ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים ל
%book להיות שותפים לבורא
%break
%H להיות שותפים לבורא 
%break
%letter 1
1. כתוב בזה"ק (הקדמת ספר הזהר, אות ס"ז) וזה לשונו "ולאמר 
לציון, עַמי, אל תקרי, עַמי אתה, אלא, עִמי אתה, עם עין חרוקה. 
שפירושו, להיות שותף עִמי. מה אני עשיתי שמים וארץ בדברי, אף אתה כך. 
%break
זאת אומרת, אני התחלתי את הבריאה בזה שבראתי את הרצון 
לקבל, ואתה צריכים לגמור, היינו לתת על הרצון לקבל כוונה בעל 
מנת להשפיע. וזה נקרא שותפות".
%break
נמצא, שעיקר שותפות נובעת מכח הצמצום וההסתר, שנעשה על 
הכלי קבלה. כלומר, שנסתלק האור מכח תיקון הצמצום. 
%break
אלא ע"י התיקון, הנקרא "בעל מנת להשפיע", שוב יכול האור להאיר, 
כפי שיעור שיש בהכלי רצון להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 45 "מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 2
2. ענין דרש של שותף יכולים לפרש בין אדם לחבירו גם כן. היות 
שמזה יצא אח"כ, שגם העולם כולו יקבלו את הכף זכות. נמצא, 
שעשה טובה בין אדם לחבירו, בזה שגרם להעולם כולו, שיגיעו לקבל 
הטוב והעונג, במה שישנו במטרת הבריאה.
%break
נמצא, שהוא נעשה שותף להקב"ה, בזה שעל ידו יהיה הסיוע, שכולם 
יבואו אח"כ לקבל מטרת הבריאה. נמצא, שהוא נעשה שותף עם 
הקב"ה, כמו שכתוב 
%break
"אני התחלתי את הבריאה, בזה שרוצה לתת טוב ועונג, וישראל הם 
משתדלים, שהמטרה תצא לפועל, בזה שעושים כלים, שיהיו 
מוכשרים לקבל את השפע העליון בלי שום פגם, הנקרא "נהמא דכסופא".
%S (הרב"ש. מאמר 11 "פורים, שהמצוה עד דלא ידע" 1987)
%break
%letter 3
3. אמרו "כאילו נעשה שותף למעשה בראשית". ויש להבין, מה מרמז 
לנו, בזה שאומרים "כאילו". והענין הוא, כי מצד האור, שהוא הטוב 
ועונג, בטח רק הבורא נותן, ובזה אין שייך לומר שותפות. אלא על 
הכלי, שם שייך לומר שותפות. 
%break
היות שהבורא נותן הרצון לקבל וההשתוקקות לקבל תענוג, והנבראים 
נותנים חציה השני של הכלי, שהיא הרצון להשפיע. כלומר, שחלק מן 
הכלי אנו מיחסים להבורא, שהוא הרצון לקבל. 
%break
וחלק הב' של הכלי, שהוא הרצון להשפיע, אנו מיחסים זה להנבראים, 
שהנבראים עושים את זה. נמצא, בהכלי יש ב' שותפים.
%S (הרב"ש. מאמר 45 "מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 4
4. ענין שותפות, שיש להנבראים עם הבורא, כמו שכתוב בזהר 
(הקדמת הזהר אות ס"ז) וזה לשונו "ולאמר לציון עַמי אתה. אל תקרי 
עַמי, אלא עִמי אתה שפירושו, להיות שותף עִמי". 
%break
היינו כנ"ל, שהבורא נותן את הרצון לקבל, שהוא החסרון שברא, 
הנקרא "חושך", כמו שכתוב "ובורא חושך", שזה בא מכח רצונו 
להטיב. 
%break
והנבראים צריכים לתת את המסך, שע"י זה יוצאת לנו בחינת 
השתוות הצורה, שרק אז יש לנו כלים המוכשרים לקבל את השפע, 
הבא מבחינת להטיב לנבראיו. 
