.
%break
%letter לח
לח) נוגע: אם שינוי צורתה של המדרגה מן השורש אינו ניכר כל כך 
עד להפרידה מהשורש, נבחנת שהיא "נוגע" בשורש. והוא הדבר בין 
מדרגה לחברתה.
%break
%letter לט
לט) מהי נקודה אמצעית.
%break
%letter לט
לט) נקודה אמצעית: בחינה ד' שבא"ס ב"ה נקראת כן, על שם 
אחדותה עם אור א"ס ב"ה.
%break
%letter מ
מ) מהו סוף.
%break
%letter מ
מ) סוף: הסוף וסיום של כל נאצל נעשה ע"י כח העיכוב שבבחי' ד', 
שהאור העליון פוסק מלהאיר שם משום שאינה מקבלתו.
%break
%letter מא
מא) מהם עגול, עגולים.
%break
%letter מא
מא) עגול: אם אין הבחן מעלה מטה בין ד' הבחינות שברצון לקבל 
נבחן ל"עגול" (דהיינו בדומה לתמונה עגולה גשמית, שאין הבחן 
מעלה ומטה נוהג בה). 
%break
וד' הבחינות מכונות משום זה, ד' עגולים כדוריים זה בתוך זה, שאי 
אפשר להכיר ולהבחין ביניהם בחינות מעלה ומטה.
%break
%letter מב
מב) מהו עליון.
%break
%letter מב
מב) עליון: היינו החשוב יותר.
%break
%letter מג
מג) מהו פירוד.
%break
%letter מג
מג) פרוד: ב' מדרגות שאין ביניהן השתוות הצורה משום צד, נבחנות 
לנפרדות זו מזו לגמרי.
%break
%letter מד
מד) מהו פנוי.
%break
%letter מד
מד) פנוי: הוא מקום המוכן לקבל תיקונים ושלימות.
%break
%letter מה
מה) מהו פשוט.
%break
%letter מה
מה) פשוט: שאין בו הבחן מדרגות וצדדים.
%break
%letter מו
מו) מהו צמצום.
%break
%letter מו
מו) צמצום: הכובש את רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל 
אעפ"י שמשתוקק מאד לקבל, נקרא שמצמצם עצמו.
%break
%letter מז
מז) מהו קו.
%break
%letter מז
מז) קו: מורה שיש בו הבחן מעלה ומטה מה שלא היה מקודם לו, גם 
מורה, שהארתו מועטת מאד בערך הקודם.
%break
%letter מח
מח) מהו קרוב.
%break
%letter מח
מח) קרוב: כל שצורתו קרובה ושוה יותר לחברו, נבחן לקרוב אליו 
ביותר.
%break
%letter מט
מט) מהו ראש.
%break
%letter מט
מט) ראש: אותו החלק שבנאצל המשתוה ביותר לצורת השורש, 
נקרא "ראש".
%break
%letter נ
נ) מהו רוח.
%break
%letter נ
נ) רוח: אור החסדים נקרא רוח.
%break
%letter נא
נא) מהו רצון פשוט.
%break
%letter נא
נא) רצון: עי' ח"א הסת"פ אות כ"ה.
%break
%letter נב
נב) מהו שם.
%break
%letter נב
נב) שם: השמות הקדושים המה ביאורים, איך האורות המרומזים 
בהם באים בהשגה באופן, שהשם של המדרגה מבאר דרכי ההשגה 
שבאותה מדרגה.
%break
%letter נג
נג) מהו תוך.
%break
%letter נג
נג) תוך: המקבל בתוכו, נבחן שהאור מדוד ומוגבל בכלי. והמקבל 
מחוצה לו, נבחן שאינו עושה שום גבול על האור שמקבל.
%break
%letter נד
נד) מהי תנועה.
%break
%letter נד
נד) תנועה: כל חידוש צורה נבחן לתנועה רוחנית, על שם שנבדלה מן 
הצורה הקודמת ויצאה בשם לעצמה. בדומה לחלק הנבדל מדבר 
גשמי שמתנענע ויוצא לו ממקומו הקדום.
%break
%H לוח השאלות והתשובות לענינים
%break
%letter נה
נה) מה המה המושגים המושללים מחכמת הקבלה.
%break
%letter נה
נה) אין כאן בחכמה הזאת מראשה עד סופה אפילו מלה אחת שיהיה 
בה מושג מוחשי או דמיוני, כגון מקום וזמן ותנועה וכדומה, וגם 
ההעדר אינו נוהג ברוחניים. 
