ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book נכנסים להיכל המלך
%break
%H נכנסים להיכל המלך 
%break
%letter 1
1. עיקר מה שהאדם צריך להשתוקק בחיים שלו, הוא להתדבק בו 
יתברך, כי האדם צריך לצייר לעצמו, שאין דבר חשוב יותר בעולם 
מלהיות בהיכל המלך, 
%break
לכן ע"י השתוות הצורה, כמו שאמרו חז"ל, על הדבק במדותיו "מהו 
רחום אף אתה רחום", ובזה האדם נכנס בהיכל המלך, וזוכה כל פעם 
לדבר עם המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 2
2. יש הולך שעוד גרוע מיושב ובטל. והוא, המטה מהדרך, כי דרך 
האמת הוא קו דק מאד, שעליו פוסעים והולכים, עד שבאים להיכלא 
דמלכא [להיכל המלך]. וכל מי שמתחיל ללכת בתחילת הקו צריך 
שמירה מעולה, שלא יטה לימין הקו או לשמאלו, אפילו כחוט השערה, 
%break
כי אם בתחילה הנטיה היא כחוט השערה, אפילו אחר כך הולך ישר 
באמת, אבל כבר לא יבוא בשום אופן, להיכלא דמלכא [להיכל המלך], 
משום שאינו דורך על הקו האמיתי.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ז)
%break
%letter 3
3. כל השכר המקווה מהשי"ת וכן מטרת כל הבריאה הוא דביקות 
השי"ת בסוד "מגדל מלא מכל טוב ואין לו אורחין", והוא מקובל 
לדבקים בו יתברך באהבה.
%break
וזה ברור שתחילה יוצאים מבית אסורים שהוא יציאה מעור גופו על 
ידי השפעה לזולתו, ואחר כך באים להיכל המלך שהוא הדביקות בו 
על ידי הכוונה להשפיע נחת רוח ליוצרו.
%break
ולפיכך עיקר המצוות הם בין אדם לחבירו. והמעדיף מקודם את 
המצוות שבין אדם למקום דומה לעולה על מדרגה ב' מטרם שעלה על 
מדרגה הא', כי ברור שישבור את רגליו.
%S (בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")
%break
%letter 4
4. האדם צריך לתת תשומת לב על זה, ולהאמין, שה' מטפל עמו, 
ומדריכו ללכת בהמסלול המוביל להיכל המלך. נמצא, שהוא צריך 
לשמוח בזה, שה' משגיח עליו, ונותן לו גם הירידות. 
%break
כלומר, שהאדם צריך להאמין, כמו שהאדם יכול להבין, שה' נותן לו 
את העליות, שזה בודאי אין האדם יכול לומר, שהוא בעצמו מקבל את 
העליות, אלא שה' רוצה לקרב אותו, לכן הוא נותן לו העליות.
%break
כמו כן האדם צריך להאמין, שגם הירידות נותן לו ה', בגלל זה שהוא 
רוצה לקרבו. לכן כל עשיה ועשיה, שיש לו באפשרותו לעשות, הוא 
צריך לעשות זה, כאילו הוא היה נמצא במצב עליה. לכן זה שהוא 
מתגבר משהו בזמן הירידה, זה נקרא אתערותא דלתתא. 
%break
וכל פעולה שהוא עושה, ומאמין שכך הוא רצונו ה', מזה עצמו הוא 
זוכה להתקרבות יותר גדולה, היינו שהאדם בעצמו מתחיל להרגיש, 
שה' קירב אותו.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מתי האדם צריך להשתמש עם גאווה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 5
5. בהיכל המלך נותנים לכנס לאלו אנשים, שרוצים לעבוד בעמ"נ 
להשפיע. ובזמן שהאדם עובד בעמ"נ להשפיע, לא חשוב לו מה שהוא 
מרגיש בעצמו בעת עבודה. 
%break
אלא אפילו במצב, שהוא רואה צורה של שחור, אין הוא מתפעל מזה, 
אלא רק הוא רוצה, שה' יתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל המכשולים. 