%break
נמצא, אשר ברא - בא מלמעלה, לעשות - בא מתחתונים.
%S (הרב"ש. מאמר 27 "מאמר התשובה" 1985)
%break
%letter 5
5. האור של עוה"ז מתוך החושך נברא, "כיתרון האור מתוך החושך" 
[...] ולכן, הנעשה שותף לבורא במעשה בראשית, הוא מוציא את 
האור מתוך החושך, 
%break
דהיינו, שמסתכל בעצמו כמה חשוך ומבוזה הוא לפני הקדושה של 
מעלה, והאיך לבוש בבגדים צואים, ובזה האור מוקף והבן.
%S (בעל הסולם. "אחור וקדם צרתני")
%break
%letter 6
6. כשהתחתונים מסוגלים לקבל את שלימות ההטבה, אז באה 
הבריאה לידי שלימותה. נמצא, שהוא נעשה שותף להקדוש ברוך 
הוא, בזה שהוא יקבל מה שהקדוש ברוך הוא רוצה לתת.
%S (הרב"ש. 160. "וכל העם נצב עליך")
%break
%letter 7
7. כל אדם, שהוא רוצה לדון את עצמו, ולראות, איך המצב שלו 
בעבודה, הוא צריך להיות דיין אמת. והגם שהוא דיין אמת, שהוא 
רואה, שכל מעשיו הם לשם שמים, אבל הדיין הזה אינו יכול להיות 
"כאילו הוא שותף להקב"ה במעשה בראשית". 
%break
היינו, שמעשה בראשית, שהוא ענין בריאת העולם, שהכוונה היתה 
בכדי להנות לנבראיו. ונעשה תיקון, בכדי שלא תהיה נהמא דכסופא, 
שהנבראים צריכים לעשות את חצי הכלי הב' כנ"ל, שהוא הכוונה בעל מנת להשפיע. 
%break
והיות שהדן דין אמת, עדיין אינו ראוי לקבל את הטוב והעונג, מסיבת 
שעדיין יש שינוי צורה בינו לבין האור, לכן הוא לא יכול להיות שותף.
%break
מה שאין כן הדיין הזה, הדן דין "אמת לאמיתו", היינו שגם הכוונה היא 
לשם שמים, שאז כבר יש תיקון את הכלי קבלה, שתהיה השתוות בין 
הכלי להאור, שאז יכול האור לבוא בכלי ההוא, הדיין הזה הוא נעשה שותף. 
%break
מטעם כנ"ל, שהוא נתן את השותפות של הכלי, היינו הרצון להשפיע, 
השורה על הכלי של רצון לקבל, הנקרא "מקבל בעל מנת להשפיע".
%S (הרב"ש. מאמר 45 "מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 8
8. מוכרחין ללכת תמיד במצב של טוב, היינו שחי בעולם שכולו טוב, 
וכל מה שהוא מרגיש - הכל הוא לטובה. בזמן שאנשים עושים לו 
איזה דבר רע בלי כל סיבה, אלא מטעם שהם רשעים מטבעם ובשביל 
זה הם מצטערים אותו, 
%break
אל יחשוב שזהו דבר מקרה, אלא שכל הכעס שיש לו עליהם, אסור 
לנקום בהם, אלא שיאמר, שהכל הוא מהשגחה. ועל ידי זה שהוא 
מתגבר על יצרו וכל הכוחות של הכעס, הוא צריך להכניס לקדושה. 
%break
וזה ניסיון, שה' יתברך רוצה לנסותו, אם בזמן כזה הוא יכול להחזיק 
בתומתו, ולהיות אוהב ה' יתברך. מהתגברות נעשה האדם בעל כוח. 
%break
צריך לידע שהשותף מלובש בו. ולא לחשוב ולעשות דבר שלא מתאים 
להשותף. לחשוב ברוממות ה' ולהשתוקק שיהיה אור.
%S (הרב"ש. 554. "כוח המחשבה")