%break
וכל שינוי צורה אין הפירוש שנעדר מצורה ראשונה, אלא שהצורה 
הראשונה נשארה במקומה בלי שינוי כל שהוא, ואז שינוי הצורה 
שקנה עכשיו נתוסף על צורתו הא'.
%break
%letter נו
נו) מהי השפה הרגילה בחכמת הקבלה.
%break
%letter נו
נו) שפה זאת היא "שפה של ענפים" המראים על שרשיהם העליונים: 
כי אין לך אפילו עשב מלמטה, שאין לו שורש למעלה, וע"כ מצאו להם 
חכמי הקבלה, שפה מוכנה לרמז בענפים וללמד על שרשיהם 
העליונים.
%break
%letter נז
נז) מהו המבדיל והמפריד ברוחני.
%break
%letter נז
נז) שינוי הצורה מבדיל ומרחיק הרוחניים זה מזה.
%break
%letter נח
נח) מהו המקור של ה"רצון לקבל".
%break
%letter נח
נח) הרצון להשפיע שבאור העליון, הוא המחייב את הרצון לקבל 
בנאצל.
%break
%letter נט
נט) במה יוצא האור מכלל מאציל להיות נאצל.
%break
%letter נט
נט) בסיבת צורת הרצון לקבל, המתחדש עם האור העליון בהיותו 
רוצה להשפיע, יצא החלק הזה שנתחדש, מבחינת מאציל, ובא 
לבחינת נאצל.
%break
%letter ס
ס) מהו החומר הראשון של כל נאצל.
%break
%letter ס
ס) הצורה שנתחדשה ויצאה בבחינת "יש מאין" דהיינו ה"רצון לקבל" 
הנמצא בכל מהות, הוא "החומר הראשון" לכל נאצל ולכל מהות. ולא 
עוד, 
%break
אלא כל מה שישנו בנאצל או במהות יותר מהחומר הזה, הרי הוא 
נבחן לבחינת אור ושפע הנמשך מאור עליון בבחינת "יש מיש" ואינו 
כלל מבחינת הנאצל והנברא. 
%break
ואין לתמוה איך צורה נעשית לחומר? כי כן הוא אפילו בגשמיות, 
שדרכנו לקבוע את הצורה הראשונה של המהות לבחינת חומר 
ראשון, 
%break
משום שאין השגה תופסת כלל בשום חומר, במציאות כולה, בהיות 
החושים שלנו תופסים רק מקרים בחומר, שהם צורות המתגלגלות 
ובאות בחומר הראשון.
%break
%letter סא
סא) מאימתי נקרא נאצל.
%break
%letter סא
סא) תיכף בתחילת התרקמות הרצון לקבל בנאצל, דהיינו הנקרא 
בחינה א' שברצון, הנה כבר יצא מכלל מאציל להיות נאצל.
%break
%letter סב
סב) הרוחני, שקיבל לתוכו שינוי צורה, שע"כ נפרש ממנו אותו החלק 
ויצא לבחינה אחרת כנודע. האם הפסיד הרוחני משהו בגלל זה.
%break
%letter סב
סב) אין העדר והפסד נוהגים ברוחניים, ואין החלק הנפרש מחמת 
שינוי צורה מפסיד ומפחית באור העליון כלום, בדומה למדליק נר מנר 
שאין הראשון נחסר. ולפיכך כל שינוי צורה הוא תוספת על הראשונה.
%break
%letter סג
סג) כיצד, ואצל מי, נבחנים כל מיני ריבוי הצורות והשינויים 
שבעולמות.
%break
%letter סג
סג) כל הריבויים והשינויים נעשים רק בהתפעלותם וקבלתם של 
הכלים מאורו ית', אבל האור העליון ביחסו לעצמו נמצא במצב מנוחה 
מוחלטת, כלומר, בלי שינוי ובלי חידוש כל שהוא.
%break
%letter סד
סד) כיצד מצוירות התחדשות ותנועה באור.
%break
%letter סד
סד) אין שום תנועה, דהיינו חידוש, באור העליון, אלא אותו החלק 
המקובל לנאצל מן האור העליון (שהוא ע"ד מדליק נר מנר ואין הא' 
חסר) הוא, 
%break
"המתחדש ומתרבה לפי חידושי הצורות שבכלים", שכל אחד מקבל 
לפי מידת הרצון לקבל שבו, שבחינותיהן משתנות זו מזו ומשתלשלות 
זו מזו עד אין שיעור ואין קץ.