%break
זאת אומרת, אין הוא מבקש, שה' יתן לו צורה של לבן, אלא שיתן לו 
כח, שיוכל להתגבר על כל ההסתרים.
%S (בעל הסולם, שמעתי, מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 6
6. מלך, שחשק לבחור לעצמו, כל אוהביו הנאמנים לו ביותר 
שבמדינה, ולהכניסם לעבודתו בהיכלו פנימה. מה עשה, נתן צו גלוי 
במדינה, שכל הרוצה כקטן כגדול, יבא אליו לעסוק בעבודות הפנימיות 
שבהיכלו. 
%break
אבל העמיד מעבדיו שומרים רבים, על פתחו של ההיכל, ובכל 
הדרכים המובילים להיכלו. וציווה אותם להטעות בערמה את כל 
המתקרבים להיכלו, ולהדיחם מהדרך המוביל להיכל.
%break
וכמובן, שכל בני המדינה התחילו לרוץ להיכל המלך. אמנם, נידחו 
בערמת השומרים החרוצים. ורבים מהם התגברו עליהם, עד 
שהצליחו להתקרב אל פתח ההיכל. 
%break
אלא ששומרי הפתח היו חרוצים ביותר. ומי שהוא שהתקרב אל 
הפתח, הסיתו אותו והדיחו אותו במזימה רבה, עד ששב כלעומת 
שבא. וכן חזרו ובאו ושבו, ושוב התחזקו וחזרו ובאו ושבו, וכן חזרו 
חלילה כמה ימים ושנים, עד שנלאו מלנסות יותר. 
%break
ורק הגבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את 
השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תיכף לקבל פני המלך, שמינה כל 
אחד על משמרתו המתאימה לו.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קל"ג)
%break
%letter 7
7. כשהאדם מתגבר על הקושיים וההפרעות, אז לא בקלות יכולים 
לדחות אותו, אלא ביד חזקה. ואם האדם מתגבר גם על היד חזקה, 
ובשום אופן לא רוצה לזוז ממקום הקדושה, ורוצה דוקא להדבק בו ית' 
באמת, ורואה שדוחים אותו, 
%break
אז האדם אומר, ש"חימה שפוכה עליו", אחרת היו נותנים לו להכנס, 
אלא ש"חימה שפוכה עליו" מצד ה', לכן לא נותנים לו להכנס להיכל 
המלך ולהדבק בו ית'.
%break
נמצא, שמטרם שהאדם לא רוצה לזוז ממקומו, אלא הוא מתפרץ 
ורוצה להכנס, לא שייך לומר שמרגיש, ש"חימה שפוכה שורה עליו". 
אלא אחרי כל הדחיות, שדוחים אותו, והוא לא זז ממקומו, היינו שכבר 
נגלה עליו את היד חזקה וחימה שפוכה, אז יקויים "אמלוך עליכם". 
%break
כי רק ע"י התפרצות והתאמצות גדולה, מתגלה אליו את המלכות 
שמים, וזוכה להכנס פנימה בהיכל המלך.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ע'. "ביד חזקה ובחימה שפוכה")
%break
%letter 8
8. בזמן שהאדם יודע שהוא מלוכלך, אזי אין לו העזה וחוצפה להכנס 
בהיכל המלך. ולכן קשה לאדם, בזמן שהוא רואה וזוכר את מעשיו 
הרעים, שהם נגד רצונו של המלך, לעסוק אז בתורה ומצות. ומכל 
שכן, שיבקש מהמלך, שהוא רוצה להתדבק ולהאחד בו.
%break
לכן צריך כפרה. היינו, שלא יראה את מצבו הדל, איך שהוא בתכלית 
השופלות, ולא יזכור את מצבו, בכדי שיהא לו מקום לקבל שמחה, 
היינו ע"י שיוכל לעסוק בתורה ועבודה. 
%break
ואז, כשיהיה לו שמחה, אזי יהיה לו מקום לבקש שיתחבר עם המלך.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". רל"ג. "ענין מחילה סליחה וכפרה")
%break
%letter 9
9. אמר אאמו"ר זצ"ל, הזמן של עניית התפלה, שהאדם יקבל רשות 
כניסה, לכנס להיכל המלך, שה' יקרב אותו אליו ושיזכה לדביקות ה', 
הוא דוקא בזמן שאדם רואה, שמצד עצמו הוא אבוד, ואין בכוחו 
לעשות שום מעשה. 
%break
אז האדם נותן תפלה אמיתית, היות שהאדם רואה פשוט שהוא רשע. 
כלומר, שאין לו אחיזה בקדושה.
%break
ומשום יוצא, כשהאדם בא לידי ירידה, לא להתפעל, ולברוח 
מהמערכה. אלא אדרבה, אז הוא הזמן האמיתי לתת תפלה אמיתית 
מעומק הלב.
%S (הרב"ש. מאמר 10 "מהו הד' מידות בהולכי בית המדרש, בעבודה" 1988)
%break
%letter 10
10. מטבע האדם, הדואג לפניו יתברך, שרואה את עצמו מלא 
חסרונות, שבזה כוחו יפה להתפלל תמיד על מילוי חסרונותיו. אמנם 
אינו יכול להודות ולשבח לפניו יתברך, כי אין לו לדעתו על מה להודות 
ולשבח. 
%break
וכן לאידך גיסא, אם מתעצם להודות ולשבח את בוראו על מידת טובו 
המרבה אליו בכל יום ותמיד, הרי בהכרח שמרגיש הספקה במצבו, 
ושוב אינו יכול להתפלל ולהתמרמר כל כך לפניו יתברך על חסרונותיו. 
%break
ואומר הזה"ק, ש"מעלתם של אלו הצדיקים היה, כי היו נשלמים מב' 
הצדדים. ולפיכך זכו להכנס להיכל ההוד שבגן עדן". 
%break
נמצא לפי זה, שהאדם צריך ללכת בב' הקוים, אף על פי שהם 
בסתירה זה לזה, שדוקא על ידי זה זוכים להכנס בהיכל המלך.
%S (הרב"ש. מאמר 23 "מהו שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 11
11. היות שרוצים מלמעלה שהאדם יתקדם, ולעלות על הדרך 
המביאה להכנס להיכל המלך, ששם בהיכל המלך כולם עובדים רק 
בעל מנת להשפיע לה', והאדם בזמן העליה בנה את יסוד היהדות 
שלו על בסיס שהרגיש טעם בעבודה, שזה בסיס של שלא לשמה, 
%break
לכן מביאים את האדם לידי איזו מחשבה זרה. ואז האדם בא לידי 
נסיון, היינו לומר, שדוקא אם ה' יתן לי איזה טעם, שהרצון לקבל 
ירגיש זאת, אני מסוגל להיות עובד ה'. 
%break
אבל סתם למעלה מהדעת, היינו בזמן שאין לי שום הרגשה, איך אני 
יכול לעשות משהו. זה נקרא, ש"שולחים לאדם איזה נסיון", בכדי 
שהאדם יראה, שכל עבודתו בנויה על הרצון לקבל. 
%break
ואז ירגיש איך שהוא מרמה עצמו בעבודת ה'. ואז יש לו מקום 
להתפלל לה', שה' יתן לו כח, שיהיה בידו לעבוד רק בעל מנת 
להשפיע ולא לתועלת עצמו.
%S (הרב"ש. מאמר 43 "מהו לא תיטע לך אשרה אצל מזבח, בעבודה" 1990)
%break
%letter 12
12. אמר בשם הבעש"ט, שלפני המעשה האדם צריך לומר "אם אין 
אני לי מי לי". ולאחר המעשה, האדם צריך לומר ש"הכל הוא 
בהשגחה", 
%break
כלומר שה' נתן לו מחשבה ורצון לעשות משהו בתו"מ, והוא בחר בו 
לאו דוקא מכל העמים, בכדי לתת לו מחשבה ורצון, לשרת אותו, היינו 
לשמור את התו"מ, אלא אפילו בעם ישראל עצמו, הוא בחר בו משאר 
אנשים לתת לו מקום שישמש אותו.