%break
%letter סה
סה) כיצד נכללים באחדותו ית' הפשוטה, כל מיני ריבוי הצורות 
וההפכים, הנמשכים ממנו ית' בעולמות.
%break
%letter סה
סה) עי' בהסתכלות פנימית דף י"ט ד"ה עתה ודף כ', ובדף כ"ד ד"ה 
ועכשיו.
%break
%letter סו
סו) על ידי מי ומה נמשך הקו מא"ס ב"ה.
%break
%letter סו
סו) המסך, שפירושו כח העיכוב שנעשה על בחינה ד' לאחר הצמצום 
שלא לקבל עוד בתוכה, הוא שגרם ליציאת הקו מא"ס ב"ה. שהרי 
האור העליון אינו מקבל שינוי לעולם, ומאיר לאחר הצמצום כמקודם 
הצמצום, אלא המסך הנ"ל גרם עתה, 
%break
שלא יתקבל מהאור העליון אלא בג' בחינות הרצון, שמידתן קטנה 
מאד בערך קבלת בחינה ד' שבא"ס ב"ה, ולפיכך קיבל רק קו דק של 
אור בערך גודל האור שבא"ס ב"ה.
%break
%letter סז
סז) הנשתנה משהו אחר הצמצום גם בא"ס ב"ה.
%break
%letter סז
סז) אע"פ שבחינה ד' שבא"ס ב"ה צמצמה את עצמה, עם כל זה, אין 
כאן ענין של פושט צורה ולובש צורה אחר העדרה של הראשונה, 
כנוהג בגשמיים, 
%break
אלא יש כאן ענין של תוספת צורה חדשה על הצורה הראשונה והצורה 
הראשונה לא זזה אף משהו, משום שאין מקרה ההעדר נוהג בשום 
דבר רוחני. 
%break
ולפיכך כל החידוש הזה של הסתלקות האור וכח העיכוב שנעשה 
בבחי"ד שלא לקבל בתוכה, נבחן לעולם אחר חדש ומיוחד לעצמו, 
שנתוסף עתה על האור א"ס ב"ה הנשאר בקדמותו בלי שום שינוי כל 
שהוא. וכזה תקיש לכל חידושי צורות הנפעלים בתוך הרוחניים.
%break
%letter סח
סח) מאימתי נתגלתה העביות שבבחי"ד.
%break
%letter סח
סח) מביאת הקו מא"ס ב"ה, שהמסך עכב אותו מלהאיר בבחינה ד', 
אז ניכרת העביות שבה כי נשארה בלי אור.
%break
%letter סט
סט) מה הן ד' הבחינות שברצון לקבל.
%break
%letter סט
סט) מתחילה מתפשט ויוצא האור מהמאציל בבחינת אור דחכמה, 
שהוא כללות חיותו השייכת לאותו הנאצל, ובו בחינה א' שברצון 
לקבל, ונקרא התפשטות א' או בחינה א'. 
%break
ואחר כך מתגבר באור ההוא בחינת הרצון של השפעה, שהתגברות 
הרצון הזה ממשיכה אור דחסדים מהמאציל, וזה נקרא התגברות א' 
או בחינה ב'. 
%break
ואחר כך מתפשט אור דחסדים ההוא התפשטות גדולה דהיינו 
בהארת חכמה, וזה נקרא התפשטות ב' או בחינה ג'. 
%break
ואח"כ חוזר ומתגבר באור ההוא הרצון לקבל הכלול באור 
מהתפשטות א' כנ"ל, ובזה נשלם הרצון לקבל על גדלותו ושלימותו 
וזה נקרא התגברות ב' או בחינה ד'.
%break
%letter ע
ע) מה הן ד' האותיות של הויה.
%break
%letter ע
ע) היוד של הויה, היא בחינת התפשטות א' של האור הנקרא בחינה 
א'. ה' ראשונה של הויה, היא בחינת התגברות א' שבאור הנקראת 
בחינה ב'. ו' של הויה היא התפשטות ב' של האור, הנקראת בחינה ג'. 
ה' אחרונה של הויה, היא התגברות ב' שבאור הנקראת בחינה ד'.
%break
%letter עא
עא) מהו הראש העליון של הקו הנוגע בא"ס ב"ה.
%break
%letter עא
עא) עי' לעיל אות מ"ט.
%break
%letter עב
עב) מהי המחשבה היחידה, הכוללת את כל מיני הצורות וההפכים 
שבכל המציאות כולה.
%break
%letter עב
עב) היא המחשבה של "להנות לנבראיו".
%break
%letter עג
עג) מהיכן, חכמי הקבלה מתחילים לעסוק.
%break
%letter עג
עג) כל המדובר בחכמת הקבלה, הוא רק בהתפשטות האור מעצמותו 
ית', אמנם בעצמותו ית' אין לנו שום הגה ומלה כלל.
%break
%letter עד
עד) מה הם ב' העיקרים הכוללים הכל.
%break
%letter עד
עד) העיקר הא', הוא מה שכללות המציאות שלפנינו, כבר קבועים 
וקיימים באין סוף ב"ה בכל שלימותם האחרונה וזה נקרא אור א"ס. 
%break
העיקר הב', הם ה' העולמות, שנקראים: אדם קדמון, אצילות, בריאה, 
יצירה, עשיה, המשתלשלים ממלכות דאין סוף לאחר הצמצום. וכל 
שישנו בעיקר הב' הוא נמשך מעיקר הא'.
%break
%letter עה
עה) מהו הפירוש של "הוא ושמו אחד".
%break
%letter עה
עה) "הוא" מורה על האור שבא"ס ב"ה, "שמו" מורה על הרצון לקבל 
שבא"ס ב"ה המכונה מלכות דא"ס, "אחד" מורה שאין שינוי צורה כל 
שהוא נבחן שם בין אור שה"ס "הוא" לבין הכלי שה"ס "שמו", אלא 
כולו אור.
%break
%letter עו
עו) מהו השם "אין סוף".
%break
%letter עו
עו) מטרם הצמצום נקרא בשם "אין סוף", להורות, כי שמה לא יצוייר 
סוף וסיום כלל, להיות גם בחינה ד' מקבלת את האור, וא"כ אין שום 
סיבה שמה להפסקת האור להתהוות סוף וסיום.
%break
%letter עז
עז) מה נמשך מהרצון לקבל הכלול בא"ס.
%break
%letter עז
עז) בריאת העולמות וכל מלואם. כי ע"כ צמצם את עצמו בבחינה ד' 
שבו כדי לגלות העולמות האלו עד לעוה"ז, אשר כאן יש אפשרות 
להפך את צורת הקבלה על צורת השפעה.
%break
%letter עח
עח) מהי הסיבה לצמצום האור.
%break
%letter עח
עח) דבר הקישוט שראתה המלכות דא"ס להשואת הצורה ליוצרה, 
שאפשר שתתגלה רק ע"י בריאת העולמות, מחמת זה צמצמה את 
עצמה.
%break
%letter עט
עט) איזו בחינת קבלה תחשב לבחינת השפעה.
%break
%letter עט
עט) המקבל רק משום הרצון להשפיע נחת רוח לנותן.
%break
%letter פ
פ) לתכלית מה נעשה הצמצום.
%break
%letter פ
פ) כדי להפך צורת הקבלה לצורת השפעה.
%break
%letter פא
פא) למה נסתלק האור מהנקודה האמצעית, ושוב לא חזר.
%break
%letter פא
פא) עי' או"פ ח"א פ"א מ' והסת"פ אות כ"ב ד"ה ועכשיו.
%break
%letter פב
פב) למה לא נעשה בחינת סוף על ידי הצמצום.
%break
%letter פב
פב) משום שהצמצום לא היה מטעם שינוי צורה שנראתה ברצון 
לקבל, שרצה לתקנה, אלא רק מחמת קישוט בעלמא בלי שום צורך 
וחיוב.
%break
%letter פג
פג) למה נסתלק האור בעת הצמצום מכל ד' הבחינות.
%break
%letter פג
פג) משום שאין מקצת נוהג ברוחניות.
%break
%letter פד
פד) למה לא הוכרו ד' הבחינות במדרגות זו למטה מזו בעת הצמצום 
מטרם ביאת הקו.
%break
%letter פד
פד) בטרם הארת הקו, עדיין לא היתה נבחנת בחינה ד' בעצמה 
לעבה ושפלה, כנ"ל אות פ"ג, וע"כ אין ענין שתתרשמנה המדרגות 
בשבילה.
%break
%letter פה
פה) למה לא נתעבתה בחי"ד תיכף עם צמצום האור, אלא, שנשארו 
כל ד' הבחינות בהשואה אחת.