%break
והגם שזהו שרות קטן, היינו שנתן לו לעבוד מחוץ להיכלו, שנקרא, 
שלא לשמה, ולהכנס לתוך ההיכל עוד לא נתן רשות, כלומר שעוד לא 
קבל רשות מה', 
%break
זאת אומרת, שעוד לא קבל מה' רצון וחשק לעבוד בעל מנת להשפיע, 
וכל מה שהוא עושה, הוא רק לתועלת עצמו, שזה נבחן, "חוץ מהיכל 
המלך", אבל אצלו גם זה לזכות גדול יחשב, מזה שבחר בו יותר 
משאר אנשים. ובזה הוא מרגיש עצמו לאיש מאושר. 
%break
ומזה האדם יכול לקבל סיפוק ולתת שבח והודאה להבורא, בזה 
שזיכה אותו וקבל אותו לעבודה.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "מה הוא האיסור לברך על שולחן ריק, בעבודה" 1989)
%break
%letter 13
13. בזמן הכנה, היינו מטרם שזוכין להכנס להיכל ה', צריך האדם 
להתרגל בכוחות דהתגברות על הרצוניות דקבלה עצמית. 
%break
והדרך הוא להתחיל בדברים קטנים, היינו, בדברים שאין לו כל כך 
הנאה ותענוג שיותר קל לוותר עליהם, ולומר, לולי שהיה מצוה לעסוק 
בדברים הללו, לא היה עושה.
%break
ואחר כך הוא הולך ומוסיף, עד שמרגיל את עצמו לוותר אפילו על 
דברים החשובים אצלו ביותר. אפילו בדברים הנוגעים עד לנפשו, הוא 
גם כן יכול לומר אם לא היה מצוה לעשות לא היה מתעסק בהם. 
%break
וכל זה הוא כדאי שיהיה גבור ומלומד במלחמה. ואז הוא זוכה להכנס 
להיכל ה', להיות בין משרתי אל.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ט)
%break
%letter 14
14. ניתן לנו ללמוד את הדברים העליונים, המכונה חכמת הקבלה, 
הוא רק בדרך סגולה, משום שהם יכולים להביא לאדם, רצון וחשק, 
להדבק בהבורא, מחמת קדושת הענינים, שמדברים משמות 
הקדושים. 
%break
מה שאם כן בתורה הנגלית, הוא צריך להאמין שכל התורה כולה, הוא 
שמותיו של הקב"ה, נמצא שהענינים האלה הם יותר מסוגלים 
(כמבואר בספר מתן תורה).
%break
וכשאדם לומד את הדברים העליונים בכדי שתביא אותו לידי 
התקרבות להקדושה, זה מביא לידי קירוב המאורות. שענינו הוא, 
שיגרום לו הלימוד הזה, שיזכה על ידי זה לבוא לכוון כל מעשיו שיהיו 
בעל מנת להשפיע, 
%break
וזה נקרא עבודה בבחינת הכנה, שמכין את עצמו שיהיה מוכשר 
להכנס להיכל המלך, ולהדבק בו יתברך.
%S (הרב"ש. 875. "ג' קווים - ד'")
%break
%letter 15
15. מטרם שהאדם סיגל לעצמו שיהיה מוכן לקבל שלמות אין הוא 
יכול לראות את שיעור הדרך שכבר עבר בדרכו למטרת השלמות, כי 
רק בגמר עבודתו הוא יכול לראות ולא באמצע, מטעם שלא יוכל לקבל 
את שפעו ית' מטרם שיש לו כלים שלמים המוכנים לזה. 
%break
לכן אנחנו צריכים לחזק את עצמנו ולומר שכבר אנחנו עומדים קרוב 
להיכל המלך, 
%break
כי כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול ויכול להיות שעוד מעט 
נראה שהפתח פתוח לפנינו ונזכה להכנס ולהשתעשע עם המלך.
%S (הרב"ש. אגרת ס"ה)