%break
%letter פה
פה) משום שהצמצום לא היה מפאת שינוי הצורה.
%break
%letter פו
פו) איזו בחינה נשארת ריקה מאור.
%break
%letter פו
פו) רק בחינה ד' בלבדה.
%break
%letter פז
פז) מתי תתמלא גם בחי"ד מהאור העליון.
%break
%letter פז
פז) בעת שכלי הקבלה יקנו צורת השפעה.
%break
%letter פח
פח) מהו הגורם לבריאת העולמות.
%break
%letter פח
פח) הרצון לקבל הנמצא שם בהכרח היה בו החפץ להתקשט 
ולהדמות לצורת האור לגמרי, וזה נעשה ל"גורם" לבריאת העולמות.
%break
%letter פט
פט) מהו החפץ הנרצה מתורה ומע"ט.
%break
%letter פט
פט) להפך כלי הקבלה שיהיו על מנת להשפיע.
%break
%letter צ
צ) מהי הסגולה של גילוי השמות הקדושים.
%break
%letter צ
צ) סגולתם היא ביחוד, להפך צורת הקבלה להשפעה.
%break
%letter צא
צא) איך מתגלים השמות הקדושים.
%break
%letter צא
צא) על ידי העמל בתורה ובמעשים טובים.
%break
%letter צב
צב) מהו גמר התיקון.
%break
%letter צב
צב) כשיוחזרו כלי הקבלה לצורת ההשפעה.
%break
%letter צג
צג) מהו השורש של הקלקולים כולם.
%break
%letter צג
צג) שינוי הצורה הנמצא ב"רצון לקבל" מן המאציל.
%break
%letter צד
צד) למה אי אפשר להפך כלי הקבלה להשפעה זולת כאן בעוה"ז, ולא 
בעולמות עליונים.
%break
%letter צד
צד) קלקול ותיקון בנושא אחד, נוהג רק בעוה"ז.
%break
%letter צה
צה) מה הן ב' הבחינות שבאור.
%break
%letter צה
צה) אור החכמה ואור החסדים.
%break
%letter צו
צו) מה כלול בהתפשטות האור מהמאציל.
%break
%letter צו
צו) הרצון להשפיע והרצון לקבל.
%break
%letter צז
צז) איזה אור מתגלה עם התגברות ה"רצון להשפיע".
%break
%letter צז
צז) אור החסדים.
%break
%letter צח
צח) מה המה ב' האורות הכלולים בכל נאצל.
%break
%letter צח
צח) אור החכמה ואור החסדים.
%break
%letter צט
צט) למה אור החסדים שפל מאור החכמה.
%break
%letter צט
צט) משום שנמשך על ידי התגברות רצונו של הנאצל.
%break
%letter ק
ק) מתי נגמר כלי הקבלה.
%break
%letter ק
ק) אחר שנגלתה בחינה ד' שברצון שהיא גדלות הרצון לקבל.
%break
%letter קא
קא) מהו ההפרש בין המקבל מתוכו אל המקבל מחוצה לו כמו בא"ס 
ב"ה.
%break
%letter קא
קא) המקבל בתוכו, הכלי מגביל במידתו את האור שמחזיק. והמקבל 
מחוצה לו, אין הכלי מגביל האור שמחזיק, והוא בלי קצבה.
%break
%letter קב
קב) מהן ספירות העיגולים.
%break
%letter קב
קב) כשאין הבחן בין מעלה ומטה בין ד' הבחינות שברצון נבחנות לד' 
עיגולים זה בתוך זה כגלדי בצלים.
%break
%letter קג
קג) למה אינן נבחנות המדרגות בעגולים בזו למטה מזו בטרם ביאת 
הקו.
%break
%letter קג
קג) כי הצמצום לא היה מחמת פחיתות שינוי הצורה.
%break
%letter קד
קד) היש ענין רע ב"רצון לקבל" מעצם בריאתו.
%break
%letter קד
קד) אין בו שום פחיתות מעצם בריאתה, וגם לא היתה מתגלה בו 
שום פחיתות לולא היה עליה הצמצום.
%break
%letter קה
קה) מהי המשמעות של המשכה בלתי ישרה מן המאציל.
%break
%letter קה
קה) עי' בהסת"פ אות י"ט ד"ה אמנם.
%break
נשלם בע"ה חלק הראשון
%break